לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בפני כב’ השופטת, שושנה ברגר, שופטת בכירה

התובעת:

XXX ת”ז XXX

ע”י ב”כ עוה”ד ענבל הראל

נגד

הנתבעת:

XXX ת”ז XXX

ע”י ב”כ עוה”ד גבי ברנדס

ובעניין הקטינות:1. XXX ת.ז. XXX ילידת XXX

2. XXX ת.ז. XXX ילידת XXX

החלטה

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון שהתקיים בפניי ביום 3.11.24 (להלן: “הדיון”).

התובענה שבפניי הינה תובענה של סבתן של הקטינות, הגב’ XXX (להלן: “הסבתא”) כנגד אמן של הקטינות, הגב’ XXX (להלן: “האם”) לחידוש הקשר בינה לבין נכדותיה: XXX וXXX (להלן: “הקטינות”).

בהתאם להסכמת הצדדים בהודעה מוסכמת מיום 29.10.24, והחלטתי מיום 29.10.24, עו”ס הוזמנה לדיון על מנת להעביר עמדתה בעל פה במהלך הדיון.

בדיון, עו”ס ציינה את התרשמותה המקצועית (החל מעמ’ 3 לפרוט’ הדיון בשורה 24 ועד עמ’ 4 בשורה 2): “…להתרשמותי המקצועית ולאחר שבחנתי את כלל הנתונים תוך הסתמכות על חוות הדעת המטפלים השונים באם ובבנות ומתוך התייעצות שקיימתי עם מומחית לחידוש קשר אשר הסבתא שוחחה איתה גם, ד”ר קיבנסון. לדעתי המקצועית, האם אינה מסוגלת לעמוד בשלב זה בהליך טיפולי לצורך חידוש הקשר כפי שציינו המטפלים של האם המצב מציף אצלה מחדש את הטראומה ועלול לפגוע במצבה הנפשי של האם. בהיותה של האם הגורם העיקרי אשר מטפל בבנות ומתמודד יום ביום הן עם צרכיה האישיים כסובלת ומאובחנת מפוסט טראומה מורכבת וכן מתמודדת עם צרכי הבנות אשר מצויות על הרצף האוטיסטי, לדעתי המקצועית בשלב זה יש לאפשר לאם להתחזק ולהתמודד עם כל דבר בעתו, בשלב זה אינני ממליצה על הפניה למומחה לחידוש קשר בהתייחס לקשר בין הסבתא לבנות והיות ולא יהיה מי שיוכל להחזיק את הטיפול במידה והאם תתמוטט נפשית. לראיה לאחר שיחתי עם האם, האם עברה סיוטים וקשיים וטריגרים בלילות, חוותה עייפות רגשית ונפשית אשר הביאה לכך שעברה תאונת דרכים”.

ובהמשך דבריה, חידדה עו”ס את הסוגיה (בעמ’ 6 בשורות 21-27): “…אני מבקשת לחדד משהו, לא ניתן לבחון את בקשתה של הסבתא במנותק ממצבה של האם כשהאם היא המטפלת העיקרית. גם חידוש קשר בין הסבתא לקטינות מכיל בתוכו פגישות של המומחה עם האם ופגישות משותפות עם הקטינות האם והסבתא כאשר בסופו של דבר האדם אשר נדרש להתמודד עם ההשלכות זה הגורם המטפל שזו האם. בשלב זה הפנייה למומחה לחידוש קשר יכול להוות יותר נזק מאשר תועלת לאם וביכולתה להתמודד עם קשיי היום יום שהיא מתמודדת איתם גם ככה. אבקש לבחון את הנושא לאחר שיתקבלו חוות דעת מהגורמים המטפלים באם כי היא יכולה להתמודד עם זה”.

