בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
תפ"ח 52144-03-20 מדינת ישראל נ' מסארוה (עציר)
לפני כבוד השופטת
המאשימה
–
01 דצמבר 2021
נשיאה רות לורך, שופטת דבורה עטר, שופט עמי קובו
מדינת ישראל
>
הנאשמת
נוכחים:
בייכ המאשימה עוייד קרן לוי
בייכ הנאשמת עוייד עלא תלאווי
הנאשמת הובא על ידי שבייס
נגד
מאי-בת מסארוה (עציר) ת"ז 206266769
גזר דין
רקע
.1
הנאשמת נענתה לפניית מפעיל חיזבאללה בלבנון, ובמשך תקופה צילמה והעבירה לו צילומים
של כלי רכב צבאיים, גדר המערכת באזור ראש הנקרה, נקודת תצפית בסטלה מריס, נמל
חיפה, בסיס חצרים, מערכת כיפת ברזל ואזור מעבר ארז. כמו כן, בעקבות תקרית צבאית
במעורבות חיזבאללה בגבול הצפון, העבירה הנאשמת, לבקשת פעיל החיזבאללה, תצלומים
מזמן אמת של בית החולים רמביים.
בשל מעשים אלה ואחרים, הורשעה הנאשמת בהתאם להודאתה בעובדות כתב האישום
המתוקן בעבירות כדלקמן:
א.
מגע עם סוכן חוץ, לפי סעיף 114(א) בחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן : ייהחוקיי).
ב.
מסירת ידיעה לאויב (ריבוי עבירות), לפי סעיף 111 רישא בחוק.
על פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, במהלך המחצית השנייה של שנת 2018, פעיל
בארגון חיזבאללה בשם עלי המתגורר בלבנון (להלן: "יעלייי), פנה לנאשמת דרך יישומון
פייסבוק. לאחר היכרות קצרה בין השניים, החל עלי לבקש מהנאשמת לבצע עבורו פעולות
שונות במדינת ישראל ובין היתר צילומים.
כחצי שנה לאחר היכרותם, הנאשמת איתרה, צילמה והעבירה לעלי באמצעות הפייסבוק כ-
12 צילומים של כלי רכב צבאיים הנוסעים על כביש 6. הנאשמת עשתה זאת שלוש פעמים ובין
היתר צילמה משאית צבאית קטנה שעליה ציוד מכוסה, 3 משאיות צבאיות שעליהן טנק וג'יפ.
44
8
11
12345902222
14
15
16
17
18
19
20
21
22
22
23
24
25
26
27
28
29
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
תפ"ח 52144-03-20 מדינת ישראל נ' מסארוה (עציר)
01 דצמבר 2021
במהלך חודש מרץ 19, עת הנאשמת שהתה בטיול משפחתי בצפון הארץ, צילמה את גדר
המערכת באזור ראש הנקרה והעבירה זאת לעלי באמצעות הפייסבוק. עוד באותה התקופה,
לבקשת עלי, הנאשמת צילמה את הגנים הבהאים בחיפה, נקודת תצפית בסטלה מריס ואת
נמל חיפה, והעבירה זאת לעלי באמצעות הפייסבוק.
בין החודשים אפריל ליוני 19 בעת נסיעה לחברון, הנאשמת צילמה כלי רכב צבאיים, בין
היתר, שני ג'יפים צבאיים עומדים בצד הדרך והעבירה לעלי באמצעות הפייסבוק. בהמשך
ביקש עלי מהנאשמת לצלם את בסיס חצרים ומוזיאון חיל האוויר בחצרים והנאשמת
הצטלמה בכניסה למוזאון עם מיצג של מטוס. למחרת הנאשמת הגיעה בסמוך למקום פעם
נוספת וצילמה תמונה של הגדר והעבירה את הצילום לעלי. בהמשך אותה התקופה, ביקש
עלי מהנאשמת לצלם עבורו את הנוף מדירתה ואמר לה שלהתרשמותו באחד הצילומים נצפה
עמוד הרומז על קיומה של מערכת כיפת ברזל. עלי ביקש מהנאשמת לגשת למקום ולוודא
זאת. הנאשמת הגיעה למקום שנצפה בתצלום כשהיא מצוידת במשקפת, צילמה את מערכת
כיפת ברזל המוצבת במקום ובסיס צבאי נוסף הנמצא בדרום הארץ. בסמוך לכך דווחה לעלי
והעבירה לו את התצלומים.
לבקשת עלי בקיץ 19', נסעה הנאשמת לאזור מעבר ארז וצילמה פילבוקס צבאי ומספר
רכבים צבאיים תוך שחייל במקום הסביר לה שמדובר באזור צבאי סגור. הנאשמת העבירה
לעלי את הצילומים באמצעות הפייסבוק. ביום 2.9.19 בעקבות תקרית צבאית במעורבות
חיזבאללה בגבול הצפון, ביקש עלי מהנאשמת לצלם את הכניסה למיון ואת חדרי הניתוח
בבית החולים רמב"ם. הנאשמת שהתה באותה עת בבאר שבע ולכן ביקשה מחברתה לצלם
עבורה. עם קבלת התמונות מחברתה, הנאשמת העבירה אותן לעלי.
