בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
לפני כבוד השופט סארי ג'יוסי
המבקש
א.
ע"י ב"כ עוה"ד י. שיבר ואחר'
המשיבים
1. ב.
2. ג.
3. ד.
נגד
ע"י ב"כ עוהייד ד. אמסלם
4. משרד הרווחה חיפה משרדי
5. מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
פסק-דין
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ל. דהן חיון)
ב-תמייש 13641-01-16, מיום 05.08.2021, במסגרתה הורה על ביצוע בדיקה גנטית למבקש ולמשיב
3 לבירור אבהות, בדרך של בדיקה חיצונית לפי סעיף 128(ג) חוק מידע גנטי, תשס'יא-2000 (להלן :
"החוק"), ובהתאם לסעיפים 11א' ו-12(ב) לחוק, במרכז הרפואי שיבא תל-השומר.
הנסיבות הצריכות לענייך
1. המשיב מס' 3 (להלן: "המשיב"), יליד 14.12.2000. המשיבה מס' 1 הינה אמו (להלן :
"המשיבה").
2. ביום 07.01.2016, הגיש המשיב עת היה קטין, באמצעות המשיבה, תביעה כנגד המבקש לקביעת
אבהות.
3. המבקש, הכיר את המשיבה, בשנת 1995.
1 מתוך 22
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
567
16
17
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
טענות הצדדים בפני בית משפט קמא
4. במסגרת כתב התביעה וכתב התשובה, נטען, כי המשיבה והמבקש החלו לנהל מערכת יחסים
אישית בשנת 1999, לאחר גירושיה של המשיבה מבעלה, וכי מערכת יחסים זו נמשכה שנים
ארוכות, עד סמוך להגשת התביעה. המבקש, כך נטען, נשוי ואב לילדים, ביקש לשמור את
הקשר הזוגי הרחק מידיעת הכלל. כתוצאה מן הקשר האמור, כך נטען, נולד המשיב.
לטענת המשיבה, עם היוודע ההיריון היא סיפרה למבקש, אולם הלה הודיע לה שאין בכוונתו
להכיר בילד או להירשם כאביו, ואף ביקש ממנה לבצע הפלה. נוכח מצבה הנפשי, כך טענה
המשיבה, ומתוך חשש שמא יוותר המשיב ללא דמות אב, קיימה היא יחסי אישות עם בעלה
לשעבר, ונעתרה בהמשך לתחינותיו להירשם כאביו של המשיב. לאחר שנים, כך אליבא
דמשיבה, ביצעו הצדדים בדיקת אבהות עצמאית, אשר שללה את אבהותו של הבעל לשעבר,
והמשיב מודע לכך שהלה אינו אביו.
עוד טענה המשיבה, כי המבקש התעניין במרוצת השנים במשיב, ועל כן היא עדכנה אותו במצבו
הרפואי והציגה בפניו תמונות. על אף הבטחות המבקש, כך נטען, הוא לא סייע בנטל גידול
המבקש, ולפיכך נאלצו הם להגיש את התביעה האמורה.
5. מנגד טען המבקש, במסגרת כתב ההגנה, כי טענות המשיבה אינן מן האמת, וכי היא מציגה מצג
שווא ועובדות תלושות מהמציאות.
לטענתו, מעולם לא היה בינו לבין המשיבה קשר זוגי, כי אם פעמים ספורות של מגע מיני כמו
גם תקופות ממושכות בנות שנים של נתק מוחלט. עוד נטען, כי במשך כל השנים הציגה עצמה
המשיבה כאישה נשואה המקיימת יחסים פתוחים ואף שיתפה בחוויות שהיו לה עם גברים
אחרים.
הפניית המשיבה, כך נטען, לביצוע הפלה הייתה מטעמים רפואיים, וכי היה זה בעלה לשעבר
של המשיבה, שגידל את המשיב ושימש בעבורו אבא פסיכולוגי ועל כן אין זה טובתו בבירור
זהות האב הביולוגי.
2 מתוך 22
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
הדין, לרבות לפי דין דתי, כתוצאה מהבדיקה;
(2) אפשרות לערוך את הבדיקה בדרך שתקבע את קשרי המשפחה כך
שהפגיעה בזכויות הקטין, האדם שמונה לו אפוטרופוס או פסול הדין,
תצומצם או תימנע.
