לפני
כבוד השופט אילן דפדי
המבקשות
1. Versah, LLC
2. Huwais IP Holding LLC
3. BRRTech LLC
ע"י ב"כ עו"ד יהודה נויבואר, עו"ד הילה דילר ועו"ד חמוטל נירן
נגד
המשיבים
1. עדין מערכות שתלים דנטלים בע"מ
2. איל מילמן
3. נחום רפאל סאמט
ע"י ב"כ עו"ד ערן פרזנטי ועו"ד יעל ליטוין
החלטה
לפניי בקשת המבקשות ליתן להן סעד זמני כדלקמן:
צו המורה למשיבים, ביחד ולחוד, להימנע מלבצע, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, כל פעולה, לרבות ייצור, הפצה, שיווק, פרסום, הצגה, הדגמה, הצעה למכירה, מכירה, יבוא, החזקה, של "המוצרים המפרים" כהגדרתם בבקשה (ר' סעיפים 2.3 ו-3.3.6).
צו המורה למשיבים, ביחד ולחוד, להימנע מלבצע, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, הפרה כלשהי של פטנטים מס' 238906, 270356, 296826 ו-260554 (להלן: "הפטנטים") ובכלל זאת להימנע מלעשות כל פעולה, לרבות ייצור, הפצה, שיווק, פרסום, הצגה, הדגמה, הצעה למכירה, מכירה, יבוא, החזקה, של מוצרים כלשהם המפרים את הפטנטים.
צו המורה למשיבים, ביחד ולחוד, ולכל מי שבא מטעמם ו/או במקומם, למשוך את כל המוצרים המפרים הנמצאים בחזקתם ו/או בחזקת מי מהם ו/או של כל בית עסק ו/או מפיץ ו/או סוחר (קמעונאי או סיטונאי) שאינו צרכן סופי יחיד ולהעבירם לידי ב"כ המבקשות בתוך 48 שעות ממועד מתן הצו.
צו המורה למשיבים מס' 1-2, ביחד ולחוד, ולכל מי שבא מטעמם ו/או במקומם, לגלות למבקשות בתוך 7 ימים ממועד מתן הצו, בתצהיר מאומת כדין את שמות וכתובות כל בתי העסק ו/או המפיצים ו/או הסוחרים מהם נאספו המוצרים המפרים ואת כמויות המוצרים המפרים שנאספו, כאמור.
לחלופין, ליתן כל סעד זמני אחר הנראה לבית המשפט ראוי בנסיבות העניין.
על פי הבקשה, המבקשות הן חברות המאוגדות במדינת מישיגן ארה"ב.
המבקשת 1 היא אחת החברות המובילות בתחום הכלים והשיטות להכנת העצם לקבלת שתלים דנטליים. היא משווקת בישראל מוצרים המיוצרים על פי הפטנטים נושא בקשה זו מכוח רישיון משנה בלעדי שקיבלה מהמבקשת 3.
המבקשת 2 היא הבעלים הרשום של הפטנטים נושא הבקשה.
המבקשת 3 היא בעלת רישיון בזכויות קניין רוחני שונות של המבקשת 2, לרבות זכויות בלעדיות בפטנטים נושא הבקשה.
המשיבה 1 עדין מערכות שתלים דנטלים בע"מ (להלן: "עדין") היא חברה פרטית שלמיטב ידיעת המבקשות, עוסקת בפתרונות להשתלות דנטליות. המשיב 2 מר אייל מילמן הוא המנכ"ל, בעל מניות ודירקטור של המשיבה 1. לטענת המבקשות, המשיב 3 מר נחום אייל סאמט מקדם ומפרסם עם המשיבים 1-2 את המוצרים המפרים ומעביר קורסים והשתלמויות לאנשי מקצוע בתחום הדנטלי שבהם מודגמים, מוצגים, מוצעים למכירה ונמכרים המוצרים המפרים.
הבקשה הוגשה יחד עם תביעה במסגרתה התבקשו הסעדים הבאים:
ליתן צו המורה לנתבעים, ביחד ולחוד, להימנע מלבצע, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, כל פעולה, לרבות ייצור, הפצה, שיווק, פרסום, הצגה, הדגמה, הצעה למכירה, מכירה, יבוא, החזקה, של "המוצרים המפרים", כהגדרתם בתביעה (ר' סעיפים 3.3 ו-6.10-6.20).
ליתן צו המורה לנתבעים, ביחד ולחוד, להימנע מלבצע, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, הפרה כלשהי של פטנטים מס' 238906, 270356, 296826 ו-260554 (להלן: "הפטנטים"), ובכלל זאת להימנע מלעשות כל פעולה, לרבות ייצור, הפצה, שיווק, פרסום, הצגה, הדגמה, הצעה למכירה, מכירה, יבוא, החזקה, של מוצרים כלשהם המפרים את הפטנטים.
ליתן צו המורה לנתבעים, ביחד ולחוד, ולכל מי שבא מטעמם ו/או במקומם למשוך את כל המוצרים המפרים הנמצאים בחזקתם ו/או בחזקת מי מהם ו/או של כל בית עסק ו/או מפיץ ו/או סוחר (קמעונאי או סיטונאי) שאינו צרכן סופי יחיד ולהעבירם לידי ב"כ התובעות.
ליתן צו המורה לנתבעים, ביחד ולחוד, ליתן דו"ח מאומת על ידי רואה חשבון, שיכלול פירוט מלא של כל התקבולים וההכנסות שהתקבלו ו/או שיתקבלו ו/או עתידים להתקבל על ידי הנתבעים או מי מהם או מי מטעמם, בישראל ומחוץ לישראל, בכסף או בשווה כסף, או בדרך אחרת, בגין מכירת ו/או שיווק ו/או ייבוא ו/או יצוא של המוצרים המפרים וכן פירוט הרווחים שהפיקו הנתבעים בגין הפעולות האמורות.
לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעות, לפי בחירתן, שתיעשה לאחר מתן דו"ח רואה החשבון: פיצויים בגין הנזקים הממשיים שנגרמו להן כתוצאה ו/או בעקבות מעשי ההפרה שלהם, כמתואר בתביעה, בהתחשב, בין השאר בדו"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ולחלופין, להשיב לתובעות את כל הרווחים שהפיקו הנתבעים או מי מהם כתוצאה ו/או בעקבות מעשי ההפרה שביצעו, בהתחשב, בין השאר, בדו"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
ליתן לתובעות כל סעד אחר או נוסף שייראה לבית המשפט נכון וצודק, לשלם הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה כדין.
בהחלטתי שניתנה ביום 25.1.2024 קבעתי כדלקמן: "הבקשה הועברה לטיפולי בהיותי שופט תורן. מעיון בבקשה ובתביעה נראה כי הסעדים הזמניים המבוקשים דומים מאוד וברובם המוחלט זהים לסעדים המבוקשים בתביעה העיקרית. כידוע, הלכה היא שבנסיבות כאלה נטיית בית המשפט שלא ליתן צו זמני, שכן אין מקום להכריע במסגרת הליך מקדמי בעניינים שמקומם במסגרת בירור ההליך העיקרי (לעניין זה ראו רע"א 6203/20 י.ע.ז חברה לבניה ופיתוח בע"מ נ' רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ – פיסקה 12 וכן ע"א 5537/12 הוט מועדון צרכנות הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בע"מ נ' ערוצי זהב ושת'- פיסקה 8). במיוחד הדברים אמורים נוכח מורכבות הנושא אשר יש להניח כי בירורו כרוך בחוות דעת מומחים וכיו"ב וכן לאחר שעיון בהתכתבות שצורפה לבקשה מגלה כי המשיבים לא שוכנעו כי הם מפרים את הפטנט ולכאורה מבקשים כי יוסבר להם עניין זה. בנסיבות אלה ומבלי לקבוע מסמרות בשלב זה, מוצע כי חלף העברת הבקשה לתגובה וקיום דיון בבקשה הכרוכים מטבע הדברים בהוצאות ובטרדה לשני הצדדים, ישקלו המבקשות את מחיקת הבקשה כך שהדברים יתבררו במסגרת ההליך העיקרי. במקרה כזה תימחק הבקשה ללא צו להוצאות והתיק יועבר לניתוב בהתאם לסדר העבודה. במהלך הזמן יוכלו גם הצדדים לבוא בדברים ביניהם ולנסות להגיע להסכמות שייתרו גם את בירור המחלוקת במסגרת ההליך העיקרי. המבקשות ימסרו עמדתן עד ליום 31.1.2024. בהעדר הודעה הבקשה תימחק".
ביום 31.1.2024 הודיעו המבקשות כי הן עומדות על קיום דיון בבקשה. לפיכך, הוריתי על העברת הבקשה לתגובת המשיבים, ניתנה זכות תשובה למבקשות ונקבע דיון במעמד הצדדים.
טענות המבקשות
המבקשות טענו כי הן בעלות כל הזכויות במקדחים ייחודיים אשר פותחו בעמל רב, יצרו מהפיכה של ממש בתחום תהליכי ההשתלה הדנטלית וזכו להצלחה כלל עולמית. לגבי מקדחים אלה נרשמו פטנטים בכל רחבי העולם לרבות בישראל ובארצות הברית על שם המבקשת 2. בשנת 2022 המבקשות 1ו-2 תבעו בארצות הברית חברה קוריאנית בשם HaeNaem Co Ltd (להלן: "החברה הקוריאנית") בגין ייצור ושיווק מקדחים שהפרו את הפטנטים הרשומים בארצות הברית, כאשר לפטנט האמריקאי שהופר מספר 10,890,548 (להלן "הפטנט האמריקאי") קיים פטנט ישראלי מקביל שמספרו 260554 (להלן: "הפטנט הישראלי"). לאחר הגשת התביעה, הגיעו המבקשות 1-2 עם החברה הקוריאנית לידי הסכם פשרה שנחתם ביום 9.2.2023 לפיו התחייבה בין היתר לחדול משיווק המקדחים המפרים נושא התביעה בארצות הברית.
