בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
לפני:
כב' השופטת כרמית פלד
נציג ציבור (עובדים) מר אברהם בן קרת
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' יעל רודניקי
המבקשת:
המשיב:
אמ.וי.איי חשמל בע"מ
סע"ש 58511-11-21
07 פברואר 2022
ע"י ב"כ עו"ד ארז רייפנברג ועו"ד נטע ברשבסקי
אמיר גלבוע
ע"י ב"כ עו"ד לירון בק, עו"ד אמיר בשה ועו"ד
גלעד זבידה
כונס הנכסים:
עוייד עמית וולף
החלטה
.1
האם יש מקום לבטל את צו התפיסה מסוג אנטון פילר, אשר ניתן במעמד צד אחד וכבר
בוצע, תוך מתן הוראה על השבת כלל התפוסים לידי המשיב, או שמא יש מקום להותיר
את הצו על כנו ולהורות על העברת כלל התפוסים לידי המבקשת? האם יש מקום להורות
על הגבלת עיסוקו של המשיב, כך שיימנע מלהתקשר עם לקוחות מסויימים של המבקשת,
וככל שכך
ביחס לאיזה לקוחות ולאיזו תקופה? האם יש מקום להורות על חילוט
הערבויות, ובכלל אלה ערבותו של כונס הנכסים שמונה על ידי בית הדין לביצוע צו
התפיסה? – אלה הסוגיות המרכזיות שהונחו לפתחנו ובהן עלינו להכריע במסגרת החלטה
זו.
2. המבקשת (להלן גם – החברה), נמנית על קבוצת ניסקו בע"מ, עוסקת בענף החשמל,
האלקטרוניקה והתאורה. החברה מתמחה לטענתה בטיפולים ובדיקות של שנאים
ומערכות מתח גבוה: איתור ופתרון בעיות, בדיקות מתקדמות לשמן שנאים, בדיקות
חשמליות ותחזוקה לשנאי מתח גבוה ועליון.
3. המשיב הוא עובד לשעבר של החברה, שהועסק על ידה בתפקיד מנהל שירות והרכבות
שנאי הספק, החל מ 1.9.20 ועד ליום 14.11.21, עת התפטרותו נכנסה לתוקף.
מבוא והשתלשלות ההליך המשפטי
4. ביום 24.11.21 הגישה המבקשת כנגד המשיב בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני וצו
תפיסת נכסים וחיפוש זמני וזאת מכוח תקנות 111, ו- 123 לתקנות סדר הדין האזרחי,
1 מתוך 51
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
222222
1
2
23+
4
6
56
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
225
28
29
30
31
32
33
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
התשע"ח-2018 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי), סעיפים 16-17 לחוק עוולות מסחריות,
התשנ"ט-1999 (להלן – חוק עוולות מסחריות) ותקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי
דין) התשייס 1999.
5. במסגרת הצו ביקשה החברה לתפוס ולהעתיק את כל תכתובת הדוא"ל וצרופותיהן,
מסמכים וכל חומר מחשב אחר (להוציא מסמכים וחומר מחשב הנוגעים לעניינים אישיים
של המשיב) המצויים בחזקת המשיב, לרבות בחשבון ה GMAIL שלו ובפרט בתיבת
הדואייל הפרטית שלו: amir1.gilboa@gmail.com (להלן -תיבת הדוא"ל הפרטית) ו/או
בכל מחשב נייח, מחשב נייד, טאבלט או טלפון נייד שברשות המשיב ואשר אותם העביר
המשיב לעצמו לתיבת הדוא"ל הפרטית, וזאת מתיבת הדוא"ל הארגונית שהעמידה
המבקשת לרשותו שכתובתה amir@mva.ltd (להלן – תיבת הדוא"ל בעבודה). עוד
ביקשה החברה מתן צו זמני למניעת התקשרות המשיב עם 27 לקוחות החברה ועוד 2
לקוחות פוטנציאליים. הבקשה נתמכה בתצהירו של מר עידו בר תנא, מנכ"ל משותף
במבקשת (להלן – תצהיר בר תנא).
א.
–
6. למחרת, ביום 25.11.21 התקיים בפני בית הדין דיון במעמד צד אחד. לדיון התייצב מר
ניסים אסתרוגו, מנכ"ל משותף במבקשת, אשר טען כי הוא מכיר באופן אישי את כל נושאי
הדיון ומופיע במקומו של בר תנא, אשר נבצר ממנו להתייצב לדיון.
7. במהלך הדיון נטענו באריכות טיעונים על ידי מר אסתרוגו ועל ידי בא כוח החברה. מר
אסתרוגו אף השיב לשאלות בית הדין, לאחר שהוזהר כדין. החברה העלתה, בכתב ובעל
פה, טענות רבות. להלן יפורטו בתמצית רק חלק מהטענות שהועלו על ידי המבקשת בדיון
במעמד צד אחד :
נטען כי תפקידו של המשיב היה מרכזי ומהותי בחברה והוא זכה לאמון מיוחד
מהמבקשת, ובין היתר, נטל חלק פעיל ומשמעותי בהחלטת דרגי ההנהלה, היה
שותף לתהליך קבלת החלטות אסטרטגיות רגישות מסחריות, לרבות החלטות
בנוגע להצעות מחיר ודרכי עבודה עם לקוחות ו/או ספקים. המשיב היה עצמאי
לחלוטין בעבודתו והיה אחראי בלעדי על כל תחום ההתקנות והטיפולים בשנאים
גדולים, ובין השאר, הוא ניהל באופן עצמאי שים עסקי/מסחרי ישירות מול
לקוחות המבקשת. המשיב היה חשוף לנתונים כספיים רגישים של המבקשת,
לרבות הצעות מחיר, מסגרת הנחות, נתוני צריכה של לקוחות המבקשת והכל ללא
הגבלה כלשהי.
ב.
ביום 14.10.21 הודיע המשיב למנכ"ל המבקשת כי הוא מבקש לסיים את עבודתו
על רקע מצבו הבריאותי וענין אישי. סוכם כי המשיב ישלים את המשימות
הפתוחות לביצוע טרם סיום העסקתו, ינצל מספר ימי חופשה שעמדו לרשותו
ועבודתו תסתיים סופית ביום 14.11.21.
2 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
תקנה 95(ד) כי יש לבחון במסגרת החלטה זו גם את מאזן הנזקים, חלופות אפשריות,
שאלת תום ליבם של הצדדים והאם נקטו בשיהוי. תקנה 109 לתקנות סדר הדין האזרחי
שכותרתה 'צו מניעה זמני, אשר חלה בבית הדין לעבודה, קובעת כי ניתן ליתן צו המורה
למשיב להימנע מלעשות פעולה, אם שוכנע בית הדין כי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על
ביצוע ראוי של פסק הדין.
43. סעיפים 16-17 לחוק עוולות מסחריות, החלים בבית הדין לעבודה כקבוע בסעיף 22 לחוק
זה, קובעים את הדברים הבאים:
"16(א) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בתצהיר או בעדות אחרת, כי קיים
חשש של ממש לביצועה של עוולה, רשאי הוא למנות, בצו, כונס נכסים, ולהסמיכו
להיכנס לחצרים המוחזקים על ידי הנתבע או על ידי אדם אחר שאינו הנתבע
(להלן – צד שלישי), לשם חיפוש ותפיסת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע העוולה או
שימשו לביצועה, או לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן;
בחיפוש ובתפיסה לפי פרק זה, של מחשב, חומר מחשב או פלט, כהגדרתם בחוק
המחשבים, תשנייה-1995, יחולו הוראות סעיפים 23א ו-32(ב) לפקודת סדר הדין
הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, בשינויים המחויבים.
(ב) כונס נכסים מוסמך להשתמש בכוח במידה סבירה לשם ביצוע הצו, ובלבד
שהתלווה אליו שוטר; בית המשפט רשאי להורות למשטרת ישראל לסייע לכונס
הנכסים בביצוע תפקידו על פי הצו.
(ג) הכניסה, החיפוש והתפיסה ייעשו על ידי כונס הנכסים בנוכחות שני עדים;
הכונס יגיש לבית המשפט, בתוך שבעה ימים מיום הביצוע, דין וחשבון על החיפוש
והתפיסה.
17(א) הוגשה בקשה למתן צו למינוי כונס נכסים והוכח להנחת דעתו של בית
המשפט, בתצהיר או בעדות אחרת, כי קיים חשש סביר שהשהיה עד לדיון במעמד
שני הצדדים עלולה לגרום למבקש הצו נזק חמור או להעלמת הנכסים, רשאי בית
המשפט לתת צו אף במעמד צד אחד.
(ב) ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים דיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי
ולא יאוחר מ-7 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר
יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג) צו לפי סעיף זה יכול שיינתן אף בטרם הגשת התובענה; לא הוגשה התובענה
בתוך 7 ימים מיום נתינתו, יפקע הצו, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר
יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו."
44. בית הדין הארצי עמד בע"ע (ארצי) 210/08 פלונית נגד פלונית (22.5.08) על התכלית
המונחת ביסוד צו כינוס נכסים כאמור, תוך שהוא קובע כי:
ייתכליתו של צו חיפוש ותפיסה אזרחי מסוג אנטון פילר "לאפשר לתובע לשים
את ידו על מסמכים המצויים בחזקת הנתבע ואשר קיים חשש כי יועלמו או
יושמדויי כאשר ייוודע לנתבע שבעל עילת התביעה מודע להפרת הוראות הדין
כלפיו. מטעם זה, ניתן הצו דרך כלל במעמד צד אחד (ex parte). מטרת הצו היא
תפיסת חומר ספציפי הנמצא בידי המשיב נגדו מכוון הצו, ולא חיפוש כללי של
ראיות ויידייגיי שאינם מתיישבים עם אופיו של הצו.
800-2215
9
11
13
14
23
24
25
26
27
28
29
31
33
34
35
38
39
67% 222 2222 222 22223226702
16
17
18
19
20
21
11 מתוך 51
2
3456
781
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
45. בעייע (ארצי) 15616-11-10 זוקו שיווק והפצה בע"מ נגד חיים (צ'רי) בקוש (3.11.11) עמד
בית הדין על עיקרי ההליך הדו שלבי בבוא בית הדין לדון בבקשה לצו מסוג אנטון פילר :
ראשית
–
"שאלת המפתח בכל דיון למתן צו חיפוש ותפיסה לפי סעיף 16, לחוק הינה כפולה:
יש להראות קיומו של "סוד מסחרי" בידי התובע. שנית – יש להראות כי
קיים חשש ממשי לביצועה של עוולה, היינו – גזל של סוד מסחרי לפי סעיף 6(ב)
לחוק. מדובר בשני מרכיבים השונים זה מזה אשר כל אחד מהם טעון הוכחה.
לצורך זה יש להניח בפני בית הדין תשתית עובדתית מספקת להוכחת אותם
מרכיבים. תשתית עובדתית זו צריכה לעבור מבחן כפול: ראשית – בשלב הבקשה
על פי צד אחד – יש לשכנע את בית הדין בראיות מספיקות כי התקיימו שני המרכיבים
(סוד מסחרי וחשש ממשי לביצוע עוולה) ולכן קיים צידוק להוצאת הצו על פי צד אחד.
לאחר מתן הצו וביצוע התפיסה
מתקיים דיון תוך 7 ימים במעמד שני
הצדדים ואף במסגרתו יש לברר, בדיעבד, את קיומם של אותם שני מרכיבים ואת
הצידוק שבהוצאות הצו (סעיף 17(ב) לחוק). התוצאה של שני המהלכים הללו היא
החלטה בעניין הצידוק להוצאת הצו לפי סעיף 16 לחוק. ככל שבית הדין מאשר את
הצו, הרי הראיות שנתפסו על פיו כשרות לשימוש בהליך העיקרי ואם בית הדין לא
מאשר את הצו, הרי על התובע להחזיר את הראיות שנתפסו ואין הן ראויות לשימוש
בהליך העיקרי".
שנית
–
–
–
אך מובן הוא שבשלב מקדמי זה עוד טרם נדונה והוכרעה התביעה העיקרית –
החלטותיו של בית הדין הן לכאוריות בלבד והן ניתנות לצורך צו התפיסה בלבד.
החלטות אלה של בית הדין אין כוחן מספיק להוכחת התביעה גופה".
(ר' עוד פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 6106/17 יוקום תקשורת בע"מ נגד אוסטין
סמית' (7.8.17)).
46. ההלכה הפסוקה בענין מתן הצו המבוקש סוכמה בברייע (ארצי) 38380-03-17 טל כהן נגד
טריגו חברה להשקעות ושיווק נדל"ן בע"מ (11.6.17) (להלן – פרשת טריגו). בהתאם
להלכה הפסוקה צו כינוס נכסים, המכונה גם צו אנטון פילר, הינו צו חריג הניתן במשורה
ורק בהתקיים תנאים מתאימים. זאת, מהטעם שמדובר בסעד מרחיק לכת. מחד גיסא צו
מסוג זה פוגע אינהרנטית, מעצם טיבו, בפרטיותו של האדם אליו מכוון הצו, בין היתר,
בשל כניסה לחצריו ותפיסת נכסיו ומאידך גיסא, הצו אמור להינתן במעמד צד אחד בלבד,
מבלי שנשמעה עמדת הצד שנפגע. משכך נדרשת בדיקה קפדנית וזהירה להתקיימות תנאי
החוק, אם כי באופן לכאורי, לאור השלב בו ניתן. נוכח טיבו של הצו וטבעו מוטלת על
המבקש חובת גילוי מוגברת, לרבות גילוי פרטים מכבידים לכאורה על מבקש הצו.
47. בין היתר, יש לבחון את מידתיות מתן הצו "זאת בראי נחיצותו, היכולת להשיג את תכליתו
באמצעים חילופיים, היקפו תוך בחינה אילו אמצעים אם בכלל ניתן לנקוט לצורך צמצום
הסיכון לתפיסת מידע עודף". יש להעדיף צו תפיסה חלקי על פני מלא ויש לנסות לצמצם
ולמקד ככל שניתן את הפגיעה בפרטיות הגלומה בתפיסת מידע עודף (פרשת טריגו, אשר
הפנתה בהקשר זה גם לעייע (ארצי) 219/07 חכמון נגד International Ltd)).
48. אשר להיקף הצו נפסק בפרשת טריגו כדלקמן:
9
10
11
13
14
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
221567 222 222222
29
30
31
32
33
34
35
36
37
12 מתוך 51
10
11
12
13
14
15
16
17
18
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
–
–
" נקודת המוצא היא כי בעידן הטכנולוגי הפכו המחשבים והטלפונים הניידים
"לארכיב כמעט אינסופי המאכסן בתוכו את זיכרונותיו, פרי עמלו, ומשאו ומתנו
של האדם (על פוטנציאל הפגיעה בזכויות הפרט בעת חדירה לחומר מחשביי (מתוך
רעייפ 8873/07 היינץ נ' מדינת ישראל (2.1.11)). אכן, במחשבים
לסוגיהם
השונים נאגרים, בין היתר, באופן אינטנסיבי מידע אישי רב, כגון תמונות,
התכתבויות, מסמכים בעלי תכנים אישיים, זיכרונות ועוד. במציאות זו
ובהינתן הפער העצום בין היקף החומר האגור לבין החומר הנדרש – נדרשת בחינה
זהירה של היקף צו התפיסה, תוך ניסיון לאתר את שביל הזהב בו מטרת הצו
מוגשמת ביעילות – מזה, והסיכון לתפיסת המידע שלא לצורך מצומצם למינימום
ההכרחי – מזה. בהתאם לכך, כאשר ניתן להגשים את התכלית המונחת ביסוד
מתן הצו באמצעות תפיסה ועיון חלקיים במידע הרי שיש להעדיף זאת על פני
תפיסת מלוא המידע האגור במחשב ובפרט מידע עודף בעל אופי אישי.
–
קיומן של סוד מסחרי
49. סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות מגדיר ייסוד מסחרייי כיימידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת
הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון
עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו". סעיף 6
לחוק עוולות מסחריות קובע כי יילא יגזול אדם סוד מסחרי של אחריי. גזל סוד מסחרי
מוגדר, בין היתר, כנטילת הסוד המסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים או שימוש
בסוד על ידי הנוטל.
50. סעיף 7 (א)(1) לחוק העוולות המסחריות מסייג מאחריות בשל גזל סוד מסחרי אם יהידע
הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה
הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים".
א.
51. עיקר נימוקי המבקשת באשר לקיומו של סוד מסחרי
לטענת המבקשת ההודעות שהעביר המשיב לעצמו מכילות סודות מסחריים
מובהקים של המבקשת. המשיב פעל בניגוד לחובותיו מכוח הסכם העסקה והדין
– מידע בעל סיווג בטחוני; אנליזות ודוחות בדיקה של מתקני הלקוחות; הצעות
מחיר ומחירונים מיוחדים (כולל הערכת עלויות של המבקשת, השוואות הצעות
מחיר ותנאים בלעדיים שניתנו ע"י המבקשת); אומדנים ודיאגרמות; דוחות אפיון
של מצב שנאים ומתקנים והמלצות לביצוע טיפולים ותיקונים; תכתובות מול
לקוחות פוטנציאליים. כל אלה הם מידע סודי שלא מפורסם ברבים, לא ניתן
להשיגו ללא משאבים ותשומות עבודה אותן השקיעה המבקשת והיתרון הכלכלי
הטמון בהם הוא רב.
ב.
אלה
עוד טוענת המבקשת כי היא בעלת יתרונות עסקיים על פני מתחריה
מלמדים גם על סודות מסחריים האצורים אצלה. כך, בין היתר, המבקשת
מחזיקה במעבדת אנליזות השמן היחידה בארץ המבצעת בדיקות מתקדמות לשמן
שנאים, כגון גזים מומסים – מעבדה שאף קיבלה תקן בינלאומי למעבדות,
מהרשות הלאומית להסמכת מעבדות. בנוסף, רק למבקשת יש מרכז פיתוח לשנאי
הספק בישראל, אשר פועל בשיתוף אסטרטגי עם אחד מיצרני השנאים הגדולים
19
20
21
23
24
25
26
27
222222
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
13 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
בעולם, שמקום מושבו בטורקיה. המבקשת היא היחידה בארץ שיכולה לאפיין
שנאי הספק על כל היבטיו ולהתאימו בדיוק לצרכי הלקוח ולעקוב אחרי כל שלבי
הייצור והבדיקה בארץ.
52. עיקר נימוקי המשיב לכך שאין למבקשת סוד מסחרי:
א.
ב.
ג.
–
לא הוכח סוד מסחרי – למבקשת אין יתרון עסקי על מתחרותיה, שכן התחרות
בענף מבוססת רק על איכות ההתקנה והשירות, קרי המשאב האנושי בלבד.
הצעות מחיר – את העבודה שביצע המשיב אצל המבקשת, לרבות תמחורים, הוא
ביצע במשך שנים רבות לפני שהחל לעבוד במבקשת. מדובר במידע מובהק שהפך
לחלק מכישוריו המקצועיים. אין קשר בין הצעות המחיר שהעביר המשיב לעצמו
ובין רשימת הלקוחות אותם מבקשת החברה לחסום (דוגמת הצעת המחיר לבית
חולים שיבא, אשר נדונה בדיון במעמד צד אחד, על אף שבית חולים שיבא אינה
נכלל ברשימת הלקוחות מושא הבקשה).
אנליזות אין למבקשת שום סוד מסחרי ושום יתרון מסחרי באנליזות. דוח
אנליזת שמן ומבדקה חשמלית נקנים על ידי הלקוח והופכים לרכושו והוא רשאי
להציגם לכל איש מקצוע שמגיע לטפל בשנאי. גם הידע בפיתוח אנליזות אינו סוד
מסחרי וניתן ללמוד זאת מצפיה בסרטונים באינטרנט או מקריאת ספרות טכנית.
הצהרות המבקשת לפיהן היא החברה היחידה בארץ שמסוגלת לבצע אנליזות
אינה נכונה. חברות רבות בישראל מספקות שירותי אנליזה לשנאים. אין ממש
בהצהרת המבקשת לפיה המשיב לא היה חשוף לאנליזות טרם העסקתו אצלה וגם
במסגרת העסקתו אצלה לא נדרש לכך – לטענת המשיב השירות ללקוחות נעזר
באנליזות ולא ניתן לספק שירות מקיף ויסודי לשנאים ללא אנליזות. בתחום
אחריותו של המשיב אצל מעסיקו הקודם היה גם תכלול נתוני האנליזות
והעברתם ללקוח, כולל המלצות להמשך פעילות בהתאם.
–
ד.
ה.
ו.
המבקשת כלל לא העלתה את האנליזות כסוד מסחרי נטען בבקשתה. הנושא עלה
בדיון בלבד וגם זאת רק בטיעוני בא כוח. די בכך כדי להוכיח שלא מדובר בסוד
מסחרי. האנליזות אף אינן מוגנות בהסכם העבודה עם המשיב.
המידע המסחרי הנטען בדמות אנליזות מתיישן מהר מאוד, לפעמים בתוך שעות,
שהרי אנליזות שתוצאותיהן תקינות תקפות לשנה ואינן מייצרות עבודה ואנליזות
שתוצאותיהן אינן תקינות מחייבות עבודה מיידית.
הודעות המכילות מידע בעל סיווג בטחוני- אלה אינן בבחינת סוד מסחרי וממילא
המידע הנטען אינו מסווג. המשיב העביר מידע כזה לתיבת הGMAIL שלו, בדומה
למבקשת, שביקשה מעובדת החברה לשלוח את המידע לתיבת GMAIL.
המבקשת אף הפכה את המידע לנחלת הרבים, שעה שצירפה אותו לכתב הטענות
והסכימה כי ההליך יהיה פומבי ופתוח.
14 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
33
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
ז.
דיאגרמות – מדובר בשרטוטי שנאים שיוצרו על ידי מעסיקתו הקודמת של המשיב
ואינם רכוש המבקשת ויימעילה בת עוולה לא תצמח תרופה". המבקשת דרשה
לקבל אותן מעובדי המפעל לשעבר שקלטה אצלה.
ח.
נטען כי המבקשת הפכה את המידע לנחלת הרבים, בעצם הסכמתה לכך שההליך
יהיה פתוח ופומבי. קרי, לא נקטה אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.
53. לאחר ששקלנו בכובד ראש את טענות הצדדים, עיינו בראיות ושקלנו את העדויות הגענו
לכלל מסקנה כי המבקשת הוכיחה ברמה הלכאורית הנדרשת לשלב הנוכחי קיומם של
סודות מסחריים. ננמק.
54. הצעות מחיר הוכח לטעמנו כי הצעות המחיר הייחודיות שניתנות ללקוחות החברה הן
בבחינת סוד מסחרי. נבאר.
55. הצעות המחיר של החברה כוללות, בין השאר, את תיאור סוג העבודה המדוייק שנדרש,
על שלביה השונים, תוך פירוט מפרט עבודה הכולל את הפעולות שמתוכננות לביצוע, פרקי
הזמן שמוערך כי יידרשו, תנאים בנוגע להדרכות בטיחות, שעות עבודה, הגבלת אחריות
[ר' לדוגמא הצעת מחיר לחברת חד אסף מיום 7.11.20 נספח י' לתצהיר בר תנא]. הצעות
המחיר כוללות, בין השאר, תנאים בלעדיים שניתנים ללקוחות מסויימים [ר' לדוגמא
התכתבות עם מר אלי פילוסוף ממרכז רפואי שיבא מהימים 21-22.12.20 ותיקון הצעת
המחיר בהתאם לאותה התכתבות, נספח י' לתצהיר בר תנא. העובדה שבית חולים שיבא
אינו נכלל ברשימת הלקוחות שמבוקש להגביל התקשרותו של המשיב עימם, אינה שומטת
את הקרקע תחת העובדה שמדובר בהצעת מחיר שעשויה להיות בעלת ערך למתחרים]. כן
כוללות חלק מהצעות המחיר בירורים שנערכים עובר למתן הצעת המחיר ביחס למתקני
לקוחות ספציפיים [ר' התכתבות ביחס לאורות יוסף – נספח י' לתצהיר בר תנא וכן סעיף
24 לתצהיר בר תנא, שלא נסתר].
56. מהעדויות עלה כי הצעת מחיר נשענת על נתונים ספציפיים לכל לקוח, לעיתים נבנית על
יסוד דוחות בדיקות ואנליזות המפרטים את הפעולות שיש לנקוט ביחס לכל שנאי. מדובר
בחליפה' שנתפרת למידותיו הייחודיות של כל לקוח, לאחר שמובאים בחשבון צרכיו
הייחודיים, המתקנים הקיימים אצלו והצרכים הספציפיים שלו, אשר בהתאם להם
מתוכננות העבודות בחצריו.