במהלך חודש דצמבר 19, פנה עלי לנאשמת והעביר לה פרטים על הרצאה מתוכנתת של
העיתונאי יוסי מלמן בנושא חיזבאללה וישראל, וביקש ממנה להשתתף בהרצאה ולהפנות
למרצה שאלה שניסח עבורה: "האם יש סיכוי למלחמה בין חיזבאללה לישראל?"י. הנאשמת
פעלה כדברו ואף הקליטה את השאלה והתשובה שניתנה על ידי המרצה ושלחה לעלי את תוכן
ההקלטה.
בהמשך במהלך אותה התקופה, פנה עלי לנאשמת וביקש ממנה לצלם בסיס צבאי המצוי
לדבריו בתל אביב. הנאשמת לא נענתה לבקשתו.
הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשמת הודתה והורשעה בכתב האישום המתוקן והופנתה
לקבלת תסקיר שירות המבחן, ללא הסכמה לעונש.
45
.3
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
תפ"ח 52144-03-20 מדינת ישראל נ' מסארוה (עציר)
01 דצמבר 2021
ד.
יצא לסוריה כדי לחבור לכוחות הממסד הסורי במלחמתם נגד המורדים. הוא
נחקר על ידי קצין מודיעין סורי ומסר מידע בעל רגישות ביטחונית, הכולל
פרטים אודות גדר המערכת, שמות מתנגדי משטר אסד בכפרו ברמת הגולן,
סיורי הצבא על גדר המערכת ומיקומן של עמדות צבאיות בכפר. בהמשך לכך
נכלא בכלא סורי, ובמהלך מעצרו נפגש עם קצין שאמון על הפעלת סוכנים
בישראל שהציע לו להצטרף לצבא הסורי והנאשם הסכים, נשאל וסיפק מידע
אודות בית החולים שהקימה ישראל על הגבול, אודות גדר המערכת החדשה
ומיקומה של כיפת ברזל. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 15 ל-
30 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נדון לעונש של 24 חודשי מאסר בפועל. בית
המשפט העליון קבע כי היה מקום לקבוע מתחם עונש גבוה יותר ועונש חמור
יותר בתוכו, וקבע את עונשו של הנאשם ל-30 חודשי מאסר בפועל.
בתייפ (מח' י-ם) 43979-09-20 מדינת ישראל נ' גאבר (4.7.21), הורשעה נאשמת
על פי הודאתה בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, יציאה שלא כדין וחברות בארגון
טרור. הנאשמת אזרחית ישראל, הכירה שני פעילי חיזבאללה באמצעות רשתות
חברתיות. נענתה להזמנה להשתתף בכנס בלבנון, ולאחר הכנס המשיכה לקיים
קשר עם שני פעילי הארגון. בהמשך נענתה להזמנה להגיע פעם נוספת ללבנון
ובעת שהותה שם פגשה פעיל אחר שהציע לה לפעול במסגרת הארגון והנאשמת
נענתה לכך. בהמשך נענתה להזמנה להגיע לטורקיה שם קיבלה מנציג הארגון
כסף. שנתיים לאחר מכן הגיעה פעם נוספת לטורקיה שם קיבלה מנציג הארגון
מכשיר טלפון שיאפשר להם לקיים קשר. היא קיבלה לטלפון שיחה מפעילה
בארגון אשר איימה עליה כי ככל שלא תשתף פעולה, הארגון ישתף במידע אישי
מביך אודותיה, הבהירה לה שעליה לעבור להתגורר בטורקיה שם תוכשר לזיהוי
וגיוס פעילים לחיזבאללה, ותדרכה אותה. עד למעצרה המשיכה הנאשמת
לעמוד בקשר עם פעילי הארגון בדרך של סימנים מוסכמים ברשתות. הנאשמת
לא גייסה מועמדים לארגון ולא מסרה מידע. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע
בין שנתיים ל-5 שנות מאסר בפועל. הנאשמת צעירה ללא עבר פלילי נדונה
לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל.
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אנו קובעים כי מתחם העונש ההולם הוא
החל מ-2.5 ועד ל-5 שנות מאסר בפועל.
במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים חריגה מהמתחם, לחומרה או לקולה.
54
.17
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
01 דצמבר 2021
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
תפ"ח 52144-03-20 מדינת ישראל נ' מסארוה (עציר)
גזירת העונש המתאים לנאשמת
.18
בגזירת העונש המתאים לנאשמת, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן
קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשמת בת 27,
19
20
20
21
22
23
222
רווקה שטרם מעצרה התגוררה בבית הוריה ועבדה לאורך השנים בעבודות שונות והיא
נעדרת עבר פלילי. מובן שעונש מאסר ממושך יקשה על הנאשמת בהיותו מאסר ראשון
ובפרט נוכח הגדרתה כאסירה ביטחונית והשלכות ההגדרה על תנאי כליאתה, קשייה
המתוארים ביחסים עם יתר האסירות הביטחוניות והמצוקה הרגשית שהיא חווה.
הנאשמת הודתה במעשיה בעבירות, אף ששירות המבחן התרשם שנטילת האחריות
היא חלקית בלבד וכי היא מצמצמת מחומרת התנהלותה, ונוטה להשליך את
האחריות על גורמים חיצוניים. שירות המבחן התרשם שלא ניתן לשלול סיכון
להישנות ביצוע עבירות בעתיד, לא בא בהמלצה שיקומית והמליץ כי נוכח המצוקה
הרגשית שהיא חווה תבחן אפשרות לטיפול במסגרת שבייס.
