בפני
כבוד השופטת אפרת שהם דליות
תובע
*** ת"ז ****
ע"י ב"כ עוה"ד רוני יצחקי
נגד
נתבעים
1. ***ת"ז ****
2. *** ת"ז ***
ע"י ב"כ עוה"ד ליאור כהן
החלטה
על המדוכה בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל השתק שיפוטי.
התובע והנתבע 1 אחים , הנתבעת 2 היא רעייתו של הנתבע 1.
עסקינן במחלוקת ביחס לזכויות בנכס ברח' *** הידוע כגוש *** חלקה ** הרשום על שם הנתבעים (להלן: "הנכס").
לטענת התובע, המוכחשת מכל וכל על ידי הנתבעים, הנכס שייך לו אך בנסיבות שונות לא נרשם על שמו.
התובע עותר להצהיר ולקבוע כי הינו הבעלים במלוא הזכויות בנכס וכי הוא זכאי לרשום את זכויותיו ברשות מקרקעי ישראל.
הנתבעים עותרים להורות על סילוק התביעה על הסף בשל השתק שיפוטי שמקורו בטענות סותרות שהעלה התובע בהליך אחר שנוהל מול גרושתו בבית המשפט ב****.
בהחלטה בדיון קדם משפט מיום 28.3.2023 ניתנה לתובע שהות של 30 ימים להגיש תגובה מפורטת לבקשה, כן ניתנה לנתבעים זכות להגיש תשובה לתגובה.
תגובת התובע הוגשה אך ביום 12.7.23 בד בבד עם בקשה להארכת מועד להגשתה. צוין כי עקב מניעה אישית אשר פקדה את בא כוחו ואשר מצנעת הפרט לא ניתן לפרטה, לא יכול היה להכין כראוי את התגובה הנדרשת. ביום 13.12.2023 הוגשה תשובת הנתבעים.
הצדדים האריכו בטיעונים בקשר למתן האורכה המבוקשת .
יצוין כי בין לבין הוגשה בקשה נוספת ומפורטת מטעם הנתבעים לדחיית התובענה על הסף, וכן כתבי בין דין נוספים מטעם הצדדים תוך שהם מכבירים ,כל אחד ע"פ חלקו, תשומות מנהל ושיפוט שלא לצורך.
הגם שדעתי אינה נוחה מאופן התנהלות התובע ועת יש לצפות כי בקשה למתן אורכה תוגש עוד טרם חלוף המועד ולא בדיעבד, אך בשים לב כי נטען לעניין אישי של ב"כ התובע ושעה שמדובר בסוגיה מהותית, מצאתי להתיר האורכה ולבחון הסוגיה לגופה.
10. לטענת הנתבעים בתמצית, בהליכים אשר התקיימו בין התובע לגרושתו בבית המשפט ב****, התובע טען כי אין בבעלותו נכס כאמור ועל בסיס הצהרה זו ניתן פסק דין באותו הליך. לדידם של הנתבעים, התנהלות זו, מהווה השתק שיפוטי שעל בסיסו יש להורות על דחיית התובענה על הסף.
לטענת התובע בתמצית, הוא לא הצהיר באותו הליך כי הנכס המדובר אינו בבעלותו אלא מדובר בהתנהלות פסיבית מצדו, לפיה נמנע מלהצהיר על בעלותו בנכס וכי הנתבעים לא הפנו לכל מקור חוקי המחייב אותו להצהיר הנדרש באותו הליך.
דיון והכרעה
דוקטרינת ההשתק השיפוטי המבוססת על עקרונות ההגינות בהליך השיפוטי וחובת תם הלב, משתיקה בעל דין מהעלאת טענות סותרות בהליכים שונים (ר' רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד נט (6) 625, 633 (8.12.2016) (להלן :"עניין ששון")).
דוקטרינה זו טומנת בחובה ציפייה שבעל דין לא יזרה חול בעיני בית המשפט וישנה טעמו מעת לעת על מנת לשרת את האינטרס שלו עצמו.