57. הצעות מחיר אלה הם פרי עבודת מחשבה המביאה בחשבון פרמטרים רבים, לרבות טיב
העבודה שנדרש לבצע, העלויות הכרוכות בה ומתח הרווחים של החברה. הצעת מחיר,
מטיבה, אינה נחלת הרבים וברור כי החברה פועלת, כמקובל בשוק, מנת שלא לפרסם
הצעות אלה.
58. העובדה שהמשיב הצהיר כי עסק אצל מעסיקתו הקודמת בתמחור של עבודות אינה מעלה
ואינה מורידה, שכן עלה אף מדברי המשיב כי הוא עסק בהיבט צר ומסויים שכרוך בבניית
הצעת המחיר (תמחור עלויות), ברם לא עסק בקביעת המחיר הסופי [סעיף 43.3 לתצהיר
15 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
המשיב]. כך או כך, ואף אם יש למשיב הידע המקצועי והניסיון לרקום הצעת מחיר, הרי
שהצעות המחיר של החברה הצעות ספציפיות ומפורטות שנבנות גם על יסוד נתונים
ספציפיים של צרכי הלקוח המאותרים ומנותחים על ידה- הן בבחינת סוד מסחרי של
החברה. מטעם זה אף לא חל לטעמנו סעיף 7 (א)(1) לחוק עוולות מסחריות.
59. אסתרוגו הצהיר בדיון ביום 25.11.21 כי המשיב נחשף בחברה לעבודה המורכבת של בניית
הצעת מחיר על יסוד כלל הגורמים הרלבנטיים והסביר ייהעלויות בסוף זה משהו
שהמתחרה יכול לדעת, התמחור והפערים זה הסוד הגדול להצליח לקחת את המכרזים"
[עמ' 4 ש' 23-24]. עדות זו עולה בקנה אחד עם הסבריו של בר תנא. בר תנא הסביר בעדותו
כי המשיב היה שותף להכנת הצעת המחיר בפן מסויים, שנוגע לדרישות העבודה, קרי
מספר ימי העבודה שנדרשו לביצוע הפרוייקט, האמצעים הטכניים כגון מנופים, הובלות
וכיוצ"ב. אולם המשיב לא היה שותף לקביעת הסכומים עצמם ובמילותיו של בר תנא
יימשם ועד לאומנות הגבוהה של יצירת הצעת מחיר שאלף תמקסם את הרווח ובי- תהיה
קומוטטיבית [צריך להיות – קומפטטיבית – כ.פ.] אמיר לא היה שותף אבל אמיר נחשף
אצלינו לתוצאה הסופית של התהליך להצעות המחיר"י [עמ' 18 ש' 2-7].
60. המשיב אישר בחקירתו הנגדית כי הצעות מחיר, דוגמת ההצעה שנתנה המבקשת
לפרוייקט בראשית או לבית החולים שיבא, אינן מפורסמות ברבים, המחירים שנקובים
בהם אינם גלויים לציבור [עמ' 25 ש' 8-14, עמ' 26 ש' 6-7].
61. התרשמנו כי הצעות המחיר המפורטות של המבקשת הן בבחינת מידע עסקי בעל ערך רב
שאינו חשוף למתחרים, וברי שאם וככל שיגיע לידי המתחרים, הרי שיש בו כדי להקנות
להם יתרון עסקי ממשי בשני מישורים – ראשית, במישור שמול הלקוח הספציפי שקיבל
את הצעת המחיר מהחברה, שכן המתחרה יכול לגשת ללקוח ולהציע לו את אותה העבודה
שמתוארת בהצעת המחיר בסכום כסף נמוך יותר (ותוך ניצול המידע המפורט בהצעה,
אשר איתורו וניתוחו כרוך בהשקעת משאבים, כפי שיפורט להלן). שנית, המתחרה יכול
לעשות שימוש בהצעת המחיר בעת פניה ללקוחות אחרים, בנסיבות בהן אותם לקוחות
יבקשו כי תבוצע להם עבודה שמאפייניה דומים לעבודה מושא הצעת המחיר [עמ' 17 ש'
11-23] (ר' להשוואה פסק דינה של כבוד השופטת דוידוב-מוטולה בעבי (תייא) 1258/03
מגוון אירועים בע"מ נגד רות צרויה (25.10.07), סעיף 52 לפסק הדין).
62. דוחות בדיקות ואנליזות של מתקני לקוחותיה של המבקשת הוכח לטעמנו, ברמה
הלכאורית הנדרשת, כי הבדיקות והאנליזות אשר מבוצעות על ידי המבקשת במתקנים
של לקוחותיה הן בבחינת סוד מסחרי. ננמק.
63. דוחות הבדיקות והאנליזות הם מסמכים המתעדים תהליך של בדיקת השנאי, חקירתו
וניתוחו לצורך הבנת מצבו, לרבות איתור תקלות, כגון כאלה הנובעות מבעיה חשמלית או
בעיה בעלת אופי כימי. האנליזות מבוצעות, בין השאר, באמצעות בדיקות מעבדה שעניינן
דגימות שמן וכן בדיקות חשמליות ומכאניות ונתוניהן מנותחים על מנת שניתן יהיה
16 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
לאפיין את טיפולי התחזוקה והתיקון הדרושים. שני הצדדים המשילו את אלה לייבדיקות
דם" שמבוצעות לאדם לצורך הבנת מצבו הרפואי [ר' עדות אסתרוגו עמ' 5 ש' 36 ועמ' 6 ש'
1-6 ור' סעיף 44.2 ו 66.1 לתצהיר המשיב].
64. בר תנא הסביר בעדותו כי "האנליזות ובכלל עבודת המעבדה פלוס הבדיקות החשמליות
הם המצע שעליו יושבים כל מה שאנחנו יודעים על השנאים של הלקוחותיי [עמ' 20 ש' -27
29] ובהמשך " אנליזה זה הבסיס שעליו מושתת כל תשתית הידע על השנאי, שנאי זה
קופסה סגורה ואין לנו גישה לתוך השנאי, יש לנו גישה לשמן ולכמה חיבורים חשמליים.
בפירוש הידע הזה הוא סוד מסחרי מכיוון שעל סמך הידע הזה אפשר אחייכ לבצע טיפולים
או בדיקות נוספות" [עמ' 20 ש' 33-36].
65. נטען ולא נסתר כי למבקשת, המעבדה המתקדמת ביותר בארץ לביצוע בדיקות לשמן
שנאים, ובכללן בדיקת גזים מומסים, שהיא הבדיקה החשובה ביותר הקיימת בתחום זה.
מעבדה זו היא בעלת תקן בינלאומי למעבדות (תקן 17025) מאת הרשות הלאומית
להסמכת מעבדות, שמשמעו, בין השאר, אפשרות ליתן שירות ייחודי בישראל הכולל
פרשנות וחווייד [ר' סעיף 28 לתצהיר התגובה של בר תנא ועדותו בעמ' 14 ש' 9-19].
66. מעדות בר תנא עלה כי באמצעות האנליזות ובדיקות חשמל, ניתן לאבחן ביחס לכל שנאי
איזה טיפול מדוייק דרוש לו. כך גם ניתן להבין מדוחות הבדיקות מה המועד הצפוי לביצוע
בדיקות בשנאי. מועדי הבדיקות הם ייחודיים ושונים מלקוח ללקוח, מאחר וטיפול בשנאי
מצריך השבתתו ולעיתים השבתת כלל פעילותו של הלקוח, על כן מועד הטיפולים
והבדיקות נעשה תוך התאמה לצרכי הלקוח ולאפשרותו להשבית את הפעילות. כך למשל,
במתקני התפלה מבצעים בדיקות שנאים בעונת החורף שבה הביקוש למים קטן בהשוואה
לעונת הקיץ. הצלבה זו בין אופי הטיפול המדוייק שדורש השנאי, לבין המועד שבו יש לבצע
את הטיפול, טומנת בחובה יתרון מסחרי מובהק ורב חשיבות [עמ' 11 ש' 9-19].
67. עוד עלה מעדות בר תנא כי האנליזות מצויות בליבת העיסוק של המבקשת וכי קיים קושי
לבצע הפרדה ברורה בין הפעילות של האנליזות לבין הפעילות של הטיפולים השוטפים
[עמ' 9 ש' 24-32]. כך למשל צורפו כנספח י' לתצהיר בר תנא חוות דעת, בדיקות, אנליזות
והערכות מצב שנאים כמו גם סקרי סיכונים מקיפים שנשלחו ללקוחות ספציפיים [ר'
למשל ביחס ללקוח ורידיס אשקלון – נספח י' לתצהיר בר תנא], דוחות הכוללים חוות
דעת, בדיקות חשמליות ובדיקות שמן שבוצעו לשנאים אצל לקוחות ספציפיים [ר' לדוגמא
ללקוח דוראד – נספח ב' לתצהיר בר תנאי].
68. מהעדויות עלה אם כן כי הנתונים הכלולים בדוחות הבדיקות והאנליזות אינם נחלת
הרבים, אלא שהם פרי של עבודה ייחודית שמבוצעת על ידי החברה, בעיקר באמצעות
מהנדסיה ובעזרת המעבדה הייחודית הקיימת אצלה, ואשר קיבלה תקן מהרשות הארצית
להסמכת מעבדות. מידע זה הוא פרי עבודות מחקר וניתוח הכרוכות בהשקעת משאבים
ניכרים ומקנה בוודאי לחברה יתרון עסקי על פני המתחרים, מאחר ובאמצעותו היא יודעת
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
25
29
30
31
32
33
34
17 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
בדיוק איזה תיקון/טיפול יש לבצע לכל שנאי ומתי יש לבצע אותו. אותם דוחות ואנליזות
גם ישמשו מצע לעריכת הצעות מחיר שונות, שכן יש להניח שהם הבסיס לכל עבודה
מורכבת שחורגת מביקורת שגרתית של השנאי.
69. ערים אנו לטענת המשיב לפיה הוא נחשף לאנליזות עוד בטרם החל לעבודה בחברה [סעיף
44.3]. ברם, ענין זה אינו שוקל, שכן מדובר באנליזות ספציפיות שבוצעו לשנאים של
לקוחות החברה. לא נטען וממילא לא הוכח כי חל סעיף 7 (א)(1) לחוק עוולות מסחריות
בהקשר זה. לא נעלמה מעיננו טענת המשיב לפיה מעת שדוחות הבדיקות והאנליזות
מגיעות לידי הלקוח, הרי שהוא חופשי לעשות בהם כרצונו ויכול לפרסם אותם באופן
פומבי, אלא שלטעמנו היתרון המסחרי גלום בדוחות ובאנליזות בשלב שבו הן מוצגות
ללקוח ובשלב המקדמי שבאמצעותו ניתן לערוך ולבנות הצעת מחיר לטיפול נדרש. אם
וככל שמידע זה ייחשף למתחרים, הרי שייחסך מהם הביצוע של אותו תהליך מורכב של
ניתוח השנאי והבנת צרכיו (על עלותו של השלב והזמן שהוא אורך). לכן, הטענה שמעת
שהאנליזה נמסרת ללקוח הוא רשאי לעשות בה כרצונו אינה מעלה ואינה מורידה מכך
שכל עוד שלא נמסרה ללקוח, היא אינה נחלת הרבים. דברים אלה יפים גם ביחס לטענת
המשיב בנוגע לכך שפעמים רבות האנליזה היא בעלת תוקף מוגבל וקצר מאוד, שכן מצב
השנאי עשוי להשתנות. אין בכך כדי לשמוט את הקרקע תחת היתרון העסקי הברור הגלום
בה בעת הכנתה, העלויות הכרוכות בהכנה שלה והחיסכון שעשוי להיות למתחרה שיקבל
אותה לידיו מן המוכן'.
70. בשולי ענין זה נציין כי בניגוד לטענת המשיב, נושא האנליזות הופיע בתצהירו המקורי של
בר תנא [ר' סעיפים 41.2, 41.3 לתצהיר המקורי ור' עדות בר תנא עמ' 20 ש' 5-20] ומשכך
לא ניתן לקבוע כי הוא שולי, כביכול. כך גם עלה ענין זה כענין מרכזי בעדותו של אסתרוגו
בדיון במעמד צד אחד ובהמשך בתצהירו המשלים של בר תנא ובעדותו. האנליזות אף
צורפו כנספח י' לתצהירו המקורי של בר תנא.
71. אשר ליסוד הנדרש של נקיטה באמצעים סבירים לשמירת הסודיות (הן ביחס להצעות
המחיר והן ביחס לדוחות הבדיקה ולאנליזות)- המבקשת הצהירה על האמצעים הרבים
שהיא נוקטת על מנת לשמור על סודיותו של המידע והגישה, בין היתר, סקר סיכוני סייבר,
המלמד על מאמציה לשמירת המידע.
72. איננו מקבלים את טענת המשיב לפיה עצם העובדה שהחברה הסכימה לכך שההליך לא
יוגדר כחסוי לציבור מלמדת כשלעצמה על כך שהיא לא נוקטת בכל האמצעים הסבירים
לשמירת סודיותו של המידע. נבהיר.
73. שני הצדדים הגיעו להבנה בדיון שהתקיים ביום 23.12.21 כי סטטוס התיק ישונה לפתוח
לציבור. הבנה זו אכן מתמיהה לטעמנו. יחד עם זאת, מצאנו ככנה את עדותו של בר תנא
אשר העיד כי החברה קיבלה ייעוץ מבא כוחה ולפיו גם בנסיבות בהן ההליך יוגדר כפתוח
לציבור לא תהא כל נגישות לנספחים ולכתבי הטענות שיוגשו, זולת לפסק הדין. החברה
18 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
הבינה מבא כוחה כי משאין חשיפה למידע שמוגש לתיק אין מניעה כי ההליך יוגדר כפתוח
לציבור [עמ' 17 ש' 27-32]. ב"כ המבקשת אישר את הדברים.
74. בשולי דברים אלה נציין כי הועברו על ידי המשיב לתיבת הדוא"ל הפרטית גם פרטים של
אנשי קשר ספציפיים אצל לקוחות המבקשת [נספח יא לתצהיר בר תנא]. מבלי לקבוע
מסמרות בשאלה האם רשימת אנשי קשר כאמור היא בבחינת סוד מסחרי, ברור כי הכנת
רשימה מסוג זה כרוכה בהשקעת זמן ומאמץ ועשויה להקנות יתרון מסויים לאוחזים בה.
משהצדדים לא הרחיבו בסוגיה זו והיריעה כה רחבה ממילא, לא מצאנו מקום להרחיב
מעבר לציון הערה זו.
75. מהטעמים המפורטים לעיל מצאנו כי החברה הוכיחה ברמה הלכאורית הנדרשת קיומם
של סודות מסחריים כאמור.
קיומו של חשש ממשי לגזל סוד מסחרר
76. לטענת המבקשת קיים חשש ממשי לגזל סודותיה המסחריים על ידי המשיב ונטען כי
המשיב אף גזל את הסודות המסחריים ועשה בהם שימוש בפועל, והכל כדי לחתור תחת
עסקי המבקשת. עיקר טענות המבקשת בהקשר זה הן כדלקמן :
א.
ב.
ג.
העברת ההודעות מתיבת הדוא"ל של העבודה לתיבת הדוא"ל הפרטית איננה
תמימה ונעשתה בכוונת מכוון ומתוך בחירה סלקטיבית – המשיב העביר 489
הודעות מתיבת הדוא"ל של העבודה אל תיבת הדוא"ל הפרטית וזאת במשך 16
ימים. המשיב לא העביר את כלל תכולת הדואייל כמקשה אחת ובאופן גורף, אלא
ההודעות הועברו במנות משתנות על פי צרכיו ובחירתו. כך גם לא הועברה כל
תכולת הדואייל של העבודה אל תיבת הדואייל הפרטית, באופן שמצביע אף הוא
על סלקטיביות. כמעט כל ההודעות שהועברו מתיבת הדוא"ל של העבודה אל
תיבת הדואייל הפרטית אינן הודעות סתמיות, אלא כוללות צרופות ומידע מסחרי
מובהק. כך גם נתפסו בדירת המשיב במהלך צו התפיסה עותקי נייר של מסמכים
בעלי אופי מסחרי סודי.
ההצעה לאינטל – ביום 3.10.21 שלח מנכייל המבקשת עידו בר תנא, דואייל אליו
צורפה הצעת מחיר לאינטל שעניינה פירוק שנאים, תוך שהמשיב והמנכ"ל
המשותף, מר אסתרוגו התבקשו להתייחס. ביום 4.10.21 שלח שוב העתק מהצעת
המחיר האמורה, כאשר היא מופנית לחברת אפקון, קבלן חשמל באינטל (נספחי
יג לתגובה). את אותן הודעות שלח המשיב לעצמו לתיבת הדוא"ל הפרטית
(הודעות 650 ו 651 לדוח הנדונים שהועבר על ידי הכונס), וזאת, כעולה מהזהות
בשם הנושא ושם הצרופות. בנוסף, מסמכי הצעת המבקשת לאינטל אף הודפסו
על ידי המשיב ונמצאו בחומר המודפס שנתפס על ידי הכונס בדירתו.
ביום 27.10.21, בעודו עובד אצל המבקשת, ושעה שבבוקר אותו יום עבד המשיב
מטעם המבקשת באינטל, פנה המשיב בדוא"ל (הודעה 626 לדוח הנדונים) למהנדס
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
25
28
29
30
31
32
33
34
19 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
4
שראל
ה.
ו.
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
חשמל באינטל, מר ארמנד, בהצעת עבודה לפירוק השנאים – אותם שנאים עצמם
שהמבקשת הציעה לאינטל, לפני פחות מחודש מאותו מועד, כי תפעל לפירוקם.
אינטל לא יצאה בכל מכרז וידיעת המשיב אודות העבודה הנדרשת באינטל
והתמחור שלה, נודעו למשיב רק מעבודתו אצל המבקשת. המשיב, בעזות מצח,
אף צרף להצעתו לאינטל תמונות אותן צילם עת עבד מטעם המבקשת במפעל
אינטל ביום 13.9.21 (אותן תמונות שלח המשיב גם לאסתרוגו בהודעת ווטסאפ)
(ר' נספח יד לתצהיר התגובה של בר תנא). עוד קודם לפניה זו למר ארמנד, פנה
המשיב ביום 24.10.21, לעובד אחר באינטל עם העתק לגבי תמר נחמני ממחלקת
רכש באינטל בהודעה הנחזית להיות הודעת שידול ובה פירט כיצד יש לפרק בצורה
מקצועית שנאי (נספח טו לתצהיר התגובה של בר תנא).
ד. הפניה בענין מגנזיום ים המלח – מהודעה שנתפסה והוגשה על ידי הכונס עולה כי
ביום 23.11.21, כשבוע ימים לאחר סיום עבודתו במבקשת, פנה המשיב ללקוח
והציע את שירותיו המתחרים לשירותיה של המבקשת, על בסיס מידע קודם
שנמסר למשיב בנוגע לפניית הלקוח מיום 9.11.21 אל המבקשת בבקשת עזרה
בפתרון תקלה. הדברים עולים הן מתכתבות הדואייל ששלח המשיב ללקוח (נספח
טז לתצהיר התגובה) והן מצילום מסך הודעת הווסטאפ ששלח הלקוח לאסתרוגו
(נספח יז לתצהיר התגובה).
פרוייקט בראשית – ביום 16.8.21 גיבשה המבקשת הצעת מחיר לצורך התקשרות
עם הלקוח ומתן שירות, לרבות התקנת שני שנאי סימנס. המשיב היה ער להצעת
המחיר ושותף בהכנתה (נספחים יח-יט).
ביום 8.11.21, בעודו מועסק אצל המבקשת, קיבל המשיב הודעת דואייל מסימנס
המכילה את המפרט הטכני של אותם שנאים המתוכננים להתקנה, כולל שרטוטים
והרכבות. ביום 9.11.21, בעודו עובד המבקשת, מקיים המשיב שיחת וידאו,
באמצעות תיבת הדוא"ל הפרטית שלו, בהשתתפות מומחה סימנס בחו"ל ונציג
סימנס בארץ. המשיב נתן הצעת מחיר לפיקוח על הפרוייקט, כשהוא נסמך על
נתונים שהגיעו לידיו כעובד המבקשת (ההצעה, נספח כא לתגובה, הגיע לידי
המבקשת באמצעות הכונס).
המבקשת משוכנעת כי אי זכייתה במכרז נעוצה בשתדלנותו של המשיב אצל
הלקוח, מהטעם שאם המבקשת היתה זוכה במכרז לא יכול היה המשיב לקבל את
עבודת הפיקוח לעצמו, שכן כאשר המבקשת מבצעת פרוייקטים, לנוכח מומחיותה
ומקצועיותה לא נהוג למנות מפקח לפקח על עבודתה. יש להניח כי המשיב פעל,
אגב שימוש בידע המסחרי הסודי שהיה לו ביחס להצעת המבקשת, לסיכול קבלת
הצעתה, באופן שיבטיח כי יוכל לתת שירותי פיקוח מטעמו. אף את נוסח הצעת
הפיקוח שהגיש המשיב, הוא העתיק, כמעט מילה במילה, מנוסח הצעת פיקוח
ז.
20 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
א.
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
שנתנה המשיבה בפרוייקט אחר ואשר נמצאה בחומר המודפס שהועבר על ידי
הכונס (נספח כב).
77. לגרסת המשיב מנגד אין כל חשש לגזל סוד מסחרי. עיקר טענות המשיב בסוגיה זו:
המשיב העביר לעצמו מידע שהיה אצלו ברשות המבקשת, ללא זדון ומתוך ידיעה
שהתיבה שסופקה לו לצרכי עבודה מנוטרת מעת לעת כך שכל פעולה שהוא עושה
חשופה למבקשת. לקראת סיום העסקתו שלח המשיב לעצמו הודעות דואייל
שנשמרו על המחשב, הטלפון האישי והאייפד, ללא הבחנה בין הודעות פרטיות
להודעות בענייני עבודה. לאחר שליחת ההודעות מחק אותן מהמכשירים בהם
השתמש, שכן ערבבו הודעות אישיות ומקצועיות ומתוך מחשבה שהמידע שנמחק
ממילא שמור בשרתי החברה. המשיב סבר כי מצופה ממנו להעביר את המחשב
נקי מכל מידע ולכן מחק את כל ההודעות, הן שנשלחו והן שהתקבלו.
עוד נטען על ידי המשיב כי ממילא אין במידע שהועבר יתרון עסקי והמשיב לא
זקוק לו להמשך דרכו. כך או כך, מידע כזה דרשה המבקשת לקבל מהמשיב
ומעובדים נוספים (מהם אף ביקשה וקיבלה מידע סודי באמת) עת נקלטו לעבודה
אצלה, לאחר סיום העסקתם אצל מעסיקה קודמת.
ב.
ג.
ז.
ה.
נטען כי אין חשש לתחרות בלתי הוגנת, או לשימוש בסוד מסחרי (שלא קיים).
אשר לפרוייקט בראשית – אין קשר בין עבודת פיקוח לעבודת ביצוע – המבקשת
הפסידה במכרז לחברה מתחרה לביצוע עבודה בפרוייקט רמת הגולן. לאחר מכן
התכוון המשיב לבצע עבודת פיקוח בפרוייקט (להבדיל מעבודת ביצוע).
אשר לאינטל – הפניה היתה בבחינת תשובה של המשיב לפניה של גורמי אינטל
אליו, ביחס לעבודה עתידית ובלתי מסויימת. כך גם ביחס ללקוח מגנזיום ים
המלח – מדובר בפניה של הלקוח אליו ובתשובה שניתנה ללקוח, אותו מכיר
המשיב שנים לפני עבודתו במבקשת, לאחר תום תקופת העסקתו.
78. לאחר ששקלנו את הטענות הסותרות שוכנענו ברמה הלכאורית הנדרשת כי במועד פניית
המבקשת לבית הדין אכן היה קיים חשש ממשי לגזל סודותיה המסחריים וחשש זה עודנו
מתקיים. נפרט טעמינו.
