מספר בקשה:12
בפני
כב' השופטת כרמית חדד
המבקש:
XXX
ע"י ב"כ עו"ד ליאת מנשקו
נגד
המשיבה:
XXX
ע"י ב"כ עו"ד XXX
החלטה
לפני בקשת המבקש, מר XXX לביטול צו איסור נשיאת נשק שניתן בתיק זה ביום 23.12.2020 ובתיק 52894-05-20 ביום 24.05.2020.
רקע:
1. המשיבה גב' XXX (להלן:"המשיבה") הגישה במסגרת הליך זה ביום 23.12.2020 בקשה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א – 1991 (להלן:"החוק"). בו ביום ניתן צו במעמד צד אחד לרבות צו איסור נשיאת נשק. בדיון מיום 29.12.2020 בהסכמת המשיב הוארך הצו לתקופה של שלושה חודשים.
כמו כן ניתן צו לפי החוק ביום 24.05.2020 בתיק 52894-05-20 ואף הוא כלל איסור נשיאת נשק.
ביום 19.11.2023 הגיש המבקש בקשה לביטול צו איסור נשיאת נשק ביחס לשתי התובענות.
2. המבקש והמשיבה היו נשואים.
שתי התובענות כמפורט לעיל הוגשו על יסוד אירוע מיום 17.05.2020. בגין אירוע זה הוגש כתב אישום כנגד המבקש. על פי גזר הדין מיום 30.09.2020 בתיק ת"פ 52346-05-20 ות"פ 15712-06-20 שצורף על ידי המבקש לתיק זה על פי החלטת בית המשפט מיום 18.03.2024 עולה כי המבקש הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון לפיה ביום 17.05.2020 ניטש ויכוח בין המבקש למשיבה על רקע רצונו של המבקש לקבל את הטלפון הנייד של המשיבה ואת הקוד לפתיחתו. משסירבה המשיבה איים עליה המבקש כשאמר לה שאם לא תוריד את הסיסמה ירצח אותה. המשיבה ביקשה מן המבקש שיירגע שאז נטל המבקש סכין מטבח עם ידית ירוקה התקרב אל המשיבה בעודו מחזיק את הסכין וכשידו מונפת ואיים עליה באומרו "אם לא תעשי איתי הפריה ביולי אני ארצח אותך באוגוסט". בהמשך ולאחר שהמשיבה מסרה למבקש את הסיסמה לנייד הוסיף המבקש ואיים עליה באומרו "את יודעת למה אני מסוגל אני גם יכול לשבור לך את הטלפון" ובהמשך חזר ואמר לה "אני אשבור לך את הטלפון". בהמשך כתב לה המבקש הודעה במסגרתה דרש ממנה לבצע בו מעשים מיניים תוך ציון המעשה המיני הספציפי ולאחר שהמשיבה ענתה לו "אל תאיים עלי!" המשיך המבקש באיומיו במשלוח הודעה בעלת אופי דומה לקודמתה.
כאשר אביה של המשיבה יצר קשר עם המבקש וביקש ממנו לרדת לכניסה לבית על מנת לשוחח עמו יצא המבקש מהדירה ואמר למשיבה "אני הולך לדבר עם אבא שלך ואת אל תעזבי את הבית, כי אם לא אני ארצח אותך".
בנוסף הורשע המבקש על פי הודאתו בכך שביום 25.05.2024 התקשר המבקש לטלפון של המשיבה ואמר לה "הי מאמי זה XXX שחררי אותי מכאן יא בת זונה" ובהמשך התקשר שוב ואמר לה בין היתר "אני אתקשר אלייך כל הזמן. ואנחנו עוד ניפגש …אני לא אתרחק ממך, אני לא אתן לך גט בחיים, אני לא אתן לך גט, בחיים". בנוסף התקשר אליה המבקש בין התאריכים 25.05.2020 ועד 01.06.2020 כ – 67 פעמים וזאת תוך הפרת צו הגנה שניתן בתיק 52894-05-20.
טענות הצדדים:
3. המבקש טוען כי צו לאיסור נשיאת נשק ניתן בתובענות הנ"ל במסגרת "בקשה גנרית" וכי אלמלא המצב הבטחוני דהיום לא היה המבקש מעורר הבקשה ולא היה כל צורך לשנותה.
המבקש טוען כי במסגרת תיק 52889-12-20 לא היה מקום ליתן צו שכן הבקשה להארכת הצו ניתנה ללא בסיס מוצק להארכתו וזאת גם לגישת המבקשת שם.
המבקש טוען כי הצדדים התגרשו בחודש ספטמבר 2020 וכי כיום אין ביניהם כל קשר והיחסים נותקו כליל. המבקש הוא תושב קיבוץ XXX באיזור עוטף עזה סמוך לגבול, המבקש לטענתו עובד כאיש פרסום המגיע לאזורים החשופים לסיכון חיי אדם מסיבה בטחונית וכן לאיזורי הפזורה הבדואית.
