התובע
תייא 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
הנתבע
כללי:
.1
.2
אל
.3
RED
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
יוסי גיספן
ע"י ב"כ עו"ד יוחאי חי
נגד
התיאטרון הקאמרי של תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד מתן גרינגר
פסק דין
לפני תביעתו של היוצר יוסי גיספן, אותה הוא מגדיר: ייהפרת זכויות יוצרים, גזל מוניטין"
בסכום אותו העמיד לצורכי אגרה בלבד על סך של 700,000 ₪.
בד בבד עתר למתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבע (שייקרא להלן גם: "הקמארי"י).
:
על התשתית העובדתית אין מחלוקת בין הצדדים.
התובע (שייקרא להלן גם: "גיספן") הינו אמן יוצר, משורר, איש תקשורת, חבר אקויים
ולשעבר אף חבר דירקטוריון באקויים. איש רוח אשר חיבר יצירות רבות ומוכרות לאמנים
המובילים בישראל. יצירותיו הן נכס צאן ברזל ומוכרות היטב בכל בית בישראל.
הנתבע תיאטרון הקאמרי, הינו תיאטרון מוביל במדינת ישראל ועל בימותיו עולות יצירות
אשר מושכות קהל רב.
גורם שלישי מהותי בהליך שלפני, אשר לא נמנה על בעלי הדין בתובענה אך ההכרעה תקום
ותיפול עליו הינו אקויים (אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים).
אקויים היא בעלת הזכויות ביצירות אמנים שונים.
גיספן חתם עוד ביום 15.11.1999 על מסמך ייכתב העברת זכויותיי (להלן גם: "כתב
ההעברה") ובו העביר את זכות התביעות בגין כל יצירותיו כולל את הזכות לבצע בציבור
בארץ ובכל חלקי תבל בכל האמצעים ובכל צורה שהיא ובשיטות הידועות כיום ושיפותחו
בעתיד – את הזכויות לשימוש ביצירותיו. כך על פי סעיף אי למסמך העברת הזכויות שצורף
כנספח 2 לתצהיר הנתבע.
גיספן שב וחתם על כתב העברת הזכויות האמור גם בחודש מרץ 2014.
1 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
ת"א 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
בתאריכים 27.7.2000 ולאחר מכן אישור נוסף מיום 30.3.2014 העביר גיספן לאקויים את
זכות התביעה בגין יצירותיו. ככתוב במסמך הנושא כותרת ייתוספת לכתב העברהיי הועברו
זכויות היוצרים בכל יצירותיו כולל יצירות עתידיות לאקויים.
א.
אל
כתב העברת הזכויות לאקויים הוא המסמך שנחתם ע"י גיספן, נספח 2 לתצהיר הקאמרי,
קובע כדלקמן:
ח
RED
ייאני החתום מטה גיספן יוסי, חבר אקויים תמורת כל הזכויות והשירותים
שקיבלתי ומקבל באקו"ם בע"מ (אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים
למוסיקה בישראל) מעביר בזה לאקויים באופן בלעדי את זכויות היוצרים
המפורטות מטה לגבי כל יצירותיי…:
ג.
ד.
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ה.
.)
את זכות הביצוע של כל יצירותיי הכוללת את הזכות לבצע בציבור בארץ
ובכל חלקי תבל בכל האמצעים ובכל צורה שהיא ובשיטות הידועות כיום
ושיפותחו בעתיד ובכלל זה שידורי רדיו ושידורי טלוויזיה.
את זכות ההסרטה של כל יצירותיי לצורך הקרנה של סרט סינמטוגרפי
או סרט וידאו בכל שיטה שהיא למעט יצירות דרמטיות ודרמטיות
מוסיקליות.
את כל זכויות השידור ברדיו ובטלוויזיה של כל יצירותיי.
את כל זכויות ההקלטה של כל יצירותיי…
את זכות ההעתקה בכל אמצעי או צורה שהיא של כל יצירותיי…
הזכויות האמורות בס"ק (א) של סעיף זה אינן מועברות לגבי ביצוע
בימתי של יצירות דרמטיות ודרמטיות מוסיקליות בשלמותן או בחלקים
מהותיים. לצורך העברת כתב זכויות זה יצירות דרמטיות ודרמטיותמוסיקליות פירושן יצירות כגון אופרה, מחזה, מחזה מוסיקלי,
פנטומימה ובלט שמשך ביצוען הוא 20 דקות לפחות והמילים ו/או
המוסיקה שמהם מורכבת היצירה חוברו במיוחד בעבורן ושמספר
יוצריה אינו עולה על ארבעה".
תיאטרון הקאמרי העלה על במתו מחזמר ישראלי מקורי, נושא את השם "יזה אנייי והוא
מבוסס על שיריו של הזמר אייל גולן. זוהי דרמה אודות משפחה ירושלמית של חוזרים
בתשובה ומסעה של צעירת המשפחה לגילוי והגשמה עצמית. שם המחזמר אמור לשקף את
הדרך אותה עברה הדמות הראשית. המחזמר נכתב במיוחד עבור תיאטרון הקאמרי והוצג
על בימותיו.
2 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
.26
אל
תייא 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
.27
RED
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
הקאמרי העלה טענה בכתב ההגנה ואף בתצהיר, כביכול היצירה ייזה אנייי אינה יצירתו של
גיספן אלא מבוססת על שירו של היוצר הזר אליאס פיליפו.
סעיף 4 לחוק זכות יוצרים, קובע תנאי לקיומה של זכות יוצרים והוא היותה של היצירה
"מקוריתי'.
כך עשויה להיות זכות יוצרים ב"יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית,
יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי".
מכאן, ונוכח החשיבות המיוחדת המוקנית לזכויות בשיר זה, בהיותו גם שמו של המחזמר,
אבחן טענה זו בנפרד.
לא למותר לציין, כי גיספן בתצהירו שלל טענה זו מכל וכל. וכך טען בסעיף 14 לתצהיר:
ייהטענה כאילו היצירה 'זה אני' הינה יצירה מתורגמת' ולכן לא מקורית ו/או לא
שייכת לי הינה טענה שגויה הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית. את
היצירה כתבתי ללחן יווני. מסיבות פנימיות שקשורות בחלוקת התמלוגים
ביצירה בין יוצריה השונים וחלקו של כל יוצר בנתח התמלוגים הכללי, נרשמת
באקו"ם יצירה עברית שנכתבה ללחן זר ביצירה מתורגמת'. באותה מידה הייתה
יכולה המתורגמת להיקרא גרסה עברית' שהרי אין המדובר בתרגום במובן
המילולי של המילה.
