בפני
כב' השופטת כרמית חדד
התובעות:
1. XXX
2. XXX
שתיהן על ידי ב"כ עו"ד טל קולסקי
נגד
הנתבע:
XXX
ע"י ב"כ עו"ד דניאל שרז
בענין הקטינים:
XXX
XXX
XXX
החלטה
עניינה של ההחלטה דנן בשאלה האם יש לדחות על הסף תביעת אחיות אמם המנוחה של הקטינים לקביעת זמני שהות בינן לבין הקטינים בהעדר זכות עמידה/ זכות להגשת תביעה בענין קשר עם הקטינים על פי חוק.
רקע:
1. הקטינים שפרטיהם בכותרת החלטה זו (להלן:"הקטינים") הם ילדיהם של הנתבע מר XXX (להלן:"הנתבע") ושל המנוחה XXXז"ל (להלן:"המנוחה").
המנוחה נפטרה עקב מחלה קשה ביום 20.01.2020.
התובעות גב' XXX וגב' XXX(להלן:"התובעות") הן אחיותיה של המנוחה.
למען השלמת התמונה יצויין כי הורי התובעות והמנוחה אינם בין החיים.
2. המנוחה ערכה צוואה במסגרתה הורישה את כל רכושה לקטינים והורתה כי התובעת 1, תמונה למנהלת עיזבונה. הנתבע הגיש התנגדות לקיום הצוואה. (הליכים אלו התנהלו בתיק 31815-05-20 ובתיק 31882-05-20). ההליכים שם הסתיימו בהסכמה לאחר שהנתבע משך את התנגדותו למתן צו לקיום הצוואה והתובעת 1 לא עמדה על מינויה למנהלת עיזבון ולפיכך ניתן צו לקיום הצוואה.
ההליכים וטענות הצדדים:
3. התובעות טוענות כי קיימו קשר טוב עם המנוחה ועם הקטינים בין לפני פטירת המנוחה ובין לאחר מכן וכי רק בגין ההליכים שהתקיימו בעניין צוואת המנוחה החל הנתבע להתנכר להן ולנכר את הקטינים והביא לניתוק הקשר שבינן לבין הקטינים.
4. הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל היעדר מקור חוקי מכוחו זכאיות התובעות להגשת תביעתן. עוד טוען הנתבע כי הקטינים אינם מעוניינים בקשר עם התובעות וכי יש להם קשרים עם קרובי משפחה אחרים של המנוחה. בנוסף טען הנתבע כי בתה של אחת התובעות הגיעה לביתו לפגוש את הקטינים ובמסגרת ביקורה ניסתה להתחקות אחר אורחות חייו של הנתבע.
כמו כן טוען הנתבע כי המנוחה לא ביקשה בצוואתה לקיים זמני שהות בין הקטינים לבין התובעות.
5. ביום 06.11.2022 התקיים דיון במעמד הצדדים במסגרתו ניתנה הצעה של בית המשפט לקיים מפגש בין התובעות לקטינים באמצעות שיחת זום. ב"כ הנתבע ביקש להשיב להצעה.
בהודעת הנתבע מיום 13.11.2022 טען הוא כי הקטינים מתנגדים נחרצות לקיום מפגש מעין זה. לטענתו אחד הקטינים אמר לו שהתובעות כל הזמן שולחות לי הודעות בוואטסאפ והוא מסנן אותן וביקש שיפסיקו לנסות לשוחח עימו. עוד טען הנתבע כי בשלב זה התברר לו כי התובעות שולחות הודעות בהיקף גבוה מאז החל הסכסוך בין הצדדים כמעט מידי שבוע וכי הקטין אינו משיב להודעות. קטין נוסף הודיע לאב שחסם את התובעות. לפיכך הנתבע סבור כי כפיית הקשר תזיק לקטינים והוא מבקש שלא לערב את הקטינים בעניין, לא למנות עו"ס לסדרי דין או אפוטרופוס לדין.
הנתבע ציין כי הוא חושש שמפגש כאמור יציף מטענים רגשיים אצל הקטינים לאחר אובדן אמם המנוחה. לפיכך עתר האב לכך שבית המשפט יכבד את האוטונומיה שהחוק נתן לו כאפוטרופוס של הקטינים ולכבד את סירובו לקיים קשר כלשהו בין הקטינים לבין התובעות.
התובעות עמדו על בירור התובענה חרף עמדת הקטינים כפי שהובאה בתגובת הנתבע. במסגרת תגובת האב מיום 15.01.2023 עתר הוא תחילה למתן החלטה בעניין זכות העמידה של התובעות ועתר לכך שבמקום בו בית המשפט יקבע כי יש לדון בתובענה תוגש תחילה לתיק עמדת ב"כ היועמ"ש שכן מדובר בשאלה עקרונית בעלת השלכות רוחב.
