בפני
כבוד השופט בן שלו
תובעת
א. ת"ז XXX
ע"י ב"כ עוה"ד אביטל אדרי
נגד
נתבעים
1. י.א. ת"ז XXX
2. משרד הרווחה – לשכה משפטית ירושלים משרדי ממשלה 570001538
ע"י ב"כ עוה"ד עינב יוסף כהן
בעניין הקטינים : ט. א. ילידת 10.5.16
נ.נ.א. יליד 10.5.17
ה.א. ילידת 8.12.18
החלטה
לפניי תובענה שהוגשה על ידי אימם של הקטינים למינויה כאפוטרופא בעלת סמכויות בלעדיות בענייני חינוך ורפואה של הקטינים.
התובענה הועברה לטיפולי במהלך חודש מרס 2022.
הצדדים התגרשו זמ"ז בשנת 2020 ולהם שלושה ילדים משותפים נושא הבקשה. האם עברה להתגורר עם הקטינים לאחרונה ב XXX ואילו האב מתגורר ב XXX.
בכתב התביעה נטען כי האב אינו משתף פעולה בעניינים מתחומי הרפואה והחינוך של הקטינים בדגש על כך שמצבה הרפואי המיוחד של הקטינה ה' הסובלת מלקות שמיעה דו צדדית מצריך טיפולים רפואיים לעיתים תכופות, כשעל הפרק צורך בהליך רפואי של ניתוח להרכבת שתלים באזנים.
בתסקיר מיום 15.3.22 תואר כי הצדדים מוכרים לגורמי הרווחה משנת 2016 על רקע קשיים כלכליים ובעיות שתיה והתמכרות לסמים של האב. כן תואר, כי בחודש יולי 2020 ארע אירוע אלימות של האב כלפי האם בגינו הוגש כנגד האב כתב אישום.
להתרשמות גורמי הרווחה כל העול הכלכלי מונח על כתפיה של האם המשתפת פעולה כנדרש עם הגורמים המטפלים השונים ומטפלת בקטינים במסירות רבה על כל הקושי הכרוך בצרכיה המיוחדים של הקטינה ה', עת האב אינו מעורב בגידולם ואינו נושא בתשלום מזונות. כך למשל בבדיקת MRI שנדרשה לקטינה ה' לא ניתן היה להשיג את האב.
משהאב הביע נכונות להיות מעודכן בצרכי הקטינים ולשתף פעולה הומלץ בתסקיר שתפקוד האב יבחן על פני תקופה של שמונה חודשים.
תסקיר משלים הוגש ביום 19.10.22 במסגרתו תואר כי הקטינה ה' צפויה לעבור ניתוח בשתי אוזניה. בתסקיר צוין כי אמנם האב הגיע בעת הצורך בחודשים האחרונים לחתום על מסמכים רפואיים עבור הקטינה ה' אלא שדיווח לעו"ס שאינו בקשר עם המסגרות החינוכיות של הקטינים. בתסקיר הובע חשש האם כי שיתוף הפעולה של האב בענייני רפואה הינו רק על רקע ההליך המשפטי ועם סיומו תתקשה לאתרו כל זאת בעוד האב אינו מתעניין בקטינים ואינו יוצר קשר עם המסגרות החינוכית וכל העול מוטל על כתפיה. לעומתה, האב אמר כי רוצה לשוחח עם הקטינים ולפגוש אותם ומתנגד למתן סמכויות בלעדיות לאם.
בתסקיר המשלים תואר כי על הפרק הליכים רפואיים מורכבים הצפויים לקטינה ה' ועל מנת שהללו יתבצעו והאם תחוש בטחון הומלץ מעקב לתקופה נוספת בת שמונה חודשים לבחינת שיתוף הפעולה של האב שאז יוגש תסקיר משלים.
במעמד הדיון שהתקיים ביום 24.10.22 התברר כי הקטינה ה' עוברת ניתוח בבית חולים ומשכך בהתאם להחלטתי היזומה מקום בו הקטינה שהתה בבית החולים כשאיש מהוריה לא לצידה, הדיון נדחה דחייה קצרה.
בדיון שהתקיים ביום 16.11.22 נשמעו טענות הצדדים וכן נכחה העו"ס לסדרי דין עורכת התסקירים הגב' מ.ק..