79. הוכח כי המשיב העביר לתיבת הדוא"ל הפרטית שלו מאות הודעות הכוללות מידע שהוא
בבחינת סוד מסחרי וכן הוכח ברמה הלכאורית הנדרשת כי המשיב ניסה לטשטש את
העקבות של העברת אותן הודעות –
80. טענת המבקשת [סעיף 34 לתצהיר בר תנא] כי החל מיום 15.10.21 ועד 9.11.21 העביר
המשיב 339 הודעות מתיבת הדוא"ל של העבודה לתיבת הדוא"ל הפרטית וכי קיימות
הודעות נוספות שהועברו קודם למועד האמור כלל לא הוכחשה על ידי המשיב. עלה כי אכן
הועברו מאות הודעות בפרק זמן קצר וכי הודעות אלה כוללות גם מידע אותו מצאנו, בשלב
זה של ההליך, כמידע שעולה כדי סוד מסחרי [ר' לדוגמא נספח י' לתצהיר בר תנא].
21 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
81. המבקשת טענה בבקשה כי אותן 339 הודעות, שהתגלו על ידה באקראי, הן רק יקצה
הקרחון', דהיינו רק מסמכים שמפאת 'תקלה' של המשיב נותרו בתיקיית ה JUNK
MAIL . טענה חמורה זו נתמכה בשלב הדיון במעמד צד אחד בראיות לכאורה. כך עלה
מנספח טו לתצהיר בר תנא ביחס לתכתובת בנוגע לפרוייקט רמת הגולן כי ביום 15.10.21
בשעה 18:16 שלח המשיב את הצעת המחיר של הפרוייקט מתיבת הדוא"ל של העבודה
לתיבת הדוא"ל הפרטית. עוד עולה מנספח טו' כי ביום 28.10.21 שוב שלח המשיב את
המסמכים האמורים הנוגעים לפרוייקט רמת הגולן מתיבת הדוא"ל של העבודה לתיבת
הדואייל הפרטית.
82. נספח ח' לבקשה, צילום מסך תיקיות JUNK MAIL ותיקיית ה DELETED ITEMS,
משקף את המסמכים וההודעות אשר התגלו למבקשת באקראי ככאלה שהועברו על ידי
המשיב מתיבת הדוא"ל של העבודה לתיבת הדואייל הפרטית. הצלבת הנתונים הקיימים
בנספח טו' עם הנתונים בנספח ח' מעלה, על פניו, כי המשיב ניסה לטשטש את העובדה
שהעביר קבצים, מסמכים ותכתובות מתיבת הדוא"ל של העבודה לתיבת הדוא"ל
האישית. בנספח ח' ניתן לראות את ההעברה של המסמכים שבוצעה ביום 28.10.21
(שכותרה הצעת מחיר לבראשית סימנס, עמ' 11 לאותו נספח), אולם לא ניתן לראות את
ההעברה של המסמכים שבוצעה על ידי המשיב ביום 15.10.21 בשעה 18:16 (ועולה
במפורש מנספח טו'). הנה כי כן – נספחים ח' וטו' מחזקים את טענת המבקשת לפיה לא
רק שהמשיב פעל על מנת להעביר מסמכים, נתונים ותכתובות מתיבת הדואייל של העבודה
לתיבת הדוא"ל הפרטית, אלא גם פעל על מנת לטשטש עקבותיו בהקשר זה וביצע,
לכאורה, פעולות על מנת שלא ניתן יהיה לעקוב אחר המסמכים שהועברו.
83. המשיב טען כי שליחת הודעות הדוא"ל מהתיבה של העבודה לתיבה האישית ומחיקתן
מהמחשב של העבודה נעשו ללא מחשבה יתירה וללא זדון. נטען כי המשיב ידע שתיבת
הדואייל של העבודה נתונה לפיקוח מתמיד של החברה ומנוטרת על ידה מעת לעת, אולם
הוא עשה שימוש מעורב בתיבת הדוא"ל של העבודה, קרי שימוש מקצועי ואישי. לטענת
המשיב הוא שלח לעצמו הודעות דואייל שנשמרו על המחשב, על הטלפון הנייד ועל האייפד,
ללא אבחנה בין הודעות פרטיות להודעות בענייני עבודה ולשיטתו כל ההודעות כללו מידע
בנאלי ושגרתי. עוד הצהיר המשיב כי לאחר משלוח ההודעות מחק אותן, מתוך סברה
שמצופה ממנו להשיב את המחשב נקי מכל מידע. נטען כי המשיב אינו יודע כיצד חלק
מההודעות נשארו על גבי המחשב וחלק לא ויתכן שהסיבה נעוצה בסנכרון לא מלא בין
שלושת המכשירים השונים ששימשו אותו למשלוח ההודעות, לבין השרת. לטענת המשיב
הוא לא עשה כל שימוש במידע ששלח לעצמו [סעיפים 90-103 לתצהירו ור' עדותו המשיב
בעמ' 23 ש' 18-19].
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
25
28
29
30
31
32
22 מתוך 51
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
84. בחקירתו הנגדית הסביר המשיב כי העביר את כל תכולת הדואייל של העבודה לכתובת 1
הפרטית שלו בתיבת ה GMAIL. עוד אישר המשיב כי העביר את כל התכולה מתוך
מחשבה שימיין את הדואייל בשלב מאוחר יותר [עמ' 21 ש' 26-32].
85. המשיב אישר בחקירתו הנגדית כי ההודעות מתיבת הדוא"ל של העבודה לא הועברו
לתיבת הדואייל הפרטית באופן גורף, במועד אחד, אלא העברת הדואייל התפרשה על פני
16 ימים [עמ' 22 ש' 13-20]. לדברי המשיב הוא לא העביר הודעות נבחרות ולא העבירן לפי
תיעדוף מסויים, אלא שהעביר את ההודעות לפי הרשימה של המסך באייפון" [עמ' 22 ש'
21-26]. המשיב נשאל מדוע אם בכוונתו היתה להעביר את כל הדוא"ל באופן גורף
ולמיינו בהמשך – לא בחר את כל ההודעות באותו מועד והעבירן במאוחד ובאופן גורף
לתיבת הדואייל הפרטית, אלא בחר בכל יום הודעות מסויימות והעבירן טיפין טיפין והשיב
"אין לי תשובה הגיונית לדבר הזה" [עמ' 22 ש' 27-30]. בחקירתו הנגדית של המשיב לא
ניתן הסבר לעובדה שהסתברה לפיה טושטשו עקבות מחיקת הדואייל, כעולה מדוגמאות
שהביאה החברה [עמ' 23 ש' 16-23].
86. לא שוכנענו מהסברו של המשיב לפיו העביר את כל תכולת הדוא"ל של העבודה לתיבת
הדואייל הפרטית, מאחר שהסבר זה לא התיישב עם הממצאים הלכה למעשה, מהם עלה
כי לא הועברה כל תכולת הדואייל, אלא רק חלקה ומכיון שלא ניתן הסבר מניח את הדעת
לעובדה שחלק מההודעות שהועברו נמחק כליל, גם מתיקיית DELETED ITEMS וחלקן
האחר לא נמחק משם.
87. בדוח התפיסה שערך הכונס [ת/2] צויין כי בעת כניסת הכונס והעדים לביתו של המשיב,
המשיב ציין בפני הכונס שיצפה שיהיה יענין מול המבקשת אבל לא ציפה שיגיעו אליו
הביתה". המשיב אישר בחקירתו הנגדית את האמירה, אולם הבהיר כי לא צפה ענין
משפטי, אלא שאמירתו נבעה מכך שלא היתה העברה מסודרת של תפקידו [עמ' 21 ש' -5
13]. מצאנו את ההסבר האמור תמוה, שכן אי ביצוע חפיפה ואי סגירת קצוות' אינו מצדיק
את אמירת המשיב בפני הכונס, על פניו, וממילא הדבר סותר את טענת המשיב לפיה הוא
הקפיד להשלים את כל משימותיו ערב סיום עבודתו. אמירתו הספונטנית של המשיב
מתיישבת יותר עם המסקנה כי הוא ידע שפעל שלא כשורה וצפה שהדבר יעורר קושי.
88. סבורים אנו כי ראיות אלה המלמדות לכאורה על טשטוש עקבות ועל ניסיונות להסתיר
מעשים שונים של המשיב. הדבר מצטרף לפעולות אחרות שביצע המשיב ואשר על פניו אינן
תקינות. מדובר בפעולות שמעוררות חשש ממשי בדבר כוונה של המשיב להתחרות בחברה
באופן בלתי הוגן ובמילותיו של בר תנא בדיון "אני ראיתי אותו משתמש במידע סודי
ליצירת הצעת מחיר שהוא העביר לצד שלישייי [עמ' 17 ש' 33-35]. נפרט.
פניית המשיב לחברת אינטל:
89. המבקשת הגישה לאינטל הצעת מחיר לפרוייקט פירוק שנאים. טרם משלוח ההצעה
לאינטל התבקש המשיב לחוות דעתו ביחס להצעה שנשלחה אליו על ידי בר תנא ביום
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
23 מתוך 51
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
3.10.21 וביום 4.10.21 שלחה המבקשת את הצעת המחיר לפרוייקט, שהופנתה לחברת
אפקון, ששימשה כקבלן חשמל באינטל. ההצעה נשלחה גם למשיב [נספחי יג' 1-2 לתצהיר
התגובה של בר תנא]. לא הוכחש כי הצעות מחיר אלה בפרוייקט אינטל נשלחו על ידי
המשיב מתיבת הדוא"ל של העבודה אל תיבת הדואייל הפרטית שלו [הודעות 650 ו- 651
לדוח הנדונים]. מסמכי ההצעה אף הודפסו על ידי המשיב ונכללו בחומר המודפס שנמצא
על ידי הכונס בביתו של המשיב [נספח טו לתצהיר תגובה של בר תנא].
90. ביום 27.10.21, בעודו עובד אצל המבקשת ובמועד שבו בבוקרו של יום עבד המשיב מטעם
המבקשת בחצרי אינטל, פנה המשיב בדואייל למר ארמנד, מהנדס חשמל באינטל, בזו
הלשון [נספח טו לתצהיר התגובה של בר תנא] [ההדגשות הוספו-כ.פ]:
"ארמנד שלום,
שמחתי להכירך הבוקר בתחמש.
כשם שציינתי עבדתי 13 שנים במפעל השנאים ברמת השרון כשבאחריותי ניהול
פרוייקטים של התקנות בארץ ובחו"ח, ארה"ב, קנדה ואפריקה.
ביצעתי פירוקים רבים של שנאים כהכנה לגריסה או למעבר לאתר אחר.
ברשותי כלל האטמים והאוגנים הנדרשים לאיטום שנאים אלו הן לצורך שינוע ולצורך
הרכבה מחדש.
לאחרונה אצלכם הרכבתי שנאי ABB בעבור דוד.. שנאים נוספים של ABB הרכבתי
בעמק הבכא.
אשמח ברשותך להשתתף במכרז זה של פירוק השנאים והתקנות עתידיות
אצלכם.
אני כשם שציינתי יוצא לדרך עצמאית משלי.
בהמשך למייל זה נוהל שכתבתי בעבור אולג המפרט את שלבי פירוק השנאי.
אשמח לעמוד לשרותך.
בברכה ובהצלחה בפרוייקט
גלבוע אמיר".
91. לפניה האמורה לאינטל צורפו תמונות אותן צילם המשיב באינטל בעודו עובד בחצריה
מטעם המבקשת ואשר נשלחו בעבר למנכ"ל המבקשת [נספח יד' לתצהיר התגובה של בר
תנא].
92. המשיב הסביר כי נציגי אינטל פנו אליו מיוזמתם ואף אמרו לו כי מלכתחילה נשקלה
ההתקשרות עם המבקשת לביצוע עבודות הפירוק רק כדי שהוא יהיה מעורב בעבודה. עוד
הצהיר המשיב כי היה ידוע לו במועד פניית נציגי אינטל אליו שהעבודה לא תימסר
למבקשת [סעיפים 88.1-88.2 לתצהירו].
24 מתוך 51
6
7
8
9
10
11
12
23
13
14
15
16
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
7% 22 222222222222
4
5
1
2
3
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
93. המשיב אישר בחקירתו הנגדית כי את הדוא"ל למר ארמונד מאינטל שלח בתקופה שבה
עדיין עבד במבקשת [עמ' 27 ש' 21-31], אולם הסביר כי נציגי אינטל פנו אליו, בתקופת
ההודעה המוקדמת, וציינו בפניו שמלכתחילה פנו למבקשת בגללו וכי מדובר בפרוייקט
עתידי שצפוי לעוד מספר חודשים ייעדיין לא ידעו בדיוק מה רוצים וזה יקרה עוד כמה
חודשים". בהמשך חקירתו ציין המשיב שהוא סמוך ובטוח שאינטל ממשיכה לעבוד עם
המבקשת גם לאחר שהוא סיים את העסקתו אצלה [עמ' 29 ש' 26-27], ללמדך שגם לפי
הבנת המשיב הקשר בין המבקשת לבין אינטל אינו מתבסס על המשיב.
94. המשיב ציין בחקירתו הנגדית שהבין כי הסכמתו העקרונית לקחת חלק בפרוייקט עתידי
באינטל לא באה על חשבון החברה, שכן הבין כי חברת אלקטרה שמנהלת את העבודות
באותו שטח עבור אינטל צפויה לקבל על עצמה את הפרוייקט [עמ' 28 ש' 1-14]. ברם,
בהמשך עדותו הסביר המשיב כי לא נמסר לו באופן ודאי שהמבקשת לא צפויה לקבל את
העבודה [עמ' 29 ש' 1-7].
95. כך או כך, המשיב אישר כי למרות שלא היה ידוע לו באותו מועד באיזו עבודה בדיוק
מדובר, הרי שהעבודות העתידיות האמורות היו עבודות ביחס לאותם ארבעה שנאים
באינטל, אשר ביחס אליהם הגישה המבקשת הצעת מחיר שהובאה לעיונו [נספח יג'
לתצהיר התשובה של בר תנא, ור' עדות המשיב בעמ' 28 ש' 25-34].
96. לטעמנו התנהלותו של המשיב בהקשר זה מגלמת חוסר תום לב של ממש והפרת חובות
האמון והנאמנות שלו כעובד כלפי המבקשת. זאת אף אם נניח – הנחות שלא הוכחו בשלב
הלכאורי – שאכן הפניה למשיב נעשתה ביוזמת אינטל והמשיב הבין כי המבקשת לא
צפויה לקבל את העבודה. ההתכתבות עם אינטל בוצעה בתקופה בה המשיב היה עדיין
עובד החברה והיא נסובה על שנאים שהיו מושא הצעת מחיר שהחברה הגישה לאינטל.
המשיב, בהתכתבות הדואייל האמורה ובניגוד לגרסתו בפנינו, התייחס לפרוייקט ספציפי
ביחס לאותם שנאים (ייפרוייקט זה"). יש להניח כי הצעת מחיר שהיה נותן המשיב לאינטל
בקשר עם אותם שנאים היתה מתבססת, בין היתר, גם על הצעת המחיר שניתנה על ידי
החברה. כך גם המשיב שלח לאינטל תמונות אותן צילם בחצריה עת עבד שם מטעם
המבקשת, באופן שיש בו לדידנו משום טעם לפגם, שכן נעשה שימוש גם במוניטין של
המבקשת לצורך קידום האינטרסים של המשיב בפני לקוחה של המבקשת, והכל בעוד
המשיב עודנו עובד אצל המבקשת. קביעה לכאורית זו נקבעת הגם שאנו מביאים בחשבון
את ניסיונו הלא מבוטל של המשיב בתחום ואת העובדה שהיה מעורב באופן אישי בביצוע
העבודות מושא הצילומים. אפילו נניח – הנחה שאף היא לא הוכחה בשלב הנוכחי-
שמדובר היה בעבודה אחרת ולא בעבודה אליה הגישה המבקשת הצעת מחיר. כך גם אם
וככל שלמשיב נודע, בעת שהוא עדיין עובד במבקשת, כי המבקשת לא צפויה לקבל את
העבודה, תמוהה בעיננו שאינו מוצא לנכון לעדכן את המבקשת מחד גיסא, אולם פונה
25 מתוך 51
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
בפניה ישירה לאינטל בהצעה שקשורה לאותם שנאים מאידך גיסא. התנהלות זו מהווה,
על פניה, הפרה של חובות הנאמנות והאמון שחב עובד כלפי מעסיקו.
97. יש בהתנהלות האמורה, אשר עלתה מהמסמכים אשר נתפסו במסגרת הצו, כדי לאשש את
חששה של המבקשת מפני פעולות לא תקינות של תחרות לא הוגנת וגזל לכאורי של סודות
מסחריים.
פניית המשיב ללקוח מגנזיום ים המלח :
98. ביום 23.11.21, כשבוע ימים לאחר סיום עבודתו במבקשת, פנה המשיב למר ציון פנקר,
נציג חברת מגנזיום, שהינה לקוחה של המבקשת, והציע מתן שירותיו, כעולה מהודעת
דואייל שנתפסה בהליך הכינוס ונמסרה לצדדים בהתאם להסכמתם [הודעה 79 בדוח
נדונים, נספח טז לתצהיר התגובה של בר תנא]. להלן תפורט לשון הפניה:
"ציון שלום
צהריים טובים
כשם שעדכנתי אותך אני בשלבי פתיחה והקמת חברת שירות לשנאים.
ההליכים מול רשם החברות ורשויות המס בעיצומם.
באספקט החשמלי מלווה אותי מארק שנקרמאן, מנהל המבדקה שלנו לשעבר
במפעל השנאים.
באספקט המכני מלווה אותי מארק שמטוב, מנהל מחלקת הנדסה שלנו במפעל
השנאים.
רכשתי ציוד חדש מכונת סינון שמן ניידת מיצרן מוביל באוסטריה 3000 L-H כולל
מבדקת מתח פריצה ניידת BDV.
אני בתהליכי רכישת ציוד למבדקה חשמלית ניידת, מבדקת בידוד, התנגדויות,
יחסי השנאה.
בעתיד אף תהיה מבדקת DGA ניידת של חברת GE.
המשמעות היא שתוך 20 דקות מרגע לקיחת הדגימה מהשנאי תקבל תוצאות
מדוייקות ובמקום באשר למצב השנאי.
אני מבין כשם שעודכנתי מפבל כי שנאי 13281/1 מיישר 1 כשל בעקבות תקלת
גזים…
במידה ותרצה ברשותי כלל הציוד והיכולות לסייע בחקירת התקלה בשנאי.
משך 14 שנים למעט התקנות ביצעתי בכל העולם ולמגוון רחב של לקוחות חקירות
בגין תקלות מסוג זה.
בפעם האחרונה בעבור חברת החשמל בשנאי 650 מו"א בגדול ביותר בישראל,
ולאחר התיקון שבוצע השנאי תקין תודה לאל.
26 מתוך 51
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
56 78 2222222222222 23
33
1
2
3
4
5
6
7
8
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
כמו כן היה וחלילה נגיף את החלק האקטיבי ונמצא כי לא ניתן לבצע תיקון בשטח,
דע כי אני נמצא בקשר עם שלושה מפעלים גדולים בעולם שישמחו לתת הצע
מחיר לתיקון השנאי.
זאת בהנחה וארדן בארץ לא יוכלו לסייע בנושא.
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
אשמח להיפגש איתך,
גלבוע אמיר"
99. לטענת המבקשת מדובר מתן הצעה לאספקת שירותים מתחרים על בסיס מידע קודם
שנמסר למשיב, בנוגע לפניית הלקוח מיום 9.11.21 אל המבקשת – פניה במסגרתה ביקש
הלקוח סיוע בפתרון תקלה, לגביה הציע המשיב את שירותיו באופן עצמאי [ר' נספח יז
לתצהיר התגובה של בר תנא].
100. המשיב אישר בחקירתו הנגדית כי במועד כתיבת המכתב למגנזיום הוא היה בשלבי
פתיחת והקמה חברה, אולם הליכים אלה הופסקו לאחר פניית המבקשת לקבלת סעד
במסגרת הליך זה [עמ' 30 ש' 26-36, עמ' 31 ש' 1-7]. המשיב ציין בחקירתו הנגדית כי הוא
קיבל פניה ממגנזיום, מיד לאחר שכבר סיים העסקתו במבקשת, ובמסגרתה התבקש ליתן
הנחיות בנוגע לתקלה בשנאי בו טיפל בעבר. [עמ' 31 ש' 12-23]. עוד אישר המשיב בחקירתו
כי ציין בפניה שהוא רוכש ציוד שמיועד לבדיקת מתח פריצה בשטח ולבחינת נתוני השמן
שבשנאי [עמ' 31 ש' 24-35].
101. ערים אנו להסברו של המשיב לפיו הציע ללקוח להתקשר עימו רק בהנחה וארדן בארץ
לא יוכלו לסייע בנושאי [סעיף 89 לתצהירו], ברם עיון בהתכתבות [נספח טז' לתצהיר
תגובה של בר תנא] מעלה כי המשפט האמור מתייחס למשפט הקודם בו מציין המשיב
שהוא נמצא בקשר עם שלושה מפעלים גדולים בעולם שישמחו לתת הצעת מחיר לתיקון
השנאי. ההסתייגות האמורה ביחס לארדן (ולא למבקשת עצמה) אינה מתייחסת בהתאם
ללשון הטקסט להצעתו של המשיב ליתן שירותי העצמאיים ללקוח.
102. סבורים אנו כי על אף שהתכתבות המשיב על הלקוח הינה ממועד שמאוחר לסיום
עבודתו במבקשת (כשבוע ימים לאחר מכן) יש בפניה האמורה משום טעם לפגם, בין
השאר, בהתחשב בכך שלא נסתרה בשלב זה הצהרת המבקשת כי אותו לקוח פנה אליה
בבקשה לסיוע בתיקון תקלה ביום 9.11.21 וכי פניית המשיב לאותו לקוח נסמכה על הפניה
האמורה של הלקוח למבקשת, במועד שבו עדיין היה המשיב עובד של המבקשת.
103. כך גם הצהרתו של המשיב בתצהירו [פרק ו1 ור' גם סעיף 82 לתצהירו] לפיה יילא פתחתי
עסק ולא עברתי לעבוד אצל מתחרהיי ייבסך הכל בדקתי אפשרויות להקמת עסק ונעניתי
לפניות של לקוחות פוטנציאליים והצעתי עצמי לעבודות עתידיות" אינה עולה בקנה אחד
עם הדברים המפורשים שציין המשיב בהתכתבות עם מגנזיום.
104. בהתכתבות זו צויינו פרטים ספציפיים אודות העסק שנרקם, לרבות אנשי מקצוע
שמספקים למשיב תמיכה (מכאנית, חשמלית וכיוצ"ב) וכן צויינו פרטים אודות רכישת
27 מתוך 51
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
ציוד יעודי. יש להניח, מטבעו של העיסוק והתחום, כי מדובר בציוד מקצועי שעלותו אינה
זניחה. מהתכתבויות נוספות [ר' לדוגמא ת/5] עלה כי המשיב התעניין ברכישת ציוד ייעודי
לעסק עוד בחודש ספטמבר 2021, הרבה לפני שהודיע למבקשת על התפטרותו.
105. מעדות המשיב בפנינו עלה כי המשיב אכן היה בשלבים של פתיחת עסק מתחרה וכי הליך
זה נעצר בעקבות ההליך המשפטי שפתחה נגדו המבקשת. נבהיר כי פתיחת עסק, ואפילו
עסק המתחרה בעסקיה של המבקשת, אינו אסור כשלעצמו ובאופן גורף, ברם קיימת חובה
למשיב לנהוג כלפי המבקשת, מעסיקתו, בתום לב, בתקופת עבודתו אצלה ואף לאחר מכן
וחל עליו איסור להתחרות בה באופן בלתי הוגן, תוך נטילת סודותיה המסחריים או תוך
שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי עבודתו אצלה ובשל עבודתו אצלה. זאת הגם שמביאים
אנו בחשבון את ניסיונו של המשיב בתחום ואת וותקו, כפי שיפורט להלן.
106. העובדה שהצהרת המשיב בהליך זה בדבר אי פתיחת עסק אינה מתיישבת עם
התכתבויות מפורשות שלו שנשלחו ללקוחות המבקשת מטילה דופי בתום ליבו של המשיב
ומאששת את חששה של המבקשת בדבר תחרות לא הוגנת וגזל סוד מסחרי, ערב פנייה
לבית הדין.
התמודדות המשיב על תפקיד פיקוח בפרוייקט בראשית ברמת הגולן:
107. לטענת המבקשת בחודשים יולי-אוגוסט 2021 היתה קרובה לסגירת פרטים אחרונים
לצורך התקשרות עם לקוח לצורך מתן שירותים, בהתאם לאבחנה שביצעה ביחס לצרכיו,
לרבות התקנת שני שנאים של חברת סימנס והכל בפרוייקט שכונה פרוייקט בראשיתי
ברמת הגולן. המשיב היה מעורב ומיודע בפרטי הצעת המחיר שהוגשה לפרוייקט בראשית
[נספחים יח-יט לתצהיר התגובה של בר תנא].