ובהמשך, קובע סעיף 28ה, כך :
(א) (1) ראה בית המשפט, בעצמו או לפי טענתו של בעל דין, ולאחר
ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו בעניין, כי
ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו לפי דין תורה לנישואין של
קטין, אדם שמונה לו אפוטרופוס, עובר, או פסול דין, עקב חשש
לממזרות לפי דין תורה, יפנה לנשיא בית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות
דעתו בעניין החשש האמור ובדבר האפשרות לערוך את הבדיקה באופן
שימנע את הפגיעה; הפנייה תיעשה בלא ציון שמות ופרטים מזהים;
(2) נשיא בית הדין הרבני הגדול יעביר את חוות דעתו כאמור בפסקה
(1) ליועץ המשפטי לממשלה; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו
יביא לפני בית המשפט את עמדתו בעניין לאחר שקיבל את חוות הדעת
האמורה;
(3) פנה בית המשפט לנשיא בית הדין הרבני הגדול לפי פסקה (1)
לעניין בדיקה בעובר, יעביר נשיא בית הדין הרבני הגדול את חוות דעתו
ליועץ המשפטי לממשלה כאמור באותה פסקה בתוך חמישה ימי
עבודה, והיועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יביא לפני בית המשפט
את עמדתו בעניין לפי פסקה (2) בתוך חמישה ימי עבודה מיום שקיבל
את חוות הדעת האמורה;
(4) נוכח בית המשפט, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו
הביא לפניו את עמדתו לעניין עריכת בדיקה כאמור בפסקה (2), כי
ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו של קטין, אדם שמונה לו
11 מתוך 22
678
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
2222222222222
2
23+
4
5
1
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
אפוטרופוס, עובר, או פסול דין, כאמור בפסקה (1), וכי אין דרך לערוך
את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה, לא יורה על עריכת הבדיקה,
אלא אם כן מצא יש צורך בעריכת הבדיקה לשם מניעת סכנה לחיי אדם
או נכות חמורה בלתי הפיכה לאדם.
(ב) ראה בית המשפט כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו לפי
דין תורה לנישואין של בגיר, עקב חשש לממזרות לפי דין תורה, וכי אין
דרך לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה, לא יורה על עריכת
הבדיקה אלא לאחר שהפנה את בעלי הדין ליחידת הסיוע לשם קבלת
הסבר בדבר המשמעות של עריכת הבדיקה, לגביו ולגבי קרוביו; בסעיף
קטן זה, "יחידת הסיוע" – יחידת הסיוע שהוקמה לפי סעיף 5 לחוק
בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. (ההדגשות אינן במקור).
26. אפנה עתה לבחון אם מתקיימים בענייננו כל אחד מן הסעיפים האמורים אם לאו, דבר דבור על
27. ברי, כי מתקיימת בענייננו הוראת סעיף 28א לחוק.
28. באשר לאמור בסעיף 28ה לחוק, אעיר, כי הואיל ותביעת המשיבים הוגשה עת היה המשיב
קטין, ובשים-לב לנסיבות המתוארות בפנינו, הייתה חובה לפעול בהתאם להוראות האמורות,
כפי שאכן פעל בית משפט קמא, כמתואר בפירוט לעיל.
ודוק, במסגרת הליך שהתנהל בבית הדין הרבני האזורי בשאלת "מחזיר גרושתו", נקבע ביום
30.03.2020, כי "סכומם של דברים אף אם הצדדים חזרו לחיות חד אחר הגרושין אין לחשוש
כלל לקדושין או לדין מחזיר גרושתו ומשכך אין כל מניעה לערוך לבן בדיקת ד.נ.א. מאחר ואין
כל חשש פסול בדבר".
לצד זאת, עם הימשכות ההליכים בענייננו, ובחלוף השנים בגר המשיב. משכך, אין בידי לקבל
את טענת המבקש, כי בשל החשש שמא לאחר ביצוע בדיקת האבהות, יוכרז המשיב כישתוקייי,
יש להפנות את הסוגיה לנשיא בית הדין הרבני הגדול על-מנת לקבל את חוות-דעתו.
12 מתוך 22
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
28
29
30
31
7% 2222222222227
678
4
5
234
1
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
ודוק, הוראת החוק, אליה מתייחס המשיב, עוסקת באופן מפורש בקטינים, כפי שהודגש לעיל,
ואין לה כל נפקות, ולו ברמז, עת מדובר בבגיר.
29. יתרה מכך, על אף קביעת בית הדין הרבני, מצא בית משפט קמא לנכון, להפנות את המשיב
ליחידת הסיוע, כהוראת סעיף 28ה (ב), וזאת אף בשים לב לעמדת היועץ המשפטי לממשלה,
לפיה יש לעשות כן לאור המעבר למבוגר "צעיר", שצריך לגבש עמדתו ביחס לשאלת בירור
האבהות. ביחידת הסיוע קיבל המשיב הסבר מקיף אודות משמעות הבדיקה והשלכות עתידיות
אפשריות של בירור האבהות, ומן הדיווח שהוגש לבית משפט קמא עלה, כי המבקש מבין את
ההשלכות וחשוב לו לדעת את שורשיו.
בנוסף לפגישה ביחידת הסיוע, התרשם בית משפט קמא ישירות מן המשיב, וקבע, כי הלה מודע
היטב להליך ונפקותו לתוצאות האפשריות, כי רצונו של המשיב הוא רצון חופשי, וכי בניגוד
לנטען, אין המדובר באינטרס כלכלי אלא ברצון אמיתי לברר את זהותו של אביו.
