בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אביגדור דורות
ע"מ 51612-05-20 פורטנוי נ' פקיד שומה ירושלים 3
16 בינואר 2022
בעניין:
.1
.2
יבגני פורטנוי
יוליה פורטנוי
-נ ג ד –
פקיד שומה ירושלים 3
ע"י ב"כ עו"ד בינה צמח מאונר
מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
המערערים
המשיב
פסק דין
פסק דין זה עוסק בערעור שהגישו בני הזוג יבגני ויוליה פורטנוי (להלן: "המערערים"), על שומות מס
הכנסה של פקיד שומה ירושלים 3 (להלן: "המשיב") לשנים 2018-2014 וזאת, בהתאם להוראות סעיף
160(ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה").
העובדות הדרושות לעניין
.1
2
.3
.4
המערערים נישאו בחודש אוקטובר 2018. בטרם נישאו, ניהלו המערערים משק בית
משותף כייידועים בציבורי מאז שנת 2007. למערערים שלושה ילדים משותפים
(ילידי 2009, 2011 ו-2013) ולמערערת בת נוספת מנישואים קודמים (ילידת שנת
.(1995
בכל התקופה הרלבנטית לערעור זה, עבדה המערערת כעובדת שכירה בהסתדרות
המדיצינית הדסה. המערער הינו נכה בשיעור של 91.6% החל מיום 1.1.08. המערער
זכאי לפטור מתשלום מס בהתאם להוראות סעיף 9(5) לפקודה.
במסגרת עבודתה דיווחה המערערת בשנים 2016-2014 ו-2018 כי היא "אם חד
הוריתי בהתאם להוראות סעיף 40(ב)(2) לפקודה וזאת בקשר לגידול בתה
מהנישואים הקודמים (פרוטוקול, ע' 8, ש' 13-12) ועל כן, זכתה לנקודות זיכוי במס.
בימים 12.11.18 ו-13.1.19 הגישו המערערים שתי הודעות לייבחירת בן זוג רשום"
1 מתוך 13
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אביגדור דורות
ע"מ 51612-05-20 פורטנוי נ' פקיד שומה ירושלים 3
16 בינואר 2022
.5
.6
.8
.10
למשרדי המשיב. בהמשך לכך, התקיים דיון בין המערער לבין רכז חוליה 17 אצל
המשיב, בנוגע לבקשות שהוגשו על-ידי המערערים לייבחירת בן זוג רשום". בהמשך
לאמור, נקבע כי לאור העובדה שהוראות הפקודה קובעות כי הודעה כאמור יש
להגיש לכל המאוחר עד שלושה חודשים בטרם הסתיימה שנת המס, בשנת 2018
נרשמה המערערת כייבן הזוג הרשום" ולא המערער כפי שהתבקש על-ידי
המערערים.
בהמשך לאמור, הגישו המערערים דוחות להחזר מס לשנים 2018-2014, במסגרתם
נרשם כי המערער הוא ייבן הזוג הרשום". המשיב, שקיבל את הדוחות להחזר, ביצע
בשנים 2017-2014 חישוב מס לכל אחד מהמערערים בנפרד כיחידים וזאת משום
שבשנים אלה הם טרם נישאו. בנוגע לשנת 2018 בוצע למערערים חישוב מס נפרד
וזאת במסגרת ברירת המחדל של מערכת המשיב אשר מבצעת את החישוב המיטיב
מבין חישובי המס האפשריים.
בהמשך לאמור לעיל, הגישו המערערים את הערעור דנן.
ההליכים בפני בית המשפט
הערעור דנן הוגש ביום 24.5.20.המשיב הגיש את נימוקי השומה ביום 27.7.20.
ביום 24.11.20 התקיים דיון במעמד הצדדים. במסגרת הדיון, עלה כי הערעור דנן
נסוב אך ורק על טענות המערערים לגבי החלטת המשיב שלא להעניק למערערת את
הטבות המס בגין נכותו של המערער. בהמשך לאמור, ביקשו המערערים לתקן את
הערעור (פרוטוקול, ע' 1, ש' 23-20): "לשאלת בית המשפט אין בכתב הערעור
שהוגש לבית המשפט התייחסות לנקודת הזיכוי שניתנה למערערת כאם חד
הורית. אני שומע מבית המשפט כי אנו רשאים לבקש לתקן את כתב הערעור
ולהוסיף התייחסות גם לנושא נקודת הזיכוי שניתנה למערערת, שכן אנו חלוקים
על קביעתו של המשיב בעניין זה". המשיב לא התנגד לתיקון הערעור כמבוקש.
