בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 1902-07-21 סי נ' ד'
לפני כבוד השופט סארי ג'יוסי
המבקש
ר' ד'
ע"י ב"כ עוה"ד נ. אפשטיין
נגד
המשיבה
לי א'
ע"י ב"כ עוה"ד י. שלומי
פסק דין
על הפרק, הפניית הורים ובנם לטיפול אצל מטפל פרטי, ושאלת מימונו, וכן מקומו של פוטנציאל
הכנסה של הורה בקביעת חלקו בעלויות אלה.
.1
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ל.
דהן חיון) מיום 21.6.2021 בתלהיימ 32697-09-20 במסגרתה שב בית משפט קמא ואימץ קביעות
קודמות שלו בהתאם להחלטה מיום 20.3.2021, על הפניית הצדדים ובנם הקטין שנמצא במשמורת
אביו המבקש, לטיפול בחידוש הקשר בינו לבין אמו המשיבה, וזאת לצד חידוש הקשר בין בתם של
הצדדים אשר במשמורת האם לבין אביה המבקש.
הפניית הקטין והוריו הייתה לטיפול אצל דייר ענבל קיבנסון, תוך חיוב ההורים בחלקים שווים
בעלויות הטיפול והמפגשים כאשר באחריותם לוודא העברת המימון שאושר על ידי המחלקה
לשירותים חברתיים (900 ₪ לכל אחד מההורים).
בעקבות ההחלטה מיום 20.3.2021, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור ברמייש 13883-05-21 אשר
אף היא נדונה לפני ובמסגרתה הגיעו הצדדים בהמלצתי להסכמה לפיה בית משפט קמא ישוב
וישקול את טענות המבקש בדבר העדר יכולת לשאת בעלויות הטיפול, וזאת לאחר שזה יניח לפניו
תצהיר מפורט בצירוף אסמכתאות וכל מסמך נוסף התומך בטענותיו אלה. עוד הסכימו הצדדים,
כי לאחר שתינתן החלטת בית משפט קמא על יסוד אותן אסמכתאות שהוצגו לפניו, וככל שתוגש
בקשת רשות ערעור על ההחלטה המאוחרת, זו תנותב לפני והצדדים יוזמנו לדיון דחוף במסגרת
הבקשה ללא צורך בקבלת תשובה.
.2
המבקש הגיש אסמכתאות שונות לפני בית משפט קמא אשר נדרש מחדש לשאלת מימון
אותו טיפול אצל דייר קיבנסון, וניתנה מלפניו ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור הנוכחית,
1 מתוך 4
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 1902-07-21 סי נ' ד'
שכאמור חזר במסגרתה על קביעותיו בהחלטה מיום 20.3.2021, היינו, חיוב שני ההורים שווה
בשווה בעלויות הטיפול הפרטי.
.3
המבקש, מאן גם הפעם להשלים עם החלטת בית משפט קמא והגיש את בקשת רשות
הערעור המונחת לפני, ובמצוות הסכמות הצדדים ברמייש 13883-05-21 נותבה אלי, והצדדים
הוזמנו לדיון אשר התקיים לפני היום.
.4
ראשית לטענה, כי שגה בית משפט קמא שעה שסבר שביכולתו של האבא- המבקש, לשאת
בעלויות הטיפול בשיעור מחצית, זאת בשים לב לאסמכתאות שהציג בפני בית משפט קמא בדבר
היותו מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, היותו מצוי בשלב מקדמי של הכנת הבקשה לחדלות
פירעון…", מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה בסך של 2,850 ₪, אינו עובד לאחר שפוטר מעבודתו
בתחילת יוני השנה, מתגורר בשותפות עם אחיו בדירה ששכרו יחד תמורת 1,000 ₪ ולו חובות
המסתכמים בסכום של כ-2 מיליון ₪.
במסגרת החלטתו, ציין בית משפט קמא כי לפניו הוצג אישור לעניין כלל התיקים המתנהלים כנגד
המבקש בלשכות ההוצל"פ, וכן אישור המוסד לביטוח לאומי בדבר קבלת קצבת הבטחת הכנסה.
עוד ציין בית משפט קמא כי שני הליכי חדלות פירעון שנקט המבקש, בוטלו לאחר שלא עמד
בתשלום מזונות, וכי לאחרונה פוטר מעבודתו ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה.
עוד ציין בית משפט קמא את הוצאותיו השוטפות של המבקש של כ-1,700 ₪ הכוללות שכירות
והוצאות החזקת דירה.
כמו כן ציין בית משפט קמא, כי לפניו הוגש תצהיר ביום 9.6.2021, וכן תגובת המשיבה.
בית משפט קמא מצא כי המבקש לא טען באופן מלא בהתאם להחלטת בית משפט שלערעור ייולא
המציא אסמכתאות מהן ניתן ללמוד על מצבו הכלכלי הכולל כמו גם פוטנציאל השתכרותו".
עוד ציין בית משפט קמא, כי המסמכים שהוגשו חסרים ייתוך שאף לא צורף פירוט תנועות בנק
ממנו ניתן ללמוד על כלל הכנסותיו של האב מכל מקור שהוא, לרבות מאזן כולל…". בית משפט
קמא הוסיף וציין כי האב לא צירף תלושי שכר לתקופה בה עבד, וכי בכל מקרה אילו היה עובד
במשרה חלקית, היה ביכולתו להשתכר כ-3,000 ₪ כאשר על אלה יש להוסיף את הקצבה שהוא
מקבל בסך של 2,850 ₪, ומכאן הכנסתו הכוללת הייתה מגיעה לכדי 5,850 ₪. עוד הוסיף בית משפט
קמא כי לא ניתן ללמוד מה עושה האב בכדי להגדיל הכנסתו ומה הן הוצאותיו, כי לא ניתן לזקוף
לזכותו את העובדה שהליך חדלות הפירעון בוטל פעמיים, תוך אי תשלום מזונות, כאשר היום
מבקש הוא לפתוח בהליך חדלות פירעון שלישי, וכך למעשה אי תשלום המזונות ייזקף גם הוא
לזכותו במסגרת חלוקת שכר טרחת המומחים, כך שהמשיבה תחויב בשיעור גדול יותר בתשלום.