המבקשות טענו כי לפני זמן קצר נודע להן כי על אף שעדין מכירה את ההליכים שהתנהלו בארצות הברית ותוך לקיחת סיכון מחושב וידיעה ברורה כי מדובר במוצרים המפרים פטנטים, החלה להפיץ ולמכור בישראל את אותם מקדחים מפרי פטנטים מתוצרת החברה הקוריאנית שבגינם הוגשה התביעה שם. בדיקת המוצרים המפרים שמשווקת עדין בישראל העלתה כי המוצרים מפרים גם את הפטנט הישראלי. כמו כן הם מפרים פטנטים נוספים הרשומים בישראל.
עוד טענו המבקשות כי המשיבים מקיימים קורסים בתחום הדנטלי בהדרכתו של משיב 3 ד"ר סאמט אשר בהם מוצגים, מודגמים ונמכרים המוצרים המפרים. המבקשות אף צירפו עלון שיווקי של קורס מסוג זה מהעת האחרונה (נספח 5). לטענת המבקשות, מעשי ההפרה אינם מוגבלים לישראל ועדין משווקת מוצרים מפרים גם למדינות אירופה בהן רשומים פטנטים על שם המבקשת 2.
המבקשות טוענות כי פעלו לאחרונה לאכיפת זכויותיהן בספרד שם המפיץ המקומי של עדין חדל מלשווק את המוצרים מיד עם קבלת מכתב התראה.
לטענת המבקשות, חרף התראות שנשלחו ופתרונות שהוצעו, סירבו המשיבים לחדול ממעשיהם. לטענתן, ייבוא, שיווק וקידום מכירת המוצרים גורמים להן נזק עצום ובלתי הפיך ועל כן מתבקש בית המשפט להושיט להן סעד ולעצור את המשך מעשי ההפרה.
בבקשתן הסבירו כי שתל דנטלי הוא התקן המשמש כנקודת עיגון בלסת ומשתמשים בו כדי להשלים שיניים חסרות. רוב השתלים הם דמויי בורג המוברג לתוך עצם הלסת, כאשר החדרת השתלים מבוצעת תוך קידוח אל עצם הלסת והחדרת השתל בתנועת סיבוב אל הקדח. הליך הקידוח והכנת העצם לקבלת השתל מכונה "אוסאוטומיה". הליך הקידוח באמצעות המקדחים המסורתיים חותך וחופר את העצם ולכן גורם לאיבוד עצם בעלת ערך טיפולי. כתוצאה מכך, הליך ריפוי העצם ארוך יותר ואחיזת העצם בשתל חלשה. בהשקעת משאבים עצומה פיתח ד"ר הוואיס מקדחים חדשניים בעלי מבנה ייחודי המתוכננים כך שיוכלו לבצע פעולת דחיסה של העצם, בין היתר, על ידי שימוש אוטומטי בחומר העצם שנחפר ודחיסתו לעצם תוך כדי יצירת החור. פעולה זו גורמת לציפוף רקמת העצם, כך שמתאפשרת אחיזה חזקה ומיטבית של השתל הדנטלי וכן ריפוי מהיר יותר. הליך חדשני זה נקרא "אוסאודנסיפיקציה" – מונח שהומצא על ידי ד"ר הוואיס.
המוצרים של המבקשת 1 הם בעלי שני מצבים – מקדח מסורתי שקודח ויוצר חור בעצם בסיבוב עם כיוון השעון ומקדח שקודח ומבצע פעולת דחיסה בסיבוב נגד כיוון השעון. התהליך שפיתח ד"ר הוואיס יצר מהפיכה בתחום השתלים הדנטליים ובתוך 9 שנים, הטכניקה שפיתח הפכה לסטנדרט הפעולה של רופאי שיניים בכל העולם. המקדחים של המבקשת נמכרים בכל רחבי העולם לרבות בישראל. בכל שנה נמכרות מאות אלפי יחידות של מקדחים ומתוך זה אלפים בישראל. המבקשת 1 משקיעה בקידום מכירות ושיווק מוצריה משאבים ניכרים.
לטענתן של המבקשות, המקדחים של המבקשת 1 מוגנים על ידי פטנטים רשומים על שם המבקשת 2 ועל ידי פטנטים ישראלים מספרים 238906,270356, 296826, ו-260554. בתמצית נטען כי בפטנטים נתבע מבנה ייחודי של מקדחים המאפשר יצירת קדחים מחודדים וצפופי עצם באמצעות פעולת דחיסה, לצורך הכנת הלסת לקבלת שתל דנטלי.
המבקשות טענו כי מספר שבועות לפני שהוגשה הבקשה הן גילו כי עדין מייבאת ומשווקת בישראל את המקדחים המפרים מתוצרת החברה הקוריאנית בגינם הוגשה התביעה בארצות הברית. זאת, למרות שהיא יודעת על התביעה. לדבריהן, ביום 27.11.2023 פנה פרופסור מזור לד"ר הוואיס בהודעת ווטסאפ וסיפר כי זה עתה נודע לו שעדין מתעתדת לקיים ביום 17.1.2024 קורס בהנחיית ד"ר סאמט שבו יוצגו ויימכרו המוצרים המפרים. בנוסף, בהודעה מאוחרת יותר שלח חשבונית בגין רכישת מוצרים מעדין ביום 12.7.2023. ד"ר הוואיס ביקש מפרופסור מזור לנסות ולרכוש את המוצרים המפרים מעדין וביום 17.12.2023 הצליח באמצעות צד שלישי לרכוש את המוצרים המפרים. בחינת המוצרים המפרים העלתה שעדין משווקת את המקדחים בשני שמות וכי מדובר בערכה הכוללת לא פחות מ-12 מקדחים המפרים את הפטנטים כאשר שמה של היצרנית הקוריאנית מופיע על גבי המוצרים המפרים. הן הוסיפו וטענו כי הסתבר להן כי המשיבים כבר קיימו בעבר קורסים בהנחיית ד"ר סאמט. לטענתן, עדין מוכרת את המוצרים במחצית המחיר.
לטענת המבקשות, המקדחים שמשווקים ומפרסמים המשיבים מפירים את הפטנט הפרה מילולית או בדרך של נטילת עיקר האמצאה כאמור בסעיף 49 לחוק הפטנטים. המקדחים המפרים הם בעלי מרכיבים מבניים רלוונטיים זהים לאלו המתוארים ונתבעים בפטנטים ומיוחדים לבצע את אותן פעולות של יצירת קדח ודחיסת העצם לצורך הכנת עצם הלסת לקבלת השתל הדנטלי. הם הפנו ל- 8 מקדחים המפרים את הפטנטים השונים.
מפאת היקף המקום, הביאו המבקשות דוגמא אחת בלבד להפרה הנטענת.
המבקשות טענו כי בתביעות שעניינן הפרת פטנט מתן סעד זמני הוא עניין טבעי ומתבקש ואפילו כמעט הכרחי. לדבריהן, התנאים לפי תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי מתקיימים במקרה דנן. הובאו ראיות מספקות לקיומה של עילת תביעה– למבקשות קיימות זכויות קניינות רשומות – פטנטים והמשיבים במעשיהם מפרים זכויות אלה. לטענתן, בהינתן שתקופת חיי הפטנט מוגבלת ל-20 שנה, הרי שאם אובדת לבעל הפטנט הבלעדיות שמקנה לו הפטנט בתקופה זו, מדובר בנזק קשה ובלתי הפיך שלא ניתן לפצות עליו באופן ריאלי. מאחר שהמשיבה 1 משווקת את המוצרים במחירים זולים משמעותית ומאחר שלאחר כ-12-20 שימושים במקדח יש להחליפו, הרי שהנזק הוא מתמשך וגדול יותר. מנגד, למשיבים לא ייגרם נזק מהוצאת הצווים והם בסך הכל ייאלצו לשווק מוצרים אחרים כפי שעשו בעבר. הן הוסיפו כי ככל שייגרם למשיבים נזק כספי כלשהו, הרי שיוכלו לעתור לקבלת סעד כספי. לדבריהן, יש לזכור שהמשיבים לקחו על עצמם סיכון מחושב שהתממש כעת. לטענתן, המשיבים הכירו את התביעה בארצות הברית וידעו כי הם משווקים מוצרים מפרי פטנטים. עוד טענו כי מאזן הנוחות נוטה לטובתן גם לאור מצבם הכלכלי של המשיבים. לדבריהן, עיון בנסח פרטי החברה על שם המשיבה 1 מגלה כי רשומים עשרות שעבודים לטובת בנקים ואנשים פרטיים לגבי הון, נכסים וציוד, כך שאפילו יזכו בתביעה העיקרית, הן עלולות למצוא עצמן מול שוקת שבורה ובלי יכולת להיפרע.
טענות המשיבים
בתגובתם, טענו המשיבים כי יש לדחות את הבקשה הן מחמת מאזן הנוחות, שיהוי, חוסר ניקיון כפיים ושינוי מצב קיים והן לגופה. עוד ביקשו לדחות את הבקשה לאור זהות מוחלטת של הצווים שנתבקשו בבקשה ובתביעה העיקרית, שכן אם יתקבלו כעת, יתייתר לחלוטין הדיון על מתן הסעד העיקרי של צו מניעה קבוע בתובענה.
