לפני הרכב כבוד השופטים:
חננאל שרעבי [אב"ד]
אספרנצה אלון
אריה נאמן
המערער
א. כ
ע"י ב"כ עו"ד דוד רוזנטל ממשרד סרור, בן הרוש ושות'
נגד
המשיבים
1. א. כ
2. א. כ
3. י. כ
4. ABC
כולם ע"י ב"כ עו"ד אלי כהן ועו"ד אורן מאירי ממשרד גורניצקי ושות'
פסק דין
השופט חננאל שרעבי, אב"ד:
1. עסקינן בערעור על פסק דינו של בית משפחה לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ליאת דהן חיון) בתמ"ש 49393-11-22, מיום 26.9.2023 (להלן: "פסק הדין").
2. במסגרת פסק הדין, קיבל בית משפט קמא בקשה שהגישו המשיבים לסילוק התביעה נגדם על הסף מחוסר סמכות.
טענת חוסר הסמכות נשענה על שניים (כשהטעם השני הוא טעם חלופי):
חוסר סמכות של בית משפט בישראל לדון בתובענה קמא בהיותו "פורום לא נאות". לטענת המשיבים הפורום הנאות לדון בתובענה נתון לבית משפט ב[ארץ זרה].
חוסר סמכות עניינית של בית משפט לענייני משפחה לדון בתובענה קמא, שכן לא מתקיימים בה התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 והלכת חבס (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פד"י נד(4), 342).
לטענת המשיבים הסכסוך הנטען, נשוא התובענה קמא, הוא סכסוך עסקי גרידא, וסכסוך משפחתי, ככל שקיים, לא תרם תרומה משמעותית למחלוקת שבין הצדדים.
רקע בקצרה
3. המערער הוא תושב [חו"ל] ומתגורר שם.
אחיו, משיב 1 (להלן: "המשיב"), הוא אזרח ישראלי המתגורר בישראל.
המשיב הוא הבעלים של 80 אחוזים מהון מניות חברת ABC היא משיבה 4 (להלן: "החברה").
משיבים 2-3 (להלן: "המשיבים"), הם שניים מבניו של המשיב ואזרחי ישראל, בעלים של 10 אחוזים כל אחד מהון המניות של החברה.
4. בתובענה קמא עתר המערער ליתן תוקף להסכם נאמנות משנת 2003 (להלן: "הסכם הנאמנות") שנערך לטענתו בעל פה לפני נוטריון זר, מר ג. ר (להלן: "הנוטריון הזר").
טען המערער בתובענה קמא, כי הסכם הנאמנות הנטען, עניינו בעלותו בכלל מניות החברה אשר רשומה ופועלת ב[חו"ל], וזאת בשל הליכי חדלות פירעון שננקטו שם נגד חברה אחרת בבעלות המערער באותה תקופה.
לגרסת המערער, במסגרת ההתקשרות בהסכם הנאמנות, החברה שימשה סניף לחברת כ' בע"מ שבבעלותו הבלעדית של המשיב, המתמחה בייצור של …, ומקום מושבה באזור תעשייה … בישראל.
5. המשיבים הגישו בקשה לסילוק התביעה קמא על הסף, מהטעם של היעדר סמכות עניינית לבית המשפט בישראל לדון בתובענה בהיותו פורום לא נאות. לדידם הפורום הנאות לדון בתובענה זו נתון לבית המשפט ב[מדינה הזרה]. הכל בהתאם למבחני עזר שנקבעו בפסיקה לבחינת דוקטרינת "פורום בלתי נאות" המצביעים באופן חד משמעי על כך שהתובענה צריכה להתברר ב[מדינה הזרה], כפי שהליכים אחרים (שפורטו בסעיף 2 לפסק הדין) בעניינם התנהלו, ועודם מתנהלים, בבתי משפט ב[מדינה הזרה].
פירטו המשיבים את טענתם בבקשה קמא (לסילוק על הסף) וציינו, כי בהתאם למבחני העזר שנקבעו יש לבחון מהו הפורום הנאות.