במסגרת הדיון טענו המערערים כי: "אנו מכירים זוג במצב דומה לשלנו אשר
הגישו בקשה לפקיד שומה באזור הצפון וקיבלו פטור ממס לבת הזוג של הנכה.
מדובר בנכה של משרד הביטחון". המערערים לא פירטו את פרטי מכריהם או
פרטים נוספים בנוגע לטענה זו.
בהמשך לאמור, ערעור מתוקן הוגש ביום 29.11.20.
2 מתוך 13
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אביגדור דורות
ע"מ 51612-05-20 פורטנוי נ' פקיד שומה ירושלים 3
16 בינואר 2022
.48
.49
.50
לגבי נקודות הזיכוי
.51
.52
.53
אני מוצא לנכון גם לדחות את טענות המערערים, שיש בהם הרחבת חזית, ושעלו
בפעם הראשונה במסגרת סיכומיהם ובמסגרתם טענו כי פנו בעבר למשיב והוא
התעלם מפניותיהם.
יש לדחות את טענותיהם של המערערים כי יש להכיר בפיצויים בהתאם לחוק
הפלת"ד בנוגע ייהפסד שכר לעתידיי כהכנסה מיגיעה אישית. הקביעות בפסייד בן
עוז מביאות למסקנה שונה בתכלית מטענותיהם של המערערים בקשר לכך.
לאור כל האמור, מצאתי לדחות את הערעור בנוגע לרכיב זה.
המערערים ביקשו לתקן את ערעורם בנוגע לרכיב זה והדבר ניתן להם בהסכמה.
יחד עם זאת, המערערים לא מצאו להתייחס לרכיב זה במסגרת סיכומיהם. לאור
האמור, היה מקום לדחות את הערעור ברכיב זה. למרות האמור, אוסיף את
שייאמר להלן.
סעיף 40 לפקודה קובע כך:
"(א) יחיד תושב ישראל זכאי לנקודות קיצבה בשל כל אחד מילדיו, כקבוע בסעיף
109 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968; תשלום נקודות
הקיצבה ייעשה בידי המוסד לביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי.
(ב)(1) בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שהוא הורה במשפחה חד-הורית
שהיו לו ילדים שבשנת המס טרם מלאו להם תשע-עשרה שנה ושכלכלתם היתה
עליו, אך אינו זכאי לנקודת זיכוי לפי סעיף 37, יבואו בחשבון בנוסף לנקודת
הקיצבה לפי סעיף קטן (א), בשל ילדיו כאמור הנמצאים אצלו, 12 נקודות זיכוי
בשל כל ילד בשנת לידתו ו-2 נקודת זיכוי בשל כל ילד בשנת בגרותו, 22 נקודות
זיכוי בשל כל ילד החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו
לו חמש שנים, ונקודת זיכוי אחת בשל כל ילד החל בשנת המס שבה מלאו לו שש
שנים ועד לשנת המס שקדמה לשנת בגרותו;"
אין מחלוקת כי נקודות הזיכוי ניתנו למערערת בגין בתה מנישואיה הקודמים
(וראו בקשר לכך פרוטוקול, ע' 8, ש' 9-4). בהתאם להוראות הפקודה שהובאו לעיל,
נקודות הזיכוי ניתנות להורים, במשפחה חד הורית, אשר להם ילדים מתחת לגיל
11 מתוך 13
שראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אביגדור דורות
ע"מ 51612-05-20 פורטנוי נ' פקיד שומה ירושלים 3
19 שנים, בשנת המס בה התבקשה נקודת הזיכוי.
צודק המשיב כי בתה של המערערת מנישואיה הקודמים, אשר בגינה התבקשו
נקודות הזיכוי, היא ילידת 25.7.1995 ולפיכך, מלאו לה 18 בשנת המס 2013. לאור
האמור, בשנים נשוא הערעור (2017-2014) לא הייתה זכאית המערערת לקבל את
נקודות הזיכוי שניתנו לה.
בהמשך לאמור, תנאי נוסף לקבלת נקודות הזיכוי האמורות הוא כי מדובר בהורה
אשר מגדל את ילדיו במסגרת חד-הורית. במקרה דנן, אין מחלוקת כי המערערים
ניהלו משק בית משותף בשנים הרלבנטיות ולכן, גם מטעם זה, המערערת לא הייתה
זכאית להינות מנקודות זיכוי בשנים הרלבנטיות האמורות.