המשיבים טענו תוך הפנייה לחוות דעת מומחה מטעמם כי אין כל הפרה של הפטנטים לא באופן מילולי ולא בנטילת עיקר האמצאה. המוצרים הקוריאנים אותם משווקת המשיבה 1 אינם זהים ואינם מפרים את הפטנטים של המבקשת 2. לדבריהם, ניתן להבחין בנקל כי מדובר בשני מוצרים שאינם זהים או למצער דומים. לטענתם, בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעמם, קיימים הבדלים משמעותיים הן ביחס לשיטה בה הם פועלים ומבצעים את האוסאודנסיפיקציה והן ביחס לעיצובם. לכן, הגיע המומחה מטעמם לכלל מסקנה כי המוצרים הקוריאניים אינם מפרים אף אחת מהתביעות העצמאיות להן טוענות המבקשות.
עוד טענו כי על המבקשות היה לצרף את החברה הקוריאנית לתביעה ולבקשה, שכן מדובר בצד נחוץ ודרוש לבירור מלא וראוי של שלל הטענות. החברה הקוריאנית היא יצרנית המוצרים לגביהם נטען כי הם מפרים ועמה הגיעו המבקשות להסכם פשרה בטריטוריה של ארצות הברית. זאת, תוך שהמבקשות יודעות כי החברה הקוריאנית משווקת את מוצריה בטריטוריות נוספות בעולם לרבות בישראל, כך שלמעשה, במסגרת אותו הסדר פשרה עם החברה הקוריאנית ויתרו על אפשרותם לאכוף את הפטנטים מול החברה הקוריאנית ביתר הטריטוריות והדבר מדבר בעד עצמו. מכאן, שהגשת הבקשה כלפי עדין שהיא מפיץ מורשה של החברה הקוריאנית נגועה בחוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים.
הם הוסיפו כי בניגוד לנטען על ידי המבקשות לא הייתה להם כל ידיעה על תביעות המבקשות בארצות הברית.
לטענתם, הבקשה נגועה בשיהוי של כשנה. המבקשות ידעו שהחברה הקוריאנית משווקת את מוצריה גם מחוץ לארצות הברית ומן הסתם גם לישראל ולאירופה. פרופסור מזור שעבד בעבר עבור עדין ידע כי שיווק המוצרים על ידי עדין החל עוד בפברואר 2023. בנוסף, כבר בחודש יולי 2023 פרסמה עדין את הקורס הראשון. לדבריהם, למרות שהמבקשות ידעו היטב כי המוצרים אינם מפרים את הפטנטים, הן בחרו בחוסר תום לב להגיש תביעה ובקשה זו במטרה להסב לעדין נזקים ממוניים אדירים בניהול תביעת סרק.
המשיבים הוסיפו כי קבלת הבקשה תסתום את הגולל על שיווק המוצרים הקוריאנים על ידי עדין שהשקיעה מאות אלפי ₪ לצורך החדרת המוצרים הקוריאנים לשוק. תהליך שאורך לפחות שנה ועוד בטרם נוצר לה כל רווח ממכירתם לאור השקעותיה האדירות לשיווק המוצרים הקוריאניים בישראל.
לעניין הטענה כי מדובר בזהות מוחלטת של סעדים, טענו כי קבלתה של הבקשה משמעותה מתן פסק דין טרם שנוהל ההליך ומוצו טענות הצדדים, כאשר הבקשה לכשעצמה אינה מניחה תשתית עובדתית מספיקה להפרה הנטענת. במסגרת בקשה לסעד זמני נדרש בית המשפט לצלול לעומקן של טענות הפרת פטנטים, להבחין בין אמצאות של שני הצדדים ולקבוע ולו לכאורה כי צד ב' מפר את האמצאות של צד א. יש להעריך שלאור חוות הדעת המקצועיות הסותרות, יידרש בית המשפט למנות מומחה מטעמו על מנת לגבש עמדה. לכל הדעות, הכרעה בין חוות הדעת צריכה להיעשות במסגרת הליך עיקרי ולא בהליך זמני.
בנוסף, טענו כי הבקשה משנה מצב קיים ובוודאי שאינה עולה בקנה אחד עם מטרתם של סעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים. אם יינתנו הצווים כפי המבוקש, המשיבים יצטרכו לחדול מלהפיץ ולשווק את המוצרים הקוריאניים והמוצרים שנמכרו ללקוחות קצה ייאספו וכל זאת עוד בטרם הוכח ולו ברמה מינימלית כי אותם מוצרים מפרים את הפטנטים. הדבר יגרום נזק בלתי הפיך של פגיעה במוניטין של עדין שאינו בר פיצוי בשוק האביזרים הרפואיים המבוסס על מוניטין ויוריד לטמיון את השקעותיה.
מכאן שהצווים הזמניים המבוקשים מהווים הלכה למעשה סעדים עיקריים וטרמינליים לפעילותה של עדין בתחום. מנגד, אי מתן צווים לא יכביד על ביצוע פסק הדין. אם תתקבל התביעה לרבות הסעד למתן חשבונות, ניתן יהיה לפצות את המבקשות באמצעות פיצוי כספי. במקרה כזה, המשיבים יידרשו ממילא להימנע מלעשות שימוש במוצרים הקוריאנים. מדובר בסעדים קלים לאכיפה, במיוחד כאשר המשיבה היא חברה מוכרת וגדולה בישראל.
לגופו של עניין, טענו כי בחודש ספטמבר 2021 המשיב 2 ביקר בתערוכה בגרמניה ואז נפגש בדוכן אשר הציג את המוצרים הקוריאניים. לאחר שהזמין מספר דוגמאות של המוצרים לצורך בחינתם בישראל והתאמתם לשתלים מתוצרתה, תהליך שארך מספר חודשים. לאחר שהיה מרוצה מהתוצאות, החלה עדין להזמין את המוצרים הקוריאנים בתחילת שנת 2022 לצורך שיווקם בישראל כחלק ממוצר משלים לערכות השתלים הדנטליים של עדין. המשיבה 1 הכינה חומרים שיווקיים והדרכות בשפה העברית והחלה לשווק אותם בפברואר 2023 כאשר המכירות החלו במרץ 2023. המשיבה 1 השקיעה כספים רבים, מה גם שהחדרת המוצר לשוק אורכת שנים.
אשר לטענה כי המבקשות ידעו על כך רק בנובמבר 2023, טענו המשיבים כי המבקשות לא צירפו את ההתכתבות עם פרופסור מזור. לטענתם, הוא עבד כ- 10 שנים עם עדין ועבודתו הופסקה לאחר שהתברר כי שיווק מוצרים של המבקשות תוך אמירה שהמקדחים של עדין עברו מהעולם.
לטענת המשיבים, העובדה שהחברה הקוריאנית בחרה שלא לנהל הליך משפטי של תביעת פטנטים יקר וארוך בארצות הברית ולחתום על הסכם פשרה, אינה מעידה על אי יכולתה להתמודד עם הטענות שהועלו נגדה בתביעה בארצות הברית. זאת, נוכח העובדה שליצרן הקוריאני יש מערכת של אמצאות, בקשות פטנטים ומדגמים על מוצריה בהליכי רישום שונים במדינות שונות לרבות ארצות הברית. לפיכך, נחוץ היה לצרף את היצרן הקוריאני להליכים אלו. לא ניתנה כל הכרעה שיפוטית הקובעת שהמוצרים הקוריאנים מפרים את הפטנטים. העובדה שהגיעו להסכם רק בארצות הברית מעידה על חולשת הטענות בקשר להפרה ותקפות הפטנטים של המבקשות. בנוסף, ציינו כי נודע לעדין על הסכם הפשרה רק כשקיבלו את מכתב ההתראה ביום 31.12.2023.
הם טענו כי דין הבקשה להידחות נוכח השיקולים שבית המשפט אמור לשקול במתן סעד זמני, שכן סיכויי התביעה אינם טובים. זאת, לאור חוות הדעת מטעמם לפיה המוצרים הקוריאנים שהמשיבה 1 משווקת אינם מפרים את הפטנטים, כך שאין למבקשות זכות לכאורה לקבלת הסעד. אשר למאזן הנוחות, טענו כי ייגרמו להם נזקים כבדים העולים בהרבה על הנזקים הלכאוריים של המבקשות שלא טענו לאף נזק. הצווים יגרמו להם נזקים ממוניים ולא ממוניים.
עוד טענו כי הבקשה עצמה אינה מפרטת את ההפרות אלא מפנה לחוות דעת המומחה. זאת, על מנת לעקוף את מגבלת העמודים. לדבריהם, המבקשות לא הציגו את טענותיהן כנדרש והסתפקו בטענות סתמיות וכלליות להפרת פטנטים.
טענות המבקשות בתשובה
בתשובתן, טענו המבקשות כי במקום להשוות בין המוצרים המפרים לתביעות הפטנטים כנדרש על פי דין, המשיבים עורכים השוואות בין עיצוב ודרך הפעולה של המוצרים המפרים לבין עיצוב ודרך הפעולה של מוצרי המבקשות. מהותית, המשיבים לא הראו כי המוצרים המפרים חסרי רכיב כלשהו מהרכיבים שבתביעות הפטנטים נושא ההליך או כי המוצרים המפרים שונים באופן מהותי מהאמצאות הנתבעות בפטנטים.
הן דחו את הטענה לשיהוי בטענה כי נודע להן על מעשי ההפרה רק בנובמבר 2023. המבקשות חברות אמריקאיות והן אינן מכירות את מנהלת המשיבה 1 או את דף הפייסבוק שלה.
אשר למאזן הנוחות, טענו כי בהעדר ראיה לסתור כי הפטנטים מופרים, נוטה המאזן במובהק לטובת מתן הצווים על מנת להגן על זכויותיהן הקנייניות הרשומות המוגבלות בזמן. הנזק היחיד שהמשיבים מצביעים עליו הוא כי טרם הרוויחו מההשקעה בהחדרת המוצרים המפרים לישראל.
