בפני
כב' השופטת שושנה ברגר, שופטת בכירה
התובע:
XXX ת.ז. XXX
ע"י ב"כ עוה"ד דורית ענבר- סברדליק
נגד
הנתבעת:
XXX ת.ז. XXX
ע"י ב"כ עו"ד גיא אופיר
החלטה
החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון שהתקיים בפניי בעניינם של הצדדים ביום 28.1.24 (להלן: "הדיון").
כזכור, בסיום הדיון הוריתי כי הצדדים יודיעו לבית המשפט עד ליום 05.02.24 מועד קובע מוסכם לצורך עריכת חוות דעת אקטואר ולחלופין, בהיעדר הסכמה, יודיע כל צד את עמדתו לעניין המועד הקובע כאמור. כמו כן, נקבע כי בתוך פרק הזמן האמור, רשאי כל צד להמציא לבית המשפט פסיקה רלוונטית לעניין ביצוע פירוק השיתוף בדירה, במנותק או במאוחד עם איזון המשאבים הכולל בין הצדדים.
ביום 28.1.24 הגישה האישה בקשה למינוי מומחה אקטואר בעל סמכויות חקירה ובדיקה. ביום 5.2.24 הגיש האיש תגובתו לבקשה.
ביום 5.2.24 הגיש האיש סיכומים מטעמו (להלן: "סיכומי האיש"), וביום 6.2.24 הגישה האישה הודעה מטעמה בהתאם להחלטה מיום 28.1.24 (להלן: "הודעת האישה"). ביום 11.2.24 הגיש האיש "הודעה בהתאם להחלטה מיום 18.1" (ככל הנראה מדובר בטעות סופר והכוונה הייתה בהתאם להחלטה מיום 28.1.24).
משכך, נדרשת אני להכריע בשאלות כדלקמן:
מהו המועד הקובע?
מהו המועד בו יבוצע פירוק השיתוף בדירת הצדדים ברחוב ל' בXXX (להלן: "הדירה")?
האם יש למנות מומחה בעל סמכויות חקירה ובדיקה?
אדרש להלן לכל אחת מהשאלות האמורות.
מהו המועד הקובע?
הצדדים חלוקים ביניהם לעניין מועד הקרע. לשיטת האיש (סעיף 1 לתגובתו מיום 11.2.24):
לשיטת האישה (סעיף 4 להודעת האישה):
אין חולק כי מדובר על מחלוקת שאינה משמעותית- הבדל של חודש בלבד. לפיכך, אני מורה כי המועד הקובע יהא המועד בו אופסה יתרת החובה בחשבון המשותף ביום 8.8.23, שכן במועד זה חדל להתקיים שיתוף כלכלי בין הצדדים.
מהו המועד בו יבוצע פירוק השיתוף בדירה?
לשיטת האיש יש לבצע את פירוק השיתוף לאלתר. ראו האמור בסעיף 7 לסיכומי האיש:
"7. מבוקש שלא לדחות אף לא ביום אחד את ביצוע פירוק שיתוף במקרקעין, ברחוב ל' בXXX. כאשר גם עיון בכתבי הטענות מטעם שני הצדדים מלמד על הסכמתם למכירת הדירה שאף הועלתה ע"י הצדדים בעצמם לאתר יד 2 כמו כן האישה הציגה את הדירה לרוכשים פוטנציאליים במטרה למקסם את שווי הדירה!!".
לשיטת האישה (סעיף 12 להודעת האישה):
אקדים ראשית לאחרית ואציין כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, והחומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות כבר עתה על מתן צו לפירוק השיתוף בדירה, עם זאת, תוך "הקפאת" המכירה בפועל של הנכס לתקופה של 6 חודשים, והכל כפי שיבואר להלן.
