בפני
כב' השופטת שושנה ברגר, שופטת בכירה
התובע:
XXX ת.ז. XXX
ע"י ב"כ עוה"ד דורית ענבר סברדליק
נגד
הנתבעת:
XXX ת.ז. XXX
ע"י ב"כ עוה"ד גלית ביטון לנקרי
ובעניין הקטינה:XXX ת.ז. XXX ילידת 2019
החלטה
החלטה זו עוסקת בשאלה האם יש להורות על העברת המשמורת לידי האב, כפי המלצת עו"ס.
רקע בקצרה:
הצדדים: מר XXX (להלן: "האב") והגב' XXX (להלן: "האם") נישאו ביום 21.2.18, ובמסגרת הנישואין נולדה הקטינה XXX ילידת 2019, כיום כבת 4 שנים (להלן: "הקטינה").
עניינם של הצדדים נדון בפניי למן יום 10.6.20, אז הגיש האב בקשה ליישוב סכסוך (בתיק י"ס 24421-06-20), הליך שנסגר בהעדר הסכמות בהחלטה מיום 12.8.20. בהמשך, הצדדים נקטו בהליכים בעניינה של הקטינה: ביום 23.10.22 הגיש האב תביעה לאחריות הורית (תלה"מ 34491-10-22) וביום 24.10.22 האם הגישה תביעה למשמורת וקביעת זמני שהות (תלה"מ 39251-10-22).
ביום 5.11.23 הוגש תסקיר עו"ס (להלן: "התסקיר") במסגרתו הומלץ על העברת המשמורת לידי האב, תוך קיום מפגשים עם האם במרכז הקשר.
ביום 24.12.23 התקיים דיון, במהלכו נחקרה עו"ס הגב' XXX (להלן: "עו"ס"). בסיום הדיון, ניתנה החלטתי לפיה נקצבו מועדים להגשת סיכומים בכתב.
משהוגשו סיכומי הצדדים ניתנת כעת החלטתי.
דיון והכרעה:
עו"ס המליצה בתסקיר כדלקמן (בעמ' 5 בפיסקה האחרונה):
לפיכך המלצתנו:
1. הילדה XXX תהיה במשמורת אביה.
2. זמני השהות לאם יתקיימו במרכז הקשר בXXX אחת לשבוע.
3. הרחבת זמני השהות ותוכנית טיפול חדשה ייבחנו בוועדת תסקירים.
4. תסקיר משלים חודשיים לאחר קבלת החלטת ביהמ"ש.
בסיכומיו, עתר האב כדלקמן (סעיף 16):
בסיכומיה, עתרה האם כדלקמן (סעיף 30):
אקדים אחרית לראשית, ואציין כי נחה דעתי כי בנסיבות דנן אין מקום בשלב זה לאמץ את המלצת עו"ס בתסקיר. ואילו טעמיי.
כידוע, "בבואו לדון ולהכריע בסוגיית משמורת קטין, מציב ביהמ"ש לנגד עיניו שיקול עיקרי אחד והוא טובת הקטין. כפי שנקבע בבע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (1.5.06) (להלן: פס"ד פלוני): "עקרון על הוא זה והוא ניצב כעיקרון מנחה בודד בסוגיות משמורת ילדים, מבלי שיישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים אחרים" (ראו: עמ"ש (ת"א) 42469-09-20 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (16.12.20) בפיסקה ה'1 ל לפסק דינו של כב' השופט נפתלי שילה).
ראו גם: דברי בית המשפט המחוזי ברמ"ש (חי') 18033-10-21 א' נ' ב' [פורסם בנבו] (10/11/21) בעמ' 7 לפסק הדין: "טובתם של הילדים היא המגדלור לאורו יש ליתן את ההכרעה, והיא הגורם בלעדיו אין. לפיכך, ראשיתה ואחריתה של ההכרעה שעומדת בפניי נטועה בסוגיה אחת – טובתם של הילדים".
