בפני
כב' השופטת כרמית חדד
התובעת:
XXX
ע"י ב"כ עו"ד לירון סגל
נגד
הנתבעים:
1. XXX
2. XXX
שניהם ע"י ב"כ עו"ד לירון טויטו
ובעניין: עיריית XXX
ע"י ב"כ עו"ד גליה לוי
החלטה
מונחות לפני בקשות הנתבעים לסילוק התביעה על הסף לרבות בטענה להעדר סמכות עניינית, העדר עילה ועילות נוספות ובקשת התובעת מטעמי זהירות לצירוף הנתבע 1 בהתאם לס' 6 (ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995.
עמדת עיריית XXX (להלן:"העירייה") לתובענה דנן התבקשה על פי החלטה מיום 08.10.2023 וזאת לאחר שעלה כי המקרקעין מושא התובענה בבעלות עיריית XXX. במסגרת עמדתה כאמור עתרה העירייה לסילוק התביעה על הסף בשל היעדר זכויות למי מהצדדים.
רקע וטענות הצדדים:
1. התובעת גב' XXX (להלן:"התובעת") היא אמה של הנתבעת 2 גב' XXX (להלן:"הנתבעת"). הנתבעת והנתבע 1 מר XXX (להלן:"הנתבע") הם בני זוג.
2. במסגרת התובענה עותרת התובעת לסעדים של מתן חשבונות, סעד כספי וצו מניעה קבוע. התובעת טוענת כי הנתבעים או מי מהם נטלו לידיהם את זכויות החזקה והשימוש בנכס המצוי XXX ואשר ביחס אליו צורפה מפה מצבית לכתב התביעה (להלן:"הנכס").
על פי טענת התובעת רכש בעלה המנוח (להלן:"המנוח") זכויות חזקה ושימוש בנכס בשנות השמונים השקיע בנכס והוסיף בו יחידות מגורים שהושכרו לצדדי ג'. על פי הטענה הנתבע שימש כנאמן לצורך גביית דמי השכירות וכי בפועל הנתבעים "כבני זוג" "מחזיקים במשותף את ההכנסה מהשכירויות" וכי הנתבע הוסיף יחידות דיור נוספות לנכס בגינן הוא גובה דמי שכירות.
3. יצויין כי להליך זה קדמה תביעה שהגישה התובעת לבית משפט השלום בתל אביב כנגד הנתבע בלבד. התובענה האמורה נמחקה בהחלטת בית משפט השלום מיום 02.03.2022 במסגרתה נקבע בין היתר כי התביעה מתייחסת לנכס משפחתי וכי התובעת הקפידה שלא להגיש התביעה כנגד הנתבעת אלא כנגד הנתבע בלבד ובכך עקפה את סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה וכי "לא מן הנמנע שבעלת הדין הנכונה צריכה להיות גם הבת".
בנוסף נקבע כי לצורך הכרעה בתביעה נדרשת הכרעה בזכויות במקרקעין עניין שאינו בסמכות בית משפט השלום. יצויין כי הצדדים בחרו שלא להגיש ערעור על ההחלטה האמור והתובעת הגישה תביעה לבית משפט זה כנגד בתה הנתבעת וכנגד חתנה הנתבע.
בעקבות הערות בית המשפט דנן בדיון מיום 28.05.2023 לעניין סמכות בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה כנגד הנתבע (חתנה של התובעת) הוגשה למען הזהירות גם בקשת התובעת להורות על צירופו של הנתבע מכח הסמכות הקבוע בסעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.
4. הנתבעים טוענים כי התביעה נעדרת עילה כלפי הנתבעת. לטענת הנתבעים לנתבעת מעולם לא היה קשר לנכס מושא התובענה אשר נוהל מאז ומתמיד על ידי הנתבע בלבד וכי צירופה אינו אלא אימוץ הערת אגב של בית משפט השלום המבוססת על הנחה שגויה הן מאחר שהנתבע אינו מחזיק בנכס מושא התובענה אלא בנכס אחר והן משום שהטענה בדבר זכויות התובעת בנכס באה מכח צוואת המנוח שלטענת הנתבעים אינה מקימה זכויות לתובעים בנכס. בהקשר לכך טוענים הנתבעים כי התביעה שהוגשה לבית משפט השלום הוגשה כנגד הנתבע בלבד וכי ב"כ התובעת הצהיר לפרוטוקול בפני בית משפט השלום כי במתייחס לנתבע "אין קשר משפחתי". הנתבעים טוענים כי האמור הוא בגדר הודאת בעל דין.
בכל הנוגע לנתבע טוענים הנתבעים כי יש למחוק את התביעה גם ביחס אליו שכן הנכס מעולם לא הוחזק על ידי התובעת או המנוח או על ידי מי מטעמם ולא היו להם כל זכויות בהן וכי התובעת לא הוכיחה כל זיקה לנכס ומפנה לפער שבין זיהוי הנכס בכתב התביעה לזה שבצוואה.
