לפני
כבוד השופטת יפעת שקדי שץ
תובע
א.מ. ת"ז ——-
נגד
נתבעת
ה.ר. ת"ז ——-
בעניין י.מ. ואח', ת"ז ——–
החלטה
בענין: רישום למסגרות חינוך
הצדדים הוריהם של ב', יליד ינואר 2015 וי', יליד מרץ 2017.
הצדדים חתמו על הסכם אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 8.10.2018 ("ההסכם").
הוסכם, כי "הקטינים יוותרו במשמורת האם ויתגוררו עמה", וכן כי "ככל שמי מההורים ירצה לעבור להתגורר מחוץ לאזור —– וסביבתה, ידאג לעשות זאת בהסכמת הצד שכנגד. ככל שלא תהיה הסכמה בין הצדדים יפנו הצדדים תחילה להליך של גישור ואם לא יצלח יוכלו לפנות לבית המשפט המוסמך".
ביום 4.6.2024 הגיש התובע, האב, תביעה להחזקת קטין וחלוקת זמני השהות.
האב ציין, כי בהסכמתו עברה האֵם לקיבוץ ——- ושבה לג' בחלוף חצי שנה וכי הוא סרב לבקשת האֵם לעבור במהלך שנת 2023 לצ'. על אף סירובו האֵם עברה ללא הסכמה והותירה את הילדים להתחנך בג' נוכח הוראות משרד החינוך בדבר הצורך בהסכמת האב למעבר מסגרת חינוכית.
בשל המעבר לצ' פנו מעירית ג' לאב בכדי שיתן הסכמתו לגריעת הקטינים מהמסגרות אולם הוא סרב. לטענתו, האֵם פועלת למניעת קשר סדיר עמו, היא מנבלת את פיה, מרימה את קולה ופועלת באלימות כלפיו בנוכחות הקטינים.
עוד נטען, כי הקטינים לא פוקדים את מסגרות החינוך וכאשר הם מגיעים – זה באיחור וללא ציוד.
ביום 8.7.2024, במסגרת התביעה שהוגשה, ביקש האב כי ינתן צו לרישום הקטינים לבית ספר בע', מקום מגוריו.
ביום 9.7.2024 הגישה האֵם "בקשה דחופה לרישום הקטינים למסגרות כאשר המשמורת אצל האם והאב מסרב לשתף פעולה ואף נוהג באופן מתריס ופוגעני כלפי האם".
לטענת האֵם מחודש ינואר 2024 מסרב האב לשתף פעולה ברישום הקטינים לבתי הספר. האֵם טענה כי ממועד אישור ההסכם הקטינים מתגוררים עמה וזמני השהות לא מתקיימים על פי ההסכם. לטענתה, האב עבר לע' על דעת עצמו, ללא הסכמה ובניגוד להוראות ההסכם.
נטען, כי הקטינים שוהים עם האב בסופי שבוע בלבד וכי אין לינה קבועה באמצע השבוע.
האֵם טענה, כי במהלך החופש הגדול בשנה שעברה עברה עם הילדים מצ' ולג' והקטינים נותרו ללמוד בג' מאחר שהמעבר התרחש בסמוך לתחילת שנת הלימודים. כעת, לקראת שנת הלימודים הבאה יש צורך להסדיר את הלימודים בצ' גם בשל הנוחות וטובת הקטינים – מסגרת חברתית, המעטת זמן נסיעה והרחבת זמן פנאי והן בהיבט הבירוקרטי שכן בעירית ג' ציינו כי לא ניתן להשאיר את הילדים במסגרות שעה ששונתה כתובת המגורים.
במענה לבקשת האֵם שב האב על הטענות שנטענו בתביעה ובבקשה מטעמו והדגיש, כי הוא עמד על דרישתו לקיים את הוראות ההסכם אך האֵם סירבה. האב טען, כי הוא התנגד למעבר לצ' וכי הוא התנה את הדברים בהתחייבות של האֵם כי מעבר נוסף יוביל להעברת הקטינים למשמורתו.
האב עמד על קיום דיון דחוף ועל קבלת תסקיר ממחלקת הרווחה בג'.
במענה לבקשת האב שבה האֵם על הטענות בבקשתה וציינה, כי המעבר לצ' בוצע באוגוסט 2023 ומשך כל השנה לא שיתף האב פעולה עם הסדרת הרישום למסגרות בצ'.