המשיב מפנה בסעיף 64 לסיכומיו לדברי ההסבר להצעת חוק לתיקון פקודת מס
הכנסה (מס' 66), התשמ"ד-1984, היית 1686, 276. אין מקום לחזור על האמור
בדברי ההסבר אך הרציונל הוא ברור. נקודות הזיכוי ניתנות אך ורק למי שמגדל
את ילדיו לבד ולא במסגרת משק בית משותף עם אדם נוסף (וראו בקשר לכך את
פסייד עטיאס שנזכר לעיל).
לאור כל האמור, מצאתי לדחות את הערעור בנוגע לרכיב זה.
לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.
על אף התוצאה, המערערים שלא היו מיוצגים בערעור ישלמו ביחד ולחוד למשיב
הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ בלבד וזאת בתוך 45 ימים
מהיום. לאחר מכן, יתווספו לסכום החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד למועד
התשלום בפועל.
12 מתוך 13
.54
.55
.56
.57
סוף דבר
.58
.59
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אביגדור דורות
ע"מ 51612-05-20 פורטנוי נ' פקיד שומה ירושלים 3
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן לפרסם את פסק הדין.
ניתן היום, י"ד שבט התשפ"ב, 16 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
אביגדור דורות, שופט
13 מתוך 13
16 בינואר 2022
שראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אביגדור דורות
ע"מ 51612-05-20 פורטנוי נ' פקיד שומה ירושלים 3
תצהיר עדות ראשית מטעם שני המערערים הוגשו במאוחד ביום 31.12.21. ביום
1.2.21 הוגש מטעם המשיב תצהיר של מר רן כמון, שהוא רכז חולית חברות במשיב,
אשר בזמן הרלבנטי לערעור שימש כממונה המפקח על עבודתו של מר רמי ברזני
ששידר את הדוחות.
ביום 9.2.21 ובהמשך להגשת תצהירי הצדדים התקיים דיון נוסף. במסגרת הדיון
טענו המערערים כי: "… נכון להיום יש עוד שני נישומים ממרכז הארץ ומהדרום
שקיבלו פטור. בתצהיר פירטתי כי בני הזוג שאותם ציינתי בסעיף 19 ו-20
חוששים לתת פרטים אולם הם מוכנים להופיע בבית המשפט ולתת עדות. אני
מבקש לקבל הזדמנות להגיש תצהיר משלים שבו יפורטו הפרטים של בני הזוג
האחרים שקיבלו פטור בנסיבות דומות לערעור זה." בהמשך לאמור, המשיב
הסכים לבקשת המערערים לביצוע השלמות.
בהמשך לאמור, ניתנה, במסגרת הדיון, ההחלטה הבאה: "לפנים משורת הדין ורק
בגלל שהמערערים אינם מיוצגים, ולאור אי התנגדות המשיב, אני מתיר
למערערים להגיש עד ליום 25.2.21 תצהיר משלים אשר יתייחס אך ורק לאותם
נישומים אחרים שנזכרו על ידם, תוך מתן פרטים מלאים ביחס לאותם נישומים
(שמם, מספרי תעודות זהות, שם פקיד השומה הרלבנטי לגביהם, וכן העתקי
החלטות ביחס לעניינם). משמעות מתן הפרטים כאמור היא שהמשיב יוכל לבדוק
את הפרטים הנ"ל במשרדי השומה הרלבנטיים וכי אותם נישומים מוותרים על
הזכות לחיסיון."
ביום 24.2.21 הגישו המערער מסמך אשר כותרתו "בקשה לביטול שלב ההוכחות".
בהמשך לכך, ניתנה למשיב האפשרות להגיב להודעת המערערים ובתגובתו
(שהוגשה ביום 16.3.21) טען המשיב, בין היתר, כך: "… מהודעת המערערים על
בחירתם שלא לקיים דיון הוכחות בהליך זה, ניתן ללמוד כי הם מוותרים על
חקירתו הנגדית של המצהיר מטעם המשיב. עם זאת, יבקש המשיב לקיין דיון
קצר, שבו ייחקר בחקירה נגדית המערער, הוא המצהיר מטעם המערערים…".
בהמשך לאמור, ניתנה החלטה (ב-17.3.21) ייבדיון הקבוע ליום 5.5.21 ייחקר
המערער חקירה נגדית".
