בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
לפני כבוד השופט עדי הדר
התובעים:
1. שמעון חדד
הנתבעים:
2. אץ'.אס.אם. גרין אינג' בע"מ
נגר
1. מדינת ישראל
2. ארז כהן- ניתן פסק דין
3. איתן בן אבי- ניתן פסק דין
4. יעקב ברסלר – ניתן פסק דין
5. מרדכי אלוש – ניתן פסק דין
6. גנאדי מסטר- ניתן פסק דין
פסק דין
לפני ביהמ"ש תביעה בגין לשון הרע, גרם הפרת חוזה ופגיעה במוניטין נגד משרד הביטחון.
כתב התביעה
1. התובעים הגישו כתב תביעה ביום 12.3.20 בו הגדירו התביעה כייכספית (נזיקית, לשון
הרע)" וביקשו לחייב המדינה ובעלי תפקידים שונים לפצות אותם בגין גרם הפרת חוזה,
פגיעה במוניטין והוצאת לשון הרע, בסך של 300,000 ₪.
ביהמ"ש דחה הבקשה לסעד זמני
2. ביהמ"ש (כבוד השופט כתוארו דאז עמית יריב) דחה ביום 15.3.20 בקשת התובעים לסעד
זמני לפיו יורה ביהמ"ש לנתבעת להתיר כניסת התובע למחנות צהייל.
פסק דין בעניין נתבעים 2 עד 6
3. ביהמ"ש (כבוד הרשם הבכיר כתוארו דאז קייס נאשף) מחק ביום 21.7.20, לבקשת
התובעים, התביעה נגד נתבעים 2 עד 6.
כתב הגנה
4. הנתבעת הגישה כתב הגנה, לאחר שביקשה וקיבלה מספר ארכות מביהמייש (כבוד הרשם
הבכיר כתוארו דאז קייס נאשף), ביום 14.10.20. הנתבעת טענה להעדר יריבות וכן כי
החוזה בין התובעים לזוכה במכרז של משרד הביטחון מעלה חשש כבד להסבת חוזה פסולה
לצד שלישי.
1 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
הדיון הראשון
5. ביום 12.1.21 התקיים הדיון הראשון. הדיון התקיים לפני מותב זה. ביהמ"ש הורה לפתוח
בהליכים מקדמיים.
הגשת ראיות
6. ביהמ"ש קבע ביום 9.4.21 כי מוצו הליכים מקדמיים והורה על הגשת ראיות. התובעים
הגישו ראיותיהם ביום 4.5.21 והנתבעת ביום 20.6.21.
הדיון השני
7. ביום 12.7.21 התקיים הדיון השני. ביהמ"ש קבע מועד לשמיעת ראיות וסדר נחקרים וקצב
זמני חקירה.
הדיון השלישי
8. ביום 31.10.21 התקיים הדיון השלישי. נחקרו התובע, מר גנאדי מסטר ויעקב ברסלר
(להלן :"גנאדייי ויייעקביי).
הגשת סיכומים
9. רק ביום 21.12.21 התקבל התמליל וביהמ"ש פרסם הפרוטוקול והורה על הגשת סיכומים.
התובעים הגישו סיכומיהם ביום 2.1.22 והנתבעת, לאחר שביקשה וקיבלה ארכה, ביום
.19.1.22
דיון הכרעה
10. על ביהמ"ש לקבוע האם הנתבעת עוולה כלפי התובעים בהוצאת לשון הרע ובגרם הפרת
חוזה והאם פגעה במוניטין?
טענות התובעים
11. התובע טען בכתב התביעה כי הינו הבעלים של התובעת, חברה המספקת שירותים וכח
אדם לקבלנים שונים בארץ. במסגרת זו, היא התובעת מספקת שירותים וכח אדם לחברת
י.לרר (הנדסה) בע"מ (להלן: יילרר"י).
עוד טען, שלרר מבצעת פרויקט של מרכז טיפולים עבור הנתבעת באזור בית גוברין בבסיס
אימונים לכיש. לצורך ביצוע הפרויקט, לרר הגיעה להסכם עם התובעת לאספקת כח אדם
ושירותים לפרויקט והגדירה אותו כרכז הפרויקט מטעמה.
2 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
38. בהמשך לאמור לעיל, מחקירת התובע בעמוד 28 משורה 18 עלה שידו הייתה בכל והוא ניהל
את הפרויקט במקום לרר. כך הוא עצמו תאר את מעורבותו :
ייכב' הש' הדר: או קיי, יפה. אז הפרמטר הראשון,
העד, מר חדד: זה תכנון וביצוע,
כב' הש' הדר: רק רגע. הפרמטר הראשון אתה אומר, אני דאגתי להביא את אדירם. נכון?
העד, מר חדד: הבאתי את אדירם ואת הקונסטרוקטור, כן.
כב' הש' הדר: מצוין. אחר כך הפרמטר השני,
העד, מר חדד: זה,
כב' הש' הדר: רק שניה. של הביצוע, אמרת לי אני הבאתי את אדירם. נכון?
העד, מר חדד: לא, זה בתחום של הקונסטרוקציה. אחר כך בתחום השני בניין, כל העבודות,
כב' הש' הדר: רק רגע, רק רגע. אז בעניין של התכנון והקונסטרוקציה הבאת את אדירם?
העד, מר חדד: כן.
כב' הש' הדר: יפה. עברנו לפרמטר השני. הפרמטר השני זה עבודות ביצוע.
העד, מר חדד: תחום ההנדסה אזרחית,
כב' הש' הדר: מי, מי, מה המעורבות של לרר בעניין הזה?
העד, מר חדד: עוד פעם, החוזה של הקונסטרוקציה נחתם בין לרר לאדירם.
כב' הש' הדר: אני לא אומר שחתמו.
העד, מר חדד: שניה.
כב' הש' הדר: אדוני, גם לרר חתם על ההסכם עם משרד הביטחון.
העד, מר חדד: שניה אחת.
כב' הש' הדר: אני שואל איך לרר האיש, היה מעורב פה בכלל בכל הסיפור.
העד, מר חדד: היה לו נציגים שבאו לכל הישיבות, היה לו,
כב' הש' הדר: מי זה הנציג שלו?
העד, מר חדד: היה לו עידו פלג שהוא הגיע לישיבות, מהנדס. היה לו בחורים, יונה היה מגיע
לישיבות, היה לו,
כב' הש' הדר: וחוץ מזה שהם היו מגיעים לישיבות, מה הם היו עושים?
העד, מר חדד: היה להם אותנו, אנחנו עשינו כמו,
כב' הש' הדר: לא שמעתי, מה היה לו?
העד, מר חדד: אנחנו, היה לו אותנו.
כב' הש' הדר: לא שמעתי אותו. מה?
העד, מר חדד: היה לו אותנו. אנחנו נתנו שמה,
כב' הש' הדר: אני לא מצליח לשמוע את המילים. היה להם מה?
העד, מר חדד: אותנו, היה להם מנהלי עבודה,
כב' הש' הדר: אה, היה להם אותנו אמרת. הבנתי.
11 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
העד, מר חדד: היה להם מנהלי העבודה שזה שלו, של לרר מטעמו, הוא שילם להם משכורות.
היה להם מהנדסי ביצוע, מהנדס ביצוע שאנחנו נתנו שירותי הנדסה, חישובי כמויות. אנחנו עשינו
את העבודות של כל הנושא של, זה דבר (לא ברור).
כב' הש' הדר: אז הדבר האחרון, והפרמטר השלישי,
העד, מר חדד: והנושא האחרון,
כב' הש' הדר: אלקטרו מכניקה.
העד, מר חדד: אלקטרו מכניקה, מאחר והעבודה הזאתי היא מחייבת מעורבות של מיקור חוץ,
זאת אומרת, ספקים של מערכות אוויר, ספקים של מערכות שמנים (לא ברור), ספקים של
מערכות סולר, ספקים של מערכות של הליפטים, ספקים של מערכות של,
כב' הש' הדר: אדוני, לא צריך את כל ה-17 תפקידים. מה נעשה עם אלקטרו מכניקה?
העד, מר חדד: אנחנו סגרנו בקבלני משנה, דאגנו לאשר את כל החומרים.
כב' הש' הדר: כשאתה אומר דאגנו, עוד פעם, זה אתה.
העד, מר חדד: כן, אני והאנשים שלנו."
39. מדברי התובע עולה שהוא ניהל בפועל את המיזם במקום לרר, על אף שלרר זכה במכרז
ולתובע לא היה מעמד מוגדר בחוזה.
התובע או לרר לא גילו למשרד הביטחון שחילקו ביניהם כביכול את העבודה
40. התובע נשאל מדוע כאשר בא כוחו שלח מכתב למשרד הביטחון ב-04/08/2020, הוא לא
כלל בו את "ההסבר שלך היום על החלוקה ביניכם הוא לא אמר, הוא לא הסביר למשרד
הביטחון שחלק לרר, וחלק אתה, הוא אומר, כותב באופן מפורש. מה הוא כותב: "גם
כאשר שמעון לא עבד כקבלן ראשי, הוא תמיד עבד תחת מעטה ומעטפת של קבלנים
ראשיים, וניהל עבורם פרויקטים מסיור קבלנים עד למסירת האתר, כולל אספקת (לא
ברור) מקצועי".
41. התובע הסביר בעמוד 31 בשורה 9 את המושג בו השתמש במכתבו, דהינו, היימעטפת".
ייהעד, מר חדד: שיש דבר כזה, שהיום יש צורך, מאחר והחברות הגדולות הפכו להיות חברה מגה
גדולות, יש צורך של חברות, איך אומרים? נאמנות או אמינות או יש להן יכולות לבצע תחת
המעטפת של החברות הגדולות, לעשות את הפעילות,
אז אני בראשון, נציג והוא מציין את זה באופן פשוט מאוד, והוא אומר את זה בכל מקום, מבחינתי
שמעון חדד זה יונה לרר, זה נציג מטעמנו, הוא הנציג הבלעדי שלי בפרויקט שמה, ובכל
הפרויקטים האחרים אתה תראה גם בכל מה שיש. 2, הוצג ויש קבלנים, גם הנותני שירותים,
חלקם פרילאנס וחלקם שכירים, והם תחת מעטפה של לור. 3, כשהיינו צריכים להציג קבלני
12 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
משנה, אם זה נושא של הקונסטרוקציות, אם זה המערכות, אם זה המיזוג, אם זה החשמל, ייצגנו
קבלנים ואושרנו."
42. התובע אישר בעמוד 31 שורה 28 שמעורבותו לא הצטמצמה בהספקת כח אדם:
ייעוייד הולנדר: סליחה אדוני. תראה, בסעיף 7 לתצהיר שלך אתה אומר, "ניסיתי להציע פתרונות
יצירתיים לבעיות שמתעוררות במהלך ביצוע הפרויקט." בסעיף 13 לכתב התביעה אתה אומר,
"גם בפרויקט התברר שהיו טעויות חמורות בתכנון". אתה לא רק מספק כוח אדם והולך אחר כך
הביתה, אתה מעורב בפרויקט.
העד, מר חדד: ברור."
"יש:
43. התובע אישר בעמוד 34 משורה 1 שהתובעת אינה רשומה ברשם הקבלנים
החברה שלך, חברת אייצ'. אס. אם, לא חברת הרמת, בוא נדבר רק על אייצ'. אס. אם,
היא לא רשומה ברשם הקבלנים, נכון?
לא. גם לא רציתי."
ת:
44. התובע אישר בעמוד 35 משורה 5 שעל פי החוזה, על לרר היה לקבל אישור מראש של
הנתבעת לארבעה בעלי תפקיד בפרויקט. התובע לא היה אחד מהם.
ייכב' הש' הדר: רק רגע. את ארבעת השמות האלה, לרר היה צריך להעמיד מראש לידיעת משרד
הביטחון כדי שהוא יאשר אותם?
העד, מר חדד: הוא העמיד ואישרו אותם, כן."
45. התובע אישר בעמוד 41 בשורה 4 שאחד מבעלי התפקידים שאושרו, מהנדס הביצוע, הועסק
על ידו ולא על ידי לרר :
"העד, מר חדד: עוד פעם, אין שום דרישה כזאתי שמחייבת שבן אדם יהיה פרילאנס, וייתן
ויעבוד על בסיס חשבונית. אין שום דבר כזה. הוא צריך להיות עובד של חברת לרר, אין בעיה,
אנחנו הוצאנו חשבוניות ללרר ועל זה הוא שילם כסף.
העד, מר חדד: הוא הלך וקבע סעיף חוזה חדש, שהוא לא נכון. אני רק חיממתי אותו ואמרתי לו
כן, הוא צריך לעבור תחת המעטפת של לרר, אבל אין שום חובה שהוא יהיה מועסק כשכיר, וגם
מותר לו לעבוד או כפרילאנס או תחת חברת ניהול פרויקט, זה הכל. והוא עבד תחתינו, תחת ניהול
פרויקטים, והוצאנו לו חשבונית."