הכרעה:
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את משמעות הוראות ההסכם ואת מועדי הגשת הבקשות אני נעתרת לבקשת האֵם ומתירה את רישום הקטינים למסגרות חינוך במקום מגוריהם הנוכחי.
אסביר את הטעמים לכך, להלן.
ראשית, מעבר הקטינים לצ' אינו סותר את הוראות ההסכם:
כאמור, בהסכם הוסדר מקום מגוריהם העיקרי של הקטינים עם האֵם (סעיף 3(ב) להסכם). עוד הוסכם, כי מעבר מחוץ לאיזור ג' וסביבתה יעשה בהסכמת הצד שכנגד.
אם כן, מעבר מג' לצ' לא דרש הסכמת האב, שכן מדובר במעבר ב"איזור ג' וסביבתה" ורק מעבר מחוץ לתחום זה דורש הסכמה. על כן שעה שהמעבר לא דרש הסכמה, סביר לדרוש את הרישום למסגרות במקום המגורים.
גם אם מדובר היה במעבר שדרש הסכמה (על אף שלא יכול להיות ספק שמעבר לצ' נכנס בגדרי "איזור ג'"), שעה שלא הוצגה התנגדות בזמן אמת לעצם המעבר ולא ננקטה שום פעולה כדי לעצור את המעבר או להשיב את הקטינים – אין מקום למנוע את רישום הקטינים למסגרות במקום מגוריהם:
המעבר בוצע בחודש אוגוסט 2023, לפני כשנה.
ביום 27.8.2023 הגיש האב בקשה במסגרתה טען להזנחה הורית, טען כי הילדים לא מטופלים וכי האֵם נוהגת באלימות מילולית כלפי הילדים ובאלימות פיזית כלפיו. לא נטען דבר לגבי המעבר ולא התבקש למנוע אותו או להשיב את הקטינים למקום מגוריהם הקודם.
ב"בקשה למתן החלטה" שהגיש האב נטען שהאֵם העבירה את הקטינים מקום מגורים ומשיקולים של שמירה על יציבות בחייהם התנגד האב למעבר ועל כן יש להורות על העברת המשמורת.
כלומר, לא התבקשה השבת הקטינים למקום מגוריהם, לא הוגשה בקשה למתן סעד זמני בענין מקום המגורים (אלא שהדבר עלה רק ב"בקשה למתן החלטה") ולא בוצעה פעולה משפטית בהסתמך על הוראות ההסכם.
ביום 6.10.2023 נקבע, כי "טענות בענין אחריות הורית אשר מועלות באופן הדדי דורשות בירור מעמיק ולא הוצגה תשתית עובדתית מספקת המצדיקה העברת משמורת במסגרת סעד זמני. בנוסף, מאחר והצדדים גיבשו הסכמות אשר אושרו וקיבלו תוקף של פסק דין, יש לבסס את הטענה בדבר שינוי נסיבות דרש לשם שינוי במצב הקיים" משכך, הבקשה שהגיש האב לסעד זמני (אשר לכתחילה לא נגעה כלל למקום המגורים אלא לטיב הטיפול בקטינים ורק בבקשה למתן החלטה נטען לענין העברת מקום המגורים העיקרי) נדחתה, בשלב זה ובאופן בו הוגשה.
האב לא נקט בהליך לבירור הטענות משך כשמונה חודשים.
תביעת האב הוגשה בחודש יוני 2024, בסמוך לסיום שנת הלימודים, באופן שאינו מאפשר בירור ענייני, מעמיק ומסודר של הטענות לגבי טיב הטיפול בבית האֵם וטובת הקטינים בהיבט של מקום המגורים ומעבר לבית האב (אחרי כ-6 שנים בהם מתגוררים הקטינים עם האֵם).
לא ניתן להניח, כי תביעה לשינוי מקום מגורים עיקרי, בחלוף 6 שנים של מגורים עם האֵם, תתברר באופן שבו חודשיים לאחר שהוגשה התביעה, מבלי שהוצגה בפני בית המשפט התמונה המלאה, מבלי שהתבררה טובת הקטינים, כאשר, על פניו, לא התקיימה שהות עקבית ומסודרת בבית האב – יקבע מקום המגורים ומסגרות החינוך במקום מגורי האב.
ככל שסבור היה האב שהמגורים בבית האֵם אינם מיטיבים עם הקטינים היה עליו לפעול באופן שמאפשר בירור הטענות בלוחות זמנים סבירים.
