לפני
כבוד השופטת יעל בלכר
התובע
אביגדור צבי רוזנבלט
בעצמו
נגד
הנתבע
יצחק בן גיאת
ע"י ב"כ עו"ד יוסי עקיבא
פסק דין
לפניי בקשת התובע מיום 5.4.2023 לתיקון כתב תביעה ומנגד בקשת הנתבע למחיקת התביעה.
זוהי בקשה שניה לתיקון כתב התביעה. ראשיתה של הדרך היא בבקשה לסילוק על הסף שהגיש הנתבע. בהחלטה מיום 27.1.2023 קבעתי כי אכן נפלו בתביעה ליקויים היורדים לשורש התביעה, אך אפשרתי לתובע להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, שאם לא כן תימחק תביעתו. התובע הגיש בקשה מיום 15.2.2023 לתיקון כתב תביעה. זו נדחתה בהחלטתי מיום 14.3.2023 תוך שאפשרתי לתובע להגיש בקשה מתוקנת, ומכאן הבקשה הנוספת לתיקון כתב התביעה שהוגשה ביום 5.4.2023 (נושאת תאריך 1.4.2023), העומדת כעת לפניי.
אקדים את המאוחר ואציין, כי גם הפעם אין בידי לקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה, שכן מהטעמים כפי שיפורטו להלן, אין תוחלת בניהול ההליך אף לפי כתב התביעה המתוקן שמבוקש להגיש כעת; מצאתי להורות על מחיקת ההליך בתוקף הסמכות לפי תקנה 41(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (תקנות סדר הדין האזרחי), בהעדר תוחלת בניהולו כאמור, ומשעה שאין התובע מעוניין להגיש כתב תביעה מתוקן כדבעי ותוך צירוף כל הצדדים הרלבנטיים, חרף האפשרות שניתנה לו לעשות כן ביד רחבה.
אפתח בפירוט קורות ההליך. לאחר מכן, אביא את עיקרי טענות הצדדים, דיון והכרעה.
תקציר ההליכים בתיק עד כאן
ההחלטה מיום 14.3.2023 בבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה
החלטתי מיום 14.3.2023 בבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה מהווה חלק בלתי נפרד מהחלטה זו, ולא אחזור כאן אלא על עיקרי הדברים. סקרתי שם בהרחבה את פרטי התביעה והנפשות הפועלות, טענות הצדדים והשתלשלות ההליך, תוך שפירטתי במיוחד את שדרוש תיקון, בשים לב לכך שהתובע אינו מיוצג (ההחלטה מיום 14.3.2023).
בקצרה, לנוחות הקריאה, אציין כי ענייננו בתביעה לסעד הצהרתי על בעלות התובע בדירה בשכונת התקווה בתל אביב, הידועה כחלק מגוש 6979 חלקה 10 (הדירה) (הזכויות במקרקעין הם במושע והמקרקעין מצויים בהליכי רישום). מהעתק רישום מפנקס הזכויות עולה כי הזכויות בדירה, שהיו רשומות על שם הנתבע, נרשמו על שם צדדים שלישיים וזאת עוד בטרם הגשת התביעה (שהוגשה ביום 6.7.2022). אף על פי כן התובע הגיש את כתב התביעה להצהרה על בעלותו בדירה כנגד הנתבע בלבד, תוך שטען שם כי רכש מהנתבע את הזכויות בדירה ושילם לו את מלוא התמורה. בבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה (שבאה כמענה לבקשה שהגיש הנתבע לסילוק התביעה על הסף), ביקש התובע, בין היתר, להוסיף את הצדדים השלישיים כנתבעים 2-4 לתביעה (הבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה). הבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה נדחתה, כאמור, בהחלטתי מיום 14.3.2023. כפי שקבעתי שם, אין תוחלת בניהול התובענה לפי כתב התביעה המתוקן שביקש התובע להגיש, שכן גם על פיו (אם תותר הגשתו) לא ניתן יהיה לברר את התביעה וליתן את הסעדים המבוקשים בה. זאת בעיקר מהטעם שלא צורפו גם הפעם כל הצדדים הדרושים אלא התבקש לצרף את הצדדים השלישיים בלבד.