16
17
18
19
20
21
23
24
22222222
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
2 מתוך 4
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 1902-07-21 סי נ' ד'
עוד הוסיף בית משפט קמא כי משלא ניתן הסבר המניח את דעתו להכנסתו הנמוכה של האב, הרי
שלצד זאת הכנסתה של האם המשיבה המתקבלת מעבודה, אינה גבוהה משמעותית מהכנסת
המבקש, והיא מסתכמת בכ-7,801 ₪.
נוכח כל האמור לעיל, ולאור מחדליו של המבקש, כך על פי בית משפט קמא, בהעדר הסברים
להכנסתו הנמוכה, ופירוט לגבי המאמצים שעשה להגדלתה, לא מצא לקבוע חלוקה אחרת שאינה
שוויונית במסגרת הנשיאה בעלויות הטיפול הפרטי.
.5
אין צריך להכביר מילים בדבר הכלל לפיו אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות
עובדתיות של הערכאה הדיונית, שלא לדבר על קביעות המשמשות בסיס למתן החלטה מעין זו
המונחת לפני שעניינה נשיאה בעלויות טיפול לו זקוק קטין ושני הוריו.
מכאן, הגם שאני מוצא קושי מסוים בקביעות בית משפט קמא המייחסות למבקש מחדלים בדבר
אי הצגת מסמכים, זאת להבדיל מהערכת יכולתו הכלכלית ופוטנציאל הכנסתו, עדיין סבור אני כי
לא נפלה שגגה באותה הערכה אחרונה, שכן קשה להלום מצב בו אב מסתפק בהכנסה נמוכה של
2,850 ₪ מקצבת הבטחת הכנסה, מבלי שיתאמץ על מנת להגדיל את הכנסתו ולו על דרך פנייה
לעבודות מזדמנות.
על כן סבור אני כי גם אם יתעורר קושי אצל האב בלגייס כעת את הכספים הדרושים לשם מימון
מחצית עלויות הטיפול, עדיין יש לראות בקביעת פוטנציאל ההכנסה והעמדתו על סכום גבוה
משמעותית מההכנסה בפועל, כמי שמקים בדומה לחיוב במזונות, עילה לחיוב האב בהשתתפות
מידית באותן עלויות טיפול.
אמנם, ער אני לקושי המתעורר כאן לפיו יש להבדיל בין פוטנציאל הכנסה שהוא צופה פני עתיד
בעוד שלפנינו עולה השאלה האם יש בעצם החיוב, בהסתמך על קביעת פוטנציאל הכנסה, כדי
להבטיח כי הטיפול יינתן באופן מידי. יחד עם זאת, לא מצאתי כי בהקשר של טיפול הדרוש
למשפחה או לקטין, ניתן לסטות מאותו עיקרון לפיו, ככלל, בעלויות אלה אמורים לשאת ההורים
ובהינתן קביעת היכולות הכלכליות לרבות בהסתמך על פוטנציאל, כי החלוקה בנשיאה תהא
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
33
34
35
222222223 23
בהתאם לאלה.
.6
לאור האמור לעיל, לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטת בית משפט בכל הנוגע להיקף החיוב
שהושת על כל אחד מן ההורים בגין הטיפול.
.7
ועתה לשאלת המסגרת הטיפולית – טיפול פרטי או במסגרת הקהילה?
3 מתוך 4
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
222
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 1902-07-21 סי נ' ד'
כעיקרון, בהינתן אותן יכולות כלכליות מצומצמות של ההורים, מן הראוי לשקול פנייה לטיפול
שניתן בקהילה שהרי עלויותיו מסובסדות על ידי המדינה, או נמוכות מאלו הניתנים באופן פרטי.
מכאן, אף שמהחלטות בית משפט קמא עולה לכאורה, כי הדבר נשקל והפנייה למומחית הייתה
לאחר בחינת אופציות אחרות, מתבקש בית משפט קמא לשוב ולשקול את הדבר מחדש, ולבחון
קיומן של חלופות נוספות, המאפשרות קבלת אותו טיפול נדרש, מבלי שהדבר יפגע באיכותו.
בהקשר זה סבורני כי על מנת לשקול החלפת המומחית, וזאת מטעמי יכולות כלכליות בלבד, אבהיר
כי יהא על המבקש להציג לפני בית משפט קמא לא יאוחר מיום 22.8.2021, פרטים לגבי מסגרת
טיפול חלופית ולאחר שבדק שהדבר מתאפשר באותה מסגרת תוך ציון זהות המטפלים, עלות
הטיפול, ופרטים נוספים הדרושים לשם שקילת אפשרות זו. ככל שלא תוצג חלופה כאמור, הרי
שאין הצדקה לשקול החלפת המומחית ועל הצדדים להמשיך בטיפול אצלה.
במהלך הדיון ציין ב"כ המבקש "אני חושב שמומחה לא יכול להיות גם מטפל, הוא צריך להיות
ניטרלייי (עמ' 2 לפרוט' מהיום, ש' 27-28), וגם אנוכי סבור כך.
233
22
נוכח התוצאה אליה הגעתי, כל צד יישא בהוצאותיו.
.8
מותר לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.
ניתן היום, ח' אלול תשפ"א, 16 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.
סארי ג'יוסי, שופט
4 מתוך 4