על פי הייעוץ המשפטי, אפילו אם הייתה גרסה עברית תרגום מילולי של היצירה
הזרה גם אז הייתה גרסה עברית מקנה לי זכויות יוצרים בגרסה שהרי אין חולק
שאני כתבתי אותה.
יוצא ממילא שאין זה משנה אם יצירה היא 'מתורגמת' או נכתבה במקור בעברית.
בכל מקרה, גרסה עברית מקנה לי בה זכויות יוצרים".
בהקשר זה ראו גם סעיף 67 לתצהירו של גיספן שם עמד על כך כי ייזה אנייי הוא שמה של
יצירה מקורית שכתב לזמר אייל גולן אשר זכתה לפופולריות רבה בציבור. הוא מכיר בכך
שרשומות באקויים יצירות נוספות תחת שם זה, אך אף אחת מהן אינה יצירה המבוצעת
עייי הזמר אייל גולן. רק יצירתו של גיספן קשורה קשר ישיר והדוק עם הזמר ולא בכדי
שולבה במחזמר המבוסס על יצירותיו, ואף שמו נקרא עליה.
11 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
.29
ת"א 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
.30
.31
.32
.33
.34
אל
RED
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
הקאמרי לא התמודד עם טענה זו של גיספן. לא בתצהירו של מר רן גואטה ששימש כמנכייל
הקאמרי בעבר ואף לא בתצהיר החלופי שהוגש מטעם חבר מועצת הנאמנות עוייד עופר
שחל.
הסברו של גיספן התקבל על דעתי. הלחן היווני הוא ככל הנראה של היוצר אליאס פיליפו.
טענה זו של הקאמרי לא נסתרה עייי גיספן. אולם, כפי שגיספן טען בתצהירו לעיל, מילות
השיר בגרסה העברית נכתבו על ידו וככזה הוא בעל זכויות היוצרים במילות השיר. זכויות
אלה רשומות באקויים ללא עוררין. זוהי זכותו של גיספן כמשורר ומחבר הגרסה העברית
ללחן.
אוסיף עוד, כי גם העדה מטעם אקויים עוייד פרוינד מאיה, לא חלקה על זכותו של גיספן
כמשורר וכבעל זכויות היוצרים במילות היצירה.
משכך, אני קובעת כי גיספן כיוצר זכאי לתבוע, ככל והוא סבור כי זכויותיו בשיר האמור
הופרו.
,
מכאן אעבור לבחון טענה נוספת שהעלה הקאמרי ולפיה צמד המילים ייזה אנייי אינו ייחודי
לגיספן בלבד. טענה זו הועלתה בסעיפים 30 – 31 לתצהירו של עו"ד שחל אשר הוסיף כי
נבדקו ונמצאו 16 שירים המכילים צרוף מילים זה.
הטענה זכתה למענה כבר בכתב התשובה.
בסעיף 3 שם, השיב גיספן, כי אין המדובר ב- 16 יצירות אלא אפילו ב- 20, אך כל אלה הינן
20 גרסאות עיבוד שונות ליצירה שלו עצמו ייזה אנייי.
הוא חותם את התייחסותו לכך במילים :"התובע מדגיש כי היא הנותנת שאם חוברו
ליצירתו 20 עיבודים שונים הדבר מצביע על הפופולריות של היצירה 'זה אני' ומכאן על
עוצמת הפגיעה בה במעשי ההפרה של הנתבע! " (סעיף 3 לכתב התשובה).
דומה כי זו תשובה ניצחת לטענות הקאמרי. אם המדובר בעיבודים ליצירתו של גיספן עצמו
פשיטא שהיצירה "זה אנייי היא יצירתו וצרוף המילים פרי מחשבתו, ראוי שיהיה מוגן
בזכויות יוצרים כדין.
אומנם, לא אחת נפסק כי טקסט קצר, או מקטע מתוך טקסט ארוך, אינו זוכה להגנת
זכויות יוצרים. ברם, באופן עקרוני הדבר אפשרי כאשר מדובר בטקסטים או ביטויים בעלי
12 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
תייא 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
הזכות המוסרית:
.36
אל
אופי ייחודיות ומקוריות משל עצמם. ראו והשוו בעניין זה פסק דיני ב-ת.א. (מחוזי ת"א)
35867-06-19 גיספן נ' הום סנטר ואח', פסקאות 74 – 80 שם.
RED
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
במקרה דנן שני הצדדים אינם חולקים על כך כי צירוף המילים "זה אנייי, כשמו של השיר
שעל מילותיו מופקד גיספן, שימש גם כשם האלבום של הזמר אייל גולן ואף כשמו של
המחזמר. מכאן, אני קובעת כי צירוף מילים ייחודי זה מעורר אצל השומע זיקה ישירה
לשיר שחיבר גיספן. ככזה זכאי שמו של השיר לבדו גם כשהוא מנותק מעצם השיר להגנת
חוק זכות יוצרים.
45"
.46
הזכות המוסרית הינה זכותו של היוצר להכרה בפרי יצירתו וכן שלא ייפגע בכבודו ובשמו.
זכות מוסרית הינה זכות ייחודית הנובעת מן הזיקה האישית בין היוצר לבין היצירה. זכות
אישית זו אינה ניתנת להעברה.
ראו הוראות סעיפים 45 – 46 לחוק זכויות יוצרים :
(2)
ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית,,יצירה מוזיקלית או
יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים,
תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים
באותה יצירה.
הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד
ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות
היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.
זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר
(1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות
העניין;
(2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי
צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה
יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו
של היוצר".
