בפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקש
ג. ע
ע"י ב"כ עוה"ד ג'קלין סוויד כרכבי
נגד
משיבה
ב. ע
ע"י ב"כ עוה"ד סאמי פייסל
פסק דין
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת רויטל באום) מיום 14.9.2022 בתיק תלה"מ 31312-06-21 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), אשר במסגרתה דחה בית משפט קמא בקשה לאכוף את זמני השהות שנקבעו בהחלטת בית משפט קמא מיום 2.7.22, וסירב לנקוט בהליך לפי פקודת בזיון בית המשפט.
רקע בזעיר אנפין
2. המבקש והמשיבה (להלן גם: "הצדדים"), נוצרים מארוניים אשר נישאו זל"ז בשנת 1998. מנישואי הצדדים נולדו ארבעה ילדים כדלקמן: ח' יליד 2004, ק' ילידת 2005, נ' ילידת 2011 ו-ר' ילידת 2014.
3. יחסי הצדדים עלו על שרטון, וביום 14.6.2021 הגיש המבקש את התביעה קמא למשמורת הקטינים.
4. ביום 6.7.22 התקיים דיון בתיק קמא בנוכחות הצדדים. במסגרת הדיון הודיעו הצדדים לפרוטוקול, כי הגיעו להסכמות וחתמו על הסכם הכולל הסכמה לגירושין דתיים, הסדר רכושי מלא וכן התייחסות למלוא העניינים הנוגעים לארבעת הקטינים. ההסכם הוגש לבית משפט קמא וסומן ה/2 (להלן: "ההסכם").
5. בית משפט קמא אישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין, למעט הוראות סעיפים 1.2-1.4, אשר עוסקות בגירושין הדתיים של הצדדים, ואינן בסמכות בית משפט קמא.
6. בכל הקשור למשמורת הקטינים וזמני השהות, ההסכם קובע כדלקמן (סעיפים 2.1 – 2.3 להסכם):
א. הקטינים ח' ו-ק' יהיו במשמורתו הקבועה של המבקש; המשיבה תפגוש אותם פעם בשבועיים בימי שיש-שבת, ויוכלו ללון בדירתה ככל שיחפצו בכך.
ב. הקטינה נ' תהיה במשמורת הקבועה של המבקש. המשיבה מתחייבת להירתם לתכנית טיפולית ולהדרכה הורית לצורך חידוש הקשר בינה לבין נ'. חידוש הקשר בין המשיבה לבין נ' יהיה בהתאם להסכמות שיתקבלו בין הצדדים ובהתאם להמלצות המטפל.
ג. הקטינה ר' תהיה במשמורתה הקבועה של המשיבה ויתקיימו זמני שהות עם המבקש: בימי ב' ו-ד' המבקש יאסוף את ר' מהמסגרת הלימודית וישיבה לבית המשיבה לאחר 4 שעות; בימי חופשות יאספה בשעה 8:00 וישיבה לבית המשיבה בשעה 14:00. בסופי שבוע המבקש יאסוף את ר' בשעה 12:00 והמשיבה תשיבה לביתה ביום שבת בשעה 19:00. בסוף השבוע העוקב, המבקש יאסוף את ר' מבית המשיבה ביום שבת בשעה 12:00 והמשיבה תאסוף את הקטינה ביום ראשון בשעה 19:00.
7. ביום 3.8.22 הגיש המבקש בקשה דחופה בתיק קמא, לפי פקודת בזיון בית משפט, וביקש לאכוף את זמני השהות עם הבת ר', מאחר שלטענתו המשיבה מונעת את המפגשים עמה שנקבעו בהסכם. במסגרת הבקשה קמא, פירט המבקש שורת מקרים שהמשיבה מנעה ממנו את המפגש עם ר', ביטלה מפגשים וגרמה לו לנתק קשר עם הקטינה (להלן: "בקשת הבזיון").
8. בו ביום, 3.8.22, ניתנה החלטת בית המשפט קמא בבקשת הבזיון, כהאי לישנא:
"ראשית יאמר, כי ההחלטה האם קטין ישהה עם מי מהוריו או ילון בביתו אינה (!) החלטה של הקטין, אלא של ההורים, ובמקרה דנן – של בית המשפט שנתן תוקף של החלטה להסכמותיהם. על שני ההורים לכבד את ההחלטה, ואין צורך להתכתש בעניין זה.
שנית, ב"כ האב תעביר עותק הבקשה והחלטה זו לתגובת ב"כ האם בתוך 14 יום מההמצאה. הפגרה במניין הימים.