108. ביום 8.11.21, בעוד המשיב עובד אצל המבקשת, קיבל המשיב הודעת דואייל מסימנס
המכילה את המפרט הטכני של השנאים מושא פרוייקט בראשית, כולל שרטוטים ורכבות
ולמחרת, ביום 9.11.21, קיים שיחת וידאו, באמצעות תיבת הדוא"ל הפרטית שלו,
בהשתתפות מומחה מחברת סימנס מחו"ל ונציג חברת סימנס בארץ ומסר הצעת מחיר
מטעמו לפיקוח על הפרוייקט [נספחים כוכאי לתצהיר התגובה של בר תנא].
109. לטענת המבקשת הצעת המחיר שנתן המשיב נסמכה על נתונים שהגיעו לידיו כעובד
המבקשת ונוסח הצעת הפיקוח מועתקת מנוסח הצעת פיקוח אותה הגישה המבקשת
בפרוייקט אחר, באופן שעולה כדי גניבת עין – נוסח שנמצא גם בחומר המודפס שנתפס על
ידי הכונס בביתו של המשיב [נספח כב' לתצהיר התגובה של בר תנא].
110. עוד נטען כי המבקשת הופתעה מאוד שלא זכתה בפרוייקט, שכן קיבלה את הרושם
במהלך המו"מ כי הפרוייקט מובטח לה. המבקשת משוכנעת שהסיבה לאי זכייתה נעוצה
בישתדלנותו של המשיב אצל הלקוח, מהטעם שאם המבקשת היתה זוכה בפרוייקט
המשיב לא יכול היה לקבל את עבודת הפיקוח על הפרוייקט, שכן כאשר המבקשת מבצעת
פרוייקטים לא נהוג למנות מפקח על הפרוייקט, בשל מקצועיותה ומומחיותה, ובין השאר
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
25
29
30
31
32
33
34
28 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
מאחר ויש למבקשת יכול פיקוח באמצעות מומחים מטעמה בתמיכת מומחים מהחברה
התורכית עימם היא נמצאת בשיתוף פעולה [עמ' 10 ש' 22-26]. עוד נטען כי נושא הפיקוח
אינו קשור לעבודת ההרכבה, אלא קשור לשימור האחריות של יצרן השנאי. על מנת
שהיצרן יוכל לתת אחריות הוא צריך מפקח מטעמו [עמ' 16 ש' 33-34]. למבקשת יש יכולת
כזו ולמתחרותיה אין [עמ' 16 ש' 33-36, עמ' 17 ש' 1-6].
111. לטענת המבקשת המשיב פעל לסכל את קבלת הצעה על מנת שהיא לא תיקח חלק
בפרוייקט בראשית, באופן שיבטיח את השתתפותו שלו כמפקח בפרוייקט [סעיפים -39.3
.[39.8
112. לטענת המשיב הלקוח (סימנס) פנה אליו ביום 7.11.21 בשלהי תקופת עבודתו
במבקשת, לאחר ששמע כי המשיב מסיים עבודתו אצל המבקשת, בבקשה כי ישקול
להתראיין לצורך ביצוע עבודת פיקוח (להבדיל מהתקנה) עבור פרוייקט בראשית. עוד נטען
כי המשיב שאל מי יבצע את ההתקנה ונמסר לו כי חברת אינטר אלקטריק זכתה במכרז
זה מכבר. לאחר שעבר בהצלחה ראיון מול סימנס איטליה והוזמן לבקר באתר ביום
17.11.21 פרסם את הודעת הפייסבוק. מאוחר יותר ביום 22.11.21 התבקש להעביר הצעת
מחיר לעבודת פיקוח בפרוייקט, אולם נאלץ לוותר על העבודה, בשל ההליך המשפטי
שנפתח נגדו על ידי המבקשת [סעיף 105 לתצהירו]. המשיב טוען כי הצהרת בר תנא כאילו
סימנס לא היתה דורשת פיקוח על ביצוע הפרוייקט אילו המבקשת היתה זוכה בעבודה
היא הצהרה כוזבת, שכן הזוכה בעבודת הביצוע בפרוייקט, חברת אינטר אלקטריק, היא
בעלת ניסיון מוכח פי כמה בהשוואה למבקשת ולמרות זאת ביקשה סימנס לפקח,
באמצעות המשיב, על העבודה [סעיף 12 לתצהיר המשלים].
113. המשיב אישר כי היה שותף לגיבוש הצעת המחיר בפרוייקט בראשית [עמ' 33 ש' 10-11]
וכי העביר לעצמו, מתיבת הדוא"ל של העבודה אל תיבת הדואייל הפרטית את ההצעה
פעמיים, גם ביום 15.10.21 וגם ביום 29.10.21. עת נשאל המשיב מדוע העביר את ההצעה
פעמיים ציין כי "אין לי הסברי' [עמ' 33 ש' 15-16]. המשיב ציין בחקירתו כי הבין מנציג
סימנס, בתקופה שעדיין עבד במבקשת, כי המבקשת הפסידה את המכרז בפרוייקט
בראשית לטובת חברת אינטר אלקטריק, אולם לא מצא לנכון למסור את המידע האמור
בדבר הפסד במכרז למבקשת [עמ' 33 ש' 20-26]. כמו כן אישר המשיב בחקירתו כי שלח
לסימנס את קורות החיים שלו, לבקשתה ולצורך התמודדות על מכרז פיקוח, עוד ביום
8.11.21, קרי במועד שעדיין עבד בחברה [עמ' 33 ש' 27-28].
114. בשולי ענין זה נציין כי ביום 17.11.21 פרסם המשיב מיקום בפייסבוק ברמת הגולן ולאחר
שיח שהתנהל בינו לבין חבריו בפייסבוק כתב המשיב "מתכונן לפיקוח על התקנת שנאי
סימנס (איטליה) בחודש הבא…מקימים 42 טורבינות רוחי. זאת לאחר שביום 8.11.21
פרסם פוסט במסגרתו כתב ייחותמים תקופה מאתגרת ולא פשוטה וממשיכים בדרך חדשה
חזק קדימה מבלי לוותר על הדרך שלי ועל העקרונות שלי שאותם לא קונים בכסף. גם על
29 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
השיעורים הקשים בחיים אני אומר תודה, ותודה ענקית לצבר הלקוחות שנותנים לי תמיד
רוח גביתי. לא הופרכה טענת אסתרוגו לפיה פוסטים אלה פורסמו על ידי המשיב רק לאחר
שחסם את אסתרוגו מלקבל גישה לחשבון הפייסבוק שלו (על אף שקודם לכן היה המשיב
חברו של אסתרוגו בפייסבוק), באופן שמלמד כי המשיב לא רצה שהמבקשת תיודע בקשר
שלו לפרוייקט בראשית.
115. דעתנו אינה נוחה מהתנהלות המשיב בכל הנוגע לפרוייקט בראשית. אף אם מדובר
בהצעה של המשיב לספק שירותי פיקוח לפרוייקט, בעוד שהמבקשת ביקשה לספק שירותי
התקנה/ביצוע, הרי שהוכח כי המשיב נחשף בהיותו עובד המבקשת לפרטים שונים אודות
הפרוייקט האמור. בין השאר, נשלחה אליו הצעת המחיר שהגישה המבקשת לפרוייקט –
הצעה אותה טרח להעביר לעצמו לתיבת הדואייל הפרטית (פעמיים) באופן שמלמד על כך
שהמשיב עשוי היה להסתייע בהצעה. כך גם העובדה שהמשיב אישר כי התראיין למשרת
הפיקוח בעודו עובד במבקשת ולא מצא לנכון למסור למבקשת עובדה זו (ואף ביקש
להסתיר זאת ממנה, כעולה מהחסימה בפייסבוק), כפי שגם לא מצא לנכון לומר למבקשת
כי הבין שלא תזכה בפרוייקט מעוררת לטעמנו חוסר נוחות.
עצם העברת מידע הנוגע לקמ"ג לתיבת הדוא"ל הפרטית
116. החומר הנוגע לקמייג הינו, בין השאר, דוחות בדיקה, טיפולים ואנליזות של שנאים
המצויים בקמייג, ריכוז ממצאים והמלצות לתחזוקה עתידית וכן הערכת סיכונים ביחס
לשנאי. עוד כולל החומר הצעת מחיר לבדיקות וטיפולים בשנאי מסויים [נספח ט' לתצהיר
בר תנא]. כפי שקבענו לעיל מסמכים מסוג זה הינם בבחינת סוד מסחרי. איננו מקבלים
את גרסת המשיב לפיה מדובר ביימידע בנאלייי [עמ' 25 ש' 27-29]. העובדה שמדובר
במסמכים הנוגעים לקמייג אינה משנה את הקביעה בדבר היות המסמכים סוד מסחרי,
בשל טיבם. יחד עם זאת, שוכנענו מדברי בר תנא כי קמייג הנחתה את החברה לשמור
בסודיות מוחלטת את כל המסמכים הנוגעים אליה וכי החברה נדרשה להעביר את מסמכי
הקמייג באופן שבו הונחה ובהתאם לרמה הסיווג שלהם על פי קביעת הקמייג. הדברים עלו
בעדות בר תנא והתיישבו אף עם הודעות הדוא"ל שצורפו בנספח ט' לתצהירו (דואייל מבר
תנא אל עובדת בשם רחלי מיום 3.5.21). שוכנענו מכנות עדותו של בר תנא בנוגע לחשש
הכבד בו היה נתון עת הסתבר לו כי המשיב העביר מסמכים הנוגעים לקמייג לתיבת
הדואייל הפרטית שלו [עמ' 18 ש' 22-36, עמ' 19 ש' 1-8]. בשל חשש זה, אף מיהרה החברה
לדווח לקמייג אודות זליגת המידע, באופן שעשוי להסב לה נזק למוניטין [עמ' 19 ש' 9-12].
המשיב אישר בחקירתו כי מידע כאמור הנוגע לשנאי קמייג אמור להימצא רק אצל אנשים
אשר עברו סווג בטחוני מתאים ומטפלים בשנאים אלה [עמ' 25 ש' 30-33]. סבורים אנו כי
התנהלות זו של המשיב מלמדת על חוסר תום לב, וככל שהדבר נעשה בהיסח הדעת, הרי
שלכל הפחות מדובר במחדל העולה כדי הפרת הסכם העבודה, באופן של אי מילוי הנחיות
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
25
27
28
29
30
31
33
33
32
30 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
שראל
ג.
ד.
ה.
ו.
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
הודעת ההתפטרות נמסרה בעל פה למנכ"ל וביום 20.11.21, לאחר סיום העבודה
בפועל, נמסרה הודעה בכתב, בה צויינו לראשונה טענות חדשות.
ביום 7.11.21 או בסמוך לכך הודיע המשיב למנהלו כי השלים את המשימה
האחרונה. נמסר לו כי כמקובל במבקשת, תיבת הדוא"ל של העבודה עתידה להסגר
והמבקשת מתכוונת לארכב את הודעות הדואייל בתיבה. לכן, נמסר למשיב שככל
שיש בתיבת הדוא"ל של העבודה הודעות אישיות (על אף שמדובר היה בתיבה
עסקית שנמסרה לצרכי עבודה), הוא מתבקש להסיר חומרים אישיים מהמחשב
ומתיבת הדואייל.
ביום 10.11.21, לאחר שניתנה למשיב שהות להסיר חומרים אישיים מתיבת
הדוא"ל נכנס מנהלו לתיבת הדוא"ל וגילה להפתעתו כי מירב תיקיות הדוא"ל
רוקנו לחלוטין. כך תיבת דואייל נכנס, תיקיות פנימיות שונות, ארכיון 2020, תיבת
דואייל יוצא, תיקיית פח האשפה ותיקיית ה SPAM – כולן רוקנו מכל תוכן.
חרף האמור בתיקיית ה JUNK MAIL ובתיקיית ה DELETED ITEMS הייתה
תכולת הודעות במשקל 1 ג'יגה בייט. בתיקיית DELETED ITEMS נמצאו 18
הודעות, כולן העברות של הודעות בעלות תוכן עבודה מקצועי, מסחרי וסודי
לתיבת הדוא"ל הפרטית. בתיקיית ה JUNK MAIL נמצאו עוד מאות רבות של
הודעות, ביניהן 363 הודעות אשר הועברו ע"י המשיב אל תיבת הדואייל הפרטית.
בדיקת ההודעות האמורות העלתה, בין היתר, את הנתונים הבאים:
i. מיום 15.10.21 ועד יום 9.11.21 העביר המשיב 339 הודעות דואייל מתיבת
הדוא"ל בעבודה לתיבת הדוא"ל הפרטית ובנוסף קיימות 24 הודעות
שקדמו למועד זה.
ii. חלק מההודעות הכילו מידע בעל סיווג ורגישות ביטחונית, אשר נוגע
ללקוחות כגון הוועדה לאנרגיה אטומית – הקריה למחקר גרעיני (להלן –
קמ"ג), אשר צורפו להן דוחות ביצוע של בדיקות וטיפולים במתקנים
שונים, בעלי ערך בטחוני רגיש.
iii. חלק נוסף של ההודעות מכילות סודות מסחריים של המבקשת, כגון
הצעות מחיר, מחירונים מיוחדים, דוחות בדיקה וטיפול, אנליזות וחוות
דעת, אומדנים תקציביים, תרשימים ודיאגרמות, ספרות טכנית וכיוצ'יב.
iv. בנוסף נמצאו כ 250 הודעות שאינן מכילות צרופות אלא את פרטי אנשי
הקשר הספציפיים אצל כל לקוח מלקוחות המבקשת.
V. כמו כן נמצאו 24 הודעות שקדמו ליום 15.10.21 והכילו מידע בדבר
התקנות ושירותים אצל לקוח של המבקשת, דוחות טיפולים ובדיקות
באתרי לקוחות המבקשת ועוד.
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
3 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
ז.
ט.
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
נטען כי במבקשת התעורר חשש שהמשיב חותר תחת עסקיה, תוך שימוש במידע
מסחרי שלה המהווה סוד מסחרי ו/או מידע בעל רגישות וסווג בטחוני. זאת, בין
השאר, לאור העובדה שבסמוך למתן הודעת ההתפטרות נמסר למנהלי המשיב על
ידי עובדי המבקשת כי המשיב נפגש באתר העבודה עם אדם אשר מחזיק במניותיה
של החברה המתחרה למבקשת. כמו כן, המשיב פרסם בדף הפייסבוק שלו הודעה
בה ציין כי הוא יוצא לדרך לחדשה. עוד גילתה המבקשת כי ביום 17.11.21 פרסם
המשיב בפייסבוק כי הוא מתכונן לעבודת פיקוח על התקנת שנאי סימנס ברמת
הגולן, בפרוייקט אליו הציגה המבקשת מועמדותה למתן שירותיה לפרוייקט
והמשיב היה מעורב במשא ומתן עם הלקוח, חברת סימנס (להלן – פרוייקט רמת
הגולן). בסופו של יום, לאחר משלוח הצעת מחיר מטעם המבקשת ללקוח האמור
נגדע המו"מ באיבו, מבלי שלמבקשת מידע בקשר לנסיבות. הודעות דואייל
רלבנטיות ביחס לפרוייקט רמת הגולן, לרבות הצעות מחיר, ספר השנאי המלא
הכולל הוראות הרכבה ונתונים טכניים הרלבנטיים לצרכי הלקוח ולאמצעיו,
נשלחו על ידי המשיב מתיבת הדוא"ל של העבודה לתיבת הדואייל הפרטית. נטען
כי בדיעבד ברור למבקשת שעבודה זו בפרוייקט רמת הגולן, בוצעה ו/או עתידה
להתבצע ע"י המשיב תוך שעשה ו/או יעשה שימוש שלא כדין במידע מסחרי השייך
לה, אגב גזל הזדמנות עסקית שלא כדין.
ח. נוכח חששותיה המבקשת שכרה שירותי חוקרת פרטית אשר פעלה ביום אחד
בלבד (18.11.21) וחששה התגבר נוכח ממצאי החקירה. מהחקירה עלה שביום זה
ביקר המשיב במפעל יינשריי רמלה, שהינו לקוח של המבקשת, עבורו בוצעה בעבר
עבודה ונשלחה לו הצעת מחיר. מבדיקות המבקשת עלה כי המשיב שלח מתיבת
הדוא"ל של העבודה לתיבת הדוא"ל הפרטית גם תכתובות הנוגעות לפרוייקט
במפעל נשר, לרבות הצעת המחיר שניתנה על ידי המבקשת.
לטענת המבקשת, המשיב ניצל את מעמדו ואת גישתו לנתונים מסחריים, שיטות
עבודה ותמחור מוצרים, כך שחתר תחת המבקשת, עוד לפני מועד סיום עבודתו
ועושה שימוש אסור במידע, שהינו מידע סודי ובחלקו אף בעל סיווג בטחוני, בעל
חשיבות מסחרית קרדינאלית להמשך עסקיה.
8. ביום הדיון 25.11.21 ניתנה על ידי בית הדין החלטה במעמד צד אחד (להלן – ההחלטה
המקורית או הצו המקורי). בהחלטה צויין כי בשלב המקדמי נדרשת אך תשתית ראייתית
לכאורה וכך כל קביעות בית הדין הינן לכאוריות. בית הדין הגיע לכלל מסקנה כי
מתקיימים תנאים המצדיקים מתן צו, במעמד צד אחד, למינוי כונס נכסים, לצורך תפיסת
חומר ומידע. זאת, מהטעם שהוכח לכאורה קיומם של סודות מסחריים וכן הוכח חשש
לגזל סודות מסחריים אלה בידי המשיב, והכל כמפורט בהחלטה המקורית.
4 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
25
27
28
29
30
31
32
33
34
33
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
ועצימת עיניים להתחייבויות החברה בפן זה של שמירת סודיות מוחלטת כלפי לקוחות
בעלי סיווג בטחוני.
הסיבות להתפטרותו של המשיב
117. לטענת המבקשת המשיב הודיע לאסתרוגו בעל פה, ביום 13 או 14 לאוקטובר כי הוא
מתפטר מעבודתו בשל סיבות בריאותיות וטעמים אישים שונים. הצהרה זו נתמכה בעדות
אסתרוגו בדיון במעמד צד אחד [עמ' 5 ש' 12-16]. עוד טוענת המבקשת כי המשיב העביר
מכתב התפטרות כתוב רק לאחר הפצרות רבות מצידה לקבלת מסמך בהקשר זה [נספחי
ב-ג' לתצהיר התגובה של בר תנא] וכי רק במכתב ההתפטרות שנמסר ביום 20.11.21 [נספח
ו' לתצהיר בר תנא], לאחר סיום העבודה בפועל, הועלו לראשונה טענות שונות וכבושות
של המשיב בנוגע לטעמים שעמדו ביסוד התפטרותו, שנעוצים בסטנדרטיים מקצועיים.
מדובר לטענת המבקשת במכתב שאינו אותנטי, שנכתב בדיעבד ורק מתוך רצון לצייר את
המציאות שלא כהוויתה, ככל הנראה לאחר קבלת ייעוץ משפטי. בדיון ההוכחות שהתנהל
במעמד שני הצדדים נחקר רק בר תנא, מאחר ואסתרוגו חלה בקורונה ונבצר ממנו להופיע
לדיון.
118. המשיב טוען מנגד כי התפטר בשל חוסר שביעות רצון מהסטנדרטים המקצועיים של
המבקשת ורמת שירות נמוכה שהעניקה ללקוחותיה, אשר לדבריו פגעו במוניטין שלו. עוד
טען המשיב כי הקש ששבר את גב הגמל היה אירוע שאירע בחודש ספטמבר 2021 במסגרתו
טיפלה החברה באופן לקוי בתקלה שארעה אצל לקוח בשם דוראד לקוח שלטענת
המשיב חזר לעבוד עם המבקשת רק בעקבות התחלת עבודתו של המשיב אצלה [סעיף 40
לתצהיר המשיב]. מוסיף המשיב וטוען כי ציין בפני אסתרוגו במפורש את הטעמים
העומדים ביסוד התפטרותו. המשיב חזר על עמדתו זו בדיון.
119. ראיות שונות תומכות בטענות המשיב בנוגע לטעמי התפטרותו. כך מכתב ההתפטרות
וכך הפרסום בפייסבוק מיום 8.11.21. ברם מדובר במסמכים שיצאו לאחר מסירת הודעת
ההתפטרות בעל פה. טענתה הנגדית של החברה לפיה מכתב ההתפטרות המאוחר משקף
חוסר אותנטיות ונמסר רק לאחר הפצרות חוזרות ונשנות לקבלו, נתמכת בהודעות
ווטסאפ מגורמים שונים בחברה, אשר ביקשו מהמשיב להעביר את מכתב ההתפטרות.
120. קיים קושי בשלב זה לקבוע מסמרות בנוגע לטעם האמיתי שעמד ביסוד התפטרותו של
המשיב. כאמור, אסתרוגו העיד על הדברים בדיון במעמד צד אחד ואילו בדיון במעמד שני
הצדדים נעדר אסתרוגו, מחמת מחלת קורונה, ומשכך לא עומת עם עדותו הקודמת. כך
או כך, סבורים אנו כי אין הכרח בשלב מקדמי זה להכריע בטעם האמיתי שעמד ביסוד
ההתפטרות, שכן מספר נימוקים שונים (וקל וחומר צירופם), תומכים במסקנות אליהן
הגענו.
121. בשולי ענין זה נתייחס לטענת המשיב לפיה יש מקום לבטל בדיעבד את הצו שניתן
מהטעם שהבקשה המקורית נתמכה בתצהירו של בר תנא (מנכ"ל משותף) ואילו לדיון
31 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
27
25
26
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
במעמד צד אחד התייצב אסתרוגו (מנכ"ל משותף), תוך שנטען כי נבצר מבר תנא להתייצב
לדיון. אסתרוגו הצהיר בדיון כי הוא מכיר באופן אישי את מלוא הנושאים עליהם הוצהר.
אסתרוגו אף הוזהר כדין וטען לפרוטוקול, תוך שהשיב לשאלות בית הדין. בנסיבות אלה
אין מקום לבטל את הצו שניתן רק מהטעם האמור. הדברים נכונים מקל וחומר שעה שבר
תנא הגיש תצהיר תגובה ונחקר בדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים (ביום 31.1.22) – דיון
ממנו נעדר אסתרוגו בשל מחלת קורונה בה לקה. (לענין חשיבות בחינת העיקר והמהותי
ר', בשינויים המחוייבים, ענין זוקו, סעיף 37, אשר צוטטו גם בענין טריגו).
אשר למאזן הנזקים
122. המשיב טען, בין היתר, כי נגרם לו נזק עצום, בעצם ביצוע צו התפיסה ובכך שנלקחו ממנו
המכשירים שהיו בשימושו (טלפון נייד, אייפד, מחשבים וכיוצ"ב) וכן נשללה ממנו הגישה
לחשבונות הדואייל האישיים שלו ולחשבונות הענן, ובתוך כך נבצר ממנו להחזיק באלפי
תמונות אישיות שהיו מאוכסנות בחשבונות הענן, הררי מסמכים אישיים ורשימת אנשי
קשר. עוד נטען כי במסגרת צו התפיסה נתפס חומר בהיקף רב ובאיכות רבה, הרבה מעבר
לצו המקורי שניתן.
123. המבקשת טענה מנגד כי מעשיו של המשיב הסבו לה נזקים של ממש, לרבות מניעת
התקשרות עם לקוחותיה בפרוייקטים שונים, שעלותם מאות אלפי ₪ (דוגמת פרוייקט
בראשית) וכן נזקים למוניטין (דוגמת הצורך לדווח לקמייג בשל זליגת המידע מהחברה,
לאור התנהלות המשיב). עוד נטען כי נגרמו למבקשת נזקים המוערכים במאות אלפי שייח,
בשל ההליך המשפטי הנוכחי, לרבות תשלומי שכייט ונשיאה בשכר המפרק.
