בפני
כבוד השופט שי שמואל
תובעת
XXX ת”ז XXX
נגד
נתבע
XXX ת”ז XXX
בעניינם של הקטינים:
1.XXX ת”ז XXX יליד XXXX
XXX ת”ז XXX יליד XXXX
פסק דין
במסגרת פסק-דין זה אדרש לבחינת תביעת התובעת לחיוב הנתבע במזונות שני הקטינים.
רקע עובדתי
הצדדים שבפני הם בני-זוג לשעבר אשר נישאו כדמו”י ביום 29.05.17 והתגרשו זה מזה כדמו”י ביום 15.03.21.
מהנישואים נולד לצדדים שני ילדים, הם הקטינים מושא פסק-דין זה.
ביום 23.12.2020 הוגשה התובענה שבפני במסגרתה עתרה התובעת לחייב את הנתבע במזונות הקטינים לרבות הוצאות מדורם, בגובה של 5,069 ₪ בחודש וזאת החל ממועד הגשת התובענה ליישוב סכסוך בחודש נובמבר 2020 וכן לחייבו לשאת במחצית הוצאות הקטינים שפורטו בתובענה, לרבות, אך לא רק, הוצאות רפואיות חריגות; שיעורי עזר והוראה מתקנת; אבחונים; חינוך; צהרון; מועדונית; קייטנה ועזרי לימוד.
כן עתרה התובעת לחייב את הנתבע בתשלום מזונות הקטינים גם בתקופה לאחר הגיעם לגיל 18 שנים ועד לשחררם משירות חובה בצה”ל/שירות לאומי/ כל שירות התנדבותי אחר.
ביום 23.12.2020 הגישה התובעת בקשה לפסיקת מזונותיהם הזמניים של הקטינים, וביום 21.01.21 נתנה החלטה בבקשה זו על ידי כב’ השו’ רות אטדגי, בה נקבע בין היתר כי הנתבע יישא בתשלום דמי מזונות זמניים כולל מדור ואחזקתו עבור הקטינים בסך של 3,400 ₪ (1,700 ₪ עבור כל קטין, בתוספת מחציות חינוך ורפואיות חריגות החל מיום 10.11.20 המועד בו הצדדים הפרידו חשבונותיהם.
להלן: ‘ההחלטה למזונות זמניים’.
בישיבת קדם משפט, שהתקיימה בפני כב’ השו’ רות אטדגי פריאנטה, ביום 12.07.21, ביקשה התובעת להגדיל את סכום המזונות בשל פערי ההשתכרות בין הצדדים, הצדדים לאחר ניהול מו”מ הודיעו כי הם מבקשים שהות בת 20 יום על מנת לנסות ולהגיע להסכמות מחוץ לכותלי ביהמ”ש.
ביום 21.07.21 הודיעו הצדדים כי לא הצליחו לגבש הסכמות וביום 08.08.21 נקבע התיק לישיבת קדם משפט מסכם .
ביום 12.05.22 התקיים קדם משפט מסכם בפני, במסגרת קדם המשפט הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות ומשכך נקבע התיק להוכחות.
הצדדים כולם יהודים וחבות הנתבע במזונות הקטין הינה עפ”י הדין הדתי וברוח ההלכה אשר נפסקה בבע”מ 919/15.
טענות הצדדים
טענות התובעת
הצדדים התגוררו תחת קורת גג אחת עד ליום 11/2020, אז עזב הנתבע את דירת המגורים.
הסכומים שפורטו בתובענה פורטו על דרך הצמצום ובפועל זקוקים הקטינים לסכומים העולים על אלה שפורטו במיוחד נוכח העובדה שהיא זו הנושאת ברוב נטל גידול הקטינים שעה שהאב כמעט אינו שותף פעיל בחייהם וכמעט ולא מקיים עמם זמני שהות.
