לפני כבוד השופטת מיכל ברדנשטיין
המבקשים
.1 פלוני מספר זיהוי צד א
.2 אלמונית מספר זיהוי צד א
נגד
המשיבים
היועצת המשפטי לממשלה משרדי ממשלה 513442037
<#2#>
נוכחים:
המבקשים בעצמם
הקטינה
החתן המיועד
האח XXX
עו"ד ליאל שרגא מטעם היועץ המשפטי
פרוטוקול
….. [הפרוטוקול חסוי כולו והושמט – מ.ב.).
פסק דין
[ניתן באולם, במעמד הצדדים, ומפורסם בנוסח מותמם לבקשת המדינה – מ.ב]
מדובר בבקשה של הורי הקטינה, XXX, ילידת XXX, ליתן היתר נישואין לקטינה כך שיותר לה להינשא לבחיר ליבה, החתן המיועד, XXX, וזאת במועד XXX – מועד שבו טרם ימלאו לקטינה 18 שנים. לקטינה ימלאו 18 שנים חודש ימים לאחר מועד הנישואין שמבוקש לאשר. הבקשה הוגשה לפי סע' 5 לחוק גיל הנישואין, התשי"ה-1950.
המבקשים טוענים בבקשה כי הקטינה והחתן רוצים להתחתן לפני XXX. נטען כי ההורים של החתן המיועד נאלצים XXX והיו רוצים XXX. כמו כן, הקטינה נמצאת בהיריון בחודש XXX (הקטינה מסרה היום בדיון כי היא בשבוע ה-XXX להיריון), ובני הזוג היו רוצים לשמור עניין זה בדיסקרטיות. יצוין כי, המבקשים הקטינה והחתן המיועד הם דתיים אך לא חרדים.
בטרם קיום הדיון לפני, הוריתי על קיום פגישה עם הקטינה ביחידת הסיוע. ביום 07.4.2024 התקיימה פגישה והוגש דיווח חסוי לעיון ביהמ"ש.
המדינה הגישה עמדה מפורטת ביום 7.4.2024 ובה התנגדה למתן היתר נישואין המבוקש, וזאת מאחר ולקטינה לא ימלאו 18 שנים במועד המתוכנן. המדינה מפנה להוראת סע' 5 לחוק, ומדגישה כי סמכות ביהמ"ש ליתן היתר נישואין לקטין, טעונה קיום נסיבות מיוחדות שקשורות בטובת הקטין וזאת לאחר שביהמ"ש ישמע את הקטין. המדינה מציינת, כי ביום 2.12.2013, התקבל תיקון לחוק בדבר העלאת גיל הנישואין המותר מ-17 שנים ל-18 שנים. כמו כן, המדינה מפנה להנחיית היועמשי"ת 4.1113 מיום 29.5.2018 שבה פורטו השיקולים שצריכים להנחות את המדינה לעת שהיא מגבשת עמדתה בבקשות להיתר נישואין. בהתבסס גם על פסיקה, ובכלל זה פס"ד של ביהמ"ש העליון בע"א 501/81, נקבע בהנחיה כי נסיבות שלא יחשבו כמספיקות על פי החוק הן' בין היתר, הסכמת ההורים לנישואין, הכנות לנישואין, ובכלל זה הוצאה כספית שכרוכה בכך, נסיבות הלכתיות, או השתייכות למגזר דתי, וכן היריון של הקטינה.
המדינה מדגישה כי הרציונל של החוק הוא כי המבקש להינשא יהיה בשל בעת הנישואין ומטרת החוק היא למנוע נישואי בוסר.
הדיון היום נקבע בהשתתפות ההורים, וכן הקטינה, החתן המיועד וב"כ היועמ"ש.
הקטינה מסרה כי לולא ההריון, בכוונתה היה להינשא בגיל 18 שנים. לדבריה, היא סיימה תיכון והיא עובדת כעת ב- XXXומשתכרת שכר מינימום. היא גרה בבית הוריה. החתן המיועד מסר כי הוא XXX ומשתכר סך של כ-XXX ₪ לחודש. החתן בן XXX שנים ולדבריו הוא גר עם הוריו, אך הוא שוכר דירה לצורך מגורי בני הזוג שם לאחר הנישואין, בעד תשלום של XXX ש"ח לחודש.
סע' 5 לחוק קובע כי ביהמ"ש מוסמך ליתן היתר נישואי קטין/קטינה אם טרם מלאו להם 16 שנים ולדעת ביהמ"ש קיימות נסיבות מיוחדות שקשורות בטובת הקטין/קטינה שמצדיקות מתן היתר זה. התכלית של החוק היא למנוע נישואי בוסר דהיינו, נישואי קטין בלי שיש לו בשלות לכך.