מבחני העזר הם כדלקמן:
בעל "מרב הזיקות" לסכסוך;
מבחן הציפיות והסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך;
שיקולים ציבוריים (בענין זה – על בית המשפט בישראל, גם להתחשב בטיבו של הסכסוך, בדין החל לגביו וביעילות ניהול ההליך בישראל).
המשיבים טוענים, כי כל השיקולים הנ"ל מובילים למסקנה ברורה, כי הפורום הנאות לבירור התובענה נתון לבית משפט ב[מדינה הזרה].
הוסיפו המשיבים (בתשובתם לתגובת המערער לבקשת הסילוק), כי המערער בחר להגיש התובענה קמא בבית משפט בישראל, הגם שהינו תושב [המדינה הזרה] ומתגורר שם דרך קבע, בחוסר תום לב ומטעמים פסולים של "קניית פורום". זאת בשים לב להליכים הרבים המתנהלים נגדו ב[מדינה הזרה], ושעה שעד כה הפורום הזר לא קיבל את טענותיו, ומכאן שמבקש "לחלץ" עצמו באמצעות "פורום אחר", בישראל.
6. לחילופין טענו המשיבים בבקשת הסילוק קמא, ככל שלא תתקבל עתירתם לסילוק התביעה על הסף מהטעם של "פורום לא נאות", הם מבקשים להעביר את התובענה לבירור לפני בית המשפט המחוזי, שכן ביהמ"ש לענייני משפחה נעדר סמכות עניינית לדון בה, שעה שאין מדובר בסכסוך משפחתי אלא בסכסוך עסקי גרידא. בנדון הפנו המשיבים להלכת חבס.
הבהירו המשיבים טענתם בנדון, בכך שהמחלוקת הנטענת נשוא התובענה קמא, נסובה סביב הסכם נאמנות שנטען כי נכרת בשנת 2003 ב[מדינה הזרה], וזאת אף לגרסת המערער עצמו. משכך, אין כל רלוונטיות לקשר המשפחתי בכל הנוגע למחלוקת זאת.
יתר על כן, המערער לא הראה שקיים סכסוך משפחתי כלשהו שקדם למחלוקת נשוא התובענה קמא, או שסכסוך משפחתי תרם תרומה כלשהי לגיבוש עילת תביעתו.
7. המערער הגיב לבקשת הסילוק בבית משפט קמא, וביקש לדחותה על שני חלקיה (פורום לא נאות והלכת חבס).
לטענת המערער, המשיבים לא עמדו בנטל השכנוע, המוטל עליהם, להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובת הפורום הזר ב[מדינה הזרה].
בכל מקרה הפורום הנאות הוא של בית משפט בישראל בכלל, ובבית משפט לענייני משפחה בפרט, שכן עסקינן במתן סעד הצהרתי ותו לא, והצדדים הם "בני משפחה" כקבוע בהוראות סעיף 1 לחוק בתי משפט לענייני משפחה.
הוסיף המערער בתגובתו, כי בענין התובענה קמא אין כל קשר לדיני הנאמנות ב[מדינה הזרה], ומדובר בהסכמות שנעשו עוד לפני שהחברה הפכה לישות משפטית עצמאית.
מעבר לכך, המשיבים 1-3 מתגוררים כולם בישראל ואינם דוברים את השפה הזרה. בנוסף, המשיב אדם קשיש בן 87 אשר בריאותו ממילא לא מאפשרת לו להתייצב לדיונים ב[מדינה הזרה].
זאת ועוד – למחלוקת בנדון אין כל נגיעה לעצם פעילותה של החברה ב[מדינה הזרה] ולעובדיה, ואין מדובר בסוגיה מורכבת שעניינה במתן סעד כנגד חברה זרה, ואשר להחלטה בה, כביכול יש השלכה רוחבית על מדינה זרה.
כן ציין המערער, כי לא מתנהלים ב[מדינה הזרה] הליכים נוספים בינו לבין משיבים 1-3.
הוסיף המערער כי ההליכים המשפטיים עליהם הצביעו המשיבים שהתנהלו או מתנהלים ב[מדינה הזרה], מעורבת בהם החברה או צדדים שלישיים, ואין בהם להשפיע על הפורום לניהול ההליך קמא הנדון.
