ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר קציעות לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א – 2001 ושיר 43088 – 07 – 19 (אסיר) נ’ מדינת ישראל
לפני
יו”ר ועדה, כבוד השופטת זהר דולב להמן חבר ועדה – מר יוסי רחמים, עו”ס חברת ועדה – גב’ סיגלית דהן, חינוך נציג שב”ס – מר יוסף יעקב גרוס מזכירת וועדה – גב’ אוראל עזר
המבקש
אסיר ע”י ב”כ עו”ד יוסף נסאסרה
נגד
המשיבה
מדינת ישראל ע”י ב”כ עוייד שלי אסף
החלטה
7
8
בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א-2001 (להלן: החוק), שקלה הוועדה הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור ולביטחון המדינה, סיכויי שיקומו של האסיר והתנהגותו בכלא. לשם כך הביאה הוועדה בחשבון, בין השאר, נתונים אלה: 1. האסיר מרצה מאסר ראשון למשך 18 חודשים ויום בגין עבירות חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, זריקת חפצים לעבר אדם או רכוש, נשיאת, החזקת וייצור נשק, וזריקת פצצה. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן בו הורשע ולגזר הדין, האסיר היה חבר בארגון הג’יהאד האסלאמי משנת 2016 ועד למעצרו ב- 06 / 18 , ב- 02 / 18 יידה אבנים לעבר כוחות הביטחון במהלך הפרת סדר, וב- 04 / 18 ייצר שלושה מטעני צינור יחד עם אחרים, אותם השליכו לעבר מגדל שמירה צבאי. כאמור בגזר הדין, מדובר במעשים חמורים, בפרט מעשיו האחרונים, קרי ייצור שלושה מטעני צינור והשלכתם לעבר כוחות הבטחון. מקובלת עלינו גם קביעת כב’ השופט בבית המשפט הצבאי ביהודה לפיה מדובר בכלי נשק קטלניים שתוצאותיהם יכולות להיות הרות אסון. 2. התנהגות האסיר בכלא לא תקינה. לחובת האסיר עבירת משמעת, שעניינה פגיעה בסדר הטוב או במשמעת של מתקן הכליאה ובגינה נשללה מהאסיר טובת הנאה. האסיר גם השתתף באירוע שביתת רעב בינואר 2019. גם אם נקבל טענת בא כוח האסיר כי מדובר באירועים שלא מהחמורים, ואפילו לא היו לחובתו עבירות משמעת כלל – התנהגות תקינה בכלא מהווה שיקול לגיטימי, אך לא מכריע [ראו והשוו עת”א 51625 – 12 – 18 מדינת ישראל נ’ מנצור ( 31 . 12 . 18 ) – להלן: ענין מנצור] ולא די בהתנהגות ללא דופי כדי ללמד על זניחת הקו האידיאולוגי [ראו והשוו עת”א 41888 – 11 – 18 מדינת ישראל נ’ צופי ואח’ ( 27 . 11 . 18 ) – להלן: ענין צופי]. קל וחומר כאשר לחובתו עבירות משמעת מבוססות אידיאולוגיה.
10 11
13
14 15 16 17 18 19
3. חוות דעת שבייב בעניינו של האסיר מתייחסת לחומרת מעשיו ונרשם כי שבייב מתנגד לשחרור המוקדם, על אף שאין מידע מתקופת מאסרו. מקובלת עלינו טענת ב”כ האסיר, כי חווייד שבייב היא כללית ולא מתייחסת באופן ספציפי לאסיר ולמסוכנות הנשקפת ממנו – אולם נקבע בפסיקה כי על הועדה לתת משקל לחוות דעת שבייך גם כשמדובר בחוות דעת כללית, שנרשמה מתוך
22 23
24
1 מתוך 2