כפי שנקבע בע"א 502/00 רשות שדות התעופה בישראל נ' אפקון ואח':
ההשתק השיפוטי הוא הד לאיסור הנוגע לשימוש לרעה בהליכי משפט. את תוקפו שואב ההשתק מעקרון תום הלב, המהווה חלק ממי התהום השיטה המשפטית. השתק זה יוצר מניעות רחבה מזו הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, והמתייחסת רק להעלאת טענות עובדתיות סותרות במסמך בי דין אחד (תקנה 72 (ב) של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בעל דין המבקש לדבר בשני קולות נחסם בהליך מאוחר, ביחס לשאלות שבעובדה או במשפט, אם זכה ליתרון על בסיס טיעון הפוך בהליך קודם.
בעבר, תחולתו של ההשתק השיפוטי הותנתה בכך שטענתו הרלוונטית של בעל הדין התקבלה במסגרת ההליך האחר. אך עם הזמן תנאי זה רוכך לכדי דרישה כי לאותו בעל דין שהעלה הטענה צמחה "הנאה" כלשהי כתוצאה מכך (ר' בעניין זה בע"מ 8943/22 פלוני נ' פלונית).
בעניינינו, התובע הודה במסגרת דיון שהתקיים בתיק זה ביום 17.5.22 לפני כב' הרשמת הבכירה מירב גולנדר, בבקשתו לקבלת צו מניעה, כי בהליך מול גרושתו הסתיר בעלותו הלכאורית בנכס נשוא הסכסוך ואף הגדיל לעשות כאשר הציג מצג שווא בפני הרשויות בדבר מצבו הכלכלי –
ש. האם נכון שבשנת 2009, הצהרת בבית המשפט שאין לך חשבון בנק ואתה חי מקצבת נכות של המל"ל ואתה שרוי במצוקה כלכלית ואתה מרושש בהליך משפטי?
ת. חשבון בבנק הדואר נפתח בינואר 2021 ועד אז התנהלתי בחשבונות שונים, אחד על שם אחותי **** שכל הפעולות בוצעו על ידי למעט פתיחה וסגירת חשבון. התנהלתי בחשבון של **** שלא נמצא פה ואנו לא בקשר אתו מזה מספר שנים. התנהלתי בחשבונות על שם אנשים אחרים, חלקם הייתי שותף. הסתרתי מגרושתי את כל הנכסים שהיו לי למעט הבית ****. אפילו את המגרש ב**** היא לא ידעה על קיומו. היא שלחה חוקרים פרטיים. עשיתי הכל להסתיר ממנה את הנכסים.
ש. אתה שיקרת בתצהיר בבית המשפט שאין לך נכסים כדי לא לגלות לגרושתך על הנכסים?
ת. כן. בהליך הגירושים אמרתי את הדברים האלה.
…
ש. למעט זה ששיקרת שאין לך נכסים ואתה שרוי במצוקה, היית אז מוגבל באמצעים, היו לך תיקי הוצל"פ?
ת. הייתי מוגבל באופן רשמי. בפועל , לא היה חסר לי. עובדה שהעו"ד שלי מייצג אותי בכל התיקים וקיבל את שכרו.
(ר' ע' 7 ש' 21-36 ועמ' 8 ש' 1-2 ).
על גרסה זו התובע חזר גם בדיון אשר התקיים לפניי ביום 28.3.2023 וביתר שאת כדלקמן-
"בימ"ש: … באותם הליכים שקיימת, הליכים אישיים שלך, … מסרת מידע אחרוטענת שהנכס הזה הוא לא שלך?
התובע: אני לא הצהרתי שהנכס הוא לא שלי.
בימ"ש: מה כן הצהרת?
התובע: …לא נידבתי נכסים אחרים ללב התביעה ביני לבין גרושתי כי הם לא עלו, אף אחדלא היה עושה את זה.
בימ"ש: …אתה בעצם אומר אני הסתרתי את הנכס הזה מאישתי ?
התובע: כן.
…
בימ"ש: היום גרושתך?
התובע: כן.
בימ"ש: ..הסתרת את הנכס הזה?
התובע: הסתרתי, כן.
בימ"ש: וזה מה שאתה אומר?
התובע: הסתרתי את הנכס הזה מגרושתי".
וכן בהמשך-
" בימ"ש: …אתה במשך שנים ארוכות מחריש לא הולך לרשום את הנכס הזה על שמך , למה?