אשר לזכות המוסרית, על כך כבר כתבתי בפסק דיני במסגרת תיק אזרחי (מחוזי ת"א)
53689-10-17 ברדוגו נ' ד. איתן/ר. להבריג אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ (16.8.2020),
כי דיני זכויות היוצרים, שתכליתם להגן על קניינו הרוחני של האדם מאופיינים, בין השאר,
בחלוקה בין זכות יוצרים כלכלית לבין זכות מוסרית. זכות היוצרים הכלכלית נחקקה
13 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
אל
RED
ת"א 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
ראו :
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
בעיקרה בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים והיא מקנה לבעליה זכות בלעדית לבצע פעולות
מוגדרות ביצירה ולנצלה כנכס כלכלי. לעומתה, הזכות המוסרית, המעוגנת בפרק ז' לחוק
זכות יוצרים, היא ביטוי להכרת המחוקק בקשר האישי-תרבותי-רוחני הקיים בין היוצר
לבין יצירתו והיא מגנה גם על שמו הטוב וכבודו של היוצר ועל המוניטין שלו.
ת.א. (מחוזי ת"א) 52488-09-14 דייר ספיר קורין נ' ד"ר הלפרן ואח' ( ניתן ביום 26.3.2020
מפי כבוד השופטת תמר אברהמי, פורסם בנבו).
וההפניה שם לרעייא 12/17 אפרים שריר נ. נירית זרעים בע"מ, (ניתן ביום 28.3.2017 מפי
כבוד השופט המשנה לנשיא א. רובינשטיין, פורסם בנבו).
במסגרת ת.א. (מחוזי ת"א) ת"א 47108-09-17 זילבר ואח' נ' שידורי קשת בע"מ (ניתן
ביום 20.5.2020 מפי כבוד השופט גרשון גונטובניק) נדונה סוגית שימוש ביצירה מוגנת
באקויים, אשר בעל הזכויות בה, היוצר אריאל זילבר, העביר את ניהול זכויותיו או חלקן
לאקויים.
בית המשפט בחן שם את תפקידה החשוב של אקום כמי שמנהלת באופן קולקטיבי את
זכויות היוצרים שהופקדו בידיה עייי היוצרים השונים, ואת סוגית יירישיון השמיכהיי אליו
נדרשנו בפסק דין זה. (בהערת אגב: שם בסעיף 28 מצא בית המשפט לנכון לקבוע, כפי
שקבעתי אנוכי כאן, כי רישיון השמיכה מגן על מי שעשה שימוש ביצירה).
בית המשפט נדרש שם גם לנושא הזכות המוסרית וכך אמר:
"הזכות המוסרית ממשיכה לעמוד לימין היוצר גם כאשר הוא חותם על כתב
העברת הזכויות לאקו"ם. מדובר בזכות אישית שאינה ניתנת להעברה. הזכות
המוסרית אינה בגדר "נכס סחיר" (תמיר אפורי חוק זכות יוצרים 339
(2012)(להלן: אפורי)). אכן, ההסכם של קשת עם אקו"ם אינו מסדיר את מכלול
זכויות היוצרים באשר הן. אקו"ם אוחזת בידיה בזכויות יוצרים מסוימות
ומוגדרות, נוכח כתב ההעברה שקיבלה מחבריה. כל רישיון שאקויים נותנת יכול
להסדיר אך את הזכויות המצויות בידיה, ולא יותר מכך. היא לא יכולה לתת יותר
ממה שנמסר לה nemo dat quod non habet). ובנוסף, גם ביחס לזכויות
היוצרים שכן הועברו אליה על-ידי היוצרים, עדיין האחרונים נהנים מהזכות
14 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
.39
ת"א 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
.40
אל
.41
RED
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
המוסרית. אין בהסדרתן ברישיון השמיכה כדי לשלול את חיותן של הזכויות
המוסריות, והן ממשיכות לעמוד על רגליהן שלהן ולעטוף את היוצרים".
שם, פסקה 45.
עוייד מאיה פרוינד בעדותה הדגישה, כי הרישיון שהעניקה אקויים לקאמרי, בפירוש לא
כלל מתן היתר לעשות שימוש בשם היצירה כשם המחזמר (עמ' 28 לפרוטוקול ש' 15 – 19,
עמ' 29 לפרוטוקול ש' 1 – 3).
בעמ' 28 לפרוטוקול בין הש' 28 – 32 הסבירה העדה:
יאני אסביר. זה נחשב זכות יוצרים אבל אקו"ם לא נותנת את זה, מכיוון שברגע
שקוראים למחזה או להצגה או לכל דבר אחר, או לתקליט בשם של יצירה אתה
בעצם יוצר זיקה בין היצירה לבין אותה הצגה, מחזה או מוצר תקליט וזה עלול
לפגוע בזכותו המוסרית של היוצר ולכן אקו"ם לא נותנת על זה רישיונות".
גיספן ציין בתצהירו (סעיפים 67 – 68) כי אכן כתב ההגנה מטעמו של הקאמרי, שותק בעניין
השימוש בשם יצירתו כשם המחזמר. הוא מסביר, כי קיים הקשר ברור בין המחזמר לבין
היצירה ייזה אנייי שנכתבה על ידו וזכויות היוצרים בגירסה העברית של היצירה שייכות לו.
כיוון שמדובר במחזמר המבוסס על שיריו של הזמר אייל גולן הכולל רק שירים שנכתבו על
ידו, קיים הקשר ברור בין היצירה שלו לבין שם המחזמר.
בסעיף 68(ב) לתצהירו הוא מדגיש: "לעולם לא הענקתי לגורם או אדם כלשהו ובמיוחד לא
לקאמרי ו/או למי מטעמו או בשליחותו רשות להשתמש בשם של היצירה 'זה אני' כשם
של המחזמר הידוע בשמו 'זה אני'".
הנה כי כן, אני מוצאת כי העובדה ששם המחזמר "זה אנייי לקוח משם השיר שהוא יצירתו
של התובע גיספן, ללא נטילת רשות מגיספן, פוגעת בזכותו המוסרית ביצירה, זכות שאינה
מוגנת ע"י כתב ההעברה שהעניק לאקויים עוד בשנת 1994 ולא ע"י רישיון השמיכה מכוחו
מעניקה אקויים זכויות לגופים שונים.
התמלוגים ששילמה הקאמרי באמצעות אקויים לגיספן (נספח 11 לתצהיר מטעמה), וכן
העובדה ששמו של גיספן נזכר לטענת הקאמרי במקומות שונים הקשורים עם המחזמר
למשל תכנית המופע והפרסומים לו (סעיפים 39
40 לסיכומי הקאמרי) אינם גורעים
מחובתו של הקאמרי, לפנות לגיספן ולקבל ממנו היתר מפורש לעשות שימוש בשמה של
15 מתוך 18
—
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
= 23
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
ת"א 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
.43
גובה הפיצוי:
.44
.45
אל
RED
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
יצירתו. זוהי הזכות המוסרית של גיספן כיוצר וכמשורר. זכאי הוא ששמו ייקרא על שם
השיר שהוא יילד רוחויי. כאשר הקאמרי לא פנה אליו לעשות שימוש בשמו של השיר, נמצא
הוא מפר את זכותו המוסרית של גיספן כיוצר.