אשר לאי הצירוף של החברה הקוריאנית, טענו כי המשיבים ביצעו את מעשי ההפרה בישראל ועל מנת לעצור מעשים אלה לא הייתה חובה לצרפה. הפרות הפטנטים פורטו כדבעי בבקשה והרחבת הדברים בחוות הדעת היא עניין מקובל ואף המשיבים עצמם פעלו כך. אין פסול בשימוש בהדמיות על מנת להמחיש את ההפרה ביתר קלות ויעילות לאור גודל המוצרים ואף מומחה המשיבים עשה שימוש בעיקר בשרטוטים ולא בתמונות.
אשר לזהות הסעדים, טענו כי הסעדים הזמניים אינם זהים לסעדים העיקריים ואין לדחות בקשתם רק מטעם זה, שכן אין המדובר בכלל ברזל וזהות הסעד היא רק אחד מהשיקולים שעל בית המשפט לשקול בהכרעה בבקשה לסעדים זמניים.
עוד טענו כי המשיבים ניסו להראות שמדובר בעניין סבוך, אך אין זה נכון. לפי ההלכה של בית המשפט העליון, לא משווים בין מוצר התובע למוצר הנתבעת אלא בין מוצר הנתבע לתביעות הפטנט כפי שנרשם. לדמיון או השוני העיצובי בין מוצרי הצדדים אין כל קשר לשאלה האם המקדחים מפרים את הפטנטים. גם דרך הפעולה של מקדחי מי מהצדדים אינה גוזרת את ההכרעה אם הופרו הפטנטים אם לאו. לטענתן, השאלה היחידה שבית המשפט צריך לשאול היא האם הרכיבים הטכניים שהוגדרו בתביעות הפטנטים קיימים או אינם קיימים במקדחים המפרים. הסרטון אליו הפנו המבקשות מדגים כי המקדחים המפרים פועלים בדיוק באותו אופן בו פועלים מקדחי המבקשות בניגוד לטענות המשיבים אשר לא התייחסו אליו.
אשר למומחה צ'רסון מטעם המשיבים, טענו כי זה אינו מומחה בתחום הרלוונטי. מדובר בעורך פטנטים והכשרתו היא בתחום הנדסת חשמל. חוות דעתו כוללת עדות עובדתית על פעילותה העסקית של עדין וחלקה העיקרי עוסק בניתוח השוואתי של פעולת המקדחים המפרים לפעולות מקדחי המבקשות. הן העלו טענות שונות בגינן סברו כי אין מקום לקבלה.
הן טענו כי לא ידעו במועד חתימת ההסכם עם החברה הקוריאנית על ההפרות וכי הדברים לא היו ידועים קודם לכן לפרופסור מזור, שאינו עובד של המבקשות.
השתלשלות הדברים לאחר הגשת כתבי הטענות
עובר לדיון, עתרו המבקשות לקיים את החקירות הנגדיות בהיוועדות חזותית. לבקשה זו התנגדו המשיבים. בהחלטתי מיום 1.3.2024 הבהרתי כי הדיון הקבוע ליום 5.3.2024 הינו בבקשה לקבלת סעד זמני ואינו דיון הוכחות בתביעה העיקרית. לפיכך, קבעתי כי אין מקום לביצוע חקירות של המומחים מטעם הצדדים. בנוסף, קבעתי כי ככל שהצדדים יבקשו לקיים חקירות נגדיות, עליהם להכין חקירה נגדית שתתמקד בסוגיות הרלוונטיות לבחינת הבקשה לסעד זמני.
לאחר שהושלמו טענות הצדדים בעניין בקשת המבקשות, נעתרתי בהחלטתי מיום 3.3.2023 לבקשה לקיים את חקירת המצהיר מטעמן בהיוועדות חזותית. בהחלטתי חזרתי על כך שיש להיערך לחקירות ממוקדות בסוגיות הרלוונטיות לבקשה לסעד זמני.
עובר לדיון, הגישו המשיבים הודעה אליה צירפו תרגום לעברית של חוות דעת המומחה שהוגשה מטעמם. בתחילת הדיון טען ב"כ המבקשות כי התרגום של חוות הדעת שהוגש על ידי המשיבים הינו גרוע , כך בלשונו.
בדיון נחקרו המצהיר מטעם המבקשות ד"ר סלאח הוואיס בהיוועדות חזותית. שלא כמתוכנן, חקירתו הנגדית נמשכה זמן רב. זאת, בין היתר, בשל קשיים טכניים והקושי להציג לעד מוצגים עליהם נשאל. בנוסף, התעורר קושי בתרגום לעברית של מינוחים מקצועיים בהם נעשה שימוש בכתבי הטענות ובחוות דעת של המומחים מטעם הצדדים. עקב האמור, בית המשפט אף מצא לנכון להפסיק את הדיון על מנת שהצדדים והמתורגמנית יוכלו להתארגן בכל הקשור לביצוע התרגום הנדרש. חקירתו של העד שהייתה אמורה להימשך כחצי שעה, נמשכה מספר שעות. בדיון נחקר גם המשיב 2 שהגיש תצהיר מטעם המשיבים.
לאחר הדיון, הגישו גם המבקשות תרגום לעברית של חוות הדעת שצירפו לבקשה ולתשובתם לתגובת המשיבים.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה.
תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן:
"(א) בקשה לסעד זמני תוגש בכתב ובכפוף לפרק זה.
(ב) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור בפרק זה ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה.
(ג) …
(ד) בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים האלה: (1) הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי; (2) אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני; (3) תום לבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני".
לעניין השיקולים שעל בית המשפט לבחון בדונו בבקשה למתן צו מניעה זמני נקבע כי "כידוע, בבקשה כזו נבחנים שני שיקולים עיקריים: סיכויי התביעה – במסגרתו על התובע לסעד זמני להראות שלא מדובר בתביעת סרק, אלא בשאלה רצינית לדיון (ראו: תקנה 95(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות)); ומאזן הנוחות – במסגרתו על בית המשפט לבחון אם בהערכת מכלול הסיכונים והסיכויים, אי מתן הסעד הזמני עלול להסב נזק למבקש שיהיה גדול מהנזק שעשוי להיגרם למשיב אם יינתן אותו סעד זמני (ראו: תקנה 95(ד)(1) לתקנות; רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו(1) 529 (2001)). ככלל, בין שני השיקולים הללו מתקיימת "מקבילית כוחות", אך נקבע זה מכבר בפסיקה כי הבכורה תינתן לשיקולים במסגרת מאזן הנוחות" ביחס לסיכויי התביעה- אלו נבחנים כאמור בשלב זה באופן לכאורי בלבד" (ראו: דברי כב' השופטת רות רונן ברע"א 1708/23 אשמי נ' א.ר.א.ב בונוס בע"מ (פורסם במאגר משפטי), פסקאות 13-14). וראו גם פסק דינה של כב' השופטת רונן ברע"א 40/23 Meta Platforms, Inc נ' אודאצ'י בע"מ, פסק דינו של כב' השופט גרוניס ברע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות 1993 בע"מ, והחלטת כב' השופט מינץ ברע"א 1215/23 מימוני גרינר נ' בול מסחר והשקעות בע"מ.
סיכויי הזכייה
כפי שצוין לעיל, יש לבחון את סיכויי הזכייה בשלב זה לכאורה בלבד. כפי שיפורט בהמשך, בשלב זה אין לומר כי סיכויי הזכייה של המבקשות גבוהים באופן שבחינתם יחד עם יתר השיקולים שבית המשפט בוחן בסיטואציה כזו מביאים למסקנה כי יש להיעתר לבקשה. ואסביר.
חוות דעת המומחה מטעם המשיבים
המשיבים הגישו חוות דעת של מר חוסה וייסברוט צ'רסון, אשר על פי חוות דעתו הוא עורך דין פטנטים מורשה בישראל ועורך פטנטים רשום מטעם משרד הפטנטים וסימני המסחר של ארצות הברית ובעל ניסיון של מעל 17 שנים בתחום הקניין הרוחני ובפרט פטנטים. המומחה משמש כמנהל ובעלים על חברה יונאורי בע"מ המספקת שירותי קניין רוחני לחברות בארץ ובחו"ל. על פי חוות הדעת, מדובר בבוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל מאוניברסיטת טאפסט, מדפורד מסצ'וסטס וכן לימודים לתואר שני אותם לא סיים באוניברסיטת תל אביב. בחוות הדעת לא צוין קשר מיוחד שיש למומחה עם המשיבים, כך שלכאורה מדובר במי שאינו תלוי במשיבים.
מומחה המשיבים הצהיר כי בחוות דעתו לא התייחס לשאלת תוקפם של הפטנטים הנטענים להפרה. הוא הצהיר כי ערך בדיקה מקיפה של חוות הדעת של המומחה מטעם המבקשות, של הפטנטים שנטען כי הופרו ושל ההיסטוריה של תהליך הרישום בישראל. בנוסף, הצהיר כי נבדקו הפטנטים והגשות פטנט בבעלות החברה הקוריאנית, נאסף מידע טכני אודות המקדחים מאנשי עדין ונערכו בדיקות פיזיות על שני המקדחים ועל מספר דגמים של מקדחים המיוצרים על ידי המבקשת 1.