התובע: …כי באותה תקופה הברחתי נכסים מגרושתי והיא לא ידעה על הנכסים האלהשהם שייכים לי".
(ר' עמ' 6 ש' 6-30 ועמ' 7 ש' 10-15 לתמליל הדיון ).
אל מול דברים נחרצים אלה התובע לא הציג כל נימוק מבורר בשאלת ההשתק השיפוטי, אלא טען באופן כללי כי לא היה מחויב בהצהרה באותו הליך מול גרושתו.
ודוקו, בלתי מתקבל על הדעת לחלוטין כי בבואו להדוף טענת הנתבעים , התובע יבקש להכשיר דרך הילוכו בטענה זו הכרוכה אחר "התנהלות פסיבית". הדבר לא רק מנוגד למצוות תקנות בית המשפט לענייני משפחה ובכלל זאת החובה החלה בצירוף הרצאת פרטים תוך פירוט מצבת הנכסים המלאה (ס' 12 לתקנות), אלא שבנימוק זה גלום חוסר תם לב של ממש היורד לשורשו של עניין.
על חשיבות תום הלב במשפט הישראלי ניתן ללמוד אף מרוחן של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 החדשות ועקרונות היסוד שפורטו בתקנות 1- 5א, שם צוינה בין היתר חובת בעלי הדין להתנהג בתום לב ובהגינות דיונית, חובה שהתובע כשל מלעמוד בה.
שתיקתו של התובע בהליך הקודם, וודאי בנסיבות בהן הצהיר כי פעל במכוון להסתיר רכושו הנטען על מנת למנוע חלוקה אפשרית עם גרושתו, כמוה כטענה מפורשת כי אינו בעליו של הנכס נשוא ההליך כאן ואין בידי לפרש הדברים בדרך אחרת .
הלכה ולמעשה הצהרותיו של התובע בהליך כאן, לא מותירות ספק באשר לקיומו של מצג שווא תוך העלאת טענות סותרות בפני ערכאות שונות כאשר התובע מבקש עתה להינות מ"פירות" התנהלותו הנפסדת בהליך הקודם.
בית המשפט אינו יכול ליתן ידו לכך. המדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט ובמשנה תוקף משעה שהתובע גם לא ביקש לצרף את גרושתו להליך זה.
בית המשפט לא ייתן סעד לבעל דין הפונה לבית המשפט כשידיו אינן נקיות, בחוסר תם לב ובחוסר הגינות קל וחומר עת עסקינן בסעד הצהרתי לו עתר התובע – סעד שבמקורו בדיני היושר.
כפי שנקבע בעמ"ש (מחוזי באר שבע) 5260-02-18 ג.א.צ נ' י.צ (נבו 26.06.2018) והיפה לענייניינו:
"..בהליכים שונים הועלו טענות סותרות בידי המשיב, ככל שתאמו, אותה עת, את צרכיו ואת האינטרס האקוטי. ודוקו – החלת דוקטרינת ההשתק אינה מצריכה הכרעה בדבר אמיתותו של נרטיב זה או אחר, וקביעה בדבר היותו של התרחיש האחר כוזב, אם לאו. די בעצם השימוש לרעה בהליכים ובחוסר תום הלב הנגזר מכך. מדיניות שיפוטית ראויה, שתרתיע בפני התנהלות כזו, ובכך תגן על ההליך השיפוטי ועל אמון הציבור במערכת המשפט, תצדיק דחיית תובענה, שעילתה סותרת את שנטען בהליך היסטורי, אך מטעם זה, ובפני עצמו".
נוכח המקובץ מצאתי כי דין הבקשה לדחיית התביעה על הסף בשל השתק שיפוטי להתקבל וכך אני מורה.
לאור התוצאה ובהביאי בחשבון היקף ההליך עד כה, אני מורה על חיובו של התובע בתשלום הוצאות הנתבעים בסך של 15,000 ₪. לפנים משורת הדין איני עושה הוצאות לטובת אוצר המדינה.
המזכירות תשגר החלטתי זו לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיק.
ניתנה היום, כ"ח אדר א' תשפ"ד, 08 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.
________________
אפרת שהם- דליות, שופטת