13 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
46. המסקנה מכל האמור לעיל, שהתובעים הם שניהלו את הפרויקט, על אף שלרר זכה במכרז
וזאת בניגוד להוראות החוזה עם משרד הביטחון. אולם, בשלב הראשון, משרד הביטחון
לא מנע התנהלות זו כפי שיפורט בהמשך.
התובע טען שמשרד הביטחון אישר השתתפותו בישיבות
47. התובע העיד בעמוד 24 בשורה 4 שמשרד הביטחון אישר השתתפותו בישיבות:
ייהעד, מר חדד: אם לא הייתי, ברור. אם לא הייתי מאושר, לא הייתי מגיע לכל הישיבות, הם לא
היו יושבים, יש פה עשרות ישיבות שמופיע בהם בראשית, בכל ישיבה נוכח שמעון חדד, "
48. התובע נשאל בעמוד 36 מדוע אם לא היה קבלן משנה הגיע לישיבות מטעם לרר:
"העד, מר חדד: אני לא הגשתי את עצמי כקבלן משנה.
עוייר הולנדר: אז למה הגעת?
כב' הש' הדר: אז רגע, (מדברים ביחד)
העד, מר חדד: שניה, הוצגתי על ידי לרר כלור, מבחינתו. אני הוצגתי כלרר, כיונה מבחינתנו
בפרויקטים."
מדוע התובע השתתף בישיבה הראשונה?
49. להבדיל מההסבר של עדי הנתבעת לשאלה מדוע התובע השתתף בסיור הקבלנים, עלה קושי
לנוכח הגדרת התובע בסיכום הישיבה הראשונה מיום 8.4.19 כירכז פרויקטים י.לרריי.
גנאדי השיב לשאלה מדוע התובע השתתף בישיבה בעמוד 63 שורה 11:
ייהעד, מר מאסר:
כאילו שם שלו או, חשבנו שהוא נציג, שהוא באופן זמני או קבוע, לא יודע
מה, לצורך העניין בפרויקט הזה, שהוא מקבל משכורת לחברת לרר, האיש הזה שמעון חדד. לא
ידענו מי הוא.
כב' הש' הדר: לא ידעתם? אמרת לי שאתה מכיר אותו,
העד, מר מאסר: לא, הכוונה הוא קבלן או לא קבלן. כי בן אדם,
כב' הש' הדר: אתם הכרתם אותו, רק לא ידעתם מה מעמדו,
העד, מר מאסר: בפרויקט הזה, כן."
וראו בעמוד 64 שורה 4
יתראה, לפעמים אנחנו מתייחסים, נו, איך להגיד לך? בלי לעשות בדיקה קפדנית, רק לטובת
הפרויקט. אם יבוא איזה שהוא איש שהוא יועץ חוץ, והוא מסוגל לקדם את הפרויקט, יבורך. אבל
ברגע שהוא התחיל ליצור בעיות בפגישות, אני כתבתי הרבה מכתבים, אני לא רוצה לפרט עכשיו,
אז אנחנו רואים שקונפליקט עם שמעון מתפתח, וזה מזיק, עושה ברקסים לפרויקט."
וראו בשורה 21
14 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
ייעוייד בן יוסף: אתה כתבת, או קיי, אז פה כתוב, זה מתאריך 14/04/2019.
העד, מר מאסר: איזה מספר? איפה אתה קורא?
עוייר הולנדר: הנה, הוא מדבר על המסמך הזה, ג', נספח ג'.
ערייד בן יוסף: אז כתוב פה, "שמעון חדד רכז פרויקטים, י. לרר הוא מהנוכחים", יחד עם עוד
ארבעה אנשים מטעם י. לרר. חיים גדיה, רמי לפידות, אברהם חדד ואריה וייס.
העד, מר מאסר:אמת."
50. ביהמ"ש קובע שהנתבעת הסכימה לנוכחות התובע בפגישה הראשונה, על אף העדר עיגון
למעמדו בחוזה.
הישיבה השנייה
51. התובע השתתף גם בישיבה השנייה. גנאדי נשאל מדוע התובע השתתף גם בישיבה זו וענה
על כך בעמוד 65 שורה 12 :
ייעוייד בן יוסף: זה פרוטוקול, 10/07, פרוטוקול כבר 3 חודשים,
העד, מר מאסר: אני כתבתי, כן.
עוייר הולנדר: אתה רואה את המסמך ?
העד, מר מאסר: כן.
עו"ד בן יוסף: או קיי, עוד פעם, נוכחים שמעון חדד י. לרר, ועוד שלושה אנשים מטעם י. לרר.
גלעד פרץ, עכשיו הוא מנהל עבודה, חיים גדיה נאמן ביטחון, ניר כהן מהנדס ביצוע.
העד, מר מאסר: זה מאוחר יותר, אתה רואה? זה כבר עם תפקידים.
ש:
ת:
או קיי, אבל עדיין שמעון חדד מופיע מטעם י. לרר.
הוא מופיע, אבל ללא כל צורך, ללא כל ייפוי כוח, ללא כל מינוי מטעם קבלן משני, וללא
אישור שלנו.
ת: אני רואה שהוא יושב, אבל כבר אז קונפליקט התפתח, וביקשנו ממנו גם בעל פה וגם
בכתב, לא לבוא לפגישות."
52. ביהמ"ש קובע כי הנתבעת הסכימה שוב להשתתפות התובע בישיבה, על אף טענתה
שהתובע מפריע לניהול הפרויקט. אולם, בישיבה השנייה החל עימות בין נציגי הנתבעת
לתובע. כמו כן, כאמור לעיל, פגישה זו מתקיימת לאחר שהנתבעת ביקשה עוד קודם לכן,
הבהרות מלרר, לגבי מעמדו של התובע בפרויקט.
טענת הנתבעת שהתובע הפריע
53. גנאדי פרט בעמוד 66 שורה 1 את הטענה שהתובע הפריע לניהול הפרויקט :
15 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
ייהעד, מר מאסר:
לא 3 שעות, רבע שעה.
אם שמעון חדד לא היה נוכח בפגישה מסוימת, אז היינו מקיימים אותה
או קיי, ויש בזה דבר נורא אם שמעון מציע איזו הצעה כדי לפתור את הבעיה?
ש:
ת:
יש בזה בעיה.
ש:
יש בזה בעיה ?
ת:
יש בזה בעיה.
ש:
אז תסביר, למה זה בעיה?
ת:
זה בעיה, כי מפקח צריך לפקח, מתכנן צריך לתכנן וקבלן צריך לקבלן. בסדר? הוא לא גוף
שמחליט משהו, הוא לא גוף שמציע משהו. אנחנו יש לנו גם הרבה פתרונות, למרות שאני לא
מתכנן. מתוך ניסיון אני יכול להציע הרבה, אבל זה לא ג'וב שלי. יש מתכנן והוא אחראי
לקונסטרוקציה, מה שהוא יגיד אנחנו
העד, מר מאסר: התשובה שלי היא כזאת. קודם כל, מי שמציע ומציע משהו מציאותי ומקורי,
יבורך. בתנאי שקיימנו שני דברים. א', שאלנו אותו, ב', הוא רשאי להשתתף, וזה לא מקרה שלנו.
א', לא שאלנו אותו בכלל, היו כאלה הצעות, הוא ניסה לשנות דברים ולא הסכמתי בשום פנים
ואופן, כי ההצעות שלו2 היו, זה כבר תשובה לשאלה אחרת. ממש בניגוד לכל היגיון בריא, ובניגוד
למקצוע, והוא לא נדרש, לא ביקשנו, והוא גם בכלל היה בפגישה הזאת לא חוקי."
וראו בעמוד 74 שורה 24
ייעוייד בן יוסף: לא? או קיי, אז רק אני רוצה, תגדיר יותר כי דיברנו באופן כללי. אתה אומר שמר
חדד הפריע, מה, במה זה התבטא? יש ישיבה, מה יכול להיות שהוא אמר בישיבה שהפריע
מבחינת ניהול הישיבה?
העד, מר מאסר: קודם כל, אופן דיבור. הוא משתמש במושגים מאוד מאוד מעליבים,
כב' הש' הדר: תן דוגמה.
העד, מר מאסר: "שקרן", לא זוכר, קשה. באמת שאני לא,
עוייד בן יוסף: אבל אתה אומר שגם הרבה קבלנים הם מדברים ככה.
עוייד הולנדר: תן לו לסיים.
העד, מר מאסר: זה דבר אחד, רגע, זה דבר אחד. דבר, שאלת למה, אני עונה. קודם כל, צורת דיבור
לא נעימה. הוא כל הזמן מרים קול, הוא קוטע בלי סוף, וזה מאוד לא נעים, ולא משנה, אפילו
כשהוא שואל שאלות ואני מנסה לתת לו תשובה, גם בזה הוא קוטע אותי. הוא אדם שלא מסוגל
לשמוע אותך, הוא רוצה רק לשדר, רק לדבר. זה מאוד לא נעים. "
וראו בעמוד 77 שורה 5
16 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
יעוייד בן יוסף: אני רק רוצה לחדד שתי נקודות. 1, דיברת על זה שקבלנים בדרך כלל הם לא
האנשים הכי מתורבתים או משהו כזה, הם אנשים לא הכי נחמדים. האם אין עוד קבלנים כמו
שמעון, שהוא לא, אדם שמרים את קולו ומדבר לא יפה?
העד, מר מאסר: יש.
עו"ד בן יוסף: יש, או קיי.
העד, מר מאסר: אבל הוא מככב.
עןייד בן יוסף: מה ?
העד, מר מאסר: הוא כוכב בין כולם.
ערייד בן יוסף: או קיי, אבל עם קבלנים אחרים אתה גם, אתה כן מסתדר?
העד, מר מאסר: תראה, אני לא רוצה להשוויץ, אבל עוד לא היה קבלן אחד שיצא ממני מקופח
בכל צרה שהיא. כך או אחרת, מסתדרים. עם שמעון לא הצלחתי.
העד, מר מאסר: לא, מרימים קולות, מדברים, יש קונפליקטים אני אומר, פעמיים בשנה ככה.
עזוב, יכול להיות 3 פעמים ויכול להיות חצי פעם. תלוי בקבלן. עם שמעון זה היה כל יום ביומו."
טענת הנתבעת שהתובע גרם לתחלופת בעלי תפקידים
54. בנוסף לטענה בדבר התארכות הדיונים ויחסי אנוש בעייתיים, יעקב העיד בעמוד 87 שורה
23 שהתובע גרם לתחלופת בעלי תפקידים:
"העד, מר ברסלר: התחלופה הייתה משתי סיבות. 1, בגלל שמעון. הבעיה השנייה, שהוא
היה מביא אנשים מהרחוב, בוא נגדיר את זה ככה. אני אתן לכם דוגמה, גלעד פרץ שהוא ניסה
להכניס בתור מהנדס ביצוע, והוא עבד איזה פרק זמן קצר גם בתור מנהל עבודה, עכשיו, אותו ג.
(ביהמ"ש לא מצא מקום לחשוף שמו המלא) לא הצליח לקבל סיווג בטחוני, מסיבות מאוד
מסוימות למה הוא לא קיבל. אותו א. (ביהמ"ש לא מצא מקום לחשוף שמו המלא),
כב' הש' הדר: לא, אני צריך לדעת,
העד, מר ברסלר:
אותן א.,
כב' הש' הדר: רגע רגע, אני צריך לדעת למה הוא לא קיבל סיווג בטחוני. עבר פלילי חס ושלום?
מה ?
העד, מר ברסלר:
כן. יי
55. יעקב הודה בעמוד 89 שורה 21 שטעה כשנתן לשמעון להיות מעורב במינוי מהנדס הביצוע.
התובע טען שהנתבעת הצרה צעדיו מכיוון שבפרויקטים בהם הוא מעורב הוא עומד על טעויות
וכשלים של נציגיה
17 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
ייש:
56. אל מול הטענה של נציגי הנתבעת שהתובע הפריע לניהול הפרויקט, התובע טען שהנתבעת
הצרה צעדיו מכיוון שבפרויקטים בהם הוא מעורב הוא עומד על טעויות וכשלים של
נציגיה:
אז למה אתה אומר שהיה בפרויקט טעויות בתכנון? אתה הרי לא מהנדס בניין בכלל. וחוץ
ממך, יש בשטח מנהל עבודה ומהנדס ביצוע. אז למה אתה קובע כאלה דברים? על סמך מה אתה
קובע? רק על סמך הניסיון שלך?
כב' הש' הדר: אדוני, אי אפשר 10 שלאלות. השאלה כרגע אל העד היא, על סמך מה קבעת שהיו
כשלים הנדסיים, אם אתה לא מהנדס. זאת השאלה.
העד, מר חדד: דרך אגב, על סמך ניסיון, לא בהכרח שבן אדם שהוא לא בעל מקצוע, שהוא לא
בעל בוגר אקדמיה לתכנון או להנדסה, הוא לא יודע. אני כבר כמעט 35 שנה מה שאני עושה כל
בוקר, מ04:00 בבוקר, 05:00 בבוקר, זה רק לעבוד בתחום ההנדסה האזרחית, תחום ההנדסה
הימית, עבודות עפר, מערכות, בטונים, ככל שהעבודות יותר מסובכות, כך אני יותר (לא ברור).