לאחר שהוגשה עמדת התובעות שעמדו על בירור התובענה ניתנה החלטה המורה לתובעות להשלים טיעוניהן בעניין זכותן להגשת תביעה בעניינם של הקטינים.
6. התובעות השלימו טיעוניהן בהודעה מיום 16.01.2023.
בהחלטה מיום 30.04.2023 ולמען הסדר הטוב ניתנה לנתבע אפשרות להשיב להשלמת הטיעונים ואלו הוגשו ביום 03.05.2023.
דיון והכרעה:
7. הסמכות לדון בעניינם של קטינים מוסדרת במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962 (לנלן:"החוק")
במסגרת תיקון 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התווסף סעיף 28ב במסגרתו הוכרה זכותו של בית המשפט לדון בבקשת הורי הוריו של קטין ולהחליט בדבר הקשר שבינם לבין הקטין. הוראה זו הוספה להוראה שבסעיף 28א' לחוק שקבעה סמכותו של בית המשפט במקרה בו נפטר אחד מהוריו של הקטין, לדון בבקשת הורי הנפטר בעניין הקשר שבינם לבין הקטין.
8. הנתבע טוען כי בכך הגביל המחוקק את היקף המשפחה המורחבת של הקטין אשר רשאית לפנות לבית המשפט בעניין הקשר שבינם לבין הקטין ואשר מכוחה ובהעדר הוראה מפורשת אחרת יש לשלול זכותם של קרובי משפחה אחרים של קטין לעתור בעניין הקשר שבינם לבין הקטין. הנתבע מפנה להחלטת כבוד השופט גביזון מיום 15.07.2012 בתיק תמ"ש 19926-04-12, במסגרתה נדחתה תביעת דודים של קטינה בעניין הקשר שבינם לבין הקטינה.
התובעות טוענות מאידך כי אין המדובר בהוראה מכוחה יש להסיק הסדר שלילי ומפנות להוראת ס' 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הקובע סמכות כללית של בית המשפט לנקוט אמצעים זמניים או קבועים לשמירת ענייניו של קטין וזאת גם לבקשת "מעוניין בדבר".
9. לאחר שעיינתי בכלל אשר הוגש ובחנתי טענות הצדדים מצאתי לקבוע כי אין מקום להורות על דחיית התובענה על הסף בשלב זה וזאת מן הנימוקים כפי שיפורטו להלן.
10. אין חולק כי הורי המנוחה הלכו לעולמם לפני המנוחה, ועל פי האמור בכתב ההגנה אלו נפטרו אף טרם נישואי הצדדים וטרם נולדו הקטינים אשר כלל לא הכירו את הורי המנוחה.
בנסיבות מיוחדות אלו אין דרך להורות על שמירת קשרי משפחה של הקטינים עם משפחת המנוחה באמצעות הוריה של המנוחה. התוצאה של האמור אליבא דטענות הנתבע היא כי אין למעשה כל דרך משפטית להורות על קיומו של קשר כלשהו בין הקטינים לבין משפחת אמם המנוחה גם אם הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים וככל שקשר מעין זה אינו מתקיים בדרכים אחרות, עניין המצריך בירור לגופו.
11. בעניין רמש (ת"א) 2102-03-12 ר.פ נ' ד.פ (פורסם בנבו, 29.07.2012) נדונה בקשת ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה שלא דחה על הסף תביעת סבתא, בעלה של הסבתא (שאינו סבא ביולוגי של הקטנים), ואחותה למחצה של אם הקטינים.
כבוד השופט שוחט קבע כי בית המשפט לענייני משפחה לא קבע הלכה לפיה עצם הקרבה המשפחתית לקטינים מקימה מעמד לעתור להסדרי ראיה עמם אולם התביעה לא נדחתה על הסף "מהטעם היחיד שאולי יתברר שהסעד המבוקש בתובענה, חידוש הקשר בין המשיבים לקטינים, הוא סעד שנדרש לשמירת טובתם של הקטינים… מההוראות שניתנו עולה במפורש, כי לנגד עיני בית משפט קמא עמד רצון הקטינים וטובתם בחידוש הקשר עם המשיבים ולא רצון האחרונים – לא זכות קנויה למשיבים אלא זכותם של הקטינים ואם רצון זה עולה בקנה אחד עם טובתם והוא ישים בנסיבות הענין, לנוכח התנגדות הוריהם, האפוטרופוסים הטבעיים עליהם. החלטה זו אינה סותרת, בכל צורה שהיא, את הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ואת הפסיקה הנוהגת…."