פסק הדין קמא
8. השופטת קמא, לאחר שפירטה את המתווה הנורמטיבי של דוקטרינת "פורום לא נאות" ומבחני העזר להכרעה בדבר הפורום הנאות לדון בתובענה שהוגשה בישראל, הגיעה למסקנה כי הפורום הנאות לדון בתובענה קמא הוא בית משפט ב[מדינה הזרה].
לכן מחקה את התובענה, תוך חיוב המערער בהוצאות ההליך.
9. פירטה השופטת קמא נימוקיה לכך כדלקמן:
"… במקרה לפניי, הגעתי לכלל מסקנה שזולת מקום מגורי הנתבעים 1-3 בישראל (המשיבים 1-3 דנן – ח"ש), הזיקות הדומיננטיות מובילות לכך שהפורום הנאות לבירור התובענה , ב[מדינה הזרה]; לאור העקרונות שפורטו לעיל, לפורום [הזר] מרב הזיקות הרלוונטיות להן הקשר האמיתי, המשמעותי והמהותי למקרה נושא הדיון. התובע (המערער – ח"ש) מבקש להוכיח את תביעתו ע"י הוכחת קיומו של הסכם נאמנות שנכרת ב[מדינה הזרה]. כריתת הסכם הנאמנות מהווה את לב המחלוקת ולפיכך, בין היתר נוכח מקום כריתתו, דיני הנאמנות ודיני החוזים [הזרים] הם הדינים הרלוונטיים להכרעה במחלוקת, כטענת המבקשים. זאת ועוד; לשיטת התובע, עיקר הדיון במתן סעד הצהרתי המצהיר על תוקפו של הסכם נשוא המחלוקת. אולם, מעיון בטענותיו עולה שאין כך פני הדברים, שכן הסעדים הנתבעים כוללים גם סעד לצו עשה כנגד הנתבעים, לרבות הנתבעת 4, לפעול להעברת מלוא הון המניות של החברה לידיו, אגב ביצוע הפעולות הנדרשות עפ"י הדין [הזר], ובפרט לפני רשם החברות, רשויות המס וכל רשות מוסמכת רלוונטית ב[מדינה הזרה] (ר' סעיף 2 לכתב התביעה).
…כך גם לצורך הוכחת הבעלות בחברה מכח ההסכם, מבקש התובע להסתמך על פעילותו בחברה לאורך השנים וכן על עדותם של עדים שונים, אשר לטענת המבקשים, שלא נסתרה ע"י התובע, מתגוררים ב[מדינה הזרה], למעט עד אחד המתגורר בישראל. נהיר שנוכח טיבה של המחלוקת, הדורשת גם בירור עובדתי, תידרש עדותם של העדים… משכך, ניהול ההליך לפני הפורום הנאות ב[מדינה הזרה], יחסוך בהוצאות ויאפשר הליך יעיל וקצר יותר. לעניין זה אציין שהתובע טען לשיקולי נוחות של הנתבע 1 (בלבד) בשל גילו, ברם, השמיט מטיעוניו העובדתיים אודות החלטת בימ"ש מחוזי ב[מדינה הזרה] מיום 10.2.22, שצורפה על ידי המבקשים (נספח 1 לתשובתם), ולפיה הנתבע 1 ייחקר בישראל בהתאם להוראות אמנת האג בדבר גביית ראיות בחו"ל בעניינים אזרחיים או מסחריים. עוד אציין שאכן, מקום מושבם של הנתבעים 1-3 בישראל, אולם, לא ניתן לומר שקיום ההליך בישראל יקל עליהם עת הם מנהלים עסקים ב[מדינה זרה] מעל לשני עשורים, ואף מקום מושבה של הנתבעת 4 (החברה – ח"ש) ב[מדינה הזרה], ומשם מנהלת את עסקיה והתקשרותה העסקיות. לכך יש להוסיף, שהנתבעים בעצמם הם אלה שמבקשים את ניהול ההליך לפני הפורום הנאות ב[מדינה הזרה], ובנסיבות אלה, נהיר שלא תעמוד להם טענת נוחות, ולבטח, טענה זו לא תעמוד לתובע.