אפנה לפסקאות 20-21 בהחלטת בית משפט קמא:
:
"בנוסף לפגישה ביחידת הסיוע, במסגרת הדיון שהתקיים לפניי
ביקשתי לברר שאכן ביצוע הבדיקה נעוצה ברצונו של המבקש כמו גם
שאינו מושפע מרצונה של המבקשת או כל אדם אחר; לאחר ששמעתי
את המבקש, התרשמתי התרשמות מלאה שהינו מודע היטב להליך
ונפקותו, לתוצאות האפשריות כתוצאה מביצוע הבדיקה, ורצונו הינו רצון
חופשי, ובניגוד לנטען, אין המדובר באינטרס כלכלי כי אם ברצון אמיתי
לברר את זהותו, וכפי שהשיב;
"אני רוצה לדעת מי זה אבא שלי… למה הוא לא עושה את הבדיקה? אני
נפשית סובל מזה? אתה טוען שלא… הוא תעשה את הבדיקה – כן כן,
לא לא."
"
"…אתה מונע מילד לדעת מי אבא שלו….."
"הסבירו לי הכל. הסבירו לי שזה יכול לפגוע בי נפשית, סכסוך עם
המשפחה, כל מה שהיא אמרה כבר קרה. אני רוצה את הבדיקה. אפשר
למנוע ממישהו מי אבא שלו?"
13 מתוך 22
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
למשמע דבריו של המבקש התרשמתי שהיעדר הידיעה אודות זהות אביו
השפיעה עליו באופן ממשי, וכך גם ניהול ההליך משך זמן כה ארוך;
כזכור, ההליך מתנהל למעלה מ- 5 וחצי שנים, מהלכן המבקש חי
בספקות בנוגע לזהות אביו, ויש ליתן משקל גם לכך, קרי, מיצוי
ההליכים הצריכים בסופם המבקש יקבל תשובה חד משמעתית אודות
זהות אביו שכן נהירה וברורה ההשפעה הישירה של אי הידיעה על
נפשו".
אדגיש, כי מדובר בהתרשמות ישירה של בית משפט קמא, אשר מצמצמת את עילות ההתערבות
של ערכאת הערעור, מה גם שהתרשמות זו עולה בקנה אחד עם דבריו של המשיב, בדיון
שהתקיים בפני, ביום 22.11.2021: "אף אחד לא יכול לקחת ממני את הזכות לדעת אם הוא
אבא שלי או לאיי, ואידך זיל גמור.
30. כאמור כבר לעיל, אין בידי לקבל את טענת המבקש, לפיה בשל החשש כי בעקבות הבדיקה
המשיב יהא ל-"שתוקייי, אם יתגלה שהמבקש אינו אביו, יש להפנות את הסוגיה לנשיא בית
הדין הרבני. כמו-כן, סבור אני, כי למעלה מן הצורך, הוסיף בית משפט קמא והתייחס גם לטענה
לגופה, וקבע, כי גם אם יתגלה לאחר ביצוע הבדיקה שהמבקש אינו אביו של המשיב, הרי
שמעמדו לא ישתנה הואיל ויש למשיב אב רשום. יודגש, כי האמור אף עולה בקנה אחד עם
עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
ישאל עצמו הקורא התמים, ממה נפשך? אם דאגתו של המבקש למשיב היא אמיתית, כיצד הוא
עושה מזה כשש שנים כל שלאל ידו על-מנת לעכב את הליכי בירור האבהות שכה חשובים
למשיב? ואם כך הוא מתנהל, ברי, כי הדאגה למשיב, אינה בראש מעייניו, ואזי טוב היה אם
טענה זו כלל לא הייתה מועלית.
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
2222222-23
33
יפים לענייננו, בשינויים המתחייבים, דבריה של המלומדת, פרופ' רות קנאי "הסכמת הנפגע
במשפט הפלילייי משפטים כט 389 (תשנייח)
"המסתכן אינו מעוניין בתוצאה העלולה להיגרם, אך הוא מסכים
משיקולים שונים לנקוט דרך העלולה להביא לאותה תוצאה. כאן יש
להביא בחשבון את התועלת שתצמח לו מקבלת הסיכון, ואפילו נטיות
של אנשים לשאת סיכון… כשמדובר בסיכון, קל יותר להבין את
14 מתוך 22
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
מערכת השיקולים של המסכים וקשה יותר לשלול את הסכמתו
מנימוקים פטרנליסטיים. מנגד, חשוב יותר לכבד את רצונו ליטול על
עצמו סיכונים. נטילת הסיכונים פותחת בפני היחיד אפשרויות נרחבות
להגשים את רצונו ואת מטרותיו, אם בתעסוקה ובפרנסה אם בהנאה
ובתחביבים…."
לפיכך, סבור אני, כי גם אם נכונה טענת המבקש, לפיה בענייננו, אין הצורך הממשי גובר על
פגיעה שעלולה להיגרם למשיב כתוצאה מן הבדיקה, ואין אני קובע כך, המשיב מבין זאת היטב.