המומחה מצא הבדלים משמעותיים במקדחים של החברה הקוריאנית אותם משווקת המשיבה 1 בהשוואה לאילו המיוצרים על ידי המבקשת 1. ראוי להביא דברים מתוך חוות הדעת. לשם הנוחות יובאו הדברים מחוות הדעת שתורגמה לעברית:
"נמצאו הבדלים משמעותיים במקדחים שלHaeNaem בהשוואה לאלו שמיוצרים על ידי Versah (להלן "המקדחים של Versah ) בעיקר בשיטתם לביצוע אוסידנסיפיקציה. המקדחים של HaeNaem מיועדים לביצוע אוסידנסיפיקציה על ידי חיתוך רקמת עצם מצדי חור השתל, ובאותה פעולה, חלוקה של רקמת העצם החתוך לצדי החור ולתחתיתו לדחיסה לאזור אוסידנסיפיקציה צדדית (לאורך צדי החור) ואזור אוסידנסיפיקציה פנימית (לאורך תחתית החור). המקדח של Versah לעומת זאת, מיועד לביצוע אוסידנסיפיקציה על ידי קבלת רקמת עצם מתחת חור השתל, דרך שחיקה, וחלוקה של רקמת העצם דרך חור השתל לצורך יצירת אזור אוסידנסיפיקציה צדדית ואזור אוסידנסיפיקציה תחתי. כמו כן, המקדח של Versah מיועד גם לחיתוך רקמת עצם, אף על פי שזהו תהליך שונה מהפעולה של אוסידנסיפיקציה, כפי שעשוי להיות נדרש להרחבת החור של השתל ו/או לספק רקמת עצם נוספת לתהליך האוסידנסיפיקציה. על רקע שיטות האוסידנסיפיקציה השונות של המקדח של HaeNaem והמקדח של Versah, נמצא כי גם העיצוב של המסורים שונה בהתאם. בחוות דעת זו, יתואר עיצובו של המקדח של HaeNaem בפירוט כדי לספק הבנה טובה יותר של המוצר. עוד ערכתי טבלה של התנהגות התביעה (מצורפת כנספח) המפרטת את מיפוי התביעות הנטענות ואת המקדח של HaeNaem. לאחר בדיקה מעמיקה ובהתבסס על כל המידע שנאסף ונבדק על ידי, הגעתי למסקנה כי המקדח שלHaeNaem (חבילת הקיט המלאה עם סטופר) אינו מפר אף אחת מהתביעות העצמאיות שהתובעים טוענים בבקשה כ מופרות"
(ראו סעיף 3).
בהמשך חוות דעתו, הסביר המומחה כי בחן את הפרת הזכויות תוך התחשבות בקריטריונים של "הפרה מילולית" ו -"הפרה על פי דוקטרינת שווי הערך". לדבריו, הפרה מילולית מחייבת כי המאפיינים המתוארים בתביעה יימצאו במוצר ואם זה אינו כולל לפחות מאפיין תביעה אחד, אזי ההפרה המילולית לא מתקיימת.
אשר להפרה על פי דוקטרינה שוות ערך, זו יכולה להיחשב הפרה גם אם לא קיימת הפרה מילולית. כך יכול בעל פטנט להוכיח כי "המאפיין המוחלף במוצר מבצע מהותית את אותה הפעולה ובאותו האופן על מנת להפיק את אותה התוצאה באופן מהותי כמו המאפיין הנדון, או על ידי הוכחה של הבדלים לא מהותיים בין המאפיין החלופי לבין מאפיין התביעה. כאשר במוצר חסר לחלוטין מאפיין תביעה אחד או יותר או שווי ערך להם, לא יכולה להיות הפרה לפי דוקטרינת שווי הערך" (ראו סעיף 5).
המומחה פירט בהרחבה את טענות המבקשות בדבר ההפרות המבוצעות על ידי המשיבים; תיאר את המוצר המשווק על ידי המשיבים; פירט את הקניין הרוחני של החברה הקוריאנית; תיאר את התהליך המתבצע עם שתלים דנטליים וטכניקות האוסאודנסיפיקציה הקיימות; תיאר את המקדח של החברה הקוריאנית וערך מיפוי של התביעות. לאחר כל זאת, הגיע למסקנה כי "לאור המידע המוצג בתרשימי מיפוי התביעות ומכל המידע שאספתי ובדקתי ביסודיות, אני סבור כי המקדח של Haenaem (ערכת מקדחים מלאה עם סטופרים) אינה(ו) מפר אף אחת מהטענות הבלתי-תלויות המפורטות לעיל, כפי שהוצגו בבקשה" (ראו סעיף 8).
חוות הדעת מטעם המבקשות
הבקשה למתן צו מניעה נתמכה בחוות דעת של מר טוד מרשל, אשר לדבריו הינו בעל תואר במדעי המחשב מאוניברסיטת מישיגן ובעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת ספרינג ארבור. על פי חוות הדעת, מדובר במי שמשמש כמנהל התפעול הראשי של המבקשת 1. קרי מדובר בעובד של המבקשת 1, אשר מקבל את משכורתו ממנה. בנסיבות אלה, צודקים המשיבים כי אין המדובר במומחה אובייקטיבי מטעם המבקשות. בנוסף, אין המדובר במי שעל פי תאריו כרשום בחוות הדעת, בעל השכלה פורמלית בתחום הפטנטים.
זאת ועוד, מהבקשה עולה כי המבקשות ידעו על פעילות המשיבים כבר ביום 27.11.2023 לאור פנייתו של פרופסור מזור (סעיף 3.3.4). ביום 17.12.2024 פרופסור מזור אף רכש את המוצרים המפרים לטענתם לצורך בחינתם (סעיף 3.3.5). התביעה והבקשה הוגשו ביום 25.1.2024. אף שלטענת המבקשות במקרה דחוף אין מניעה לכאורה להגיש חוות דעת של עובד של מי שעותר לקבלת סעד זמני, לו יש ידע ומומחיות נדרשים, לא שוכנעתי כי במקרה דנן הייתה דחיפות מיוחדת שמנעה מהמבקשות להצטייד בחוות דעת אובייקטיבית של מומחה בתחום. במיוחד הדברים אמורים, עת המבקשות כבר ניהלו בעבר הליכים משפטיים נגד החברה הקוריאנית ואף הודיעו כי פעלו לאכיפת זכויותיהן בספרד, כך שהיה להן ניסיון בהתמודדות מול מי שנטען כי הפר את זכויותיהן.
מנגד, המשיבים אשר נדרשו להגיש תשובה לבקשת לצו מניעה בתוך פרק זמן קצר, הגישו אותה ביום 26.2.2024 כשהיא נתמכת בחוות דעת של גורם מקצועי הנחזה להיות בלתי תלוי במשיבים.
חוות הדעת שהוגשה מטעם המבקשות מובילה לתוצאה הפוכה לחלוטין מזו של המשיבים. בתמצית ייאמר כי המומחה מטעם המבקשות סבר "כי כל המקדחים המפרים נופלים בגדר התביעות הבלתי תלויות של אחד או יותר מהפטנטים ולפחות בגדר חלק מהתביעות התלויות של הפטנטים" (סעיף 3.1). במסקנותיו כתב כי "לאחר בדיקה ויזואלית של מקדחים מפרים מייצגים ולאחר ביצוע ניתוח של סריקות באיכות גבוהה של המקדחים המפרים, ברור שכל 12 המקדחים המפרים נופלים בגדר תביעות הפטנטים ,IL'906 IL'356 ו-IL'826 וכי 4 המקדחים בעלי המעצור נופלים בגדר התביעות הבלתי תלויות של פטנט IL'554" (סעיף 6.1).
לתשובתן של המבקשות לתגובת המשיבים לבקשה צירפו המבקשות חוות דעת של המומחה מרשל מטעמן. לדבריו של המומחה מטעמן, חוות הדעת של המומחה צ'רסון שהוגשה מטעם המשיבים אינה משנה את מסקנתו כי המקדחים המפרים נופלים בגדר התביעות של הפטנטים (סעיף 1.2). המומחה ביקר את חוות הדעת של מומחה המשיבים. בין היתר, הסביר כי בניגוד לניתוח שערך מר צ'רסון, המקדחים המפרים כוללים את כל הרכיבים המתוארים באופן מילולי בתביעות. לטענתו, התיאור שמספק המומחה צ'רסון לדרך פעולתם של המקדחים המפרים סותרת את התיאור של דרך העבודה של המקדחים המפרים שמפרסמים המשיבים בעלון המוצר. בנוסף, טען כי בחוות הדעת מופיעות מספר טעויות בסיסיות חוזרות ונשנות לגבי פרשנות תביעות ויישומן תוך שפירט 4 טעויות (סעיף 2.5). כן הסביר כי היועצים המשפטים של המשיבה הסבירו את אופן הבחינה של הפרה מילולית וטענות נוספות. בסופה של חוות הדעת הבהיר כי חוות דעתו הקודמת נותרה ללא שינוי.
הצורך בחוות דעת אובייקטיבית של מומחה מטעם בית המשפט
יש לציין כי חוות הדעת שהגישו הצדדים נפרסו על פני עמודים רבים. כך חוות הדעת הראשונה מטעם המבקשות על צרופותיה מחזיקה 374 עמודים והשנייה 66 עמודים. חוות הדעת מטעם המשיבים על צרופותיה מחזיקה 362 עמודים.
מלבד תיאור מילולי, כללו חוות הדעת מטעם שני הצדדים תרשימים, צילומים, טבלאות, נתונים מספריים, הפניות ונספחים שונים.