עד לעזיבת הנתבע את בית הצדדים, הפקיד הנתבע את משכורתו בחשבון הבנק ומשותף, ממנו בוצעו כל תשלומי הבית ולאחר עזיבתו חדל מלעשות כן.
הנתבע מתגורר בבית הוריו, אין לו כל הוצאה עבור מדור או כלכלה, שכן בבית הוריו מסופקים מלוא צרכיו.
הנתבע לא שותף כלל בחיי הקטינים, מלוא נטל גידול ודאגה לקטינים רובץ על כתפיה, גם בזמני השהות המצומצמים שנקבעו בתיק הקשור, והנתבע כמעט ולא עומד ולא תמיד לוקח את הקטינים בזמני השהות.
לנתבע לפוטנציאל השתכרות גבוה יותר, שעה שאינו מממש את מלוא פוטנציאל השתכרותו עת מרבית מהחודש נעדר מהעבודה ולעיתים ללא כל סיבה מוצדקת שעה שנצפה בחופשות וטיולים.
הנתבע במקום לדאוג לקטינים, נצפה עם אופנוע חדש, מבלה, מסתובב עם מותגים ורוכש לעצמו מוצרים חדשים.
טענות הנתבע
לקבוע את מזונות הקטינים על הרף הנמוך ובהתאם להכנסתו הפנויה, לדחות הדרישה למזונות מנופחים ומוגזמים כמפורט בכתב התביעה, לדחות הבקשה לחיוב בדמי טיפול בקטינים ולחייבו במחצית הוצאות החינוך ומחצית הוצאות חריגות בעניינם.
הוא מתגורר בחוסר נוחות של ממש בבית הוריו ובכוונתו לצאת מבית הוריו ולשכור דירה עבורו ועבור הקטין, שם יוכלו לשהות בנוחות.
הוא מממש את מלוא פוטנציאל ההשתכרות שלו בשלב זה, וכל משכורתו מנותבת לטובת תשלום מזונות הקטינים והחזר חובות ולא נותר לו די על מנת להתקיים בכבוד.
כן נטען כי הנתבע עושה ככל יכולתו להשתכר וללמוד וגם להימצא במחיצת ילדי, וכי קיים פער השתכרות גדול בין התובעת ובינו.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
כידוע, בהתאם להוראות סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי”ט- 1958 הרי שאדם חייב במזונות ילדיו הקטינים בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו ובמקרה דנן, שעה ששני הצדדים יהודים, חלות הוראות הדין העברי.
בעניין הנדון עסקינן בשני קטינים, הבכור יליד 10.5.18 בן ארבע וחצי שנים, והשני יליד 14.12.19 בן שנתיים ותשעה חודשים לערך.
ביום 19/07/2017 נפל דבר בישראל באשר לאופן חיוב הורים במזונות ילדיהם לאחר גיל 6 במסגרת בע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית [פורסם בנבו] שם נקבע כי החל מגיל 6 ועד 15 ולא מגיל 15, כפי שהיה עד מועד זה, חבים שני ההורים לשאת במזונות ילדיהם הקטינים.
על פי הדין החל כאמור, חיובו של האב במזונות ילדיו שגילם עד 6 שנים הוא אבסולוטי לגבי כלל צרכיהם ההכרחיים. בכל הנוגע לילדים שגילם מעל שש שנים החיוב הוא מדין צדקה, ובמסגרתו יש להביא בחשבון את צרכי הקטין, היחס בין הכנסותיהם של הורי הקטין והיקף זמני השהות של הקטין עם כל אחד הוריו.
באשר לאופן החיוב מגיל 6 נקבע שיש לקחת בחשבון את הפרמטרים הבאים: צרכי הקטינים, יכולות כלכליות של שני ההורים, קביעת יחסיות של יכולת כלכלית של ההורים, חלוקת משמורת בפועל וכיו”ב (ראו לעניין זה עמ”ש 14612-10-16 [פורסם בנבו] (פורסם ב- 20/12/2017).