שלילת רצונו של המשיב משיקולים פטרנליסטיים, אינה ראויה, והיא מהווה פגיעה ממשית
בזכויות יסוד חוקתיות שלו, וזאת אף בשים לב להתרשמות בית משפט קמא מן ההשלכות של
הימשכות ההליכים והעדר-הוודאות על נפשו של המשיב, ר' פסקה 20 להחלטה :
יילמשמע דבריו של המבקש התרשמתי שהיעדר הידיעה אודות זהות
אביו השפיעה עליו באופן ממשי, וכך גם ניהול ההליך משך זמן כה ארוך;
כזכור, ההליך מתנהל למעלה מ- 5 וחצי שנים, מהלכן המבקש חי
בספקות בנוגע לזהות אביו, ויש ליתן משקל גם לכך, קרי, מיצוי
ההליכים הצריכים בסופם המבקש יקבל תשובה חד משמעתית אודות
זהות אביו שכן נהירה וברורה ההשפעה הישירה של אי הידיעה על
נפשו"
31. אדגיש, כי לא נעלמה מעיני טענת המבקש, לפיה יש בביצוע בדיקת האבהות, כדי להמיט קלון
על המבקש ומשפחתו, לפרק את התא המשפחתי ולפגוע פגיעה אנושה בפרנסתו ובמעמדו, גם
אם יתברר, כי הוא אינו אביו של המשיב.
נראה, כי בטיעוניו אלה מכוון המבקש יותר לנזק שייגרם לו, לטענתו, אם יתברר על-פי תוצאות
הבדיקה שתיערך, כי הוא אביו של המשיב, מאשר לנזק שייגרם לו בשל ביצוע הבדיקה עצמה,
שהרי הבדיקה נעשית תוך שמירה על פרטיותם של הצדדים, מה עוד שהיא נעשית בהתאם
להחלטה שחל עליה איסור פרסום, ואשר ניתנה בדלתיים סגורות, על כל המשתמע מכך.
יודגש, כי בעת עריכת האיזונים הנדרשים בין זכויותיו של המבקש לאלו של המשיב, סבור אני,
כי ידן של האחרונות על העליונה, כפי שהזדמן לי לכתוב בעבר.
15 מתוך 22
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
2222222222222
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
27
28
29
30
31
2222222-23
33
26
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
אפנה לדברים שכתבתי ב-תמייש (נצרת) 7530/08י. נ' פלוני (19.05.2011) (להלן: "עניין פלוני"י),
פסקה 13, אשר כוחם יפה בהתאמה לענייננו, גם כשעסקינן בבגיר:
"העולה מן המקובץ: המחוקק ביכר את האינטרסים של גילוי האמת
ובירור קשרי משפחה ובודאי זהותו של אב כלפי ילד, והעדיפם על פני
אינטרסים אחרים וזאת בכל אותם מקרים שאינם חוסים תחת הוראות
סעיפים 28ד' ו- 28ה', ונתן בידי בית המשפט את הסמכות לצוות על
עריכת בדיקה גנטית גם במקרה והנבדק מסרב לבצעה. לא רק זאת, אלא
שמתוך אותה ראיה של טובת הקטין, העולה בקנה אחד עם בירור האמת
ובירור קשרי המשפחה, קל וחומר בירור אבהות, ובהמשך לאותה מגמה
שגילה המחוקק בדבר העדפת האינטרסים של הקטין או החסוי על פני
אינטרסים של אחרים, הסמיך החוק את בית המשפט לעשות שימוש
בסמכותו על פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט כנגד צדדים הממרים
צו בדבר ביצוע בדיקה גנטית וזאת בהתאם להוראת סעיף 28ח'. בכך גילה
המחוקק, גם הפעם, ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, את דעתו
בדבר החשיבות שהוא מייחס לאותה זכות של קטין לברר זהות אביו.
ובהמשך, בפסקאות 16-19 קבעתי כך :
ו
–
"בהקשר שלנו – בירור אבהות, נמצא כי פסיקת בתי המשפט אף לפני
חקיקת חוק מידע גנטי, גילתה קו מנחה ברור לפיו זכותו של כל קטין
לדעת מיהו אביו וזאת מתוקף זכותו לכבוד, הזכות המגלמת אינטרסים,
רצונות וזכויות אשר אחת העילאיות שבהן היא זכות האדם להכיר או
לדעת מוצאו, זהותו, מקורו, ייחוסו ומורישיו למען לא יהא תלוש, אלמוני
ובן בלי שורש.
על זכות זו אמר השופט מ. חשין :
"… ואדם כי יבקש לדעת מי אביו, מי אמו, מניין בא –
'מי אני', יזעק – כבודו יחייב אותם, את כולנו, להושיט
יד לעזרו. אכן, זכות יסוד כבוד האדם כוללת את '…
רצונו של הקטין כילוד אנוש לדעת מוצאו, כדי לשמור
16 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
25
2222222222
24
26
27
28
29
30
31
32
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
על זכויותיו הקנייניות, המשפחתיות והאנושיות…
(הנשיא שמגר בע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני ואח' (6)
בעמ' 843). מצווה הוא אדם שיידע מניין בא – דע מאין
באת – וציווי זה משמיע מעצמו זכותו של אדם: זכותו
שידע מניין בא. זה כבודו של אדם באשר הוא אדם:
עימו נולד, ובאשר יילך אף הוא. לו אמרנו לנעול שערי
בית-משפט בפניה של הילדה – ולהותירה שתוקית כל
ימי חייה – כי אז הורינו הלכה הנוגדת את חוש ההגינות
–
וההוגנות הטבוע בנו. קשה – קשה מאוד – להשלים
הלכה מעין זו…" (ע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני, פייד
מט' (2) 578, בעמ' 593)….