… זאת ועוד; מטענות התובע בכתב תביעתו עולה שכלל המסמכים המעידים על פעילותו בחברה ובכללן, דוחות פיננסיים של החברה, הסכמי התקשרות, חשבוניות, קבלות ועוד, אף הן מצויות בידי המחזיקים השונים ב[מדינה הזרה]. ברי, שהגישה למסמכים אלה במסגרת ניהול הליך ב[מדינה הזרה] תהיה יעילה, מהירה ונגישה יותר מאשר ניהול הליך בישראל דבר אשר ידרוש סעדים אקסטריטוראלים , כלפי אותם מחזיקים זרים.
… ביחס למבחן הציפיות הסבירות של הצדדים – המבחן אובייקטיבי, מצאתי שנסיבות המקרה מטות את הכף לטובת הפורום [הזר]; כעולה מטענות הצדדים, הפעילות העסקית המשותפת, מתקיימת כולה ב[מדינה הזרה]. גם הליכים המשפטיים בעניין הצדדים והפעילות העסקית, זולת התביעה לפניי, כמפורט לעיל, מתקיימים [שם]. משכך, במכלול הנסיבות, קרי, מקום מושבם של הצדדים, הפעילות העסקית והמקום בו התבררו הליכים משפטיים נוספים, מקובלת עליי עמדת המבקשים ולפיה במבחן הצפיות הסביר, יש לנהל את ההליכים ב[מדינה הזרה]. עובדה זו מקבלת משנה תוקף עת מקום מושבה של הנתבעת 4, בעניינה לב המחלוקת, ב[מדינה הזרה], וכך גם מקום מושבו של התובע והמקום בו נכרת לכאורה ההסכם .
…גם לעניין מבחן השיקולים הציבוריים מצאתי שהכף נוטה לטובת קיום ההליך לפני הפרום הנאות ב[מדינה הזרה]; הסכסוך לפניי עסקי גרידא, ולא מצאתי מטענות התובע שהוצג אינטרס ממשי לניהול ההליך לפני מערכת המשפט הישראלית, ואף הפוך מכך. כפי שפורט, ניהול ההליך כאן, בעוד מרבית התשתית הראייתית, אם לא כולה, מצוייה ב[מדינה הזרה], יכביד ויסרבל את ההליך, באופן בו יידרשו משאבים שיפוטיים רבים. כדברי כבוד הנשיא גרוניס, משאבים ציבוריים אלה, מוגבלים, ומכאן, השקעתם בהליך בו הזיקה למערכת המשפט הישראלית, חלשה עד מאוד, יבוא על חשבון בעלי דין אחרים, אשר זיקתם למערכת המשפט הישראלית, מובהקת, ואף בלעדית.
…מכל המפורט לעיל, על פי שלושת המבחנים המפורטים לעיל ובפרט מבחן מרב הזיקות, אני קובעת כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדיון בתובענה ולהכריע בסוגיות העובדתיות והמשפטיות" (ציטוט מסעיפים 18-23 לפסק הדין).
10. באשר לטענה החלופית בדבר חוסר הסמכות העניינית של בית משפט לענייני משפחה לדון בתובענה כיוון שאינה נובעת מסכסוך בתוך המשפחה אלא עסקינן בסכסוך עסקי גרידא בין שני אחים (המערער והמשיב), ציין בית משפט קמא, כדלקמן:
"…למעלה מן הצורך, ומבלי לפגוע בהכרעתי לעיל, אציין שגם את טענות המבקשים ביחס לחוסר סמכות עניינית לבימ"ש לענייני משפחה מצאתי לקבל, עת לא מתקיימים התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995.
…
בעניינו, מטענות הצדדים עולה באופן מובהק שעילת התובענה בסכסוך עסקי גרידא, כמו גם שסכסוך משפחתי, ככל וקיים, לא תרם תרומה משמעותית למחלוקת. מכאן, הרי שלא מתקיימים התנאים הקבועים בחוק לבירור התובענה לפני בית המשפט לענייני משפחה, ודי בכך בכדי להורות על מחיקתה" (ציטוט מסעיף 24 לפסק הדין).