124. לטענת המבקשת למשיב לא נגרם כל נזק ממתן הצו ואילו היה נגרם, יכול היה לפנות
בבקשה מתאימה. המשיב ביכר שלא ליטול לידיו את המכשירים החילופיים שהוצעו לו
ואף טען בדיון במעמד שני הצדדים כי אין בהילות בשחרור תיבת הדואייל הפרטית, שכן
החל לעבוד עם תיבת דואייל חדשה וכי הוא מעוניין לקבל בהקדם רק את התמונות
שנשמרו בתפוסים. המשיב אף הגיש תגובה לבקשה המקורית רק בחלוף חודשיים ממועד
ביצוע צו התפיסה
125. לאחר ששקלנו בכובד ראש את הטענות הגענו לכלל מסקנה כי ביטול הצו שניתן עשוי
לגרום למבקשת נזקים אשר עולים בהרבה על נזקיו של המשיב בהקשר זה. החשש
משימוש לא ראוי בסודות מסחריים, הטמונים במסמכים שהעביר המשיב אל תיבת
הדואייל הפרטית שלו והנזק שעלול להיגרם למבקשת, בהתחשב בכלל נסיבות הענין כפי
שהובאו לעיל, עולה על נזקיו של המשיב בשל קיום הצו. למבקשת כבר נגרם נזק, בין
השאר, בשל עצם הפניה ללקוחותיה ביחס לפרוייקטים אליהם הגישה הצעת מחיר וכן
נגרם לה נזק למוניטין ולו בשל הצורך לפנות לקמייג בדיווח על זליגת המידע. נזקים אלה
עולים על נזקי המשיב בשל עצם קיום צו התפיסה, בשים לב, בין השאר, למכשירים
החילופיים שהוצעו למשיב תחת התפוסים.
32 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
126. בהקשר זה נציין כי חלוף הזמן בין מועד מתן הצו המקורי (25.11.21) ועד מועד מתן
החלטה זו נבע מהסכמת הצדדים להידבר ביניהם, לרבות פנייה לגישור. המבקשת נתנה
הסכמתה כי המשיב לא יגיש תגובה מטעמו לאורך המשא ומתן שניהל עימה באמצעות בא
כוחו. כך גם המשיב נתן הסכמתו שהמבקשת לא תגיש כתב תביעה עיקרי [החלטה מיום
6.12.21 שנתנה תוקף להסכמת הצדדים].
127. המשיב אישר בחקירתו כי במהלך הדיון הראשון במעמד שני הצדדים (ביום 23.12.21)
ציין כי פתח תיבת דואייל פרטית חילופית ונתן את הסכמתו לכך שכל המידע שנתפס על
ידי הכונס, זולת תמונות, ביחס לתקופה בה עבד אצל המבקשת יושמד [עמ' 34 ש' 2-10].
המשיב לא הגיש בקשה לקבל לידיו בחזרה את התפוסים, אלא לאחר החלפת הייצוג שלו,
ביום 18.1.22. הצדדים אינם יכולים להישען על התנהלות הצד שכנגד בהתאם לאותן
הסכמות. מעת שהוחזר הדיון לפסים המשפטיים הרגילים בפני בית הדין, התנהל ההליך
במהירות מירבית, לשון המעטה, והצדדים התנהלו בהתאם ללוחות הזמנים שהוקצבו
להם. כך תגובת המשיב הוגשה ביום 30.1.22, תשובה לתגובה הוגשה ביום 2.2.22, תצהיר
משלים של המשיב הוגש ביום הדיון 3.2.22 ודיון במסגרתו נחקרו המצהירים נערך ביום
ה' 3.2.22. אין בחלוף המועדים כדי להעלות או להוריד בכל הנוגע למאזן הנזקים. שוב
נציין כי בהתאם להחלטות היתה המבקשת נכונה לספק למשיב מכשירים חילופיים, ובכלל
זה מכשיר טלפון נייד ומחשב חילופי, אולם המשיב ביכר, מטעמיו, שלא לקחת מהמבקשת
מכשירים חילופיים.
128. מהטעמים המפורטים הגענו לכלל מסקנה כי היתה קיימת מלכתחילה הצדקה ליתן צו
מסוג אנטון פילר, כי בשלב זה ההצדקה עומדת על כנה (וביתר שאת לאור מסמכים נוספים
שהתגלו) וכי אין מקום להורות על ביטול הצו שניתן ואין מקום להורות על השבת כל
התפוסים באופן מיידי.
היקף צו האנטון פילר
129. נפנה אם כן לבחון את היקף הצו המקורי, היקף הצו המתוקן והסכמת הביניים, על מנת
לבחון איזה מסמכים ראוי כי יועברו לידי המבקשת.
130. כאמור, במסגרת הצו המקורי נערך איזון בין כלל האינטרסים של הצדדים, עת על כף
אחת של המאזניים מונחת זכותו של המשיב לפרטיות, זכות יסוד בעלת חשיבות עליונה,
וברור כי צו התפיסה פוגע אינהרנטית בזכות זו ועל הכף השניה של המאזניים מונחת זכות
הקניין של המבקשת וזכותה למניעת גזל סוד מסחרי, תוך ביצוע פעולות פסולות מבחינה
ערכית ומוסרית. בסופו של יום ניתן צו שמהותו העתקת כל תכתובות הדוא"ל וכל
הצרופות שלהן (לרבות דוחות, מסמכים, תמונות ומידע שנלווה אליהן בכל דרך אחרת)
אשר הועברו מתיבת הדוא"ל של העבודה amir@mva.ltd לתיבת הדוא"ל הפרטית
amir1.gilboa@gmail.com מיום 1.10.21 ואילך.
33 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
25
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
131. במסגרת הצו המשלים הורה בית הדין לתפוס חומר ומסמכים פיזיים אשר הכונס יסבור
כי הם קשורים ו/או נוגעים לעבודת המשיב אצל המבקשת. כפי שצויין בהחלטה מיום
20.1.22 חומר פיזי כאמור אינו שונה מתכתובת מחשב וככל שלחומר יש נגיעה לעבודת
המשיב אצל המבקשת, אין הצדקה שלא לתפסו. הדברים נכונים מקל וחומר שעה שעלה
כי אכן נתפס חומר פיזי רלבנטי במסגרת הליך התפיסה.
132. עוד נקבע בצו המשלים כי צו האנטון פילר יחול לא רק ביחס לתיבת הדוא"ל הפרטית
של המשיב בכתובת amir1.gilboa@gmail.com אלא ביחס לכל תיבות הדואייל הפרטיות
של המשיב, בין אם הן פועלות באמצעות חשבון ענן או בדרך אחרת. ביחס להרחבה זו,
נבהיר כי טעמה ברור. כל ההנמקות העומדות ביסוד ההחלטה המקורית שניתנה בדבר
ביצוע צו התפיסה בחשבון הפרטי של המשיב בכתובתו amir1.gilboa@gmail.com,
תקפות ביחס לחשבונות פרטים אחרים. בבקשה המקורית של המבקשת התבקשה תפיסה
של כלל חשבונות הדוא"ל הפרטיים. העובדה שמלכתחילה ניתן הצו ביחס לחשבון
הGMAIL בלבד מקורה בהשמטה מקרית. אין כל הצדקה לערוך אבחנה בין תיבת דואייל
פרטית בכתובת GMAIL בענן של GOOGLE לבין תיבת דואייל פרטית בחשבון אחר,
נניח אפל או מייקרוסופט. אף כאשר ביקש בית הדין בהחלטה מיום 29.11.21 לקבל
הבהרות מהכונס בדבר הצורך שהעלה הכונס להרחיב את התפיסה מטעמים טכניים (כך
שלא יוגבלו מועדי התפיסה וההעתקה תתבצע במשרדי מומחה המחשבים ולא בחצרי
המשיב), צויין כבר באותו שלב כי השאלה מתייחסת לתיבת הדואייל הפרטית ייןכל תיבה
פרטית אחרת של המשיבי. לא ברור מדוע יש מקום להבחין בין תיבת דואייל פרטית
בכתובת מסויימת לבין תיבת דואייל פרטית בכתובת אחרת.
133. הצו המקורי הגביל את מועדי תפיסת התכתובת ממועד של 1.10.21, כחודש וחצי לפני
מועד ההתפטרות של המשיב, ואילך. החלטה להרחיב את מועדי התפיסה ניתנה לבקשת
הכונס מטעמים טכניים בלבד, ולאחר שהבהיר הכונס כי אין אפשרות טכנית לבצע העתקה
חלקית של החומר, תוך הגבלת מועדים ומשכך יש מקום לבצע העתקה של כלל החומר,
ללא מגבלת זמן, תוך מתן הוראות מאוחר יותר לבצע חתכי חיפוש לפי טווחי זמן. בהחלטה
מיום 25.1.22 כבר ציין בית הדין כי המועד נקבע בסעיף 80 להחלטה המקורית, לאחר
שנשקלו כלל טענות המבקשת מחד גיסא ומאידך גיסא נשקל היקף הצו, בשים לב, בין
השאר, לשיקולי מדיניות ואיזון. משכך, אין מקום להרחיב את המועד, בכפוף לחומרים
הפיזיים שנתפסו ובכפוף לחומרים שכלולים בהסכמת הביניים, כפי שיפורט להלן.
134. אשר להסכמת הביניים אליה הגיעו הצדדים ביום 6.12.21 ואשר קיבלה תוקף של
החלטה – הסכמה זו נוגעת לכל המסמכים, התכתובות והצרופות שהופקו מדוח הנדונים
של תיבת הדואייל הפרטית של המשיב, לתקופה שמיום 1.8.21, זולת חומר שהוא ייאישי
פרטי שאינו מקצועי לחלוטין". הצדדים הסכימו על גילוי הדדי של מסמכים אלה, קרי
הוסכם שאותם מסמכים יועברו לידי המבקשת. על אף שהסכמת הביניים לכאורה חורגת
34 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
לגבולות הצו המקורי, הרי שכפי שצויין בהחלטת בית הדין מיום 23.1.22 אין מקום לחזרת
הצדדים מההסכמות אליהן הגיעו ביום 6.12.21, שעה שהמשיב היה מיוצג על ידי עורך
דין. בית הדין נעתר לבקשה משותפת של הצדדים ונתן תוקף של החלטה להסכמות אלה
ובדיון שנערך ביום 23.12.21, במעמד המשיב ובא כוחו, לא הועלתה כל טענה בהקשר זה.
החלפת הייצוג של המשיב אינה מעלה בהקשר זה ואינה מורידה. הדברים מקבלים משנה
תוקף לטעמנו וכך גם מתחזקת ההצדקה למסירת החומר האמור שעה שעולה מדוח
הנדונים כי זה כולל התכתבויות שאכן תומכות בטענות המבקשת ביחס להתנהלות חסרת
תום לב או בלתי כשרה של המשיב כלפיה. כך לדוגמא נספח טו' לתצהיר התגובה של בר
תנא (ההתכתבות עם אינטל) ונספח טז' לתצהיר התגובה של בר תנא (ההתכתבות עם
מגנזיום) הובאו לעיון הצדדים מכוח הסכמת הביניים, ומדובר לטעמנו במסמכים
רלבנטיים ביותר, שאכן עשויים לסייע למבקשת בתביעתה. מסמכים אלה מתיישבים עם
התכלית הבסיסית של הצו המקורי ואין הצדקה למנוע מהמבקשת לקבל העתקם.
135. מהטעמים המפורטים לעיל יש הצדקה להעביר לעיון הצדדים את המסמכים הבאים:
כל ההתכתבויות אשר הועברו מתיבת הדוא"ל של העבודה אל תיבות הדוא"ל הפרטיות
של המשיב, לרבות amir1.gilboa@gmail.com וכן כל תיבה פרטית אחרת בחשבון אפל
או מייקרוסופט, או אחר, מיום 1.10.21 ואילך. בנוסף, כל המסמכים הפיזיים אשר נתפסו
בדירת המשיב ואשר על פניו יש להם נגיעה לעבודה אצל המבקשת וכמו כן, כל המסמכים
אשר כלולים בדוח הנדונים (לרבות כל התכתבות, מסמך וצרופה להתכתבות), כהגדרתו
בהסכמת הביניים.
136. הטענה בנוגע לצורך בהגשת ראיות מקור' למשטרה – אשר לבקשת המבקשת להותיר
את הגישה לחשבונות הדוא"ל של המשיב בידי הכונס וכך להותיר בידי הכונס את כלל
המכשירים שנתפסו אצל המשיב (טלפון נייד, אייפד, מחשב נייד, מחשב נייח ושני דיסק
און קי), לצורך מסירת ראיות מקור למשטרה, מאחר ובכוונת המבקשת להגיש תלונה נגד
המשיב – אין בידינו לקבל את הטענה. הנימוקים צויינו בהחלטה שניתנה ביום 24.1.22.
נציין שוב כי השיקול שעניינו הצגת ראיות מקור למשטרה מרחיב מעבר לדרוש ובאופן
בלתי מידתי לטעמנו את הפגיעה במשיב. בין השאר צויין בהחלטה זו – כקביעה לכאורית
ומבלי לקבוע מסמרות כי כונס נכסים ממונה בנסיבות של חשש ממשי מביצוע עוולה
אזרחית שמנויה בחוק עוולות מסחריות, תשי"ט 1999 (ר' סעיף 16 לחוק ואת רוח החוק
כולו) והצורך להפיג את החשש הממשי שבעל המידע יעלים את הראיות, יערוך בהן שינוי
או ישמיד אותן וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על גילוי האמת (תקנה
123 לתקנות סדר הדין האזרחי). כל המסגרת הנורמטיבית בה אנו מצויים נטועה במשפט
האזרחי. כך גם התכליות העומדות בבסיס מתן הצו המקורי מיום 25.11.21 כפי שניתן.
עוד צויין בהחלטה האמורה כי המבקשת כלל לא טענה במועד פנייתה הראשון לבית הדין
שאחת מהתכליות העומדות ביסוד בקשתה היא הגשת תלונה למשטרה וממילא אין
–
35 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
בפגיעה בראיות המקור (אם וככל שמתקיימת פגיעה) כדי למנוע מהמבקשת להגיש תלונה
למשטרה.
137. אשר לבקשת המבקשת בדיון ביום 31.1.22 להרחיב את צו התפיסה כך שיחול גם על
הודעות ווטסאפ ממכשיר הטלפון הנייד של המשיב – לא מצאנו מקום להרחיב את הצו.
מדובר בבקשה שמהווה הרחבת חזית. נוכח טיבו הדרקוני של ההליך והפגיעה
האינהרנטית בפרטיות הטמונה בו, אין מקום בנסיבות כאלה לאפשר הרחבה נוספת מעבר
לצו שניתן, מקל וחומר שעה שהדברים לא עלו במועד ולא ניתנה למשיב ההזדמנות
להתגונן ביחס לדרישה זו. אין די בכך שהמשיב ענה בחקירתו הנגדית כי התכתב עם
לקוחות בווטסאפ כדי להצדיק את הרחבת הצו, על הפגיעה הקשה בפרטיות הטמונה
בבקשה. הבקשה בהקשר זה נדחית.
138. בהתאם להחלטה האמורה – הכונס יפעל בתוך 5 ימים, בסיוע מומחה המחשבים,
להעביר למבקשת את כל החומר שלהלן: כל התכתובות שהועברו מתיבת הדוא"ל של
העבודה (לרבות צרופות, מסמכים, תמונות וכל מסמך אחר שהועבר) אל איזו מתיבות
הדואייל הפרטיות וכן התכתבות מושא דוח הנדונים, על צרופותיהן וכל מסמך שנלווה
אליהן (למעט תכתובת פרטית-אישית גרידא), והכל בהתאם להסכמת הביניים.
139. בית הדין יוצא מנקודת הנחה שכבר נמסרו לצדדים העתקי המסמכים הפיזיים שנתפסו,
בהתאם להחלטה קודמת.
140. הכונס, באמצעות איש המחשבים, ימחק מהתפוסים את כל החומר הנייל (קרי,
ההתכתבויות על צרופותיהן שהועברו מתיבת הדוא"ל של העבודה אל תיבות הדואייל
הפרטיות ואל חשבונות הענן מיום 1.10.21 ואילך וכן כל התכתבות מושא דוח הנדונים על
צרופותיהן, למעט תכתובת פרטית-אישית). בתוך 5 ימים, הכונס יחזיר למשיב את
התפוסים (אייפון, אייפד, מחשב נייד, מחשב נייח, שני דיסק און קי) לאחר שנמחק מהם
כל החומר האמור וכן יחזיר למשיב את הגישה לשני חשבונות הדואייל הפרטיים וחשבונות
הענן הנוספים של המשיב (מייקרוסופט ואפל) שנתפסו בצו התפיסה
141. אשר למחשב נייד שהיה בשימוש המשיב בעת עבודתו במבקשת וזה התבקש להשיבו
אליה (מחשב שנתפס במסגרת צו התפיסה) – מחשב זה יוחזר למבקשת בתוך 5 ימים.
האם יש מקום ליתן צו להגבלת עיסוק
.142
א.
עיקר טענות המבקשת בכל הנוגע לבקשה להגבלת עיסוק
המשיב גזל את סודותיה המסחריים של המבקשת ועשה בהם שימוש בפועל תוך
כדי תקופת עבודתו אצלה, מתוך מטרה ברורה לחתור תחת עסקיה, להציע הצעות
מתחרות לה, תוך פגיעה ברווחיה, בשמה הטוב ובפוטנציאל ההתקשרות העסקית
אותו בנתה בעמל כפיה, תוך הפרת חובות אמון בצורה בוטה. נטען כי הבקשה
לאיסור תחרות נובעת מהצורך להגן על אינטרס לגיטימי של החברה – סודותיה
המסחריים [סעיפים 35- 36 לתצהיר התגובה של בר תנא].
36 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
ב.
מהראיות עלה בבירור כי המשיב פנה בפועל, במועדים בהם עדיין עבד בחברה ו/או
על סמך מידע שהגיע אליו כעובד החברה, הן לחברת אינטל, הן לחברת מגנזיום
ים המלח והן לחברת סימנס, וזאת בחוסר תום לב, תוך ניצול ידע ומידע שהיה
בחברה ועל מנת להתחרות בה באופן בלתי הוגן.
ג. מדויים החקירה היחידה שנערכה בעניינו של המשיב עלה כי הוא ביקר במשך
מספר שעות במפעל נשר רמלה, לקוחה של המבקשת, וברי כי מדובר בתחרות לא
ד.
ה.
ו.
הוגנת.
בניגוד מוחלט לטענת המשיב עולה בבירור מהראיות כי המשיב פעל לפתוח עסק
מתחרה במשיבה בעודו עובד בה, ובין השאר, כבר רכש ציוד, דוגמת מכונת סינון
שמן, והוא נמצא בהליכי רכישת ציוד נוסף מספקים שונים בחו"ל עוד מחודש
ספטמבר 2021, כחודש לפני הודעת ההתפטרות. מהראיות עלה שטענת המשיב
לפיה הוא לא מתכוון ליתן שירותי מעבדה היא טענה משוללת יסוד [עמ' 10 ש' -6
.[19
כל הלקוחות שפורטו בבקשה הם לקוחות אשר עבדו עם המבקשת עוד קודם
לגיוסו של המשיב אל שורותיה. המבקשת הוקמה על בסיס הידע והניסיון הרב של
חברות האם שלה. טענות המשיב לפיהן חלק מהלקוחות התקשרו עם המבקשת
בשל הצטרפותו של המשיב לשורותיה הן משוללות יסוד
בניגוד לטענות המשיב, לא ניתן לעשות אבחנה בין הפעילות של המשיב לבין
הפעילות של המבקשת, עולה קושי לנתק מלאכותית את הפעילות של בדיקות
ואנליזות מהפעילות של הטיפול. זה רצף אחד. החברה ביצעה גם בדיקות וגם
טיפולים, תיקונים ושירות [עמ' 9 ש' 24-32]. החברה עסקה ועוסקת בהתקנת
שנאים גדולים, כמו גם חברות האם שלה, יש לחברה את הציוד והידע לכך והיא
עסקה בכך עוד לפני שהמשיב התחיל לעבוד בשירותיה [עמ' 9 ש' 34-36, עמ' 10 ש'
.[1-3
המבקשת דוחה את טענות המשיב בנוגע לכך שאינה מבצעת, לכאורה, עבודות
התקנה של שנאים גדולים או פיקוח על עבודות כאלה וכן דוחה את הטענה כי
הגדילה את היקפי פעילותי ורווחיה לאור גיוסו של המשיב לשורותיה. עוד נדחית
ז.
ח.
טענת המשיב בנוגע לקשריו עם לקוחות המבקשת שפורטו בבקשה ובתגובה.
לטענת המבקשת היא בעלת יתרונות עסקיים רבים ביחס למתחרים. בין היתר,
המבקשת מחזיקה במעבדת אנליזות השמן היחידה בארץ המבצעת בדיקות
מתקדמות לשמן שנאים, כגון גזים מומסים – מעבדה שאף קיבלה תקן בינלאומי
למעבדות, מהרשות הלאומית להסמכת מעבדות. בנוסף, רק למבקשת יש מרכז
פיתוח לשנאי הספק בישראל, אשר פועל בשיתוף אסטרטגי עם אחד מיצרני
השנאים הגדולים בעולם, שמקום מושבו בטורקיה. המבקשת היא היחידה בארץ
37 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
ט.
יא.
יב.
רג.
יד.
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
שיכולה לאפיין שנאי הספק על כל היבטיו ולהתאימו בדיוק לצרכי הלקוח ולעקוב
אחרי כל שלבי הייצור והבדיקה בארץ. בשל עבודת המבקשת בשיתוף עם מפעל
הייצור של ניסקו ארדן' היא בעלת גישה ייחודית לפתוח ולתקן כל סוג של שנאי
חלוקה (שנאים קטנים יותר). יתרונות אלה תומכים בטענה כי המשיב התפתח
מקצועית בעת שעבד במבקשת ונחשף לסודותיה המסחריים.
בעבודתו הקודמת היה המשיב מנהל בדרג ביניים וככזה היה חשוף למידע מוגבל
לעבודתו ולקשר עם אנשי השטח. לעומת זאת, בעבודתו אצל המבקשת היה
המשיב מנהל בכיר ונחשף לכלל המידע המקצועי והמסחרי ועמד בקשר עם מקבלי
ההחלטות אצל הלקוחות. האמון הרב ובכירותו של המשיב אצל המבקשת,
משתקפים גם בעובדה שהיה שיאן השכר במבקשת (למעלה מ 30,000 ₪ ברוטו
לחודש) והשתכר שכר העולה על שכרם של מנהליו ובעלי המניות במבקשת.
היקף ההגבלה המבוקשת מידתי וסביר שכן הוא מתייחס רק ל 29 לקוחות מתוך
למעלה מ 100 לקוחות המבקשת. המשיב חופשי לפנות לעשרות אלפי הלקוחות
הפוטנציאליים הקיימים בשוק (מפעלים בהם מותקנים שנאים, מגדלי משרדים,
מרכזים מסחריים, תחנות דלק וכל מקום שבו צריכת החשמל מעל 500 אמפר).
המשיב אינו מנוע מלהתפרנס בשל הגבלת העיסוק המבוקשת.
בנוסף נטען כי משך ההגבלה המבוקש הוא סביר ומידתי בהתחשב במחזוריות
הפעילות של הלקוחות, שלעיתים מקבלים שירות רק פעם אחת בשנה. משך
ההגבלה מתיישב גם עם התקופה ההסכמית [סעיפים 37-38 לתצהיר בר תנא].
בניגוד לטענת המשיב, המבקשת לא נתנה למשיב כל הוראה להעביר מסמכים
ממעסיקתו הקודמת וכלל אינה יודעת לאיזה קלסרים רבים מתייחס המשיב
בטענתו. כל מידע השייך למעסיקתו הקודמת של המבקשת, חברת VRT, אשר
מצוי אצל המבקשת, הגיע אליה ברשות וכדין, במסגרת הסכמות שגובשו בין
המבקשת לבין VRT, לקראת סגירת מפעל VRT ומויים שניהלו שתי החברות
בקשר עם מתן שירות לשנאים שנותרו באחריות VRT. במהלך מויימ זה קיבלה
המבקשת לידיה מידע על כלל השנאים שיוצרו על ידי VRT ומשכך הועברו
לרשותה כדין חומרים רבים [מסמך NDA צורף כנספח כג' לתצהיר התגובה של
בר תנא]. [ר' סעיפים 42-43 לתצהיר התגובה של בר תנא]. בר תנא העיד כי אינו
מכיר את המסמך נספח 12 לתצהיר המשלים של המשיב ולא ביקש מהמשיב
לקבלו [עמ' 9 ש' 15-19].
למשיב לא נגרם כל נזק – המשיב הגיש תגובתו ביום 30.1.22 רק בחלוף חודשיים
מיום ביצוע הצו ב 1.12.21. טעם זה כשלעצמו מצדיק דחיית בקשתו לביטול.