כאמור זכות זו אינה נכללת ואינה מוגנת ע"י כתב ההעברה ולפיכך במישור זה הקאמרי
אינו זכאי להגנות, לרבות לא להגנות מפר תמים.
גם העובדה שהקאמרי נטל את שם המחזמר משם האלבום "זה אנייי של הזמר אייל גולן
אותו חיבר גיספן, אינה מהווה הגנה ראויה לקאמרי.
מערכת ההגנה על זכות היוצרים בין גיספן לבין היוצר, אינה עניינו של הקאמרי והוא אינו
רשאי ליטול את שם האלבום ולעשות בו שימוש ללא קבלת רשותו של היוצר.
הואיל ואני מוצאת כי הקאמרי הפר את זכותו המוסרית של גיספן כיוצר, כאשר קרא את
שם המחזמר בשם יצירתו של גיספן מבלי לקבל את רשותו לכך, אני קובעת כי גיספן זכאי
עקב כך לפיצוי.
אבחן עתה את גובה הפיצוי שגיספן כיוצר זכאי לו, נוכח הפרת זכותו המוסרית והשימוש
בשם השיר אותו חיבר, כשמו של המחזמר ללא נטילת רשות.
היקף ההפרות כנטען בסעיף 82 לתצהיר הינו 104 פעמים מתוכם 100 עד יום כתיבת
התצהיר – 25.10.2021. גיספן צפה כי המחזמר יעלה פעמים נוספות וההפרה תגדל בהתאם.
כאמור התביעה הועמדה על סכום כולל של 700,000 ₪ אם כי סכום זה מתייחס לא רק
להפרת הזכות המוסרית ביצירה מבחינת שם המחזמר, אלא גם לביצוע כל ארבעת השירים
בתוך המחזמר ואלמנט זה נשלל על ידי בפסק דין זה.
גובה הפיצוי בהפרת זכות יוצרים נפסק על פי רוב ללא הוכחת נזק.
אין בפסיקה תעריף אחיד להפרת זכות יוצרים.
;
ראו :
סעיף 56 לחוק זכות יוצרים
ספרו של המלומד דייר יונתן דרורי ייתרופות כספיות בהליך קניין רוחניי, הוצאת
פרלשטיין-גינוסר, תשעייה-2015.
16 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
.47
ת"א 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
.48
סיכום:
.49
אל
RED
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
בפסיקה נקבעו אינדיקציות שונות לגובה הפיצוי.
ראו ע"א 3616/92 דקל שירותי מחשב להנדסה (1987) בע"מ נ' חשב היחידה הביןקיבוצית לשירותי ניהול (ניתן ביום 10.12.1997) בהרכב כב' השופטים שטרסברג-כהן,
טירקל ובייניש.
אומנם פסק דין זה ניתן לפי הדין הקודם, סעיף 3 א' לפקודת זכות יוצרים 1924 אולם
האינדיקציות שנקבעו בו יפות גם לענייננו.
כאשר אני מאזנת בין הפרת זכותו המוסרית של גיספן ביחס לשימוש בשם היצירה, לעובדה
כי ההפרה הזו בוצעה לפחות 104 פעמים לפי תצהירו, לבין טענות הקאמרי כי בשם המופע
מופיעים פרטיו של גיספן כיוצר ומחבר השירים שהושמע שם, לרבות השיר "זה אני",
וכאשר אני לוקחת בחשבון כי גיספן עצמו העמיד את תביעתו על סך של 700,000 ₪ לצורכי
אגרה, כאשר סכום זה כולל הן את הזכות המוסרית אך בעיקר את השימוש החוזר בארבעת
השירים שלו הכלולים במחזמר, אני רואה לנכון להעמיד את הפיצוי על שיעור מידתי
ושקול.
משכך, אצעד בעקבות חברי השופט גונטובניק ב-ת.א. (מחוזי ת"א) 47108-09-17 זילבר
ואח' נ' שידורי קשת בע"מ שהוזכר לעיל.
מן המקובץ לעיל, אני פוסקת כדלקמן:
א.
אני מעמידה את סכום הפיצוי הכולל בגין הפרת זכותו המוסרית של התובע גיספן, בשימוש
בשם יצירתו ייזה אנייי כשם המחזמר ללא נטילת רשות ממנו, על סך של 25,000 ₪.
ב.
התביעה נדחית ברובה. אני מוצאת כי כתב ההעברה של הזכויות לטובת אקויים,
עליו חתם התובע, ורכישת הזכויות הללו מאקויים ע"י הנתבע נעשתה כדין באשר
כתב ההעברה האמור מתייחס וחל גם על יצירות של מחזות זמר.
היצירה "זה אנייי בלבושה העברי, היא יצירתו של התובע ומזוהה עמו. במיוחד
בהקשר של ביצועה עייי הזמר אייל גולן.
17 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
ד.
אל
ת"א 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
ה.
RED
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
השימוש בשם היצירה "זה אני" כשמו של המחזמר, אינו מוגן עייי כתב ההעברה
לאקויים. במובן זה, עשיית שימוש בשם היצירה ע"י הנתבע ללא נטילת רשות מאת
התובע, מפרה את זכותו המוסרית ביצירה.
הנתבע ישלם לתובע פיצוי בגין הפרת זכותו המוסרית בגובה של 25,000 ₪. אי
תשלום הסך הנייל תוך 30 יום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד
לתשלום המלא בפועל.
הנתבע יישא בהוצאות התובע ובשכר טירחת עורך דינו בשיעור כולל של 10,000
₪. בקביעת סכום זה התחשבתי בכך שעיקר התביעה נדחה.
המזכירות תדוור את פסק הדין לצדדים
ניתן היום, כ"ד סיוון תשפ"ג, 13 יוני 2023, בהעדר הצדדים.