נפסק כי: "אומנם נקודת המוצא היא כי התסקיר הינו אמצעי מרכזי, חשוב ומשמעותי במסכת הראיות שבפני בית המשפט. נכון גם כי בפסיקת בית משפט מקובל כי ככלל יאמץ בית המשפט את המלצת המומחים (והתסקיר משקלו כחוות דעת) שמונו על ידו, "…אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטיה מאותה המלצה" (בע"מ 9358/04; רע"א 4575/00, בעמ' 332). יחד עם זאת, הגם שככלל, מטבע הדברים, יינתן במסגרת הבחינה השיפוטית משקל רב ביותר לעמדת פקידת הסעד, הרי ההכרעה השיפוטית מתחת ידו של השופט היא יוצאת, לא מתחת ידו של פקידת הסעד. אין בית המשפט משמש "חותמת גומי" לעמדת פקידת הסעד, אין הוא רואה בה עובדה מוגמרת אלא המלצה אשר ככלל יש ליתן לה משקל רב ביותר, אך לא מכריע. תפקידו של ביהמ"ש לעשות כמיטב יכולתו על מנת להגשים את מכלול הזכויות, האינטרסים וצרכי היתומה, שהם למעשה הגורמים המרכיבים את "טובת הילד" (ראו: תמ"ש (קריות) 1900/06 היתומה נ' האלמנה [פורסם בנבו] 29.10.06) בפיסקאות 9 ה'-ו' להחלטתה של כב' השופטת אספרנצה אלון).
ראו גם: דברי כב' השופט אסף זגורי בענ"א (נצ') 37779-09-23 פלונית נ' הקטינה [פורסם בנבו] (02/11/23) בפיסקה 40 לפסק דינו: "אכן, יש לשוות לעמדת גורמי הטיפול משקל רב ומשמעותי בקבלת ההחלטות השיפוטיות. אך בל נזכור כי בית המשפט לנוער אינו חותמת גומי ואינו גורם שנועד אך לאשר המלצות כאלה ואחרות. בסופו של יום האחריות והסמכות ליתן ולקבוע דרכי טיפול היא של בית המשפט. זה האחרון אינו כבול בהמלצה של גורם טיפולי כזה או אחר ומוסמך לסטות מהן".
במקרה דנן, אין חולק כי מדובר בהמלצה קיצונית של עו"ס- העברת משמורת של קטינה רכה בשנים שלאחרונה מלאו לה 4 שנים למשמורת אביה, כאשר כיום חלוקת זמני השהות הנוהגת הינה פעמיים בשבוע כולל לינה ואחת לשבועיים החל מיום ו' לאחר המסגרת החינוכית ועד ליום ראשון בבוקר. דהיינו, כיום לאם יומיים עודפים (ב-14 יום).
לדידי, במצב דברים זה, טרם העברת המשמורת, יש לבחון באופן מעמיק על ידי מומחה שימונה מטעם בית המשפט האם המעבר יעלה בקנה אחד עם טובת הקטינה.