אחזור כאן על עיקרי ההחלטה מיום 14.3.2023. התובע לא ביקש לצרף כצד להליך את הגב' מזל אשכנזי, שהיא אחותו של הנתבע, בת זוגו לשעבר של התובע ואם בנו. לטענת התובע, על מנת להתחמק ממיסים, נערכה עסקת המכר הנטענת שבין התובע לנתבע, כעסקת מתנה בין הנתבע לבין אחותו, הגב' אשכנזי (כמתואר בהחלטה הנ"ל, צורפו לתביעה כתב הסכמה ותצהירי מתנה). נטען עוד כי הגב' אשכנזי החזיקה בדירה וקיבלה את דמי השכירות בעדה, עד שהנתבע השתלט על הנכס שלא כדין. התובע לא ביקש לצרף כצד לתביעה גם את יורשיו של המנוח מר ליאוניד אדג'נסקי ז"ל (לאחר בירור זהותם). לטובתו של האחרון הייתה רשומה הערת אזהרה על זכויות הנתבע בדירה. לטענת התובע, מר אדג'נסקי ז"ל היה שותפו של התובע לעסקים, וההערה שנרשמה לטובתו של המנוח אדג'נסקי, נועדה להגן על זכויותיו של התובע בנכס (הערת האזהרה); הערת האזהרה נמחקה על ידי הנתבע או מי מטעמו שלא כדין, באופן שאפשר את רישום הזכויות על שם הצדדים השלישיים. בנסיבות אלה ולאור כל שפרשתי בהחלטה, סברתי, כפי שקבעתי שם, כי גב' אשכנזי ויורשי אדג'נסקי ז"ל הם צדדים דרושים לניהול הליך. עמדתי בין היתר גם על כך שכבוד סגנית הנשיא, השופטת שבח, ציינה כבר בהחלטתה מיום 16.8.2022 בבקשת התובע לסעד זמני (שנדחתה), כי הדעת נותנת כי ללא צירוף אחות הנתבע – הגב' אשכנזי, ויורשי המנוח אדג'נסקי ז"ל, לא ניתן יהיה להכריע בתובענה. גם בנו של התובע, שבבקשה הראשונה לתיקון כתב תביעה התבקש בית המשפט להורות על רישום הזכויות בנכס על שמו, לא צורף כצד לתביעה. יוער כי הבקשה האמורה אף לא הוגשה כנדרש לפי סדרי הדין (הכל כפי שצוין בהחלטה). מכל האמור דחיתי את הבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה, וזאת תוך שהתרתי לתובע להגיש בקשה חדשה לתיקון כתב תביעה. עוד קבעתי כי ככל "שלא תוגש בקשה כדבעי לתיקון כתב תביעה בשים לב להוראות החלטה זו, תימחק התביעה".
אזכיר כי לאור מורכבות הדברים אף הצעתי לתובע (ולא בפעם הראשונה), ליטול ייצוג משפטי. עוד הערתי שם, כי ככל שיבקש התובע להגיש תובענה מתוקנת כדבעי אפשר שהסמכות לדון בתובענה או חלק ממנה תהא לבית המשפט לענייני משפחה וכי הדבר ייבחן לאחר שתוגש הבקשה או לאחר השלמת כתבי הטענות באופן שתתחדדנה המחלוקות הדורשות הכרעה. כן הערתי, מבלי שיש בכך להביע עמדה כלשהי לגופו של עניין ובשים לב להעברת הזכויות לצדדים שלישיים, כי ייתכן שיש לשקול גם תביעה כספית חלף התביעה בעין או כסעד חלופי.
לאחר ההחלטה מיום 14.3.2023
ביום 21.3.23 הגיש התובע בקשה למתן הבהרות שבה למעשה ביקש לבטל את החלטתי הנ"ל, וביקש "לצרף" את הצדדים החסרים כאמור כעדים, ולא כתובעים או נתבעים. בהחלטה מאותו יום קבעתי כי ההחלטה מיום 14.3.2023 ברורה, לא נדרשות לה הבהרות ויש לפעול על פיה; וכי עם כל ההבנה לכך שהתובע אינו מיוצג, אין בית המשפט משמש כיועץ משפטי לתובע (ויוער כי אין זו הפעם הראשונה במהלך חיי התיק, שבה התובע נקט בדרך זו של בקשת הבהרה שאינה אלא התפלמסות עם בית המשפט וטיעונים כנגד החלטתו. ראו למשל החלטה מיום 6.3.2023 בבקשה 31 והחלטה מיום 28.2.2023 בבקשה 25. וראו גם החלטה מיום 5.3.2023 בבקשה 30 לגבי התנהלות התובע בכלל וריבוי הבקשות מטעמו תוך התעלמות מהחלטות בית המשפט).