נועה גרוסמן, שופטת
18 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
ת"א 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
טענות התובע:
.6
אל
RED
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ראוי לציין, כי בטרם ננקט ההליך הנוכחי, פנה גיספן בהליך קודם אל בית המשפט המחוזי
מרכז בבקשה לסעד זמני בשל הפרה נטענת של קניין רוחני, על אותו רקע של כתב התביעה
כאן. זאת במסגרת ת.א. 18921-04-19. הבקשה נדונה ע"י כב' השופט רמי אמיר ונדחתה
על ידו ביום 8.4.2019. עם זאת, כעולה מנימוקי ההחלטה, היא נסבה על שיקולי סעד זמני
בלבד.
טענות הנתבע:
לטענת התובע, חמישה מבין השירים שנכללו במחזמר, הינם יצירותיו :
"זה אני", "מיליון או דולר", "מי שמאמין לא מפחד", "הלילה שלך" ו-"שוב לאהוב".
גיספן טוען, כי בכך הפר תיאטרון הקאמרי את זכויות היוצרים שלו בשירים דנן אשר צורפו
למחזמר ללא אישורו וללא ידיעתו
גיספן הוסיף כי גם השם שהוענק למחזמר, "זה אני", מבוסס על יצירתו ומהווה הפרה
בהיותו שימוש מסחרי מובהק בשם היצירה.
הוא טוען כי שמו של המחזמר פורסם בכל מקום. שלטי חוצות, אינטרנט, תכניות
ופרוספקטים של המחזמר, כרטיסי המחזמר ועוד אמצעים פרסומיים, הכל ללא מתן
תמורה הולמת לגיספן, בגין השימוש בשם השיר שיצר.
הקאמרי אישר, כי אכן הועלה מחזמר כאמור, וכי נכללו בו יצירות התובע. לדבריו, נכללו
בו ארבעה שירים בלבד :
יזה אני", "מי שמאמין לא מפחד", "הלילה שלך" ו-"שוב לאהוב".
השיר "מיליון או דולרי לא נכלל במחזמר.
ברם, הקאמרי סבור כי אין להשית עליו אחריות ישירה כלפי גיספן בשל השימוש ביצירות
אלה.
הקאמרי טוען, כי הסדיר מראש רישיון מאקויים לביצוע פומבי של יצירות במסגרת
מופעים. לפיו ניתן לקאמרי רישיון גורף, המכונה גם "רישיון שמיכה" המתיר לו לבצע
בפומבי יצירות השייכות לרפרטואר אקויים, לרבות במסגרת מחזמר. העתק הרישיון מיום
20.6.2017 צורף כנספח 5 לתצהיר עו"ד עופר שחל חבר מועצת הנאמנות של הקאמרי.
בתכתובות דואייל שצורפו כנספח 6 לאותו תצהיר, אישר אקויים כי כל 32 שירי המופע
נמצאים ברפרטואר אקויים.
3 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
.10
ת"א 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
.11
.12
עמדת אקו"ם:
.13
אל
RED
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
לצורך ביצוע יצירות המופע לא חתם הקאמרי ישירות על שום הסכם נוסף עם יוצר אחר.
במחזמר נכללו 32 שירים שכל זכויות היוצרים שלהם נמצאות בידי אקויים, על פי תכתובות
דואייל עם אקויים מתאריכים 31.3.2019, 1.4.2019, שצורפו כנספחים 6 לתצהירו של מר
עופר שחל חבר מועצת הנאמנות של הקאמרי.
אשר על כן, טוען הקאמרי כי מאחר והזכויות בשירים במחזמר ולרבות השירים / יצירות
של גיספן הוקנו ע'יי האמנים המחברים לאקויים, הרי ההתקשרות שלו עם אקויים מספקת.
לא היה צורך בהתקשרות פרטנית עם כל אחד ואחד מן האמנים וגיספן בכלל זה.
הקאמרי הוסיף טענה נפרדת ביחס לשם המחזמר "זה אני". לטענתו, אין המדובר בשיר
מקורי של גיספן אלא בשיר המבוסס על שיריו של אמן זר היוצר מר איליאס פיליפו (סעיף
35 לתצהירו של עו"ד עופר שחל).
שני הצדדים נזהרו לבל יפגעו בכבודו של אקויים, ואכן גורם זה לא היה צד פורמאלי להליך.
יחד עם זאת, הוסכם כי הצדדים יוותרו על חקירות המצהירים מטעמם – מר גיספן בשם
עצמו ועוייד שחל בשם הקאמרי. שני הצדדים הסכימו כי ההכרעה תקום ותיפול על השאלה
האם הזכויות בשיריו של גיספן הוקנו ל אקויים במלואן לרבות הזכויות בשימוש במחזמר.
אם כך הוא, הקאמרי יכול ללא עוררין לרכוש את הזכויות ללא צורך בפניה ישירה לגיספן.
אם לאו, אכן נעשתה הפרת זכויות יוצרים.
.(6-2
לישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 6.11.2022 התייצבה כעדה אובייקטיבית עוייד גבי
אורלי פרוינד-מאיה מטעם אקויים. העדה התייצבה בליווי עוייד יעל קלמנוביץ נציגת
אקויים. העדה הינה סמנכ"לית ויועצת משפטית באקויים והיא עובדת שם החל משנת 2005
(עמ' 18 לפרוטוקול ש' 1 – 4). העדה נחקרה ע"י שני הצדדים וממנה נלמדה עמדת אקויים.
העדה הסבירה, כי אקויים הינו ארגון ללא כוונת רווח הגובה תמלוגים עבור היוצרים
ומעביר אותם אליהם בניכוי עמלת תפעול בלבד (עמ' 18 לפרוטוקול ש' 19 – 31).
לדבריה, כמעט כל יצירה המושמעת בישראל מנוהלת ע"י אקויים והיא אף חתומה ומחויבת
לאמנות בינלאומיות להגנה הדדית של זכויות יוצרים. העדה הסבירה, כי היוצרים
מעניקים לאקויים זכות להעניק רישיון לביצוע פומבי של יצירותיו (עמ' 20 לפרוטוקול לש'
4 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
אל
ת"א 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
RED
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
עוד הסבירה, כי אקויים הגיעה להסכם עם ארגון המארגנים והמפיקים החל על כל
המופעים הקיימים בשוק, כולל מחזות זמר (עמ' 20 לפרוטוקול ש' 16 – 24). זהו הסכם
לביצוע פומבי של יצירות במסגרת מופעים. העדה סבורה, כי לאקויים הזכות להקנות
זכויות לביצוע של: "יצירה דרמטית לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית
מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה… כל היצירות הדרמטיות הן תחת כותרת אחת"י (עמי
21 לפרוטוקול ש' 4 – 7).
