המבקשים:
.1 ו. ר.
.2 א. ב. ו.
נגד
המשיב:
היועץ המשפטי לממשלה משרדי ממשלה 513442037
פסק דין
ביום 4.4.2024 הניחו בפני שניים המחזיקים בתעודת זהות ישראלית, תובענה המבקשת ליתן צו הורות פסיקתי בשני קטינים אשר נולדו ביום 10.07.2023.
בסעיף 2 לחלק השני של התובענה נאמר כי העתק מתעודות הזהות והעתק הדרכונים (ג… וישראלי) של התובעים מצורפים בפני.
היום הבנתי כי התובעים טוענים שהתובעת היא אזרחית של ג… ואילו התובע הוא תושב ארעי שלה. כך אמרו לי ב"כ התובעים ואני מאמין.
אין עורר כי התובע הוא בעל קשר גנטי לקטינים וכי הקטינים נולדו בא… כפרי של תרומת ביצית או ביציות ונכנסו לג… כפי שטוענים התובעים, על בסיס תעודת מעבר.
השניים שבפני מבקשים שגם ללא תסקיר אתן צו הורות פסיקתי המכיר בהורותם בקטינים ואומר, כי אותו חלק של היזקקות או אי היזקקות לתסקיר, הוא החלק השני בדיון שלנו ואם אגיע לכלל מסקנה כי יש צורך בתסקיר, תסקיר זה בכלל צריך להינתן לא בישראל.
אין עורר שמרכז חייהם של התובעים המצויים קרוב עוד לשנות ה- 60 לחייהם, הוא בג…. למעשה, כעולה ממרשם הכניסות והיציאות אשר פורט בתגובת ב"כ היועמ"ש, לא שהתה התובעת בישראל אלא שבועות ספורים ולכל היותר כחודשיים ואילו במשך 5 שנים לא צבר התובע זמן שהייה העולה על שנה במצטבר.
אילו היינו עוסקים בתובענה רגילה, אזי הייתה ישראל בבחינת פורום לא נאות שכן מירב הזיקות למעשה כולן, קושרות את התובעים לג… וזיקתם היחידה לישראל היא היותם רשומים כאזרחים במרשם האוכלוסין. לא כאן כאמור מרכז חייהם.
מה טעם ביקשו אנשים בשנות ה- 60 ליזום פונדקאות בסוף שנת 2022, אין אני יודע.
היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת למבוקש גם בהתבסס על המתווה הקיים ואשר גובש ואף תוקן לאחר פסיקה של ביהמ"ש העליון.
אני הקטן, המביט במתווה, רואה בו כאמור בבחינת אדן נוסף של עיקרון הפורום ה- לא נאות האומר כי מדינת ישראל לא תבדוק ולא תיתן צווים של הורות פסיקתית, להבדיל מהורות ביולוגית, לגבי מי שאינו שוהה בתחומה ואין לו זיקה מובהקת אליה, למעט אזרחותו.
בל נטעה, הדברים אינם דומים למצב בו אדם החי בחו"ל מבקש על דרך תביעת אבהות או אמהות להיכנס בכנפיו של חוק השבות. מצב כזה אולי נכנס בגדר החריגים למתווה של מי שהתכוון להגיע ולחיות בישראל.
כפי שהיטיב לבטא בשעתו כב' השופט הנדל, הורות פסיקתית, אותה הלכה אשר נקראה בשם זיקה לזיקה, היא מעשה משפטי מיוחד המחייב זהירות יתירה. סביב אותה זהירות גם נמצאה לנו פסיקה לכאן ולכאן לעניין הצורך בתסקיר ומיהו זה הצריך לתיתו.
כתבתי בשעתו, להבדיל מאימוץ למשל, ילד שלגביו נדון צו הורות פסיקתי, אינו ילד הנמסר על ידי המדינה, אך עדיין אין בכך כדי לשלול, כל מקרה לגופו, את הצורך או היעדר הצורך במתן תסקיר או למצער ראייה אחרת.
סובר אני כי את החלטת ביהמ"ש העליון אשר ניתנה בעניין המתווה בנוסחו הקודם, יש לפרש כמתן הוראה להסדיר בקריטריונים קבועים את הסוגיה.
צר לי, אך ענייניו הרבים של המחוקק בשנים האחרונות מקשים על השגת חקיקה מסודרת בשורת נושאים שאין להם שום גוון פוליטי. נושא זה יכול והוא נמנה עליהם.
עמדת המדינה אינה רק עמדתו של צד כפי שטוען ב"כ התובעים. עוד בשעתו חייב ביהמ"ש העליון את המדינה לפעול בהגינות, בסבירות ולשקול שיקוליה כאילו הייתה מיני בית משפט באשר להליך שיינקט.