על החשיבות הרבה לידיעת זהותו של אביו של קטין ויחוסו, אומר בית
המשפט העליון, כב' הנשיאה בייניש בע"א 7155/96 פלוני נ' היועמ"ש,
פ"ד נא(1) 160, 176 :
"אף הוריו לילדיו של אדם הם חלק מאישיותו, חלק
מ'האני' האישי, המשפחתי והחברתי שלו, אולי יותר
משמו. אומנם זהות הורים אינה דבר הניתן לבחירתו
וקביעתו של אדם, אולם התייחסותו של אדם לזולתו
כאל בנו – בתו, או התייחסות הבן – הבת לאדם כאל
הוריהו, מבטאת את אישיותו, רגשותיו וחובותיו במשור
–
האתי-מוסרי"
אדגיש, כי טענת המבקש, לפיה טעמיהם של המשיבים בהגשת התביעה לבירור אבהותו
פסולים, וכי כל כוונתם היא "לסחוט"י ממנו כספים, כלשונו, לא זו בלבד שנדחתה כקביעה
עובדתית על-ידי בית משפט קמא: "…. ובניגוד לנטען, אין המדובר באינטרס כלכלי כי אם
ברצון אמיתי לברר את זהותו…." (ר' פסקה 20 להחלטה), אלא אף נעדרת נפקות להכרעה מושא
בקשת רשות הערעור שבפני.
כפועל יוצא מן האמור, שעה שאותן ראיות, אשר אליבא דמבקש יש להידרש אליהן עובר
לעריכת הבדיקה, עוסקות במניעים הפסולים של המשיבים, כלשונו של המבקש, וכאמור כבר
17 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
לעיל, אין להן כל נפקות להכרעה בעניייננו, לא מצאתי, כי יש לעכב בעטיין את ביצוע הבדיקה
האמורה.
האמור לעיל מקבל משנה תוקף למקרא פסקה 29 להחלטת בית משפט קמא: "מעיון בכתבי
טענות אין חולק שהצדדים קיימו יחסי אישות מספר פעמים. לעניין זה אפנה לסעיף 8 בכתב
ההגנה שם טען המשיב: "… הקשר בין הצדדים התמצה בפעמים ספורות בלבד בהן באו
במגע מיני חפוז..". ובהמשך: "… מעת לעת היתה התובעת מגיחה ויוזמת מפגשים
שתכליתם המובהקת היתה פורקן מיני הא ותו לא!!", עת עולה בבירור מקריאת טענותיו של
המבקש, כי הבירור הראייתי המבוקש על-ידו כלל אינו עוסק בראיות, אשר עשויות לשנות מן
התוצאה אליה הגיע בית משפט קמא.
סבורני, כי בית משפט קמא נתן דעתו כדבעי לטענות המבקש, עת מקום עריכת הבדיקה מאזן
באופן ראוי בין ההכרח לבצע את הבדיקה לבין השמירה על פרטיותו של המבקש.
32. עינינו הרואות, כי סעיף 128 (א) רישא התקיים: "על אף האמור בסעיף 28ב, רשאי בית המשפט
לצוות על עריכת בדיקה, למעט בדיקה לפי סעיף 28ד, גם בלא הסכמת הנבדק, אם נוכח כי
התקיימו התנאים לעריכתה לפי סעיף 28א, 28 או 28ה", וסבור אני, כי בנסיבות העניין
שבפנינו מתקיימים גם התנאים המצטברים, הקבועים ברישא, היינו, קיים סיכוי סביר לנכונות
טענות המשיבים, וכי ניתנה למבקש הזדמנות להשמיע את התנגדותו.
ראשית, דומני, כי אין צורך להכביר מילים בדבר הההזדמנויות הרבות שניתנו למבקש להשמיע
את התנגדותו. הדברים עולים באופן ברור הן מן העובדות המפורטות לעיל והן מפסקה 29
להחלטתו של בית משפט קמא, ולפיה:
יעוד מצאתי שמלא התנאי השני לביצוע בדיקה שלא בהסכמה; כזכור,
הליך זה מתנהל למעלה מ- 5 שנים מהלכן עמד המשיב על התנגדותו.