המבקשת אינה חבה למשיב דבר מכוח יחסי העבודה וסיומם וממילא אין בכך כדי
להצדיק את עוולותיו החמורות כלפיה.
38 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
א.
143. עיקר נימוקי המשיב להעדר הצדקה לטעמו להגבלת העיסוק
למשיב שנים רבות של ניסיון תעסוקתי בתחום והוא בעל מוניטין מקצועי רב,
:
8
9
10
11
12
13
14
15
א.
ב.
ג.
ד.
ה.
ו.
שאינו קשור למבקשת.
בין השנים 2008-2020 עבד המשיב בחברה שייצרה שנאים וסיפקה שירות לשנאים
(שמות המעסיק השתנו עם השנים). בתחילה שימש מנהל מערך השירות הגלובלי
ובהמשך ניהל את מערך השירות והמכירות. במבקשת עבד כ 15 חודשים בלבד.
טרם קליטתו במבקשת המבקשת לא ביצעה עבודות התקנה של שנאים גדולים או
פיקוח על עבודות התקנה כאלה, זולת שנאים של יצרן טורקי בפיקוח מפקח
טורקי. למשיב, לעומת זאת, ניסיון בינלאומי מוערך של התקנות מאות שנאים
גדולים. לאחר קליטתו של המשיב בחברה, נחתמו עם המבקשת שלושה חוזים
להתקנת שנאים גדולים. החברה קלטה את המשיב לשורותיה על מנת להיכנס
לתחום שבו לא עסקה קודם לכן [סעיף 6 לתצהיר המשלים]. כל יתרונותיה
העסקיים שנטענים של המבקשת אינם נוגעים לתחום עיסוקו של המשיב, התקנות
ותיקונים של שנאים [סעיף 2 לתצהיר המשלים]. כל יחסי המבקשת עם הלקוחות
הנזכרים מתמצים בביצוע בדיקות בלבד.
נטען כי עבודת המשיב התאפיינה בחלקה הגדול בעבודת כפיים והוא לא היה עובד
בכיר בחברה, אלא עובד-מנהל בדרג ביניים, עובד מנוסה הנעזר בעובדים הכפופים
לו מקצועית.
הרוב המוחלט של החברות שהחברה מבקשת למנוע התקשרות עימן הכירו את
המשיב שנים ארוכות וברצף, הרבה לפני שהחל עבודתו בחברה ובמקרים לא
מעטים התקשרו עם החברה רק בזכותו.
זיקתם של מרבית הלקוחות מושא ההליך למשיב היתה גדולה יותר מזיקתם
למבקשת. חלק מהלקוחות מעולם לא עבדו עם המבקשת (דוגמת מפעל נשר), חלק
עבדו עם המבקשת רק בזכות היכרותו של המשיב עימם (דוגמת חברת ורידיס)
וחלקם לא יעבדו איתה בעתיד הקרוב. המשיב מנה בתגובתו 19 לקוחות עימם יש
לו היכרות קודמת טרם התקשרותו עם המבקשת.
המשיב טוען כי עד היום לא התקשר עסקית עם מי מלקוחות המבקשת, כי לא
פתח עסק ולא עבר לחברה מתחרה וכי כל יחטאו' מסתכם בבדיקת אפשרויות
להקמת עסק ומגעים עם לקוחות פוטנציאליים. המשיב שלח קורות חיים לאתר
ALLJOBS למציאת עבודה חילופית ובמקביל בחן אפשרויות ליציאה לדרך
עצמאית. למשיב לא הייתה תוכנית סדורה. ממילא גם אם יפתח עסק, אין למשיב
כוונה להחזיק מעבדה או לתכנן ייצור של שנאים [סעיף 11 לתצהיר המשלים].
16
17
18
19
20
21
22
23
24
29
30
31
32
22222
25
26
27
28
39 מתוך 51
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
ז.
נטען כי התחרות בין העוסקות בתחום מבוססת על איכות ההתקנה והשירות,
דהיינו איכות המשאב האנושי בלבד ומשכך המבקשת אף פנתה למשיב בהצעה
שיעבוד אצלה.
ח.
המבקשת לא הכשירה את המשיב, בוודאי לא בהכשרה מיוחדת. המשיב לא למד
שום דבר מקצועי חדש בחברה. המבקשת אף לא שילמה לו תמורה מיוחדת
ט.
ונפרדת בגין הגבלת עיסוקו. נטען כי למבקשת אין סודות מסחריים.
לטענת המשיב בהעדר תמורה מיוחדת, הכשרה מיוחדת, שימוש בסוד מסחרי או
חוסר תום לב קיצוני אין הצדקה להגבלת עיסוק. נטען כי חוסר תום לב לבדו עשוי
להצדיק הגבלת עיסוק רק במקרים קיצוניים.
למבקשת אין כל סודות מסחריים. הצעות מחיר אינן סוד מסחרי וממילא במשך
שנים עסק המשיב בניסוח הצעות מחיר התפורות לצרכי הלקוח ואלה היו חלק
בלתי נפרד מעבודתו אצל המעסיקה הקודמת ובידע שהוא חלק מכישוריו
המקצועיים. כך גם דוחות בדיקה ואנליזות אינם בבחינת סודות מסחריים
וממילא אנליזות תקפות לזמן מוגבל ביותר ותוקפן קצר מאוד. כך גם היה המשיב
חשוף לאנליזות גם בתקופות העסקתו הקודמות טרם קליטתו אצל המבקשת.
יא. בנוסף, יש להבחין בין שמירה על סודות מסחריים לבין הגבלת תחרות. גם
בנסיבות בהן נקבע שקיימים סודות מסחריים אין מקום לצאת מנקודת הנחה
שהעובד לא יכבד את חובתו לשמור על סודות אלה ואין להגביל את העיסוק
אוטומטית.
יב.
המשיב טוען כי אין כל מקום להגביל התקשרות עם לקוחות פוטנציאליים, מקל
וחומר שכאלה שבחלוף חצי שנה ושנה מהמועד שבו נתנה המבקשת הצעות מחיר
ללקוחות אלה הצעותיה לא התקבלו.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
30
31
33
34
22222223
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
יג.
יד.
טו.
לא מדובר ברשימת לקוחות שהושגה ביגיעה, ביצירתיות, בהשקעת מאמץ, זמן או
ממון וממילא אין קשר בין הסודות המסחריים הנטענים לבין רשימת הלקוחות
ואין הלימה בין הלקוחות שנטען כי מסמכים ביחס אליהם נגזלו לבין הלקוחות
המנויים ברשימה שמבוקש למנוע מהמשיב להתקשר עימם (זולת מקורות,
ורידיס, מפעלי ים המלח, אזום -דוראד).
המשיב נהג בתום לב כלפי החברה, במהלך תקופת ההתקשרות ואף אחריה, על אף
שלא קיימו עימו כל תיאום ציפיות בנוגע לסיום יחסי העבודה. המשיב השלים את
כל מטלותיו בחצרי הלקוחות, אף לאחר שניטל ממנו רכב החברה ובאמצעות רכבו
הפרטי ותוך שרכש מכספו פריטים מסויימים להשלמת עבודות במתקן ההתפלה
שורק 2 ובאינטל.
במשך כל תקופת העבודה אצל המבקשת לא ביצע המשיב עבודות פרטיות ולא פעל
בשום צורה ודרך 'על חשבונה' של המבקשת.
40 מתוך 51
טז.
יז.
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
המשיב אך ענה לפניה של לקוח המכיר אותו ואמר לו ששמע שהוא התפטר
ומעוניין לעבוד איתו ולא עם המבקשת. כך היה בענין אינטל וכך אירע בענין
מגנזיום (ICL). כך ביחס לפרוייקט בראשית ולפניה היזומה שקיבל מסימנס, לבצע
עבודת פיקוח שכלל אינה מתחרה במבקשת (שביקשה להציע שירותיה לעבודת
ביצוע). כך גם ביחס למפעל נשר, אשר למיטב ידיעת המשיב לא היה מעולם לקוח
של המבקשת וממילא לא בוצעה עבורו כל עבודה שקשורה למבקשת.
אין מקום לכל הגבלת עיסוק מקום שלא נמצא אפילו לקוח אחד של המעסיק
הקודם שהתקשר עם העובד.
יח.
בעקבות ההליך המשפטי המשיב מוגבל, בהסכמה, מלפנות ללקוחות מושא
הבקשה מיום סיום העסקתו 14.11.21 ועד כה. די בפרק זמן זה ואין מקום להוסיף
עליו.
יט.
כ.
ההגבלה המבוקשת אינה מידתית, בין השאר, מאחר והיא מבקשת למנוע מהמשיב
להתקשר עם לקוחות ענק בפריסה ארצית (חברת חשמל, מקורות, רכבת ישראל,
מפעלי ים המלח, בתי זיקוק לנפט, סימנס, שיכון ובינוי, אינטל, קצ'יא, אזום ועוד)
ומאחר והתקופה המבוקשת היא ארוכה ובלתי סבירה, לשון המעטה.
נטען כי הפסיקה אינה מכירה בקשר עם לקוחות פוטנציאליים כמצדיקה הגבלת
עיסוק ובנסיבות הענין אף לא מדובר בלקוחות פוטנציאליים, שכן הצעותיה של
המבקשת אליהן לא התקבלו. לא מדובר ברשימת לקוחות שהושגה ביגיעה,
ביצירתיות, בהשקעת זמן, מאמץ או ממון.
כא. המבקשת הנהיגה תרבות ארגונית של נטילת מידע מסחרי על ידי עובדים במעבר
בין מעסיקים [סעיפים 47-53 לתצהיר המשיב]. בין השאר, נטען על ידי המשיב כי
נדרש להעביר לחברה מידע מסחרי בדמות שרטוטים של חברה מתחרה בה עבד,
חברת VRT, בה עבד ואשר עודנה קיימת וזאת ללא רשותה של האחרונה. המשיב
צירף כנספח 12 לתצהירו המשלים מסמך פוטנציאל לקוחות ממעסיקתו הקודמת
וטען כי המסמך הועבר לחברה, לבקשתה.
כב.
כג.
תניית אי התחרות של המשיב בהסכם העסקה שלו גורפת, אינה חוקית ואינה
מידתית.
המשיב מוכן להסכים שהמידע שהעביר לעצמו יושמד, שהרי ממילא אין בו יתרון
עסקי.
כד.
המבקשת קיפחה את זכויות המשיב במשך כל תקופת העבודה.
מסגרת נורמטיבית
144. כישוריו של עובד במקצועו הם רכושו והבסיס להשתכרותו ולזכותו להגשמה עצמית.
משכך הכיר חוק יסוד: חופש העיסוק בזכות זו כבעלת מעמד חוקתי וחשיבות עליונה.
פגיעה בחופש זה, המגלמת גם פגיעה בתחרות חופשית בה תומך האינטרס הציבורי, תעשה
41 מתוך 51
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
28
25
26
27
22223
29
30
31
32
33
34
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
רק מכוח הוראה נורמטיבית, לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (סעיף 4 לחוק
יסוד חופש העיסוק). ברם אין מדובר בזכות מוחלטת, אלא בזכות יחסית.
145. נקודת המוצא היא כי לא יינתן תוקף לתניה חוזית המגבילה את עיסוקו של עובד, אלא
אם יעמוד המעסיק בנטל ויוכיח כי התניה מגנה על אינטרס לגיטימי שלו (ע"ע (ארצי)
164/99 דן פרומר וצ'ק פוינט נגד רדגארד בע"מ (4.6.99) להלן – הלכת צ'ק פויינט ור' עוד
עייע (ארצי) 60615-05-17 וינמן נגד לומיטרון בע"מ (27.6.18)).
146. איסור תחרות כשלעצמו, מבלי שהדבר נדרש לצורך הגנה על אינטרסים נוספים, אינו
לגיטימי ואינו בבחינת תכלית ראויה המצדיקה הגבלת עיסוק (ע"א 6601/96 AES
SYSTEM INC נגד משה סער (28.8.00) להלן -הלכת סער, ור' גם ע"ע (ארצי) -27122
12-13 צעצועי דורון נגד יעקב פרנציס (15.1.17)). יחד עם זאת, קיימים אינטרסים
לגיטימיים שבהתקיימם עשויה לקום הצדקה להגבלת עיסוק. כך, בין השאר, ביחס
להכשרה מיוחדת אצל המעסיק, קיום סוד מסחרי של המעסיק, קבלת תמורה מיוחדת
עבור הגבלת העיסוק ונסיבות בהן מופרות חובות תום הלב וההגינות של העובד (הלכת
צ'ק פויינט).
147. בנסיבות של קיום סוד מסחרי – יש מקום לאזן את הזכות לחופש העיסוק אל מול זכות
הקנין של מעסיק, ובתוך כך זכותו להגנה על סודותיו המסחריים, כמו גם הזכות לתחרות
הוגנת. ייחוק עוולות מסחריות מתווה את נקודת האיזון בין חופש העיסוק של העובד לבין
ההגינות המסחרית" (ברייע (ארצי) 61084-05-18 דורון דניאלי נגד י. שבי שיווק מזון בע"מ
(6.6.18) להלן – פרשת דניאלי).
148. אין די בהוכחות סוד מסחרי כהצדקה להגבלת עיסוק, אלא שיש להוכיח גם את השימוש
בו. בהעדר סודות מסחריים גובר חופש העיסוק על חופש ההתקשרות (הלכת סער).
149. "ככל שהתקשרות עובד לשעבר עם לקוחות המעסיק הקודם כרוכה לכאורה בגזל סוד
מסחרי של האחרון, ובהעדר סייגים לאחריות, הרי שמניעת התקשרות זו – בכפוף לדרישת
המידתיות – מהווה הגשמת האיזון הערכי שתווה המחוקק בחוק עוולות מסחריותיי
(פרשת דניאלי).
150. חריגה מחובת תום הלב יכולה להיחשב אינטרס לגיטימי שעשוי להצדיק כשלעצמו
הגבלת עיסוק (ע"ע (ארצי) 189/03 גירית בע"מ נגד מרדכי אביב (18.12.13), עייע (ארצי)
2912-11-10 מנחם מן נגד ספיר ספרינט בע"מ (14.11.11) ע"ע (ארצי) 35403-12-11
קאנטרי פלורס בע"מ נגד חוה נחמני (29.11.16) להלן -פרשת נחמני ור' גם ברייע (ארצי)
59763-06-18 יונתן אביטל נגד ד"ר פח וצבע בע"מ (24.7.18)).
מן הכלל אל הפרט
151. אין חולק כי המשיב הינו בעל ניסיון מקצועי עשיר בתחום במשך כ-13 שנים. מקצועיותו
אינה מוטלת בספק. ברם אין בענין זה כשלעצמו כדי להצדיק דחיית מתן הצו המבוקש.
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
25
28
29
30
31
32
33
42 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
152. כאמור, הוכח (לכאורה וכיאה לשלב המקדמי) כי למבקשת סודות מסחריים. הן הצעות
מחיר ייחודיות והן דוחות בדיקות וממצאי אנליזה שונים וספציפיים ללקוח. מסמכים
אלה מקנים לבעליהם יתרון מסחרי מובהק.
153. העובדה שהמשיב היה שותף להכנת הצעות המחיר במבקשת אינה מלמדת על כך שהצעת
המחיר אינה בבחינת סוד מסחרי של המבקשת. לא חל בעניינו הסייג הקבוע בסעיף 7(א)(1)
לחוק עוולות מסחריות. נסביר.
154. כפי שצויין לעיל המשיב היה שותף לאספקט מסויים של הצעת המחיר. הוא ביצע הערכה
של כמות המשאבים שנדרשה לצורך ביצוע העבודה כמות ימי עבודה, מנופים, ציוד
–
וכיוצ'. לא נטען וממילא לא הוכח כי המשיב היה שותף לגיבוש הכימות הכספי של ההצעה
הסופית, אותה מלאכת מחשבת של נקיבה בסכום, אשר מחד גיסא ישקף את מתח
הרווחים הרצוי מבחינת החברה ומאידך גיסא יהיה תחרותי ויוכל לעמוד מול הצעות
אחרות שיקבל הלקוח. פן זה של הצעת המחיר, קרי גיבוש המחיר הסופי תוך ראיית
התמונה הכוללת, עלה הן בגרסת בר תנא (בתצהיריו ובעדותו) והן בגרסת אסתרוגו.
המשיב לא טען וממילא לא הוכיח כי היתה לו נגיעה לאספקט ספציפי ורב החשיבות זה
של גיבוש הצעת המחיר. למעלה מכך, אפילו היינו מתרשמים כי למשיב היתה נגיעה
בגיבוש ההצעה הכספית הסופית, המביאה בחשבון את כלל המרכיבים שנדרשים לביצוע
וכן את סוגיית הרווח וענין התחרותיות- ולא כך הם פני הדברים – עדיין סבורים אנו כי
הצעת מחיר ללקוח, בנסיבות ענייננו, מהווה סוד מסחרי שאינה חוסה תחת סעיף 7 לחוק
עוולות מסחריות. זאת, מאחר ומדובר בהצעה מפורטת המביאה בחשבון את כל העבודה
שנדרשת לביצוע, על שלביה השונים והמפורטים. הצעה זו נשענת פעמים רבות על בדיקות
ואנליזות שמבצעת המבקשת בחצרי כל לקוח, דהיינו מדובר בהצעה התפורה כחליפה
ייחודית לכל לקוח וכללת בתוכה אינהרנטית מידע עליו עמלה המבקשת במסגרת אותן
בדיקות ייחודיות ואנליזות מפורטות. בנוסף נוקבת ההצעה במחיר סופי, שיש בו כדי
להתחשב ברווחיות הנדרשת ובפרמטרים שונים שמטבע הדברים ייחודיים לחברה. אפילו
נניח שלמשיב יש את הידע לערוך את כל הצעת המחיר, לרבות ראיית התמונה הכוללת על
נקיבת המחיר הסופי – ענין שלא הוכח בשלב זה הרי שהצעות רבות נשענות ויונקות
מדוחות ובדיקות ייחודיות שמבצעת המבקשת, תוך השקעת משאבים, זמן וידע (של בעלי
מקצוע דוגמת מהנדסים) שלה בלבד.
155. כך גם ביחס לאנליזות ולדוחות בדיקה – גם אם נניח שהמשיב היה חשוף בשנות עבודתו
הרבות לדוחות בדיקה ולאנליזות, הרי שאלה מבוצעים על ידי ציוד של המבקשת, ידע
מקצועי של מהנדסיה וממילא מתייחסים ספציפית ללקוח מסויים. כך שעשיית שימוש
באותן אנליזות ודוחות, בהכרח מקנה יתרון למשתמש שלא השקיע משאבים בהכנת
דוחות הבדיקה והאנליזות ולא ביצע את ניתוחן.
156. הוכח אם כן, לכאורה ובהתאם לשלב המקדמי, כי למבקשת סודות מסחריים.
43 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
27
25
26
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
157. אין חולק כי המשיב נחשף לסודות המסחריים ואף העביר לעצמו, מתיבת הדואייל של
העבודה אל תיבת הדוא"ל הפרטית, מאות מסמכים שכוללים סודות מסחריים. עצם
ההעברה לא הוכחשה ואף הוכחה בראיות. העברה זו כשלעצמה מלמדת על חוסר תום לב
בולט (ר' להשוואה ברייע (ארצי) 46743-01-15 דייר שלמה כהן משרד עורכי דין נגד אמירה
מנגלוס (29.1.15)).
158. עוד הוכח לטעמנו, כפי שפורט לעיל וברמה הלכאורית הנדרשת, כי המשיב עשה שימוש,
או לכל הפחות התכוון לעשות שימוש בסודות אלה, תוך כדי עבודתו במבקשת. כך לדוגמא
ביחס לחברת אינטל – אליה פנה המשיב, בעודו עובד אצל המבקשת, בהצעה ליתן שירותיו
ביחס לארבעה שנאים, למרות שידע כי המבקשת נתנה הצעת מחיר לפרוייקט שמבוצע
ביחס לשנאים אלה. מדובר לטעמנו בפנייה שמלמדת על חוסר תום לב בולט ועל הפרת
חובת האמון של המשיב כלפי המבקשת.
159. בנוסף, הוכח ברמה הלכאורית הנדרשת, כי המשיב עשה שימוש או התכוון לעשות
שימוש במידע שעניינו צורך של הלקוח בפתרון תקלה מסויימת – מידע שהגיע אליו תוך
כדי עבודתו במבקשת או בשל עבודתו במבקשת – על מנת להציע ללקוח סיוע, וזאת בעצם
פנייתו לחברת מגנזיום ים המלח (ר' להשוואה פרשת נחמני). התנהלות זו מגלמת לטעמנו
אף היא חוסר תום לב בולט, והפרת חובת האמון והנאמנות, אף אם טרם נעשה שימוש
בפועל בסודות המסחריים שניטלו מהמבקשת.
160. אשר לפרוייקט בראשית אין חולק כי עבודת פיקוח ועבודת ביצוע שונות. קיימת
מחלוקת בנוגע לתמריץ אפשרי של המשיב לכך שהמבקשת תקבל/ לא תקבל את עבודת
הביצוע. אין הכרח להכריע בשלב מקדמי זה במחלוקת. עצם העובדה שמשיב ידע, בעודו
עובד אצל המבקשת, כי המבקשת לא תקבל את עבודת הביצוע בפרוייקט וכן התראיין
לעבודת הפיקוח, תוך שהסתיר את המידע מהמבקשת, מעוררת לדידנו תחושה לא נוחה,
לשון המעטה. סבורים אנו כי התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות
הבסיסית של עובד עלפי מעסיקו (ר' להשוואה פרשת נחמני).
161. הוכח לטעמנו כי המשיב התכוון לפתוח עסק בתחומה של המבקשת. אנו מבכרים בסוגיה
זו את גרסת המבקשת על פני המשיב. זאת בעיקר נוכח הדברים שכתב המשיב בפנייתו
לחברת מגנזיום. מדברי המשיב עצמו עלה כי הוא נמצא בתהליך מתקדם של פתיחת עסק,
לרבות פניה לרשויות, התנהלות מול גורמי מקצוע שונים שעשויים לסייע לו בתחומים
הנדרשים, רכישת ציוד ייעודי וכיוצ"ב. המשיב אישר בחקירתו כי התהליך הופסק רק
לאור פתיחת ההליך המשפטי נגדו. בנוסף, נמצא בחומר שהועבר מכוח דוח הנדונים כי
המשיב ניהל תכתובות לצורך רכישת ציוד ייעודי שישמש אותו לפתיחת עסק. כאמור, אין
פסול בפתיחת עסק, גם לא בפתיחת עסק מתחרה למבקשת. ברם, חובה כי הדברים יבוצעו
בהוגנות ומבלי שייטלו מהמבקשת את סודותיה המסחריים. אף מבלי להיכנס לעובי
הקורה, בשל השלב מקדמי ולאור היקף הראיות, סבורים אנו כי התנהלות זו מצטרפת
44 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
25
26
27
28
29
30
31
33
33
32
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
בענייננו להתנהלויות נוספות של המבקש, אשר מתגבשות כולן יחד לכדי הפרת חובות תום
הלב.
162. אשר לשאלת בכירותו של המשיב במבקשת. בעוד שהמשיב טוען כי אינו עובד בכיר, אלא
עובד מקצועי רב ניסיון שמבצע עבודת שטח, טוענת המבקשת מאידך כי מדובר בעובד
בכיר שהוא שיאן השכר במבקשת. לצורך דיון בסוגיית הגבלת העיסוק סבורים אנו שיש
להתייחס למשיב כעובד בכיר. בכירותו של המשיב בהקשר זה נובעת דווקא בשל קרבתו
לשטחי וללקוחות. קרבה זו אפשרה למשיב ללקט מידע בנוגע לפרוייקטים קיימים
ועתידיים אצל לקוחות ולפתח יחסים קרובים עם הלקוחות. בכירות זו, עשויה ללמד על
פוטנציאל רב יותר לפגוע במבקשת אם וככל שינקוט המשיב בתחרות בלתי הוגנת, להבדיל
מעובד זוטר או מעובד שאין לו כל נגיעה ל'שטח' ולגורמים מקבלי ההחלטות אצל
הלקוחות. בכירותו של המשיב נלמדת גם משכרו הגבוה וממילא לא הופרכה בשלב זה
הטענה כי מדובר בשיאן השכר בחברה, קרי העובד שמשתכר את המשכורת הגבוהה
ביותר, אף יותר מבעלי המניות בחברה. לכך מצטרפת העובדה שהמשיב ניהל צוות של
אנשים, אשר רובם גוייסו לחברה בהמלצתו או לבקשתו. כך ביחס לאביו של המשיב וכך
ביחס לאיש צוות נוסף שהומלץ על ידי המשיב, מאחר שעבד עימו אצל מעסיק קודם. למען
הסר ספק, יובהר כי הקביעה בדבר בכירותו של המשיב נקבעת רק בהתייחס לסוגיית
הגבלת העיסוק. אין בקביעה זו כדי לקבוע מסמרות בכלל (לאור השלב המקדמי בו אנו
מצויים) ובפרט אין בה כדי לקבוע מסמרות ביחס למעמד המשיב, לצורך דיון בסוגיות
אחרות (מאחר ואינן עומדות לדיון בפנינו).