בהמשך לכך הגיש התובע ביום 5.4.2023 בקשה נוספת לתיקון כתב תביעה (הבקשה השניה לתיקון כתב התביעה או הבקשה). בכותרת כתב התביעה המתוקן החדש מופיע התובע כ"תובע ראשי" והתווספו מתחתיו "תובעים משניים", כדלקמן: הגב' מזל אשכנזי, מר סער רון (בנם של התובע ושל הגב' אשכנזי) וגב' אתל אקופניק (שהיא לפי הנטען בת זוגו של המנוח אדג'נסקי ז"ל). למותר לציין כי אותם "תובעים משניים", כפי שכונו, אינם חתומים על כתב התביעה בנוסח החדש שמבוקש להגיש, החתום בידי התובע.
לאחר הגשת הבקשה, בהחלטה מיום 9.4.2023, ציינתי כי ניכר על פניו שכתב התביעה החדש אינו תקין ואינו מקיים את הוראות ההחלטה מיום 14.3.2023. התובע התבקש ליתן הבהרות ולהמציא כתב תביעה מתוקן חדש שיענה על הדרוש, כדלקמן:
"1. האם התובעים המכונים 'תובעים משניים' הסכימו להיות תובעים?
אם אינם מסכימים הם צריכים להיות נתבעים.
אם הסכימו, מדוע חתום רק התובע על כתב התביעה? בכל מקרה, יש להציג אישור מטעמם בכתב ידם לכך שרוזנבלט יפעל בשמם בניהול ההליך.
2. בנוסף להעדר הרשאה בכתב לא ברור מדוע הגב' אתל תובעת (ולא נתבעת). מהו הסעד שהיא תובעת?
3. לא צויין מהו שווי הסעד הכספי המבוקש ויש גם לפרט ולבסס במידה הדרושה בכתב התביעה.
התובע יבהיר ויצרף מסמכים וכתב תביעה מתוקן בהתאם עד ליום 23.4.2023 שאם לא כן תימחק התביעה כאמור בהחלטתי מיום 14.3.23".
בהחלטה נוספת עוקבת מאותו יום, ועל מנת שלא יהיה כל ספק מלפני התובע כיצד עליו לנהוג, הבהרתי כי הבקשה לתיקון כפי שהוגשה נדחית, תוך שהפניתי להחלטתי דלעיל. עוד הבהרתי שם כי "עד ליום 23.4.23 יש להגיש בקשה חדשה שלה יצורף כתב תביעה מתוקן כדבעי בהתאם להערות, התיקונים וההבהרות שהתבקשו ובצירוף המסמכים הרלבנטיים, שאם לא כן תימחק התביעה".
התובע הגיש הבהרה מיום 13.4.2023, שלפיה הגב' אשכנזי הגישה תצהירים, שצורפו לכתב התביעה המתוקן, אשר אותו מבקש התובע להגיש במסגרת הבקשה השניה לתיקון (אחד מהם צורף כבר לבקשה הראשונה). כך גם בנו, סער, הגיש תצהיר לפיו הוא מסכים שהנכס יירשם על שמו. תצהיר נוסף של הגב' אתל אקופניק צורף אף הוא. לטענת התובע, הגב' אשכנזי, בנו (סער) והגב' אתל אקופניק, הם עדי תביעה ולשיטתו עקב כך אין הם "לא יכולים להיות תובעים ו/או נתבעים שכן זה בניגוד לסדר הדין האזרחי" (סעיף 5). התובע ציין עוד כי גב' אשכנזי ובנו, סער, מתנגדים להוספתם כתובעים לתביעה והגב' אקופניק מתנגדת להצטרף כנתבעת. כמו כן, לא הובהר מי הם יורשיו החוקיים של המנוח אדג'נסקי. בסעיף 6 לאותו מסמך הבהרה מציין התובע כי אינו יודע מה שווי הנכס, וכי שכר הדירה הינו בסכום של 4,500 ₪ לחודש החל מאוקטובר 2020.