האם עתרה לאמץ את המלצת עו”ס. לשיטתה, המלצת עו”ס עולה בקנה אחד עם טובת הקטינות (בעמ’ 5 בשורות 3-6): “…יש כאן סיפור משפחתי מאוד מורכב, יש כמה נימוקים אבל אי אפשר לבחון את טובת הנכדות במנותק ממצב האם. אולי זו המטרה למוטט את האם כדי לקחת את הקטינות. מצבה של האם נתמך במסמכים, באים שורה של מטפלים שמטפלים באמא ובילדות ואומרים לא, זו לא טובת הילדות, באה עו”ס ואומרת שזו לא טובת הילדות”.

מנגד, הסבתא סברה כי המלצת עו”ס נוגדת את טובת הקטינות, כדבריה בעמ’ 4 בשורות 9-22): “…המלצת העו”ס נוגדת בעיניי לחלוטין את הפסיקה ששמה במרכז את הילד, את הצרכים שלו, את הזכות שלו להיות בקשר עם המשפחה המורחבת שלו, להכיר את משפחת המוצא שלו, ליהנות מפינוק, מאהבה, מטיולים ומכל מה שסבתא יכולה להציע ויש לה מטרה אחת בתביעה, לשים כל מה שהיה בעבר מאחורה ולהיות סבתא של שתי נכדות, לטייל איתן פעם בשבוע, לקחת אותן לפעילויות ולקנות מתנות ולתרום כל מה שהיא יכולה כסבתא. הטיפול לא צריך להיות של האם ושל הסבתא, היינו שם, העניין הזה בעינינו מוצה, הטיפול צריך להיות של הסבתא עם הקטינות, אנו סבורות שצריך למנות איש מקצוע, אנו הצענו לעו”ס את ד”ר קיבנסון ובדקנו זמינות, מהמקום הזה שהיא איש מקצוע שמתמחה בחידוש קשר כי בכל זאת הבנות לא פגשו בסבתא פרק זמן ממושך, אנחנו לא רוצים לדרדר את מצבה של האם, אנחנו מבינות ואנחנו רוצות להקל עליה. אנחנו בעצם ניסינו בהליך של י”ס בהתחלה, לא זכינו בשיתוף פעולה ואנחנו מתנהלים סביב הדבר הזה מפברואר 24′ כשהסבתא מוכנה להתחייב לשתי התחייבויות מרכזיות שהיא לא מפגישה ולא יוצרת שום קשר בין הנכדות לבן שלה ודבר שני היא לא מדברת על האם בנוכחות הקטינות בשום דרך ושום צורה. היא תשלם את השכר של ד”ר קיבנסון וכל מה שיידרש מהאם זה להביא את הבנות לאותו מפגש שבועי ורק לאחר שאיש מקצוע יגיד שהבנות מסוגלות לפגוש את הסבתא באופן עצמאי זה יתבצע”.

יצוין כי ביום 4.11.24 הגישה האם חוו”ד הגורמים המטפלים בה- לעיני בית המשפט בלבד.

אקדים אחרית לראשית, ואציין כי לאחר ששמעתי את הצדדים בפניי, בחנתי החומר שבתיק, ושקלתי בדברים, נחה דעתי כי בנסיבות דנן אין מקום בשלב זה לאמץ את המלצת עו”ס, ואני מוצאת כי יש לקבל המלצה ברורה מטעם מומחה מתחום הפסיכולוגיה הקלינית אשר יבחן את השאלות הנוגעות לטובת הקטינות, והכל כפי שיבואר להלן.

כידוע, סעיף 28ב.(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 קובע כדלקמן: “בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין הקשר בינם ובין הקטין”.

יפים לענייננו דברי כב’ השופט, סגן הנשיא שאול שוחט בעמ”ש (ת”א) 13967-09-19 מ’ ז’ נ’ ר’ ז’ [פורסם בנבו] (9.1.20) בפיסקאות 6-7 לפסק דינו:

“6. אין צורך להפריז בחשיבות קיומו של קשר שוטף ורצוף של קטינים עם בני המשפחה המורחבת בכלל ועם הסבים משני הצדדים בפרט. הפסיקה הכירה בחשיבותו של קשר זה מנקודת מבטם של הקטינים והוא זכה לדיון ולהכרה באמנות בינלאומיות, בוועדות לזכויות הילד, בחוות דעת שונות ובאקדמיה. אמנת האג בדבר זכויות הילד, שאושרה על ידי מדינת ישראל ביום 21.11.91, קובעת בסעיף 5 לה “המדינות החברות יכבדו את אחריותם, זכויותיהם וחובותיהם של הורים, או מקום שניתן ליישום של בני המשפחה המורחבת של הקהילה, כנהוג על פי המסורת המקומית…” ובכלל זה, כמובן, הסבים והסבתות.