נתנו דעתנו לחלוף הזמן בן כשנתיים מעת ביצוע העבירות ולכך שהנאשמת שוהה
במעצר מזה כשנה ו-9 חודשים.
באיזון בין השיקולים השונים, אנו סבורים שיש לגזור על הנאשמת עונש ברף התחתון
של מתחם העונש, לצד עונש מאסר מותנה. בנסיבות העניין, לא שוכנענו כי קיימת
הצדקה להטיל קנס כספי.
24
25
26
27
28
סוף דבר
.19
אשר על-כן, אנו גוזרים על הנאשמת את העונשים הבאים:
א.
30 חודשי מאסר בפועל, אשר מניינם מיום מעצרה 10.3.20.
ב.
12 חודשי מאסר על תנאי, לבל תעבור הנאשמת במשך 3 שנים מיום שחרורה
עבירה מן העבירות בהן הורשעה או כל עבירה לפי סימן ד' בפרק ז' בחוק
העונשין, שכותרתו ייריגוליי.
בשולי הדברים, אנו מפנים את תשומת לב השבייס לקשייה הרבים של הנאשמת באגף שבו
היא שוהה, וזאת בשים לב לפערים הקיימים בינה לבין אסירות ביטחוניות אחרות באגף.
55
מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן.
זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 ימים.
01 דצמבר 2021
1
2
ניתן והודע היום כ"ז כסלו תשפ"ב, 01/12/2021 במעמד הנוכחים.
qır
A
7
بهت در روز
3456
89
רות לורך, שופטת – נשיאה
דבורה עטר, שופטת
עמי קובו, שופט
הוקלד על ידי ליאת קחלון
56
56
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
01 דצמבר 2021
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
תפ"ח 52144-03-20 מדינת ישראל נ' מסארוה (עציר)
תסקיר שירות המבחן
על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשמת בת 27, רווקה שטרם מעצרה התגוררה בבית הוריה
ועבדה בחברת מסחר והשקעות. סיימה 12 שנות לימוד עם בגרות מלאה, והחלה לימודי סיעוד
באוניברסיטה אולם פרשה לאחר כשנה. בהמשך השתלבה בתחום לימודי אחר, גם ממנו
פרשה לאחר כשנה. מתום לימודיה עבדה בעבודות מזדמנות באופן רציף.
הנאשמת נעדרת עבר פלילי, הודתה במיוחס לה ונטלה אחריות חלקית בלבד למעשיה. מסרה
כי באותה עת השתתפה בקבוצה בפייסבוק בה השתתף פעיל החיזבאללה שפנה אליה בשפה
העברית וביקש את עזרתה. נוכח פנייתו בעברית סברה שמדובר בישראלי. בהמשך הציג עצמו
בפניה כעיתונאי לבנוני וביקש עזרתה בקבלת מידע ותמונות משטח ישראל לצורך הכנת כתבה
בנושא יחסי ישראל-לבנון. דבריו לא עוררו את חשדה, כיוון שלא היתה מעורבת בחיים
הפוליטיים והיותה חסרת מודעות לגבי המצב הביטחוני. כאשר בקשותיו עוררו את חשדה
היא ניתקה עמו קשר. הנאשמת הסבירה כי פעלה מתוך היעדר שיקול דעת לצד נטייתה לסייע
לאחרים. שללה מעורבות בפעילות פוליטית, אידיאולוגית או אלימה מהסוג המתואר בכתב
האישום, שללה כוונה לפגיעה בביטחון המדינה או שייכות לארגון הפועל נגד המדינה וכן
שללה רווח כספי או אחר מביצוע העבירות.
שירות המבחן התרשם כי בשיח עמה על אודות העבירות, היא נטתה להימנע מחשיפה
וטשטשה את אופי המעשים המיוחסים לה, ככל הנראה על רקע תפיסתה את שירות המבחן
כגורם המייצג את שלטונות החוק. היא ביטאה חרטה פורמאלית, אולם שירות המבחן
התרשם שדבריה משקפים צמצום של חומרת התנהלותה, חוסר חיבור רגשי למעשיה, טשטוש
אחריותה והשלכת האחריות על גורמים חיצוניים. לפיכך התרשם שירות המבחן מנטילת
אחריות חלקית על ביצוע העבירות. לדבריה התנהלותה בעבירות חריגה ואינה תואמת את
אופייה. מסרה כי תיוגה כאסירה ביטחונית הוביל לביקורת מצד משפחתה ומעמת אותה עם
המחירים הכרוכים בעבירה ובפרט התחושה שאכזבה את הוריה. שירות המבחן התרשם
שהנאשמת עסוקה כיום במחירים האישיים והמשפחתיים שמשלמת בגין מעורבותה בעבירות
והשלכות מעשיה על עתידה.
הנאשמת תארה קשיים סביב מעצרה, כאשר היא חווה פער משמעותי בינה לבין האסירות
באגף מבחינת תפיסות עולם אישיות ודתיות, תארה את היותה קורבן לאלימות פיזית
ומילולית וכי האסירות מגלות יחס חשדני כלפיה. פנתה באמצעות סנגורה לגורמי שבייס
לצורך העברתה מהאגף בו עצורה.