טענותיו נשמעו והתבררו לעומקן בביה"ד הרבני במסגרת הליך מס'—
——, ונדחו במסגרת פסה"ד שניתן (ביום 30.3.20), כמו גם נדחו
טענותיו בערעור ובבקשה לדיון חוזר. גם בפני בימ"ש זה נשמעו טענות
המשיב הן ביחס לטענת "מחזיר גרושתו" עליה עמד רבות ונדחתה
כאמור לעיל בפני ביה"ד הרבני, והן ביחס לצורך בבירור רצון המבקש
עובר לביצוע הבדיקה, תוך שמצאתי לדחות טענתו זו, כמפורט לעיל".
18 מתוך 22
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
שנית, קביעתו העובדתית של בית משפט קמא בפסקה 28 להחלטה, ברורה ומפורשת:
"בענייננו, שני התנאים המצטברים הקבועים בחוק התמלאו; אמנם, בין
המשיב לתובעת קיימת מחלוקת עובדתית לעניין טיב מערכת היחסים
ביניהם ובכלל זה, ולא רק, משך הזמן שהתקיימה, רציפותה, אופייה
וידיעת צדדי ג' עליה, ברם, מעיון בכתבי טענות אין חולק שהצדדים
קיימו יחסי אישות מספר פעמים. לעניין זה אפנה לסעיף 8 בכתב ההגנה
שם טען המשיב: "… הקשר בין הצדדים התמצה בפעמים ספורות בלבד
בהן באו במגע מיני חפוז..". ובהמשך: "… מעת לעת היתה התובעת
מגיחה ויוזמת מפגשים שתכליתם המובהקת היתה פורקן מיני הא ותו
לא!!" . מכאן, אף באם אקבל את גרסת המשיב לעניין טיב מערכת
היחסים, נוכח העובדה שבינו לבין התובעת התקיימו יחסי אישות
בתקופות שונות, מצאתי שמתקיים התנאי הקבוע, קרי "סיכוי סביר
בטענות המבקש". (ההדגשה במקור).
הדברים האמורים אף עולים בקנה אחד עם דברי בא-כוחו של המבקש במסגרת הדיון שנערך
בפני ביום 22.11.2021: "הוא היה בקשר איתה אף פעם לא בדקנו אם זה היה בתקופה
הרלבנטית או לא. לא זוכרים".
אפנה לעניין פלוני, פסקה 34:
ובהמשך, בפסקה 40
:
"בהתאם לסעיף 28ו' לחוק במקרה שלא נתקבלה הסכמת הנתבע, אין
להורות על ביצוע בדיקה אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי "יש סיכוי
סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי המשפחה הנטענים".
משנקט המחוקק במטבע לשון של "סיכוי סביר לנכונות" הרי שעל
המבקש היה לשכנע את בית המשפט במאזן הסתברות בנכונות טענותיו.
ואכן, המבקש הרים נטל הוכחה ושכנוע זה".
יילא רק זאת, במקרה שלנו ונוכח פני תצהיר העדות הראשית היחיד
שהוגש מטעם הנתבעים 1 ו- 2, שאין בו כאמור אמירה מפורשת, לא
19 מתוך 22
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
30
33
2222222223
27
28
29
31
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
לכאן ולא לשם, בעניין טיב הקשר שהיה בין המנוח לבין האם, זה מחזק
דווקא את גרסת התובע, שכן די היה בראיות שהביא כדי להעביר את
נטל השכנוע לפתחם של הנתבעים, ברם אלה לא הרימו נטל זה.
העולה מן המקובץ: התובע הרים את נטל הוכחת קיומו של "סיכוי
סביר" לנכונות טענותיו, וזאת במצוות סעיף 28ו' לחוקיי.
כך בעניין פלוני – וכך גם בענייננו.
עוד אפנה, בעניין התנאים לביצוע בדיקה גנטית לבירור קשרי משפחה גם ל-עמייש -13994-04
17 ד. ואח' נ. ב. ואח' (18.03.2019), פסקה 36 :
"…. מצד שני, ניתן להציג עמדה שונה, לפיה לאור הקשיים בהוכחת
טענה זו, שלא על דרך ביצוע בדיקה גנטית, יהא נכון להקל באותן
דרישות ראייתיות בדבר קיומו של סיכוי סביר לנכונות הטענה לשם
אישורה, שהרי הבדיקה הגנטית שתתבצע, תעמיד לפנינו את הראיה
הטובה ביותר והחותכת". (ההדגשה אינה במקור).
ברי, גם בענייננו, כי ביצוע הבדיקה, יעמיד לרשותנו את הראיה הטובה ביותר לשאלת אבהותו
של המבקש, ודומני, כי ביצוע הבדיקה, בנסיבות העניין שבפני, אף עולה בקנה אחד עם
התיקונים שערך המחוקק בהוראות החוק.
33. לסיכום, ענייננו בבחור צעיר, אשר לפני כשש שנים, בהיותו קטין כבן 15 השתנו חייו ללא היכר,
שעה שבבוקרו של יום בהיר, נאמר לו, כי אביו הרשום, אותו אב שגידל אותו כל חייו, אינו אביו
הביולוגי.