שעה שעמד התובע איתן על התנגדותו לצירוף צדדים כאמור וגם בכל הקשור לתביעה הכספית, התבקשה תשובת הנתבע לבקשה השניה לתיקון כתב תביעה כפי שהוגשה, על ההבהרה שהגיש התובע מיום 13.4.2023.
עיקרי טענות הצדדים
הנתבע מבקש להורות על מחיקת כתב התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות ריאליות. לטענתו, התובע לא קיים את החלטות בית המשפט, והמציא הגדרה של "תובע משני" שאינה קיימת בתקנות סדר הדין האזרחי, תוך שאף הבהיר כי למעשה "התובעים המשניים" אינם תובעים כלל, אף שהם צדדים דרושים. כתב התביעה שמבוקש להגיש מנוגד גם לאמור בסעיפים 24, 25 ו- 27 להחלטה מיום 14.3.2023, ולא צוין השווי הכספי של הפיצוי שנתבע. עוד נטען כי היה על התובע להגיש כנגד הנתבע והצדדים השלישיים תובענה לביטול עסקת מכר הדירה, וכזאת לא נעשה. הנתבע צירף לתגובתו שני מסמכים – מסמך מתיק כינוס נכסים של התובע וכן מסמך הסכם ממון שהתובע צד לו (הסכם הממון) – מהם הוא מבקש ללמד כי התובע הודה שלא הייתה כל דירה בבעלותו.
לשלמות התמונה יוער כי בעקבות הבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה (שהומצאה לצדדים השלישיים) הוגשה לתיק הודעה על ייצוג מטעמם ובקשה להבהרה אם נדרש להגיש כתב הגנה לכתב התביעה המתוקן הראשון. הוריתי כי יש להמתין להחלטתי בקשר עם הבקשה לתיקון כתב התביעה. הצדדים השלישיים אינם אפוא צדדים להליך בשלב זה (צירופם התבקש על ידי התובע בבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה, שנדחתה כאמור). אציין עם זאת כי הצדדים השלישיים ביקשו להצטרף לתגובת הנתבע, וטוענים כי רכשו מהנתבע את הדירה בתמורה מלאה, בתום לב, והעסקה אף הושלמה ברישום הזכויות במקרקעין על שמם בפנקס הזכויות.
התובע הגיש תגובה מיום 11.5.2023, שבה חזר למעשה על עמדתו כפי שבאה לידי ביטוי בהבהרה הנ"ל. לשיטתו, הבקשה השניה שהגיש לתיקון כתב התביעה עומדת בדרישות תקנות סדר הדין האזרחי. התובע מציין כי פירט מהו גובה דמי השכירות שגבה הנתבע. התובע טען עוד כי רק לאחר הודעת הייצוג מטעם הצדדים השלישיים, התברר לו כי הם מיוצגים על ידי עורכי דין שקשורים לנתבע, וכי בדעתו להמתין לקביעת בעלותו על הנכס ורק אז יגיש בקשה לביטול העסקה שבין הנתבע לצדדים השלישיים לפי הצורך. התובע ציין עוד כי הוא נכה ואין באפשרותו לשלם אגרה לצורך תביעה כספית. כן טען כי הסכם הממון שהגיש הנתבע חסוי בהיותו מסמך בתיק שהתנהל בבית משפט לענייני משפחה.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בנוסח כתב התביעה החדש שמבקש התובע להגיש בבקשה השניה לתיקון כתב התביעה על ההבהרה שהגיש, בטענות הצדדים בבקשה ובכל החומר המצוי בתיק, וכן לאור ההחלטות הקודמות שניתנו על ידי – מצאתי לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה ולהורות על מחיקת התביעה.
להלן אפרט טעמיי.