הואיל ומדובר בבקשה דחופה שהוגשה בפגרה – יצורף אישור מסירה עד ליום 8.8.22, שאם לא כן – הבקשה תמחק ללא צורך בהחלטה נוספת".
9. ביום 28.8.22 הוגשה תגובת המשיבה לבקשת הבזיון. התגובה ברובה הובאה מפיו של בא כוחה בהליך קמא, עוה"ד סמי פ. פייסל, במסגרתה תיאר שני מפגשים שהיו לו עם הקטינה, במהלכם תיארה בפניו כי איננה מעוניינת להיפגש עם אביה (המבקש), וכי אביה מדבר בגנות אימה. כן לדברי עו"ד פייסל, הקטינה איימה בהתאבדות (על ידי קפיצה מהחלון) ככל שהמשיבה ובא כוחה ימשיכו לנסות לשכנעה להיפגש עם המבקש.
10. ביום 12.9.22 הגיש המבקש את תשובתו לתגובת המשיבה, במסגרתה שב וטען כי הקטינה ר' עוברת "שטיפת מוח" על ידי המשיבה וכי לא פגש בקטינה מאז 16.7.22. כן טען כי ביקש מהמשיבה להיפגש עם הקטינה אפילו כדי לשמוע מפי הקטינה כי איננה מעוניינת להיפגש עמו – אך המשיבה מתעלמת מבקשותיו; המבקש ביקש את התערבות בית משפט קמא לכפות על המשיבה לקיים את תנאי ההסכם לטובת הקטינים ולא לערבם בהסכסוך בין הצדדים, וכן לערב את כל הגורמים הרלוונטיים הדרושים לטובת הקטינה ומצבה הנפשי.
11. ביום 14.9.22 ניתנה החלטת בית המשפט קמא, נשוא בקשת רשות ערעור זו, כדלקמן:
"לאחר שעיינתי בבקשת האב לפי פקודת ביזיון בימ"ש, בתגובת האם ובתשובת האב – אני סבורה כי הליך לפי פקודת ביזיון בימ"ש אינו הליך מתאים בנסיבות העניין. אין כל ביזיון של החלטת בית המשפט; ישנה התנהלות הורית לא מיטיבה של שני ההורים עם הקטינה, כאשר שניהם מעמידים אותה במבחני נאמנות – פעם עושה כן האב, פעם עושה כן האם. הקטינה מגיבה להתנהגות שני ההורים.
יתכבדו ההורים וישאו בתוצאות התנהלותם ההורית; בית המשפט איננו תחליף להורים, אף אינו יכול לשמש כגננת בכל פעם שמי מהם פועל באופן שאינו מיטיב עם הקטינה, ואם ההורים אינם לומדים כיצד עליהם להתנהל במסגרת הדרכת הורים – יחזו במה עיניהם בתוצאות התנהגותם".
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
12. להלן תמצית טענות המבקש:
א. שגה בית משפט קמא עת לא אכף את זמני השהות שאושרו על ידו בהחלטה שיפוטית מיום 6.7.22, ובכך אישר את הנתק בין המבקש לקטינה והפך שותף בגרימת הניכור ההורי.
ב. בדחותו את בקשת הבזיון קמא, הותיר בית משפט קמא את המבקש ללא מזור או פתרון כלשהו ביחס לבעיית הניכור ההורי שנרקמת על ידי המשיבה. היה על בית משפט קמא לפעול באופן מיידי להטלת סנקציה על המשיבה ולאכוף את זמני השהות שניתנו ואושרו על ידו.
ג. בית משפט קמא חרג מסד הזמנים שנקבע בנוהל נשיאת בית המשפט העליון לטיפול בסוגיית הניכור ההורי, עת נתן למשיבה היתר להמשך קיום הניכור ההורי מאז 16.7.22 ועד היום; לא נקבע מועד לדיון במעמד הצדדים, לא מונתה עו"ס לס"ד לבדיקת החשש לניכור הורי ולא ניתנה כל החלטה אופרטיבית בבקשה לבזיון.
ד. המבקש לא פגש בקטינה ר' מאז 16.7.22 ו-ר' לא נפגשה עם אחיה ואחיותיה, מה שלבטח משליך על מצבה הרגשי, והכל מחמת החלטת המשיבה לנתק את ר' משורשיה וממשפחתה.
ה. טעה בית משפט קמא עת קבע כי על המבקש לשאת בתוצאות התנהלותו ההורית, שעה שהוא ההורה היחיד שעובר הדרכה הורית, ואילו המשיבה לא התייצבה לשום מפגש בהדרכה ההורית מחמת שיקוליה האישיים וחששותיה מחשיפת אלימותה כלפי הקטינות.
