עתירה מינהלית 4/21
בפני כב' השופט אליעד וינשל
העותרים
1. אברהם בן חמו
2. יחיאל אביצרורו
3. אמנון מיארה
18/10/2021
המשיבים
ע"י עו"ד שמעון פיינברג
נגד
1. הוועד המקומי של היישוב ניל"י
ע"י עוייד דניאל קניג
2. המועצה האזורית מטה בנימין
ע"י עו"ד יזהר דגני
פסק דין
היישוב נילייי הוקם בשנת 1981 על-ידי גרעין מתיישבים חילוניים ובמהלך השנים גדל והתפתח.
בכניסה ליישוב מוצב שלט ובו נכתב "ינילייי יישוב קהילתי חילונייי. העותרים מבקשים כי משלט
הכניסה ליישוב וכן ממסמכים נוספים תוסר המילה "חילונייי.
רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים
1. בדיון שהתקיים ביום 2.6.21 הסכימו הצדדים, כי פסק הדין יינתן לאחר שמיעת טענות
הצדדים ועל בסיס התשתית העובדתית שנכללה בתגובה המקדמית מטעם המשיבים.
מכאן שהתשתית העובדתית הדרושה להכרעה אינה במחלוקת ותפורט להלן.
2. היישוב הוקם בשנת 1981 על ידי גרעין מתיישבים שתיארו והציגו עצמם כייחילונים".
תחילה מדובר היה ב-24 משפחות ועם השנים התפתח היישוב אשר כיום הוא מונה כ-
400 משפחות.
3. אין מחלוקת כי במהלך התקופה שמאז הקמת היישוב ועד שנת 2004, מדובר היה
ביישוב בעל צביון חילוני והדבר מתבטא היטב בפרסומים אודות היישוב בתקופה זו.
בהקשר זה הפנו המשיבים לפרסומים שונים, עוד משנות התשעים, בהם צוין בבירור כי
מדובר ביישוב קהילתי חילוניי (מכתב האגודה משנת 1991 שצורף כנספח ד', מסמך
ועדת הקליטה משנת 1993 שצורף כנספח ה', מסמך נוסף משנת 1995 שסומן כנספח ו').
תמונה ברורה זו עולה מהמסמכים שצורפו ועוסקים בחגיגות 20 שנה ליישוב וכך למשל
צויין שם כי בית הכנסת ביישוב מטופח "למרות חילוניותנו המובהקת" (נספח ז' וכן
ראו נספח ח' לכתב התשובה). בנוסף צורפו מסמכים מהם עולה כי צביון זה היה ייחודי
לעומת גרעיני התיישבות אחרים באזור.
1
לכתב התשובה).
6. לצד זאת, עם השנים נטלו על עצמן חלק מהמשפחות עול תורה ומצוות ומשפחות נוספות
המקיימות אורח חיים דתי הצטרפו ליישוב. בעת הזו אין מחלוקת כי עשרות משפחות,
אשר מהוות כ-10 עד 15 אחוז מהמשפחות, מנהלות אורח חיים דתי או מסורתי.
באשר לעותרים בהליך זה ובהתאם לתשתית העובדתית שאינה במחלוקת שנכללה
בכתב התשובה, עותרים 2 ו-3 החלו להתגורר ביישוב לפני שנים רבות ואילו עותר 1 עבר
להתגורר ביישוב לפני 7 שנים.
7. למרבה הצער התפתח מתח בין הקבוצות ביישוב ולאורך השנים התנהלו מספר הליכים
בין הצדדים הנוגעים לשירותי הדת ביישוב.
בראשית שנת 2016 הוגשה עתירה לבג"צ בדרישה לפתיחה מחדש של המקווה ביישוב.
הליך זה הסתיים בהסכמה, תוך קבלת העתירה ומתן צו לשיקום המבנה למקווה ציבורי
בישוב (בג"ץ 431/16 דליה מיארה נ' הוועד המקומי של הישוב ניל"י (29.07.2017).
בהמשך הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים קבוצת תושבים ובהם העותר 3
בנוגע וזו הסתיימה עם מינוי מונה בורר על-ידי רשם האגודות השיתופיות. בסיומו של
הליך הבוררות ניתן פסק בורר אשר נדרש לשאלות שבמחלוקת בענין הפעלת מוסדות
דת ובמסגרת זו התייחס גם לצביונו של היישוב. בהקשר הרלוונטי לעתירה זו אציין כי
בסעיף 130 לפסק הבורר צוין כי יימזה מספר שנים קיים בכניסה ליישום שלט המכריז
שמדובר ביישוב ייחילונייי, ולא הוכח שהדבר גרם לפגיעה מהותית כלשהי בחיי
התושבים הדתיים ביישוביי (פסק הבורר מיום 20.1.2020 צורך כנספח יייז לעתירה).