כאמור, הבקשה השניה לתיקון כתב תביעה הוגשה ביום 5.4.2023, וצורף לה נוסח כתב תביעה מתוקן חדש שאותו מבקש התובע להגיש (כתב התביעה המתוקן החדש). הבקשה לקונית ואינה מספקת בלשון המעטה. כל שצוין בה הוא שנדרש להוסיף תובעים ונתבעים, אשר כפי שהתברר לא הוספו בפועל ככל שמדובר בתובעים; וכן כי "מבוקש להוסיף מסמכים שלא היו ברשות התובע עם הגשת התביעה ביום 27.07.2022". הסעדים המבוקשים בכתב התביעה החדש הם להצהיר כי התובע הינו הבעלים של הדירה, להורות על העברת הבעלות בה לבנו, סער, ו"לחייב את התובע בפיצוי הנתבעים 2-4 [הצדדים השלישיים – י'ב'], כפי שבית המשפט יראה לנכון". לחילופין, התבקש בית המשפט לחייב את הנתבע בפיצוי כספי כשווי הדירה, "פיצוי עבור הפסד שכר דירה שגבה בניגוד לחוק וכן עבור הפסד שכר דירה עתידי ופיצוי על התנהלותו". התובע לא כימת את הפיצוי הכספי הנתבע (ומן הסתם גם לא שילם אגרה בגינו). אזכיר בהקשר זה כי כתב התביעה המקורי כפי שהוגש, הוגש על ידי התובע בלבד כנגד הנתבע בלבד, והתבקש רק סעד הצהרתי שלפיו התובע הוא בעל הזכויות בדירה.
למעשה, אין חולק כי ה"ה אשכנזי, סער ואקופניק אינם בעלי דין בהליך. צירופם של הנ"ל תחת הכותרת "תובעים משניים" כפי שבחר התובע לעשות, הוא כעולה מהבהרותיו שלו כמפורט לעיל, ריק מתוכן וממילא אינו מוכר בדין. אין בכך אפוא כדי לצאת ידי חובת צירופם להליך. עמדת התובע היא כי הם כולם עדי תביעה ובשל כך, לשיטתו, אינם יכולים להיות בעלי דין ובכל מקרה, לא ביקש את צירופם ואינו מעוניין לצרפם. התובע אף מציין כי כל התובעים שכינה כ"תובעים משניים" מסרבים להיות צד להליך. אזכיר כי הללו גם לא חתמו על כתב התביעה ואף לא נטען כי מינו את התובע כנציגם וכיוצ"ב. כאמור, התובע אינו מבקש לצרף מי מהם כנתבעים בעל כורחם, אף שכידוע לא נדרשת הסכמתו של נתבע לצירופו כנתבע.
בניגוד לטענת התובע, לא ניתן בנסיבות העניין להסתפק בתצהירי הנ"ל כפי שצורפו לבקשה, תחת צירופם כצד לתיק. בכל הקשור לגב' אשכנזי אזכיר שוב בהקשר זה, כי, בין היתר, על פי טענות התובע, בין הנתבע לבין הגב' אשכנזי – אחותו של הנתבע, זוגתו לשעבר של התובע ואם בנו – נערך הסכם מתנה שעל פיו הזכויות בדירה הן של הגב' אשכנזי, שאף החזיקה בדירה שנים רבות עד שהנתבע השתלט, לפי הטענה, שלא כדין על הדירה. לטענת התובע, נערכה עסקת מתנה כאמור במטרה להתחמק מתשלום המס בגין עסקת המכר לתובע (כמפורט בהחלטתי מיום 14.3.2023 אף נחתמו לכאורה מסמכים בקשר לעסקת המתנה, אך זו לא הסתיימה ברישום הזכויות על שם הגב' אשכנזי). הגב' אשכנזי בתצהיריה שצורפו על ידי התובע כאן, אמנם תומכת באופן עקרוני בטענות התובע לזכויותיו בדירה לרבות הטענה כי הסכם המתנה הוא הסכם פיקטיבי או למראית עין, ותומכת גם בבקשתו לרישום הדירה על שם בנם המשותף, אך אין בכך כדי לגרוע מן העובדה, כי כטענת הנתבע, הגב' אשכנזי היא בעלת דין רלבנטית בכל הקשור לגורלה של עסקת המתנה. אם לא תהא צד להליך זה ייתכן, למשל, כי תגיש היא כנגד הנתבע תביעה אחרת על יסוד עסקת המתנה לאכיפה או לפיצויים (ואולי גם כנגד הצדדים השלישיים). ניתן לטעון מנגד, כי במקרה כזה יוכלו