163. לא הוכחה לטעמנו בשלב הנוכחי טענת המשיב בנוגע למדיניות שהנהיגה המבקשת,
כביכול, לפיה יש מקום להעביר מידע ממעסיק למעסיק וכך דרשה מעובדיה לנהוג. מכל
מקום, גם אם היתה מוכחת המדינות, אין בכך כדי לשמוט את הקרקע תחת קביעותינו
האחרות.
164. הצדדים הרחיבו טיעונים ביחס לתחומי העיסוק. קמה מחלוקת בשאלה האם המבקשת
עסקה או לא עסקה בהתקנת שנאים גדולים ותיקונם טרם קליטתו של המבקשת
בשורותיה. הוכח לטעמנו, בשלב המקדמי, כי חרף תרומתו הרבה של המשיב למבקשת,
בעצם ניסיונו, הרי שיש למבקשת, בשלב הנוכחי, הידע והציוד הנדרש לביצוע עבודות מסוג
זה. כך או כך, לטעמנו אין מדובר בסוגיה מכריעה, שכן, כפי שצויין לעיל, הוכח ניסיון
פסול לעשות שימוש בסודות המסחריים. לכן, בין אם למבקשת היה ניסיון בהתקנת
שנאים גדולים ערב קליטת המשיב ובין אם לאו, משצברה המבקשת ניסיון בתחום זה,
הרי שדי בכוונה הפסולה שהוכחה לכאורה לעשות שימוש בסודותיה המסחריים (הצעות
מחיר, מידע, דוחות בדיקות ואנליזות) בצירוף חוסר תום הלב שמגלמת העברת מאות
המסמכים של המבקשת אל המשיב (לרבות מסמכים השייכים ללקוח בעל סיווג בטחוני)
45 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
4
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
ופניה בפועל ללקוחות המבקשת, גם בשלב שבו המשיב עדיין עובד במבקשת, כדי להצדיק
מתן צו שיגביל את עיסוקו של המשיב.
165. נפנה לבחון את היקף הגבלת העיסוק.
166. בהסכם העבודה של המשיב מיום 1.9.20 [נספח ג' לתצהיר בר תנא] מצוין בסעיף 3(ד)(1)
כי במשך פרק זמן של שנה לאחר תקופת העסקתו של המשיב הוא יימנע מלהתחרות
בחברה במישרין או בעקיפין. במסמך שכותרתו "הצהרת סודיות ואי תחרות – כתב
התחייבות בלתי חוזרתי עליו חתום המשיב מצוין בסעיף 5 כי במשך תקופה של שנתיים
לאחר מועד סיום יחסי העבודה מתחייב המשיב שלא להתחרות בחברה בכל דרך שהיא,
בין במישרין ובין בעקיפין.
167. סבורים אנו כי נוסח התניות הקבועות בהסכם העסקה של המשיב הוא גורף ובלתי
מידתי. תקופות אלה, של שנה ושנתיים, הן תקופות ארוכות מאוד ובנסיבות הענין אין
הצדקה ליתן להן תוקף ולהגביל את עיסוקו של המשיב לפרקי הזמן האמורים.
168. לא נעלמה מעיננו טענת המבקשת בנוגע למחזוריות של הטיפולים והבדיקות אצל
לקוחות, כך שלעיתים מתבצעת עבודה אצל כל לקוח פעם בשנה בלבד. גם אם נצא נקודת
הנחה שכך הם פני הדברים, הרי שלא ניתן לדעת ביחס לכל לקוח ולקוח מתי מתחיל ביחס
אליו מחזור טיפולים. הגבלה של שנה שלמה, ובוודאי של שנתיים, היא הגבלה ארוכה
מאוד ובנסיבות הענין אינה מוצדקת לטעמנו. הדברים נכונים מקל וחומר בהתחשב גם
בניסיונו הקודם של המשיב, בותקו ובקשריו הקודמים עם לקוחות.
169. המבקשת ביקשה להגביל את עיסוקו של המשיב מלהתקשר עם 27 לקוחות נטענים שלה
(המנויים בנספח א1 לתצהיר בר תנא) וכן עם שני לקוחות פוטנציאליים (המנויים בנספח
א2 לתצהיר בר תנא).
170. אשר ללקוחות פוטנציאליים – אין הצדקה לטעמנו להגביל התקשרותו של המשיב עם
לקוחות פוטנציאליים, להם הגישה החברה הצעות מחיר שלא התגבשו להצעות עבודה
[סעיף 54 לתצהיר בר תנא]. בנסיבות הענין, ובין השאר בשים לב לחלוף הזמן ממועד הגשת
הבקשה ועד היום, ניתן לקבוע, גם אם בזהירות, כי פוטנציאל ההתקשרות המיידי עם
אותם לקוחות, בקשר עם הצעות עבר של המבקשת הוא נמוך. משכך, ובהינתן שלשיטת
המבקשת עצמה, יש עוד אלפי לקוחות פוטנציאליים בשוק, אין הצדקה להגביל עיסוקו
של המשיב ביחס ללקוחות אלה המנויים בנספח א2 לתצהיר בר תנא (קבוצת נקסטקום
וחברת נמל אשדוד).
171. אשר ללקוח נשר מפעלי מלט ישראליים בעיימ מהעדויות עלה כי אין מדובר בלקוח
קיים של המבקשת. כל שעלה הוא כי המבקשת הגישה ללקוח זה הצעת מחיר, ברם,
הצעתה זו לא התגבשה לעבודה בפועל [ר' עדות המשיב בעמ' 32 ש' 12-22]. בנוסף עלה כי
בשנת 2019 ביצעה החברה תיקון של שנאי בינוני עבור נשר [עדות בר תנא בעמ' 18 ש' -8
10]. בנסיבות אלה, ובהעדר הוכחה לכך שהמבקשת אכן ביצעה עבודות למפעל נשר
46 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
בשנתיים האחרונות לא ניתן לקבוע כי מדובר בלקוח קיים ואין הצדקה להגביל את
עיסוקו של המשיב להתקשר עם חברה זו. הדברים נכונים מקל וחומר שעה שנטען על ידי
המשיב ולא הופרך כי הצעת המחיר שניתנה בעבר למפעל נשר על ידי המבקשת נגעה
לבדיקות חשמליות, אותן אין למשיב הידע או הכוונה לבצע [סעיף 106.2 לתצהיר
המשלים].
172. אשר לכך שבמעקב החוקרת הפרטית שנערך אחר המשיב לבקשת המבקשת נמצא
שהמשיב שהה במפעל נשר במשך מספר שעות לא הופרכה טענת המשיב לפיה התיקון
שביצע במפעל נשר כלל לא היה קשור למבקשת [ר' עדות המשיב בעמ' 32 ור' סעיף 106.1
לתצהירו המשלים]. לא הוכח כי המשיב עשה שימוש במסמכים כלשהם של המבקשת
בקשר עם מפעל נשר, באופן בלתי תקין, לכאורה.
173. אשר לשאר הלקוחות המנויים בנספח א1 לתצהיר בר תנא הוכח לטעמנו כי מדובר
בלקוחות קיימים של המבקשת. הצהרות בר תנא בהקשר זה לא הופרכו בחקירתו הנגדית.
174. אשר לטענת המשיב לפיה ראוי לדון בהגבלת התקשרות, אם בכלל, רק ביחס לארבעה
לקוחות אשר מנויים בנספח א1 מחד גיסא ומאידך גיסא נמצא שמסמכים ביחס ללקוחות
אלה הועברו על ידי המשיב מתיבת הדוא"ל של העבודה לתיבת הדוא"ל הפרטית, כעולה
מנספח י' לתצהיר בר תנא (קרי, לטענת המשיב בסעיף 130 לתגובתו הלקוחות: מקורות,
ורידיס, מפעלי ים המלח, אזום-דוראד). לא ניתן לטעמנו לקבל את הטענה. ננמק.
175. ראשית, נספח י' משקף רק חומר אשר התגלה למבקשת, באקראי, ולטענתה היווה רק
יקצה הקרחון', ככזה אשר הועבר על ידי המשיב לתיבת הדוא"ל הפרטית שלו. אין כל
בטחון כי חומר נוסף לא הועבר ואף נמצאו בדוח הנדונים מסמכים נוספים המלמדים על
פעולות נוספות שאינן משתקפות בנספח י' ועל פניו אינן תקינות ויש בהן משום טעם לפגם.
אין מקום להגביל את עיסוקו של המשיב רק ביחס לאותם לקוחות שבהקשרם נתפס
המשיב בקלקלתו והתגלה (באקראי, ולא על ידו), כי העביר מסמכים הנוגעים אליהם אל
תיבת הדואייל הפרטית שלו.
176. שנית, מהראיות עלה כי המשיב התנהל בחוסר תום לב כלפי המבקשת, תוך ניסיון להציע
שירותיו ללקוחות המנויים בנספח א1 לתצהיר בר תנא, אולם לא נמצאו על ידי המבקשת
ראיות לכך שהעביר ביחס אליהם מסמכים אל תיבת הדוא"ל הפרטית (כך למשל ביחס
לסימנס ישראל, כך ביחס למגנזיום ים המלח וכך ביחס לאינטל ישראל). בנוסף, נמצאו
ראיות המלמדות לכאורה על שימוש בלתי תקין שעשה המשיב במסמכים שיצאו תחת ידי
המבקשת, הגם שהראיות בהקשר זה אינן מופיעות בנספח י לתצהיר בר תנא (כך לדוגמא
הלקוח רכבת ישראל. נטען, ולא הוכחש, כי המשיב הסתייע בהצעת מחיר שהגישה
המבקשת לרכבת ישראל לצורך גיבוש הצעת המחיר שהגיש בעצמו לסימנס במסגרת
הצעת הפיקוח בפרוייקט בראשית (סעיף 39.3.8 לתצהיר התגובה של בר תנא ונספח כבי
לתצהיר)).
47 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
177. שלישית, קיימים לקוחות נוספים זולת אלה שנזכרים בטענתו של המשיב, אשר ביחס
אליהם הוכחה לכאורה התנהלות בלתי תקינה של המשיב כלפי המבקשת, אשר העביר
מסמכים לתיבת הדוא"ל הפרטית שלו (נספח ב' לתצהיר בר תנא) והם אף מנויים על נספח
א1 לתצהיר בר תנא (כך למשל כך למשל הקריה למחקר גרעיני).
178. אשר לטענת המשיב לפיה חלק מלקוחות המבקשת התחילו לעבוד עימה רק בזכותו –
כך למשל ביחס לפז זיקוק אשדוד (סעיף 30.6 לתצהיר), חברת אזום (סעיף 30.11 לתצהיר
המשיב), חברת ABB (סעיף 30.15 לתצהיר), חברת ורידיס (סעיף 30.16). המבקשת
הכחישה מכל וכל את הטענה וציינה כי זו משוללת כל יסוד. בר תנא התייחס בסעיף 33.4
לתצהיר התגובה לכל אחת מהחברות שנטענו על ידי המשיב ופירט אודות הקשר בין
הלקוחות הנטענים לבין החברה, עובר להתחלת עבודתו של המשיב בה. מטבע הדברים,
וגם נוכח טיבו של ההליך המהיר והלכאורי, לא הובאו לעדות נציגי הלקוחות. יחד עם
זאת, סבורים אנו כי אף בהנחה שיש ממש בטענות המשיב בהקשר זה או בחלקן – הנחה
שלא הוכחה בשלב זה הרי שאין בכך כדי להצדיק התנהלות בלתי תקינה של המשיב
כלפי המבקשת, אשר התבטאה בהעברת מסמכים (שנמצאו על ידנו ככוללים סודות
מסחריים) של המבקשת אל תיבת הדואייל הפרטית של המשיב. כך למשל ביחס ללקוחות
אזום וורידיס.
179. נציין כי לא נסתרה טענת המבקשת לפיה יש בשוק אלפי לקוחות פוטנציאליים, דוגמת
מרכזים מסחריים, חברות בניה, מגדלים גבוהים, תחנות דלק ולמעשה כל מקום שבו יש
צריכה חשמל מעל מתח מסויים. כך גם לא נסתרה המבקשת לפיה יש לה כמאה לקוחות,
בעוד שהיא מבקשת להגביל את התקשרותו של המשיב רק עם 29 מאלה. מדובר אם כן
בבקשה להגבלת עיסוק ולא למניעת עיסוק. קבלת הבקשה לא מונעת מהשיב באופן מוחלט
להתפרנס בתחום בו הוא מיומן (ר' פרשת דניאלי).
180. אשר למאזן הנזקים – נטען כי למבקשת נגרם נזק ממשי בדמות גניבת סודות מסחריים,
באופן שעלול לפגוע, גם עתידית, בעסקיה, תוך פניה בלתי הוגנת ללקוחותיה ותוך
שהפסידה לטענתה עבודה בהיקף ניכר (לדוגמא בפרוייקט בראשית) בשל התנהלות
המשיב. מאידך נטען כי למשיב נגרם נזק כבד, שכן למרות ניסיונו העשיר והמוניטין הרב
שלו בתחום הוא כבר אינו עובד כשלושה חודשים (בשל הגבלת עיסוק מוסכמת) ומבוקש
למנוע ממנו להתפרנס מלקוחות ליבה במשק, בפריסה ארצית, לקוחות שקיבלו ממנו
שירות (באמצעות מעסיק קודם) במשך שנים ומשכך מכירים אותו ופונים אליו באופן
שיקשה עליו מאוד ליצור קשרים עסקיים בתחום היחיד בו הוא עוסק מזה שנים.
181. לאחר ששקלנו את כלל הטענות ערכנו איזונים בין האינטרסים הסותרים. כך מחד גיסא
הבאנו בחשבון את העובדה שהמשיב הוא בעל וותק וניסיון רב בתחומו מזה שנים רבות,
עובר להתחלת עבודתו במבקשת וכי עבד במבקשת תקופה לא ארוכה (כ 14 חודשים) והכיר
היכרות קודמת חלק מלקוחותיה. לא הוכחה התקשרות בפועל עם מי מהלקוחות, אלא
48 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
ניסיונות להתקשר בלבד, הגבלת עיסוקו עשויה לפגוע בו כלכלית ובנוסף, העיסוק כבר
הוגבל בפועל (בהסכמה) לשלושה חודשים. עוד הבאנו בחשבון כי הלקוחות שהתקשרותו
של המשיב עימם תוגבל הם בעיקרם לקוחות גדולים בהיקף פריסה ארצי. מאידך גיסא
הבאנו בחשבון את העובדה שהוכח כי המשיב, עובד בכיר במבקשת, התנהל בחוסר תום
לב עת העביר לעצמו מאות מסמכים של המבקשת, אשר כוללים סודות מסחריים ובתוך
אלה מסמכים של לקוח בעל רגישות ביטחונית ובנסיבות בהן החברה נהגה להעביר
מסמכים לאותו לקוח, רק לאחר שווידאה עימו את אופן ההעברה המבוקש, בהתאם
לשיקול דעת הלקוח. בנוסף, ולמעלה מכך – המשיב פנה, באופן פסול לטעמנו, ללקוחות
המבקשת. כך לדוגמא בענין אינטל, עת הציע את שירותיו בעודו עובד במבקשת וביחס
לשנאים שהמבקשת נתנה ביחס אליהם הצעת מחיר. מדובר לטעמנו בהתנהלות חסרת
תום לב, שיש בה משום הפרה ממשית של חובת האמון וההגינות של עובד כלפי מעסיקו.
כך לדוגמא גם בענין מגנזיום, עת המשיב הציע שירותיו כשבוע ימים לאחר סיום עבודתו
במבקשת, ולא הופרכה הטענה כי הצעה זו בוצעה על יסוד מידע כי הלקוח פנה למבקשת,
עוד במועד עבודת המשיב אצלה, בדיווח על תקלה ובבקשה לסייע בפתרונה. דוגמא נוספת
להתנהלות שמגלמת חוסר תום לב נמצא בפרוייקט בראשית, במסגרתו לא נידב המשיב
פרטים רלבנטיים למבקשת, בעודו עובד אצלה ותוך שלא נסתרה הטענה כי הצעת המחיר
שנתן נוסחה תוך העזרות בהצעת מחיר שנתנה המבקשת (ללקוח אחר שלה). בנוסף, הבאנו
בחשבון את טענת המבקשת, שלא הופרכה, לפיה השוק הפוטנציאלי של טיפול, תיקון
ומתן שירות לשנאים כולל אלפי לקוחות, זולת הלקוחות שמבוקשת הגבלה ביחס אליהם
וכי למבקשת עצמה כמאה לקוחות.
182. לאחר ששקלנו את הדברים בכובד ראש הגענו לכלל מסקנה שיש מקום להגביל את
עיסוקו של המשיב, כך שיימנע מלהתקשר עם 26 מהלקוחות הנמנים על נספח א1 של
תצהיר בר תנא (כל 27 הלקוחות שמצויינים בנספח א1, למעט נשר מפעלי מלט ישראליים
בעיימ) וזאת לתקופה של 6 חודשים מיום הפסקת יחסי העבודה עם המבקשת, קרי עד יום
15.5.22. מובהר כי בתקופה שממועד סיום יחסי העבודה ועד יום 31.1.22 ממילא הוגבלה
העסקתו של המשיב, בהתאם להסכמת הצדדים בענין זה, במסגרת ההליך המשפטי.
בקשת המשיב לחלט את ערבויות הכונס
183. המשיב העלה טענות רבות כנגד כונס הנכסים שמונה לצורך ביצוע צו התפיסה וביקש
לחלט את ערבות הכונס. הכונס הגיש התנגדותו לבקשה זו וביקש לחייב את המשיב
בהוצאות הכנת תגובתו בסך 16,000 ₪.
184. להשלמת התמונה נציין כי המשיב אף הגיש תביעה עיקרית בהליך זה כנגד המבקשת וגם
כנגד הכונס.
185. לאחר ששקלנו את הטענות שוכנענו כי אין כל הצדקה בשלב זה לחלט את הערבות
שהפקיד הכונס.
18
19
20
21
22
23
24
25
30
31
33
34
22222223
26
27
28
29
49 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
186. אכן, על כונס הנכסים, שמשמש ידו הארוכה של בית הדין חלות חובות אמון וזהירות
כלפי בעלי הדין. ברם, הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד שממונה על ידי בית משפט
צריכה להיעשות בנסיבות חריגות וקיצוניות, תוך ריסון מירבי של בית הדין בהקשר זה.
זאת, בין השאר, על מנת שלא להרתיע אנשים ראויים ליטול על עצמם תפקידים אלה ולא
לצנן את הסכמתם למינוי בשל חשש מחשיפה לתביעה אישית. כך גם עשויות תביעות מסוג
זה לגרום לזהירות יתר של בעל התפקיד, שלא תאפשר מילוי התפקיד בתכליתיות
הנדרשת. ברור כי קבלת תביעה נגד בעל תפקיד הינה בעלת משמעויות מרחיקות לכת, הן
במישור הכלכלי והן במישורים נוספים, דוגמת מוניטין ושם טוב (רע"א 9227/12 עוייד שי
גרנות, כונס נכסים נגד שפייזר (27.8.13)).
187. סבורים אנו כי הכונס התנהל בתום לב מוחלט וכל פעולותיו בוצעו בהתאם לסמכויות
שניתנו לו על ידי בית הדין. הכונס נהג בזהירות המתחייבת וכל אימת שקינן חשש בליבו
בנוגע לאופן ההתנהלות המצופה ממנו טרח והגיש בקשות הבהרה לבית הדין ופעל לאורן
של החלטות מפורשות שהתקבלו. די בכך כדי לדחות את הבקשה לחילוט ערבויות.
188. בנוסף, הצדק עם הכונס בטענתו לפיה הערבויות שניתנו על ידי הכונס ניתנו, כעולה
מלשונן המפורשת, לצורך הבטחת מילוי תפקידו בהתאם להחלטות בית הדין. הא ותו לא.
משפעל הכונס בדווקנות בהתאם להחלטות בית הדין אין מקום להורות על חילוט
הערבות.
189. זאת ועוד, לא ניתן לקבל את טענותיו של המשיב בדבר חוסר סבירות כביכול של הנחות
מקצועיות שהניח הכונס, באמצעות מומחה המחשבים, בנוגע לאפשרויות ביצוע צו הכינוס
(כגון העדר אפשרות לבצע העתקה מהירה של המידע המצוי בתפוסים בחצרי המשיב
בכלל, ותוך הגבלת תאריכי חיפוש בפרט). בשלב זה לא הובאה כל ראיה התומכת בטענות
המשיב בהקשר זה. העניינים המקצועיים שנמסרו למומחה המחשבים מטעמו של הכונס
אינם מהווים מטבע הדברים ידיעה שיפוטית ומכל מקום לדידנו כל ההנחות שהונחו על
ידי הכונס ואיש המחשבים מטעמו הן סבירות.
190. אין מקום במסגרת ההחלטה בסעד הזמני לדון בשאלת הסמכות לתבוע את הכונס
במסגרת הליך זה, במקביל לדרישת חילוט הערבות. איננו קובעים מסמרות בסוגיה ויש
להניח כי תידון במסגרת התביעה לגופה.
191. מהנימוקים המפורטים לעיל – עתירת המשיב לחילוט ערבות הכונס נדחית.
192. ברי כי בשל ההחלטה להותיר את צו התפיסה על כנו נדחית מאליה גם הבקשה לחילוט
ערבות המבקשת.
193. המבקשת תגיש בתוך 30 ימים כתב תביעה עיקרי וכן תגיש בתוך המועד האמור כתב
הגנה לכתב התביעה שהוגש על ידי המשיב.
194. המשיב יגיש כתב הגנה לתביעה עיקרית בתוך 30 ימים לאחר מכן.
50 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
9. בסיפא ההחלטה המקורית, לאחר עריכת איזונים בין זכויות הצדדים, ניתן צו שבמסגרתו
מונה עוייד עמית וולף ככונס נכסים לפי תקנות 111 ו 123 לתקנות סדר הדין וסעיפים 16-
17 לחוק עוולות מסחריות (להלן – כונס הנכסים או הכונס). עוד מונה איש מחשבים מיומן
אשר עובד עם כונס הנכסים (להלן מומחה המחשבים) כבעל תפקיד המיומן לביצוע
פעולת חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, לפי סעיף 23א לפקודת
סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט 1969, על מנת לסייע לכונס הנכסים
בביצוע הפעולות שנדרש לבצע מכוח ההחלטה.
10. בהחלטה המקורית נתן בית הדין צו שהורה לכונס הנכסים להעתיק את כל תכתובות
הדוא"ל וכל הצרופות שלהן (לרבות דוחות, מסמכים, תמונות ומידע שנלווה אליהן בכל
דרך אחרת) אשר הועברו מתיבת הדוא"ל של העבודה amir@mva.ltd לתיבת הדוא"ל
הפרטית amir1.gilboa@gmail.com מיום 1.10.21 ואילך (להלן – החומר שתפיסתו
נדרשת).
11. אשר להיקף הצו, נקבע כי הליך ההעתקה ו/או התפיסה יתבצע בנפרד מהליך העברת
החומר הרלבנטי והמסמכים לידי המבקשת, כך שהוא יתבצע באופן דו שלבי, בהתאם
לתקנה 18 לתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין) תשנ"ט 1999. ראשית, באמצעות
כונס הנכסים יועתק (ורק ככל שלא יהיה אפשרי להעתיק אזי ייתפס) חומר ומידע כפי
שיפורט בצו. החומר יישמר על ידי כונס הנכסים, שלא יעבירו למבקשת. לאחר קיום דיון
במעמד הצדדים, יצומצם העיון שיותר למבקשת במסמכים, כך שהעיון יוגבל לכל היותר
למסמכים רלבנטיים בלבד, והכל לאחר שמיעת טענות המשיב ושקילתן.
