בפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקשת
ש. ש
ע"י ב"כ עו"ד שירי זיידמן
נגד
משיב
בעניין הקטין
ע. ב
ע. יליד 2018
החלטה
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הבכירה שושנה ברגר) בתלה"מ 19858-04-20 מיום 21.5.23 (להלן: "התיק קמא" ו-"ההחלטה קמא"), במסגרתה קבע בית המשפט קמא כי אין מקום להורות על החלפת המומחה שמונה בתיק, שהתבקש לחוות דעתו בין היתר בשאלה, האם העברת המשמורת לאב תשרת את טובת הקטין, והכל כפי שיפורט להלן.
רקע בזעיר אנפין
2. המבקשת והמשיב (להלן גם: "הצדדים") ניהלו קשר זוגי, והביאו לעולם את הקטין שפרטיו בכותרת. יחסי הצדדים עלו על שרטון והם נפרדו; ביום 20.4.2020 הגיש המשיב את התובענה קמא למשמורת הקטין וקביעת הסדרי שהות. יוער כי הקטין מאובחן כבעל צרכים מיוחדים.
3. ביום 8.6.22 הגיש המשיב בקשה למתן פסק דין בתיק קמא, להעברת משמורת הקטין לידיו. בהחלטת בית המשפט קמא מיום 5.7.22 נקבע לעניין הבקשה כדלקמן: "בשלב זה, לנוכח הוראות החלטתי זו, אני משהה את הדיון בבקשת האב למתן פסק דין להעברת משמורת הקטין לאביו שהוגשה ביום 8.6.22, על מנת לתת לאם את האפשרות לפעול על פי החלטתי זו באופן שייתר הכרעה בבקשת האב כאמור. מובהר, ברחל בתך הקטנה, כי במידה ובעדכון עו"ס אשר יוגש לבית המשפט ידווח כי הקטין אינו פוגש באביו מחוץ למרכז הקשר, ההשהיה כאמור תבוטל לאלתר, ואדרש לבקשת האב למתן פסק דין להעברת משמורת הקטין לאביו".
4. ביום 20.9.22 הגיש המשיב בקשה נוספת למתן פסק דין לפיו יועבר הקטין למשמורתו.
ביום 23.10.22 ניתנה החלטת בית המשפט קמא, במסגרתה נקבע כדלקמן (בפסקה 7): "בית המשפט רואה בחומרה רבה את העובדה כי האם מפרה את החלטותיו פעם אחר פעם, ואף טוענת כי טרם בשלה השעה להוצאת המפגשים ממרכז הקשר, כאשר בית המשפט קבע זה מכבר הוראות מדויקות לעניין הוצאת המפגשים ממרכז הקשר. הלכה למעשה, החלטתי שניתנה עוד ביום 20.3.22 לא בוצעה, קרי לאחר למעלה מ-7 חודשים לאחר שניתנה. האם מסכלת את המפגשים בין האב לקטין, תוך פגיעה מתמשכת בטובת הקטין".
כן נקבע כי ההשהיה שנקבעה בהחלטה מיום 5.7.22, כמפורט לעיל, מבוטלת לאלתר, והבקשה תידון בדיון שנקבע ליום 30.11.22, במעמד הצדדים, האפוט' לדין עו"ד בן ציון ראם ועו"ס לסדרי דין: הגב' עדי הרפז והגב' דלית אור פדן. במהלך הדיון, טענו הצדדים גם לעניין הבקשה למתן פסק דין להעברת משמורת.
5. ביום 3.11.22 הגישה המבקשת תגובה לבקשה למתן פסק דין להעברת משמורת, בתיק קמא.
6. המומחה שמונה מטעם בית המשפט קמא בהחלטה מיום 24.2.21 לבחינת מסוגלותם ההורית של ההורים, ד"ר דניאל גוטליב (להלן: "המומחה") הגיש ביום 24.11.21 את חוות דעתו, והיא כללה המלצות רבות ביחס לקטין. בשלב ראשון – רישומו של הקטין במסגרת חינוכית מוסכמת; קבלת הערכה מקיפה של הקטין במכון להתפתחות הילד; על ההורים לקבל החלטות משותפות בעניין הרפואי התפתחותי וחינוכי שלו; ביטול המפגשים עם האב תחת פיקוח, כאשר הוא יאסוף את הקטין ממרכז קשר או מלשכת הרווחה ויקבל שעת הדרכה הורית יחד עם הקטין. עוד נקבע במסגרת השלב הראשון, כי המפגשים עם האב ומקום קיומם לרבות הסעתו על ידי האב ברכבו, יעשו בכפוף לאישור שירותי הרווחה כי תנאי המגורים של האב מתאימים לילד, וכי יש לו כיסא ברכבו המתאים להעברת הקטין. במקביל, המליץ המומחה לקבוע סנקציות ככל שהאם תאחר למפגשים.