הנתבעים או מי מהם להעלות כנגד הגב' אשכנזי טענות מניעות שונות או אף לקיומו של מעשה בית דין (אם כבר ניתן פסק דין חלוט), אך הדבר כרוך בניהול הליך נוסף ובירור בקשות במסגרתו לפי העניין. יש אפוא צורך בבירור כלל המחלוקת עם כל הצדדים הדרושים תוך שתקבענה קביעות מחייבות בבחינת מעשה בית דין. כך מבחינת הנתבעים כולם שיש להם אינטרס מוכר בדין וראוי להגנה, שהעניין יתברר כאחד ולא יוטרדו במספר הליכים; וכך גם בהיבט של שיקולי מדיניות משפטית ראויים ובכלל זה, סיום המחלוקת לאשורה ומניעת הליכים עתידיים גם מתוך התחשבות בעניינם של כלל ציבור המתדיינים. ודוק: ייתכן כי בדיעבד ניתן לטעון שהכרעה כזו או אחרת מחייבת גם מי שלא היה צד להליך, אך אין זו דרך המלך שבה יש ללכת. למותר לציין כי הליכה במשעול זה כרוכה מטיבה בהשקעת משאבים מצד הנתבע לביסוס הטענה האמורה ומן הראוי למנוע מצב דברים זה מראש (ראו ע"א 7660/21 די.סי.אס חיזוק מבנים בע"מ נ' יוסף (19.6.23)) וכך גם בהיבט של ניהול הזמן השיפוטי לטובת כלל הציבור כאמור.
זאת עוד. הדעת אינה נוחה מאי צירופה של הגב' אשכנזי כצד להליך גם מתוך עניינה שלה. כפי שציינתי, לפי תצהירה מסכימה הגב' אשכנזי כי הדירה תירשם על שם סער, הבן המשותף לה ולתובע. אולם לא מן הנמנע כי הליך משפטי זה, ככל שהיה מתקיים על פי כתב התביעה המתוקן החדש ואילו התקבלו טענותיו של התובע לגופן – יסתיים בקביעת זכותו של התובע בדירה, ולא יינתן הסעד הנוסף של רישום על שם הבן. שכן על פניו אין כל טעם שיצדיק מעורבות בית משפט זה בהליך זה בעסקה נוספת של העברת הזכויות מהתובע לבנו, תוך עקיפת המסלול הרגיל והטבעי של הדברים בהעברת הדירה מהתובע לבנו בדרך הרגילה המקובלת של הסכם מתנה (או אחר) לפי נהלי הרישום, וללא מעורבות בית המשפט (ובוודאי בית משפט זה לאור היחסים המשפחתיים). לא ניתנה עמדתה של הגב' אשכנזי בעניין רישום הזכויות על שם התובע. כאמור, הסכמתה של הגב' אשכנזי, לפי תצהירה, נתונה לרישום הנכס על שם בנם, שהוא הסעד שהתבקש בכתב התביעה החדש. מעבר לכך, הליך משפטי הוא דינמי ובמהלכו יכול שיחולו שינויים כאלה ואחרים גם בהיבט הסעד, למשל במקרה של הסכמות בין הצדדים (התובע והנתבע ו/או הצדדים השלישיים). לא ניתן להסתפק אפוא בעמדה של הגב' אשכנזי כעדה בתיק תוך שהובא תצהירה ומבלי שתהא צד להליך. אוסיף כי ייתכנו גם השלכות מיסוייות על הנוגעים בדבר, לרבות הגב' אשכנזי. ועוד אזכיר כי צירופה של הגב' אשכנזי עשוי לעורר גם שאלת סמכות עניינית בהיות היא והתובע בני זוג לשעבר ובהיות הנתבע אחיה.
אעיר כי קושי נוסף עשוי לכאורה לעלות מהמסמכים שבאו לפניי עד כה, שעה שמהסכם הממון שצירף הנתבע עולה לכאורה כי לתובע הייתה גם בת זוג נוספת אחרת ולהם בת משותפת. הסכם ממון זה כולל על פניו גם התייחסות לזכויות התובע בדירה (בסעיף 11). הנתבע ביקש לרתום מסמך זה לטובתו לבסס טענתו כי לתובע אין זכויות בדירה, אך המסמך מעלה קושי בהיבט זה שהסעד המבוקש בכתב התביעה המתוקן החדש הוא להורות על רישום הנכס במישרין על שם בנם המשותף של התובע והגב' אשכנזי. יוער כי התובע לא מצא להתייחס לכך אלא רק ציין כי מדובר במסמך חסוי.