"נכון אחרי 10 או 15 או 20 פגישות שהם כבר לא יכלו לתת לנו תשובות מקצועיות לכשלים שלהם,
הן בתכנון והן בביצוע, והיה להם בבקרה התכנונית, ואנחנו הצלחנו, ואני הבאתי אותם לתשומת
ליבם, הם בחרו בדבר הכי קל לנגח אותו, זה אותי, ואמרו שמעון חדד לא רוצים אותו. לא היה להם
שום תירוץ מקצועי, לא היה להם שום תירוץ של בעייתיות, יכול להיות שאני נראה שמן, יכול
להיות שאני נראה מאיים, אבל אני בסך הכל בן אדם שעובד".
57. ביהמ"ש קובע כי התובע לא הוכיח טענותיו לכשלים מקצועיים של נציגי הנתבעת שכן נמנע
מהעדת מי מהמעורבים בפרויקט בעניין זה ואף לא העיד המומחה שחוייד צורפה לכתב
התביעה.
הנתבעת טוענת שכאשר התובע ניהל הפרויקט מטעם לרר ארעה טעות מדידה
58. הנתבעת ענתה לטענת התובע כי עובדיה מתנכלים לו כי הוא חושף טעויות, בכך שבפרויקט
זה ובפרויקטים אחרים, אירעו טעויות וכשלים. גנאדי טען שכאשר התובע ניהל הפרויקט
כאן אירעו תקלות וביניהן טעות מדידה:
"עכשיו, בתקופה שהוא היה באמת באתר, בוא נגיד בתחום האפור, אז לא הוגש ולא אושר, אז
הוא טיפל בהקמת פרויקט, וכל הטעויות הכי גסות, קרו דווקא תחת ניהול שלו. בוא נתחיל מכך,
שמבנה הוזז ב-3.5 מטר, עם קידוח כלונסאות כבר. זה לא, אני 40 שנה, לא היה כזה דבר
וראו בעמוד 75 שורה 26:
כב' הש' הדר: רגע. המודד שביצע את המדידות, לא היה מטעם משרד הביטחון אלא מטעם
הקבלן?
18 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
תייא 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
העד, מר מאסר: ברור.
העד, מר מאסר: אז אני אגיד לך, מסתבר שמודד והוא בדק בעצמו בחברה, והוא סיפר לי אישית.
הוא אומר אתה יודע מה? אני לא מכין לעצמי עבודה, שיעורי בית, הכנסה לקראת יציאה לשטח.
הוא אומר, אני בא, לוקח מה שמקבל במשרד, ומסמן בפועל. הוא עושה עבודה בפועל. איזה שהיא
פקידה או פקיד, לא יודע מה, שהכינו לו קובץ, תוך כדי איפור או שתיית קפה, עם העכבר תפסו
את המסגרת של המבנה והזיזו אותו. יש אופציה כזאת באוטוקאד, מזיזים את המסגרת."
59. גם יעקב התייחס בעמוד 94 שורה 27 לטעות המדידה:
ייהעד, מר ברסלר:
החברת אייצ'. אס. אם, הזמינה את העבודה של מודד מסוים. אותו מודד
עשה טעות. מה שכן, היו צריכים לעשות בדיקה חוזרת, לא עשו בדיקה חוזרת. הבניין זז 3 מטר."
וראו בעמוד 98 שורה 10 :
"העד, מר ברסלר: קודם כל, אין לי שום דבר אישית כלפי שמעון חדד. יום אחד שאני אצא
לפנסיה, אולי נהיה גם חברים. עד אותו רגע שאני עובד, מגן על האינטרסים של מדינת ישראל,
אין לנו פשרות. עכשיו, לא ניתן, בכל מקצוע ומקצוע, גם במקצוע עריכת דין, גם ברפואה, להגיע
מהצד ולתת עצות שאין לך שום השכלה, ובסיפור הזה אתה מספר שיש לך ניסיון. על איזה
כישלונות הוא מדבר בפרויקט הזה? הוא הזיז מבנה 3 מטר הצידה, האיכות עבודה הייתה גרועה,
אחר כך תיקונים עלו הרבה כסף לאותה חברת י. לרר כדי להביא את המבנה למצב סביר. על זה
אתה מדבר?"
טענת הנתבעת שהתובע אחראי לפריקת פסולת בשמורת טבע
60. יעקב העיד בעמוד 83 שורה 18 שהתובע אחראי בפרויקט נבטים לפריקת פסולת בשמורת
טבע :
"העד, מר ברסלר: כן, הוא נכנס, פירק את הערימה של כורכר לסלילה, תפסו אותו משמורת
הטבע, סילקו אותו מהעבודה הזו, והקבלן אותו מפלסי צפון, השלימה את העבודה. האם זה נקרא
הצלחה? לא בטוח."
טענת הנתבעת שהתובע גרם לעיסוק מוגבר של ראשי המחוז בפרויקט על אף שהיה בממדים
קטנים יחסית להיקף העבודה במחוז
61. יעקב העיד בעמוד 94 שורה 1 שהתובע גרם לעיסוק מוגבר של ראשי המחוז בפרויקט, על
אף שהיה בממדים קטנים יחסית להיקף העבודה במחוז :
ייהעד, מר ברסלר: כבוד השופט, הפרויקט הזה זה 7 מיליון שקל. המחוז ב-4 השנים
האחרונות שאני מנהל מחוז,
19 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
כב' הש' הדר: הבנתי, אז זה 4 מיליארד. אז למה הגעת,
העד, מר ברסלר:
4.7 מיליארד שקל.
כב' הש' הדר: רגע, אז למה הגעת כל כך הרבה פעמים לפרויקט קטן?
העד, מר ברסלר:
כי בסופו של דבר, אנחנו צריכים לתת שירות ללקוח. ושלקוח לא מקבל
פרויקט בזמן,
כב' הש' הדר: היו שם בעיות? זה מה שאתה אומר?
העד, מר ברסלר:
בעיות.
כב' הש' הדר:
הבנתי.
ערייד בן יוסף: בעיות שלכם, שאתם, התכנון היה לקוי,
העד, מר ברסלר:
כל הבעיות שלנו, אבל אתם יוצרים אותן."
62. כל האמור לעיל, מבסס טענת הנתבעת כי לא רק שלא הייתה לתובע זכות להיות בצוות
הניהול, עד השלב שאכפה את הוצאתו מצוות הניהול, הוא הקשה עליה את ניהול הפרויקט.
לכן, היא החליטה לאכוף את הוצאתו מצוות הניהול.
העימות בפגישה באתר העבודה
63. גנאדי העיד בעמוד 69 שורה 23 על השלב בו הנתבעת החליטה לאכוף את הוצאת התובע
מצוות הניהול בהעדר עיגון להשתתפותו על פי תנאי החוזה עם הזוכה במכרז, עקב עימות
בפגישה שהתקיימה באתר העבודה :
יית:
נכון. כאשר הגענו כבר לתקרית וראינו שאי אפשר להמשיך, אז ברסלר יזם פגישה הזאת
בשטח, ונדמה לי גם נכחו, אם זה אותה פגישה, אחר כך עברנו לסגן מפקד בסיס, נדמה לי זה
אותה פגישה, אני לא רוצה לטעות. אז יונה הביא איתו כל הצוות שלו. "
וראו עדות יעקב בעמוד 95 שורה 7
ייקראתי, הייתה פגישה באתר העבודה, הגיע יונה לרר עם מספר אנשים, אברהם חדד זה אחד
ממשפחת חדד, ששימש באותה תקופה מנהל עבודה. שמעון חדד נכנס, ורוברט זה מהנדס ביצוע,
היימן לא יודע מי זה, או שהבן אדם, האנשים כל פעם היו מציגים אנשים אחרים. הוא רכז
פרויקטים, הוא אחראי על ביטחון, הוא אחראי על בטיחות, הוא אחראי על, באותה פגישה אנחנו
דיברנו שעד היום לא קיבלנו באופן ברור מי, ואני מפנה את תשומת הלב, 13/11/19, מדובר על 8
חודשים כמעט מתחילת העבודה, ולא היה ברור מי זה עובד בפרויקט הזה. דרך אגב, אותו רוברט
גולדנברג, גם כתוב מספר פעמים שהוא לא נכח בפרויקטים, הוא לא מגיע לפגישות. עכשיו,
כב' הש' הדר: אותו אדם שהוצג כמנהל הפרויקטים?
העד, מר ברסלר:
הוא הוצג כמו מהנדס ביצוע,
כב' הש' הדר: מהנדס ביצוע, סליחה, מהנדס ביצוע.
20 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
העד, מר ברסלר:
כן. עכשיו, ויש מכתבים שהוא לא מגיע, הוא מאחר, הוא לא מתפקד
ודברים אחרים.
כב' הש' הדר: זה אותו אדם שאמרת קודם לפני כמה דקות שאמר לך שהוא עובד אצל,
כן, שהוא אמר, אייצ'. אס. אם.
העד, מר ברסלר:
כב' הש' הדר: שמעון חדד, אצל אייצ'. אס. אם."
64. מנספח ט' שמסכם הישיבה ביום 13/11 עולה שהתובע יילא זומן לישיבה ונדרש לעזוב
הישיבה בשל התבטאויות קשות."
הנתבעת חושדת שלרר הסבה הזכייה במכרז לתובעת
65. גנאדי הסביר בעמוד 61 שורה 32 מתי התחיל לחשוד שלרר הסבה הזכייה במכרז לתובעת :
בדיעבד כשהתחלנו, איך בכלל צץ לנו ספק? התחלנו לראות בשטף
ייהעד, מר מאסר:
מסתובבים טפסים עם לוגו, עם שלוש אותיות האלה. כל מיני טפסים,
כב' הש' הדר: גיי אס אס ?
העד, מר מאסר: כן, לא ידעתי מה זה. אחר כך אני רואה מסתובבים אנשים עם וסטים, שעל הגב
יש לוגו ושלוש אותיות האלה.
כב' הש' הדר: גיי אס אס ?
העד, מר מאסר: כן, התחלתי לשאול. בקיצור, קיבלתי תשובות לא ברורות. או קיי, בסוף בסוף כבר
אחרי שהתחיל קונפליקט, ושמעון התחיל בוא נגיד להתנהג לא יפה, אני מגדיר את זה ככה,
בסדר? אז החלטנו לבדוק מה זה החברה הזאת."
וראו בעמוד 73 שורה 10
ייעוייד בן יוסף: טוב, האם חשדתם שמר שמעון או החברה שלו, שלרר הסב את החוזה שלו
לטובת החברה?
העד, מר מאסר: אכן.
עו"ד בן יוסף: כן?
העד, מר מאסר: כן.
ש:
רמה גיליתם ?
ת:
לא הייתי מעורב, זה כבר עלה לאגף, יושב ראש אגף היה מעורב, אני, זה כבר עובר למישור
אחר. המישור שלי זה ביצוע."
66. יעקב העיד בעמוד 93 שורה 5 שהוא חשד שהזכייה של לרר במכרז הוסבה עקב תעודה
בדיקה בה הופיעה התובעת כמזמינה ולא לרר :
21 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
ייהעד, מר ברסלר: לא, באותה תקופה לא ידענו. הנושא אייצ'. אס. אם, התברר כבר בחודש,
סוף חודש 7. מתי זה עכשיו סיכום? הסיכום זה מה-10/07, בסוף חודש 7, לא ידענו בכלל איזה
סיפור אייצ'. אס. אם. באחת מהפגישות שהגעתי לשטח, ובפרויקט הזה ביקרתי די הרבה פעמים,
לא (מדברים ביחד)
כב' הש' הדר: אז אם ביקרת, אז סליחה שאני קוטע אותך. אבל אם ביקרת הרבה פעמים, בגלל
זה קטעתי אותך עכשיו. אז לא ראית אנשים מסתובבים עם חולצות שכתוב עליהם אייצ'. אס.
אם ?
העד, מר ברסלר:
לא היה על חולצות אייצ'. אס. אם. וחוץ מזה, גם בפרויקטים אחרים,
אנשים מסתובבים עם חולצות, קבלני משנה, ספקים, יש חולצות של טמבור, יש חולצות של
נירלט ודברים אחרים. עכשיו, לא היה על חולצות כתוב אייצ'. אס. אם. הפעם הראשונה ששמעתי
על חברת אייצ'. אס. אם, באחת מהפגישות שראיתי, באותה תקופה היה כבר מהנדס ביצוע
רוברט, רוברט. עכשיו, הגעתי לאותה פגישה, והקבלן פנה, אותו רוברט פנה אליי עם טענה, לא
מאשרים לי חומר מחצבה, שאני רוצה להשתמש (לא ברור) סוג א'. שאלתי אותו, יש לכם תעודת
100% של (לא ברור) בשטח? נתנו לי תעודה. בתעודה היה כתוב שמזמין את הבדיקה היה חברת
אייצ'. אס. אם, שאלתי איפה זה, מי זה, אמרו לי, ובדיקה נעשתה בבאר שבע. אמרתי, למה בבאר
שבע? "יש לנו סטוק של חומר בבאר שבע, ושם עשינו בדיקה". שאלתי, למה סטוק בבאר שבע?