העדה ביקשה לדייק בדבריה ואמרה: יינתנו רישיון לביצוע פומבי – יצירה בתוך מחזמר…
נתנו רישיון לשיר את היצירה הזו ולבצע אותה בפומבי עם תלבושות במסגרת עלילה… "
(עמ' 23 לפרוטוקול ש' 23 – 27).
ובהמשך: "הביצוע של היצירה הוא דרמטי מוסיקלי אך היצירה עצמה לא הופכת
לדרמטית מוסיקלית" (עמ' 24 לפרוטוקול ש' 3 – 4) וזאת לדבריה, גם עם היצירה משולבת
בתוך טקסט.
העדה הבהירה מיד בפתח דבריה, כי הענקת הזכויות ע"י אקויים, נובעת מהסכם חדש שחל
על מופעים כולל מחזות זמר מכל סוג שהוא:
"…בשנת 2016 בעצם הגענו להסכם חדש עם השוק הזה. וההסכם הוא הסכם
סטנדרטי שחל גם על מופעים כולל מחזות זמר כל סוגי המופעים אוקי? אז
בהסכם הזה בסעיף 3 אנחנו כתבנו שאקו"ם מעניקה למקבל הרישיון במקרה
הזה לקאמרי, רישיון לא בלעדי מוגבל בזמן לבצע בפומבי יצירות במסגרת
מופעים כולל במחזות זמר, והכוונה הייתה שהקאמרי יוכל להשתמש ולבצע
בפומבי את היצירות האלו ומחזות הזמר בשירה עם תלבושות עם כל האפקטים
הדרמטיים שיש במחזה זמר". (עמ' 12 לפרוטוקול ש' 30 עד עמ' 13 ש' 2).
במסגרת המחזמר.
זו לשון המכתב:
.1"
עמדתה של אקויים הובאה גם בתכתובות שצורפו כנספח 8 לתצהיר הקאמרי. זהו מייל
מיום 4.4.2019 שנשלח לקאמרי, נכתב ע"י אקויים והוא חתום ע"י עוייד אלונה מילר ראש
תחום אכיפה הלשכה המשפטית.
ככל הנראה, המכתב נולד בעקבות פנייתו המוקדמת של גיספן ביחס לשימוש ביצירותיו
מסרנו לכם כי לאקויים הגיעו פניות דחופות מיוצרים שונים כי הקאמרי
הפר זכויות שונות שיש להם ביצירותיהם אם וככל שאלה ישולבו
במחזמר 'זה אני' העתיד לעלות על הבמות במהלך אפריל הקרוב…".
5 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
.15
ת"א 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
.16
.2
.3
אל
.4
RED
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
אקו"ם עומדת לחלוטין מאחורי הרישיון שניתן לקאמרי המקנה
לתיאטרון הקאמרי את הזכות לבצע בפומבי יצירות מוגנות מרפרטואר
אקו"ם, בין היתר, במסגרת מחזמר.
העובדה שהקאמרי הסדיר רישיון מאקו"ם לביצוע פומבי, אינה משמעה
כי התיאטרון 'מכוסה' לחלוטין וזאת אם וככל שיהיה שימוש בזכויות
אשר אינן כלולות בהסכם. הדברים הובהרו בהסכם, בין היתר, במסגרת
סעיף הרישיון' ובסעיף 'מגבלות ההסכם'.
בין הזכויות שאינן כלולות ברישיון של הקאמרי מצויות למשל הזכות
המוסרית; זכותו של היוצר לשם טוב ומוניטין; הזכות לעשיית יצירה
נגזרת כגון עיבוד מחודש של יצירה; עשיית עושר ולא במשפט – ועוד.
כל אלה זכויות שאינן מועברות לניהולה של אקו"ם, והן אינן כלולות באף
רישיון שאקו"ם נותנת. אלה זכויות השמורות ליוצר…"
בד בבד, הפצירה אקויים לקאמרי באותו מכתב לבוא בדין ודברים עם היוצרים ולהקשיב
להם.
כעולה מלשון המכתב, אקויים עומדת לחלוטין מאחורי הרישיון שהעניקה לקאמרי לבצע
בפומבי יצירות מוגנות במסגרת מחזמר.
לב ההליך הוא הקניית הזכויות לקאמרי לביצוע יצירותיו של גיספן במסגרת המחזמר עייי
אקויים.
האם הקנייה זו נעשתה כדין ומכוח כתב ההעברה שצוטט לעיל אם לאו?
בצד זאת, יש להכריע פרטנית בעניין השיר "זה אנייי – האם הוא יצירתו של גיספן והזכות
המוסרית לעשות שימוש בשמו כשם המחזמר.
הדילמות המובאות לפני בהליך זה, נשקלות הן מן הפן הציבורי הכללי והן מן הפן החוזי
הפרטני.
דיני זכויות היוצרים, מיועדים להגן על היוצר מפני שימוש ביצירתו ללא הסכמה מצד אחד
אך יחד עם זאת מתוך מודעות לכך שבשלב מסוים היצירה היא נחלת הכלל והציבור רשאי
ליהנות ממנה. זהו מתח הקיים בין זכויות היוצר הפרטי ליהנות מיצירתו במגוון אספקטים
מוסריים וגם כלכליים, לבין זכות הציבור לצרוך תרבות וידע באמצעות יצירות שונות.
דיני החוזים, תכליתם לעגן את זכויות המתקשרים בחוזה פרטני ולהבטיח שזכויות אלה
לא יגרעו ולא יפגעו. במסגרת זו יש מקום לבחון את כתב העברת הזכויות הפרטני שנחתם
בין גיספן לבין אקויים ובשלב שני את ההסכם משנת 2017 מכוחו הקנתה אקויים לקאמרי
את הזכות לעשות שימוש ביצירות שונות ובהן יצירותיו של גיספן במסגרת המחזמר "יזה
אנייי
6 מתוך 18
1234567
8
9
9=8CI49 – 8 2 8 5 84 4 4 8 8 8
10
11
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
אל
RED
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
תייא 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
אגודת
אשר לפן הציבורי : ב-ע"א 5365/11 יחד עם ע"א 5489/11 אקו"ם בע"מ
קומפוזיטורים נ' .EMI music
publishing Ltd ונגד הממונה על הגבלים עסקיים
ואח' (בהרכב כב' השופטים רובינשטיין, זילברטל, ברק ארז, מפי כב' השופטת ברק-ארז
3.9.2013), נדונו התנאים לפעילותה של אקויים.