כך גם ביחס ליורשי המנוח אדג'נסקי ז"ל שלזכותו נרשמה הערת אזהרה על זכויות התובע בדירה. אזכיר, כי טענת התובע היא כי הערת האזהרה נרשמה על מנת להבטיח את זכויותיו של התובע בדירה ונמחקה על ידי הנתבע או מי מטעמו שלא כדין. הנתבע טוען מנגד כי הערת האזהרה באה להבטיח חוב שהיה חייב הנתבע למנוח ומשנפרע חוב זה, הוא פעל כדין למחיקת הערת האזהרה. אם יתקבלו טענות התובע כי ההערה נמחקה שלא כדין, הרי שתשוב ותעמוד ההערה על כנה לטובת המנוח; ויידרש, למעשה, למחוק אותה שוב, הפעם לאור טענת התובע כי נרשמה להבטחת זכויותיו בדירה ואין עמה כל זכות למנוח. הערת האזהרה לטובת המנוח עומדת אפוא כמכשול בדרכו של התובע לסעדים המבוקשים על ידו. בעלי הדין הרלבנטיים לעניין הם יורשי המנוח. כאמור, הגב' אקופניק לא צורפה כנתבעת ואף כלל לא ברור שהיא היורשת או היורשת היחידה. לא נעשה כל בירור כנדרש ביחס לזהות היורשים של מר אדג'נסקי. לא הוצג מסמך המעיד כי הגב' אקופניק היא היורשת החוקית של המנוח והיורשת הבלבדית, בפרט (צו ירושה/צו קיום צוואה או אחר אם יש כזה) ואין התייחסות לבני משפחה נוספים של המנוח. יוער כי מעיון בתצהיר הגב' אקופניק שצורף לבקשה עולה כי למנוח בן משותף עם הגב' אקופניק (שלא הוגש תצהיר מטעמו).
יתר על כן, תצהירה של הגב' אקופניק כפי שצורף, הוא תצהיר נקודתי שלפיו הייתה נוכחת בבית שבו גרה עם המנוח ביום 27.5.2018 כשהגיע לדירה עו"ד שאת שמו אינה זוכרת, יחד עם גב' חכם שעבדה עם המנוח, ועוה"ד החתים את המנוח על מסמך כלשהו אשר תוכנו לא ידוע לה. עניינו של התצהיר בנקודה ספציפית אחת במארג הטענות של התובע (ראו סעיף 14 להחלטה מיום 14.3.2023). לא צוין בתצהיר דבר מעבר לכך ובכלל זה לא נאמר בו כי הגב' אקופניק מסכימה לסעד המבוקש בתביעה, ואין הוא כולל וויתור על זכות כזו או אחרת של המנוח בדירה או לפי הערת האזהרה. ברי, אם כך, כי בית המשפט אינו יכול יתן לתובע את הסעדים המבוקשים בתביעה כשיורשי המנוח (שלא הוברר מי הם) אינם צד להליך עלולים להיפגע ממתן הסעד. לכך מצטרפים גם דבריי לעיל בדבר האינטרס של הנתבעים והאינטרס הציבורי להכרעה בכל הנדרש לצורך פתרון המחלוקות בשלמות, באחת (למצער כלפי הנתבע).
נחיצותם של צדדים אלה להליך בנסיבות העניין, ברורה אפוא מכל המקובץ; וכפי שציינה כבוד סגנית הנשיא השופטת שבח, קשה להעלות על הדעת ניהולו של הליך משפטי שבו מבקש התובע להצהיר על זכותו בדירה, כשהגב' אשכנזי ויורשי אדג'נסקי אינם צד לו.