לטענת המבקש חלף זמן מאז ניתן הצו בשנת 2020. המבקש עתר בבקשה להוצאת רישיון נשיאת נשק וסורב בשל הצווים שניתנו בתיקים דנן.
4. המשיבה מתנגדת לביטול הצו. המשיבה טוענת כי המבקש הוא אדם מסוכן וחולה במחלת נפש קשה מניה דיפרסיה וכי היה מאושפז פעמים רבות בבית חולים פסיכיאטרי. המשיבה חוששת לחייה אם תאושר בקשתו לנשיאת נשק, המשיבה מצויה בטיפולי הפריה וחששות ופחדים מעין אלו רק יקשו על הטיפול ולבטח לא יתרמו דבר. המשיבה טוענת כי היא מתגוררת עם בתה היחידה וחוששת לחייה באם תאושר בקשת המבקש.
5. בתשובה לתגובה טען המבקש כי הוא יוצא יחידה קרבית ובוגר קורס מכי"ם, המבקש טוען כי מעולם לא איים בסכין, כי האיום היה מילולי בלבד וכי מדובר באירוע חד פעמי שלא חזר על עצמו בשום צורה ואופן כלפי המשיבה. המבקש מוסיף וטוען כי ממילא יהא עליו לעבור משוכה נוספת ועמידה בתנאים לקבלת רישיון. המבקש טוען כי הפעם היחידה בה שהה בטיפול פסיכיאטרי היתה לצורך התאמת טיפול נוגד פוסט טראומה ממנה סובל המבקש כתוצאה משירותו הקרבי.
ההליכים בבקשה:
6. בהחלטה מיום 06.12.2023 הוזמן תסקיר הערכת מסוכנות.
בהודעת עו"ס מיום 17.12.2023 צויין כי העו"ס פנתה למשיבה אשר סירבה לדבר איתה בשל נסיבות אישיות. העו"ס פנתה לב"כ המשיבה שהוא גם אביה ואף הוא סירב לשוחח עם העו"ס אלא עם בית המשפט בלבד וניתק את הטלפון.
בהחלטה מיום 18.12.2023 נקבע כי על המשיב לשתף פעולה עם העו"ס ללא דיחוי שאם לא כן בית המשפט יהיה רשאי להורות על מחיקת תגובתה ועל חיובה בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
חרף ההחלטה מיום 18.12.2023 לא שיתפה המשיבה פעולה עם העו"ס לשם עריכת התסקיר.
בהחלטה מיום 26.12.2023 נקבע בין היתר כי בהעדר שיתוף פעולה של המשיבה יוגש תסקיר על יסוד שיחה עם המבקש בלבד.
תסקיר כאמור הוגש ביום 22.01.2024 בסיומו ציינה העו"ס כי בשל היעדר שיתוף פעולה של המשיבה עם העו"ס ובהעדר אפשרות לקבלת תסקירי שירות המבחן אין באפשרותה להגיש תסקיר והמלצות בעניין המבוקש.
7. לאחר הגשת התסקיר הוזמנו הצדדים לדיון אשר התקיים ביום 07.03.2024 (לאחר שנדחה לבקשת המבקש). המשיבה או ב"כ לא התייצבו לדיון. בדיון העיד המבקש ובסיומו ניתנה החלטה לפיה המשיבה לא התייצבה לדיון הגם שהוזמנה כדין ואולם בנסיבות העניין והרשעת המבקש יש לשקול כלל השיקולים הרלוונטיים ולפיכך נקבע כי על המשיבה להודיע תוך 7 ימים מדוע לא התייצבה לדיון ומדוע לא תחוייב בהוצאות לטובת אוצר המדינה וכן תתייחס לנימוק לכך שלא שיתפה פעולה עם העו"ס והובהר כי בהעדר הגשת תגובה הדבר יכול להיחשב כהסכמה לביטול צו איסור נשיאת נשק.
בנוסף נקבע כי תוך 30 יום יגיש המבקש עותק מהכרעת הדין גזר הדין והחלטות שניתנו בעניין שחרורו המוקדם וכי יצרף תסקיר שירות המבחן אם עותק ממנו נמסר לידיו או שהוא רשאי לקבל העתק ממנו מתיק בית המשפט.
8. המשיבה הגישה תגובה במסגרתה טענה שלא קיבלה זימון לדיון שהתקיים וכי היא התנגדה נחרצות לביטול הצו לטובת המשיבה ולטובת הציבור.
בהחלטה מיום 07.04.2024 נקבע כי על המשיבה להשלים תגובתה גם לעניין שיתוף הפעולה עם העו"ס וככל שלא יוגש דבר תינתן החלטה על יסוד החומר המצוי בתיק.
המשיבה הגישה תגובה נוספת ביום 14.04.2022 שגם במסגרתה לא בא הסבר לעניין העדר שיתוף הפעולה עם עו"ס לסדרי דין והמשיבה התבקשה בהחלטה מיום 15.04.2024 לתמוך תגובתה בתצהיר ערוך כדין ולא עשתה כן.