יפים לענייננו דברי כב' השופט סארי ג'יוסי ברמ"ש (חיפה) 19130-01-23 ש' ש' נ' ע' ב' [פורסם בנבו] (27/04/23) בפיסקה 11: "בעניין העברת קטין ממשמורת הורה לאחר ובאופן מידי התייחסתי בעבר, כך למשל בעמ"ש 51165-07-20 א.ב. נ' ג.ד. (30/11/2020). במקרה שלנו אף מדובר במעבר חד לאחר שהמשיב לא פגש את בנו במשך תקופה ארוכה של חודשים רבים (מאז חודש 09/22), שעה שמדובר בקטין רך בשנים – כבן 4. בנסיבות אלה, טרם הוראה על ביצוע המעבר, יש ליתן את הדעת למשמעויות ולהשלכות האפשריות שתהיינה למעבר חד זה על נפשו של הקטין, ובכל מקרה, יש לבכר ביצוע המעבר באופן הדרגתי לאחר הכנה מוקדמת לקטין, בשים לב גם לשינויים המשמעותיים שיתרחשו בחיי הקטין, גם בפן המעשי. בנוסף, כפי שהבעתי את דעתי בעבר, יש לבצע את המעבר בליווי צמוד של גורמים מקצועיים, ולצד תוכנית טיפולית מובנית שהוכנה מראש. הדבר מחייב תמיכה ומענים טיפוליים מתאימים שהוכנו מראש, כאשר גורמים מקצועיים לרבות מומחה מטעם בית משפט קבעו מפורשות כי המעבר ישרת את טובת הקטין, וכי התועלת שתצמח ממנו עולה באופן מובהק על הפגיעה שעלולה להיגרם ממעבר זה. ודוק, עמדתם של גורמים אלה צריכה להתקבל בזמן אמת, באופן מפורש ובהתייחס לכל האמור לעיל, ולא כהבעת דעה או חוות דעת כללית הניתנת בהתייחס לתרחיש עתידי אפשרי, בדומה לעמדת ד"ר גוטליב שניתנה לפני למעלה משנה מההחלטה מושא בקשת רשות הערעור. אמנם, בית משפט קמא שוכנע כי בנסיבות דנן בראי טובת הקטין וההגנה עליו, ייטב לקטין לעבור למשמורת אביו והדבר יתרום לשיפור מצבו, אולם הערכתו זו ניתנה כאמור על יסוד אותה חוות דעת של ד"ר גוטליב לפיה "ככל שיתברר כי האם מתקשה לשתף פעולה יהיה מקום לשקול העברת המשמורת….", וכאמור מתקשה אני להסתפק "בהמלצה" זו לשם ביצוע המעבר המידי. כמו כן בית משפט קמא נשען בהחלטתו על התרשמותו מעדות האב כי יקבל תמיכה וסיוע מבני משפחתו המורחבת, כי הוא ערוך ומוכן לקבל את הקטין, וכן על עמדת האפוטרופוס לדין אשר סבר כי יש מקום להורות על העברת המשמורת לאב. אלא שכאמור, בהינתן הנסיבות שתיארתי לעיל, ובעיקר הנתק בין עידו לבין אביו, גילו של עידו, והניתוק החד מאמו, והעברתו לסביבה שאינה מוכרת לו היטב, צריכה להיעשות כאמור לאחר שגורמי המקצוע ומומחה בית משפט בחנו את ההשלכות האפשריות של המעבר על עידו, הקשיים הכרוכים בכך, ונתנו המלצה ברורה על ביצוע המעבר, לאחר ששקלו ביצועו באופן הדרגתי, והכינו מראש תוכנית מעבר הכוללת גם תמיכה ומענים טיפוליים מתאימים". (ההדגשות שלי- ש.ב).
הוא הדין בענייננו.
טרם אימוץ המלצת עו"ס, יש לקבל המלצה ברורה מטעם מומחית מתחום הפסיכולוגיה הקלינית אשר תקבע במפורש כי המעבר ישרת את טובת הקטינה XXX.
עיון בתסקיר עו"ס מעלה כי אין בו התייחסות מספקת למשמעויות ולהשלכות האפשריות שתהיינה למעבר החד למשמורת האב על נפשה של הקטינה. עו"ס נשאלה על כך בדיון מיום 24.12.23 והשיבה כדלקמן (בעמ' 16 בשורות 9-13):
"ש. לא ראית לנכון להתייחס גם לנזק שייגרם לקטינה כתוצאה מההמלצה הקיצונית שלך?
ת. אני חושבת כפי שמצוין שיש פה שני הורים שאוהבים את הקטינה ואני לא חושבת שייגרם לה נזק, להפך, אני חושבת שהיום נגרם לה נזק ואנחנו עוד במקום שיכולים לתקן ולשפר ולתת לה מקום בטוח ויציב והאבא יתן מקום לאמא בחיים של הילדה, מההיכרות שלי הוא לא יוציא אותה, הוא מכבד את הזמנים, הוא ידע לנהל את זה".