8. באשר לשלט המוצב בכניסה ליישוב, הרי שאין מחלוקת כי שלט אלקטרוני הנושא
כיתוב "ניל"י יישוב קהילתי חילוני", הוצב עוד בשנת 2011. לאחר מכן הוצב שלט גדול
יותר ובהמשך הוחלף השלט בשלט קבוע.
בהקשר זה יצויין כי במסגרת הליך הבוררות האמור התבקש בשנת 2017 צו מניעה
בהקשר לשלט. הבקשה נדחתה בהחלטת הבורר שציין כי החל משנת 2011 מוצב בפתח
היישוב שלט אלקטרוני הנושא הכיתוב האמור" ולאור זאת יחל שיהוי ניכר
ומשמעותי בהגשת הבקשה". בהמשך זנחו המבקשים באותו הליך, שחלקם העותרים
בהליך זה, את בקשתם בהקשר זה בהליך העיקרי שהתנהל בפני הבורר.
הסעדים הנוספים המבוקשים הם סעדים כלליים ועתידיים במסגרתם מבוקש שיינתן
צו שימנע פרסום עתידי בו יוצג היישוב כיייישוב חילונייי.
11. המשיבים טוענים שיש לדחות את העתירה על הסף עקב שיהוי כבד בהגשתה. לשיטת
המשיבים שלט הכניסה ליישוב המציין כי מדובר ביישוב קהילתי חילונייי, מהווה
פרסום המשקף את צביון היישוב כפי שלא השתנה במשך ארבעים השנים שחלפו ממועד
הקמתו. באשר לציביונו של היישוב היום, נטען שמדובר ביישוב בעל ציביון חילוני
מובהק, כאשר פעילויות מרכזיות מתבצעות בשבתות ובחגים.
לגופם של דברים נטען כי העותרים שהם שלושה בתי אב בלבד ופחות מאחוז מתושבי
היישוב, מבקשים לשנות את אופיו וציביונו של היישוב, לרבות מחיקת ההיסטוריה
הייחודית של היישוב.
דיון והכרעה
12. אקדים ואציין שלאורך העתירה ובטיעוני ב"כ העותרים בדיון שהתקיים, עוברת כחוט
השני טענה מרכזית שלפיה השימוש במונח "חילונייי מתבצע כחלק ממהלך של הדרת
האוכלוסייה הדתית ביישוב. במסגרת זו נטען כי נעשה שימוש במונח זה על מנת למנוע
בשירותים דתיים הנדרשים לתושבי היישוב.
לו הייתי סבור שהעותרים ביססו טענתם זו, הרי שנראה שדין העתירה היה להתקבל
על אף השיהוי בהגשתה. הזכות לקבלת שירותי דת מוקנית לכל אדם ואין לעשות
שימוש בהגדרות הנוגעות לייצביון היישוביי כדי להימנע מכך.
13. אלא שלא כך הם פני הדברים בענייננו, שהרי עקרון זה מקובל לחלוטין על המשיבים
כפי שהובהר בתגובות מטעמם. בהקשר זה אין כלל מחלוקת בין הצדדים והמשיבים
הדגישו בתגובות מטעמם כי ללא קשר להגדרת היישוב, על המשיבים לאפשר למשפחות
הדתיות ביישוב לקיים אורח חיים דתי, לרבות הפעלת מוסדות ציבור לשם כך.
3
להגשת העתירה.
20. באשר לטענת השיהוי, הרי שטענה זו יש לבחון במבחן משולב הכולל את בחינת עצם
האיחור (שיהוי סובייקטיבי), ולצד זאת את השפעתו מבחינת שיקולי ודאות והסתמכות
(שיהוי אובייקטיבי). בהיבט השיהוי האובייקטיבי נבחנת השלכת האיחור בהגשת
העתירה על שינוי מצבם של הרשות ושל צדדים שלישיים לעניין שינוי מצב ופגיעה
באינטרס הסתמכות לגיטימי וגרימת נזק ראייתי. בהיבט הסובייקטיבי נבחנת
התנהגות העותר והאם היא מבטאת ויתור על זכותו, ובפרט באם במהלך הזמן שחלף
מאז המעשה המינהלי היתה בידו ברירה לפנות לערכאות בבקשת סעד בגינו אך הוא
זנח את הטענה או את האפשרות. לצד זאת, נבחנת הפגיעה הכרוכה בשלטון החוק
ובמסגרת זו מידת הפגיעה בערכי החוק, לרבות פגיעה בזכויות, כאשר ייתכנו מקרים
שבהם באי החוקיות ובפגיעה בשלטון החוק יהיה כדי להצדיק דיון בעתירה ומתן סעד
על אף שיהוי שנפל (עעמ 5834/16 לינוי הושק ואח' נ' עיריית גבעת שמואל, 15.8.2016).