חוות הדעת במקור היו כתובות באנגלית, כאשר כל צד מצא לנכון לצרף תרגום לעברית של חוות הדעת. לשיטת המבקשות, התרגום שהוגש על ידי שני הצדדים לא היה מדויק כך שיש קושי לתרגם לעברית מונחים מקצועיים שונים בהם נעשה שימוש בכתבי הטענות כמו גם בחוות הדעת מטעם הצדדים. על מנת להדגים את הקושי בעניין זה, ראוי להביא את הדברים של ב"כ המבקשות ביחס לתרגום של חוות הדעת אותו הגישו המשיבים כדלקמן: "חוות הדעת שהוגשה על ידי המשיבים הוגש גם תרגום שלה. חשוב לנו שיהיה ברור שהמסמך שצריך להתייחס אליו זה המסמך באנגלית. התרגום הוא גרוע ביותר. לדוגמה המילה מקדח הופיע בחוות הדעת כאזמל. המסקנות מתייחסות לרכיבים. כשיש מילה והמשמעות שלה היא ציפוף לעומת בתרגום עיבוי. יש את המילה פלויי שמופיעה כמה פעמים ותורגם פעם כחריץ ופעם שניה כנתיב זרימה. זה יוצר בלבול".
המבקשות עצמן אף הסתייגו מתוכן התרגום של חוות הדעת שהוגשה מטעמן. להלן הדברים: "יצוין כי התרגומים נעשו במהירות רבה ולצורך ההליך הזמני והם מהווים תרגום חופשי שנועד להקל על הבנת שאלת הפרת הפטנטים. במקרה של חוסר בהירות ו/או חוסר דיוק, הניסוח הקובע הוא באנגלית, כפי שהופיע בחוות הדעת המקוריות שהוגשו לבית המשפט במועדים המצוינים לעיל".
יש לציין עוד כי חקירתו של המצהיר מטעם המבקשות ד"ר האוויס התנהלה בהיוועדות חזותית. בדיון הייתה נוכחת מתורגמנית מטעם המבקשות. חרף זאת, התעורר קושי רב בקיום הדיון לרבות קושי בתרגום מינוחים מקצועיים בשאלות שהופנו לעד. צודקים המשיבים, כנטען בסיכומיהם, כי חקירתו של העד נקטעה בין היתר בשל קשיי התרגום (ראו סעיף 31 לסיכומי המשיבים). בית המשפט אף מצא לנכון להפסיק את חקירתו של המצהיר על מנת לאפשר למתורגמנית להתארגן להמשך.
על מנת להבין את המורכבות של המינוחים המקצועיים עמם בית המשפט נדרש להתמודד לצורך מתן החלטה, יובאו כדוגמאות מספר ציטוטים מתוך חוות הדעת של המומחים.
כך למשל, בחוות דעת המומחה מטעם המבקשות נכתב כדלקמן:
"תביעה בלתי תלויה מס' 1 של פטנט IL'906 מתייחסת לאוסטאוטום (מקדח) המוגדר כך שיסתובב באופן רציף כדי להגדיל חור בעצם ע"י דחיסה, האוסטאוטום כולל: מוט המגדיר ציר אורכי של סיבוב של האוסטאוטום, גוף מחובר למוט, לגוף יש קצה אפיקלי (קודקוד) בצד הרחוק מהמוט. לגוף יש פרופיל חרוטי היורד מגודל קוטר מקסימלי בצד שבקרבת המוט לגודל קוטר מינימלי בצד של הקצה האפיקלי (הקודקוד), הקודקוד כולל לפחות שפה אחת, הגוף כולל מספר חריצים לאורך הגוף, מספר פאות, כל פאה נוצרת בין חריצים סמוכים, לפחות אחד מהשפה והפאות מוגדרים כדי ליצור כוח תגובה צירי מנוגד כאשר הם מסתובבים ברציפות בכיוון הדוחס ובמקביל מתקדמים בכוח לחור בעצם, כאשר כוח התגובה הצירי המנוגד הוא מנוגד בכיוון לכיוון המתקדם בכוח לתוך החור בעצם, כאשר לכל חריץ יש פנים דוחסות ופנים חותכות ממול, וכאשר לכל פאה יש פנים שמחברות פנים דוחסות של חריץ אחד לפנים חותכות של חריץ שלידו, וכאשר לכל הפנים של הפאות יש פיתול סלילי שפונה מהכיוון דחיסה ככל שהגוף הקוני יורד" (ראו סעיף 5.2.2).
בחוות הדעת מטעם המשיבים נכתב למשל כדלקמן: "לפיכך מאחר שעובי d2של אזור האוסאודנסיפיקציה הפנימית הנוצר בתוך שקע השתל קטן מעובי d1 של אזור האוסאודנסיפיקציה הצדדית הנוצר על פני הדופן הפנימית של שקע השתל, ישנה מגבלה בכך שהדבר לא מספיק כדי לשמש להרמת סינוס מקסילרי. יתר על כן, כאשר שקע השתל מורחב על ידי דחיסה ללא הסרת רקמת העצם, מופעלת מידה משמעותית של לחץ על הצדדים של שקע השתל הגורמת למטופל לחוות כאב.
מקדח HaeNaem ("מקדח")
המקדח, המוצג באיור 4 להלן, מיועד להרחיב את שקע השתל לרוחב הגדול מספיק כדי להחדיר שתל על ידי חיתוך רקמת עצם, תוך יצירת אזורי אוסאודנסיפיקציה צדדיים ופנימיים בו-זמנית. המקדח, המשלב מבנה ספירלי כפול (המתואר בהמשך), יכול לשמש בצורה מתאימה להרחבת הסינוס המקסילרי, מה שהופך אותו למוצר נחשק יותר בהשוואה למקדחים אחרים הזמינים מסחרית, כולל מקדחיVersah" (עמוד 7).
מדובר בדוגמאות בלבד, כאשר חוות הדעת על נספחיהן כוללות שימוש בביטויים ובמינוחים רבים המצריכים בחינה מקצועית של מומחה לתחומים אלה.
כל אחד מהצדדים הפנה בסיכומיו לאותם חלקים בחוות הדעת שלשיטתו תומכים בעמדתו וטען כי אין לקבל את טענות הצד שכנגד שיש בהן לשיטתו כדי להטעות את בית המשפט. כפי שפורט לעיל, חוות הדעת שהוגשו מטעם שני הצדדים מובילות למסקנות הפוכות. בעוד שעל פי חוות דעת המבקשות, דין הבקשה לסעד זמני כמו גם התביעה שהגישו להתקבל, על פי חוות דעת מטעם המשיבים דינן של הבקשה והתביעה להידחות.
כאמור לעיל, המומחה מטעם המבקשות משמש כמנהל התפעול הראשי של המבקשת 1,כך שמדובר בעובד של המבקשת 1 המקבל ממנה את משכורתו. בנסיבות אלה, צודקים המשיבים כי אין המדובר במומחה אובייקטיבי מטעם המבקשות. בנסיבות אלה בהן יש למומחה אינטרס כלכלי מובהק בתוצאות ההליכים כאן ולאור חוות הדעת הסותרת מטעם המשיבים, קיים קושי להסתמך על חוות דעת זו. במיוחד הדברים אמורים, במקרה דנן בו מתבקש סעד כה מרחיק לכת של צו מניעה כבר בשלב מוקדם זה של ניהול ההליכים וטרם התקיים דיון מקיף בטענות הצדדים.
לאור כל האמור ונוכח מורכבות הנושא כמפורט לעיל, נחוץ ביותר למנות מומחה ניטרלי מטעם בית המשפט, שישמש כיועץ עבורו בבחינת הסוגיות המקצועיות העומדות לבירור. המומחה שימונה יבחן בין היתר את חוות הדעת מטעם שני הצדדים ואת טענותיהם בסוגיות המקצועיות כפי שהובאו בכתבי הטענות מטעמם; יבחן את המוצרים המפרים כנטען במישרין ובאופן בלתי אמצעי; ישווה מוצרים אלה אל תביעות הפטנטים; יבחן את הזכויות הקנייניות של החברה הקוריאנית שאת מוצריה משווקים המשיבים ועוד. לאחר שתוגש חוות דעת מפורטת מטעם המומחה שימונה, תינתן אפשרות לצדדים להפנות אליו שאלות הבהרה. בהמשך, יוכלו הצדדים לזמן את המומחה לחקירה נגדית על חוות הדעת. זו דרך המלך וכך יש לנהוג במיוחד במקרה דנן. אין מקום שהליך כה מורכב יתברר במסגרת סעד זמני.
אי צירוף החברה הקוריאנית
כאמור לעיל, טענו המבקשות כי בשנה 2022 הוגשה בארצות הברית על ידי המבקשות 1ו-2 תביעה נגד החברה הקוריאנית בגין ייצור ושיווק מקדחים שהפרו את הפטנטים הרשומים בארצות הברית. לאחר הגשת התביעה, הגיעו המבקשות 1-2 עם החברה הקוריאנית לידי הסכם פשרה שנחתם ביום 9.2.2023 לפיו התחייבה האחרונה, בין היתר, לחדול משיווק המקדחים המפרים נושא התביעה בארצות הברית. במסגרת התביעה והבקשה לסעד זמני טענו המבקשות כי המשיבה 1 החלה להפיץ ולמכור בישראל מקדחים מפרי פטנטים מתוצרת החברה הקוריאנית שבגינם הוגשה התביעה שם. לאור זאת, היה מצופה כי התביעה תוגש גם נגד החברה הקוריאנית בהיותה זו שמספקת למשיבה 1 את אותם מוצרים מפרים. המבקשות נמנעו מלעשות כן והתביעה כאן הוגשה אך כנגד המשיבים.
אם סברו המבקשות כי אכן קיימת הפרה של הפטנטים שלהן ולאור זכייתן כנטען בהליכים נגד אותה חברה קוריאנית, הדעת נותנת כי היה להן פשוט יותר לקבל את הסעד המבוקש אם התביעה הייתה מוגשת נגדה. שהרי לכאורה, אם במסגרת אותם הליכים בארצות הברית הודתה החברה הקוריאנית כי הפרה את זכויותיהן של המבקשות, קיים סיכוי גבוה כי גם בהליכים שהיו מתנהלים נגדה בגין המקדחים המפרים נשוא הבקשה כאן, אותם היא מפיצה בישראל באמצעות המשיבים, התוצאה מבחינתן תהיה דומה.