בכל הנוגע לסמכות בית המשפט נטען כי צירופה של הנתבעת נעשה באופן מלאכותי לצורך הקמת סמכות עניינית לבית המשפט לענייני משפחה יש מאין. הנתבעים טוענים כי אין המדובר בתביעה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה ולטענתם הסמכות הייחודית לדון בתובענה נתונה לבית המשפט המחוזי. הנתבעים מפנים לקביעת בית משפט השלום בהחלטה כאמור לעיל לעניין הצורך להכריע "למי שייכים המקרקעין".
5. התובעים טוענים בתגובתם תחילה כי הגשת הבקשות לעניין המחיקה על הסף כשתי בקשות שונות לצד הגשת בקשות נוספות (ארבע במספר) נועדה לעכב ולסרבל את ההליך בפרט לנוכח גיל התובעת.
לעניין הסמכות העניינית טוענת התובעת כי הנתבעת היא בתה ולפיכך נחשבת בת משפחה ומכחישים את הטענה לפיה היא הוספה באופן מלאכותי לכתב התביעה שכן לטענת התובעת לא הוגשה התביעה מלכתחילה כנגד הבת על מנת שלא להחריף את הסכסוך המשפחתי. התובעת טוענת כי נטען בכתב התביעה שחזקה שהנתבעים מחזיקים יחד את דמי השכירות הנתבעים כזוג נשוי וכי הנתבעים לא טענו להפרדה רכושית ביניהם כך שלפחות העילה של עשיית עושר ולא במשפט ועילת הגזל מכוונת כנגד הנתבעים גם יחד. הנתבעים טוענים כי המדובר במחלוקת עובדתית שיש לשמוע ביחס אליה ראיות ואינה מצדיקה סילוק על הסף.
התובעת טוענת כי לנתבע קשר הדוק למשפחה וכי הוא ניצל קשרים משפחתיים ואמון רב שניתן לו כבן משפחה על מנת להשיג שליטה על הנכס מושא התובענה. התובעת טוענת כי בנסיבות מתקיים גם התנאי שמדובר בתביעה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה ומפנים לטענות בכתב ההגנה המלמדים על כך.
כמו כן טוענת התובעת כי הגם שב"כ הנתבעים טען בפני בית משפט השלום שיש להעביר התובענה לבית המשפט המחוזי הרי שבפועל הוסיף וטען לקשר משפחתי מובהק המהווה את הרקע לתביעה וטען לחלופין כי יש להעביר הדיון בתובענה לבת המשפט לענייני משפחה ומטעם זה מצא בית משפט השלום להורות על מחיקת התביעה ולא על העברתה לבית המשפט המחוזי.
6. כאמור התובעת הגישה גם בקשה להורות על צירופו של הנתבע והנתבעים התנגדו תוך שהם חוזרים על עיקרי טענותיהם כמפורט לעיל
7. בהתאם להחלטה מיום 08.10.2024 התבקשה עמדת העירייה שהיא הבעלים הרשום של הנכס מושא התובענה וזו עתרה בתגובתה לסילוק התביעה על הסף מאחר שהצדדים שניהם אינם בעלי זכות במקרקעין. בהחלטה מיום 14.11.2023 צויין כי במקום בו העיריה מבקשת סעד בכל הנוגע לפינוי או לדמי שימוש עליה להגיש תביעה נפרדת בפני הערכאה המוסמכת.
דיון והכרעה:
8. לאחר עיון בכלל אשר הוגש מצאתי שלא להורות על סילוק התביעה על הסף וכן להתיר על צירופו של הנתבע לתובענה שבתיק זה וזאת מן הנימוקים כפי שיפורטו להלן.
9. אין חולק כי הנתבעת היא בתה של התובעת וככזו היא "בן משפחה" של התובעת בהתאם להגדרה שבסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה.
לא מצאתי לקבל טענת הנתבעים כי עילת התביעה אינה סכסוך בתוך המשפחה – וזאת לאור הצהרת ב"כ הנתבעים בדיון 02.03.2022 בפני בית משפט השלום ל – "קשר משפחתי מובהק שיש כאן" (עמ' 2 לפרוטוקול שצורף כנספח 5 לכתב ההגנה). הדברים אמורים גם לאור טענות הנתבעים בכתב ההגנה ובבקשות מטעמם על מעורבות יתר בני המשפחה בתביעה.
לפיכך הסמכות לדון בתביעה כנגד הנתבעת אכן נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.
10. בכל הנוגע לסמכות העניינית ומעבר לדרוש מצאתי לציין כי כאמור לעיל התביעה כנגד הנתבע הוגשה תחילה לבית משפט השלום. הנתבעים חלקו על סמכותו העניינית של בית משפט השלום וטענו כי הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית המשפט המחוזי ולחילופין לבית המשפט לענייני משפחה.