7. א. מבחינה דיונית ,תקנה 258כא1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984, אשר תוקנה ביום 12.11.07, העניקה בידי הסבים והסבתות כלי דיוני באמצעותו יכולים הם להגיש בקשה בעניין קביעת דרכי קשר בינם לבין נכדיהם – הגשת בקשה לישוב סכסוך בינם לבין הוריו של הקטין לפי ס’ 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 (להלן: “חוק הכשרות”).

ב. מבחינה מהותית, ראה המחוקק לנכון לקבוע הסדר חקיקתי, מהותי ומפורש, בנוגע לעצם הזכות לקשר זה במקרים בהם ההורים בחיים (הסדר של הורים שכולים היה קיים מימים ימימה בס’ 28א’ לחוק הכשרות), בסעיף 28ב לחוק הכשרות: “בית משפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין הקשר בינם ובין הקטין”.

הזכות המהותית נקבעה, אפוא, בחקיקה והדרך הדיונית בחקיקת המשנה – “אם ראה (בית המשפט) שהדבר הוא לטובת הקטין”.

ובהמשך דבריו (בפיסקה 8): “…”תובענה לשמירת קשר בין הקטין להורי הוריו קרובה מאוד במהותה לתביעה בעניינו של קטין שנושאה “זכויות משמורת, חינוך, ביקור… וגו'””.

שעה שהתביעה דנן קרובה מאד במהותה לתביעה בעניינו של קטין, הרי שיש להחיל על המקרה דנא את ההלכה המושרשת לפיה: “בבואו לדון ולהכריע בסוגיית משמורת קטין, מציב ביהמ”ש לנגד עיניו שיקול עיקרי אחד והוא טובת הקטין. כפי שנקבע בבע”מ 27/06 פלוני נ’ פלוני [פורסם בנבו] (1.5.06) (להלן: פס”ד פלוני):‏‏ “עקרון על הוא זה והוא ניצב כעיקרון מנחה בודד בסוגיות משמורת ילדים, מבלי שיישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים אחרים” (ראו: עמ”ש (ת”א) 42469-09-20 פלוני נ’ פלונית [פורסם בנבו] (16.12.20) בפיסקה ה’1 ל לפסק דינו של כב’ השופט נפתלי שילה). ראו גם: דברי בית המשפט המחוזי ברמ”ש (חי’) 18033-10-21 א’ נ’ ב’ [פורסם בנבו] (10/11/21) בעמ’ 7 לפסק הדין: “טובתם של הילדים היא המגדלור לאורו יש ליתן את ההכרעה, והיא הגורם בלעדיו אין. לפיכך, ראשיתה ואחריתה של ההכרעה שעומדת בפניי נטועה בסוגיה אחת – טובתם של הילדים”.

זאת ועוד, נפסק כי: “אומנם נקודת המוצא היא כי התסקיר הינו אמצעי מרכזי, חשוב ומשמעותי במסכת הראיות שבפני בית המשפט. נכון גם כי בפסיקת בית משפט מקובל כי ככלל יאמץ בית המשפט את המלצת המומחים (והתסקיר משקלו כחוות דעת) שמונו על ידו, “…אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטיה מאותה המלצה” (בע”מ 9358/04; רע”א 4575/00, בעמ’ 332). יחד עם זאת, הגם שככלל, מטבע הדברים, יינתן במסגרת הבחינה השיפוטית משקל רב ביותר לעמדת פקידת הסעד, הרי ההכרעה השיפוטית מתחת ידו של השופט היא יוצאת, לא מתחת ידו של פקידת הסעד. אין בית המשפט משמש “חותמת גומי” לעמדת פקידת הסעד, אין הוא רואה בה עובדה מוגמרת אלא המלצה אשר ככלל יש ליתן לה משקל רב ביותר, אך לא מכריע. תפקידו של ביהמ”ש לעשות כמיטב יכולתו על מנת להגשים את מכלול הזכויות, האינטרסים וצרכי היתומה, שהם למעשה הגורמים המרכיבים את “טובת הילד” (ראו: תמ”ש (קריות) 1900/06 היתומה נ’ האלמנה [פורסם בנבו] 29.10.06) בפיסקאות 9 ה’-ו’ להחלטתה של כב’ השופטת אספרנצה אלון).