בסיכום התרשם שירות המבחן שהנאשמת נוטה להמעיט מהפסול שבהתנהגותה ומשליכה
את האחריות על גורמים חיצוניים, כשהיא נעדרת מודעות לסיכון שבהתנהלותה. התנהגותה
46
.4
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
תפ"ח 52144-03-20 מדינת ישראל נ' מסארוה (עציר)
01 דצמבר 2021
בעבירות מבטאת היעדר שיקול דעת מותאם, חוסר הבנה של חומרת מעשיה והשלכותיהם
ונטייה להתמקם בעמדה מסייעת לאחרים גם במחיר של פגיעה בעצמה. כגורמי סיכון מנה
שירות המבחן את חומרת העבירות, קשיים רגשיים לאורך השנים, קשיים כלכליים בתקופת
ביצוע העבירות אף ששללה רווח כספי בגינן, קשייה בשיתוף וחשיפה, נטייה להצגת חזות
מתפקדת ונטייה לרצות את סביבתה, וכן עמדותיה ביחס לעבירה המבטאות צמצום של
חומרתן וקושי בנטילת אחריות מלאה. כגורמי סיכוי לשיקום מנה שירות המבחן את היעדר
מעורבות קודמת בפלילים, דווחה על מאמצים לתפקוד תקין בתחומי חייה וההרתעה
שחוותה בעקבות מעצרה הממושך וההליך המשפטי.
שירות המבחן מצא שלא ניתן לשלול סיכון להישנות ביצוע עבירות בעתיד, ואין בידיו להציע
מענה טיפולי להפחתת הסיכון. לאור המצוקה הרגשית שחוותה, הומלץ שתבחן האפשרות
לשלבה בטיפול במסגרת שבייס.
ראיות לעונש
.5
מכתב שכתבה הנאשמת מיום 4.4.21 (1/1)
ממנו עולה תאורה את שגרת חייה במעצר,
הקשיים שהיא חווה מול אסירות ביטחוניות נוספות, החריגות שלה ביחס אליהן, ותחושת
חוסר אונים שלה בהיעדר יכולת פנייה ישירה לגורמי שבייס נוכח קשייה.
–
.6
.(2/1)
אסופת תמונות פומביות מהאינטרנט שבהן נראים אתרים דומים לאלה שצילמה הנאשמת
מר איברהים מסארווה, דודה של הנאשמת העיד שמשפחתם קרובה ומעולם לא חוו
אירועים דומים. במקרה זה הנאשמת מעדה והמשפחה מנסה לעזור לה לתקן את דרכיה.
מקיימים עם הנאשמת קשר והיא מתחרטת על מעשיה. משפחתה תעזור לה להשתקם.
מר גיא בנודיז, ידיד של הנאשמת – העיד שהכיר את הנאשמת כשהיה מורה לאנגלית במכון
פרטי והיא היתה תלמידה. הנאשמת היתה אחת התלמידות האהובות על צוות המורים ועל
התלמידים. בהמשך הפכו לידידים כששניהם למדו באוניברסיטה. מכירים כ-5 שנים, יצאו
ביחד למסיבות סטודנטים ולהם הרבה חברים משותפים. היא סייעה לו ללמוד את השפה
הערבית. אמרה בעבר שהיא רוצה להכיר אנשים ולא משנה לה מה הרקע שלהם. הנאשמת
היא מאוד חברותית ואוהבת אדם, עבדה במעון לאוטיסטים, אליהם מאוד נקשרה. הוא מכיר
את משפחתה, שהם עצמם אנשים חברותיים. מעולם לא ניכרו בה שנאה או כוונות לפגוע.
כאשר תשוחרר ממאסר אין שום סיכוי שתחזור על מעשיה. היתה צעירה ותמימה. היא
שולחת לו מכתבים מהכלא ומתארת עד כמה רע לה וקשה לה מול האסירות האחרות. היא
מבודדת במעצר וכמעט שאינה מדברת עם אף אחד.
47
.7
.8
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
222
25
26
27
28
29
30
31
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
תפ"ח 52144-03-20 מדינת ישראל נ' מסארוה (עציר)
01 דצמבר 2021
בחקירתו הנגדית השיב שנחקר בשב"כ ושהיה ברשימת עדי התביעה בתיק. אמר בחקירתו
בשב"כ שהנאשמת היא לאומנית לאחר שראה פוסט שפרסמה. זו היתה הפרשנות שלו, אך
לדעתו היא אינה לאומנית. בחקירתו בשב"כ סיפר שכשעברו במקום כלשהו, היא שאלה אותו
האם זו כיפת ברזל, וכי הוא שאל על כך את החיילים שהיו במקום. הנאשמת מעולם לא
הביעה בפניו נטייה לאומנית והוא לא חשד כאשר שאלה אותו על כיפת ברזל.
