לפני כבוד השופטת מיכל ברדנשטיין
המבקשים
.1האב
.2 האם
.3 הקטינה
נגד
המשיבה
היועצת המשפטית לממשלה משרדי ממשלה 513442037
<#2#>
נוכחים:
מתמחה נציגת היועמ"ש לממשלה הגברת ליאל שרגא
עו"ס סדרי דין הגברת רויטל כץ
עו"ס לסדרי דין הגברת אסתר שלום
המבקשים 1,2
פרוטוקול
[תוכן הפרוטוקול חסוי והושמט כולו, ולהלן, לבקשת המדינה, פסק הדין שניתן במעמד הצדדים לאחר התממתו –מ.ב].
פסק דין
לפני בקשה שהגיש אבי הקטינה, ילידת 9.2006.X, ליתן היתר נישואין לקטינה כך שיותר לה להינשא לבחיר ליבה ביום 03.2024. X, מועד שבו טרם ימלאו לקטינה 18 שנים. הקטינה תהיה בת 17.5 שנים במועד הנ"ל. הבקשה הוגשה לפי סעיף 5 לחוק הנישואין התשי"ה 1950. הקטינה אף היא צורפה כמבקשת בהליך.
יצוין כי האם אינה כלולה בין המבקשים אף שניתנה החלטה, כבר במועד הגשת הבקשה, כי יש לצרפה להליך. כפי שיופרט להלן, ניסיונות של העו"ס לסדרי דין להישגה בשלב עריכת התסקיר עלו בתוהו. גם ניסיונות של מזכירת המותבת להזמין את האם לדיון לא צלחו. המזכירה דיברה עם בת משפחה שאצלה מתגוררת האם, ובת המשפחה מסרה כי האם במצב נפשי קשה מאוד ולא תוכל להגיע לדיון, ואף הוגשה על ידי בת המשפחה הודעה בכתב בעניין זה.
המבקש טוען בבקשתו כי הוא מאשר שהקטינה תינשא עם החתן המיוחד, XXX XXX יליד XXX. המבקש טוען כי הקטינה היא צעירה בוגרת מאוד ובשלה ובעלת כל הכישורים והכלים לבנות בית ולחיות חיי נישואין מוצלחים. עוד נכתב בבקשה כי הקטינה מלווה באמצעות מדריכת כלות, שמכינה אותה ודואגת לה.
הקטינה מצידה, כתבה בכתב ידה כי היא מבקשת להתיר את נישואיה ביום 03.2024.X. לדבריה, ההחלטה להינשא היא החלטה שלה, ללא לחץ של הוריה או לחץ חברתי אחר, והבקשה נובעת מרצונה שלה לאחר שהכירה את החתן המיועד והיא חשה אהבה כלפיו והיא מרגישה בוגרת ובשלה. לדבריה קשה לה מאוד להמתין עד לגיל 18 בטרם תינשא. היא גרה מחוץ לבית וקשה לה עם מצב זה והיא מעוניינת בבית שלה משלה ללא חסדים של הזולת. הקטינה ציינה כי היא מלווה ע"י מדריכת כלות.
ביום 21.02.2024 ובעקבות דיווח ב"כ היועמ"ש כי משפחת הקטינה מוכרת לרווחה ובקשתה להורות על תסקיר עו"ס לעניין ההליך דנן, הוריתי על הגשת תסקיר עו"ס בלוז קצר מאוד.
ביום 11.03.2024 הוגש תסקיר העו"ס לסדרי דין אשר פרס את התמונה המשפחתית הרחבה וכן בא בהמלצות בעניין ההליך דנן. בתסקיר צוין כי הורי הקטינה חזרו בתשובה באמצעות XXX XXX . מדובר במשפחה חרדית. במשפחה X ילדים. בעקבות קשיים כלכלים ותפקודיים, המשפחה מוכרת לרווחה. לפני כ-XXX הורי הקטינה התגרשו והילדים במשפחה למעט XXX בת XXX, שהועברה ל-XXX, מחולקים בין שני ההורים. המבקש והקטינה מסרו כי לפני כ-XXX שנים האם לקתה בדיכאון XXX ומצבה התדרדר, והקטינה XXX לקחה חלק פעיל בתחזוקת הבית ובטיפול באחיה. הקטינה חוותה השפלות וביזיונות מצד האם. בחודש XXX XXX, הקטינה החליטה לעזוב את הבית ופנתה בעצמה לחברת משפחה קרובה וביקשה להתגורר אצלה. מאז הקטינה לא שבה הביתה וכעת היא מתגוררת אצל הגברת XXX XXX.