ראו גם: דברי כב’ השופט אסף זגורי בענ”א (נצ’) 37779-09-23 פלונית נ’ הקטינה [פורסם בנבו] (02/11/23) בפיסקה 40 לפסק דינו: “אכן, יש לשוות לעמדת גורמי הטיפול משקל רב ומשמעותי בקבלת ההחלטות השיפוטיות. אך בל נזכור כי בית המשפט לנוער אינו חותמת גומי ואינו גורם שנועד אך לאשר המלצות כאלה ואחרות. בסופו של יום האחריות והסמכות ליתן ולקבוע דרכי טיפול היא של בית המשפט. זה האחרון אינו כבול בהמלצה של גורם טיפולי כזה או אחר ומוסמך לסטות מהן”.

במקרה דנן, המלצת עו”ס הלכה למעשה נועלת את שערי בית המשפט בפני הסבתא ופוגעת בזכותן היסודית של הסבתא, כמו גם של הקטינות לקשר טוב ומיטיב בהינתן כי טובתן עולה בקנה אחד עם קיומו של קשר זה, דבר אשר ראוי לבחון באופן מעמיק וממצה.

לדידי, במצב דברים זה, טרם מתן החלטה כה חשובה אשר תשפיע על כל הנוגעים בדבר, יש לבחון באופן מעמיק על ידי מומחה שימונה מטעם בית המשפט האם טובת הקטינות מתיישבת עם תהליך הפנייה למומחה לחידוש קשר, וככל והתשובה לכך חיובית, או אז ימשיך המומחה ויבחן את השאלה האם קיומם של מפגשים בין הקטינות לסבתא מתיישבים עם טובת הקטינות ובאיזה אופן.

ויוטעם כי בסוגיה מורכבת כגון דא, סבורני כי אין להסתפק בעמדת עו”ס, ויש לפנות למומחה מתחום הפסיכולוגיה אשר ייתן דעתו לסוגיות המורכבות דנן, וייתן המלצתו הברורה בנדון.

ראו לעניין זה גם דברי בית המשפט המחוזי בעמ”ש (חי’) 707-03-17 י.ג נ’ ג.ג [פורסם בנבו] (30/05/18) בפיסקה 33 לפסק דינו: “ההכרעה בדבר טובתו של הקטין מבוססת על מכלול הראיות העומדות לעיונו של בית המשפט, ובכלל זה על חוות דעת מומחים מקצועיים, להם יש את הכלים המתאימים, המומחיות, המקצועית והניסיון הדרוש לקביעת טובתו של הקטין במישור הרפואי, הפסיכולוגי או בכל תחום אחר לגביו מונו (בע”מ 27/06 פלוני נ’ פלונית [פורסם בנבו] (1.5.2006)). עמדה זו מקורה ככל הנראה בכך שהעובדים הסוציאליים העורכים את תסקיריהם מקיימים קשר עקבי עם הקטין והוריו, לכל אורך ההליך המתקיים בפני בית המשפט, ועל כן המידע הרב אשר מצטבר על ידם לאורך ציר הזמן מאפשר להם להעריך באופן טוב ואיכותי יותר את טובתו של הקטין, לעומת הפסיכולוג או הפסיכיאטר אשר עורכים לרוב רק מפגש בודד עם הקטין והוריו או לכל היותר מפגשים ספורדיים. עם זאת יש לזכור, כי הנתונים המובאים על-ידי העובדים הסוציאליים במסגרת תסקיריהם, הם נתונים חשובים שאין להתעלם מהם, גם מקום ומונחת לפני בית משפט חוות דעת של פסיכולוג או פסיכיאטר (בע”מ 4259/06 פלוני נ’ היועמ”ש [פורסם בנבו] (13.7.2006)). עם זאת סבורני כי חוות דעת של פסיכולוג או פסיכיאטר אשר תתבסס לא רק על מפגשים ספורים עם הקטין והוריו, אלא גם על האמור בתסקירים שנאספו לאורך זמן, תוכל להיות בעלת משקל משמעותי ועדיף על פני התסקירים, מאחר והיא תיערך על ידי מומחה שישקלל את כל התצפיות והמסקנות שנלקחו בחשבון במסגרת התסקירים ואף תכלול גם את מסקנתו המסכמת של המומחה”. (ההדגשות שלי- ש.ב.).