21. בענייננו ולגבי התקופה הראשונה ועד שנת 2004 ברור כי התקיים שיהוי סובייקטיבי,
כאשר העותרים עצמם לא סברו שקיימת עילה לעתירה. כמו כן מתקיים שיהוי
אובייקטיבי (לרבות פגיעה בצדדים נוספים), שהרי לאורך השנים הרבות מאז הצטרפו
ליישוב רבים על בסיס התנהלות היישוב עד אז. מדובר אפוא בפעולה שבוצעה לפני
למעלה מ-30 שנה וממילא שאף אם נפל פגם כזה או אחר בחוקיותה, הרי שלא ניתן
להעלות טענות אלה בעת הזו.
22. גם באשר לתקופה שחלפה משנת 2005 נראה כי מתקיים שיהוי כבד בהגשת העתירה.
שלט בנוסח העומד במרכז העתירה הוצב עוד בשנת 2011 ואיני רואה בחידושו משום
שינוי. זאת ועוד, כבר בשנת 2017 נדחתה בקשה לצו מניעה עקב שיהוי ובהמשך זנחו
המבקשים באותו הליך (מהם חלק מהעותרים) טענה זו. בכך התקיים בצורה מובהקת
שיהוי סובייקטיבי, כפי שעולה גם בבירור ממכתב שנכתב על-ידי הקבוצה אליה
משתייכים העותרים ועל-ידי אחד מהעותרים בשנת 2005 "נילי יישוב קהילתי חילוני,
ואין לאיש כוונה לשנות סדרי בראשית". מכך ומהאמור עולה גם שיהוי אובייקטיבי,
נוכח הפגיעה האפשרית בתושבי היישוב שהצטרפו אליו על בסיס התנהלותו.
23. אוסיף שלא מצאתי בסיס עובדתי לטענת ב"כ העותרים שלפיה הוכח שינוי משמעותי
בהרכב היישוב וזה הפך מיישוב יהומוגנייי ליישוב ייהטרוגנייי. כבר בעת הקמת היישוב
תוכנן במקום מקווה והדבר מצביע על צורך בשירות זה ומכל מקום והחל מתחילת שנת
ה-2000 קיימת במקום קבוצה משמעותית שדורשת שירות דת. העותרים לא הצביעו על
נתונים המצביעים על גידול משמעותי בקבוצה זו (באופן יחסי למול מספר התושבים).
5
התושבים.
מחלוקת זו נוגעת לשורש הגדרת הזהות ייחילונייי: האם כמונח המשמש להגדרת אדם
שאינו דתי או אדם המתנגד לדת (הגדרה שלילית), או שמא כמונח המבסס הגדרה
חיובית על בסיס קיום אורח חיים חופשי המאפשר לכל אדם לקיים את אורח חייו
בצורה חופשית ובתוך הקהילה.
27. המשיבים הבהירו במסגרת טיעוניהם שהם מכוונים להגדרה הכוללת והחיובית
והדגישו כי היישוב קולט מתיישבים דתיים ומסורתיים ופועל לאפשר שירותי דת.
חזקת חוקיות המינהל פועלת לטובת המשיבים. בנוסף נראה שהמציאות בישראל
מחזקת השקפה זו. המונח חילוני אינו משקף בהגדרה השקפה אנטי דתית, אלא
השקפה פלורליסטית הרואה בחופש לנהוג כהשקפת עולמו של הפרט כערך מכונן
מרכזי. בהקשר זה אפנה למחקר שנערך ובו נמצא כי מתוך 46% מקרב תושבי ישראל
המגדירים עצמם "חילוניים", רק 3% מגדירים עצמם "חילונים אנטי דתיים" בעוד
43% מגדירם עצמם ייחילונים לא אנטי דתיים" (אי אריאן ואי קיסר-שוגרמן, "יהודים
ישראלים – דיוקן – אמונות, שמירת מסורת וערכים של יהודים בישראל, 2009"
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2011, בעמוד 26).
28. באשר לשאלה האם הגדרת היישוב נילייי כיישוב ייחילוניי היא הגדרה ראויה וסבירה,
הרי שנוכח חלוף השנים הרבות איני סבור שנכון להכריע בשאלה במסגרת עתירה זו ודי
בכך שאין העתירה מבססת פגיעה משמעותית בזכויות ובעקרון שלטון החוק, יש כדי
להצדיק את תחייתה עקב השיהוי הכבד שנפל בהגשתה.
7
לאור האמור אני מורה על דחיית העתירה.
העותרים יישאו בהוצאות המשיב 1 בסכום של 2,000 ₪ ובהוצאות המשיבה 2 בסכום כולל של
.₪1,000
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ג' אב תשפ"א, 12 יולי 2021.
אליעד וינשל, שופט