ביום 5.5.21 התקיים דיון ההוכחות אשר במסגרתו נחקר המערער בחקירה נגדית
על תצהירו. בהמשך לחקירת המערער, ניתנה החלטה המאפשרת לצדדים להגיש
3 מתוך 13
.11
.12
.13
.14
.15
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אביגדור דורות
ע"מ 51612-05-20 פורטנוי נ' פקיד שומה ירושלים 3
טענות המערערים
.16
.17
16 בינואר 2022
סיכומים. בהמשך לאמור, השלימו הצדדים את הגשת הסיכומים בהתאם להוראות
בית המשפט ולאחר ארכה שניתנה להם לעשות כן.
המערערים לא היו מיוצגים. בשל עובדה זו, ניתנה להם, לפנים משורת הדין,
האפשרות להגיש ולתקן את טענותיהם מספר פעמים. יחד עם זאת, טענותיהם
נותרו עמומות והתבססו ברובן על חוסר הבנת הדין. להלן יובאו עיקרי טענות
המערערים במסגרת הערעור.
המערערים תוקפים את החלטת המשיב בשני ראשים:
א. טענת המערערים הראשונה – נטען כי הם זכאים לפטור ממס בהתאם להוראות
סעיף 9(5)(א) לפקודה בחישוב מאוחד. מדובר בטענה המתבססת על כך,
שהמערערים יוכרו כבני זוג בהתאם לפקודה וכן שהמערער, שהוא בעל הפטור
כנכה, יירשם ייכבן הזוג הרשום" לשנות המס הרלבנטיות.
טענת המערערים השנייה – טענה זו נוגעת לנקודות הזיכוי הניתנות למערערת
כאם חד הורית המגדלת את בתה מנישואיה הקודמים.
ב.
טענות המערערים לגבי הפטור ממס
.18
.19
.20
ניתן להבין כי המערערים טוענים שהם בני זוג לכל דבר ועניין, ועל אף שבשנים
הרלבנטיות לשומה הם לא היו נשואים, הם התנהלו כידועים בציבור וככאלה, הם
זכאים למלוא הזכויות של בני זוג בדיוק כמו זוג נשוי.
לטענת המערערים, יש לקדם את זכויותיהם של בני זוג המעוניינים לחיות כידועים
בציבור ולא כאנשים נשואים וזאת משלושה טעמים: האחד, משום החופש לבחור.
השני, משום שחוזה בין בני זוג לא חייב להיות בכתב או ברישום אלא בהתאם
להתנהגות. והשלישי, משום שוויון והגנה על נשים.
בנוסף, המערערים טוענים כי דרישת הסעיף ליייגיעה אישית" של הנכה הזכאי
לפטור אינה בהכרח מעבודה פעילה וזאת משום שהמערער עבד כעוסק פטור עד
שנפצע בתאונת דרכים בחודש דצמבר 2010. בעקבות פציעתו, ובמסגרת תייא (י-ם)
50960-12-11 הגיעו הצדדים לפשרה, אשר במסגרתה קיבל המערער פיצויים.
לטענת המערער, חלק ארי מהפיצויים נגע לאובדן הכנסותיו מעבודה. לפיכך, יש
מקום להכיר בפיצויים אלו כיגיעה אישית לצורך תשלומי המס של המערער.
4 מתוך 13
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אביגדור דורות
ע"מ 51612-05-20 פורטנוי נ' פקיד שומה ירושלים 3
16 בינואר 2022
.21
.22
בנוסף, מפנים המערערים לשני פסקי דין אשר לטענתם, תומכים בטענותיהם. פסק
הדין הראשון הוא ע"א 896/90 פקיד שומה חיפה נ' יהושע הלוי, פייד מט(1) 865
(1995), אשר במסגרתו נקבע כי במקרה של חברה משפחתית אשר בעל הפטור הוא
בעל 91% ממניות החברה, יחול הפטור על כלל ההכנסות מהחברה המשפחתית.
כמו כן, מסתמכים המערערים על פסק הדין בעיימ (י-ם) 14440-07-10 כספי נ' פקיד
שומה ירושלים 2 (24.10.12) (להלן: ייפסייד כספי"י), אשר במסגרתו נקבע כי יינתן
הפטור אף להכנסות בן הזוג אשר היה "בן הזוג הרשום" וזאת בשל ההנחה שיש
לעודד יייגיעה אישית" של בעל הפטור. זאת, במובחן מהכנסות שאינן מיגיעה
אישית. בסופו של דבר טענות המערערים בפסייד כספי נדחו בשל כך שבעל הפטור
לא היה "בן הזוג הרשום", דבר שמבקשים המערערים לתקן בענייננו.