העו"ס הבהירה כי על פי עמדתה העדכנית אין צורך בהגשת תסקיר משלים וכי למעשה אין מקום לקבל את עתירת האם לאור שיתוף הפעולה של האב בחתימה על מסמכים רפואיים הנוגעים לקטינה ה' והמליצה על מתן טיפול רגשי לקטינים ובחינת אופן הבניית הקשר שבין האב לבין הקטינים לרבות אפשרות לחידושם במרכז קשר. לצד זאת, העו"ס אישרה בדיון שהאב אינו מספיק אקטיבי בהתנהלותו.
האם בדיון ציינה כי לא מתקיים כל קשר בינה לבין האב וכי הקטינים היו עדים לאירוע אלימות לפני כשנה בו דקר אותה ברגלה והוזמנה משטרה. האם דיברה בדיון בבכי על סדרת הטיפולים והבדיקות שנכונו לקטינה ה' ועל רצונה לדעת בבטחה שלא יהא צורך לדאוג ולוודא שהאב ישתף פעולה כפי שארע בעת בדיקת MRI לקטינה, שהצריכה מעורבות מחלקה משפטית של בית החולים שכן האב לא אותר.
באת כוח האם טענה בדיון בין היתר על אודות הצורך במעקב רפואי עבור כלל הקטינים בשל סיכון להישנות התסמונת בני משפחה על רקע המטען הגנטי לרבות לפגיעה בראייה (צורף ביום 16.11.22 תיעוד רפואי הנוגע במישרין לקטינה ה' ולמשמעויות המשפחתיות).
האב הבהיר בדיון כי מתנהל כנגדו הליך פלילי בקשר עם אותו אירוע וכי אינו פוגש בקטינים כשנה. לטענתו לא הגיש תובענה בקשר עם זמני שהות הואיל ואינו מתגורר בבית שלו ומורחק. לטענתו, חותם על מסמכים דרושים ואילו האם מונעת ממנו לראות את הקטינים.
ב"כ היועמ"ש מחזיקה בעמדה שמתן סמכויות בלעדיות לאם עשויה להעמיק את הקרע בעוד הותרת המצב כפי שהוא עשויה להותיר פתח להידוק הקשר בין האב לבין הקטינים וכי מחוץ לאולם האב הסביר שלא פנה בבקשה לזמני שהות כי לא הבין שצריך לעשות זאת.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, שוכנעתי שהאיזון הראוי במקרה דנן יהא בקבלת התובענה בעיקרה תוך הגבלת הסמכויות שתינתנה לאם למשך שנתיים מהיום.
אין חולק, כי לא מתקיימת תקשורת בין ההורים על רקע אירוע אלימות הנטען שנקט האב לכאורה כלפי האם בגינו מתנהל כנגדו הליך פלילי.
האב ציין בדיון כי אינו פוגש בקטינים כשנה. אמנם, האב מתגורר כיום בצו הרחקה באזור המרכז אולם אין בעובדה זו כשלעצמה למנוע עקרונית את אפשרותו להסדרת קשר ואף לקיום מפגשים עם הקטינים תחת מתווה מתאים.
בניגוד למוצג בעמדת ב"כ היועמ"ש האב דווקא הבהיר כי הוא מודע ליכולת להגיש תובענה לחידוש הקשר עם הקטינים אלא שלדבריו הדבר אורך זמן ולכן אינו מגישה (ראו: עמוד 8 שורות 4-5 לפרוטוקול הדיון). בחירתו של האב שלא לפעול באופן יזום לקיום קשר רציף ומסודר עם הקטינים לצד אמירותיו הן בפני העו"ס לסדרי דין כמתואר בתסקירים והן בדיון מעלה סימני שאלה ביחס לרצינות כוונותיו.
כפי שתואר בתסקירים, האב לא פנה ביוזמתו למסגרות החינוכיות של הקטינים והתעניין במצבם או פנה בכל בקשה יזומה לבית המשפט להסדרת קשר עם הקטינים. ככל שתואר בתיעוד שלפני, חלקו של האב הסתכם בחתימה על מסמכים רפואיים הנוגעים לקטינה ה' בתוך תקופת ניהול ההליך המשפטי, עת האב לא הכחיש שכשנדרשה הקטינה לבדיקת MRI ניסיונות לאיתורו לא צלחו והמחלקה המשפטית סייעה בהסדרת ביצוע הבדיקה. אמנם בחודשים האחרונים האב הגיע לבית החולים וחתם על מסמכים דרושים לצורך פרוצדורות רפואיות הנחוצות לקטינה ה'. אלא שדומה, שלא יכול להיות חולק שהורות אינה מסתכמת בנקיטה בפעולות בעת פנייה של גורמי חוץ אלא בהתעניינות ובדאגה אקטיבית של הורה לצרכיו של ילד.