אמנם ב"כ התובעת טען באותו דיון כי אין קשר משפחתי אולם טענתו היתה בכל הנוגע לתביעה שהוגשה כנגד הנתבע בלבד ללא צירוף הנתבעת בתה של התובעת ויש לראותה בהקשר זה בלבד.
מהאמור לעיל עולה כי בכל מקרה סבור ב"כ הנתבעים כי בית משפט השלום נעדר סמכות לדון בתובענה ועל פי עמדתו נמחקה התובענה על ידי בית משפט השלום.
11. חרף טענות הנתבעים והפנייתם להחלטת בית משפט השלום לא מצאתי כי הסמכות לדון בתובענה כנגד הנתבע (גם לו היתה מוגשת כנגדו בלבד) נתונה לבית המשט המחוזי. על פני הדברים לא עולה כי התובעת טוענת לזכויות של בעלות במקרקעין או חכירה אלא לזכות שימוש והחזקה בלבד.
ב"כ הנתבעים הפנה בבקשתו לפסק הדין בעניין רע"א 5518/98 יצחק יוסף נ' אביגדו עוקשי ואח' (פ"ד נ(3) 294)], שם נקבע כי גם למחזיק במקרקעין לרבות מחזיק בחזקה בפועל שלא מכח זכות, קיימת הגנה על זכותו כנגד מסיג גבול מאוחר המבקש לנשלו מזכות החזקה וזאת מכח סימן ב' לחוק המקרקעין תשכ"ט – 1969. במסגרת ההליך שם אישר בית המשפט העליון את תוצאת פסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום לרבות לסילוק יד ולצו מניעה קבוע.
הנה כי כן הסמכות לדון בתביעה לצו מניעה קבוע המוגשת על ידי מי שאינו טוען לזכות בעלות בקרקע ולשם הגנה על זכות שימוש וחזקה נתונה לבית משפט השלום ולא לבית משפט המחוזי כך שיש לדחות טענות הנתבעים גם לעניין זה.
12. בכל הנוגע לבקשה לסילוק התביעה בהעדר עילה, לא מצאתי להורות על סילוקה על הסף של התביעה בשל טענות אלו.
יש אכן טעם בטענות הנתבעים על אודות העילה ביחס לנתבעת שנטענה לכאורה בשפה רפה ואולם במסגרת כתב התביעה נטען באופן מפורש כי הנתבעים שניהם או מי מהם נטלו לידם את זכויות החזקה והשימוש בנכס הנטען (ס' 4) עוד נטען כי הנתבעים שניהם עושים בנכס כבשלהם ללא הרשאה וגובים את דמי השכירות בנכס (ס' 15). קיומה של עילת תביעה בשלב בחינת בקשה לסילוק על הסף נבחן על פי הטענות שבכתב התביעה ובהנחה שכלל האמור בו יוכח.
טענות הנתבעים על כי בתביעה הקודמת לא נטען דבר כנגד הנתבעת או על כי לנתבעת אין כל קשר לנכס הן טענות עובדתיות שיש לבחון אותן במסגרת בירור התובענה לגופה ואין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף בטרם בירורה גם אם בשלב זה לא הוצגו ראיות לכך מעבר להצהרת התובעת.
אף טענות הנתבעים ביחס לעילת התביעה כנגד הנתבע מקומן להתברר במסגרת בירור התובענה לגופה וזאת גם בשאלה האם הנכס מושא התובענה הוא הנכס בו מחזיק הנתבע בפועל אם לאו.
13. בכל הנוגע לתביעה כנגד הנתבע ובניגוד לטענות התובעת, הנתבע אינו בן משפחה כהגדרתו בחוק בית המשפט לענייני משפחה והדברים גם נטענו באופן מפורש בהצהרת ב"כ התובעת בפני בית משפט השלום וכן עולים מלשון החוק.
עם זאת, לנוכח כלל הנסיבות לרבות הצהרת ב"כ הנתבעים בהליך הקודם על כי לחלופין יש לדון בתובענה בבית המשפט לענייני משפחה ולאחר שהתביעה בבית משפט השלום נמחקה לבקשת הנתבעים מצאתי להתיר צירופו של הנתבע כנתבע נוסף לתובענה שבתיק זה.
14. בכל הנוגע לעתירת עיריית XXX הרי שכאמור בהחלטה מיום 14.11.2023 במקום בו העירייה עותרת לסעדים בעניין הנכס עליה לעשות כן במסגרת הליך מתאים ובפני הערכאה המוסמכת.
15. מכל המקובץ לעיל בקשת הנתבעים לסילוק על הסף נדחית.
בקשת התובע לצירוף הנתבע מתקבלת.
בנסיבות האמורות ישאו הנתבעים בהוצאות התובעת בגין הבקשות בסך של 3,000 ₪.
הצדדים יודיעו תוך 10 ימים עמדתם ביחס להמשך ההליכים.
למעקב המזכירות.
ניתנה היום, ב' תמוז תשפ"ד, 08 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