מן הכלל אל הפרט
יכולתם הכלכלית של הצדדים
יכולתה הכלכלית של התובעת
החל מחודש ספטמבר 2018 עובדת התובעת בחב’ XXX בע”מ.
מתלוש שכר לחודשים 08/21-07/2022, שצורפו לתצהירה כנספח ו’ עולה כי הכנסתה החודשית הממוצעת של התובעת מעבודתה אצל ‘חברת XXX בע”מ’ בחודשים הללו עמדה ע”ס של כ-9,000 ₪.
הנתבע בסיכומיו טוען כי הכנסות התובעת מגיעות לסך של 11,000 ₪.
בבעלות התובעת רכב מסוג יונדאי i30 שנקנה לאחר מועד הקרע בין הצדדים המשמש אותה ואת הקטינים.
התובעת מקבלת לידיה את קצבת הילדים של הקטינים בגובה של 342 ₪ (בהתאם למופיע באתר הביטוח הלאומי) .
ע”ש התובעת נצברו זכויות סוציאליות.
הכנסות הנתבע
התובע עובד החל מחודש דצמבר 2015 בחברת XXX ומשתכר את הסך של 6,000 ₪ בחודש, בהתאם לתלושי שכר לחודשים 03/2021-04/2022, אותם צרף הנתבע לכתב הגנתו.
התובעת טענה בפרוטוקול מיום 21.09.22 כי פוטנציאל השתכרותו של המשיב גבוה מהשתכרותו בפועל וכי אינו מנצל את מלוא פוטנציאל השתכרותו.
נכון למועד בכתב התביעה טענה התובעת כי הכנסות הנתבע בחברת XXX עמדו ע”ס של 10,000 ₪. בחודש ומנגד, טוען הנתבע כי הכנסתו מעבודתו הינה בסך של כ- 6,000 ₪ לחודש. נכון למועד כתב הגנתו טען הנתבע כי הוא סטודנט לשנה ב’ להנדסה אזרחית ומשכך הכנסתו עמדה על הסך כאמור.
תלושי שכר לחודשים 04/2020-03/2021, אשר צורפו לכתב ההגנה, עולה כי מעבודתו XXX בע”מ’ השתכר הנתבע את הסך של 6,000 ₪ בממוצע בחודש .
במסגרת שמיעת הראיות העיד הנתבע כי הוא עדיין סטודנט ואמור לסיים לימודיו בעוד כשנתיים לימודי תואר הנדסאי – שורה 4 עמוד 8 לפרוטוקול .
הנתבע העיד כי הוא נעדר רבות ממקום עבודתו כשנשאל על ידי ב”כ התובעת, וכי אינו עובד באופן רצוף ובכך לא מנצל את מלוא פוטנציאל השתכרותו לדוג’: 6 ימים בחודש 04/20, 9 ימים בחודש 2/21, 11 ימים בחודש 05/22 וכיוצ”ב, וזאת מפאת סיבות שונות אשר לא פורטו בתצהירו ובכתבי הטענות. כן טען הנתבע כי חלק מההיעדרויות והסיבה לכך שלא מקיים את מלוא פוטנציאל השתכרותו זה מאחר ויש ימים בהם הוא לומד, ס’ 5-17 בעמוד 8 לפרוטוקול.
כשהנתבע נשאל על ידי ביהמ”ש מדוע לא עובד משמרות ושעות נוספות, השיב כי הדבר תלוי בזמני הטיסות, וכי הוא עובד XXX ובמחלקתו 12 אנשים נוספים ביניהם מתחלקות שעות נוספות, ס’ 19-21 בעמ’ 8 לפרוטוקול.
לנתבע רכב מסוג הונדה סיוויק המשמש אותו.
התובעת טענה בתצהירה כי לנתבע גם אופנוע בבעלותו, אך בחקירתו העיד הנתבע כי האופנוע לא בבעלותו וכי יש לו הרבה חברים עם אופנועים ס’ 20 בעמ’ 11 לפרוטוקול .