כב' השופטת אספרנצה אלון היטיבה לסכם את ההלכה בסוגיה בה עסקינן ברמ"ש (חי') 24685-12-14 ת.ד נ' א.ד [פורסם בנבו] (7.2.16) בפסקאות 8-9 לפסק דינה):
"החלטה המורה על פירוק שיתוף בנכסי מקרקעין שבבעלות בני זוג, היא החלטה המשלבת את דיני הקניין הכלליים לצד דיני המשפחה. דינים אלה, כשלעצמם ובנפרד, אינם מניבים תוצאה זהה. כלל יסוד הוא בדיני הקניין, כי שותף זכאי לדרוש בכל עת את פירוק השיתוף, זכות זו קבועה בסעיף 37(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"). זכות זו – לבקש את פירוק השיתוף "בכל עת" נובעת מזכות יסוד של אדם על קניינו. ואולם, כאשר השותפים הם "בני משפחה" ובפרט כאשר נכס המקרקעין משמש למגורי המשפחה, מסור לבית המשפט שיקול דעת רחב, במסגרתו בוחן בית המשפט את ההשלכות של פירוק השיתוף על התא המשפחתי…בפרשת בר-אל (רע"א 4358/01 בר-אל נ' בר-אל, פ"ד נה(5) 856 (2001)) נקבע כי בית משפט לענייני משפחה יכול, בנסיבות מתאימות, לעכב את ההוראה על פירוק השיתוף בדירת המגורים של בני הזוג, אם ברצונו להגיע למצב בו כל עניינם של בני הזוג יוסדר באופן כולל. נקבע, כי בית משפט לענייני משפחה יבחן את התביעה לפירוק שיתוף, במאוחד וכחלק ממכלול הסכסוך שבין בני הזוג. ההכרעה לענין פירוק השיתוף, מועד פירוק השיתוף ואופן פירוק השיתוף, תעשה באופן שיביא לפתרון כולל, יעיל וצודק של המשבר שפקד את המשפחה. השיקולים שיבחן בית משפט לענייני משפחה הינם בדיקת הסדר מגורים אחר, כמצוות סעיף 40א לחוק המקרקעין; מורכבות הסכסוך בין בני הזוג; משכה של ההתדיינות בין בני הזוג; מאזן הנוחות של כל אחד מבני הזוג; חלקו של כל בן זוג בתמורה שתתקבל ממכירת דירת המגורים ו/או באיזון המשאבים הכולל והאם יש בו כדי להסדיר את המדור; האם פירוק השיתוף יחיש את קץ הסכסוך או שמא יחריף או יסלים אותו וכן תום הלב של כל אחד מבני הזוג. אין מדובר ברשימה סגורה. ראה לענין זה יחסי ממון ורכוש, הדין והפסיקה, ניסים שלם, פרק 20 – פירוק השיתוף בנכסי מקרקעין, עמ' 243-284."
עוד יצוין כי בית המשפט העליון קבע כי השעיית זכותו הקניינית של בעל דין להשתחרר משותפות כפויה תיעשה: "…לתכלית ראויה (הגעה להסדר כולל וסופי בין הצדדים), ועל בית המשפט לוודא שהיא נעשית אך במידה שאינה עולה על הנדרש, ובאופן המשרת את התכלית האמורה" (ראו: בע"מ 8873/06 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (7.6.07) בפסקה ט"ו לפסק דינו של כב' המשנה לנשיאה א' רובינשטיין).
כב' השופט אסף זגורי בתמ"ש (טב') 8856-07-10 פלוני נ' אלמונית [פורסם בנבו] (11.11.10) מנה את התכליות המרכזיות, כפי שקבעה הפסיקה בשאלת פירוק השיתוף:
"* הסיכוי להגיע להסדרה הגונה וכוללת של הסכסוך בתוך זמן סביר;
* מורכבות הסכסוך;
* החלשת כוח מיקוח וסחיטה של בן הזוג האחר;
* הנזק העלול להיגרם מעיכוב פירוק השיתוף;
* השלכות על צדדים שלישיים;
* העלאת דרישת פירוק השיתוף בתם לב."
זאת ועוד, נפסק כי כאשר ההתדיינות בפני בית המשפט עלולה להיות מורכבת וארוכה, או כאשר דחיית הליכי פירוק השיתוף יכולה להכביד על אחד הצדדים באופן שאינו נאות, ראוי להורות על פירוק השיתוף ללא עיכובים נוספים, לבד מאלה הנקובים בסעיף 40 א' לחוק המקרקעין, בדבר מציאת הסדר מגורים לבני המשפחה (ראו: רמ"ש (ב"ש) 8939-03-17 ל.א נ' י.א [פורסם בנבו] (4.6.17)).
בענייננו, כאמור, כל אחד מהצדדים הצביע על גישה שונה של הפסיקה בסוגיה זו, כאשר האישה סבורה שיש להמתין עם פירוק השיתוף עד שיוסדר כל הסכסוך בין הצדדים, ואילו האיש סבור שיש למנוע התארכות ההליכים, וכי בית המשפט רשאי להורות על פירוק שיתוף כבר בשלבים מוקדמים של הדיון.