אין בידי בשלב זה לקבל את עמדת עו"ס הנ"ל, בנסיבות דנן.
ויוטעם כי בסוגיה מורכבת כגון דא, סבורני כי אין להסתפק בעמדת עו"ס, ויש לפנות למומחית מתחום הפסיכולוגיה אשר תיתן דעתה למשמעויות ולהשלכות האפשריות שתהיינה למעבר חד זה על נפשה של הקטינה, ותבחן האם התועלת שתצמח ממנו עולה באופן מובהק על הפגיעה שעלולה להיגרם ממעבר זה, ואת הקשיים הכרוכים בכך, ותיתן המלצתה הברורה.
ראו לעניין זה גם דברי כב' בית המשפט המחוזי בעמ"ש (חי') 707-03-17 י.ג נ' ג.ג [פורסם בנבו] (30/05/18) בפיסקה 33 לפסק דינו: "ההכרעה בדבר טובתו של הקטין מבוססת על מכלול הראיות העומדות לעיונו של בית המשפט, ובכלל זה על חוות דעת מומחים מקצועיים, להם יש את הכלים המתאימים, המומחיות, המקצועית והניסיון הדרוש לקביעת טובתו של הקטין במישור הרפואי, הפסיכולוגי או בכל תחום אחר לגביו מונו (בע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (1.5.2006)). עמדה זו מקורה ככל הנראה בכך שהעובדים הסוציאליים העורכים את תסקיריהם מקיימים קשר עקבי עם הקטין והוריו, לכל אורך ההליך המתקיים בפני בית המשפט, ועל כן המידע הרב אשר מצטבר על ידם לאורך ציר הזמן מאפשר להם להעריך באופן טוב ואיכותי יותר את טובתו של הקטין, לעומת הפסיכולוג או הפסיכיאטר אשר עורכים לרוב רק מפגש בודד עם הקטין והוריו או לכל היותר מפגשים ספורדיים. עם זאת יש לזכור, כי הנתונים המובאים על-ידי העובדים הסוציאליים במסגרת תסקיריהם, הם נתונים חשובים שאין להתעלם מהם, גם מקום ומונחת לפני בית משפט חוות דעת של פסיכולוג או פסיכיאטר (בע"מ 4259/06 פלוני נ' היועמ"ש [פורסם בנבו] (13.7.2006)). עם זאת סבורני כי חוות דעת של פסיכולוג או פסיכיאטר אשר תתבסס לא רק על מפגשים ספורים עם הקטין והוריו, אלא גם על האמור בתסקירים שנאספו לאורך זמן, תוכל להיות בעלת משקל משמעותי ועדיף על פני התסקירים, מאחר והיא תיערך על ידי מומחה שישקלל את כל התצפיות והמסקנות שנלקחו בחשבון במסגרת התסקירים ואף תכלול גם את מסקנתו המסכמת של המומחה". (ההדגשות שלי- ש.ב.).
אני סבורה כי עמדתו של בית המשפט המחוזי המצוטטים לעיל תואמים את הנסיבות דנן. גם בענייננו, חוו"ד מומחית מתחום הפסיכולוגיה תוכל להיות בעל משקל משמעותי ועדיף על פני התסקיר, מאחר והיא תיערך על ידי מומחית שתשקלל את כל התצפיות והמסקנות שנלקחו בחשבון במסגרת התסקירים ואף תכלול גם את מסקנתה המסכמת של המומחית.