ו. טעה בית משפט קמא עת החליט להימנע ממתן החלטה, וקבע קביעות בעניין התנהלות ההורים (אם היא מיטיבה אם לאו), ללא קבלת תסקיר מקצועי שיביע עמדה בעניין זה לאחר הנתק שתואר לעיל; החליט בית המשפט קמא שהיעדר התייחסות לבקשה זה הפתרון לניכור ההורי המתואר, ובכך מעניש את המבקש על אף שהוא מתייצב להדרכה ההורית והמשיבה מתנהלת בביריונות, לא נרתעת מהפרותיה ולא מתקנת את מחדליה.
ז. שגה בית המשפט קמא עת קבע כי ההליך לפי פקודת הבזיון איננו ההליך המתאים. מבחינת סד הזמנים ניתן היה לדון בבקשה לבזיון ולאכוף את זמני השהות באופן מיידי; לעומת הגשת תביעה עצמאית נוספת שאך תגרום לסחבת בכתבי טענות הדדיים ודיון בה ייקבע לאחר מספר חודשים.
טענות המשיבה בבקשת רשות הערעור
13. ביקשתי, וקיבלתי, את תשובת המשיבה לבקשת רשות הערעור. להלן תמצית טענותיה:
א. טענות המבקש בבקשת רשות הערעור מסולפות ושקריות, שעה שהמשיבה ניסתה בכל כוחה ליישם את זמני השהות ולשמור על הקטינה, ומנגד המבקש עצמו לא מקיים את הוראות ההסכם קמא – לא משלם מזונות לבתו הקטינה מיום אישור ההסכם ולא מקיים את סעיפיו הנוגעים לגירושין הדתיים של הצדדים, מה שגם מהווה ביזיון בית משפט.
ב. מיום אישור ההסכם בתיק קמא, המשיבה ניסתה כל העת לשכנע את הקטינה ר' לשמור על קשר עם אביה המבקש ואחיה ולקיים את תנאי ההסכם, אולם הקטינה סירבה לעשות כן מאחר שאביה היה אומר מילים קשות על המשיבה, בפני הקטינים.
ג. ביום 9.12.22 שכנועי המשיבה נשאו פרי והקטינה, ללא ידיעת המשיבה, פנתה למבקש בבית הספר וביקשה לראות את אחיה ואחיותיה בבית המבקש, מה שאכן קרה והקטינה שהתה בבית המבקש עם אחיה עד יום 10.12.22. נוכח זאת, לא ניתן לומר כי במקרה דנן קיים ניכור הורי.
ד. המשיבה כיום בקשר עם שתי בנותיה השוהות בחזקת המבקש; המשיבה מעולם לא הפרה את החלטות בית המשפט וכיבדה אותן, אולם הקטינה ר' היא ילדה עקשנית שידעה והבינה את מהות ההסכם ולא היתה מוכנה לפגוש במבקש כשהשחיר את פני המשיבה בפניה, ואף איימה להתאבד.
דיון והכרעה
14. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתשובת המשיבה ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל הערעור, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות.
להלן אנמק החלטתי.
15. ראשית נבהיר כי אין ממש בטענות המשיבה בכל הנוגע לביזיון בית המשפט מצידו של המבקש (ראו סעיף 13(א) לעיל) בהקשר של ההסכם.
טוענת המשיבה לבזיון בגין אי תשלום מזונות הקטינה – ככל שיש למשיבה טענות בדבר אי תשלום מזונות, הרי שבאפשרותה לפנות לטריבונל המתאים לשם גבייתם. נזכיר בנדון את ההלכה הקובעת, כי הליכים מכוח פקודת בזיון בית משפט נחשבים להליכי אכיפה נוקשים, בעלי אופי מעין-פלילי, ועל כן השימוש בהם ייעשה במשורה, לאחר מיצוי של דרכי אכיפה שחומרתן פחותה (ראו לענין זה אחד מיני רבים – רע"א 2389/22 חברת פריימן הפקות בע"מ נ' גל ביתר שירותי פרסום והפקות בע"מ (21.7.2022));
לעניין אי קיום הסעיפים הנוגעים לגירושין הדתיים של הצדדים, הרי שבפסק הדין שאישר את ההסכם בתיק קמא, צוין מפורשות כי סעיפים 1.2-1.4 להסכם (העוסקים בגירושין הדתיים) מוחרגים מפסק הדין, מאחר שאינם בסמכותו של בית משפט קמא (סעיף 5 לפסק הדין קמא מיום 6.7.22). לכן לא ניתן לאכוף אותם באמצעות פקודת הבזיון.