טענות הצדדים בערעור
11. בהודעת הערעור חזר המערער על טענותיו, כפי שטענן בפני בית משפט קמא במסגרת תגובתו לכתב הערעור, ואת תמציתן הבאתי לעיל.
לענין הלכת חבס, טוען המערער כי יחסי המשפחה שבינו לבין המשיב, הובילו להתנהגות עסקית שאינה סבירה (לא דאג להסכם בכתב למרות שהנוטריון הזר המליץ על כך). הוא האמין באחיו (המשיב), והסתפק בהסכם בלחיצת יד. לכן הסמכות נתונה לבית משפט לענייני משפחה.
12. המשיבים ביקשו לדחות הערעור, מהטעם שהמערער לא הצביע על טעות שנפלה בפסק הדין, היסודי, המפורט והמנומק, שלמעשה קיבל את טענותיהם בבקשת הסילוק.
המשיבים סבורים כי הערעור שהגיש המערער לאו ערעור הוא, אלא נסיון לבחינה מחדש, דה נובו, את בקשת הסילוק על הסף, והפעם על ידי בית המשפט שלערעור.
המשיבים אף הצביעו בתשובתם לערעור, על "אי דיוקים" ו"טענות חדשות" שעלו רק בערעור.
כך למשל:
א. המערער ציין בערעורו כי אינו מבקש בתובענה צו עשה שיופנה כלפי רשויות ב[מדינה הזרה]. ברם עיון בסעיף 2 לכתב התביעה מלמד כי ההיפך הוא הנכון (ועמדה על כך השופטת קמא בסעיף 18 לפסק הדין);
ב. רק במסגרת הערעור טען המערער לראשונה, כי הסכם הנאמנות הנטען, נכרת בינו לבין המשיב "בלחיצת יד" בישראל; עובדה שלא הוזכרה בהליך קמא.
דיון והכרעה
13. לאחר ששקלתי הדברים, ובחנתי את הודעת הערעור על נספחיה, כתב התביעה, התיק קמא ופסק הדין על נימוקיו, שוכנעתי לדחות התובענה, וכך אמליץ לחבריי להורות.
14. פסק הדין קמא, יסודי, מפורט ומנומק, תוך התייחסות למבחני העזר שבפסיקה לקביעת הפורום הנאות לדון בתובענה.
15. בפסק דין מהעת האחרונה [ע"א 2547/23 אופיס טקסטיל בע"מ נ' Broklinen Inc Delaware co 5469940 (28.12.2023)], ציין בית המשפט העליון (לאחר שעמד על מבחני העזר לקביעת הפורום הנאות, הם המבחנים שהזכירה השופטת קמא בפסק הדין), כדלקמן:
"…בכל הנוגע לטיב הזיקות שנבחנו יודגש, כי לבית המשפט הבוחן את סוגית נאותות הפורום מסור שיקול דעת רחב והוא רשאי לבחון גורמים מגוונים הנוגעים לקשר של התובענה הנדונה לפורום העומד לבחינה, ליעילות ניהול ההליך ולאינטרסים שיש לפורומים עצמם לדון בהליך… בהינתן האמור, לא עלה בידי אופיס טקסטיל להראות כי מקרה זה מצדיק להתערב בזיקות שנבחנו, כמו גם בממצאי עובדה ברורים שנקבעו על אודותיהן" (ציטוט מפסקה 18).
דברים דומים ניתן לומר על המקרה דנן.
בית משפט קמא בחן את המקרה על נסיבותיו ופרטיו בכל הקשור לטענת פורום לא נאות שהעלו המשיבים.
בית משפט קמא יישם את מבחני העזר לבחינת הפורום הנאות, ומצא, תוך הנמקה יסודית ומפורטת, כי מירב הזיקות מובילים לקביעת הפורום הנאות לבית משפט ב[מדינה הזרה]. לא בכדי ציטטתי לעיל (בסעיף 9) קטע נרחב מפסק הדין, אלא להראות ולהמחיש את רוחב נימוקי בית משפט קמא, ופירוט דבריו בנדון.