בנוסף, התובע בכתב התביעה המתוקן החדש תובע לחלופין סעד כספי מבלי שציין מהו סכום הסעד הכספי ומטבע הדברים גם לא שילם אגרה בגינו. הסעד הנוסף המבוקש לא פורט בבקשה הלאקונית שהוגשה. לא נעלם מעיני כי התובע טוען כי הוא נכה חסר אמצעים, וכי אין לו כסף לתשלום האגרה, אך טענות מסוג זה עשויות להיות רלבנטיות לבקשה לפטור מאגרה, ואין בהן כדי לפטור את התובע מחובתו להגיש כתב תביעה הכולל את הסעד הכספי כשהוא מכומת ולו על דרך הערכה, ותוך שסכום התביעה מצוין במפורש. גם בהבהרת התובע כי אינו יודע מה שווי הנכס, אין כדי לפטור אותו מחובתו זו. שווי הנכס הוא עניין שניתן לבירור והערכה ומוטל על התובע לברר הדרוש טרם הגשת התביעה. על פניו אפוא, במצב דברים זה אילו התקבלה הבקשה והתביעה הייתה נדונה על פי כתב התביעה המתוקן החדש, לא ניתן היה להיעתר לסעד של פיצוי כספי. למותר לציין כי גם בכך פעל התובע בניגוד להחלטת בית המשפט מיום 9.4.2023, שבמסגרתה הובהר לתובע כי אם רצונו להגיש תביעה כספית עליו לציין את סכום התביעה הכספית ולבססו במידה הדרושה בכתב תביעה.
זו הפעם לא ראיתי לאפשר לתובע (שוב) להגיש בקשה לתיקון תביעתו אלא, כאמור, להורות על מחיקתה. משכלה ונחרצה עם התובע שלא לצרף כצד להליך את הצדדים הדרושים לבירור התביעה, אין לכך עוד מקום. על אחת כמה וכמה לאור אורך הרוח שגילה בית המשפט בשל כך שהתובע לא מיוצג, ההוראות המפורטות של בית המשפט בהחלטות השונות וההזדמנויות הרבות שניתנו לתובע לתקן תביעתו. ניתנה לתובע לא אחת, הזדמנות הוגנת ביד רחבה להגיש כתב תביעה כדבעי שיאפשר לנהל הליך כדין, ללא הועיל. אין מקום לאפשר "סיבוב נוסף" של הזדמנויות לתיקון על חשבון המתדיינים המתדפקים על דלתות בית המשפט והאינטרס הציבורי בניהול הזמן השיפוטי ביעילות ובהגינות לטובת כלל המתדיינים והציבור (וראו תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי). אעיר כי לא ראיתי לכפות על התובע לצרף הגב' אשכנזי והגב' אקופניק כנתבעות בניגוד לרצונו של התובע, ומה גם שאין די בצירופן בלבד אלא יש לערוך כתב תביעה מתאים. בית המשפט לא יערוך את הבירורים הדרושים או "יכתוב" את כתב התביעה מחדש במקום התובע; ובוודאי שאין מקום לכפות על הנ"ל להצטרף בניגוד לרצונן כתובעות להליך. הדברים יפים שבעתיים בנסיבות המשפחתיות בהן נטוע הסכסוך כמפורט לעיל. ודוק: הוריתי על מחיקת התביעה ולא על דחייתה. כך שלפי העניין אם ירצה בכך התובע, יהא בידו לפתוח הליך חדש תקין לפני הערכאה המוסמכת ובכפוף לכל דין.
סוף דבר
התוצאה היא שאיני נעתרת לתיקון כתב התביעה, ומורה על מחיקת התביעה.
בנסיבות המקרה אני מוצאת לנכון לחייב את התובע בהוצאות בסך של 4,000 ₪ לטובת הנתבע. ההוצאות נפסקו בשים לב להשקעה שנדרשה מהתובע עד כה בניהול ההליך ועם זאת, נפסקו על הצד הנמוך בשים לב לטענות התובע אשר למצבו הכלכלי, לאור השלב הדיוני המוקדם שבו אנו מצויים ומשעה שהטענות לא התבררו לגופן. איני פוסקת הוצאות לטובת הצדדים השלישיים, שכאמור אין להם מעמד בהליך, שכן לא התרתי את תיקון כתב התביעה שבו התבקש צירופם.
המזכירות תסגור את התיק ותדוור לצדדים.
ניתנה היום, י"ז אלול תשפ"ג, 03 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.