טיעוני הצדדים
.9
לטענת ב"כ המאשימה, עוייד שחף קליינמן-שמעוני, הערכים החברתיים שנפגעו בעבירה הם
שמירה על ביטחון המדינה, ביטחון הציבור ושלטון החוק. מדובר בעבירות שחותרות תחת
קיומה של מדינת ישראל. הנאשמת קיימה קשר עם חיזבאללה, ארגון שעמו מדינת ישראל
נאבקת במשך שנים. פוטנציאל הנזק למדינה בסיוע לארגון כזה הוא ברף הגבוה ביותר. בניגוד
לנטען על ידי הנאשמת בתסקיר, היא הודתה בכתב האישום המתוקן שעל פיו עלי הוא פעיל
חיזבאללה שלבקשתו היא ביצעה פעולות רבות כמפורט בכתב האישום. היא היתה מודעת
לכך שפעלה לבקשתו של עלי. הנאשמת לא היתה פאסיבית בפעולותיה אלא מאוד אקטיבית,
נסעה במיוחד למקומות, וכאשר לא התאפשר לה היא נסעה שוב למחרת. היא אף הפעילה
את חברתה כדי שתבצע את שעלי ביקש ממנה.
מדובר באזרחית ישראל ולא ניתן לקבל שאזרחית שמקבלת זכויות מהמדינה, בוחרת לחתור
תחת קיומה. בהיותה אזרחית, המדינה נותנת בה אמון ולכן יש קושי להתחקות אחר מעשיה.
אורך התקופה בה פעלה הנאשמת במשך שנה וחצי מהווה נסיבה נוספת לחומרה. לא ניתן
לקבל את הטענה כי מדובר במידע נגיש לכל. הצילום באזור מעבר ארז היה תוך שחייל במקום
הבהיר לה שמדובר באזור צבאי סגור. כך גם הצילום בבית החולים רמביים, היווה איסוף
מידע אד הוק בנוגע לאירוע מסוים וספציפי. בית המשפט העליון קבע כי גם במקרים בהם
נראה שהמידע הוא חסר ערך, הצלבתו עם מידע שמתקבל ממקורות אחרים עשויה לסייע
לאויב לבצע הערכות מצב עדכניות וממילא לפגוע פגיעה של ממש בביטחון ישראל.
במצב הביטחוני הקיים במדינת ישראל, אין מנוס מלראות בחומרה את מעשיה של הנאשמת.
מדיניות הענישה בעבירות ביטחון בהן הורשעה הנאשמת היא לרוב נושאת בצדה מאסר
בפועל למספר שנים. המאשימה עתרה למתחם עונש הנע בין 3 ל-5 שנות מאסר בפועל.
במסגרת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, יש לתת משקל לשיקול הרתעת היחיד,
בשל כך שהנאשמת, כאזרחית ישראל, בחרה במודע לבצע את מעשיה בעבירה, וכשיקול
להרתעת הרבים יש להעביר את המסר שמדינת ישראל לא תשקוט על שמריה במאמץ להגן
על עצמה מפני אלו המעוניינים להביא לחורבנה, כך שיידע כל אזרח ישראלי שהמחיר בגין
מעשים כאלה הוא ענישה חמורה שתעביר מסר ברור וחד.
48
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
26
27
28
29
30
31
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
תפ"ח 52144-03-20 מדינת ישראל נ' מסארוה (עציר)
.10
01 דצמבר 2021
מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשמת נטלה אחריות חלקית, נטתה להימנע מחשיפה
וטשטשה את מעשיה. ביטאה חרטה פורמאלית, צמצמה מאחריותה ונטתה להשליך את
האחריות על גורמים חיצוניים. כיום עסוקה בעיקר במחירים האישיים שמשלמת ואינה
מודעת לסיכון בהתנהלותה. שירות המבחן התקשה להבין לעומק את נסיבות מעורבותה
בעבירה בשל הטשטוש, וקבע כי לא ניתן לשלול סיכון להישנות עבירות דומות ולא בא
בהמלצה. המאשימה נתנה דעתה לכך שמדובר באישה צעירה ממשפחה נורמטיבית, נעדרת
רישום פלילי שהודתה וחסכה זמן שיפוטי וכן לאופי המידע שאותו העבירה. לפיכך עתרה
המאשימה לקבוע את עונשה בחלקו הנמוך של מתחם העונש ולהטיל עליה עונש של 3.5 שנות
מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.
לטענת ב"כ הנאשמת, עוה"ד עלא תלאווי ועזאם אמיר, כתב האישום תוקן באופן משמעותי,
לאחר שכתב האישום המקורי ייחס לה עבירה של מסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון
המדינה ועבירה של מתן שירות לארגון טרור שנמחקו מכתב האישום. סעיף 111 בחוק מתאר
שלוש רמות של מסירת ידיעה לאויב. הרמה הראשונה היא מסירת ידיעה ללא כל כוונה ובזה
הורשעה הנאשמת. הרמה השנייה היא מסירה ידיעה שעלולה להיות לתועלת האויב
והשלישית עוסקת בכוונה לפגוע בביטחון המדינה. הנאשמת נמצאת ברמה שאין בה כוונה
לפגוע וכן לאותה ידיעה לא היתה כל תועלת לאויב. מכאן שמדובר ברמה הנמוכה ביותר של
מסירה ידיעה. בחיפוש פשוט באינטרנט ניתן למצוא את האתרים שאותם צילמה הנאשמת
ולכן מידת הפגיעה בערכים המוגנים במעשיה של הנאשמת אפסית. באשר לצילומים של בית
החולים רמביים, לא צוין בכתב האישום שהנאשמת ידעה שהיה באותה עת אירוע ביטחוני.