לאור האמור, טוענים המערערים כי יש לקבוע כי הכנסותיו של המערער כתוצאה
מהפסדי השכר אותם קיבל במסגרת הפיצויים על תאונת הדרכים ייחשבו לו
כהכנסה מיגיעה אישית וכן כי בשל היותם "בני זוג", תהיה המערערת זכאית
ליהנות מהפטור של המערער, כנכה, אם ימוזגו הכנסותיהם יחדיו, וזאת, במסגרת
סעיף 9(5)(א) לפקודה.
טענות המערערים לגבי נקודות הזיכוי
.23
.24
המערערים טוענים לגבי נקודות הזיכוי של המערערת כי לא היה מקום לקבוע כי
יש למערערת חוב למשיב בעקבות נקודות הזיכוי שקיבלה במהלך השנים. לטענתם,
הם פנו בשנת 2008 למשיב והוא אשר אמר להם כי הם זכאים לנקודות הזכות.
בעניין זה מפנים המערערים לאתר מס הכנסה (וראו בקשר לכך נימוקי הערעור
שהגישו המערערים בסעיף 1(ב-ג)).
בסיכומיהם לא חזרו המערערים על טענותיהם בנוגע לנקודות הזיכוי של המערערת
בגין היותה אם חד הורית לכאורה. עובדה זו אינה נזקפת לרעתם וזאת על אף
ההלכה בדבר ויתור על טענה שלא נטענת במסגרת הסיכומים. זאת, בין היתר, בשל
העובדה שהמערערים לא היו מיוצגים בהליך.
5 מתוך 13
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אביגדור דורות
ע"מ 51612-05-20 פורטנוי נ' פקיד שומה ירושלים 3
טענות המשיב
להלן אתייחס בנפרד לטענות המשיב בכל אחת מן הסוגיות שבמחלוקת.
טענות המשיב לגבי הפטור ממס
.25
.26
.27
.28
.29
16 בינואר 2022
לטענת המשיב, הפטור ממס שניתן לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה הינו פטור אישי, אשר
חל על הכנסות של אדם נכה מיגיעתו האישית בלבד. לכן, ככזה, אין ממש בטענות
המערערים לגבי זהותו של בן הזוג הרשום". דהיינו, גם אם המערער היה רשום
כייבן הזוג הרשום", ולא כך היה הדבר, עדיין המערערת לא הייתה יכולה ליהנות
מפטור מתשלום המס על הכנסותיה לפי סעיף זה.
המשיב מוסיף וטוען כי הערעור בנוגע לרכיב זה מנוגד לתכליתו של הפטור, לפסיקת
בתי המשפט (המשיב מפנה, בסיכומיו, בין היתר, לפסקי הדין הבאים: עייא
4107/09 בן עוז נ' פקיד שומה חיפה (10.8.11) (להלן: "עניין בן עוזיי), ע"א 631/79
אידר נ' פקיד שומה ירושלים, פדייי לו(2) 223 (להלן: "עניין אידרי'), עמייה 407/02
סיני נ' פקיד שומה חדרה (28.1.09) ועוד) וכן, מנוגד לאופיו הספציפי של הפטור,
כפטור אישי הנוגע להכנסות של מבקש הפטור מיגיעתו האישית בלבד ושאינו ניתן
להעברה להכנסתו של אדם אחר, לרבות בן זוגו.
המשיב הפנה גם לפסק הדין בע"מ 7655-04-09 בן נתן נ' פקיד שומה חדרה
(1.12.11) (להלן: " פסייד בן נתן") ובו, נידון מקרה דומה לעניינם של המערערים.
במקרה הנייל פסק בית המשפט כי הנישום יירשם כייבן הזוג הרשום" אך הפטור
לא יחול על הכנסותיה של אשתו שנכללו בחישוב המאוחד שנעשה להם כבני זוג.
ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על פסייד בן נתן נדחה (ע"א 562/12 בן נתן נ'
פקיד שומה חדרה (23.5.13)).
המשיב גם מפנה לחוזר מס הכנסה 16/2003 ובו (בסעיף 3 שלו) נקבע כי "הכנסה
הנזקפת על פי סעיפים 65 ו-66 לפקודה לבן הזוג הרשום, נזקפת כהכנסה חייבת או
פטורה על פי אופייה בידי מי שזכאי להכנסה והוא בעל ההכנסה על פי דין ולא בידי
מי שנזקפה לו על פי סעיפים אלו". לטענת המשיב, הוראות אלה של החוזר תומכות
בעמדתו בסוגיה זו.