16. עיון בתשובת המשיבה מלמד כי לטענת המשיבה, הקטינה ר' יצרה אך לאחרונה קשר עם אביה ושהתה בביתו כיממה. מעבר לכך, טענה המשיבה, אין באפשרותה לכפות על הקטינה קיום זמני שהות עם אביה, המבקש. מכאן ניתן ללמוד כי אכן הקטינה לא פוגשת באביה לפי זמני השהות שהוסדרו בהסכם.
17. סבורני כי טענה זו ושאר טענות הצדדים, הקשורים לקיום זמני השהות שנקבעו בהסכם, ראויות להתברר בבית משפט קמא, במעמד הצדדים, במסגרת הבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. אם לא תאמר כן, קיימת אפשרות שאנו משאירים את האב/המבקש, כטענתו, חסר אונים וסעד בכל הקשור לאכיפת זמני השהות עם הקטינה הקבועים בהסכם.
בנדון ראוי לציין את דברי בית המשפט תלה"מ (פתח תקוה) 34110-05-18 נ' נ' מ' (20.12.2020), עימם אני מסכים, כדלקמן:
"8. הפעלת ההוראות לפי פקודת בזיון בית המשפט, על הפרת זמני שהות שנקבעו על ידי בית המשפט, איננה דבר של מה בכך, ויש לשקול את השימוש בהן בזהירות, שמא נמצא עצמנו פוגעים בקטינים, שלכאורה להגנתם מתבקש השימוש בהוראות הפקודה.
זאת ועוד, יש לבחון אם זוהי הדרך הראויה לגרום לקיום זמני שהות שנקבעו בהחלטה שיפוטית, כאשר קביעה זו צריכה להבחן בשלב ראשון, בשים לב לטובת הקטין, אשר ביחס אליו מופרות ההוראות.
לעניין זה נראה כי יש לבחון מי מגיש את הבקשה ומה מטרתו.
8.1. כאשר הורה אחד לא מאפשר להורה האחר לראות את הילדים, חרף החלטות בית המשפט, ניתן להניח שהשימוש בפקודת בזיון בית המשפט, עשוי לסייע ולגרום להורה שמפר את ההחלטה, לקיימה.
על פניו, ניתן לומר כי שימוש כזה משרת את טובת הילדים ומגן על זכותו של ההורה שנמנע ממנו הקשר עם הילדים, כמו גם על זכותם הבסיסית של הילדים, להיות בקשר עם שני הוריהם.
8.2. לעומת זאת, כאשר הטענה הינה שיש הורה שאיננו מעוניין, ולו לכאורה, לראות את ילדיו, אזי יש לבחון את טובת הילדים, ביתר זהירות. במקרה כזה, אין תשובה חד משמעית לשאלה- האם ראוי ורצוי עבור ילדים, שהורה 'סרבן' ייפגש עמם, רק בשל החשש מקנס או מאסר?! ונראה כי מדובר בשאלה שיש לבחון ביחס לכל מקרה, לפי נסיבותיו.
9. אדגיש כי לטעמי, על דרך הכלל, בכל הנוגע להפרה של זמני שהות, יש להעדיף שימוש בכלים טיפוליים, שיסייעו לקיומו של קשר תקין בין כל אחד מההורים לבין הילדים, קשר שנובע מרצון טוב ומאחריות הורית ולא מחשש מפני סנקציות, על פני שימוש בכלים משפטיים.
יחד עם זאת, כאשר אין מנוס, ונקבעים כלים עונשיים, יש לעשות כן במידתיות ובהתאם לנסיבות".
18. לאור הדברים הנ"ל במקרה דנן, ולנוכח נסיבות הענין וטענות הצדדים, טוב היה עושה בית משפט קמא אם היה מקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לבזיון שהגיש המבקש, תוך בחינה שמא הסנקציות העונשיות שבפקודת הבזיון מתאימות, ויכולות לעזור, בקיום זמני השהות שבין המבקש לקטינה, כפי שנקבע בהסכם.
19. במצב דברים זה שוכנעתי לקבל את הערעור, תוך הוראה לבית משפט קמא לקיים דיון בבקשה לבזיון במעמד הצדדים, ואז להחליט בבקשה בהתאם לשיקול דעתו.
20. המשיבה תישא בהוצאות המבקש בבקשה זאת בשיעור של 2,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום מתן פסק דין זה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
21. עירבון שהמבקש הפקיד בהליך יוחזר לו באמצעות באת כוחו.
המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, כ"א כסלו תשפ"ג, 15 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.