העו"ס מציינת כי מדובר בהורים עם תפקוד מוגבל. העו"ס מתרשמת כי הקטינה היא צעירה נורמטיבית ואסופה חרף הסיפור המשפחתי המורכב וכן השלימה את לימודיה בכוחות עצמה וכי היא בוגרת יחסית לגילה ושקולה. גם במסגרת החינוך מסרה המורה שלה כי הקטינה צעירה בוגרת ומאורגנת. צוות בית הספר מסר כי הם מעודדים את הבנות להינשא אחרי גיל 18 אך הן מבינות את הקטינה. העו"ס שוחחה עם הגברת XXX, שאצלה מתגוררת הקטינה, והיא מסרה כי הקטינה מסודרת וחברותית אך סגורה מבחינה רגשית. מקובל להינשא בגיל 17 בקהילה שלה, איך היא סבורה לגבי הקטינה כי עליה לעבור טיפול רגשי בטרם נישואיה. העו"ס ציינה כי החתן עצמו כבן XXX אנרגטי, חייכן וחיובי. עובד בעבודות שונות ומכלכל את עצמו.
העו"ס מציינת כי עשתה מאמצים לשוחח עם האם, אך הדבר לא צלח.
העו"ס מסכמת כי הקטינה עברה חיים מורכבים ורצונה כעת של הקטינה הוא להתביית בבית משלה. עם זאת, וגם שמדובר בצעירה בוגרת העו"ס סבורה כי אין מקום להתיר את נישואיה וכי היתר נישואין אינו מתיישב עם טובתה של הקטינה. העו"ס מציינת כי הקטינה התמודדה מגיל צעיר עם מצבים מורכבים ולקחה אחריות במקום שבו אמה לא סיפקה את הצרכים הבסיסים והצליחה בכוחות עצמה לבצע בחירות שהטיבו איתה ושיפרו את חייה. נראה גם שהקטינה תצליח גם מבחינה כלכלית בנישואין. ואולם יחד עם זאת, הקשיים שחישלו את הקטינה, מחייבים טיפול רגשי בטרם תיכנס הקטינה למערכת אחראית ותובענית, וקיים חשש כי התרת הנישואין תביא לנישואי בוסר עם השלכות ארוכות טווח. העו"ס ציינה כי להורים כאמור, תפקוד מוגבל ולא יוכלו לסייע לקטינה. לנוכח המכלול האמור העו"ס המליצה של להיעתר לבקשה היות והקטינה היא שלא להתיר נישואיה טרם הגעתה לגיל 18 שנים.
בעמדתה הראשונה של המדינה שהוגשה ביום 26.02.2024 עוד טרם הגשת התסקיר הפנתה המדינה לסעיף 5 לחוק והדגישה כי סמכות של בית המשפט להיתר נישואין תלויה בנסיבות מיוחדות שקשורות בטובת הקטין. המדינה הדגישה כי בפסיקה נקבעו אמות מידה שצריכים להנחות את בתי המשפט לעניין היתרי נישואין. המדינה הפנתה לע"א 501/81 פס"ד מפי כבוד השופט ברק, שקבע במפורש כי נסיבות שלא יחשבו כמספיקות לפי החוק להתרת הנישואין הן, בין היתר: הסכמת ההורים לנישואין, הסכמת הקטין לנישואין, הכנות לנישואין, ובכלל הוצאה כספית שכרוחה בכך, נסיבות הלכתיות או השתייכות למגזר דתי. המדינה הפנתה גם להנחיית ליועצת המשפטית לממשלה 4.1113 מיום 29.05.2018 שחזרה על השיקולים שצריכים להנחות את המדינה לעת שהיא מגישה את עמדה בבקשות להיתרי נישואין ובהתאם להנחיה אין מתקיימים כל נסיבות מיוחדות במקרה דנן.