אכן, כנטען על ידי האישה, יש להוביל את הצדדים לפתרון כולל אינטגרטיבי של חלוקת הרכוש בין בני זוג. ראו דברי כב' השופט סארי ג'יוסי ברמ"ש (חי') 25036-06-15 א.ק נ' ד.ק [פורסם בנבו] (15.6.15): "…על פי מגמה זו ראוי לדון ולהכריע בתובענות שבין בני הזוג בעת ובעונה אחת ולהתאים את דיני הקניין לדיני המשפחה ולהימנע ממתן החלטה על פירוק השיתוף קודם שמיעת הוכחות במכלול התביעות, על מנת להימנע מפיצול מלאכותי ומחלוקה לא שוויונית של הרכוש." ואולם, בהמשך דבריו, כב' השופט ג'יוסי הבהיר כי: "…אלא שמגמה זו אינה חזות הכל ובית המשפט העליון נתן את דעתו במסגרת שורה של פסקי דין גם לשיקולים ואינטרסים נוספים שיתכן כי בשלהם ראוי גם ראוי שלא לדחות את הליכי פירוק השיתוף בדירה, גם אם פירוק זה מהווה הכרעה בגזרה צרה זו בלבד".
אני מוצאת כי במקרה דנן יש להורות על מתן צו לפירוק השיתוף חרף השלב המוקדם (לכאורה) בהליך, שכן נראה כי ההתדיינות עלולה להתארך ולהיות מורכבת ומסובכת. ויובהר כי דומה כי הסכסוך "טרי" יחסית (התביעה הוגשה ביום 15.10.23) ואולם הבקשה ליישוב סכסוך הוגשה עוד ביום 12.6.23 (י"ס 26703-06-23) וכן עולה מכתבי טענות הצדדים כי הקרע בין הצדדים נוצר עוד לפני שהסכסוך הגיע לשעריו של בית המשפט.
כפי שעלה בדיון, הצדדים התגרשו והאיש עזב את הדירה (ראו דברי ב"כ האיש בעמ' 1 לפרוט' הדיון בשורות 9-12).
מטענות הצדדים עולה כי ישנן סוגיות נוספות המצויות במחלוקת בין הצדדים, בין היתר:
הבעלות על הדירה ברחוב י' (האיש עתר, במסגרת התביעה הרכושית, ליתן פס"ד הצהרתי לפיו הוא הבעלים במשותף בדירה זו) וסוגיית תשלום המשכנתא על דירת י' מהחשבון המשותף (האיש טען כי כל השנים שולמה המשכנתא מהחשבון המשותף- ראו גם: סעיף 9 לתגובת האיש מיום 5.2.24).
הבעלות על הדירה ברחוב א' וסוגיית תשלום המשכנתא על דירת א' מהחשבון המשותף (ראו טענות האישה בכתב ההגנה- בסעיפים 12, ו-21).
טענותיה של האישה לעניין יצירת חובות, הברחות כספים ולכל הפחות התנהלות כלכלית בלתי סבירה בעליל, משיכות והעברות כספים בחשבון המשותף (טענות שעלו מבקשת האישה מיום 28.1.24).
טענות האיש לעניין ההתחשבנות בין הצדדים בגין החודשים 2-10/23 (ראו: סעיף 5 לתגובת האיש מיום 5.2.24, וסעיף 2 לתגובת האיש מיום 11.2.24).
טענות האיש בדבר ביצוע הערכת שווי לעסק האישה וחשבון הבנק המשותף של האישה והוריה, אליו לטענתו ככל הנראה מוברחים כספים (ראו: סעיף 3 לתגובת האיש מיום 11.2.24).
סוגיית דמי השימוש בדירה (בשים לב לכך כי טרם הוגשה תובענה בעניין זה).
במצב דברים זה, דומני כי ההתדיינות עלולה להתארך. בנסיבות דנא, לאור מורכבות הסכסוך שבין הצדדים, סבורני כי מחד עסקינן בסכסוך שלא יבוא על פתרונו בקרוב, כמפורט לעיל, ומאידך, "המצב העכשווי הינו שעומד נכס ששוויו רב השייך לשניהם כשרק צד אחד נהנה ממנו" (ראו והשוו: דברי כב' השופטת אסתר ז'יטניצקי (רקובר) בתמ"ש 11220-01-13 ש.ב. נ' ל.ט. [פורסם בנבו] (21.11.13) בפסקה 4.7.12 לפסק הדין).
בנוסף, עולה כי הסכסוך הרכושי בכללותו אינו קרוב לסיומו. כך, רק בהחלטה זו נקבע כי יש מקום למנות מומחה (ראו להלן).