בית המשפט קבע, כי התנאים לפעילותה של אקויים אמורים לבטא את האיזון בין הזכות
הקניינית של היוצרים ביצירותיהם לבין האינטרס הציבורי בשוק חופשי מהשפעות
מונופוליסטיות. אינטרס המקבל נופך ייחודי כאשר עסקינן בשוק של יצירות, שמעצם
טיבן, צריכות להיות נגישות לציבור (גם אם בתשלום). מאפייניה המונופוליסטיים של
אקויים ומעמדה כהסדר כובל בתחום זכויות היוצרים המוסיקליות מקנים לה, כשלעצמם,
מימד ציבורי. אכן, אקויים איננה חברה ציבורית, אך מן הבחינה המהותית היא מנהלת
משאב שיש לו היבטים ציבוריים מובהקים.
הדיון שם נסב על מעמדה של אקויים כגורם ציבורי ועל מאפיינה המונופוליסטיים ומעמדה
כהסדר כובל.
בד בבד, נדונה אפשרות החרגה ליוצרים מסוימים להחריג זכויות ביצירותיהם ולאפשר
ליוצרים המעוניינים בכך להוציא מניהולה של אקויים שימושים במדיות חדשות כגון
סלולאר ואינטרנט. באמירות של פסק הדין, ניתן למצוא נפקות גם לענייננו שכן הוא עסק
לא רק בפריזמת של דיני ההגבלים העסקיים, המכירים באפשרות לאשר הסדר כובל תוך
הגנה מפני ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי, אלא גם בדיני זכויות יוצרים. זאת לאור חוק
זכות יוצרים התשסייח-2007.
כפי שנאמר שם בפסקה 25, דיני זכויות היוצרים תכליתם:
ובהמשך פסקה 26 :
ייבין היתר לאזן בין זכותו שלה יוצר ביצירתו לבין האינטרס הציבורי בהנאה מפני
היצירה גם לטובת הכלל, לשם קידום התרבות והדעת;".
"גם את פעילותה של אקו"ם יש להעריך ולבחון לאורן של שתי פרספקטיבות
אלה. כפי שצוין בפתח פסק דיננו, אקו"ם הוקמה לצורך ניהול משותף של זכויות
יוצרים ביצירות מוסיקליות. מהיבטם של דיני זכויות היוצרים, ניהול זה צריך
להיעשות לטובת היוצרים ובשם ההגנה על זכויותיהם, אך מבלי להזניח את
יכולתו של הציבור ליהנות מהיצירות;".
7 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
.19
תייא 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
.20
אל
.21
RED
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
זכות הציבור ליהנות מן היצירות מצאה ביטוי בישיבת יום 6.11.2022 בדברי העדה עוייד
גבי פרוינד מאיה. היא הסבירה, כי רוב התיאטראות חתומים על הסכם לעשות שימוש
בשירים שונים (עמ' 26 לפרוטוקול ש' 19 – 26).
אכן, כחלק מטענות הקאמרי, הוא ציין כי העלה בעבר מחזות זמר מבוססי שירים של
יוצרים ישראלים – כגון המחזמר "לילה לא שקט" המבוסס על שירי הזמר שלמה ארצי
והמחזמר "פשוט לאהוביי המבוסס על שירי הזמר אריק איינשטיין (סעיף 13 לתצהירו של
עוייד שחל).
"
הקאמרי ציין, כי אם יעלה הצורך לפנות פרטנית לכל יוצר ויוצר ולבקש ממנו אישור
להשמיע שיר במסגרת מחזה, ינחית הדבר מכת מוות על מחזות זמר ישראליים.
בפן הציבורי, הקמת אקויים וכינוס הזכויות של יוצרים ואמנים תחת קורת גגו, אכן מועילה
ומסייעת במגוון היבטים. ראשית, לאמנים וליוצרים הזוכים ליהנות מתגמולים בחסותה
של אקויים. היא זו הפועלת למענם כדי שזכויותיהם לא יהיו למרמס.
מן הפן האחר, כדי שאקויים תוכל לפעול בשם היוצר ולהגן על זכויותיו, היוצר נדרש
להעביר לה את הזכות ביצירותיו, בדומה לכתב ההעברה שגיספן חתום עליו בענייננו.
הקניית הזכויות לאקויים מאפשרת לגוף זה מצד אחד לדאוג לזכויות היוצרים שתחת
חסותה ומצד שני, מאפשרת לאקויים להעביר את זכויות השימוש בהם לגורמים שונים.
זהו ייהסכם השמיכהיי מיום 20.6.2017 עליו נסמך תיאטרון הקאמרי בענייננו.
העמדת היצירות עייי אקויים לגופים שונים לרבות הקאמרי בהסכמי שמיכה, מאפשרת לא
רק תמלוגים ליוצרים אלא גם חושפת את היצירות לציבור הרחב ומאפשרת לו ליהנות
מהם. הטלת המגבלות על השימוש והפצה של אותן יצירות, עשויה לגרוע מזכויות הציבור
לצרוך תרבות וידע.
בפן החוזי הפרטני, התובע גיספן המחה את זכויותיו לאקויים מכוח כתב ההעברה. אקויים
מצדה, העבירה את הזכויות הללו לקאמרי לעשות בהן שימוש במסגרת המחזמר.
גיספן עצמו, לא חלק על כך שמסר את כל זכויותיו לאקויים, אלא שטען כי העברה זו אינה
כוללת שימוש ביצירות לצורך מחזות זמר.
לאחר שאני בוחנת את מסכת המסמכים הקשורים לנושא, ולאור דברי העדה מטעם אקויים
עוייד פרוינד מאיה, אני קובעת, כי כתב ההעברה עליו חתום גיספן אינו מחריג את זכויות
המחזמר. המילים המופיעות בסעיף 1(ב) של כתב ההעברה יילמעט יצירות דרמטיות
ודרמטיות מוסיקליותיי לא פורשו ע"י אקויים ואף לא ע"י יוצר אחר (פרט לגיספן)
שיצירותיו הועברו לצורך שימושים במחזות זמר שונים, כיצירות המחריגות מחזות זמר.