אשר לשלב השני – המומחה המליץ כי בחלוף שלושה חודשים יוסדרו זמני השהות של הקטין אצל אביו ובאופן הדרגתי כי בהמשך יכללו שהייה ולינה באמצע השבוע ובהמשך כי השהייה בסופי השבוע תכלול אף היא לינה.
המומחה אף התייחס לסיטואציה בה האם לא תשתף פעולה והמליץ כי ככל שיתברר שהאם מתקשה לשתף פעולה, יהיה מקום לשקול העברת המשמורת של הילד אל האב או לגורם אחר.
7. ביום 8.12.22 ניתנה החלטת בית המשפט קמא בבקשה למתן פסק דין בתיק קמא, במסגרתה נקבע כי "בנסיבות המורכבות והקשות … יש מקום להורות על העברת המשמורת הזמנית לידי האב (המשיב, ח"ש) לאלתר".
עוד נקבע בהחלטה הנ"ל, כי "בענייננו עולה תמונה חמורה ומדאיגה ביותר לפיה האם מפרה את החלטות בית המשפט הנוגעות לקטין פעם אחר פעם. כך, הן לעניין הוצאת המפגשים בין הקטין לאביו ממרכז הקשר, עד היום, חרף החלטה שניתנה עוד ביום 20.3.22, טרם בוצעה בפועל ההחלטה, ואף המצב החמיר עד כי לא מתקיימים בין הקטין לאביו מפגשים כלל. זאת ועוד, הקטין אינו מגיע לגן באופן סדיר כלל ועיקר (כאמור הקטין הגיע לגן יום אחד בכל חודש 11/22) חרף החלטה מיום 25.8.22 במסגרתה נקבע כי הקטין ישתלב בגן חינוך מיוחד. אין חולק כי האם מתנהלת באופן שאינו עולה בקנה אחד עם טובת הקטין ובהתנהלותה זו פוגעת בקטין ובהתפתחותו ועלולה לגרום לו לנזקים" (ההדגשה במקור, ח"ש).
אף האפוט' לדין, עו"ד בן ציון ראם סבר כי בנסיבות שנוצרו יש מקום להורות על העברת המשמורת לאב.
בית משפט קמא שוכנע כי בנסיבות דנא, בשלב זה, בראי טובת הקטין והגנה עליו, ייטב לקטין לעבור למשמורת אביו, והדבר יתרום לשיפור מצבו, והורה על העברת המשמורת הזמנית של הקטין לידי האב באופן מיידי.
8. עוד נקבע בהחלטה מיום 8.12.22 כדלקמן:
א. זמני השהות בין האם לקטין יתקיימו במרכז הקשר. עו"ס מתבקשת לדאוג כי המפגשים במרכז הקשר יחלו בהקדם האפשרי.
ב. שירותי הרווחה יעקבו אחר מצב הקטין, וכן יגבשו תכנית טיפול במסגרתה יבחנו הדרכים למתן מעטפת וסיוע ותוכנית מותאמת לאב לרבות הדרכה הורית.
ג. ד"ר גוטליב מונה כמומחה מטעם בית המשפט על מנת שייתן המלצתו לעניין המשמורת הקבועה של הקטין וחלוקת זמני השהות.
ד. עו"ס מתבקשת להגיש עדכון, תוך 30 יום לאחר המעבר, במסגרתו תפרט אודות מצב הקטין לאחר המעבר, תכנית הטיפול המסודרת עבור האב, וכן לעניין המפגשים במרכז הקשר.
9. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 8.12.22 (רמ"ש 19130-01-23) אשר נדונה בבית משפט זה (כב' השופט סארי ג'יוסי). בפסק הדין, שניתן ביום 27.4.2023, השופט ג'יוסי סקר את ההחלטה קמא ואת טענות הצדדים בערעור, וקבע כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל חלקית במובן זה שהוא ביטל את החלק בהחלטת בית המשפט קמא שהורה על העברת המשמורת הזמנית של הקטין לידי אביו באופן מידי, כאשר זמני השהות בין המבקשת לקטין יתקיימו במרכז הקשר.
השופט ג'יוסי הורה על החזרת התיק לבית משפט קמא, שישלים את מלאכתו כפי שפירט בסעיף 11 לפסק דינו:
"… יש לבכר ביצוע המעבר באופן הדרגתי לאחר הכנה מוקדמת לקטין, בשים לב גם לשינויים המשמעותיים שיתרחשו בחיי הקטין, גם בפן המעשי.
בנוסף, כפי שהבעתי את דעתי בעבר, יש לבצע את המעבר בליווי צמוד של גורמים מקצועיים, ולצד תוכנית טיפולית מובנית שהוכנה מראש. הדבר מחייב תמיכה ומענים טיפוליים מתאימים שהוכנו מראש, כאשר גורמים מקצועיים לרבות מומחה מטעם בית משפט קבעו מפורשות כי המעבר ישרת את טובת הקטין, וכי התועלת שתצמח ממנו עולה באופן מובהק על הפגיעה שעלולה להיגרם ממעבר זה.
ודוק, עמדתם של גורמים אלה צריכה להתקבל בזמן אמת, באופן מפורש ובהתייחס לכל האמור לעיל, ולא כהבעת דעה או חוות דעת כללית הניתנת בהתייחס לתרחיש עתידי אפשרי, בדומה לעמדת ד"ר גוטליב שניתנה לפני למעלה משנה מההחלטה מושא בקשת רשות הערעור.
אמנם, בית משפט קמא שוכנע כי בנסיבות דנן בראי טובת הקטין וההגנה עליו, ייטב לקטין לעבור למשמורת אביו והדבר יתרום לשיפור מצבו, אולם הערכתו זו ניתנה כאמור על יסוד אותה חוות דעת של ד"ר גוטליב לפיה 'ככל שיתברר כי האם מתקשה לשתף פעולה יהיה מקום לשקול העברת המשמורת….', וכאמור מתקשה אני להסתפק 'בהמלצה' זו לשם ביצוע המעבר המידי.
כמו כן בית משפט קמא נשען בהחלטתו על התרשמותו מעדות האב כי יקבל תמיכה וסיוע מבני משפחתו המורחבת, כי הוא ערוך ומוכן לקבל את הקטין, וכן על עמדת האפוטרופוס לדין אשר סבר כי יש מקום להורות על העברת המשמורת לאב. אלא שכאמור, בהינתן הנסיבות שתיארתי לעיל, ובעיקר הנתק בין [הקטין] לבין אביו, גילו של [הקטין], והניתוק החד מאמו, והעברתו לסביבה שאינה מוכרת לו היטב, צריכה להיעשות כאמור לאחר שגורמי המקצוע ומומחה בית משפט בחנו את ההשלכות האפשריות של המעבר על [הקטין], הקשיים הכרוכים בכך, ונתנו המלצה ברורה על ביצוע המעבר, לאחר ששקלו ביצועו באופן הדרגתי, והכינו מראש תוכנית מעבר הכוללת גם תמיכה ומענים טיפוליים מתאימים".
10. ביום 3.5.23 ניתנה החלטת בית המשפט קמא, שקבעה בין היתר:
"בזיקה לפסק דינו של כב' השופט סארי ג'יוסי, בית המשפט המחוזי חיפה, שניתן ביום 27.4.23 במסגרת רמ"ש 19130-01-23, הנני מורה כדלקמן:
1. המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר גוטליב דניאל ממכון 'שינוי', מתבקש להגיש חוות דעת בשאלה באם העברת המשמורת לאב תשרת את טובת הקטין, וכן האם התועלת שתצמח מהעברתו לאב עולה באופן מובהק על הפגיעה שעלולה להיגרם ממעבר זה. המומחה מתבקש לבחון במסגרת חוות דעתו את ההשלכות האפשריות של המעבר על הקטין, הקשיים הכרוכים בכך, וליתן המלצתו הברורה על ביצוע המעבר, לאחר שישקול ביצועו באופן הדרגתי, ויכין מראש תכנית מעבר הכוללת גם תמיכה ומענים טיפוליים מתאימים.