מי זה אייצ'. אס. אם? אותו רוברט אמר באותה פגישה, "חברת אייצ'. אס. אם אני עובד אצלה,
אנחנו קבלני משנה של יונה לרר.
כב' הש' הדר: עכשיו, אתה, מה תגיד אם אני אגיד לך שלפני כחצי שעה היה פה גנאדי, והוא
אמר בעדותו שהוא התחיל לחשוד שמשהו לא בסדר בגלל שהוא ראה את החולצות של אייצ'. אס.
אם.
אני לא עד כדי כך הייתי בשטח, הוא היה הרבה יותר,
העד, מר ברסלר:
כב' הש' הדר: הוא לא שיתף אותך עם החשדות?
העד, מר ברסלר:
(לא ברור), הוא,
כב' הש' הדר: רגע, הוא לא שיתף אותך עם החשדות שלו?
העד, מר ברסלר:
על חולצות הוא לא דיבר איתי, על חשדות הוא דיבר איתי."
67. התובע אישר בעמוד 24 שורה 25 כי מימן עלויות שונות שהוטלו על המציע במכרז:
העד, מר חדד: הערבויות ייצאו על ידי קבוצת לרר, והדמי עלויות של ההקמה של הערבות בבנק,
יחויב על ידינו. אנחנו משלמים את העלות של הערבות, אנחנו משלמים את העלות של הביטוח,
זה דבר שנהוג ומקובל.
עוייר הולנדר: למה? אתה רק רכז בפרויקט הזה.
22 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
העד, מר חדד: אני לא רכז, אני מעבר לרכז, לקחנו בחברה שלנו בעלי מלאכה, אנחנו לקחנו את
כל הפרויקט ברמה של 6.7 מיליון, מרמה של להביא מהנדסים, מרמה של לקחת
קונסטרוקטורים, לעשות התאמות של העבודה, לעשות את הנושא של תכנון ביצוע בתחום
הקונסטרוקציה, בנושא של החשמל, לקחת את,"
68. תשובות התובע בעמוד 26 בשורה 22 בעניין הרווח על פי ההסכם בין לרר ובין התובעת
תומכות בחשד שהחוזה הוסב :
ייהעד, מר חדד: אני לקחתי, מיניתי צוותי עבודה כמו שאני ממנה בכל מקום בצוותי עבודה,
קבלנים, נותני שירותים, ספקים, קבלני משנה,
עוייר הולנדר: כמה קיבלת בעבור הפרויקט? זו השאלה שלי.
העד, מר חדד: מה שרשום לך בחוזה.
עוייר הולנדר: 6,000,000 שקלים.
ש:
ת:
העד, מר חדד: יכול להיות.
עם פער של 4%, נכון?
כן, יכול להיות"
69. יעקב תמך החשד בהסבת החוזה גם באופן בו בעלי התפקידים שכביכול היו נציגי לרר, סרו
למרות התובע:
"הציגו אותו בפרויקט כרכז פרויקטים, כי תפקידים אחרים שלא נדרש במסגרת עבודה, הוא
התערב כמו תמיד בכל העבודות, התערב בהחלטות גם (לא ברור) ובנושא של נושאים כספיים
והתחשבנות. עכשיו, באופן פורמאלי, בפרויקט הזה היה לנו מהנדס ביצוע ומנהל עבודה והיינו
יכולים לתפקד מול חברת י. לרר. אבל הוא התערב בכל העבודות. בשלב מסוים בפרויקט,
כב' הש' הדר: רגע, עוד שאלה, בעלי התפקידים המורשים שמנית כרגע, האם גם הם פנו אל
שמעון בנוכחותך כדי שהוא ייתן להם הוראות ?
העד, מר ברסלר:
אותם עובדים בנוכחותי, אני מנהל מחוז, אני לא נוכח בכל הישיבות
ופגישות. באחת מהפגישות שהגיעו אותם בעלי תפקידים עם שמעון חדד, והתחילו, פתאום
שמעון, עלה נושא כספי, ועצרתי אותו ואמרתי שאיתו אני לא אדון על הנושאים האלה, כי הוא לא
אחד מתפקידים בפרויקט, הוא אמר לכולם עכשיו אתם כולם קמים ועוזבים ישיבה, כולם קמו
והלכו."
ייש:
70. ראיה נוספת להסבת הזכייה במכרז היא עדותו של התובע בעמוד 39 בשורה 14 לפיה אחרי
סילוקו, העובדים מועסקים ע"י לרר אך הוא משלם להם :
שהם יהיו עובדים חברת י. לרר, והם ימשיכו לעבוד באתר.
23 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
ת: חלק מהם עבדו של לרר, חלק מקבלני המשנה עבדו, אנחנו נשאנו בנטל הכלכלי שלהם,
אנחנו שילמנו עד למסירות, ולצערי הרב, יונה לרר נפטר ויש דברים אחרים שהיו, זה לא קשור
לכלום."
"כפי שהתברר, הביאה מנהלי עבודה, הביאה מהנדסי ביצוע, וברגע שהפסקנו עבודה שלא
בפרויקט, אותם אנשים נעלמו והגיעו אנשים אחרים."
71. יעקב העיד בעמוד 90 שורה 5 שלרר החלה בשנים האחרונות להסב זכיות במכרזים לאחרים
וכי נודע לו על הרווח של התובע בהתאם להסכם בין התובעת ובין לרר רק לאחר הגשת
התביעה כאן :
"העד, מר ברסלר: החברה ותיקה, בעלים של חברה היה יונה לרר זיכרונו לברכה, וכמו כל
החברות האלה, הדור שהולך, הערך של חברה פוחת. החברה בשנים האחרונות עם מחלתו של
יונה לרר, בהרבה מקרים תפקדה כמתווך. זאת אומרת, קבלן שמעביר עבודות שהיא זכתה במכרז
לחברות אחרות. ותפקידנו במקרים האלה, לפעול כדי לא לאפשר שזה יקרה. כי אנחנו רוצים
אחריות של חברה.
כב' הש' הדר: מה הראיות שיש לך אם יש לך, שזה היה המקרה בבית גוברין?
העד, מר ברסלר:
נודע לי אחרי קבלת תביעה, שאת מר שמעון חדד,
כב' הש' הדר: רגע, התביעה הזו?
העד, מר ברסלר:
כן.
כב' הש' הדר:
כן.
העד, מר ברסלר:
מר שמעון חדד, העביר מסמכים בתביעה שלו, והוא צירף חוזה. הוא
חוזה של חברת אייצ'. אס. אם, שאני אדגיש שזו חברה לא רשומה כדין ברשם הקבלנים, ויונה
לרר. ברגע שמעבירים מסמך שסכום חוזי מופחת בסך הכל ב-4% הנחה, זאת אומרת זה הסבת
חוזה נטו."
הנתבעת טוענת שההסכם לאספקת כוח אדם הוא מסווה להסבת הזכייה במכרז לביצוע עבודה
הנדסית
72. יעקב העיד בעמוד 95 שורה 1 שההסכם לאספקת כוח אדם בין התובעת ובין לרר הוא
מסווה להסבת הזכייה במכרז לביצוע עבודה הנדסית מלרר לתובעת:
"העד, מר ברסלר: לא, אני זוכר אותו. כל עבודה בתחום בניין, מתחלקת לדברים. חומרים,
ציוד, כוח אדם וניהול. ברגע שבאותו הסכם, אחרי כותרת גדולה "אספקת כוח אדם", מדברים על
ניהול, על חומרים, על ציוד, ובסופו של דבר, הסכם שכמעט זהה בהיקף כספי, בהפרש של
250,000 שקל להסכם, לחוזה שיש לנו,
כב' הש' הדר: הבנתי.
24 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
העד, מר ברסלר:
זה ברור שזאת הסבה."
יית:
73. יעקב העיד שעל אף שלרר שללה הטענה להסבת חוזה, העובדות מצביעות על הסבת חוזה:
לרר אמר שלא, זה לא הסבת חוזה, זה שירותי כוח אדם. אבל שירותי כוח אדם בפרויקט
של 7 מיליון שקל, יכולים להיות 2 מיליון שקל. אבל לא מעבר לזה. השאר זה חומרים, זה ציוד,
זה ניהול.
העד, מר ברסלר:
עכשיו, אם זה מדברים על כוח אדם, אין שום פסול בזה, רק כוח אדם
בלבד. אבל ברגע שמוסיפים לזה חומרים, ציוד, ניהול של פרויקט, זאת הסבת חוזה."
התובע לא ביקש מלרר לטפל בבעיה מול משרד הביטחון
74. התובע נשאל בעמוד 37 שורה 21 מדוע לא ביקש מלרר לטפל בבעיה מול משרד הביטחון:
ייעוייד הולנדר: המזמין, סליחה. למה לא הלכת למזמין שהוא חתום משרד הביטחון? אתה הרי
רק נותן שירותים, לא? תגיד לו עושים לי בעיות, ואני, תפתור את הבעיות מולם.
העד, מר חדד: אני אענה לך בתשובה פשוטה.
עוייר הולנדר: כן.
העד, מר חדד: הפרויקט הזה הוא לא פרויקט נורמלי, הוא לא רגיל. זה פרויקט של אבני דרך,
פאוושלי. אנחנו כבר היינו מושקעים פה הון עתק של כסף, והאבני דרך דיברו רק על,
כב' הש' הדר: רגע, לאט לאט. כל פעם צריך לחדד כשאתה אומר אנחנו, לשאול מי אנחנו.
העד, מר חדד: לרר, אני לרר לשם צורך העניין.
כב' הש' הדר: אבל אתם שתי אישיות שונות.
העד, מר חדד: נכון, אז אני, אייצ'. אס. אם בתוך לרר, בסדר?
העד, מר חדד: אני אענה לך בתשובה פשוטה. 1, כשהתחילה האווירה העכורה בין הצדדים,
והשנאה התחילה עוד פעם לצאת, זה היה כ-10 או 11 חודשים אחרי שהתחלנו את צו התחלת
העבודה. אם קיבלנו צו ב-10/03, התחילה מלחמה כמעט שנה אחרי זה. 2, בין לבין שאנחנו
מדברים בשלב הראשון של העבודה, היה הנושא של כמעט חצי שנה להכניס עובדים לשטח, זה
היה הבעיה המרכזית, המערכות לא עבדו במשרד הביטחון."
75. ביהמ"ש קובע שהעובדה שהתובע מנהל העימות מול משרד הביטחון ולא לרר, שהוא
כביכול נציגו, מחזקת אף היא החשד להסבת חוזה.
76. ביהמ"ש קובע שעל יסוד מארג העובדות יש לקבוע שלחשד של הנתבעת בדבר הסבת חוזה
להנדסה באופן אסור יש יסוד סביר.
25 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
טענת הנתבעת שהתובע התחזה בכל הפרויקטים לקבלן משנה
יית:
77. בנוסף לטענות ביחס להתנהלות התובע בפרויקט כאן, הנתבעת טענה שהתנהלות התובע
חוזרת על עצמה בפרויקטים אחרים בהם הוא מעורב על אף שאינו הזוכה במכרז. יעקב
העיד בעמוד 80 שורה 21 שהתובע התחזה בכל הפרויקטים לקבלן משנה:
הוא בכל הפרויקטים תפקד כקבלן משנה, הוא התחזה לקבלן משנה"
הנתבעת טענה שהתובע הציג עצמו כמנכ"ל חברה שזכתה במכרז בפרויקט נבטים
78. יעקב העיד בעמוד 81 שורה 22 שהתובע הציג עצמו כמנכ"ל חברה שזכתה במכרז בפרויקט
נבטים:
ייהער,
ד, מר ברסלר: בפרויקט הזה הוא הציג את עצמו כמנכ"ל חברת יצאר, דרשתי מסמכים,
לא קיבלתי מסמכים, דרשתי מחברת יצאר ששמעון חדד לא יהיה מעורב בפרויקט הזה.
כב' הש' הדר: רגע, אבל אם הוא המנכ"ל של יצאר, אז זה (לא ברור).
העד, מר ברסלר:
הוא לא היה מנכ"ל יצאר.
כב' הש' הדר: איך גילית שהוא לא המנכ"ל של יצאר?
העד, מר ברסלר:
דרשתי מסמכים על מינוי שלו כמנכ"ל יצאר, לא קיבלתי כמובן שום
מסמכים, ודרשתי שהוא לא יהיה מעורב בפרויקט. מה שקרה, הוא עשה אותו דבר שהוא עשה
בעוד מספר פרויקטים, הוא הביא פועלים, הוא הביא מהנדס ביצוע, וניהל את כל הדברים מהצד.