ביום 14.03.2024 הגישה המדינה עמדה משלימה בעקבות הגשת התסקיר. המדינה הפנתה לכך שגם לשיטת גורמי המקצוע לא מתקיימות נסיבות מיוחדות שקשורות בטובת הקטינה במקרה דנן. והעו"ס ציינה שטובת הקטינה היא לא להתיר את הנישואין בטרם הגעת הקטינה לבגרות וכי קיים צורך משמעותי בתהליך טיפולי לקטינה. גם הגברת XXX XXX שאצלה מתגוררת הקטינה בימים אלה סבורה כי על הקטינה לעבור טיפול רגשי בטרם נישואיה. המדינה הפנתה לפסיקה נוספת מעבר לזו שנזכרה בעמדתה המקורית וביקרה לדחות את הבקשה.
לדיון היום הוזמנו המבקש, הקטינה, אם הקטינה, החתן וכמובן ב"כ המדינה והעו"ס. החתן לא התייצב לדיון הגם שהקטינה אמרה שהוא יודע על הדיון ולא יודעת לומר מדוע הוא לא התייצב. האם לא התייצבה לדיון וכפי שצוין לעיל העו"ס לא הצליחה ליצור איתה קשר על אך הניסיונות ומפניית מזכירת המותבת [לחברה הקרובה] שאצלה מתגוררת האם עלה כי האם במצב נפשי קשה ואינה מסוגלת להגיע לדיון. יצוין כי גם לדברי הקטינה בדיון עולה כי האם במצב נפשי קשה, בתקופה האחרונה היא אינה XXX.
המבקש והקטינה חזרו על עמדתם במהלך הדיון. האב הדגיש כי מדובר בקטינה בוגרת ובעלת יכולות וכי אין מקום לעכב את הנישואין.
הקטינה ביקשה בכל לשון של בקשה לאשר את היתר הנישואין. לדבריה היא משתוקקת מאוד שיהיה לה בית משלה. הקטינה גם הדגישה את הקושי בשמירה על איסור נגיעה לאורך תקופה כל כך ארוכה עד לנישואין וגם מסיבה זו ביקשה להיעתר לבקשה. הקטינה ציינה כי היא מלווה ע"י מדריכת כלות, הגברת XXX XXX שאף הגיעה לדיון היום וכי בשבועות האחרונים מקבלת טיפול רגשי מהגברת XXX לצד ההכנה לחתונה, פעמים בשבוע.
מדריכת הכלות והמטפלת הרגשי הגברת XXX מסרה גם היא בדיון כי להערכתה הקטינה בשלה לנישואין. הגברת XXX ציינה כי אין לה הסמכה פסיכולוגית או עו"ס לתת טיפול פסיכולוגי אך לדבריה היא למדה במכללת XXX קאוצ'ינג. לדבריה בחודש האחרון היא נפגשת עם הקטינה פעמים בשבוע.
העו"ס חזרה בדיון על עמדתה כמפורט בתסקיר. העו"ס ציינה כי הקטינה התחילה לעבוד כבר בגיל 11 תוך שהיא נוטלת על עצמה משימות שהן הרבה מעבר למצופה בגילה, ונשיאת האחריות מכבידה. לקטינה היו חיים מורכבים עד כה. והעו"ס סבורה כי כניסת הקטינה לשלב הנישואין ובניית המשפחה עם כל האחריות שנלוות לכך בלי שהקטינה תעבור תהליך טיפולי רגשי משמעותי, תהא שלא לטובתה והדבר ישכפל למעשה את מסכת חייה עד כה שבה היא נטלה על עצמה משא ואחריות מעבר למצופה מילדים בגילה. העו"ס הביעה את החשש כי אם תיעתר הבקשה יהיו אלו נישואי בוסר שלא לטובת הקטינה.
ב"כ המדינה חזרה על עמדה כאמור בעמדות בכתב.