המשיב טוען כנגד פסייד כספי כי מדובר בעמדה יחידה אשר לא ניתן היה לערער
עליה משום שעמדת המערערים בה נדחתה. לטענת המשיב, הוצגו מספר פסקי דין
6 מתוך 13
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אביגדור דורות
ע"מ 51612-05-20 פורטנוי נ' פקיד שומה ירושלים 3
16 בינואר 2022
.30
.31
.32
22
בהם נקבע באופן ברור וקונסיסטנטי כי עמדתו היא הנכונה בנסיבות העניין
שלפנינו. לגבי פסייד לוי, טוען המשיב כי מדובר בחברה משפחתית בניגוד למקרה
דנן בו מדובר בנישומים שמתנהלים באופן שונה לחלוטין. כאמור, המשיב מפנה
לפסייד בן נתן אשר מתאים יותר לנתוניו של ערעור זה.
לגופו של עניין, המשיב טוען כי אין זה משנה מי יירשם כייבן הזוג הרשום" לעניין
הפטור, שכן, הפטור ניתן אך ורק על הכנסותיו מיייגיעה אישית'י של בעל הפטור,
הוא הנכה הזכאי ולא בן הזוג. לפיכך, טוען המשיב, כי המערער יכול להיות זכאי
לפטור מהכנסותיו מיייגיעה אישית" אך המערערת לא תהיה זכאית בכל מקרה
לפטור על הכנסותיה מעבודתה כאחות בבית חולים.
בהמשך לאמור נטען כי סעיף 1 לפקודה קובע כי רק בני זוג נשואים המנהלים משק
בית משותף עם מי שהוא נשוי לו, יכול להיחשב כייבן זוגיי לצורך הפקודה. לטענת
המשיב, אין מחלוקת כי המקרה דנן אינו עומד בתנאי בסיסי זה ואין בטענות
המערערים לגבי הפלייתם בכדי לשנות הוראות בוררות אלה של הפקודה.
המשיב טוען גם כי סעיף 64ב(ב) לפקודה, מאפשר לבני זוג להודיע בכתב למשיב,
לפחות שלושה חודשים לפני תחילתה של שנת המס, על החלפת בן הזוג הרשום.
במקרה דנן, ולמרות טענות המערערים, לא הוכיחו המערערים כי פעלו בהתאם
לאמור וטענותיהם כי פנו למשיב מספר פעמים לא הוכחה ולא הוצגה כל אסמכתה
התומכת בטענותיהם.
המשיב מתנגד גם להרחבת החזית הנטענת בסיכומי המערערים בנוגע לשנת המס
2012, שכן הערעור דנן נסוב על שנות המס 2018-2014 בלבד. כמו כן, המשיב טוען
לגבי הרחבת חזית מטעם המערערים הטוענים (במסגרת הסיכומים) כי פנו מספר
פעמים למשיב אך נתקלו בהתעלמות מצידו וחוסר רצון לטפל בפניותיהם. כאמור,
לא הוכחה פניה כאמור והמשיב מתנגד להרחבת חזית זו. כאמור, הוכח כי
המערערים פנו לראשונה למשיב בסוף שנת 2018 ולאחר נישואיהם ונציג המשיב
נפגש איתם כבר בתחילת שנת 2019. לפיכך, אין ממש בטענותיהם.
לסיום פרק זה ביקש המשיב להתייחס לטענות המערערים במסגרת כתבי הטענות
מטעמם לגבי חבריהם בכרמיאל שקיבלו לטענתם, פטור, כפי שמבקשים לקבל
המערערים. המערערים טענו בתחילה כי הם מבקשים להביא לעדות את החברים
אך בסופו של דבר ביקשו המערערים שלא להגיש תצהיר כאמור ואף לא להביאם
לעדות. זאת, בין היתר, לאור חששם של אותם חברים להיחשף. בהמשך לאמור,
המשיב טוען כי יש להתעלם מטענת המערערים האמורה שלא הוכחה בשום צורה
7 מתוך 13
.33
.34
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אביגדור דורות
ע"מ 51612-05-20 פורטנוי נ' פקיד שומה ירושלים 3
16 בינואר 2022
.35
ואופן. המשיב ביקש להוסיף כי אין ממש בטענות כי החברים מסתכנים באיזה
שהיא צורה במתן עדות כאמור וזאת, ככל שהם מקבלים פטור כלשהו כדין.