עלי פעיל החיזבאללה לא אמר לנאשמת שהיתה תקרית וכן לא ביקש ממנה לבדוק האם בבית
החולים רמביים יש נפגעים או כוחות צבא. היא לא ששה לנסוע לבית החולים כדי לעשות כן,
ולכן שלחה את חברתה. לא רואים בתמונה צבא או חיילים. גם אחרי ששלחה לעלי את
התמונות, הוא לא אמר לה משהו על כך שהיה אירוע מספר שעות קודם לכן.
גם לגבי סעיף 114 בחוק, נדרש רק לדעת שהצד השני הוא סוכן חוץ כדי שהעבירה תושלם.
משילובם של שני הסעיפים, המסקנה המתבקשת היא שהנאשמת יצרה קשר עם סוכן חוץ לא
במטרה לפגוע בביטחון המדינה וכי אותו מגע לא הביא לאותו גורם שום תועלת.
לעבירה לא קדם תכנון. מי שיזם את הקשר הוא עלי. לא ידוע מה תפקידו של עלי בחיזבאללה,
ואילו היה לו תפקיד משמעותי בחיזבאללה, הדבר היה מקבל ביטוי בכתב האישום. כתב
האישום מצין שהנאשמת העבירה את התצלומים לעלי ולא לחיזבאללה. בעצם זה שהוא פעיל
בחיזבאללה – הושלמה העבירה, אך יש בכך להעיד על המדרג הנמוך. לא קיים נזק פוטנציאלי
בעבירה וכך גם לא קיים נזק ממשי. כאשר עלי ביקש ממנה לצלם בסיס צבאי בתל אביב, היא
49
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
01 דצמבר 2021
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
תפ"ח 52144-03-20 מדינת ישראל נ' מסארוה (עציר)
.11
.12
ניתקה עמו את הקשר. הקשר נותק ביוזמתה, ולא בעקבות החקירה. ההגנה עתרה לקבוע
מתחם עונש הנע בין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל.
תנאי המעצר של הנאשמת קשים, ופניות ב"כ הנאשמת לקצינת האסירים לא הועילו. כאשר
נשברו לנאשמת המשקפיים, רצו להכניס לה שני זוגות משקפיים ואולם דוברת האגף – שהיא
אסירה, אישרה להכניס לה זוג אחד וכך היה. הנאשמת ביקשה לעבור לאגף אחר, מפני שמי
שאינה משויכת לארגון כלשהו, כגון חמאס, הג'יהאד האסלמי או הפתיים, אינה יכולה
להסתדר באגף. בשל התנאים במקום היא איבדה 10 קייג ממשקל גופה. אסירים ישראלים
ביטחוניים אינם מקבלים במאסר שיקום או ליווי של עוייס.
,
משפחתה נורמטיבית ורוצה לסייע בשיקומה. חשוב לנתק אותה מהסביבה שבה היא נמצאת
במעצר שעלולה להשפיע עליה לרעה. הפגיעה של העונש בנאשמת היא מוחשית וממשית, כפי
שעולה ממכתבה שהוגש. הנאשמת עצורה כשנה וחצי, היא נטלה אחריות והודתה. העובדה
שאינה מתחברת לאסירות הביטחוניות בכלא מלמדת על מאמציה לשמור על דרך הישר. ניתן
ללמוד על שיתוף פעולה מצידה עם הרשויות בכך שהשב"כ ביקש פעמיים לקבל לידיו מבייך
הנאשמת את חומר החקירה, בשל חשש לטעות בהעברת החומר, וב"כ הנאשמת שיתף פעולה
ומסר מיד את החומר. מבחינת שירות המבחן, כאשר הנאשמת הסבירה שהיא לא התכוונה
לפגוע, היא מצמצמת אחריות, אך מבחינתה זו האמת ואלה עובדות כתב האישום המתוקן.
ההגנה עתרה לקבוע את עונשה של הנאשמת ברף התחתון של מתחם העונש ולהסתפק
בתקופת מעצרה.
הנאשמת טענה ששילמה מחיר כבד מאוד על מעשיה. היא הייתה צעירה, לקחה סיכונים ולא
הבינה את משמעותם. כיום היא מבינה ומצטערת. מבינה שצריך להתנהג אחרת, לחשוב יותר
לעומק על דברים שעושה. היא אוהבת אדם ואוהבת להתחבר גם עם הצד השני. מבינה שעליה
לשלם מחיר ומבקשת שעונשה לא יעבור את תקופת מעצרה. היא סובלת במעצר, אינה
מתחברת לאוכלוסייה בכלא, הן אינן מדברות באותה השפה, אינן חושבות באותו כיוון והיא
מתרחקת מהן. משלמת מחיר אישי של השפלות וחווה פגיעה בפרטיות. מצטערת על הנזק
שנגרם למשפחתה ולחבריה.