סבורתני כי אין להיעתר לבקשה.
כפי שציינה ב"כ היועמ"ש סעיף 5 לחוק קובע כי גיל הנישואין המותר הוא 18 שנים. לבית המשפט שיקול דעת ליתן היתר נישואין בטרם הגיע הקטין לגיל 18 ואולם זאת אך ורק בהתקיים "נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטין או הקטינה". מטרת החוק היא למנוע נישואין בגיל צעיר כאשר הקטין או הקטינה אינם בשלים לקבל החלטה שתשפיע על מהלך חייהם ולמנוע נישואי בוסר לפיכך.
כפי שציינה ב"כ היועמ"ש, בע"א 501/81 קבע בית המשפט העליון כי אומנם המחוקק לא הגדיר את הנסיבות שמצדיקות היתר נישואין והותיר את המלאכה לבית המשפט, ואולם מדובר בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן שיש בהן כדי להצדיק סטייה מהכלל וכי נסיבות אלו ממוקדות בטובת של הנערה שעליה ביקש המחוקק להגן. כבוד השופט ברק קבע אלו נסיבות אינן מצדיקות מתן היתר ובהן כלל את הנסיבות הבאות: הסכמת הנערה לנישואין תוך שנקבע כי ההסכמה הינה הכרחית אך לא מספיק, הסכמת הורי הנערה, מנהגי העדה שעליה נמנים בני הזוג, וגם אם מקובל בקרב אותה עדה להינשא בטרם הגיל הקבוע בחוק, והכנות לנישואין, לרבות הוצאות של ממון רב. נקודת המוצא של החוק היא שנישואי בוסר אינם משרתים את טובת הקטין או הקטינה.
גם אני, כמו העו"ס וכמו גורמים אחרים שמכירים את הקטינה, התרשמתי מאוד מבגרותה של הקטינה, ומהיכולת שלה לקדם את עצמה על אף החיים הקשים והמורכבים שלה. עם זאת בגרות לחוד, ובשלות לנישואין לחוד, ובכל מקרה יש לבחון את התקיימות התנאים הקבועים בחוק להיתר נישואין לקטין.
גם אני סבורה כמו העו"ס כי בנסיבותיה של הקטינה נדרש כי היא תעבור טיפול רגשי משמעותי בטרם תינשא. הקטינה החלה טיפול רגשי רק בשבועות האחרונים. כמו כן, הגב' XXX אינה מטפלת רגשית בעלת הכשרה כפסיכולוגית או כעובדת סוציאלית, וזאת בלי לגרוע חלילה מיכולתה לסייע רגשית לאנשים. בכל מקרה, הקטינה החלה טיפול רגשי רק בשבועות האחרונים, בעוד שטיפול רגשי מצריך תהליך משמעותי וארוך הרבה יותר.
כפי שצוין, המשפחה של הקטינה למעשה מפורקת לשני מחנות ומצבה של האם קשה והתרשמותי כי לקטינה אין עורף משפחתי תומך ומסייע. כניסתה של הקטינה לברית נישואין בשלב זה למעשה תעמיס עליה אחריות יתרה של בניית בית ומשפחה ותמנע ממנה להפיק את התועלת הרגשית הדרושה בהליך טיפולי בטרם תיכנס למערכת תובענית כזו. יש לי בהחלט חשש כי התרת נישואיה כעת עלולה להביא לכך, שעל אף רצונה הברור של הקטינה לבנות בית ומשפחה שיהוו תיקון לחיים שהיא עברה, הסיפור המשפחתי ישחזר את עצמו, ככל והקטינה לא תעבור הליך טיפולי משמעותי. לו דעתי הייתה נשמעת, אציע לקטינה להמתין עם נישואיה גם כשתגיע לגיל 18 וזאת עד השלמת ההליך הטיפולי.
לנוכח המכלול האמור, הבקשה נדחית.
התיק ייסגר.
<#4#>
ניתנה והודעה היום ז' אדר ב' תשפ"ד, 17/03/2024 במעמד הנוכחים.
מיכל ברדנשטיין, שופטת
הוקלד על ידי נינה עמיאל