לנתבע אין מדור עצמאי משלו ומהעדויות שהובאו בפניי, נראה כי הנתבע שוהה בבית הוריו וחרף טענותיו כי משלם סך של 1,500 ₪ בכל חודש להוריו בגין מגוריו אלו לא עלה בידו להראות כי אכן נעשה הדבר וטוען כי אינו משלם הסכום האמור להוריו מפאת חוסר יכולת כלכלית.
ע”ש הנתבע נצברו זכויות סוציאליות.
צרכי הקטינים
צרכי הקטינים כאמור פורטו בכתב התביעה וסכום התביעה הועמד ע”ס של 5,069 ₪ בחודש.
התובעת צרפה אסמכתאות חלקיות בתמיכה לצרכים שנתבעו בכתב התביעה.
הוצאות ‘מדור ואחזקתו’
הקטינים מתגוררים בבית אמם בדירה המשותפת האחרונה של הצדדים ברחוב XXX עליה היא משלמת דמי שכירות בגובה 2,800 ₪ לחודש.
הצדדים רכשו שטח אדמה XXX שנרשם על שמם, לעניין השטח הוגשה תביעה רכושית במסגרת תלה”מ 51725-12-20, כשטרם הרכישה נלקחה הלוואה מהורי הנתבע, ואלה הגישו תביעה כנגד התובעת בהליך 12344-12-20 בעניין השטח.
במסגרת ניהול ההליך הרכושי, אשר התנהל בין הצדדים במסגרת תלה”מ 51725-12-20, אושר הסכם בפני ביהמ”ש בין כלל הצדדים ולפיו השטח יימכר לצד ג’ ומחלקה של התובעת יועברו להורי הנתבע סך של 94,942 ₪.
הוצאות ‘מדור ואחזקתו’ פורטו בכתב התביעה והועמדו ע”ס כולל של 3598 ₪ בחודש
(שכירות – 2,800 ₪ ; ארנונה – 335 ₪ לחודש; חשמל – 181 ₪; ₪; כבלים ואינטרנט – 190 ₪; מים וביוב – 92 ₪).
לאחר שעיינתי בסכומים הנתבעים, באסמכתאות שצורפו בתמיכה לחלקן, בתצהיר התובעת ובסיכומיה –אני מעמיד את הוצאות ‘מדור ואחזקתו’ ע”ס כולל של 3,598 ₪ (כמפורט לעיל) .
חלקם של הקטינים בהוצאות אלה הוא בשיעור 40% ובסך של 1,439 בחודש.
יתר צרכי הקטינים:
יתר צרכי הקטינים פורטו בכתב התביעה והועמדו ע”ס כולל של 3,521 ₪ (כלכלה – 2,000 ₪; שכר לימוד 167 ₪ ועוד 234 ₪ (רעיוני); הוצאות לימוד – 60 ₪ ; ביגוד והנעלה – 500 ₪; בריאות ותרופות – 160 ₪; בילוי ובידור – 400 ₪).
התובעת העידה בחקירתה כי לאחרונה הקטינים חולים הרבה והיא נאלצת לרכוש עבורם יותר תרופות מבדרך כלל.
ביחס לכלל הוצאות הקטינים ציינה התובעת בסיכומיה כי היא נושאת בהם לבדה מאחר והאב כמעט ואינו שותף בחייהם לנוכח העובדה כי הקטינים נמצאים במחיצתו למספר שעות בודדות במשך השבוע בזמני השהות, וליתר דיוק כארבע וחצי שעות שבועיות בלבד.