כבוד השופט שוחט הפנה להוראות ס' 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התייחס לזכות קרובים אחרים לעומת זכות סבים וקבע: "שאלה אחרת היא מקור זכותם של המשיב 1 (שאינו אביה של המבקשת ואין לו קשר ביולוגי עם הקטינים) או המשיבה 3 לנקוט בהליך האמור. בית המשפט קמא לא הבהיר בהחלטתו את מקור זכותם של אלו בהגשת התובענה. עם זה… לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטת בית המשפט קמא גם בעניין זה שני טעמים לכך:
ראשית, הגם שהדבר לא נטען לפני בית משפט קמא, לא ניתן לקבוע באופן נחרץ, כי אין כל מקורות חוקיים שיכולים בנסיבות מסוימות לאפשר מתן סעדים דומים גם למשיבים. די אם אציין בהקשר זה, מבלי לקבוע מסמרות, את סע' 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה הקובע, כי קטין רשאי בעצמו "או ע"י ידיד קרוב" להגיש תובענה "בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש".
ובהמשך "זאת ועוד, היה ותינתן המלצה ישימה לפיה יחודש הקשר בין הקטינים גם לגבי יתר המשיבים, ובית המשפט יבחר לאמצה: ממילא אין נפקא מינה אם יתר המשיבים הם בין התובעים בהליך (שהרי כבר נקבע כי למשיבה 2 מעמד בהגשת התביעה) וההכרעה תיגזר לפי רצון הקטינים וטובתם בלבד. לפיכך, ניתן להשאיר את ההכרעה בעניין מעמדם של המשיבים ..בתובענה המתבררת בפני בית המשפט קמא לעת מצוא, במידה והדבר יהיה עדיין רלוונטי בעת מתן פסק הדין הסופי בתובענה…"
בהמשך ציין כבוד השופט שוחט "אין ספק כי להורים ניתנת זכות הבכורה להחליט בעניינם של ילדיהם ובהעדר נימוק כבד משקל, זכותם של ההורים להחליט מהי טובתו של הילד, כולל ניתוקו מהורי הוריו, תגבר על זכותו של כל גורם אחר, כולל משפחתו המורחבת של הקטין, ויש אפוא, להעניק זכות התערבות להורי ההורים בזהירות רבה מאוד ובמשורה. המשמעות של החלטת בית המשפט והזמנת תסקיר אין בה כדי להצביע על הנחה לפיה למשיבה 2, סבתם של הקטינים או ליתר המשיבים זכות לחדש את הקשר עם הקטינים או להתערב בטובתם. ההחלטה משמעותה רק אי טריקת דלתו של בית המשפט בפניהם – שלילה על הסף של יכולתם לבוא בשערי בית המשפט במטרה לנסות להוכיח כי טובת הקטינים מחייבת הענקת זכויות ביקור וקשר עמהם וכי טובת הקטינים נפגעה באופן ממשי מהניתוק החד צדדי והפתאומי שנעשה ביוזמת הוריהם וכנגד רצונם".
ערה אני לכך שיכול והחלטת כבוד השופט שוחט בעניין יתר המשיבים היא פועל יוצא מכך שנקבע כי לסבתא זכות עמידה בתובענה בעניין הקטינים ועניין יתר המשיבים הושאר לבחינה לאחר הגשת תסקיר שממילא יש להגישו בעניינה של הסבתא. עם זאת העובדה שתביעתם של יתר המשיבים לא סולקה על הסף כמו גם כלל הנימוקים לכך מלמדת כי בית המשפט לא סבר כי יש לסלק קטגורית כל תביעה מעין זו אלא יש לבחון אותה בראי השאלה האם טובת הקטינים נפגעת מניתוק הקשר (להבדיל מקיומה של זכות מוקנית או אחרת של קרובי המשפחה לקיומו של קשר) תוך בחינת כלל ההיבטים לעניין זה לרבות רצון הקטינים.
12. בענייננו טענת התובעות היא כי לקטינים היה קשר חם ואוהב עם התובעות לפני פטירת אמם המנוחה ואף לאחר מכן וכי רק לנוכח ההליכים המשפטיים שננקטו ביחס לצוואת המנוחה נותק הקשר עם הקטינים וזאת על ידי הנתבע. (ס' 8-11 לכתב התביעה).