לאור האמור, המשיב טוען כי יש לדחות את הערעור בנוגע לרכיב זה של הערעור.
טענות המשיב לגבי נקודות הזיכוי
.36
.37
.38
בנוגע לרכיב הערעור השני טוען המשיב כי דין הערעור בקשר אליו הוא לדחייה.
נטען כי למרות בקשת המערערים לתיקון הודעת הערעור מטעמם ולכלול בה גם
רכיב זה, הם כלל לא טענו דבר זה במסגרת הסיכומים. לאור האמור, יש מקום
לדחות את רכיב זה על הסף.
למרות האמור, המשיב טען לגופם של דבר בנוגע לנקודות הזיכוי שניתנו למערערת
את הדברים הבאים. לטענת המשיב, נקודות הזיכוי ניתנו למערערת בגין בתה
מנישואיה הקודמים (וראו בקשר לכך פרוטוקול, ע' 8, ש' 9-4). לטענת המשיב, סעיף
40(ב)(1) לפקודה קובע כי נקודת הזיכוי ניתנת להורים, במשפחה חד הורית, אשר
יש להם ילדים שטרם מלאו להם 19 שנים, בשנת המס בה התבקשה נקודת הזיכוי.
לטענת המשיב, בתה של המערערת מנישואיה הקודמים, אשר בגינה התבקשו
נקודות הזיכוי, היא ילידת 25.7.1995 ולפיכך, מלאו לה 18 בשנת המס 2013. לאור
האמור, בשנים נשוא הערעור לא הייתה זכאית המערערת לקבל נקודות זיכוי כלל.
זאת, גם ללא קשר לטענות הנוספות שטען המשיב בקשר לכך. לטענת המשיב,
האמור דלעיל אמור להביא למסקנה כי דין הערעור ברכיב זה להידחות כבר בשלב
זה.
בנוסף, המשיב טוען כי בסעיף 14 להודעה המפרשת מטעמו נכתב כי: "לאור הודאת
המערערים כי בשנים 2017-2014 ניהלו משק בית משותף המערערת גם אינה זכאית
לקבל את נקודת הזיכוי על פי סעיף 40(ב)(2) לפקודה בגין ייחד הורית", המותנה
בכך כי ההורים חיים בנפרד". לטענת המשיב, העובדה שהמערערים ניהלו משק
בית משותף, שולל מהמערערת את הזכאות לקבלת נקודות הזיכוי. בעניין זה מפנה
המשיב לבעיימ 54773-03-11 עטיאס נ' מס הכנסה עפולה פקיד שומה (23.12.12)
(להלן ייפסייד עטיאס"י). לאור האמור, המשיב טוען כי יש לדחות את הערעור בנוגע
לרכיב זה של הערעור.
8 מתוך 13
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אביגדור דורות
ע"מ 51612-05-20 פורטנוי נ' פקיד שומה ירושלים 3
16 בינואר 2022
דיון והכרעה
.39
.40
יש לציין לחיוב את התנהלות המשיב בתיק דנן. המשיב לא התעקש לקבל יתרונות
דיוניים או מהותיים בעקבות התנהלות המערערים וזאת לאור העובדה שהם לא
היו מיוצגים. יתרה מכך, המשיב הסכים מספר פעמים, לפנים משורת הדין,
להקלות דיוניות לטובת המערערים וזאת ראוי לציין.
לאחר שקילת המכלול, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. אסביר להלן
כיצד הגעתי לתוצאה האמורה.
סעיף 1 לפקודה, שהוא סעיף הגדרות, מגדיר "בן זוגיי באופן הבא:
"בן זוג" – אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו;
סעיף 9(5(א) לפקודה מגדיר את ייהפטור ממסי שניתן לנכה 100% באופן הבא:
"(5)(א) הכנסה מיגיעתם האישית של עיוור או של נכה שזכאי לתגמול חודשי
לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] או לפי חוק
התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, ונקבעה לו נכות של 100% או
נכות של 90% לפחות מחמת שלקה באיברים שונים והאחוז האמור הוא תוצאה
של חישוב מיוחד של הליקוי באיברים השונים שבלעדיו היה נקבע אחוז נכות של
100% לפחות, כמפורט להלן:
(1)
–
נקבעה נכות כאמור לתקופה של 365 ימים או יותר – הכנסה עד לסכום של
501,500 שקלים חדשים;
נקבעה נכות כאמור לתקופה שבין 185 ימים לבין 364 ימים
לסכום של 60,120 שקלים חדשים;"
(2)
–
הכנסה עד
מקובלת עליי פרשנותו של המשיב לגבי העובדה שהמחוקק קבע באופן מפורש כי
ייבן זוגיי הוא אדם נשוי המנהל בית משותף עם מי שהוא נשוי לו. לפיכך, המערערים
אינם עומדים בדרישת הפקודה לעניין זכאותם להיחשב כבני זוג, בשנים
הרלבנטיות לערעור וזאת, בהתאם להוראות הפקודה.