יודגש כי לא מצאתי בטיעוני האישה טעם ענייני שיש בו הצדקה לעיכוב מתן צו לפירוק השיתוף בדירה, כאשר מן העבר השני, עיכוב מתן הצו יש בו משום פגיעה מעבר לנדרש באיש. לדידי, אין צורך להכביר במילים באשר לפגיעה בזכויותיו הקנייניות המהותיות של האיש, במניעת האפשרות לקבל את חלקו בנכס שבבעלותו.
ראו לעניין זה: דברי כב' השופט שאול שוחט ברמ"ש 12248-04-19 ע.ג. נ' י.ג. [פורסם בנבו] (11.7.19): "…המשיב הוא בעלים רשום של מחצית מהבית, ובמעמדו ככזה קיימת בידיו זכות קניין לפרק השיתוף הכפוי במקרקעין בכל עת. זכות זו לפירוק השיתוף בכל עת, הינה זכות יסוד במשפט הפרטי, ניתנה לה הגנה חוקתית (ראו ס' 3 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הקובע "אין פוגעים בקניינו של אדם", לשון הוראת סעיף 37 (א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 הקובעת כי "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף") ובית המשפט העליון חזר על כך לא פעם (ראו רע"א 1017/97 רדילביץ' נ' מודעי, פ"ד נב(4) 625, בע"מ 8873/06 פלוני נ' פלונית, מיום 7.6.07, סעיף ט"ו לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין וסעיף 7 לפסק דינו של כב' השופט א.א. לוי)".
כמו כן, בנסיבות דנא, אין בכך "כדי להצדיק סטייה מהכלל הרגיל על פיו זכאי שותף במקרקעין לדרוש פירוק שיתוף לאלתר, ולמרות היותנו בדיני משפחה" (ראו והשוו: רמ"ש (חי') 31224-04-16 ר.ה נ' ע.ה [פורסם בנבו] (18.5.16)).
כל זאת, בשים לב לטענת האיש כי חתם על ההסכמות בעניין משמורת ומזונות קטינים (הסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין ביום 29.11.23 (במסגרת תלה"מ 20799-10-23) כאשר סבר כי פירוק השיתוף הינו מיידי, בין היתר בשל החזר המשכנתא החודשי העומד ע"ס 8,000 ₪ לחודש, כאשר אין חולק כי גובה המשכנתא מהווה הכבדה.
על-כן, נחה דעתי כי במקרה דנא אין כל מניעה למתן צו לפירוק השיתוף בדירת המגורים וכך הנני מורה. עם זאת, אני "מקפיאה" את המכירה בפועל של הדירה לתקופה של 6 חודשים מתוך תקווה שבמהלך פרק הזמן הזה יתבהרו הנושאים הרכושיים הנוספים בין הצדדים, כגון חוו"ד המומחה ומיצוי ההליך.
האם יש למנות מומחה בעל סמכויות חקירה ובדיקה?
כאמור, ביום 28.1.24 הגישה האישה בקשה למינוי מומחה אקטואר בעל סמכויות חקירה ובדיקה. בדין מיום 28.1.24 טענה ב"כ האיש כי: "אנחנו לא מתנגדים למינוי אקטואר…" (בעמ' 3 בשורה 16). בתגובתו מיום 11.2.24 טען האיש כדלקמן (סעיפים 3-4):
"3. האיש אינו מתנגד למינוי רו"ח ע"מ שישום את שווי העסק של האישה וחשבון הבנק המשותף של האישה והוריה (אליו ככל הנראה מוברחים כספים). יובהר האישה ביטלה לאחרונה את האפוטרופסות שלה על הוריה שהייתה לאורך שנים, ע"מ לחמוק מחשיפת החשבון ולכן האיש עומד על בדיקת החשבון בו הייתה האישה מיופת כח טרם המועד הקובע.
4. הסכמת האיש הינה תחת פירוק שיתוף בדירה ברחוב ל' בXXX".
מכאן כי נוכח הקביעה בהחלטה זו, אין מניעה להורות על מינוי מומחה אקטואר בעל סמכויות חקירה ובדיקה, וכך אני מורה.
ב"כ הצדדים יבואו בדברים ביניהם וינסו להגיע להסכמה לעניין זהות המומחה. הודעה מוסכמת תוגש לבית המשפט תוך 20 יום. בהיעדר הסכמה, זהות המומחה תיקבע בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.
אני קובעת מועד לישיבת היוועדות לאחר הגשת חוו"ד המומחה ליום XXX בשעה 10.00.
המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים ותקבע את התיק לת.פ ליום 10.3.24 (לאחר הגשת הודעת הצדדים בענין זהות המומחה).
ניתנה היום, ה' אדר א' תשפ"ד, 14 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.