12. ביום 29.11.21 הגיש הכונס "בקשה דחופה למתן הוראות מטעם כונס הנכסים" (להלן –
הבקשה להרחבת הצו המקורי) ובה ביקש, בין השאר, להורות לו לתפוס כל חומר ו/או
מסמך פיזי שיימצאו בחצרי המשיב ו/או ברכבו ואשר הכונס יסבור שהם קשורים ו/או
נוגעים כביכול לעבודת המשיב אצל המבקשת ו/או לחומר שתפיסתו נדרשת, וזאת, ללא
הגבלת מועדים וכן להורות לו לבצע העתקות נאמנות למקור של כל החומרים ו/או
המסמכים ו/או תיבות הדוא"ל ו/או חשבונות הענן ו/או ציוד מחשבים מכל סוג שהוא
ו/או מכשירי טלפון נייד שייתפסו במהלך הכינוס, ללא הגבלת מועדים. עוד ביקש הכונס
לאפשר לו לתפוס את כל שצויין בבקשתו ולבצע העתקה נאמנה למקור במעבדת מומחה
המחשבים (בחברת טיק טק טכנולוגיות בעיימ) ובנוכחות הכונס, תוך שמומחה המחשבים
יהיה רשאי לבצע החלפת סיסמאות לחשבונות הענן ולתיבת הדוא"ל. בנוסף ביקש הכונס
כי תינתן החלטה שהצו המקורי כולל בחובו את העתקת כל תיבות הדוא"ל של המשיב
ככל שישנן, וזאת בנוסף לתיבת הדוא"ל amir1.gilboa@gmail.com בין אם היא/הן
פועלות באמצעות חשבון ענן ובין אם היא/הן פועלות בכל דרך אחרת. הכונס נימק את
הבקשה להרחבת הצו המקורי במספר הנמקות.
13. בו ביום (29.11.21) ניתנה החלטה, כדלקמן :
5 מתוך 51
345678
10
10
9
11
12
13
14
15
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
"בטרם תינתן החלטה יבהיר כונס הנכסים לאחר שיערוך בירור עם מומחה
המחשבים, את הנקודות הבאות:
(1) האם לא ניתן לבצע העתקה מלאה של כלל החומר, התכתבות והמסמכים
שהועברו מתיבת הדוא"ל של העבודה אל תיבת הדוא"ל הפרטית (וכל תיבה פרטית
אחרת של המשיב), קרי האם על מנת לבצע העתקה מלאה של כל החומר
והמסמכים שהועברו מתיבת הדוא"ל של העבודה אל תיבות הדוא"ל הפרטיות יש
הכרח להעתיק את כל תכולת תיבות הדוא"ל הפרטיות (ורק במועד מאוחר יותר
לבצע חתכי חיפוש הנוגעים למשלוח מסמכים מתיבת הדוא"ל של העבודה).
(2) האם אין אפשרות להגביל מלכתחילה את ההעתקה כך שזו תתייחס למועד
שמיום 1.10.21 בלבד. .."
14. ביום 30.11.21 הגיש הכונס הודעה דחופה ובה הבהיר, בין היתר, שיש הכרח לבצע העתקה
נאמנה למקור מלאה, לרבות של כל תכולת תיבות הדואייל הפרטיות ורק לאחר השלמתה,
במועד מאוחר יותר, ניתן יהיה לערוך חתכי חיפוש לרבות חתכי חיפוש הנוגעים למשלוח
הודעות דוא"ל ומסמכים מתיבת הדוא"ל של העבודה וכי אין אפשרות להגביל מלכתחילה
את ההעתקה כך שזו תתייחס למועד שמיום 1.10.21 ואילך בלבד.
15. בהתאם, ולאור הודעת הכונס, ניתנה ביום 30.11.21 ההחלטה הבאה (להלן – ההחלטה
המשלימה או הצו המשלים), אשר תיקנה את ההחלטה המקורית, על מנת שלא לסכל את
אפשרות התפיסה של החומר שתפיסתו נדרשת, כדי לאפשר העתקה מלאה של כל החומר
ולהבטיח שלא יוותרו בידי המשיב מסמכים רלבנטיים ולא תתאפשר לו גישה לחומר
שנתפס עד החלטה אחרת, על מנת שההחלטה המקורית לא תתרוקן מתוכן. צויין כי
ההחלטה המשלימה מתקבלת גם לאור הבהרת מומחה המחשבים כי לא קיימת אפשרות
טכנית לבצע העתקה חלקית של החומר. להלן יפורטו עיקרי ההחלטה המשלימה:
א. כונס הנכסים יתפוס כל חומר ו/או מסמך פיזיים שיימצאו בחצרי המשיב ו/או
ברכבו ו/או במחסנו ואשר הכונס יסבור כי הינם קשורים ו/או נוגעים כביכול
לעבודתו של המשיב אצל המבקשת ו/או לחומר שתפיסתו נדרשת כהגדרתו בסעיף
87 להחלטה מיום 25.11.21, ללא הגבלת מועדים.
ב.
ג.
ד.
כונס הנכסים יבצע העתקות נאמנות למקור מלאות של כל החומרים ו/או
מסמכים ו/או תיבת/ות דוא"ל ו/או חשבונות ענן ו/או ציוד מחשבים מכל סוג
שהוא ו/או מכשירי טלפון נייד, אשר ייתפסו במהלך כינוס הנכסים, ללא הגבלת
מועדים. ההעתקה תבוצע במעבדת מומחה המחשבים, בנוכחות כונס הנכסים.
מומחה המחשבים מטעם כונס הנכסים יהא רשאי במועד הליך כינוס הנכסים
לבצע החלפת סיסמא/ות לחשבונות הענן ו/או לתיבת/ות הדוא"ל של המשיב
(הסיסמאות יוותרו בידי כונס הנכסים ומומחה המחשבים מטעמו).
הצו הקבוע בסעיף 87 להחלטה מיום 25.11.21 כולל בחובו את העתקת כל
תיבת/ות דואייל של המשיב ככל שישנה ישנן, זאת בנוסף לתיבת הדוא"ל
6 מתוך 51
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
222222
30
31
32
33
34
35
23
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
195. למען הסר ספק מובהר שוב כי כל קביעותינו בהליך זה הן לכאוריות, כיאה לשלב
המקדמי בו אנו מצויים.
סוף דבר
196. הבקשה לביטול צו התפיסה נדחית. צו אנטון פילר עומד על כנו. על הצדדים והכונס
לפעול בהתאם להנחיות לעיל, לצורך העברת מידע למבקשת מחד גיסא והשבת התפוסים
למשיב מאידך גיסא.
18
197. הבקשה להגבלת עיסוקו של המשיב מתקבלת בחלקה. המשיב יימנע מלהתקשר עם 26
הלקוחות המנויים בנספח א1 לתצהיר בר תנא (קרי עם כל הלקוחות המצויים בנספח זה,
למעט הלקוח נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ, שמספרו 27 לרשימה). הגבלה זו תחול
במשך 6 חודשים ממועד סיום העסקת המשיב אצל המבקשת, קרי עד יום 15.5.22.
198. הבקשה לחילוט ערבותו של הכונס נדחית.
שאלות ההוצאות
199. אשר להוצאות המבקשת – המבקשת נשאה עד כה בהוצאות הכונס בסך 106,399 ₪. כן
נשאה המבקשת בשכ"ט עורכי דינה, בהוצאות גישור וכיוצ"ב ובסך כולל של 230,731 ₪.
יחד עם זאת, לא מצאנו מקום, בשלב הנוכחי, להעתר לבקשת המבקשת ולחייב את המשיב
בהוצאות אלה. הדברים בשלב זה הוכחו לכאורה בלבד. אין בטחון כי הקביעות יישארו
על כנן בתביעה עיקרית. סבורים אנו כי השתתת כל הוצאות המבקשת על המשיב בשלב
זה, מקל וחומר בנסיבות הספציפיות של הגבלת העיסוק, אינו מידתי.
200. לאחר ששקלנו את הדברים מצאנו לקבוע כי המשיב יישא בשלב זה בהוצאות המבקשת
בסך 25,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה.
201. אשר להוצאות הכונס – הכונס נדרש להגיש תגובתו המתנגדת לבקשה לחילוט ערבותו.
ברי כי ענין זה מצדיק השתת הוצאות. אולם לא מצאנו מקום להטיל על המשיב, בין
השאר, נוכח מצבו התעסוקתי בשלב זה, בסכום שנדרש על ידי הכונס אלא בסכום של
7,000 ₪ בלבד. ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה.
ניתנה היום, ו' אדר א' תשפ"ב, (07 פברואר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
–
19
20
21
22
23
24
25
26
27
285
Se
נציג ציבור (עובדים)
כרמית פלד, שופטת
מר אברהם בן קרת
אבייד
נציגת ציבור (מעסיקים)
גב' יעל רודניקי
51 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
amirl.giboa@gmail.com, בין אם היא/הן פועלת/ות באמצעות חשבון ענן ובין
אם היא/הן פועלת/ות בכל דרך אחרת.
16. הצו, בהתאם להוראות ההחלטה המשלימה, בוצע ביום 1.12.21 (לעיל ולהלן גם
התפיסה). דוח מטעם כונס הנכסים הוגש ביום 2.12.21.
צו
17. דיון במעמד הצדדים וכונס הנכסים נקבע ליום 6.12.21. בבוקר יום הדיון 6.12.21 הגישו
הצדדים, "בקשה דחופה ומוסכמת לדחיית מועד דיון ולמתן תוקף של החלטה להסכמת
ביניים של הצדדים" (להלן – הסכמת הביניים). בעת הגשת הסכמת הביניים היה המשיב
מיוצג על ידי בא כוחו, עוייד אורון אביקסיס.
18. בבקשה למתן תוקף של החלטה להסכמת הביניים צויינו, בין היתר, הדברים הבאים:
"1. הצדדים מבקשים לבוא בדברים בזמן הקרוב ולבחון הגעה להסדר מוסכם.
2. לצורך גיבוש הסכמות בין הצדדים מוסכם על הצדדים כי בשלב הראשוני כונס
הנכסים ואיש המחשבים יעבירו לצדדים, בהקדם האפשרי, תדפיסי נדונים (דוגמת
נספח ח' לבקשה כאשר זו כוללת במידת האפשר גם אינדיקציה לצירוף קובץ לדוא"ל
כשזה כולל אף את שם הקובץ המצורף) של כלל תיבות הדוא"ל והתיקיות שנתפסו
על ידי כונס הנכסים בחשבונות ה GMAIL והענן של המשיב לרבות בכתובת
amir1.gilboa@gmail.com וזאת לתקופה מ 1.8.21 ועד היום (וללא כל הגבלה
נוספת תוך שמוסכם כי לעת הזו בלבד לא יהיה צורך בשחזור נתונים) (להלן ביחד
– דוח הנדונים או התדפיס).
3. לאחר קבלת התדפיס יוכל ב"כ המבקשת לבקש מהכונס (אגב ידוע המשיב בכתב
אודות הבקשה) לקבל לעיונו העתק מאימיילים ספציפיים (על צרופותיהן) שנכללים
בדוח הנדונים ומוסכם על הצדדים כי כונס הנכסים יהיה רשאי להעביר אי מיילים אלו
(לרבות צרופותיהן) לב"כ המבקשת ללא הגבלה, אלא אם כן ב"כ המשיב יתנגד לכך
מראש ובכתב (לא יאוחר מיום עסקים מיום פניית המבקשת לקבלת החומר) בטענה
כי מדובר בחומר אישי פרטי שאינו מקצועי לחלוטין. במקרה של התנגדות כאמור
יעיין כונס הנכסים בדו"ח הספציפי (על צרופתו) וככל שיווכח כי המדובר אכן בדוא"ל
שעניינו פרטי לחלוטין, ללא כל נגיעה מקצועית, זה לא יועבר למבקשת – ולהיפך.
מוסכם על הצדדים כי החלטתו של כונס הנכסים בענין זה תהא סופית ומכרעת
והצדדים לא יבואו אליו ו/או למומחה המחשבים שמטעמו, בכל טענה ו/או תביעה
בהקשר זה.
4. עוד מוסכם על הצדדים כי כונס הנכסים יעביר לצדדים את מלוא הדוח אותו הגיש
לבהי"ד על מלוא נספחיו.
5. מוסכם על הצדדים כי לעת הזו כל צד שומר על מלוא זכויותיו וטענותיו ואין באמור
לעיל משום הודאת בעל דין וכי בשלב זה, אף לאחר הליך הגילוי החלקי כאמור ועד
להחלטה אחרת של בית הדין הנכבד, ימשיך כונס הנכסים (לרבות חברת המחשבים
הפועלת מטעמו) להחזיק במלוא החומרים/חפצים שנתפסו על ידו".
19. ביום 6.12.21 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הביניים.
20. ביום 23.12.21 התקיים דיון במעמד הצדדים, באי כוחם, כונס הנכסים ומומחה
המחשבים, מר יואב זילברשיין.
25
26
27
28
29
30
31
34
35
36
37
38
=221561% 2222222222222 232323 3
13
14
17
18
19
20
21
23
24
7 מתוך 51
2
3
4
567820
10
11
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
21. ב"כ הצדדים העלו בפתח הדיון בקשה משותפת לשנות את סטטוס התיק לפתוח לציבור
וביקשו כי התיק יתנהל באופן פומבי ויוסר צו איסור הפרסום. בית הדין נעתר לבקשה
המשותפת.
22. במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמה הבאה, אשר קיבלה תוקף של החלטה :
”1. המשיב יערוך פגישה עם איש המחשבים, שלא בנוכחות כונס הנכסים,
ובמסגרתה יבחן ביחד עם איש המחשבים את התמונות האישיות המצויות באייפון,
באייפד ובמחשב הנייד והכל תחת ספריית תמונות. ככל שבהתאם לשיקול דעתו
הבלעדי של איש המחשבים יהיה מדובר בתמונות אישיות, או ככל שמדובר בתמונות
שצולמו במועד שקודם ליום 1.9.20 יקבל המשיב העתק של התמונות. הפגישה בין
איש המחשבים לבין המשיב תערך בתוך 14 ימים בתיאום ישיר בין השניים.
2. המשיב ישא בהוצאות איש המחשבים עבור הפגישה האמורה.
3. איש המחשבים יערוך דו"ח בנוגע לפגישה.
4. בשלב זה ועד החלטה אחרת ו/או הסכמה של הצדדים, המכשירים (אייפד, אייפון
ומחשב נייד) יישארו בחזקתו של כונס הנכסים. "
23. עוד הסכימו הצדדים במעמד הדיון לפנות להליך של גישור. כן הוסכם על ידי הצדדים כי
עד לאחר דיון הגישור ועד לדיון נוסף שנקבע בבית הדין ליום 31.1.22 המשיב לא יפנה ולא
יתקשר למי מלקוחות המבקשת המצורפים בנספח א1-א2 לבקשה וכי כל צד שומר על
טענותיו ואין בכך כדי להוות הודאה כלשהי בטענות הצד שכנגד (להלן – ההסכמה בנוגע
לאי תחרות). הסכמות אלה קיבלו תוקף של החלטה.
24. הצדדים פנו להליך גישור, כעולה מהודעה שהוגשה ביום 2.1.22.
25. ביום 9.1.22 הוגשה הודעה על החלפת ייצוג של המשיב, למשרד באי כוחו הנוכחיים וכן
הוגשה הודעה בענין שחרור המסמכים שבידי כונס הנכסים, בקשה לעיין במסמכים
פלוניים ובקשה לקדם ולהביא את ההליך הזמני לסיומו"י. המבקשת הגישה ביום 13.1.22
תגובתה המתנגדת. ביום 13.1.22 הגיש המשיב תשובה לתגובה.
26. ביום 15.1.22 ניתנה החלטת בית הדין שקבעה כי נוכח הסכמת המשיב ועל יסוד הסכמת
הביניים שקיבלה תוקף של החלטה עוד ביום 6.12.21 על הכונס להעביר לעיון שני הצדדים
את העתקי כל הודעות הדוא"ל המקצועיות שהתבקשו על ידי המבקשת.
27. מובהר כי מפאת קוצר היריעה והזמן ומאחר ובפרק הזמן הקצר מיום 9.1.22 (מועד הגשת
הבקשה להחלפת ייצוג) ועד יום 31.1.22 (מועד הדיון השני במעמד הצדדים) הוגשו כ 20
בקשות, תגובות ותשובות לתגובות אשר כולן הצריכו מתן החלטות רבות ודחופות, לא
יפורטו בהחלטה זו כל טיעוני הצדדים בבקשות ובתגובות וכן לא יפורטו כל ההחלטות
הרבות שניתנו, על נימוקיהן, אלא רק עיקרי הדברים, ככל שנדרשים להחלטה זו.
28. ביום 20.1.22 ניתנה החלטה שהורתה לכונס, בשנית (לאור התנגדות נוספת שהועלתה)
להעביר לעיון הצדדים את כל הודעות הדואייל שצורפו להודעת הכונס שהוגשה לבית הדין,
למעט הודאה אחת (114) שככל הנראה איננה הודעה מקצועית. כן ניתנה הוראה לכונס
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
2222222
30
31
32
33
34
35
8 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
32
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
להעביר לעיון הצדדים את המסמכים הפיזיים שנתפסו בהליך הכינוס ואשר נחזים להיות
חומר מקצועי, שכן אין שוני בין החומר הפיזי האמור לבין העתקי הודעות הדוא"ל
המקצועיות. ניתנה הנחיה לכונס שלא להחזיר למשיב, באותו שלב, את המכשירים
שנתפסו בהליך הכינוס (מחשב נייד, מחשב נייח, אייפון, אייפד שני דיסק און קי ומחשב
שהיה בשימוש המשיב בעבודתו אצל המבקשת, להלן יכונו כולם – המכשירים התפוסים
או התפוסים). וזאת, בין השאר, לאור הבהרת הכונס שטרם בוצעו פעולות של חיפוש
וסריקה במכשירים התפוסים. עוד התבקשו במסגרת החלטה זו הבהרות מהכונס, בין
היתר, לצורך בחינת מתן החלטה המורה לשחרר לידי המשיב את הגישה לתיבת הדוא"ל
שלו amir1.gilboa@gmail.com ולחשבון הענן שלו של גוגל.
29. בין לבין הוגשו אף בקשות בענין שכייט של הכונס וביום 20.1.22 ניתנה החלטה המורה
למבקשת לשלם לכונס את שכר טרחתו בהתאם לחשבון אשר נשלח אליה.
30. ביום 24.1.22 ניתנה החלטה המורה להחזיר לשימוש המשיב את הגישה לתיבת הדוא"ל
הפרטית שלו amir1.gilboa@gmail.com ולגיבוי הענן של אותו חשבון, לאחר שיימחק
מאותו חשבון כל חומר שהועבר מתיבת הדוא"ל של העבודה amir@mva.ltd לתיבת
הדואייל הפרטית amir1.gilboa@gmail.com. בהחלטה, שניתנה לבקשת המשיב מיום
18.1.22 להשיב לידיו את האמור, הובהר כי אצל הנאמן קיים העתק נאמן למקור של כל
המידע והמסמכים שהועתקו מתיבה זו.
31. כן נדחתה, מהנימוקים המפורטים בה, בקשת המבקשת שלא למסור למשיב את הגישה
לחשבון האמור, מאחר ומדובר לטענת המבקשת ביראיות מקור' שיתכן ויידרשו על ידי
המשטרה בעת שתגיש המבקשת תלונה כנגד המשיב.
32. ביום 26.1.22 ניתנה החלטה אשר שבה ומורה לכונס, חרף בקשות שונות של הצדדים
הכונס, להחזיר למשיב את הגישה לתיבת הדראייל הפרטית
amir1.gilboa@gmail.com ולגיבוי הענן של אותו חשבון (לאחר מחיקת כל חומר
והבהרות
שהועבר מתיבת הדוא"ל של העבודה לתיבת הדוא"ל הפרטית).
33. ביום 30.1.22 הגיש המשיב ייתשובה לבקשה לסעדים ארעיים וזמניים, בקשה לדחיית
הבקשה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים קיצוני, בקשה לשחרר את כלל הנכסים שנתפסו
ובקשה לחילוט הערבויות שהפקידו המבקשת וכונס הנכסים". התגובה נתמכה בתצהירו
(להלן – תצהיר המשיב). בתגובה נטען, בין השאר, כי בקשת החברה הוגשה בחוסר ניקיון
כפיים קיצוני, תוך הצגת מצגי שווא, הסתרת עובדות ומבלי שהמצהיר מטעם החברה
התייצב לדיון. המבקשת יזמה את ההליך ומנהלת אותו רק על מנת לרגל ריגול עסקי אחרי
המשיב. המידע שבית הדין התיר תפיסתו כבר היה מצוי בידי המבקשת טרם הגשת
בקשתה (כעולה מטענתה שכל המידע שהיה קיים בתיבת הדוא"ל של העבודה גובה בענן)
והיא כלל לא ביקשה אותו מהכונס. החברה אך מבקשת לקבל לידיה מאות נכסים שלא
הוגדרו בצו בית הדין ונתפסו על ידי הכונס.
9 מתוך 51
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
שראל
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 58511-11-21
34. לתמיכה בטענתו כי המבקשת חסרת תום לב בפנייה לבית הדין המשיב מדגיש כי מתוך
339 הודעות להן טענה המבקשת בבקשתה, ביקשה לקבל מהכונס רק 52 הודעות (במסגרת
הסכמת הביניים) ומתוך אלה רק 2 הודעות נשלחו מתיבת הדוא"ל של העבודה, כך שהלכה
למעשה ביקשה לקבל לידיה רק 2 הודעות מתוך 339 הנייל (אם כי המשיב, אשר ידע שאין
לו מה להסתיר, הסכים לשחרר 49 מסמכים נוספים לטובת המבקשת, על אף שלא נכללו
בצו המקורי).
35. בתגובתו עתר המשיב, בין השאר, לחילוט הערבויות שהופקדו מכוח ההחלטה המקורית
– הן ערבויות המבקשת והן ערבות הכונס. כל טענות המשיב בתגובתו יפורטו להלן, במידת
הצורך, בדיון לגופן של הטענות.
–
36. ביום 31.1.22 התקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם במהלכו חודדו המחלוקות.
37. ביום 2.2.22 הגישה המבקשת תשובה לתגובה, נתמכת בתצהיר בר תנא (להלן – תצהיר
התגובה של בר תנא). בתשובה לתגובה נטען כי המבקשת פנתה לבית הדין בידיים נקיות
ובתום לב כשבפיה צידוקים מספקים למתן הצו, אשר אכן ניתן בפועל. גם העובדות שביחס
אליהן אין מחלוקת מצדיקות מתן הצו. כך למשל העובדה שהסתבר למבקשת בדיעבד
שהמשיב העביר מאות הודעות מתיבת הדוא"ל של העבודה לבית הדואייל הפרטית שלו –
הודעות שרובן ככולן מכילות מידע מקצועי ורגיש של המבקשת וכי הצלבת הנתונים,
לימדה על מחיקה מכוונת של הודעות שהעביר המשיב לעצמו. נימוקי התשובה לתגובה
יפורטו להלן, במידת הצורך, בדיון בטענות לגופן.
38. ביום 2.2.22 הגיש כונס הנכסים תגובתו לבקשת המשיב לחילוט הערבויות.
39. ביום 3.3.22 הגיש המשיב תצהיר משלים במסגרתו התייחס לתשובת המבקשת לתגובתו
(להלן – התצהיר המשלים, שעיקריו יפורטו בהמשך בגוף ההחלטה, ככל שנדרש).
40. ביום 3.2.22 התקיים דיון הוכחות, בבקשת המשיבה (אשר התקבלה, בהתאם למפורט
בהחלטה המקורית, על יסוד טענותיה במעמד צד אחד) ובבקשת המשיב לבטל את
ההחלטה המקורית ואת ההחלטות שמשלימות אותה. בדיון נחקרו על תצהיריהם בר תנא
והמשיב.
41. טרם כניסה לעובי הקורה נבהיר כי כל קביעותנו בשלב זה הן לכאוריות בלבד, לאור
השלב שבו מצוי ההליך, טבעו של ההליך וטבעם של הסעדים הנדונים במסגרתו.
האם יש מקום להורות על ביטול צו אנטון פילר שניתן במעמד צד אחד
מסגרת נורמטיבית
42. תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט 2018 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי),
החלה בשינויים המחוייבים בבית הדין לעבודה כקבוע בסעיף 129 לתקנות בית הדין
לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב 1991, קובעת, בין השאר, כי בית משפט רשאי ליתן סעד זמני
יאם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים
למתן הסעד כאמור בפרק זה ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה". עוד קובעת
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
29
30
31
22228.
32
33
34
10 מתוך 51