דיון – קביעת מתחם העונש ההולם
הנאשמת הורשעה בעבירה של מגע עם סוכן חוץ, לפי סעיף 114(א) בחוק, אשר קובע כדלקמן :
יימי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר לכך, דינו – מאסר חמש-עשרה
26
27
:
28
29
30
50
שנים"
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
20
21
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
תפ"ח 52144-03-20 מדינת ישראל נ' מסארוה (עציר)
.13
.14
01 דצמבר 2021
כמו כן, הורשעה הנאשמת בריבוי עבירות של מסירת ידיעה לאויב, לפי סעיף 111 רישא בחוק.
סעיף זה מונה מספר חלופות, ובשל חשיבות הדברים יובא להלן במלואו:
יימי שביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו, דינו מאסר עשר שנים; היתה
הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב, דינו – מאסר חמש-עשרה שנה; התכוון בכך
לפגוע בבטחון המדינה, דינו מאסר עולם; גרם ברשלנות שתימסר לאויב או
בשבילו ידיעה העלולה להיות לתועלתו, דינו – מאסר שלוש שנים".
–
כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.
–
הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה הם ביטחון המדינה וביטחון הציבור. מגע עם
סוכן חוץ והעברת ידיעות לאויב – ובמקרה זה לארגון החיזבאללה שהוכרז כארגון טרור –
הן עבירות ביטחון חמורות המעמידות בסיכון את ביטחון המדינה ואת ביטחון הציבור.
זכותה של מדינת ישראל, ככל מדינה, להגן על עצמה מפני ניסיונות של אויביה וארגוני טרור
להשיג מידע על אודות הנעשה בשטחה ובפרט בתחום הצבאי, ומעשיה של הנאשמת – אזרחית
ישראל, פגעו בערכים אלה.
על אף שניתן לסבור כי התצלומים והמידע שהעבירה הנאשמת לפעיל החיזבאללה אינם בעלי
ערך רב, הרי שאיסוף מידע מגורמים שונים והצלבתו, לשם קבלת תמונה עדכנית על אודות
המתרחש בשטח המדינה ובמתקניה הצבאיים, יש בו חומרה רבה (בעניין זה ראו למשל: עייפ
2402/09 מדינת ישראל נ' פלוני [10.6.09]; ע"פ 3417/10 מדינת ישראל נ' פלוני [31.1.11]).
מדיניות הענישה בעבירות ביטחון, ובכללן העבירות בהן הורשעה הנאשמת, היא של ענישה
מחמירה בדמות הטלת עונשי מאסר בפועל לתקופה משמעותית תוך מתן משקל רב לאינטרס
הציבורי (ראו עייפ 5718/14 מדינת ישראל נ' אלחלבי [17.12.14]).
בבחינת מידת הפגיעה בערך המוגן יש להבחין בין מדרגי החומרה המפורטים בסעיף 111
בחוק תוך הבחנה בין מסירת ידיעה לאויב שהעונש הקבוע בצידה הוא 10 שנות מאסר
החלופה בה הורשעה הנאשמת, לבין החלופות החמורות יותר של מסירת ידיעה שעלולה
להיות לתועלת לאויב שהעונש בצדה הוא 15 שנות מאסר בפועל ומסירה ידיעה לאויב בכוונה
לפגוע בביטחון המדינה שהעונש המרבי בגינה הוא מאסר עולם. בנוסף הורשעה הנאשמת
בעבירה לפי סעיף 114 בחוק, של קיום מגע עם סוכן חוץ, שהעונש הקבוע בצדה עומד הוא עד
15 שנות מאסר. מידת הפגיעה בערך המוגן נלמדת אף מהעונשים המרביים הקבועים בחוק.
במקרה דנן הפגיעה היא ברף בינוני. זאת אף נוכח ריבוי מעשיה של הנאשמת בפרק זמן
ממושך של למעלה משנה (מהמחצית השנייה של 2018 עד דצמבר 2019). כמו כן הנאשמת היא
אזרחית ישראל, וסטטוס זה מאפשר לה תנועה חופשית בשטח המדינה מבלי לעורר
חשד נוכח האמון שרוכשת המדינה לאזרחיה – עובדה המהווה נסיבה לחומרה (ראו
22
23
24
25
26
–
27
28
29
30
31
51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
01 דצמבר 2021
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
תפ"ח 52144-03-20 מדינת ישראל נ' מסארוה (עציר)
.15
עייפ 3417/10 מדינת ישראל נ' פלוני [31.1.11]; ע"פ 337/08 ג'אברין נ' מדינת ישראל
.([30.6.08]
במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש לתת את הדעת לכך שלעבירות שאותן
ביצעה הנאשמת קדם תכנון. אמנם פעיל החיזבאללה, עלי, היה זה שפנה לנאשמת
וביקש ממנה לבצע עבורו פעולות שונות, ואולם כלל פעולותיה של הנאשמת (צילום
אתרים שונים ושליחת התצלומים אליו) הצריכו תכנון הכולל בירור מיקום האתר,
טיב האתר, ואף הצטיידות במשקפת (כפי שקרה עת התבקשה וצילמה את מערכת
כיפת ברזל), וכן הגעה למקומות מרוחקים וצילומם (מגדר המערכת בצפון ועד
למחסום ארז בדרום). הנאשמת צילמה והעבירה לעלי צילומים של מתקנים צבאיים,
כלי רכב צבאיים, אתרים שונים, מערכת כיפת ברזל, ואף צילמה במקום שבו חייל
הבהיר לה שמדובר באזור צבאי סגור (מעבר ארז). באחד המקרים, בעקבות תקרית
צבאית עם חיזבאללה שאירעה בגבול הצפון, הנאשמת התבקשה על ידי עלי לצלם את
בית החולים רמביים – הכניסה למיון וחדרי הניתוח. הנאשמת ששהתה באותה עת
במקום מרוחק פנתה לחברתה וביקשה שזו תצלם עבורה את המבוקש ותשלח לה.