אציין כי המבקשות היו מודעות לאפשרות של הגשת תביעה נגד החברה הקוריאנית. הן אף מצאו לנכון לציין בכתב התביעה כי הן שומרות על זכותן להוסיף את החברה הקוריאנית לתביעה (ראו הערת שוליים 6, עמוד 5 לכתב התביעה). ניסוח דומה נכתב גם בבקשה דנן ובה צוין כי המבקשות שומרות על זכותן להוסיף את החברה לבקשה למתן סעד זמני (ראו הערת שוליים7, עמוד 3 לבקשה). המבקשות לא פעלו כך ונמנעו מלצרף את החברה הקוריאנית שהיא צד דרוש לבירור סוגיה זו.
אני מסכים עם טענת המשיבים כי לא ניתן לדעת מה היו השיקולים של החברה הקוריאנית בהגעה להסכם פשרה שהתייחס לארצות הברית. בהחלט ייתכן שהשיקול של החברה הקוריאנית היה להימנע מהליך משפטי של תביעת פטנטים יקר וארוך בארצות הברית. אכן, אין בהסכם הפשרה בין המבקשות לחברה הקוריאנית במסגרת ההליכים הקודמים כדי ללמד כי אין ביכולתה להתמודד עם הטענות שמעלות המבקשות בהליך כאן. בנסיבות אלה, אין לשלול אפשרות כי מדובר בהימנעות מכוונת של המבקשות מלהתמודד עם טענות אפשריות של החברה הקוריאנית. מסיכומי המבקשות עולה גם כי נמנעו בין היתר מצירופה של החברה הקוריאנית מחשש שצירופה יביא לייקור ההליך ולסרבולו (ראו סעיף 7.2 לסיכומי התשובה). אין מקום לקבל שיקול זה ובכך להימנע מצירופו של צד דרוש.
לאור כל האמור, אי צירופה של החברה הקוריאנית להליך בהיותה צד דרוש, פועל לחובת המבקשות ומצדיק את דחייתה של הבקשה לקבלת הסעד המבוקש טרם ייערך בירור יסודי של טענות הצדדים במסגרת ההליך העיקרי.
מאזן הנוחות
כאמור, המבקשות טענו כי מאזן הנוחות נוטה לטובתן. לטענתן, ייבוא, שיווק וקידום מכירת המוצרים גורמים להן נזק עצום ובלתי הפיך ועל כן מתבקש בית המשפט להושיט להן סעד ולעצור את המשך מעשי ההפרה. לדבריהן, בהינתן שתקופת חיי הפטנט מוגבלת ל-20 שנה, אם אובדת לבעל הפטנט הבלעדיות שמקנה לו הפטנט בתקופה זו, מדובר בנזק קשה ובלתי הפיך שלא ניתן לפצות עליו באופן ריאלי. מאחר שהמשיבה 1 משווקת את המוצרים במחירים זולים משמעותית ומאחר שלאחר כ-12-20 שימושים במקדח יש להחליפו, הרי שהנזק מתמשך וגדול יותר. מנגד, טענו כי למשיבים לא ייגרם נזק מהוצאת הצווים ובסך הכל ייאלצו לשווק מוצרים אחרים כפי שעשו בעבר. לטענתן, ככל שייגרם למשיבים נזק כספי כלשהו, הם יוכלו לעתור לקבלת סעד כספי. לדבריהן, יש לזכור שהמשיבים לקחו על עצמם סיכון מחושב שהתממש כעת, שכן המשיבים הכירו את התביעה בארצות הברית וידעו כי הם משווקים מוצרים מפרי פטנטים. עוד טענו כי מאזן הנוחות נוטה לטובתן גם לאור מצבם הכלכלי של המשיבים. לטענתן, מעיון בנסח פרטי החברה על שם המשיבה 1 רשומים עשרות שעבודים לטובת בנקים ואנשים פרטיים לגבי הון, נכסים וציוד, כך שאפילו יזכו בתביעה העיקרית, הן עלולות למצוא עצמן מול שוקת שבורה ובלי יכולת להיפרע.
מנגד, טענו המשיבים כי ייגרמו להם נזקים כבדים העולים בהרבה על הנזקים הלכאוריים של המבקשות שלא טענו לאף נזק וכי הצווים יגרמו למשיבה 1 לנזקים ממוניים ולא ממוניים. לטענתם, הבקשה משנה מצב קיים ובוודאי שאינה עולה בקנה אחד עם מטרתם של סעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים. אם יינתנו הצווים כפי המבוקש, המשיבים יצטרכו לחדול מלהפיץ ולשווק את המוצרים הקוריאניים והמוצרים שנמכרו ללקוחות קצה ייאספו וכל זאת עוד בטרם הוכח ולו ברמה מינימלית כי אותם מוצרים מפרים את הפטנטים. הדבר יגרום לנזק בלתי הפיך של פגיעה במוניטין של המשיבה 1 שאינו בר פיצוי בשוק האביזרים הרפואיים המבוסס על מוניטין ויוריד לטמיון את השקעותיה. מנגד, אי מתן צווים לא יכביד על ביצוע פסק הדין. אם תתקבל התביעה לרבות הסעד למתן חשבונות, ניתן יהיה לפצות את המבקשת באמצעות פיצוי כספי. במקרה כזה, המשיבים יידרשו ממילא להימנע מלעשות שימוש במוצרים הקוריאנים. מדובר בסעדים קלים לאכיפה, במיוחד כאשר המשיבה היא חברה מוכרת וגדולה בישראל.
אני סבור כי הדין עם המשיבים בסוגיה זו של מאזן הנוחות.
איני מקבל את טענת המבקשות כי לא ייגרם כל נזק למשיבים שכן באפשרותם יהיה למכור מוצרים אחרים. כפי שטענו המשיבים, קבלת הבקשה תסתום את הגולל על שיווק המוצרים הקוריאנים על ידי המשיבה 1 שהשקיעה מאות אלפי ₪ לצורך החדרת המוצרים הקוריאנים לשוק. תהליך שאורך לפחות שנה ועוד בטרם נוצר לה כל רווח ממכירתם לאור השקעותיה האדירות לשיווק המוצרים הקוריאניים בישראל (ראו סעיפים 19-22 לתגובתה וכן סעיפים 10-13 לתצהיר מילמן).
טענת המבקשות כי ככל שייגרם למשיבים נזק כספי יוכלו להגיש תביעה כספית, פועלת כחרב פיפיות נגדן, שהרי ניתן לקבל את הטענה ההפוכה לפיה ככל שלמבקשות נגרם נזק, באפשרותן יהיה לעתור לקבלת סעד כספי, כפי שאכן עשו במסגרת ההליך כאן. הדבר מקבל משנה תוקף שעה שהמבקשות עותרות למעשה לשנות מצב קיים מזה תקופה בלתי מבוטלת.
זאת ועוד, טענת המבקשות כי ייגרם להן נזק בלתי הפיך עומדת בסתירה לסעד שהתבקש במסגרת כתב התביעה. כאמור, המבקשות עתרו לחייב את המשיבים, ביחד ולחוד, לשלם להן, לפי בחירתן, שתיעשה לאחר מתן דו"ח רואה החשבון: פיצויים בגין הנזקים הממשיים שנגרמו להן כתוצאה ו/או בעקבות מעשי ההפרה של הנתבעים, כמתואר בתביעה, בהתחשב, בין השאר בדו"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ולחלופין, להשיב להן את כל הרווחים שהפיקו המשיבים או מי מהם כתוצאה ו/או בעקבות מעשי ההפרה שביצעו, בהתחשב, בין השאר, בדו"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק (ראו סעיף 2 (5) לכתב התביעה). קרי מדובר בנזק בר פיצוי.
אין גם מקום לקבל את טענת המבקשות כאמור לעיל כי לאור מצבם הכלכלי של המשיבים, מאזן הנוחות נוטה לטובתן. מדובר בטענה שנטענה על דרך הסתם. כידוע, חברות עסקיות נדרשות לצורך פעילותן לקבלת אשראיים שונים. אין בקיומם של שעבודים לטובת בנקים ואחרים כדי להצביע על קשיים כלכליים של המשיבה 1. יש לציין כי בחקירתו הנגדית המשיב 2 לא נשאל כלל בעניין זה. לכך יש להוסיף כי התביעה הוגשה גם נגד המשיבים 2 ו- 3 באופן אישי, כך שלכאורה המבקשות תוכלנה להיפרע גם מהם ככל שתביעתן תתקבל.
בחוות הדעת מטעם המשיבים תיאר המומחה את פרופיל החברה. בהתאם לדבריו, מדובר בחברה הפעילה בכ-70 מדינות ברחבי העולם. המשיבה 1 מחזיקה בנתח שוק הנאמד בכ- 3-4% מסך כמות השתלים הנמכרים בעולם, נחשבת מובילה עולמית בתחום של השתלות שיניים ובדרך להפוך לספקית שתלים דנטליים הפרטית והעצמאית המובילה בעולם (ראו סעיף 4).
המשיב 2 אשר העיד כי הוא משמש כיושב ראש ומנכ"ל של המשיבה 1 ומחזיק 45% ממניותיה, אישר בחקירתו את הדברים בדבר היקף פעילותה של המשיבה 1 (עמוד 10 שורה 28 ועמוד 11 שורות 12-13). הוא גם העיד על היקף הפעילות הנרחב של המשיבה 1. להלן דבריו: "לבד יש לנו 150 מקדחים שונים. אנו מוכרים את החברה הקוריאנית שיש לה עוד 150 מקדחים שונים. כל אחד עושה משהו אחר. והיום יש לנו בערך 4,000 מוצרים שאנו מוכרים, מיצרים מליון וחצי מוצרים בחודש. בתור החברה אחת הגדולות בעולם, אנו מסתכלים בצורה רחבה…" (ראו עמוד 12 שורות 1-4).