כפי שמציינת המדינה בעמדתה, בפס"ד שניתן בע"א 801/51, נמנו אותן סיבות שלא יחשבו כמספיקות על פי החוק, ובכלל זה, הסכמת ההורים לנישואין, הסכמת הקטין לנישואין, ובכלל זה הוצאה כספית שכרוחה בכך, נסיבות הלכתיות, או השתייכות למגזר דתי. כמו כן, בפסיקה נקבע כי היריון של קטינה אינו בגדר של נסיבה מיוחדת שמצדיק מתן היתר נישואין לפי החוק (ראו ה"נ (משפחה ראשל"צ) 61225-05-16 פלונית נגד היועמ"ש, נבו, ניתן ביום 8.7.16 וכן ה"נ (משפחה צפת) 58933-12-18 פלוני (קטין) נגד היועמ"ש, נבו ניתן ביום 14.1.19 וה"נ (משפחה חיפה) 22973-01-15, פלוני נגד היועמ"ש, נבו ניתן ביום 23.2.15).
אציין כי גם היות הקטין במועד הנישואין שמבוקש להתיר, בגיל שהוא קרוב מאוד לגיל 18, בפער של שבועות ואף ימים בודדים, אינו בגדר נסיבה מיוחדת לפי החוק. לעניין זה אציין, בפסק דיני מיום 4.2.2024 בתיק ה"נ 60831-12-23, ראיתי להיעתר לבקשת היתר נישואין בנסיבות שבהן לקטינה מלאו 18 ימים לאחר המועד המתוכנן, וכן לאחר שהתרשמתי כי מדובר בקטינה בוגרת, עצמאית, בשלה ומסוגלת ביחד עם החתן המיועד להחזיק חיי בית ומשפחה מבחינה כלכלית ורגשית גם יחד, ואין חשש לנישואי בוסר, וכן בנסיבות שבהן היה חשש לפגיעה בשידוך, ככל ותדחה הבקשה. המדינה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על פסק הדין, שנדון בעמ"ש 57964-02-24, וביום 14.3.2024 ניתן פס"ד שבו נהפך פסק דיני ובוטל היתר הנישואין. בפס"ד נקבע כי הנימוקים שנמנו בפסק דיני אינם בגדר נסיבות מיוחדות כנדרש בסע' 5 לחוק.
לנוכח מכלול האמור, הסברתי למבקשים ולקטינה את מצב הדין, כמפורט לעיל, והצעתי להם כי במועד שבו הם ביקשו היתר להינשא תתקיים מסיבה ללא קידושין ואילו הקידושין עצמם יערכו לאחר שימלאו לקטינה 18 שנים. כפי שאמרתי בעל פה, הבושה הכרוכה בכך שהקטינה הרתה בטרם הנישואין, אינה נסיבה למתן היתר נישואין, ובכל מקרה, ממילא נקל יהיה להיווכח לאחר שהקטינה תלד, כי ההיריון נוצר בטרם הנישואין, כך שהמבוכה, ככל וקיימת, לא תיחסך מהם.
המבקשים והקטינה קיבלו את הצעת ביהמ"ש. ברם אבהיר כי גם לולא היו מקבלים את הצעת ביהמ"ש, ביהמ"ש היה מגיע לאותה תוצאה ודוחה את הבקשה להיתר נישואין בשל מכלול הנימוקים שפורטו לעיל.
לנוכח המכלול האמור, אינני נעתרת לבקשה להיתר נישואין.
ביהמ"ש מאחל בהצלחה לזוג הצעיר בהמשך דרכם.
<#4#>
ניתנה והודעה היום א' ניסן תשפ"ד, 09/04/2024 במעמד הנוכחים.
מיכל ברדנשטיין, שופטת
ב"כ היועמ"ש: אנו מבקשים לפרסם את פס"ד לאחר התממתו.
המבקשים והקטינה: אנו חוששים מהפרסום שמא יתגלו הפרטים אודותינו. לכן אנחנו מתנגדים לפרסום.
<#5#>
החלטה
מצאתי להיעתר לבקשת המדינה לעניין פרסום פס"ד בכפוף להשמטת פרטים מזהים.
יש לאזן בין הרציונל לפרסום בביהמ"ש לענייני משפחה הוא מניעת גילוי של פרטים אישיים ואינטימיים לבין האינטרס הציבורי בפרסום פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה.
האיזון הנכון הוא בפרסום לאחר השמטת כל פרט מזהה.
לפיכך, פס"ד יפורסם לאחר התממתו על ידי באופן שיסלק כל חשש לגילוי פרטים מזהים אודות הצדדים, או החתן המיועד.
<#6#>
ניתנה והודעה היום א' ניסן תשפ"ד, 09/04/2024 במעמד הנוכחים.
מיכל ברדנשטיין, שופטת
הוקלד על ידי נינה עמיאל