הנתבע, מעבר להכחשה כללית בנוגע לחבותו העקרונית לשאת במזונות ילדיו הקטינים בנסיבות העניין, הכחיש את הצרכים שפורטו בצורה כוללנית וגורפת וטען בסיכומיו כי ההכנסה הפנויה הנותרת בידו לאחר תשלום מזונות הנו כ- 3,400 ₪ דבר שאינו מאפשר לו לסיים את החודש בכבוד. לטענתו בשלב זה בחייו הוא ממש את מלוא פוטנציאל השתכרותו ואין סיבה לשינוי נסיבות מהותי אשר יוביל להגדלת דמי המזונות. ניתן להסיק כי כוונת הנתבע בטענה זו הינה כי אין מקום להגדלת סכום המזונות הזמניים שנקבעו שכן אין מדובר בפסק דין למזונות ובוודאי שאין כל דרישה לשינוי נסיבות כלשהו שעה טרם הסתיים בירור ההליך.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכל אשר הובא בפני, ומאחר והתרשמתי כי הנתבע אינו מממש את מלוא פוטנציאל השתכרותו אף לעת זו, מצאתי להעמיד את צרכיהם של הקטינים, לא כולל מדור ואחזקתו ולא כולל מחצית הוצאות חינוך והוצאות רפואיות, ע”ס של 1,250 ₪ בחודש עבור כל קטין (כלכלה – 800 ₪; היגיינה – 100 ₪; הנעלה והלבשה – 200 ₪; תרבות – 100 ₪; ביטוח רפואי – 50 ₪).
הוצאות הקטינים, כולל חלקם בהוצאות מדור ואחזקתו (1,408 ₪ בחודש וכאמור לעיל) עומדות ע”ס כולל של 3,908 ₪ בחודש.
חלוקת זמני השהות
בפסק-דין אשר ניתן ביום 12.05.22, במסגרת תלה”מ 51650-12-20, אומצו הסכמות הצדדים אליהם הגיעו ביחס לזמני השהות של האב עם הקטינים.
זמני השהות של הנתבע עם הקטינים נקבעו לימים שני בין השעות 17:00-19:30 ושישי בין השעות 14:00-16:00 , לא כולל לינה. כמו כן הסמיכו הצדדים את העו”ס לסדרי דין לפי ס’ 19 ו-68 לחוד למשך שנתיים לבחינת בקשות האב להרחבת זמני שהות ככל ויוגשו.
בתשובה לשאלת בית המשפט הבהיר הנתבע כי הוא אינו מעורב בחיי היום יום של הקטינים ( שורות 28-30 בעמוד 7 לפרוטוקול) .
אם כך, הרי שאין כל חולק כי האחריות ההורית כולה נופלת על כתפי האם והאב נוטל חלק מינורי בזמני השהות ובשעות בודדות אצלו שוהים הקטינים, ואף לדבריו אינו מעורב בחיי היום יום של הקטינים.
בנסיבות אלו וכאשר הנתבע אינו לוקח חלק פעיל בחיי הקטינים, ואף אינו רוכש להם דבר כפי דבריו, לא מצאתי לערוך ולקבוע חיוב שונה של דמי מזונות הקטינים ממועד בו יגיע כל קטין לגיל שש וזאת חרף כי החיוב מגיל זה הינו מדין צדקה.
הלכה למעשה וכפי שהובהר מפי הנתבע הוא אינו מעורב בחיי הקטינים, אינו לוקח חלק פעיל בהם ואינו רוכש להם דבר, וכתוצאה מכך כל נטל גידול הקטינים על כל המשתמע מכך נופל על כתפיי התובעת על כל המשתמע מכך.
זאת ועוד, אין חולק כי בשלב זה הנתבע סטודנט ומשתכר, לדבריו, שכר נמוך כתוצאה מכך. עם סיום לימודיו בעוד כשנתיים לערך יסיים את לימודיו ויעלה בידו לממש את פוטנציאל השתכרותו באופן מלא, כאשר עם סיום לימודיו פוטנציאל זה יאמיר נוכח העובדה כי יחזיק בידו בתואר הנדסאי.