דרשתי ממנו לא להשתתף בישיבות, דרשתי ממנו לא להתקרב למשרדי פיקוח, אבל הוא עשה
אלה הדברים מהצד. התנהלתי מול מהנדס ביצוע של חברת יצאר. סיימנו פרויקט, בשלב מסוים
הוא התחיל להתערב בנושא של ההתחשבנות, דרשתי מחברת יצאר שהוא לא יתקרב."
משרד הביטחון פעל לסלק התובע ממיזמים
79. יעקב נשאל בעמוד 84 משורה 1 מדוע אם אתה רואה אותו כל פעם בכל הפרויקטים
האלה, וגם הזכרנו פה בסעיף 9 לתצהיר, היו גם עוד פרויקטים. מחנה נתן עבור מפלסי
הצפון, מחנה זיקים עבור ב.צ. הנדסה ועוד ועוד. עכשיו, כל הפרויקטים האלה הם עבור
משרד הביטחון. אתם רואים אותו מבצע פרויקטים, ואתה אומר הוא לא קבלן טוב, אז
איך זה יכול להיות? תסביר, תסביר את ההתנהלות של משרד הביטחון.
העד, מר ברסלר:
קבלנים ראשיים."
אני אסביר לך. בכל פרויקט, פעלנו להרחקת אותו מהפרויקט דרך
הנתבעת טענה שהתובע ניסה להיכנס לסיור קבלנים בפרויקט משמר הנגב ללא אישור
26 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
80. יעקב העיד שהתובע ניסה להיכנס לסיור קבלנים בפרויקט משמר הנגב ללא אישור:
"עכשיו, במשמר הנגב הוא בכלל לא עבד, מה שכתוב שם ברשימה הוא לא היה שם בכלל, האירוע
של משמר הנגב שהוא ניסה להיכנס לסיור קבלנים ללא אישור"
הנתבעת טענה שהתובע התעמת עם סגן מנהל המחוז בפרויקט רעים
81. גנאדי העיד בעמוד 56 בשורה 20 לגבי עימות בין התובע ובין סגן מנהל המחוז בפרויקט
יית:
רעים :
היו שם קשיים, גם (לא ברור), גם במיוחד חישובי כמויות, והיו גם שם, היה ויכוח מאוד
רציני בין שמעון לבין סגן מנהל מחוז.
ש:
מי זה ?
ת:
מה שמו?
ש:
כן.
ת:
סיבוני, שמואל סיבוני."
82. גם יעקב העיד על התנהלות התובע בפרויקט רעים וסיפר על דרישת התנצלות מהמפקח:
"אחרי זה הוא כתב מכתב באמצעותך עם איום תביעה אישית על אותו מפקח באותו פרויקט,
בפרויקט רעים שלחת, אתה שלחת מכתב עם דרישת התנצלות של סגן מנהל מחוז באותה תקופה,
אם לא, איימת על תביעה אישית. כל פרויקט, קשה לי להבין את ההתנגדות של בן אדם. פשוט
כל פרויקט. אנחנו פועלים במסגרת חוזה התקשרות שלנו עם קבלנים ראשיים, אבל כל פרויקט
מנסים להיכנס כלא דין לעבודות ומנסים לבצע אותם. בניגוד שלפי החוק אסור לו לעשות את זה"
הסילוק מהפרויקט בזיקים
83. התובע נשאל בעמוד 49 שורה 8 האם סולק מהפרויקט בזיקים כי "צוות הניהול של דן זיו,
הוא לא של דן זיו אלא של הרמת. הכנסת פועלים ללא אישור בטחוני,
ת:
שקר וכזב."
84. יעקב העיד בעניין זה בעמוד 85 שורה 17:
ייהעד, מר ברסלר: או קיי, אני אספר. חברת אורמת אושרה לסוגי עבודות מסוימים בהתאם
לרישום,
כב' הש' הדר: שזה איזה עבודות ?
העד, מר ברסלר:
ועבודות מיזוג.
עבודות תשתיות, ניקוז וביוב, סיווג 260, עבודות מים ועבודות חשמל
כב' הש' הדר: אז יש לו? הוא רשום כקבלן לדברים האלה?
העד, מר ברסלר:
כן.
27 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
כב' הש' הדר: תודה, תמשיך.
העד, מר ברסלר:
אבל מה שקרה בזיקים, הוא התחיל לבצע דברים שלא בהתאם רישום
שלו, הוא התחיל בעבודות שלד, שזה סיווג 100, שהוא לא רשום בהם. מעבר לזה, הוא הביא
מהנדסים ומנהל עבודה מטעמו, שזה הפרת חוזה, הוא הציג אותם כאילו הם חברת דן זיו, אבל
הם היו מטעמו.
כב' הש' הדר: איך אתה יודע את זה?
העד, מר ברסלר:
אנחנו לא גוף חוקר, אנחנו לא יכולים לדרוש ממנו מסמכים מסוימים.
אבל במהלך פגישה יושב מהנדס ביצוע ומנהל עבודה, בדיון, מתקשרים לשמעון חדד לקבל הנחיות
שלו, שבפגישה בנוכחותי, שאני דורש שמהנדס ביצוע ומנהל עבודה יהיו של חברת דן זיו, בעלים
של חברת דן זיו, מנכ"ל אומר אין בעיה. שיתנו לי חשבונית, אני אשלם. עכשיו, אבל באופן עקרוני
הם קיבלו כל ההנחיות משמעון חדד. ברגע,
כב' הש' הדר: טוב, אני חושב שהבנתי, שאתה שמעת אותם מתקשרים לקבל את ההנחיות חדד
ולא מדן זין.
העד, מר ברסלר:
נכון.
כב' הש' הדר: שאלה הבאה.
ערייד בן יוסף: אתה יכול להעיד פה בוודאות, שכל ההנחיות קיבלו משמעון ולא מבעלים של דן
זיו? או שאולי מקרה אחד שמעת?
העד, מר ברסלר:
אני רוצה להגיד, שבזמן הפסקת עבודה של חברת אורמת, יחד עם שמעון
חדד, נעלמו גם כל הבעלי מקצוע. גם מנהל עבודה, גם מהנדס ביצוע וגם מנהל פרויקט. וחברת דן
זיו הביאה עובדים אחרים. אילו הם היו של חברת דן זיו, הם היו יכולים להמשיך לעבוד, אבל זה
לא קרה.
כב' הש' הדר:
תודה.
ערייד בן יוסף: אתה אומר שזה הוכחה למה שאתה אומר.
העד, מר ברסלר:
אני אומר שזאת הוכחה."
התובע מאשר כי היה שותף של זוכה במכרז למרות שלא זכה במכרז
85. התובע עצמו אישר בעמוד 4 בשורה 31 כי היה שותף לפרויקט בו זכה קבלן אחר
"כב' הש' הדר: אדוני, אתה יכול להגיד לי מי זכה במכרז?
העד, מר חדד: רם הנדסה.
כב' הש' הדר: רם הנדסה, אתה היית הבעלים?
העד, מר חדד: לא, אני הייתי שותף לפרויקט. עשינו (לא ברור) שם."
התובע לא העמיד ראיות לגבי טענות מרכזיות ושינה גרסאות
28 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
86. הנתבעת טענה כי התובע פיצץ ישיבה. התובע טען בעמוד 40 שלא היה ולא נברא אך לא
העמיד עד, על אף שבישיבה נכחו עדים בכח רבים שאמורים היו לתמוך בעמדתו.
87. התובע הכחיש בעמוד 42 שורה 19 שהתפרץ על יעקב:
"יש:
לא התפרצת על יעקב ברסלר?
ת:
לא."
88. אולם, מאוחר יותר בעדותו, שינה את גרסתו :…
ייעוייד הולנדר: תגיד לי, אני שואל אותך שאלה. האם התפרצת באופן מאוד מאוד משמעותי כלפי
יעקב ברסלר? כן או לא?
העד, מר חדד: ברמה שביקשתי ממנו סליחה, כן.
ש:
אז התפרצת, כי מקודם אמרת לי שלא.
ת:
לא לא. אני אמרתי,
ש:
מה אמרת לו?
ת:
הוא פגע בי ליד כולם, היינו איזה 20 אנשים, הבן אדם השפיל אותי ליד כולם ואמר דברים
קשים עליי. הבלגתי, הבלגתי, הייתי עם יונתן לרר, היה גם במכתב באחד, יונה לברר גם מסביר
לו למה הוא לא היה בסדר, וגם אני לא הייתי בסדר. וכשפתחנו בישיבה איתך,".
התובע משנה גרסאות בעניין טוהר המידות של עובדי הנתבעת
89. התובע הפריח בעמוד 41 שורה 18 רמזים לגבי טוהר המידות של עובדי הנתבעת ללא ראיות
לתמוך:
:
ייש:
תגיד לי, למה אומר לעובדי ציבור, שהסיבה שהם לא מאשרים לך דברים זה בגלל שאתה
רוצה שהם ישלמו לך שוחד ?
אני אוכל להגיד את זה לשופט בארבע עיניים, מעבר לזה אני לא יכול לדבר.
ת:
ש:
מה זאת אומרת?
ת:
כי יש פה דברים,
כב' הש' הדר: אדוני, זה התשובה שלו, תמשיך הלאה.
העד, מר חדד: יש פה דברים שהם סודיים. אתה רוצה שזה יירשם?
כב' הש' הדר: אדוני,
העד, מר חדד: יש חקירה סודית, הנה אני אומר את זה. יש חקירה סודית בלהב, ושזה יירשם,
שאני הוזמנתי 3 פעמים לחקירה לתת עדות על מתן שוחד במשרד הביטחון מחוז נגב, ובזה נגמר
הסיפור.
כב' הש' הדר: אתה מוכן להגיד מי העובדים שלטענתך דרשו ממך שוחד?
29 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
העד, מר חדד: אני לא אמרתי שדרשו ממני שוחד, אני אמרתי שאני לא אסכים לשלם שוחד, זה
מה שאני אמרתי.
כב' הש' הדר: לא הבנתי. אז מי מהאנשים שלטענתך פיתחו נגדך שנאה, אין להם קשר לאותה
טענה שהיה מי שדרש ממך שוחד?
העד, מר חדד: אתה לא שמעת שאני, אני גם לא, לא רשמתי בשום אחד מהמסמכים, לא
בתביעה, ולא בכתב הגנה ולא בתצהירים שאני אמרתי שמישהו ביקש שוחד.
כב' הש' הדר: אז מה רצית להגיד לי בסוד? רק לשופט?
העד, מר חדד: אני אמרתי את מה שעכשיו, שאני זומנתי 3 פעמים עכשיו לתת עדות בקשר
לברסלר, ולגנאדי קצמן ולגנאדי מאסר על גדר המערכת, יש איזה שהוא חקירה, שאני לא הסכמתי
להיות שמה כי אני לא הייתי שמה, ביקשו ממני ולא במשחק, זה הכל.
כב' הש' הדר: רק שניה, לא הסכמת להיות בפרויקט?
העד, מר חדד: לא, לא הסכמתי לתת עדות, כי אין לי מה לתת עדות כי אני לא מכיר את זה."
וראו בעמוד 45 שורה 21:
ייעוייד הולנדר: סליחה, אני חוזר. אז רגע, חוץ מזה שאמרת לאותו עובד, למה אתה מתנכל לי כי
אני לא רוצה לתת לך שוחד, וזה שצעקת על יעקב ברסלר,
כב' הש' הדר: רגע רגע, לאט לאט. אתה אמרת את זה?
העד, מר חדד: מה ?
כב' הש' הדר: שאני לא רוצה לתת לך שוחד?
העד, מר חדד: כן.
כב' הש' הדר: אז אני עכשיו בכלל לא מבין. לפני רגע אמרת שהוזמנת ליאח"ה או יחידה אחרת,
להב אמרת, סליחה, לא יאח"ה, ללהב, ולא היה לך מה לתרום בעניין ניקיון כפיו של ברסלר. אז
עכשיו אתה אומר שהוא כן רצה שוחד?
העד, מר חדד: לא, אני לא, אני לא רוצה לענות"
90. גנאדי העיד בעמוד 72 שורה 30 שהתובע טען כלפיו שהוא מתנכל לו כי הוא לא הציע לו
שוחד:
"העד, מר מאסר:
כלפיי הייתה, לא טענה, לא הייתי קורא לזה איום, לא יודע איך לקרוא
לזה, אבל משפט מאוד מאוד ואני קטלתי אותו, הוא אמר לי אני מבין למה אתה רודף אותי, כי אני
לא הצעתי לך שוחד. וזה מאוד מאוד לא נעים, אחרי זה אני אמרתי לשמעון שאני אחרי משפט
הזה אני לא, זה פרובוקציה מלוכלכת, לכן אמרתי, איתך אני לא משתף פעולה יותר, ואתה יותר
לא תגיע לעבודה איפה שאני נמצא. באותו רגע קמתי ועזבתי את הפגישה."