אוסיף, כי גם עיון בהתכתבות העניפה בין הצדדים אינו מלמד על כוונת האב לפעול לשינוי מקום המגורים העיקרי והטרוניא היתה לגבי המעברים התכופים של האֵם וקיום זמני השהות ולא נטען לגבי שינוי ההסכמות שגובשו בהסכם.
אציין, כי מהתיעוד שהוגש לבית המשפט עולה, כי האֵם פנתה לאב פעמים רבות החל מתחילת חודש פברואר בענין זה והאב לא הציג תשובה עניינית. האב שב וטען כי הדברים נבדקים, כי עו"ד ישיב או שלא הוצג מענה כלל. פניות מחודש מאי ויוני נותרו ללא כל התייחסות.
משכך, לאור מועד הגשת התביעה והבקשה מטעמו, והיות וסוגיית המסגרות עלתה לדיון כבר בתחילת השנה האזרחית, איני סבורה שניתן להיעתר לבקשת האב גם לגופה (בשים לב להוראות ההסכם ולמקום המגורים העיקרי עד עתה) וגם לאור צורת ההתנהלות ומועד הנקיטה בהליכים.
הקטינים מתגוררים בצ' מזה כשנה. טובת הקטינים ללמוד במקום בו הם מתגוררים וממילא עיריית ג' לא תאפשר המשך הלימודים בג' שעה ששני ההורים אינם מתגוררים בעיר ושעה שכתובת הקטינים בצ':
האב הלין (יתכן שבצדק, הדברים טרם התבררו) על המעברים התכופים והעדר היציבות בחיי הקטינים. לא ברור כיצד העברתם ללמוד בע', שעה שעברו לפני כשנה לצ' תיטיב עמם ותשרת את היציבות עליה עומד האב.
נוסף על כך, שעה שסביבת המגורים של הילדים בשנה האחרונה היא בצ', אך טבעי שמסגרות החינוך יהיו בקרבת הבית בכדי לאפשר השתייכות חברתית קלה, מסגרות פנאי ושילוב בחוגים וחינוך משלים אחר הצהריים.
ועוד – האב מלין על קושי בביקור סדיר במסגרות ועל העדר הקפדה על דרישות המסגרות. מובן שיש לתת על כך את הדעת ולעקוב אחר מילוי דרישות המסגרת וביקור סדיר אולם איני סבורה שיש בכך, כשלעצמו, בהעדר נותנים נוספים, כדי לבסס הצדקה למעבר למסגרות בסמוך לבית האב בו לא שהו הקטינים כבית עיקרי משך כל השנים מאז הפרידה.
עוד יש לתת את הדעת לסוגיית העדר היציבות ולוודא שלא מבוצע מעבר נוסף בתקופה הקרובה ולאפשר התבססות של הקטינים והעמקת שורשים ולהימנע ממעבר נוסף אולם שעה שהמעבר כבר בוצע ושהקטינים מתגוררים במועצה מזה זמן, אין מקום לעמוד על מעבר נוסף או למנוע רישום למסגרות הטבעיות (שעה שלא ניתן להמשיך ולהתחנך במסגרות הנוכחיות לאור שינוי הכתובת ונהלי הרשויות בענין זה).
לסיכום:
לאור האמור, לאחר ששקלתי את הוראות ההסכם, את ההוראות בענין מעבר מגורים "לאזור ג'", את מקום המגורים העיקרי של הקטינים בשנים האחרונות, את הטענות בענין העדר יציבות והרצון להימנע מטלטלה נוספת, את העיתוי בו ננקטו ההליכים והפעולות שבוצעו על ידי כל צד קודם לכן כדי להסדיר את הדברים מבעוד מועד ואת טובת הקטינים כפי שמתגבשת על סמך החומר שבפניי – אני מורה על רישום הקטינים למסגרות חינוך במקום מגוריהם הנוכחי והכל לפי נהלי המועצה המקומית צ'.
במידת הצורך, ניתן להמציא נוסח צו פורמאלי לחתימתי.
המזכירות תסרוק החלטה זו לתמ"ש 23680-07-24 ותסגור את תמ"ש 23680-07-24 שכן החלטה זו מסדירה את הסעד המבוקש.
האֵם תגיש כתב הגנה בתמ"ש 19315-06-24 על פי המועדים שימנו ממועד המצאת התביעה לידיה. ככל שחלף המועד להגשת כתב הגנה – הוא יוגש תוך 7 ימים תוך שימי הפגרה נמנים במנין.
אני מתירה את פרסום ההחלטה בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, ט"ו תמוז תשפ"ד, 21 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