לא רק זאת, אלא אף זאת, שלאור ההסלמה שחלה בחומרת הקונפליקט בין ההורים, אשר אין חולק כי היא בעלת השפעה על מצב הקטינה, אני מוצאת כי יש מקום להורות למומחית לבצע אבחון מקיף לעניין המסוגלות ההורית של כל אחד מהצדדים. ראו דברי עו"ס בתסקיר אשר עמדה על ההסכמה שחלה (בעמ' 1):
יפים לענייננו דברי בית המשפט המחוזי בעמ"ש (חי') 707-03-17 י.ג נ' ג.ג [פורסם בנבו] (30/05/18) בפיסקה 42 לפסק דינו, אשר דומה כי נכתבו בענייננו: "בנסיבות אלו לא ניתן להסתפק בתיאום הורי שתוצאותיו אינן ברורות ובהפניה למסגרות טיפוליות, כאשר ניכר כי הסכסוך בין ההורים הוא כה עמוק ולא נראה כי ההליך הטיפולי הניב עד לשלב זה את התוצאות הרצויות. כמו כן לא עולה כי חלה הטבה כלשהי בקונפליקט בין הצדדים והתנהגותם האחד כלפי השני וכלפי ילדיהם. משכך יש להפנות את שני ההורים לאבחון מקיף שייערך על ידי פסיכולוג קליני לעניין המסוגלות ההורית של כל אחד מהצדדים, בראי הסכסוך העמוק השורר ביניהם". (ההדגשה שלי- ש.ב.).
לנוכח כל האמור לעיל, הנני ממנה את המומחית ד"ר חנה קמינר כמומחית מטעם בית המשפט אשר תגיש חוות דעתה, במסגרתה תבחן את מסוגלותם ההורית של הצדדים ותיתן המלצותיה לעניין המשמורת על הקטינה וזמני השהות שלה עם כל אחד מההורים.
חוו"ד המומחית תוגש תוך 60 יום.
בשלב זה, הצדדים יישאו בשכ"ט המומחית בחלקים שווים.
תוך 7 ימים מהיום יפנו הצדדים במשותף למומחית, יודיעו לה אודות המינוי וימציאו לה את הטופס הנדרש לפי תקנה 25(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (טופס 6).
ייאמר כי לא נעלמה מעיני התמונה המתוארת על ידי עו"ס בתסקיר ובדיון לעניין התנהלות האם, אשר מתקשה להשלים עם מקומו של האב בחיי הקטינה והתרומה החשובה שיש לקשר ביניהם להתפתחותה. ראו לעניין זה: דברי עו"ס בדיון מיום 24.12.23 (בעמ' 9 בשורות 8-14):
"ש. אני למדה מהמשפט הזה שאת מדווחת על הפרות מצד שני ההורים, תסבירי למה?
ת. היו הפרות, ההפרות שהתקיימו הן לא באותן סדר גודל ולרוב כשהאב היה מפר זה היה תגובתי לאם, אם היא מסרה בשעה 12 את הילדה אז הוא בתמורה אמר שהוא מחזיר באותו מטבע למרות שהדברים דוברו עם שני הצדדים ואני התרשמתי וראיתי לאורך הדרך שהאב שומע את מה שאני אומרת, מבין, עושה עם זה משהו ולצערי האם המשיכה באותה הדרך ואם היו ימים שנמאס לה להעביר אז היא לא הייתה מעבירה בכלל. לכן אני אומרת, היו גם הפרות בצד השני, לא באותה תדירות ולא באותה רמה, עוצמה".
ובהמשך דבריה (החל מעמ' 11 בשורה 25 ועד עמ' 12 בשורה 6):
"ש. שתי שורות קודם את מציינת שההפרות הן הדדיות, תסבירי לי בבקשה איך את קובעת שהאם לא מקבלת את החלטות בית המשפט, למה את מתכוונת?
ת. אני מתכוונת שלאורך המעורבות המאוד אינטנסיבית שלי במשפחה, פעם אחר פעם, אם זה עוד פעם ימי שישי שלא היו מסגרות והיא צריכה לעבור ב-8 בבוקר והיא לא עברה, אם זה היה ראש השנה שהיא לא העבירה אותה בשעה 8 בבוקר ואני הגעתי עם ראש הצוות שלי XXX, 3 שעות עם המשטרה ניסינו לחפש את האם ולאתר אותה ולא הצלחנו, אם זה בחופש הגדול שהייתה החלטה של בית המשפט שהוא רשאי לקחת את הילדה לחופשה ובשוטף היו עוד אירועים כאלו ואחרים, זה מלווה את ההתנהלות לאורך כל הדרך".