91. יעקב העיד בעמוד 98 שורה 20 שהתובע איים עליו שיכניס אותו לכלא:
30 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
עוד טען, שהנתבעים, שלאחר הגשת כתב התביעה, ביהמ"ש מחק התביעה נגדם לבקשת
התובעים, עוסקים בפיקוח על פרויקטים שהנתבעת מזמינה לבנייה ושדרוג של בסיסים
צבאיים בכל תחומי ההנדסה האזרחית. עוד טען, שבמשך השנים הנתבעים פיתחו שנאה
פתולוגית כלפיו ומתנכלים לו בכל פרויקט אשר בו הוא מעורב מולם כולל ובמיוחד
הפרויקט נשוא תביעה זו.
עוד טען, שבפרויקט הנדון היו טעויות חמורות בתכנון שעצרו את הפרויקט, וכרגיל הוא
נאלץ להציע פתרונות כדי שניתן יהיה להתקדם. על מנת להתרשם מהתפקוד הלקוי
והבלתי מקצועי של הנתבעים, הוכן ניתוח של הלו"ז של הפרויקט על ידי המהנדס דב
גרינשטיין שניתח את האיחורים שנגרמו על ידם.
עוד טען, שהוא רצה למנוע את הפיגורים מצד הנתבעים ועשה כל לאל ידו לעזור לחברת
לרר להתגבר על הפיגורים שנגרמו, דבר שהפך אותו למטרה של חיצי הנתבעים.
עוד טען, שביום 18.12.19 גנאדי שלח מכתב לחברת לרר בו הוא מציג מצגים כוזבים אודות
התנהלותו . עוד טען, ששיטתו של גנאדי עם גיבוי יתר נציגי הנתבעת היא להפיל על הקבלן
את האחריות לפיגורים בלוחות הזמנים של הפרויקט.
עוד טען, שביום 16.1.20 התקיימה פגישה אליה הוזמן הבעלים של חברת לרר, מר יונה
לרר. הפגישה התקיימה אצל יעקב במשרדי הנתבעת. הפגישה הוגדרה – התראה לסילוק
יד שניה עקב תלונות נגדו. הוא לא הוזמן על מנת שיוכל להתייחס לטענות ולהפריכן. כך
ניצל יעקב, שכלל אינו מכיר אותו, את האיום לסילוק יד כלפי חברת לרר על מנת לגרום
לסילוקן.
עוד טען, שהוא הגיש עתירה לבג"ץ בה דרש שהנתבעים ינמקו מדוע החליטו לפגוע
בזכויותיו ללא כל שימוע או בירור. בג"ץ קבע שההחלטה אינה בתחום המנהלי, אלא מדובר
בסכסוך בתחום החוזי ו/או הנזיקי ולכן נדחתה העתירה והוגשה תביעה זו.
עוד טען, שהפגיעה בתובעים היא קשה ביותר כי לא רק שפוגעים ביכולתו לעבוד ולהתפרנס
אלא מבזים אותו בפני עובדיו שרואים איך מצליחים למדר אותו ועוקפים אותו בפני
פועלים פשוטים ו"גרימת הפרת חוזה של התובעת מול התובע לעקוף את חברת לור."
הנתבעים טענו שנגרמו להם נזקים כבדים במאות אלפי שקלים ואולם לצורך תביעה זו הם
תובעים מהנתבעים ביחד ולחוד סכום של 300,000 ₪ בגין הפגיעה במוניטין של התובעת,
ויכולתה לספק את השירותים וכן זכויות יסוד של התובע לעבוד ולהתפרנס.
3 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
טענות הנתבעת
12. הנתבעת טענה בכתב ההגנה שהתביעה חסרת כל בסיס ולא קיימת יריבות בין התובעים
ובין המדינה וכן השיבה לטענות התובעים באופן שיפורט בדיון בטענות השונות.
האם הנתבעת עוולה כלפי התובעים בגין הוצאת לשון הרע?
13. התובעים צרפו לכתב התביעה כנספח ג' את מכתבו של גנאדי, רחייט פיקוח באגף ההנדסה
והבינוי במחוז נגב של משרד הביטחון מיום 18.12.19 לחברת לרר. גנאדי כותב שהתובע,
אותו הוא מכנה יירכז הפרוייקט" השתתף בישיבה שהתקיימה ביום 17.12.19 ייאשר לא
מוזמן לפגישות עבודה ולא ממלא בפרוייקט הנדון כל תפקיד המוגדר בחוזה".
14. גנאדי ציין במכתב כי בכל פגישות העבודה בהן משתתף התובע "הוא יוצר אווירה לא
בריאה ולא קונסטרוקטיבית ועקב כך מבוזבז זמן רב בדרישות בלתי מבוססות שלי
התובע.
15. גנאדי כתב בסעיף 9 כי "לאור האמור לעיל ובהתאם להנחיות קודמות של מנהל המחוז –
אנו דורשים להרחיקי את התובע יימכל טיפול בפרוייקט ולאסור עליו להשתתף בפגישות
עבודה באופן כללי ומוחלט וליצור קשר עם נציגי הפיקוח בפרט".
16. הנתבעת טענה כי אין מדובר בלשון הרע כהגדרתה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה
– 1965 (להלן: "חוק לשון הרע"). ביהמ"ש קובע כי ספק אם הדברים עולים כדי ביזוי.
לצורך הדיון, ביהמ"ש יניח שהדברים עלולים לפגוע בתובע בעסקו.
17. עוד טענה הנתבעת שעומדת לה הגנת הפרסום המותר, שכן המכתב שנשלח אל חברת לרר
אודות מחדליו ופועלו של התובע, כולל פרסום מותר כמפורט בהוראות הדין שנעשה
במסגרת התפקיד השלטוני של שולחי המדינה. לעניין זה ראו האמור בסעיף 13 (9) לחוק
לשון הרע:
"פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין או
שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות כאמור;"
18. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי הקבלן הראשי שזכה במכרז שפרסמה הנתבעת לביצוע
הפרויקט נשוא התביעה התקשר בהסכם עם התובעת, וזו התחייבה לספק שירותים וכוח
אדם לקבלן הראשי לשם ביצוע הפרויקט. התובע או התובעת לא היו יכולים לשמש כקבלן
משנה בפרויקט, שכן התובע ו/או התובעת כלל לא רשומים אצל רשם הקבלנים לפי חוק
רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות.
4 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
"העד, מר ברסלר:
באחת מהפגישות שנערכה בשטח, הפגישה נערכה אחרי שהיו עבירות
ביטחון בבסיס, והגיע נציג של מלמ"ב, אני הייתי באותה פגישה, והתקיימה ישיבה עם סגן מפקד
בסיס, והגיע יונה לרר והיה מר שמעון חדד, ודיברנו על הנושא של הסדרי כניסה בבסיס, כדי לא
להגיע למצבים כמו שהגענו, ועבירות ביטחון בבסיס. הסתיימה הפגישה ברוח טובה, קבענו
כללים, כדי לא להקשות על בסיס, כי בסופו של דבר, חיילים משרתים שם, ואירוע, אני לא מדבר
על אירועים ביטחוניים, אבל פליליים יכולים לקרות. ויצא מאותה פגישה שיצאנו לכיוון חנייה,
אמר שמעון חדד, התחיל לדבר איתי על נושא התחשבנות, תשלמו לי ככה, תשלמו לי ככה. אמרתי,
שמעון, אני מצטער, על הדברים האלה אני לא אדבר איתך, בנוכחות יונה לרר זיכרונו לברכה, אני
אדבר על זה עם מהנדס ביצוע. הוא בנוכחות של עוד מספר אנשים, 5-6 או יותר, התחיל לצעוק
עליי שאני אכניס אותך לבית סוהר, אתה פושע, אני אראה לך, לא המשכתי שיחה איתו, נכנסתי
לרכב נסעתי. אבל זה היה בנוכחות של המון אנשים. בסיום, הוצאתי מכתב ליונה לרר, ויונה לרר
התייחס באחד מהמכתבים שלו, שטוניזציה של שמעון חדד, לא תמיד מובנת. היא הייתה די
מובנת. אבל מה שקרה, הוא חזר על אותם דברים כלפי גנאדי מאסר, הוא חזר על אותם דברים
כלפי מפקח שהיה בשטח מוטי אלוש, ובסופו של דבר, אחד מהדברים שגרמו להוצאת שמעון חדד
מהפרויקט הזה, זה היה גם זה. הגנה על עובדי מדינה."
הטענה של התובע כי זרקו אותו מכל האתרים אינה מדויקת
92. התובע אישר בעמוד 46 שורה 23 כי טענתו שזרקו אותו מכל האתרים אינה מדויקת:
ייעוייד הולנדר: תגיד לי, אתה אומר שהעיפו אותך מכל האתרים של משרד הביטחון.
העד, מר חדד: ממש לא.
זה חלק מכתב התביעה, אמרת שסילקו את ידך מכל האתרים של משרד הביטחון.
בפרויקט אחר שזכיתי בו עם חברת דן זיו, זרקו אותי,
החברה שלך אושרה כקבלן משנה שם? כן או לא?
ש:
ת:
ש:
ת:
בטח.
ש:
אושרה כקבלן משנה?
ת:
בטח.
ש:
אז למה אתה אומר שזרקו אותך משם?
ת:
כי הייתה התנכלות."
ביהמ"ש נתן אמן בעדויות עדי הנתבעת
93. מכיוון שלא הוכח כי שיקולי עדי הנתבעת הינם פסולים, כגון חשיפת טעויות או מעשי
שחיתות, ביהמ"ש מעדיף עדויות שני עדי הנתבעת שהינם עובדי ציבור שאין להם עניין
אישי במחלוקת. לזכותו של יעקב יאמר שלא היסס להודות בטעויות בשיקול הדעת, למשל,
נכונותו להתייעץ עם התובע בעניין מינוי בעל תפקיד, כנזכר קודם לכן. גם מעדות גנאדי,
31 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
ביהמייש התרשם כי אינו שש אלי קרב, וכי תחילה ניסה להכיל מעורבות התובע, ולעניין זה
ראו נוכחות התובע בישיבות הראשונות. כאמור לעיל, עדות התובע הייתה עדות יחידה,
ורצופה סתירות.
בהעדר קשר חוזי בין התובעים לנתבעת לא חלה חובה לקיים שימוע לתובע
94. ביהמ"ש מקבל עמדת הנתבעת לפיה, בת הפלוגתא של המדינה בפרויקט כאן הייתה לרר
ולא התובעים. מכאן שאם היה מקום לערוך שימוע הוא ללרר ולא לתובעים.
95. התובע טוען לעניין סעיף 6ב למכתב מיום 16.1.20 בו הורחק מכל הפרויקטים ולא רק
מהפרויקט נשוא תביעה זו. אולם, הסוגיה אם היה מקום לערוך שימוע בעניין ההרחקה
הכוללת, להבדיל מהפרויקט נשוא התביעה כאן, הינה סוגיה שבסמכות ביהמ"ש מינהלי
ואינה נוגעת לטענה להוצאת לשון הרע. זאת, מכיוון שביהמ"ש קובע, לאחר סקירת
הראיות הרבות שהובאו לפניו, כי תיאור התנהלות התובע בפרסומים עליהם הוא מלין,
היה נכון. כמו כן, ממילא, החלטה זו בוטלה לאחר שראש אגף בינוי שינה אותה ביום
26.7.20 והתיר לתובע, לספק לקבלנים שזוכים במכרזים, כח אדם וכן להתקשר כקבלן
משנה עם זוכים במכרזים. לאחר מכן, התובע שוב סולק מאתר עבודה ועניין זה מתברר
בהליך אחר.
הנתבעת הודיעה כי אין מניעה למעורבות התובעים בפרויקטים של המדינה כל עוד שהם פועלים
כדין
96. יעקב העיד ש"ברגע שמר חדד יעבוד בהתאם לחוק, זאת אומרת, או שהוא יזכה, יהיה
קבלן רשום ויזכה במכרז בהתאם לסיווג שלו, או שיהיה קבלן משנה של קבלן שזכה
במכרז, ויהיה בסיווג נדרש ויבצע רק אלה עבודות שהוגדרו, אין לי שום התנגדות לעבודה
שלו, ולא משנה כמה משפטים קיימים מולנו."
הפרסום של הנתבעת היה בגדר פרסום מותר ולחלופין עומדת לה הגנת אמת הפרסום והגנת תום
לב
97. ביהמ"ש קובע, לנוכח הראיות שהובאו, כי פרסומי נציגי הנתבעת היו מתוקף תפקידם.
נציגי הנתבעת העדיפו תחילה לא להתעמת עם התובע, על אף החשד שהזכייה במכרז
הוסבה אליו שלא כדין ולמרות העדר מעמד רשמי של התובע בפרויקט. אולם, כאשר התובע
הפריע בניהול המכרז והחשד לגבי הסבת החוזה התגבר, הם הוציאו את התובע מהפרויקט,
על דעת בעל המכרז, הוא לרר והפרסומים בעניינו משקפים מהלך הדברים.