בנוסף לאמור, מקובלת עליי עמדת המשיב כי הפטור הקבוע בסעיף 9(5)(א) לפקודה
9 מתוך 13
לגבי הפטור ממס
.41
.42
.43
.44
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אביגדור דורות
ע"מ 51612-05-20 פורטנוי נ' פקיד שומה ירושלים 3
16 בינואר 2022
הינו פטור אישי בלבד ואינו תקף להכנסות בני זוג. צודק המשיב כי פסייד בן עוז
אליו הפנה הוא מקרה דומה מאד לענייננו ויש להחיל את מסקנותיו גם בנוגע
לערעור זה. דהיינו, גם אם היו נחשבים המערערים בני זו בשנים הרלבנטיות, ולא
כך הדבר, היה מוחל הפטור ממס אך ורק על הכנסותיו של המערער מיגיעה אישית
ולא על הכנסותיה של המערערת מעבודתה כאחות בבית חולים.
מקובלת עליי עמדת המשיב כי אין זה רלבנטי מי מהמערערים היה נרשם כייבן הזוג
הרשום" לצורך קבלת הפטור וכי הפטור הינו פרסונלי וחל אך ורק על הכנסות
המגיעות מפעולות ממשיות שמבצע בעל הפטור המביאות לצמיחת ההכנסה באופן
אקטיבי. בעניין בן עוז קבע כב' השופט (בדימוס) א' רובינשטיין כך:
"טעם אחרון זה מתיישב עם דרישתה הברורה של הפקודה העומדת בלב הפטור,
כי ההכנסה תנבע מיגיעה אישית: זו כשמה כן היא – תוצר של "עמל, מאמץ,
עבודה קשה" של מבקש הפטור (להגדרת "יגיעה" ראה מִלון אבן שושן מחדש
ומעדכן לשנות האלפיים (2007) )) "כדי ליהנות מהפטור צריך הנישום להראות
יגיעה אישית משלו. דהיינו, פעילות אינדיווידואלית של ממש, שהביאה לצמיחת
ההכנסה" (ההדגשות אינן במקור – א"ר) (פרשת אידר, עמ' 224 (השופט-כתארו
אז-ברק)). כך למשל הכנסתו של אדם שבבעלותו עסק שבו הוא אינו פעיל –
ואדגיש, אינו פעיל פירוש שאינו עובד כלל, אלא פועל באמצעות אחרים – לא
תיחשב כהכנסה אקטיבית מיגיעה אישית (אדרעי, עמ' 165). נטיית המחוקק
לתמרץ ייצור הכנסה מיגיעה אישית באה לידי ביטוי גם במספר הוראות נוספות,
למשל סעיף 66 לפקודה קובע כי הכנסות בני זוג ימוסו בנפרד רק כאשר ההכנסה
היא מיגיעה אישית ו/או הכנסה מרכוש שנרכש קודם לנישואין";
וראו גם עניין אידר וההפניות שם.
די באמור לעיל בכדי לדחות את טענות המערערים בנוגע לרכיב זה של ערעורם אך
לא אסתפק באמור ואוסיף, במה שלמעלה מן הצורך את הדברים הבאים.
יש לדחות את טענת המערערים כי ככל שפקיד השומה היה מקבל את בקשתם
לרשום את המערער כייבן הזוג הרשום" הם היו זכאים לקבל את הפטור. הדבר
נסתר מכמה כיוונים לעיל. בנוסף, לא הוכח כי המערערים פנו בעניין זה למשיב
במועד מוקדם למה שנטען על-ידו. המערערים לא הציגו שום ראיה לפניה מוקדמת
מצדם למשיב ונראה כי המשיב פעל בהתאם להוראות סעיף 64ב לפקודה.
10 מתוך 13
.45
.46
.47