…"
11. ביום 5.5.23 הגישה המבקשת בקשה בתיק קמא, לפיה יוחלף המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר גוטליב דניאל ממכון "שינוי" במומחה שעיקר התמחותו בילדים בעלי צרכים מיוחדים בדגש על הרצף האוטיסטי.
12. ביום 14.5.23 הוגשה תגובת המשיב, במסגרתה התנגד להחלפת המומחה, הן מהטעם כי המומחה גוטליב מתמצא גם בתחום ילדים בעלי צרכים מיוחדים, והן מהטעם שהחלפת מומחה תיעשה לטענתו, רק במקרים מיוחדים ובנסיבות דחופות וחשובות אשר אינן מתקיימות בתיק קמא.
13. ביום 16.5.23 הגיש המומחה התייחסותו לבקשת המבקשת וציין כי אמנם איננו מוגדר כמומחה לילדים על הרצף האוטיסטי, אולם לדעתו במקרה דנן נדרשת חוות דעת של מומחה המתמצא בהיבטים השונים של משפחות בתהליכי גירושין, אשר לו היכרות עם המורכבות המשפחתית, החינוכית והנפשית של ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
חרף האמור, המומחה בעל היכרות רבת שנים עם ילדים על הרצף האוטיסטי, לרבות עבודת הדוקטורט שלו שנכתבה בנושא זה ומתן חוות דעת רבות לבתי משפט ובתי דין – והוא מתמצא במורכבות של גידולם וחינוכם של ילדים המצויים על הרצף.
עוד ציין המומחה, כי בתיק קמא, במסגרת חוות דעתו, כתב כי ייתכן שמדובר בקטין בעל קושי התפתחותי משמעותי, וכי יש לבחון זאת במסגרת בדיקה התפתחותית מקיפה (להלן: "התייחסות המומחה").
14. ביום 17.5.23 נערך דיון במעמד הצדדים ובאי כחם, בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם לעניין זהות המומחה.
15. ביום 21.5.2023 ניתנה ההחלטה קמא, ועיקריה הם – ציטוט מסעיפים 5-8 להחלטה קמא:
לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים והחומר שבתיק, ושקלתי בדברים, נחה דעתי כי אין מקום להורות על החלפת המומחה. ואלו טעמיי.
מהתייחסות המומחה עולה כי למומחה היכרות רבת שנים עם ילדים על הרצף האוטיסטי. עבודת הדוקטורט שלו נכתבה על הנושא הזה והוא מתמצא בשלל המורכבויות של גידולם וחינוכם של ילדים על הרצף. נוכח האמור, סבורני כי אין חולק שהמומחה הינו בעל המומחיות הנדרשת. המומחה הינו בדיוק איש המקצוע המתאים והנדרש בענייננו, שהרי על פי החלטתי מיום 3.5.23 (שניתנה בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, כנסקר לעיל) על המומחה להגיש חוות דעת בשאלה באם העברת המשמורת לאב תשרת את טובת הקטין, וכן האם התועלת שתצמח מהעברתו לאב עולה באופן מובהק על הפגיעה שעלולה להיגרם ממעבר זה, כאשר המומחה התבקש לבחון במסגרת חוות דעתו את ההשלכות האפשריות של המעבר על הקטין, והקשיים הכרוכים בכך.
מסכימה אני עם עמדת ב"כ האב כפי שעלתה בדיון (בעמ' 25 בשורות 15-16) לפיה יש יתרון משמעותי לעובדה שהמומחה מכיר את ההורים ואת הילד, הוא כבר הגיש חוות דעתו לבית המשפט לעניין מסוגלות הורית של הצדדים ביום 25.11.21. משכך, כעת חוו"ד שתוגש תהווה למעשה השלמה, ולא יהא צורך בהתחלת הליך היכרות ואבחון מחדש, הליך אשר מעבר לזמן הנוסף שייקח (ובענייננו, פקטור הזמן הינו שיקול מכריע) אף, מטבע הדברים, תהא לו השלכה גם לעניין העלויות של שכ"ט המומחה.