32 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
98. למעלה מהדרוש, ביהמ"ש דוחה טענת התובע כי הנתבעים התנכלו לו מטעמים פסולים,
טענה שלא הוכחה.
99. לעניין חשיבות ההגנה על עובדי ציבור באכיפת הדין ללא מורא, ביהמ"ש מפנה לע"א
32636-07-20 מרעי נ' מדינת ישראל ע"א 50262-07-20 מדינת ישראל נ' מרעי (פורסם
בנבו) שם קבעה דעת הרוב מפי כבוד השופט אטדגי כלהלן :
הפסיקה קבעה כי ההגנות בסעיף 13 לחוק הן מוחלטות:
:
"סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע קובע מהם "פרסומים מותרים". בסעיף זה העניק המחוקק
משקל מכריע לשיקולים כלליים ציבוריים. אדם המפרסם לשון הרע בנסיבות סעיף 13 לחוק
ייהנה מהגנה גם אם הפרסום היה כוזב וגם אם פעל בזדון או בחוסר תום לב. כמו כן, ההגנה אינה
תלויה במידת העניין הציבורי שיש בפרסום. מסיבה זו, זכו ההיתרים שבסעיף 13 להיקרא
"ההגנות המוחלטות. " " (ע"א 844/12 מולקנדוב נ' פורוש [פורסם בנבו] (22.2.2017), פורסם
בנבו, פסקה 47 לחוות דעתו של כב' השופט דנציגר).
ביחס לסעיף 13(9) לחוק נכתב:
" תכליתו של סעיף 13 הוסברה כהענקת "זכייה מוחלטת לפרסומים, הנוגעים לתחום תפקידם
של ממלאי תפקידים רשמיים ושל רשויות רשמיות" (עניין ננס, עמ' 215). ההגנה נועדה לאפשר
לאותם בעלי תפקידים לבצע את הפרסומים הנדרשים לצורך פעילותם באופן המיטבי הנדרש
לצורך ביצוע התפקיד, ללא מורא מתביעות אישיות בגין לשון הרע; זאת, מתוך הנחה כי עצם
ההתמודדות עם תביעות כאמור עלולה להרתיע את בעל התפקיד ולהפריע לו בביצוע תפקידו.
הרציונל הספציפי של תת-סעיף (9) הוא לאפשר לרשויות הרשמיות של המדינה לפעול, במסגרת
סמכויותיהן כדין, מבלי לחשוש כי תהיינה מאוימות מפני תוצאות משפטיות בשל התבטאויות
הקשורות בתפקידן. החסינות המוחלטת שמקנה הסעיף מוצדקת אך ורק משום שמדובר
בפרסום שחייב להיעשות על פי דין או שהמפרסם רשאי היה לעשות אותו על פי דין (בהוראה של
רשות מוסמכת)". (פסקה 52)".
.100
.101
לצורך הדיון, גם אם היה מקום לקבוע שהפרסומים אינם מותרים, בנסיבות
העניין עומדת למדינה הגנת אמת דיברתי מכח סעיף 14 לחוק לשון הרע ואף הגנת תום לב
מכח סעיף 15 לחוק לשון הרע הן לעניין פרסום מכח חובה חוקית, עקב הבעת עמדה או
תלונה על הנפגע.
כמו כן, עומדת למדינה הגנה מכח סעיף 3 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות
המדינה) תשי"ב – 1952.
.102
אשר על כן, ביהמ"ש דוחה התביעה ככל שמייחסת עוולה של לשון הרע לנתבעת.
33 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
גרם הפרת חוזה
.103
התובעים ייחסו לנתבעת בכתב התביעה ביצוע עוולת גרם הפרת חוזה מכח סעיף
62 לפקודת הנזיקין:
יימי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי,
הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד
עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון."
.104
התובע נשאל בעמוד 22 משורה 2 מדוע מייחס לנתבעת עוולת גרם הפרת חוזה,
שעה שלרר טענה שהתובע קיבל את כל כספו":
ייהער,
ד, מר חדד: ממש לא, לאותו רגע שהיה בו את המחלוקת, הוא רשם שבין חברת לרר לבין
משרד הביטחון אין שום בעיה, או אין שום מחלוקת, אבל מה שיש בין שמעון חדד לבין משרד
הביטחון ו/או יעקב ברסלר, ו/או גנאדי מאסר, או כל, ".
.105
.106
התובעים זנחו טענה זו בסיכומיהם ודי בכך כדי לדחות הטענה.
למעלה מהדרוש יאמר שהתובעים לא ביססו כנדרש את נזק הממון שנגרם, אם
נגרם, ולו בשל כך יש לדחות התביעה.
.107
אולם, בנוסף לכך וכפי שנקבע קודם לכן, התובעים הורחקו מהפרויקט, ולפרק זמן
קצר, מכל הפרויקטים, עד קיום ברור, בדין ולכן לא התקיים יסוד נדרש בעוולה לפיה גרם
הפרת החוזה נעשה, ללא צידוק מספיק.
הטענה לפגיעה במוניטין
.108
.109
התובעים טענו כי יינגרמו להם נזקים כבדים במאות אלפי שקלים, ואולם לצורך
תביעה זו, תובעים הנתבעים יחד ולחוד סכום של 300,000 ₪ בגין הפגיעה במוניטין של
התובעת"
התובע נשאל בעמוד 53 בשורה 6 "איפה יש הוכחה על סכומים, שנזקים שנגרמו
לך כתוצאה מגרם הפרת חוזה, או פגיעה במוניטין?
העד, מר חדד: כשאנחנו הגשנו את התביעה, הפרויקט היה עדיין בביצוע. לא יכלנו להעריך
ולשערך את כל הנזקים. היום וכאשר בעזרת השם התביעה הזאתי תיגמר, אנחנו בעזרת השם,
כמו שאנחנו שמרנו לעצמנו את הזכות, אנחנו נתבע על כל הנזקים שישנם, בעזרת השם מה שפגעו
בנו, פירקו אותנו, וזה הכל."
34 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
.110
.111
התובעים זנחו טענה זו בסיכומיהם ודי בכך כדי לדחות הטענה.
למעלה מהדרוש יאמר, ככל שנגרמה לתובעים פגיעה במוניטין, אין להם, אלא,
להלין על עצמם, עקב מעורבותם בפרויקט שלא כדין. אולם, גם אם ביהמ"ש היה קובע
שהפגיעה בהם לא הייתה מוצדקת, בהעדר חוות דעת המבססת קיום מוניטין ומעריכה
הנזק שנגרם עקב פגיעה זו, דין הטענה להידחות וכך קובע.
הבקשה למתן צו מניעה
.112
התובעים ביקשו לקבל צו מניעה שימנע מהנתבעים מלהרחיק את התובע
מפרויקטים של הנתבעת בכלל ופרויקטים המתבצעים בפרט. גם בקשה זו נזנחה
בסיכומים. למעלה מהדרוש, ביהמ"ש קובע שבנסיבות העניין אין מקום להורות על מתן צו
גורף כמבוקש, לרבות בהעדר סמכות עניינית של בימ"ש זה ליתן צו כמבוקש לגבי
פרויקטים של הנתבעת.
ביהמ"ש דוחה התביעה
.113
הוצאות
.114
סוף דבר
.115
.116
אשר על כן, ביהמ"ש דוחה התביעה במלואה.
מכיוון שביהמ"ש דחה התביעה במלואה, הנתבעת זכאית להוצאותיה. בשים לב
לסכום התביעה, ולכך שההליך בורר במהירות יחסית ונשמעו רק שלושה עדים, ביהמ"ש
מחייב התובעים לשלם לתובעת שכייט בסך של 30,000 ₪.
ברהמ'יש דוחה התביעה במלואה.
ביהמ"ש מחייב את התובעים לשאת בהוצאות שכ"ט עוייד הנתבעת בסך של
30,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום
המלא בפועל.
ניתן היום, כ"ה שבט תשפ"ב, 27 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
35 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
3
עדי הדר, שופט
36 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
19. עוד טענה, שהקבלן הראשי לא העביר החוזה לאישור התובע לתפקיד כלשהו בפרויקט,
כנדרש בהוראות החוזה, לא כמנהל הפרויקט מטעמו, לא כמנהל עבודה ולא לשום תפקיד
רשמי אחר.
20. עוד טענה, שלא היה לתובע שום תפקיד מוגדר במסגרת הפרויקט והוא נעדר סמכות לתת
או לקבל הוראות, מהגורמים הרלוונטיים במשרד הביטחון אשר אמונים על ביצוע ופיקוח
הפרויקט.
21. הנתבעת טענה שחרף האמור, התובע הגיע לאתר העבודה ודרש להיפגש עם גורמי הפיקוח
מטעם הנתבעת. כמו כן, היה נוהג להתייצב בפגישות עבודה שבועיות שנערכו בין שלוחי
הנתבעת ובין הקבלן, ללא זימון וללא רשות.
22. עוד טענה, שהובהר לקבלן הראשי כי דבר זה אינו מקובל ופוגע בתפקוד התקין של ניהול
הישיבות בנוגע לפרויקט. ביום 24.7.19 נשלח מכתב אזהרה אל הקבלן הראשי וביום
6.10.19 נשלחה אל הקבלן הראשי התראה לפני סילוק יד, זאת משנמצא כי הקבלן הראשי
אינו מבצע את העבודות כנדרש, בהתאם לתנאי החוזה.
23. עוד טענה, שביום 5.11.19 התקיימה ישיבה אודות הפרויקט בבסיס לכיש. גם אליה התייצב
התובע ללא כל רשות או זימון. התובע התבקש לעזוב את הישיבה בשל התבטאויות קשות
כנגד גורמי הפיקוח.
24. עוד טענה, שביום 16.1.20 התקיימה פגישת שימוע עם מנכ"ל חברת לרר במסגרתה הצהיר
מר לרר כי התובע לא שימש כקבלן משנה מטעמו בפרויקט, כי התובע כבר איננו נמצא
בפרויקט וכי צוות ניהול הפרויקט הוחלף על ידו. נוכח התלונות הרבות והתנהלותו
השלילית של התובע הוחלט על דעת הנציגים מטעם משרד הביטחון, לרבות סמנכ"ל וראש
האגף, להרחיק את התובע מכל הפרויקטים של משרד הביטחון.
25. עוד טענה, שהחוזה בין חברת לרר ובין התובעת שצורף לכתב התביעה, לא הוצג לגורמי
הפיקוח מטעם המדינה עובר להגשת כתב התביעה, והוא מעלה חשש כבד כי לפנינו הסבת
חוזה לצד שלישי פסולה ואסורה על פי דין, ולא חוזה העוסק במתן שירותים וכייא.
26. עוד טענה, שהיא רואה בחומרה רבה התנהלות זו של הקבלן הראשי והתובעים אשר פעלו
לכאורה בניגוד לדין וכי בשנים האחרונות המדינה שמה לעצמה למטרה להילחם בתופעת
ייקבלני המזוודה", אשר פוגעת באופן ממשי באינטרס הציבורי ובהוראות הדין.
5 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
27. להלן דיון בהשתלשלות האירועים על פי הראיות שהובאו.
השתתפות התובע בסיור קבלנים
28. התובע ניסה בחקירת יעקב לעמת אותו עם העובדה שהתובע השתתף בסיור הקבלנים, על
אף שאינו עובד של מי מהמציעים במכרז. יעקב נשאל בעמוד 90 שורה 20 מדוע כאשר
התובע השתתף בסיור הקבלנים, הנתבעת לא הבינה שמדובר בתיווך?
העד, מר ברסלר:
אנחנו לא פוסלים אף אחד. ברגע שחברת לרר מעבירה לנו מסמכים,
שנציגים שלה, אותו שמעון חדד עם מספר תעודת זהות, ואנחנו מקבלים אישור ביטחוני, הוא
רשאי להשתתף במכרז. אנחנו לא,
כב' הש' הדר: במכרז או במפגש קבלנים?
העד, מר ברסלר:
כב' הש' הדר: סיור קבלנים.
העד, מר ברסלר:
סיור קבלנים.
עכשיו, אנחנו לא פוסלים את זה. כי אנחנו לא יודעים מה תפקיד של
שמעון חדד, אנחנו לא מגדירים בסיור קבלנים שמי שמשתתף אמור להיות מהנדס או הנדסאי או
מישהו אחר."
29. ביהמ"ש לא מצא בסיס לטענת התובע שהשתתפותו בסיור קבלנים, מלמדת שהנתבעת לא
מצאה פגם באופן שבו הוא מייצג לרר.
התובעים לא עמדו בתנאי להעסקת קבלן משנה ע"י הזוכה במכרז
30. כאמור לעיל, הנתבעת טענה שהתובעים לא עמדו בתנאי להעסקת קבלן משנה ע"י הזוכה
במכרז. גנאדי העיד בעמוד 59 שורה 12 שהנתבעת מקפידה לא להעסיק קבלן לא רשמי :
כי בחוזה, יש פסקה. ואנחנו מאוד מקפידים על זה. משרד הביטחון לא
ייהעד, מר מאסר:
עובד עם קבלנים שהם לא קבלנים רשמיים ולא רשומים בפנקס ארצי של קבלנים.