אי אפשר לומר על המתווה שהוא בלתי סביר, ההיפך הוא הנכון. סבורני שאדם אשר בחר לו מרכז חיים במקום מסוים בחו"ל ויש לו מעמד רשמי שם, צריך לפעול על פי חוקי אותו מקום וכל התערבות של ישראל בקביעת מעמדו של אדם שמרכז חייו בחו"ל וכל זיקתו למדינה היא תעודת הזהות, מחייבת הוכחה שלא ניתן לקבל את אותו סעד במדינת מרכז החיים ובעצם גם הוכחה שהכוונה לא הייתה לעקוף את החוקים המקומיים בהליך שכאן.
חוות דעת על פי הדין הזר לא הונחה בפני ובוודאי ובוודאי שאין אני יכול לקבוע, משנטען כי מדובר באבהות גנטית של התובע, כי לא ניתן לקבל סעד של הכרה בהורות בג….
מתי צריך התובע לצו הורות פסיקתי כאשר הוא אב גנטי, לא ברור לי ואולם אומר, כי מדינת ישראל הייתה ערה בפסיקתה לאפשרות של ייזום הבאת קטין לעולם.
תיאורטית, יכול אדם לשבת אצל המחשב עם כרטיס אשראי, להזמין מפלונית ביצית ומאלמוני זרע וכך לייצר במדינה שלישית או רביעית קטין. אפשרות זו, לא הוכרה כראויה בפסיקה.
ב"כ היועמ"ש הפנתה אותי לחריגים למתווה כפי שתוארו בסעיף 17 לתגובתה. אומר, כי לטעמי, לא נכנסים התובעים לגדר החריגים להיפך. התנהלותם מלמדת כי יש להם כאמור אזרחות או תושבות נוספת, כל אחד מהתובעים לפי העניין, לא הוכח בפני שבמדינת התושבות, ג…, הנחשבת למדינה בעלת מערכת משפט נאורה ובעלת כללים תקינים, לא ניתן לרשום את ההורות, לרבות על דרך בדיקה גנטית וביצוע אימוץ, אם צריך בהיעדר דחיקה לצו הורות פסיקתי ובוודאי שהפורום הנאות אינו כאן.
החזקת תעודת זהות שכמעט אין לה משמעות זולתי עצם קיומה, אין בה די להצדיק בקשה לצו הורות פסיקתית כאן, שכל מטרתו היא לאלץ את הג… לבצע רישום.
בנסיבות שכאן, אכן יש זכות גישה לערכאות לכל אזרח ישראלי כפי שכותבים התובעים, ואכן, לא כל מתווה שיהיה מקובל על היועצת המשפטית יזכה בהכרח לאישורו של בית המשפט, אלא שכאשר בית המשפט אינו נותן אישור, צריך הוא לנמק נמק היטב מה לדעתו צריך תיקון, מה אינו תקין ומה אינו ישים ונדמה לי שבמקרה שכאן ולמקרה שכאן, נועד המתווה.
ב"כ התובעים הפנה אותי לתמ"ש ת"א 70429-03-23 (כב' השופט כתוארו דאז יהורם שקד), אלא שפסק הדין אינו מביא לשינוי בהשקפתי במקרה הספציפי ואסביר.
כדברי כב' השופט הוצג בפניו מצג שהמלצות הצוות עברו את משוכת ביהמ"ש העליון ולא היא, אלא שאני יוצא לדרכי בהבנה כי המתווה החדש טרם זכה לפסיקה בבית המשפט העליון, אלא שהוא כשלעצמו נושא היגיון ועונה לדרישה לקיים מתווה.
נכון, המתווה אינו קדוש, נכון שביהמ"ש העליון או אפילו ביהמ"ש המחוזי יכולים לומר את דברם, אלא שלעת הזו, אין אני סבור שמן הראוי שבימ"ש בישראל יבחן צו הורות פסיקתי למי שאינו חי כאן שנים ויש לו כאמור מעמד במדינה אחרת שהוא חורג מגדר ויזה בלבד.
כל פסק דין שעסק ב- רילוקיישן, נזכר בעצם בחריג שבמתווה לאמור, שרילוקיישן מעיד על עצמו כשהות זמנית בלבד בחו"ל.
סוף דבר, התובענה נדחית.
התובעים יישאו בהוצאות לטובת מדינת ישראל לאור השלב אליו הגיע ההליך בסך 4,000 ₪.
המזכירות תסגור התיק.
ניתן והודע היום ג' תמוז תשפ"ד, 09/07/2024 במעמד הנוכחים.
ארז שני, שופט