8 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
.23
אל
ת"א 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
.24
RED
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
כפי שפורט לעיל בעדותה של גב' עוייד פרוינד מאיה, אף אקויים סבורה כי שילוב היצירות
השונות במחזות הזמר הן מבין השימושים שאקויים רשאית להקנות בהן זכויות (עמ' 12
לפרוטוקול ש' 30 עד עמ' 13 ש' 2).
היקפו של כתב ההעברה הוא רחב, מכיל זכויות מסוגים שונים. ניכר מאופן ניסוחו כי הוא
מיועד להעביר את מלוא הזכויות של היוצר ביצירה לצורך שימושים שונים – רדיו,
טלוויזיה וכיוצא באלה פורמטים שהיו מוכרים בתקופה בה נוסח.
אינני מקבלת את עמדתו של גיספן, כי כתב העברה מחריג את מחזות הזמר מכלל הזכויות
המועברות. העדה גבי פרוינד מאיה הסבירה, כי ההחרגה של יצירות דרמטיות מוסיקליות
נועדה להחריג יצירות חדשות שהתבססו על היצירה הקודמת וישנו אותה, מה שאין הדבר
כן במחזות זמר אשר עושות שימוש ביצירה קיימת כמות שהיא.
קיימת הבחנה, המקובלת עלי, בין ביצוע בימתי של יצירות דרמטיות מוסיקליות שחוברו
במיוחד לצורך אותו ביצוע לבין ביצוע בימתי המשלב במגוון רחב של יצירות מדף כאשר
בעניינן נקבע, כי אקויים היא המנהלת זכויות אלה (ראו סעיף 25 לתצהירו של עוייד שחל).
מהתנהלות הצדדים עובר להגשת כתב התביעה, אני למדה, כי זו הייתה עמדתה של אקויים
וכי על יסודה עשה הקאמרי שימוש ב- 32 שירים שהזכויות בהם הועברו לאקויים. לרבות
ארבעת השירים של היוצר גיספן.
אני מוצאת בתכתובות של אקויים נימה רכה כלפי היוצרים והפצרה בקאמרי להאזין להם,
אך בשום אופן אינני מוצאת באותן תכתובות הכרה בטענותיו של גיספן.
אין ספק, כי אקויים, המיועדת לשמש בית ליוצרים מבקשת לסייע ליוצר החבר בה. אולם
אין בכך כדי לומר שאקויים מסתייגת מכתב ההעברה שאותו יוצר חתם ומכוחו העביר
לידיה את זכויותיו.
מכאן אני קובעת, כי הקאמרי היה רשאי לעשות שימוש בארבעת השירים של גיספן
במסגרת בה השתמש בהם, קרי, ככתבם וכלשונם כשהם משובצים בתוך מסגרת של מחזה
זמר. אומנם מחזה זמר כשלעצמו הוא יצירה וניתן אף לכנותה כיצירה דרמטית מוסיקלית.
אולם השירים ששולבו בתוך המחזה אינם יצירה חדשה בפני עצמם. לשונם לא שובש ולא
שונה. הם שולבו בתוך עלילת המחזה כיצירות קיימות, ללא שוני. יצירות שהזכויות הועברו
עייי היוצר לאקויים ומאקויים אל הקאמרי.
למיצוי פרק זה אני קובעת, כי ככל והדבר נוגע לשימוש ביצירות של גיספן עייי הקאמרי
במסגרת המחזמר נשוא ההליך, הרי השימוש היה תקין ומוגן היטב ע"י מערכת ההסכמים
9 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
מפר תמים, האומנם?
.25
RED
ת"א 58145-04-19 גיספן נ' התיאטרון הקאמרי של תל אביב
13 ליוני 2023
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
בין גיספן ואקויים מצד אחד, הסכם השמיכה של אקויים, והקניית הזכויות מאקויים אל
הקאמרי.
לא למותר לציין כפי שהקאמרי עצמו ציין בסיכומיו, כי במסגרת זו זכה גיספן לתמלוגים
בגין השמעת יצירות אלה (סעיף 41 לסיכומים) העתק החשבוניות עבור ביצוע תשלומי
תמלוגים לקאמרי ע"י אקויים אף צורף לתצהירו של עופר שחל כנספח 11.
החיקוק הרלוונטי לענייננו הוא סעיף 58 לחוק זכות יוצרים התשס"ח-2007 (להלן: "חוק
זכות יוצרים") שזו לשונו:
מפר תמים
הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת,
במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב
ההפרה".
האם עומדת לקאמרי הגנת יימפר תמים" כמובנו של ביטוי זה בסעיף 58 לחוק זכות יוצרים?
שאלה זו התעוררה לפני.
אומנם לאור התוצאה אליה הגעתי כי השימוש ביצירות של גיספן ע"י הקאמרי במסגרת
מחזמר נעשה כדין מתייתר הדיון בשאלה זו. אך, למעלה מן הצורך אומר, כי מכל אשר
הובא לפני עולה, כי הקאמרי עשה שימוש ביצירות במסגרת המחזמר, לאחר שווידא ובדק
היטב כי אקויים ניצבת מאחורי השימוש הזה והיא מתירה אותו. (ראו נספחים 6 לתצהיר
העדות הראשית של עוייד שחל, התכתובות מהתאריכים 31.3.2019 – 1.4.2019).
הקאמרי העביר לאקויים את רשימת השירים הצפויים להיכלל במחזמר "זה אנייי וביקש
את אישורו כי כל השירים נמצאים ברפרטואר אקויים, ואקויים השיבה על כך בחיוב.
גם לאחר שגיספן פנה בדרישות לגבי זכויותיו, לא שינתה אקויים את עמדתה כפי שעולה
ממכתבה של עוייד אלונה מילר מיום 4.4.2019 נספח 8 לתצהיר עוייד שחל.
אשר על כן, גם אילו היה מקום לקבוע שזכויות היוצרים של גיספן הופרו, מה שאין הדבר
כן בענייננו, לא היה מקום להשית על הקאמרי חבות כספית עקב כך לאור הגנת "ימפר
תמים".
10 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
1 1 23
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