הנתבע אומנם הכחיש קיומו של קשר רציף בין המנוחה והקטינים לבין התובעות ולטענתו הם היו נפגשים מידי פעם בחגים לפרק זמן קצר (ס' 10 לכתב ההגנה). האב גם טוען כי הקטינים עצמם אינם רוצים בקשר עם התובעות וההודעות הנשלחות על ידי התובעות מהוות מעמסה על הקטינים (ס' 12 לכתב ההגנה) ואולם המדובר בטענות עובדתיות שיש לבררן. דומה כי במקום בו התקיימו קשרי משפחה עמוקים ומשמעותיים בין התובעות לבין הקטינים אשר נחקקות בנפש הקטינים והקטינים רוצים בקיומו של הקשר ובהמשך הרי שיכול שהניתוק הוא בגדר פגיעה משמעותית בטובת הקטינים.
אני ערה לרצון הקטינים כפי שהוא מובע על ידי הנתבע ולכך שהנתבע הוא האפוטרופוס היחידי של הקטינים אלא שלא ניתן לקבוע מסמרות בעניין רצון הקטינים על יסוד עמדת הנתבע בלבד, בפרט שעה שבין הנתבע לבין התובעות התנהלו הליכים משפטיים ועל פי טענת הנתבע עצמו הקשר שלו עמהן עכור.
13. לפיכך, בנסיבותיה המיוחדות של התובענה דנן, בהעדר סבים בעלי זכות עמידה על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ולאור הטענות בדבר קשר משמעותי שבין התובעות לבין הקטינים קודם לניתוקו לא מצאתי מקום בשלב זה לדחות את התביעה.
בכל הנוגע להחלטת כבוד השופט גביזון כפי שהובאה על ידי הנתבע הרי שכאמור לעיל המדובר בנסיבות שונות בהן אמו של המנוח היתה בחיים ולקחה חלק בתביעה לחידוש הקשר עם הקטינים ולפיכך לא מצאתי להשליך מההחלטה האמורה לעניין שלפני.
בשים לב לאמור לעיל ולנסיבות מושא החלטה זו לא מצאתי כי עולה צורך להורות על צירופו של ב"כ היועמ"ש להליך או לקבל עמדתו.
14. לפיכך ולאור כלל האמור מצאתי להורות על הגשת תסקיר בעניין התובענה דנן וזאת תוך מתן הוראות ספציפיות ביחס לעריכתו כך שתחילה יוגש תסקיר ראשוני ללא מעורבות הקטינים במסגרתו תובא התייחסות ככל שניתן לקשרים של הקטינים עם בני משפחת האם המנוחה לרבות מי שאינן התובעות וכן קשרי הקטינים עם התובעות קודם ניתוקם, וכן יובאו בו המלצות ביחס לצורך במעורבות הקטינים בעריכת התסקיר תוך שקילת טובתם בנסיבות העניין.
לאחר הגשת התסקיר כמפורט לעיל יישקל הצורך בהגשת תסקיר משלים לרבות מעורבות הקטינים בעריכתו.
לא מצאתי מקום בשלב זה להורות על מינוי אפוטרופוס לדין שמשמעו מעורבות מיידית של הקטינים בהליך וזאת מן הטעם שטרם התייחסות לכלל הנתונים ולצורך במעורבותם של הקטינים בהליך דנן, ולאור טענות הנתבע, האפוטרופוס היחידי של הקטינים, כי עצם מעורבות הקטינים בהליך יכול שתביא לפגיעה בהם, ראוי שכלל הנסיבות תיבחנה קודם מתן החלטה המערבת את הקטינים בהליך הלכה למעשה.
15. לאור האמור לעיל אני מורה כדלקמן:
מוזמן בזאת תסקיר עו"ס לסדרי דין במקום מגורי הקטינים אודות הצדדים הקטינים והתובענה שבתיק זה.
בשלב ראשון ייערך תסקיר ראשוני ללא מעורבות ישירה של הקטינים בעריכתו ובמסגרתו תובא התייחסות לקשרי הקטינים עם בני משפחת אמם המנוחה לרבות מי שאינן התובעות וכן לקשרים של התובעות עם הקטינים קודם ניתוקם. במסגרת התסקיר יובאו המלצות לעניין הצורך במעורבות הקטינים בעריכת התסקיר ושקילת טובתם בעצם המעורבות בעריכתו למול נזק אפשרי, ככל שישנו, במעורבות מעין זו.
התסקיר יוגש תוך 60 יום.
ב"כ התובעות ימציא החלטה זו לידי עו"ס לסדרי דין.
במקביל ומבלי למעט מן האמור לעיל תמציא גם המזכירות החלטה זו לידי עו"ס לסדרי דין.
למעקב המזכירות
החלטה זו מותרת בפרסום ללא פרטים מזהים מסוג כלשהו.
ניתנה היום, י"ג אייר תשפ"ג, 04 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