הורות אינה מסתכמת בהתנהלות פאסיבית- באי נקיטת יוזמה ולו בפנייה לבית המשפט להסדרת קשר בין הורה לילד. הורות איננה מסתכמת אך בחתימה על מסמכים רפואיים כשעולה צורך בכך בגדריו של הליך משפטי. הורות היא תהליך מתמיד של נקיטת אחריות ומעשה ביחס למכלול צרכיו של ילד, גם בלא שנעשית פנייה יזומה מטעם גורם זה או אחר.
מנגד, עסקינן באם שכל נטל גידול הקטינים מונח על כתפיה. כפי שהוצג גם בתיעוד הרפואי שצורף ביחס לקטינה ה' ביום 16.11.22, עוד צפויות לקטינה בדיקות ופרוצדורות רפואיות נוספות כמו גם מעקב לו נדרשים יתר הקטינים, בין היתר לאור חשש להישנות התסמונת בה לוקה הקטינה.
זכותם של הקטינים לקבל מענה שוטף לכל ענייניהם על מנת לאפשר להם התפתחות יציבה ותקינה, ככל ילד וילדה, מבלי שבשאלת הסמכתו של הורה זה או אחר, יעשה איזה מהם שימוש בבחינת קרדום לחפור בו בכל הקשור עם האינטרסים הספציפיים של ההורה [השוו: רמ"ש (חיפה) 28711-02-22 א' נ. ב' (מצוי במאגרים המשפטיים ; 24.2.22)]. זאת, במיוחד בראי צרכיהם הספציפיים של הקטינה ה' והמעקבים הרפואיים שעוד נכונו לקטינים, כמתואר לעיל.
עת האב אינו פוגש בקטינים תקופה לא מבוטלת של כשנה ; עת אין לאב כל מעורבות ביחס למתרחש במסגרות החינוכיות של הקטינים ומעורבותו הפאסיבית בעיקרה מסתכמת בחודשים האחרונים במתייחס לצרכים הרפואיים שעלו בעניינה של הקטינה ה' בלבד ולאור החשש החוזר ונשנה של האם שאינו ריק מתוכן כי עם סיום ההליך המשפטי תעמוד מול קשיים באיתור האב ברגע האמת לכשתדרש לנקוט בפעולות להבטחת צרכי הקטינים, מצאתי כי ישנה הצדקה בהענקת אפשרות לאם לחתום על ענייני רפואה וחינוך הנוגעים לקטינים לתקופה מתוחמת בזמן.
עצם תיחום התקופה יאפשר מחד גם להבטיח שצרכי הקטינים יטופלו בלי עיכובים שלא לצורך ומאידך יאפשר לאב פניות גם לבחון המשך דרכו סביב סוגיית חידוש הקשר עם הקטינים. בעצם תיחום הזמן יהא גם כדי לאפשר המשך מענה לחשש שמא התנהלותה של האם בלבד תוביל להמשכו של נתק בין האב ובין איזה מהקטינים.
במכלול האמור, אני נותן לאם סמכויות בלעדיות להכרעה בענייני חינוך ורפואה של הקטינים ובתוך כך מאשר לאם לחתום על כל מסמך הקשור בענייני ענייני חינוך ורפואה של הקטינים בלא צורך בחתימת האב וזאת למשך 24 חודשים מהיום. ככל שיעלה הצורך בכך, לא תהא מניעה שהאם תגיש תובענה מתאימה לעניין זה בעתיד, וככל שישתנה אופי הקשר שבין האב ובין הקטינים גם בתוך התקופה דלעיל, כמובן שלא תהא מניעה להידרש לסוגיה מחדש גם בראי תובענה שתוגש מטעמו.
פסיקתא תיחתם בנפרד.
בזה הסתיים הטיפול בתובענה. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותסגור את התיק.
ניתנה היום, י' כסלו תשפ"ג, 04 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.