אני סבורה כי עמדתו של בית המשפט המחוזי המצוטטים לעיל תואמת את הנסיבות דנן. גם בענייננו, חוו”ד מומחה מתחום הפסיכולוגיה תוכל להיות בעל משקל משמעותי ועדיף על פני התסקיר, מאחר והיא תיערך על ידי מומחה שישקלל את כל המסקנות שנלקחו בחשבון במסגרת התסקיר ואף תכלול גם את מסקנתו המסכמת של המומחה.

הנה כי כן, יש לקבל המלצה ברורה מטעם מומחה מתחום הפסיכולוגיה הקלינית אשר ייתן את חוות דעתו המקצועית בנדון.

אשר על כן, הנני ממנה את המומחה ד”ר אביב נוף כמומחה מטעם בית המשפט אשר יגיש חוות דעתו, במסגרתה יבחן את הסוגיות כדלקמן:

האם טובת הקטינות מתיישבת עם תהליך הפנייה למומחה לחידוש קשר, בשים לב להשפעה של הליך הפנייה למומחה לחידוש הקשר על מצבה הנפשי של האם (הגורם העיקרי המטפל בקטינות נכון להיום)?

ככל והתשובה לשאלה הראשונה הינה חיובית, אזי ימשיך ויבחן המומחה את השאלה האם קיומם של מפגשים בין הקטינות לסבתא ישרתו את טובת הקטינות, וזאת בשים לב למשמעויות ולהשלכות האפשריות שתהיינה על נפשן של הקטינות, תוך בחינת השאלה האם התועלת שתצמח מקיומו של קשר עם הסבתא תעלה על הקשיים הכרוכים בכך, בשים לב למצבה הנפשי של האם.

ככל והתשובה לשאלה השנייה הינה חיובית, מתבקש המומחה לפרט באיזה אופן הקטינות תוכלנה לפגוש בסבתן, וזאת מבלי שהמפגשים יפגעו או יכבידו על האם.

חוו”ד המומחה תוגש תוך 60 יום.

בהסכמתה (ראו בעמ’ 4 לפרוט’ הדיון בשורות 20-21) הסבתא תישא במלוא שכ”ט המומחה.

תוך 7 ימים מהיום יפנו הצדדים במשותף למומחה, יודיעו לו אודות המינוי וימציאו לו את הטופס הנדרש לפי תקנה 25(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ”א-2020 (טופס 6).

המומחה יודיע לבית המשפט, 7 ימים לאחר מכן, האם קיימת מניעה למינויו כמומחה מטעם בית המשפט.

ההחלטה מותרת לפרסום בהשמטת כל פרט מזהה, תיקוני עריכה והגהה. הפרסום יבוצע אך ורק באמצעות בית המשפט על ידי מערך הדוברות וההסברה של הרשות השופטת בישראל.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לידי ב”כ הצדדים, עו”ס והמומחה ותקבע את התיק ליום 5.12.24 (לאחר הגשת עדכון המומחה לענין המינוי).

ניתנה היום, י”ח חשוון תשפ”ה, 19 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.

לחזור למשהו ספיציפי?

תמונה של פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!