מן הרגע האמור, החל מחול שדים": ראשית, ערכו המשיב ואביו הרשום בדיקת אבהות
פרטית, אשר ממנה עלה, כי אביו הרשום אכן אינו אביו הביולוגי, ובהמשך, תבעו המשיב ואימו
את המבקש הואיל ולטענתה של המשיבה אין כל ספק, שהמבקש הוא אביו הביולוגי של המשיב.
שש שנים נמשך ההליך בענייננו – במהלכן הוגשו חוות-דעת הן על-ידי בית הדין הרבני הגדול
והן על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, נוהל הליך מקביל בבית הדין הרבני אזורי, ובסופו של יום
נקבע, כי אין מניעה חוקית שהמבקש יבצע את בדיקת האבהות, שהתבקשה על-ידי המשיבים.
20 מתוך 22
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
2222222
23
24
25
26
27
28
29
30
33
22-23
31
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
שש שנים נמשך ההליך בענייננו – במהלכן בגר המשיב, ועולה מכלל חוות-הדעת שהוגשו
בענייננו, כי הוא עומד על דעתו, לפיה הוא מבקש לדעת את זהותו של אביו הביולוגי, ואף מבין
את ההשלכות האפשריות של עריכת הבדיקה, ומוכן לקבלן.
שש שנים נמשך ההליך בענייננו במהלכן עשה המבקש כל שלאל ידו על-מנת לעכב את
ההליכים ולמנוע את קיום הבדיקה, עת מבסס הוא את סירובו לעריכת הבדיקה על שני עוגנים:
האחד, "טובתו של המשיב, והשני, קיומם של מניעים זרים ופסולים – עוגנים, אשר אין בינם
לבין ההליך שבענייננו דבר. יודגש, כי המבקש, אינו טוען, ולו בדוחק, כי לא קיים סיכוי סביר
לנכונות טענות המשיבים.
,
וכעת, לאחר שש השנים הללו, ולאחר שבפסק-דיני פסעתי עקב בצד אגודל עם הוראות החוק,
עמדתי על התקיימות כל אחת מן ההוראות האמורות, וערכתי את האיזונים הראויים, סבור
אני, כי הגיעה העת לכבד את רצונו של המשיב, להשקיט את נפשו הנסערת על-מנת "שידע מניין
באיי, כלשונו של השופט חשין זייל, ולהורות על ביצוע בדיקת האבהות.
34. על יסוד כל האמור לעיל, סבור אני, כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, וכך אני מורה.
בנסיבות העניין, אני מחייב את המבקש לשלם למשיבים שכייט עוייד בסכום כולל של 7,500
שיים (כולל מע"מ).
19
20
21
23
24
25
26
27
22222222
מותר לפרסום בהשמטת שמות ופרטים מזהים נוספים.
ניתן היום, י' טבת תשפייב, 14 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
סארי ג'יוסי, שופט
21 מתוך 22
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
22 מתוך 22
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
6. לעמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, מיום 17.04.2016, לא היה מקום לערוך בדיקת אבהות
באמצעות בדיקה לסיווג רקמות הואיל והמשיבה ובעלה לשעבר חזרו לקשר לאחר גירושיהם,
והאחרון נרשם כאבי המשיב, ולפיכך קיימת חזקה של ימחזיר גרושתו".
לאחר שנתבקשה חוות-דעתו של בית הדין הרבני הגדול, הוגשה ביום 06.10.2016, עמדה נוספת,
לפיה לאחר שלא נשלל חשש שהבדיקה הגנטית תוביל לפגיעה במעמדו האישי של המשיב
ובכשרותו להינשא על-פי דין תורה, אין לערוך את בדיקת האבהות.
7. נוכח עמדת בייך היועץ המשפטי לממשלה, הוגשה ביום 27.07.2017 חוות דעת נוספת,
במסגרתה הובאה דעתו של נשיא בית הדין הרבני, ולפיה בנסיבות המקרה אין לערוך בדיקה
גנטית, הואיל והבדיקה עלולה לגרום לפגיעה בכשרותו של המשיב לנישואין.
8. בהמשך, התקיים בבית הדין הרבני האזורי הליך בשאלת יימחזיר גרושתו", וביום 30.03.2020,
ניתן פסק-הדין, אשר קבע, כי "סכומם של דברים אף אם הצדדים חזרו לחיות חד אחר הגרושין
אין לחשוש כלל לקדושין או לדין מחזיר גרושתו ומשכך אין כל מניעה לערוך לבן בדיקת ד.נ.א.
מאחר ואין כל חשש פסול בדבר.". ערעור על פסק-הדין נדחה על הסף ביום 23.06.2020, כמו
גם בקשה לעיון חוזר בפני בית הדין הרבני הגדול.
9. ביום 11.11.2020, הוגשה הודעה מטעם הפרקליטות האזרחית, במסגרתה הובהר שהייצוג
בתיק הועבר לטיפולה בשל העובדה שהמבקש בגר, ומכאן טענה שהמבקש הפך צד עצמאי
להליך ויש לאפשר לו להביע עמדתו. כמו-כן נטען שכאשר עסקינן בבגיר, אין בחוק הגבלה
האוסרת על בירור האבהות, גם אם יש חשש לפגיעה במעמדו האישי אם תבוצע בדיקה גנטית,
וכי יש להפנות את הצדדים ליחידת הסיוע קודם למתן ההחלטה. לאור החלטת בית הדין הרבני,
כך נקבע, אין מניעה מביצוע הבדיקה.