כב' הש' הדר: קבלני בנייה אתה מתכוון.
העד, מר מאסר: כל הקבלנים, בלי יוצא מן הכלל.
כב' הש' הדר: מה זאת אומרת? יש מקצועות שאין רישום של קבלנים, (לא ברור).
העד, מר מאסר: רק אלומיניום.
כב' הש' הדר: מה ?
העד, מר מאסר: רק עבודות אלומיניום. שאר הקבלנים במדינת ישראל, חייבים להיות רשומים
בפנקס ארצי.
כב' הש' הדר: אתה אומר שלגבי ביצוע עבודות, צריך להיות רשום ברשם הקבלנים, וג'י אס אם,
לא הייתה רשומה בפנקס הקבלנים. אבל אומר לך עורך דין בן יוסף, אבל הוא לא היה קבלן מבצע,
6 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
הוא היה קבלן לעניין ניהול עבודות, אז הוא שואל אותך, צריך לצורך ניהול עבודות להיות לרשום
במרשם כל שהוא?
העד, מר מאסר: תראה, אין לנו תפקיד כזה, אנחנו דורשים שקבלן שזוכה במכרז, יגיש את כל
הקבלני משנה אשר הוא מתכוון להעסיק בהקמת הפרויקט. להעסיק בהקמת הפרויקט, כלומר,
קבלן כלונסאות, קבלן מים, קבלן,
כב' הש' הדר: רגע, ומה עם ניהול עבודה? הוא רוצה להיעזר.
העד, מר מאסר: אין לנו הגדרה כזאת. אנחנו לא דורשים, הוא, הוא רשאי להעסיק את מי שהוא
רוצה,
כב' הש' הדר: אז לכאורה הוא היה רשאי להעסיק את מר שמעון חדד.
העד, מר מאסר: אבל לא בתור קבלן משנה.
כב' הש' הדר: אז נניח שהגיע מישהו לישיבה, לא שמעון חדד, משה כהן. והוא יועץ של לרר,
והוא לא מועסק בתלוש שכר, אין יחסי עובד מעביד, הוא עובד לפי חשבוניות, והוא יועץ, והוא
מגיע לישיבות בתור יועץ של לרר. יש עם זה בעיה?
העד, מר מאסר: לא. אם קבלן מינה אותו באחד מהתפקידים שמוגדרים בחוזה, אז כן, אנחנו
מתייחסים אליו, יש לו ייפוי כוח. הוא לא קבלן, אני מדגיש, הוא יועץ.
כב' הש' הדר: ובכל ארבעת התפקידים, ג'י אס אם או חדד לא הופיעו?
העד, מר מאסר: לא."
וראו בעמוד 62 שורה 23
"יש:
אני רוצה לסיים את הפרק הזה, ואני אומר ככה. שאם היה הסכם בין חברת לרר לבין
חברה של שמעון או בין שמעון, ששמעון מספק לו עובדים, שמעון מביא לו ספקים שיכולים לספק
את החומרים, ונותן לו ייעוץ ועצות, ומייצג אותו בפגישות, אין דרישה בכלל להיות, זה לא קבלן
משנה, ולכן אין שום דרישה לאישור של משרד הביטחון.
ת:
תראה, אתה שואל שאלה עם קצת נוסח, לא הייתי שואל ככה אבל אני אענה לך. הרי יש
לנו בחוזה הגדרות מדויקות, מי צריך להיות בצוות ניהול הפרויקט, ויש הגדרות מדויקות. מנהל
עבודה, מנהל פרויקט, מהנדס הפרויקט בדרך כלל, אבל יש עוד תפקיד, עוד יועץ אולי לוחות
זמנים, אולי עוד מפקח לענייני ביטחון."
31. התובע אישר בעמוד 12 שורה 17 כי לא היה קבלן משנה בפרויקט:
"יש:
זה בסדר, אני לא אמרתי שביקשת. אני רק אומר, אני רוצה להבין פעם אחת ולתמיד אחרי
כל מה שהיינו בגישור וזה, אתה לא אושרת לעבוד כקבלן משנה בפרויקט, נכון?
ת:
לא ביקשתי להיות.
7 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
ש:
בוא תסביר לי, צירפת לראיות מטעמך את החוזה שכרתת עם לרר.
ת:
נכון.
ש:
ת:
תראה לי פעם אחת בחוזה שכתוב שאתה רכז בפרויקט.
תראה לי דבר הפוך, שאין לי שום סמכות."
וראו בעמוד 23 משורה 24
ייש:
תסכים איתי, שבתוך החוזה של הקמת המתקן, אין תפקיד רשמי בתור רכז. יש מודד,
יש מהנדס, יש מנהל עבודה, אין תפקיד כזה.
הבנתי. אז אתה המצאת משרה והחלטת שאתה רכז פרויקטים?
ת:
אין חילוקי דעות בנושא הזה.
ש:
ת:
ממש לא."
32. ביהמ"ש קובע כי התובע לא היה עובד בלרר ולא נמנה על מי מבעלי התפקידים שהוגדרו
כצוות הניהול בפרויקט ולכן הנתבעת הייתה רשאית לדרוש שלא ישתתף בישיבות העבודה.
הנתבעת טענה שהתנגדה להגדרת התובע כירכז פרויקטים"
33. בנוסף לעובדה שהתובע לא היה קבלן משנה, לרר הגדירה תפקידו כיירכז פרויקטים דרום"
(ראו סעיף 7 לנספח ו' לראיות הנתבעת). להלן התייחסות התובע לתפקידו כרכז פרויקטים
של לרר.
אומר רוברט גולדנברג, בפגישה שהייתה ב-13/11/2019 שצירפתי, שחברת איצ'. אס. אם
הייתה קבלן משנה בפרויקט.
"יש:
ת: אז רוברט, הוא לא נכנס להסכמים שהיו בינינו לבין לרר, בחלק מפרויקטים ביצענו
כקבלני משנה אצל לרר ועשינו הרבה פרויקטים, וחלק פה בפרויקט הספציפי הזה, אנחנו שימשנו
כניהול פרויקט על כל הפרויקטים, מרמה של בורג, כל נושא של בעלי מלאכה, מרמה של בורג עד
לרמה של מסירה של הפרויקט.
ת: עוד פעם, אנחנו, אני דאגתי מרמה של לתמחר את המכרז, לסגור עם ספקים, מאחר וזה
פרויקט שהוא מורכב עם עשרות קבלני משנה ומיקור חוץ וספקים מחוץ לארץ, אני טיפלתי הכל.
ברמה של לוחות חשמל, לוחות ייעודיים, קרמיקה מיוחדות למוסכים, נושא של הליפטים, נושא
של החשמל, נושא של פנסים מיוחדים,
ש:
מה? אתה קיבלת, תסביר, תפרט פעם אחת. מה? קיבלת את לוחות החשמל, בדקת שהם
תקינים.
8 מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
ת: אני דאגתי שכל תחום, מאחר ויש לנו ניסיון בזה, כל תחום אני מרכזתי את האנשים,
סגרנו עם קבלני משנה, מאחר והעבודה הזאת מורכבת עם המון המון קבלני משנה, אני הפעלתי
את כל הקבלני משנה,
ש:
זאת אומרת, אתה גם הולך בשטח, ואתה רואה מה מביאים לך, ואתה רואה אם זה תקין
ת:
או לא תקין. נכון?
ממש לא.
ש:
זה לא אתה ? לא?
ת:
לא, יש לי צוות הנדסי, שנותן שם את השירות ההנדסי, צוות ניהולי שנתן שירות ניהולי.
היה לנו לכל תחום אחראי, היה לנו מהנדס לחשמל, מהנדס לתפעול, מהנדס לאלקטרו מכניקה,
כשאתה אומר היה לנו, זה עובדים שלך? של איצ'. אס. אם?
ש:
ת:
ש:
ת:
זה קבלנים שנתנו לנו שירותים, שאנחנו נתנו שירותים לחברת (לא ברור) הנדסה.
וכל ההסכמים עם הקבלנים האלה, אתה כרתת אותם? אתה חתום בהסכמים מולם?
בחלק אנחנו, בחלק לרר.
ש: אז בוא תסביר לי פעם אחת, תגדיר לי, תאפיין לי את התפקיד רכז. מה זה רכז? איפה
מתחיל גבולות הגזרה של רכז?
ת: אין גבולות ואין גזרה. אנחנו נציגים של י. לרר, י. לרר זו חברה, יונה לרר זיכרונו לברכה
שנפטר לפני כחצי שנה, הוא קבלן, בין הקבלנים הכי גדולים בארץ, אני זכיתי להיות,"
34. גנדי העיד בעמוד 68 שורה 3 כי התנגד להעסקת התובע כיירכז פרויקטי:
יכב' הש' הדר: רגע. אתה אומר שלרר הגדיר את מר חדד כרכז הפרויקט?
העד, מר מאסר: אמת.
כב' הש' הדר: וזה לא היה מקובל עליכם?
העד, מר מאסר: לא."
35. יעקב הסביר בעמוד 91 שורה 1 כי פנה אל לרר כדי לקבל הסבר לגבי מעורבות התובע
בפרויקט :
ייעוייד בן יוסף: טוב, אז אחר כך, אחרי הזכייה, ששמעון מוצג על ידי חברת לרר כרכז הפרויקט
והוא משתתף בכל השלבים של הפרויקט, אתם בעצם,
העד, מר ברסלר:
אנחנו הוצאנו מספר מכתבים. דרשנו הסברים והבהרות על תפקיד של
שמעון חדד.
ש:
וקיבלתם?
ת:
לא קיבלנו משהו ברור, כי הדגשנו בכל המכתבים סיכומים, שאנחנו רוצים מהנדס ביצוע
ומנהל עבודה. דרך אגב, 3 חודשים מתחילת הפרויקט, לא היה לנו מהנדס ביצוע ומנהל עבודה.
מתוך 36
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 28670-03-20 חדד ואח' נ' ישראל
בשלב הזה, לנושאים הארגוניים, אנחנו יכולים לדון עם נציגי של חברת לרר שהם לא בעלי הגדרות
של חוזה מהנדס או מנהל עבודה.
ש:
חדד.
אבל מר לרר ענה לך בכמה מכתבים, ענה לך, ענה למר שחר וינר לגבי תפקיד של שמעון
עוייר הולנדר: תפנה אותו בבקשה.
העד, מר ברסלר:
התפקיד,
כב' הש' הדר: אדוני מתכוון לנושא של רכז פרויקטים?
עו"ד בן יוסף: כן.
כב' הש' הדר: אז מה יש לך להגיד על זה שהציגו אותו,
העד, מר ברסלר:
אנחנו מגדירים את מי בעלי תפקידים צריכים לעבוד בפרויקט. בחוזה
הוגדר זה מהנדס ביצוע/ מנהל פרויקט, שיש לו דרישות להשכלה ותפקיד מה שהוא צריך לבצע,
ומנהל עבודה. עכשיו, אנחנו לא צריכים לדון על עבודה, על תחום מקצועי עם אנשים שאין להם
רקע, אין להם ידע, אין להם השכלה מאושרת במדינת ישראל.
כב' הש' הדר: שני התפקידים הם אמרת מהנדס ביצוע, אז משמו עולה שהוא מהנדס, והשני
זה?
העד, מר ברסלר:
מנהל עבודה.
כב' הש' הדר: מנהל עבודה לפי החוזה חייב להיות מהנדס?
העד, מר ברסלר:
התפקיד שלו,
לא, הוא חייב להיות רשום במשרד העבודה, ורשום בפרויקט ספציפי.
כב' הש' הדר: ולשמעון יש את,
העד, מר ברסלר: לא."
36. הנתבעת צרפה לראיותיה פניה אל לרר בה היא שואלת לגבי מעמדו של התובע. לפי נספח
די, פנית גנאדי אל לרר מיום 27.5.19, הוא כותב "למיטב ידיעתנו נ. אינו עובד אינטגרלי
של חברתכם אלא שלי התובע. גנאדי שואל האם התובע הינו קבלן משנה של חברתכם ?
באיזה אופן הוא יקשור לפרויקט שבנדון ? הנ"ל חשוב לנו לבדיקת עמידתכם בהסכם".
37. בפגישה שהתקיימה ביום 8.7.19 נכתב בסיכומה שהודגש בה שהתובע יילא מונה ע"י הקבלן
לשום תפקיד הנדרש בחוזה". לאחר מכן תואר כיצד הפגישה הופסקה עקב החלטת
התובע. מכאן שלא רק שהתובע לא היה קבלן משנה כהגדרתו על פי החוזה, הוא ראה עצמו
כמנהל הפרויקט, למרות שאין בחוזה הגדרה של ירכז פרויקטים" ולא היה בחוזה עיגון
לאופן שבו הוא ראה את מעורבותו ביישום המכרז.
התובע ניהל את הפרויקט במקם לרר
10 מתוך 36