דיון והכרעה:
9. בהתאם לס' 2ב לחוק מקום בו ניתן צו הגנה לפי ס' 2 לחוק "ייאסר על המחוייב בצו לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה…".
בהתאם לס' 5(ב) לחוק איסור נשיאה והחזקה של נשק כאמור בס' 2ב ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר פקיעת תוקפו של צו ההגנה כל עוד לא בוטל על ידי בית המשפט לפי בקשת המחוייב בצו ולגבי מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל גם לפי בקשת מפקד יחידה בדרגת סגן אלוף ומעלה.
10. מעיון בחוק ובתקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין) תשנ"א 1991 (להלן:"התקנות") עולה כי בכלל השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לביטול צו איסור נשיאת נשק עליו לבחון בין היתר מסוכנותו של המחוייב בצו תוך בחינת נסיבות מתן הצו, פרק הזמן שחלף מאז שניתן ואשר אירע בפרק זמן זה, כמו גם הנימוקים לכך שהמחוייב בצו מבקש או נדרש לשאת נשק.
שיקולים אלו עולים בין היתר מן הסמכות להורות על הגשת תסקיר לצורך בחינת הבקשה לפי ס' 6 לחוק וכן מן הפרטים שיש לציין במסגרת בקשה לביטול איסור נשיאת נשק כמפורט בתקנה 8ג לתקנות וטופס 8ד לתוספת לתקנות במסגרתם על המבקש לפרט הסיבות לבקשה לביטול איסור נשיאת נשק ובמקרים המתאימים לצרף בקשת מפקד היחידה.
11. לא מצאתי מקום לקבל טענת המבקש לפיה העדר התייצבותה של המשיבה לדיון די בו כדי להביא לביטול הצו שכן גם בהיעדר בעל דין רשאי בית המשפט לדרוש מן המבקש להוכיח טענותיו וכך מצאתי לעשות בנסיבות המקרה דנן (ראו החלטה מיום 18.03.2024).
12. בענייננו מצאתי כי לא עלה בידי המבקש להוכיח כי יש להיעתר לבקשה בפרט בשל נסיבות האירוע בגינו ניתן הצו וחומרתם כפי העולה מגזר הדין שצורף כמו גם התייחסותו של המבקש לאירוע כפי שעולה מבקשתו.
המבקש בתשובה לתגובה הכחיש כי איים על המשיבה בסכין וטען כי האיום בגינו נכלא היה איום מילולי בלבד (ס' 4 לתשובה מיום 05.12.2023). טענה זו של המבקש אינה עולה בקנה אחד עם הקביעות בגזר הדין על אודות העובדות על יסודן הורשע והכוללות איום על המשיבה ברצח תוך הנפת סכין לעברה כמפורט לעיל. יתרה מכך מדיווח העו"ס מיום 22.01.2024 עולה כי המבקש טען בפני העו"ס עורכת התסקיר כי עו"ס וקצינת מבחן שליוו אותו תמכו בו והאמינו בחפותו, עניין שאינו עולה בקנה אחד עם הרשעתו על פרטיה. מן האמור לעיל עולה כי המבקש מקטין מחומרת מעשיו עניין שיש בו לטעמי להשליך על השיקולים לביטול הצו.
כמו כן ראוי לציין כי האישומים בהם הורשע המבקש כוללים הפרת צו הגנה שניתן תוך הטרדת המשיבה מבית הכלא בו שהה עניין שמצביע על חומרת פעולות המבקש שגם מתוך בית הכלא פעל לאיים על המשיבה ותוך הפרת צו של בית המשפט.
13. אני ערה לכך שהמבקש מתגורר כיום בקיבוץ XXX עם זאת אין חולק, והמבקש אישר זאת, כי תושבי XXX פונו וכי נכון למועד הדיון (18.03.2024) אין צפי לחזרתם של תושבי XXX לקיבוץ כך שכרגע המשיב אינו מתגורר במקום שיש בו מסוכנות גבוהה יותר מכלל חלקי המדינה. המבקש העיד כי הסיבה העיקרית להגשת הבקשה נעוצה במקום מגוריו ומשלעת הזו הדבר אינו רלוונטי לא מצאתי כי בנסיבות המקרה דנן כמפורט לעיל יש בנימוק זה כדי להביא לביטול הצו שניתן (ראו עמ' 3 ש' 18-20 לפרוטוקול הדיון מיום 18.03.2024).
14. לאור כלל האמור לעיל לא מצאתי להיעתר לבקשה והצו ייוותר על כנו.
לנוכח התנהלות המשיבה כמפורט לעיל איני עושה צו להוצאות.
החלטה זו מותרת בפרסום ללא פרטים מזהים כלשהם.
ניתנה היום, כ"ה אייר תשפ"ד, 02 יוני 2024, בהעדר הצדדים.