וגם (בעמ' 14 בשורות 6-16):
"ש. את כותבת בעדכון שהגשת הסתות הדדיות של הצדדים, אני מפנה אותך לעמ' 3 של העדכון, בפסקה האמצעית. בפסקה הבאה אחריה ואני מצטטת, אני אומרת לך שאת מתארת הסתות מהצד של האמא וכשהוא מכנה את האם בשמות גנאי, שוב באופן מגמתי את נותנת משקל עצום בלתי סביר לכאורה להסתות מצד האם ולהסתות מצד האב אז הוא קילל אותה, למה יש משקל להסתות של האם ולא של האב?
ת. אני חוזרת ואומרת שהתסקירים נרשמים בצורה אובייקטיבית, אני לא מוטה לשום צד ותפקידי פה לראות את טובת הילדה ולכן נרשם גם מה שהאם עושה וגם מה שהאם אומרת שהאב עושה, יחד עם זאת, כפי שכבר ציינתי עולה תמונה שהאם לא רואה בתוך הסכסוך את צרכי הילדה, היא מפרה את הזמנים, היא מחליטה איך לעשות, מתי לעשות, מסיתה אותה, יכול להיות, עוד פעם, ייתכן כי גם האב מסית אבל האב יודע לעשות הפרדה בין הרצון שלו לצרכים של הילדה".
יחד עם זאת, סבורני כי יש להעדיף את מצב הדברים הנוכחי בטרם ביצוע העברת משמורת, גם אם באופן זמני, עד לקבלת מענים על השאלות והסוגיות שפורטו לעיל מטעם המומחית.
אי לכך, בשלב זה, ועד להגשת חוו"ד המומחית ומיצוי ההליך, זמני שהות ימשיכו להתקיים במתכונתם הנוכחית.
עם זאת, אני מוצאת כי בנסיבות דנא אין מנוס אלא מלהגדיל את גובה הסנקציה הדדית על ההורים שנקבעה בהחלטתי מיום 13.8.23, כפי שיפורט להלן.
הנני מורה כי ככל שמי מהצדדים לא יתייצב למפגש (למעט בשל מחלה, בצירוף אישור מחלה כדין) יחויב בקנס בגין כל מפגש אליו לא יתייצב, בסך של 1,500 ₪. הקנס יופעל בכפוף להמצאת תצהיר לתמיכה בנסיבות ההפרה, בצירוף אסמכתא המעידה על התכתבות בין הצדדים במועד ההפרה.
נוסף על כך, נוכח ההליכים שבפני הנוגעים לקטינה, אשר נקלעה למאבק בין הוריה והימשכותם שך הליכים אלה, אני סבורה כי יש מקום להצגת תמונה אובייקטיבית בענייניה של הקטינה, כאשר האינטרס שלה מיוצג באופן עצמאי, במנותק מהסכסוך בין הוריה. מטרה זו תושג באמצעות מינוי אפוטרופוס לדין לקטינה, אשר ייצגה בכל הסוגיות הקשורות בענייניה ואשר יציג בפני בית המשפט את טובתה של הקטינה. לפיכך, הנני ממנה אפוט' לדין לקטינה, אשר זהותו תיקבע על ידי הלשכה לסיוע משפטי. האפוט' לדין יגיש דיווח לבית המשפט תוך 60 יום.
המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים, למומחית וללשכה לסיוע משפטי, ותקבע את התיק ליום 20.3.24 (לאחר הגשת חוו"ד המומחית ודיווח האפוט' לדין, בהתאם להחלטתי זו). כמו כן, תוודא המזכירות טלפונית קבלת ההחלטה לידי המומחית.
ניתנה היום, ו' שבט תשפ"ד, 16 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.