ראו גם: דברי האפוט' לדין בדיון (בעמ' 26 בשורות 29-31 ובעמ' 27 בשורות 1-10):
'האפוט' לדין:
שוחחתי עם ד"ר גוטליב ושאלתי האם יש מקום לנסות לשקול למנות מומחה אחר שמתמחה בתחום האוטיזם. ד"ר גוטליב השיב בשלילה, השיב בצורה מפורשת שלטענתו אין לעשות את זה בנסיבות האלו והוא בהחלט המומחה הרלוונטי בנסיבות האלו. בסמוך לכך, בימ"ש הורה לד"ר גוטליב לדווח ישירות ואכן מסעיף 2 והלאה מבהיר ד"ר גוטליב שאין מניעה ואדרבא, שזה חלק מהעבודה שהוא עושה. בתיקים אחרים שנתקלתי בד"ר גוטליב הוא מונה בנסיבות דומות, יש לו ידע, כישורים, יכולת, הוא המומחה המתאים להשלים את חוות הדעת.
יתר על כן, העמדה של בימ"ש שהמומחה אובייקטיבי, זה משקל חזק. אילו ד"ר גוטליב היה סבור שיש למנות מומחה, הוא היה כותב ברחל בתך הקטנה. הוא עשה הפוך ורשם שהוא המומחה המתאים ואין סיבה שלא לקבל את זה.
מצד ראיית טובת הקטין, יש מקום שהמומחה שכבר מכיר, שנפגש, שהכין חוות דעת ומכיר את הפרטים הוא זה שישלים את העבודה, במקום להתחיל מהלך חדש שיכול לקחת זמן רב והתועלת לא נראית בזה. זו עמדתי'.
מקבלת אני את הדברים. אכן, יש יתרון באי החלפת המומחה.
נוכח מכלול הטעמים אשר פורטו לעיל, אני דוחה את בקשת האם להחלפת המומחה.
…"
בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.
נימוקי בקשת רשות הערעור
16. להלן נימוקי המבקשת בבקשת רשות הערעור:
א. על מנת לקבל את התמונה המלאה לגבי טובת הקטין, יש לבטל את ההחלטה קמא ולקבוע כי על בית משפט קמא למנות מומחה אחר ומתאים אשר יגיש חוות דעת המותאמת למצב הקטין כיום. זאת בשים לב לאבחונו של הקטין על הרצף האוטיסטי, לרבות בחינה לעומק של נושא הטראומה אשר הובילה את הקטין למצבו הנוכחי, ומהי טובתו בעניין הקשר של כל אחד מההורים לרבות נושא טענות האלימות ופגיעה מינית בקטין.
ב. לחילופין וככל שלא יבוטל מינויו של ד"ר גוטליב, מבוקש לקבוע כי בית משפט קמא ימנה מומחים נוספים העוסקים באופן מובהק באוטיזם מהסוג של הקטין, ומומחה למסוכנות המשיב, בשים לב לאיומיו ולטענות בדבר אלימות ופגיעה מינית.
ג. ד"ר גוטליב אינו הגורם המתאים בתיק קמא. חוות דעתו הוגשה בנובמבר 2021, לפני שהקטין אובחן על הרצף האוטיסטי ולפני שנקבע, במסגרת האבחון של גב' צליל גרינברג, פסיכולוגית התפתחותית, כי ייתכן שאבחון הקטין נובע מטראומת ילדות; טרם נקבע על ידי בית משפט קמא כי לאור האמור יש צורך בחוות דעת ראשונה לצורך בחינת הטראומה של הקטין וממה היא נובעת – ביחס ישיר לטענות האלימות המופנות כלפי המשיב.
ד. לגישת המבקשת, אין מקום למבחני מסוגלות הורית לפני שבודקים טענות אלימות ומסוכנות. המבקשת מתחייבת לשלם עבור כל מומחה שיידרש לשם בחינת טענות האלימות והפגיעות בקטין, והטראומה שנגרמה לכאורה לקטין, אשר יכול שהובילה למצבו דהיום.