סוף דבר,
לאחר שעיינתי בחומר הראיות המונח בפני; נוכח גילם של הקטינים והדין החל על מזונותיו; נוכח העובדה כי האב אינו מעורב בחיי הקטינים וכל נטל גידול הקטינים נופל על כתפי האם לרבות בחלוקת זמני השהות המתקיימת בין הקטינים לבין כל אחד מהוריהם ולאור הפערים שבהכנסות הצדדים ולכך שהמשיב לא מממש את מלוא פוטנציאל השתכרותו נכון לעת זו (סך של 9,000 ₪ לאם לעומת סך של 6,000 ₪ לאב), נפסק כדלקמן:
הנתבע יישא בתשלום עבור מזונות הקטינים כולל מדור ואחזקת מדור בסך של 3,908 ₪ (עבור הקטין 1 1,250 ₪ בתוספת חלקו במדור ואחזקת מדור בסך של 704 ₪ ובסה”כ בסך של 1,954 ₪ עבור הקטין 1.
עבור הקטין 2 1,250 ₪ בתוספת חלקו במדור ואחזקת מדור בסך של 704 ₪ ובסה”כ בסך של 1,954 ש”ח עבור הקטין 2.) זאת החל מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך קרי מיום 02.11.2020 ובכל 10 לחודש.
הצדדים יישאו בחלוקה שווה ביניהם בתשלום מחצית הוצאות חינוך, באופן שהנתבע יעביר לתובעת את מחצית התשלום, בכפוף להצגת קבלות התשלום בפועל או בהצגת מכתבי דרישה ממסגרות החינוך, בקיזוז כל הנחה, הטבה או מענק המגיעים למשפחה בגין הרכיב הנדרש ובתוך 15 יום ממועד הצגתו.
‘הוצאות חינוך’ לרבות, אך לא רק, צהרון; מועדונית; הסעות למסגרת החינוכית; תלבושות אחידה; טיולים; מסע לפולין; דמי שכלול; שכר לימוד; ספרי לימוד; קייטנות; חוג אחד לכל קטין בעלות מתנ”ס; שיעורי עזר; הוראה מתקנת ואבחונים; וועד הכיתה; רכישת מתנות ימי הולדת לילדי הכיתה ועד לסך של 50 ₪ עבור כל מתנה.
כן יישאו הצדדים בחלוקה שווה ביניהם בתשלום מחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות ע”י הביטוח הרפואי, באופן שהנתבע יעביר לתובעת מחצית התשלום וזאת בכפוף להצגת קבלות התשלום בפועל בקיזוז כל הנחה, הטבה או מענק לו זכאית התובעת ובתוך 15 יום ממועד הצגתם.
‘הוצאות רפואיות חריגות’, לרבות אך לא רק, טיפולי שיניים; טיפולים אורתודנטיים; משקפיים; עדשות וכיו”ב.
דין החיובים שפורטו בסעיפים 40 ו-41 לפסק-הדין, כדין חיוב במזונות לצורך גבייתם.
קצבת הילדים של המל”ל עבור הקטנים וכן כל קצבה, הנחה או הטבה אחרת ישולמו לידי התובעת, ויתווספו לדמי המזונות שנקבעו לעיל.
דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן שפורסם ביום 15.09.22 ויעודכנו כל שלושה
חודשים ללא תשלום הפרשים בין תקופת עדכון אחת לרעותה.
כל תשלום שלא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד התשלום בפועל.
הנתבע יהא זכאי לנכות כל סכום ששילם לידי האם כמזונות עבור הקטינים בהתאם להחלטה לפסיקת מזונות זמניים מיום 21.01.21, בגין תקופת החיוב לשעבר וכן להציג פסק דין זה בפני לשכת ההוצאה לפועל לצורך עדכון סכומי חוב מזונות עבר.
פסק-דין זה מסיים את בירורה של התובענה.
המזכירות מתבקשת לשלוח עותק מפסק-הדין לב”כ הצדדים ולסגור את ההליך.
ניתן היום, ח’ תשרי תשפ”ג, 03 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.