לא מצאתי טעות בנימוקיו אלה.
כאמור – לערכאה הדיונית הבוחנת את נאותות הפורום, שיקול דעת רחב, ולא מצאתי כי נפלה טעות בשיקול דעתו, שתחייב את התערבות ערכאת הערעור.
16. נזכיר כי ערכאת הערעור אינה יושבת בדין כערכאה דיונית. הליך הערעור לא נועד לפתיחתו מחדש של ההליך המשפטי. תפקידה של ערכאת הערעור הוא לבחון אם הממצאים שנקבעו בפסק הדין מעוגנים בחומר ראיות אמין, אם המסקנות שהוסקו עומדות במבחן ההוכחות, ההיגיון ומכלול הנסיבות, ואם התוצאה מתחייבת מבחינת הוראות הדין החלות על העניין [ע"א 586/84 מקלף נ' זילברברג (1989); ע"א 8184/12 מרכז תורני לאומי ע"ר נ' קפלן, סע' ל"ב (28.10.2015)].
הדיון בערעור אינו דיון מחודש בנושאים שנדונו והוכרעו בערכאה הקודמת, מבלי שיש לכך הצדקה [עיינו: חמי בן-נון וטל חבקין, הערעור האזרחי 473 (2012); ע"א 2051/16 משה איטח נ' ש.פ. חברה לנאמנות ניהול ואחזקות בע"מ, (20.06.2018)].
במקרה דנן כאמור, בחינת העובדות, יישום מבחני העזר והפסיקה, מלמדים כי לא נפלו טעויות בפסק דינו של בית משפט קמא, בסוגיית הפורום הנאות לשמיעת התובענה דנן.
17. בכך הייתי יכול לסיים הדיון בערעור, שכן הבקשה, המתייחסת להעדר סמכותו של בית משפט לענייני משפחה לדון בתובענה בהתבסס על הלכת חבס, היתה בקשה חלופית במסגרת הבקשה לסילוק על הסף שהגישו המשיבים (נשוא פסק הדין). משהותרנו על כנן את קביעות פסק הדין בסוגיית הפורום הנדון, מתייתרת בחינת הטענה החלופית האמורה.
ברם משהתייחס לכך גם בית משפט קמא, אתייחס לכך אף אני, בקצרה.
אכן הרושם הוא שעסקינן בסכסוך עסקי גרידא בין אחים (המערער והמשיב), כשיחסי המשפחה ביניהם לא תרמו תרומה של ממש לסכסוך נשוא התובענה.
ניסיונו של המערער לטעון, כי יחסי המשפחה הובילו להסכם נאמנות "בלחיצת יד", פעולה עסקית שאינה סבירה, אינו מוציא את הסכסוך ביניהם מגדר סכסוך עסקי גרידא, שיחסי המשפחה ביניהם לא תרמו תרומה משמעותית ליצירתו.
משכך, גם קביעותיו של בית משפט קמא בסוגיה זאת נכונים, ולא מצאתי בהן טעות.
סוף דבר
18. לאור כל האמור לעיל, וככל שדעתי תישמע, אמליץ לחבריי לדחות הערעור, תוך חיוב המערער בהוצאות המשיבים בערעור זה בשיעור של 15,000 ₪.
19. סכום ההוצאות האמור ישולם באמצעות הערבון שהפקיד המערער בתיק הערעור דנן, שיועבר לידי המשיבים, באמצעות בא כוחם.
השופטת אספרנצה אלון:
אני מסכימה.
השופט אריה נאמן:
אני מסכים.
לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה פה אחד.
המערער יישא בהוצאות המשיבים בערעור זה בשיעור של 15,000 ₪, באמצעות הערבון שהפקיד בתיק הערעור דנן, שיועבר לידי המשיבים, באמצעות בא כוחם.
פסק דין זה מותר לפרסום בהשמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, ח' ניסן תשפ"ד, 16 אפריל 2024, בהעדר הצדדים.
ח. שרעבי, שופט
אב"ד
א. אלון, שופטת
א. נאמן, שופט