לאחר שקיבלה מחברתה את התצלומים העבירה אותם לעלי – ובכך קיימת חומרה
יתרה. במקרה נוסף נענתה לבקשת עלי להשתתף בהרצאה של עיתונאי בנושא
חיזבאללה וישראל ולהפנות אליו שאלה באשר לסיכוי למלחמה בין ישראל
לחיזבאללה, היא הקליטה את השאלה והתשובה והעבירה לעלי. בהמשך ביקש עלי
מהנאשמת לצלם בסיס צבאי המצוי לדבריו בתל-אביב, אך הנאשמת לא נענתה
לבקשתו.
הנאשמת היא המבצעת העיקרית של העבירה, אף שמעשיה היו במענה לבקשתו של
פעיל החיזבאללה, ואולם אין בכך כדי להפחית מחלקה המשמעותי בעבירות. הנזק
שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה הוא סיכון לביטחון המדינה. אף שהנאשמת
הורשעה בעבירה של מסירת ידיעה לאויב בחלופה שאינה כוללת נסיבה שלפיה הידיעה
עלולה הייתה להיות לתועלת האויב, הרי שהסיכון לפגיעה בביטחון המדינה הוא
אינהרנטי למעשים של קיום מגע עם סוכן חוץ והעברת מידע ותצלומים אליו. כך
למשל, העברת תמונות מבית החולים רמביים, תוך הפעלת גורם נוסף לביצוע הצילום,
בעת תקרית ביטחונית עם חיזבאללה בגבול הצפון בזמן אמת, ממחישה את הסיכון
הפוטנציאלי בעבירות, וזאת אף אם הנאשמת לא הייתה מודעת לקיומה של התקרית
הביטחונית באותה עת.
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
52
52
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
תפ"ח 52144-03-20 מדינת ישראל נ' מסארוה (עציר)
01 דצמבר 2021
.16
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר
במנעד רחב כמפורט להלן :
א.
בעייפ 3417/10 מדינת ישראל נ' פלוני (31.1.11), קיבל בית המשפט העליון את
ערעור המדינה על קולת עונשו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות
של מסירת ידיעה לאויב. הנאשם תושב ישראל, יצר קשר עם אתר אינטרנט של
ארגון חיזבאללה והציע את שירותיו בתרגום מאמרים מעברית או מאנגלית
לערבית. הוא נענה בחיוב ותרגם מאמרים שנשלחו אליו. בהמשך הוצע לו לקיים
מפגש עם נציג מטעם האתר אך הוא סרב. בהמשך כאשר הוא נסע לסוריה עם
משפחתו, נשלח לחדרו דיסק וסכום כסף לא משמעותי. כששב לישראל קיבל
הודעה כי על הדיסק יש תוכנת הצפנה והוא התבקש לשלוח מידע על בסיסים
צבאיים, מתקני חשמל ועל אנשים בעלי תפקידים ביטחוניים וכאלה שיהיו
מוכנים להעביר מידע תמורת כסף. במשך חודש העביר הנאשם מידע אודות
בסיסי צבא ואודות אזרחים ישראליים. נקבע כי חלק מהמידע שמסר היה בדוי,
חלקו סתמי וכי הנזק שנגרם אינו גדול. בית המשפט הטיל על הנאשם בעל רקע
נורמטיבי, עונש של 3 שנות מאסר בפועל. בית המשפט העליון החמיר את עונשו
והעמידו על 4.5 שנות מאסר בפועל.
בעייפ 337/08 ג'אברין נ' מדינת ישראל (30.6.08), דחה בית המשפט העליון
ערעורה של נאשמת שהורשעה על פי הודאתה בעבירות של מגע עם סוכן חוץ
ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת. הנאשמת הכירה בעת לימודיה
באוניברסיטה בירדן, אישה שהצטרפה לארגון חיזבאללה. אותה אישה ניסתה
לגייס את הנאשמת לטובת פעילות בארגון, הנאשמת סירבה, אך הסכימה לשאת
עמה בשובה לישראל זיכרון נייד של מחשב אותו מסרה לה האישה. בהמשך
שבה לירדן בהזמנת אותה אישה, ששבה והציעה לה להצטרף לארגון. הנאשמת
התעניינה בהליכי הגיוס וההכשרה הצפויים לה. לאחר כחודשיים שבה פעם
נוספת לירדן לשם בירור פרטים מדויקים אודות הליך הגיוס ותוכנית
האימונים. בית המשפט הטיל על הנאשמת, צעירה ללא עבר פלילי, עונש של 3
שנות מאסר בפועל.
ב.
ג.
בעייפ 5718/14 מדינת ישראל נ' אלחלבי (17.12.14), קיבל בית המשפט העליון
את ערעור המדינה והחמיר בעונשו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו
בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב ויציאה שלא כדין. הנאשם
53