המבקשות טענו בסיכומיהן כי המשיבים הודו בפה מלא כי בחרו בכוונה תחילה לקחת סיכון ולהתחרות בהן באמצעות המקדחים המפרים, כאשר ידעו היטב כי מדובר במוצר מוגן בפטנטים (ראו סעיף 1.1 לסיכומים). הם אף הפנו לחקירתו של המשיב 2 וטענו כי זה הודה במפורש כי המשיבה 1 החליטה להתחרות במבקשות ולשווק בארץ את המקדחים המפרים מתוך ידיעה מוחלטת שהיא לוקחת סיכון שמדובר במקדחים המפרים את הפטנטים (ראו סעיף 2.4 לסיכומים והפרוטוקול בעמוד 13 שורות 4-5 ושורות 12-13). אני דוחה טענה זו. אני מסכים עם טענת המשיבים בסיכומיהם כי המבקשות מוציאות מהקשר את חקירתו הנגדית של מילמן.
להלן הדברים מחקירתו הנגדית של המשיב 2:
" ש. ידעת שהמוצרים הקוריאנים שאתה מביא לארץ מתחרים במוצרים של ורסה.
ת.כן.
ש.עשית את כל ההכנות, בדקת אם המוצרים מפרים פטנטים בישראל, לפני שהבאת אותם לארץ?
ת.המהנדסים שלי, הקוריאנים ולפי הבנתי, זה לא מוצר מפר פטנט, לא הססתי. אם הייתי חושב שזה מפר, לא הייתי מביא.
ש.האם ידעת שיש פטנטים?
ת.הנחתי שיש פטנטים.
ש.לקחת סיכון והחלטת שלא לבדוק?
ת.אני לוקח סיכון על הכל. כל דבר שעושים יש בו סיכון.
ש.ידעת שאולי יש פטנטים וידעת שאתה מתחרה בורסה ולא בדקת אם יש פטנט?
ת.בדקתי את המוצר, יש לי נסיון מהגדולים בעולם בתחום, עם נסיוני והערכת המהנדסים שלי, אם זה שהמוצר עובד בצורה הפוכה מהמוצר של ורסה, הערכתי שזה לא מפר, בהנחה גבוהה. יש סיכון בכל דבר" (עמוד 13 שורות 4-17).
טענת המשיבים כי מעדותו עולה כי לא ידע על הפטנטים של המבקשת 1 אלא הניח באופן כללי שיש לה פטנטים; כי לפי מה שנמסר לו מהחברה הקוריאנית מוצריה מוגנים בפטנט ושהם עובדים בצורה שונה ממוצרי המבקשות; כי הסיכון שלקח הוא סיכון המלווה אותו יום יום בניהול העסק מאחר שכל דבר שעושים יש בו סיכון, משקפת יותר מדויק את עדותו (ראו סעיף 54 לסיכומי המשיבים).
לאור כל האמור, לא מצאתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשות.
זהות הסעדים
כאמור, בהחלטתי מיום 25.1.2024 ציינתי, בין היתר, כי מעיון בבקשה ובתביעה נראה כי הסעדים הזמניים המבוקשים דומים מאוד וברובם המוחלט זהים לסעדים המבוקשים בתביעה העיקרית. עוד ציינתי כי "בנסיבות כאלה נטיית בית המשפט שלא ליתן צו זמני, שכן אין מקום להכריע במסגרת הליך מקדמי בעניינים שמקומם במסגרת בירור ההליך העיקרי". בהחלטתי הפניתי בין היתר לפסק הדין ברע"א 6203/20 י.ע.ז חברה לבניה ופיתוח בע"מ נ' רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ – פיסקה 12 וכן לע"א 5537/12 הוט מועדון צרכנות הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בע"מ נ' ערוצי זהב ושת'- פיסקה 8).
יש לציין כי שלושת הסעדים הראשונים המפורטים בבקשה שהם מתן צו מניעה זמני וצו עשה זהים לחלוטין לשלושת הסעדים הראשונים בכתב התביעה שהם צו מניעה קבוע וצו עשה המפורטים (ראו הסעדים המפורטים בסעיפים א, ב, ו-ג של הבקשה והשוו עם סעיפים 2.1 (1) , 2.1 (2) ו-2.1 (3) לכתב התביעה).
הסעד הרביעי במסגרת הבקשה (סעיף ד) נוסח כדלקמן: "צו המורה למשיבים מס' 1-2, ביחד ולחוד, ולכל מי שבא מטעמם ו/או במקומם, לגלות למבקשות בתוך 7 ימים ממועד מתן הצו, בתצהיר מאומת כדין, את שמות וכתובות כל בתי העסק ו/או המפיצים ו/או הסוחרים מהם נאספו המוצרים המפרים, ואת כמויות המוצרים המפרים שנאספו, כאמור". סעד זה למעשה אך משלים את הסעד המבוקש בסעיף ג לבקשה לפיו יש להורות על איסוף המוצרים ומהווה למעשה דיווח על ביצועו של הצו תוך פירוט שמות הלקוחות מהם נאספו המוצרים והכמויות שנאספו.
מטרת הסעדים הרביעי והחמישי בכתב התביעה (סעיפים 2.1 (4) ו-2.1 (5)) לאסוף נתונים שיאפשרו למבקשות להגיש תביעה כספית. זאת, בהנחה שאכן יתברר כי הן זכאיות לקבלת הסעדים הזמניים הזהים כאמור לסעדים הקבועים.
לאור האמור, אני מסכים עם טענת המשיבים כי קבלתה של הבקשה משמעותה מתן פסק דין טרם שנוהל ההליך העיקרי ומוצו טענות הצדדים. אין מקום לכך שבמסגרת בקשה לסעד זמני יידרש בית המשפט לצלול לעומקן של טענות הפרת פטנטים, להבחין בין אמצאות של שני הצדדים ולקבוע ולו לכאורה כי המשיבים מפרים את הפטנטים של המבקשות. אני גם מסכים עם טענתן כי לאור חוות הדעת המקצועיות הסותרות, יהיה צורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט (ראו הדיון לעיל בדבר הצורך בחוות דעת מומחה אובייקטיבית), כך שהכרעה בין חוות הדעת צריכה להיעשות במסגרת ההליך עיקרי. אם יינתנו הצווים כפי המבוקש, המשיבים ייאלצו למעשה לחדול מלהפיץ ולשווק את המוצרים אותם רכשו מהחברה הקוריאנית ולאסוף מוצרים שמכרה ללקוחות קצה בטרם הוכח כי אותם מוצרים מפרים את הפטנטים. אין מקום לכך.
חשוב לציין כי אני מסכים עם טענת המבקשות שאין המדובר בכלל ברזל וזהות הסעד היא רק אחד מהשיקולים שעל בית המשפט לשקול בהכרעה בבקשה לסעדים זמניים, אלא שבמקרה דנן, מעבר לזהות הסעדים כמפורט לעיל, קיימים שיקולים נוספים אשר יחדיו מצדיקים את דחיית הבקשה.
טענות נוספות
מבלי לקבוע מסמרות בשלב זה, קיימות טענות נוספות של המשיבים שעצם העלאתן והצורך לבררן משליך על סיכויי התביעה. כך למשל, טענת המשיבים כי חקירתו הנגדית של המצהיר מטעם המבקשות שבוצעה בהיוועדות חזותית הקשתה עליהם למצות את החקירה הנגדית (ראו סעיף 8 ו-31 לסיכומים); הימנעות מהגשת תצהיר של פרופסור מזור שהוא המפיץ של מוצרי המבקשות בארץ (סעיף 37 לסיכומים); הטענה כי המוצרים של החברה הקוריאנית נמכרים באתרים נוספים מזה מספר שנים וכי עניין זה היה ידוע לפרופסור מזור המשמש מפיץ רשמי שלהן (סעיף 38); טענות להסתרת התכתבות בין ד"ר האוויס לבין מזור (סעיף 45) ועוד. אומנם ניתן על ידי המבקשות מענה לטענות אלה של המשיבים, אך אין בו כדי לייתר את הצורך לבררן ונכון שבירור זה ייערך במסגרת ההליך העיקרי.
סוף דבר
לאחר שבחנתי את סיכויי הזכייה, לאור חוות הדעת הסותרות שהוגשו מטעם הצדדים; לאור הסתמכות המבקשות על חוות דעת של עובד מטעמן והעדר חוות דעת אובייקטיבית מטעמן; לאור הצורך למנות מומחה מטעם בית המשפט בסוגיות המקצועיות שבמחלוקת; לנוכח אי צירוף החברה הקוריאנית שהיא צד דרוש במחלוקת; לאור מאזן הנוחות והאפשרות של המבקשות להיפרע מהמשיבים על ידי קבלת פיצוי כספי ככל שתוכחנה טענותיהן; לאור זהות הסעדים הזמניים לעיקריים כמפורט לעיל; לאור הטענות הנוספות שפורטו לעיל המצריכות בירור ומשליכות גם על סיכויי הזכייה, נחה דעתי כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות.
ויובהר, כי דחיית הבקשה לסעד זה אינה סוגרת את הדלת בפני המבקשות. כאמור, טענותיהן יתבררו במסגרת ההליך העיקרי.
אשר על כן, הבקשה לסעד זמני נדחית. המבקשות ישלמו למשיבים הוצאות בסך של 20,000 ₪.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.
ניתנה היום, א' אייר תשפ"ד, 09 מאי 2024, בהעדר הצדדים.