ה. המבקשת חוזרת ומדגישה כי היא מבינה את החובה והצורך של הקטין לפגוש באביו ומציינת כי תעשה כל הנדרש לאפשר זאת, ברם רק לאחר בחינה יסודית וברורה של מומחי אלימות וטראומה אשר יהיו סבורים מעבר לכל ספק סביר, כי הקטין לא ייפגע על ידי האב המסוכן, וכי אכן טובתו הבלעדית להיות בנוכחות אביו ללא פיקוח.
בקשת עיכוב ביצוע
17. בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה קמא.
בהחלטתי מיום 13.7.23 קבעתי כדלקמן:
"לא שוכנעתי כי יש מקום להחלטה פורמלית לעכב ביצוע החלטת מינוי ד"ר גוטליב.
די בכך שאורה כי עבודתו של ד"ר גוטליב בהתאם לכתב המינוי, תחל מיד לאחר מתן פסק דין/החלטה ברמ"ש זה, ובכפוף לתוצאותיו".
דיון והכרעה
18. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, שוכנעתי לדחות הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות.
להלן אנמק את החלטתי.
19. בכל הקשור למינוי המומחה על ידי בית משפט קמא וזהותו, כבר נקבע כי מדובר בהחלטת ביניים הנוגעת לסדרי דין, עניין המסור לשיקול דעת הערכאה המבררת. בהיעדר ליקוי או טעות בולטים, אין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות כגון דא.
ראו לעניין זה:
רע"א 2034/23 פלוני ואח' נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (13.7.2023), פסקה 6.
בע"מ 5197/20 פלוני נ' פלונית (8.9.2020), פסקה 9 (להלן: "עניין פלוני").
20. לא מצאתי כי נפלו פגם או טעות בולטת בהחלטת השופטת קמא, במסגרתה הורתה על מינוי המומחה בנסיבות התיק קמא, המחייבים התערבות ערכאת הערעור. נימוקי השופטת קמא בעניין הינם סדורים וברורים, ומקובלים עלי, ונראה כי יסייעו בקידום ההליכים בין הצדדים (ראו עניין פלוני לעיל).
21. אף מבחינה מהותית ולגופם של דברים, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטה קמא.
במה דברים אמורים? המבקשת הביעה חששותיה כי המומחה גוטליב אינו הגורם המתאים בתיק קמא, מאחר שהקטין אובחן על הרצף האוטיסטי, ולדידה יש צורך במינוי מומחה בעל ניסיון ומומחיות בקטינים המצויים על הרצף האוטיסטי. אולם המומחה גוטליב הגיב לעניין זה ונימק כי הוא בעל היכרות רבת שנים עם ילדים על הרצף האוטיסטי, לרבות עבודת הדוקטורט שלו שנכתבה בנושא זה ומתן חוות דעת רבות לבתי משפט ובתי דין – והוא מתמצא במורכבות של גידולם וחינוכם של ילדים המצויים על הרצף.
הסברים אלו הניחו את דעתו של בית משפט קמא, והם אף מניחים את דעתי שלי.
22. במסגרת בקשת רשות הערעור דנן, הניחה המבקשת בפניי בקשה חלופית, ככל שמינויו של המומחה גוטליב לא יבוטל – לקבוע כי בית משפט קמא ימנה מומחים נוספים העוסקים באופן מובהק באוטיזם מהסוג של הקטין, ומומחה למסוכנות המשיב, בשים לב לאיומיו ולטענות בדבר אלימות ופגיעה מינית.
אין בידי להיעתר לבקשה זו, משני טעמים.
הטעם הראשון הוא, כי עיון בתיק קמא מלמד כי בקשה מעין זו לא הונחה לפתחו של בית משפט קמא, וממילא לא נדונה על ידו;
הטעם השני הוא, כי אין להקדים את המאוחר; ככל שיסתבר, לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה גוטליב, כי יש מקום למינוי מומחה/ים נוספ/ים, יכולה המבקשת להגיש בקשה מפורטת ומנומקת לתיק קמא, אשר תידון בפני השופטת קמא.
סוף דבר
23. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הערעור.
בהתאם להחלטתי מיום 13.7.23, יכול ד"ר גוטליב להתחיל לפעול כאמור בכתב המינוי שקיבל בתיק קמא.
24. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.
החלטה זו מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, כ"ח תמוז תשפ"ג, 17 יולי 2023, בהעדר הצדדים.