10. ביום 20.10.2020 הגיש המבקש בקשה לסילוק התביעה על הסף, וטען להיעדר יריבות בין
הצדדים, שימוש לרעה בהליכי משפט, חוסר תום לב, ואי-תשלום אגרה. במסגרת הבקשה חזר
על הטענות האמורות לעיל, ובנוסף טען, כי קיום הבדיקה יציב את המשיב במצב בו יוגדר
ייכשתוקייי, וכי סוגיה זו לא נבחנה על-ידי בית הדין הרבני. עוד נטען, כי מטרת המשיב, אינה
לדעת מי הוא אביו הביולוגי כי אם לסחוט אותו.
3 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
11. בהחלטה מיום 09.12.2020, הופנה המשיב ליחידת הסיוע לקבלת הסבר בדבר משמעות הבדיקה
והשלכות עתידיות אפשריות של הליך בירור האבהות. חוות-דעת יחידת הסיוע הוגשה, וממנה
עלה, כי המשיב אכן מבין את ההשלכות וחשוב לו לדעת מי אביו.
12. ביום 03.06.2021, התקיים בפני בית משפט קמא דיון במסגרתו חזר בא-כוח המבקש על הטענה,
כי המשיב אינו מעוניין לדעת מיהו אביו וכי שיקוליו אחרים. בטרם יכריע בית המשפט בבקשתו
להפנות את הצדדים לבדיקת אבהות, כך נטען, יש להורות על קיום דיון הוכחות.
מנגד הפנה בא-כוחו של המשיב לעמדת הפרקליטות, לפיה יש ליתן את רשות הבחירה לאדם
בגיר, גם אם הדבר עלול לפגוע בו.
החלטת בית משפט קמא
13. בהחלטתו מיום 05.08.2021, קבע בית משפט קמא, כי הזכות לזהות הינה זכות יסוד הקיימת
לכל אדם באשר הוא, קטין או בגיר, וזו נגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וכי זכות היסוד
לבירור הזהות ברורה ביתר שאת עת מדובר בבגיר.
בענייננו, כך נקבע, הוגשה הבקשה עת היה המשיב קטין, אולם נוכח הזמן שחלף, בגר המשיב,
וכיום נתונה לו הזכות להחליט באופן עצמאי אם ביצוע הבדיקה עולה בקנה אחד עם
האינטרסים שלו. על בית המשפט, כך נקבע, לבחון רק את מקור הזכות לביצוע בדיקת האבהות.
עוד נקבע, כי הן מן הדיווח של יחידת הסיוע, והן משמיעתו של המשיב על-ידי בית משפט קמא
עולה, כי הוא מבין היטב את ההליך ואת נפקותו, מודע לתוצאות האפשריות כתוצאה מביצוע
הבדיקה, ורצונו הוא רצון חופשי. בניגוד לנטען, כך קבע בית משפט קמא, אין מדובר באינטרס
כלכלי, כי אם ברצון אמיתי לברר את זהותו, וכי היעדר הידיעה אודות זהות אביו משפיע על
המשיב באופן ממשי.
14. עוד ובנוסף קבע בית משפט קמא, כי אין לטענות המבקש, לרבות טענת היישתוקייי כל נפקות
להליך דנן הואיל וגם אם יתגלה לאחר ביצוע הבדיקה, שהמבקש אינו אביו, לא ישתנה מעמדו
של המשיב, וכי יש לו אב רשום. עוד נקבע, כי הואיל ועסקינן בבגיר הרי שזכותו לבחור ולקחת
את הסיכון שמא ביצוע הבדיקה ותוצאותיה יפגעו בזכותו להינשא בהתאם לדין תורה.
4 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
15. בית משפט קמא קבע, כי תיקון מס' 3 לחוק, הקנה סמכות לבית המשפט לחייב אדם להיבדק
אף באם יסרב לעשות כן, למעט במקרים מיוחדים, שאינם רלוונטיים לענייננו, וכי במקרה דנן
התמלאו שני התנאים המצטברים שנקבעו בחוק.
23
24
25
26
27
22222222
התנאי הראשון, כך נקבע שבין המבקש לבין המשיבה התקיימו יחסי אישות בתקופות שונות,
קרי, ייסיכוי סביר בטענות המבקשי. עוד נקבע, כי גם התנאי השני לביצוע בדיקה שלא בהסכמה
מתקיים, בשים לב להליכים שהתנהלו בתיק ופורטו בהרחבה לעיל.
16. גם בבחינת טענות המבקש על פגיעה הקשורה באינטרסים שלו, קבע בית משפט קמא, כי
האינטרס הקשור בבירור האמת בדבר זהות האב עולה על האינטרס הקשור במניעת פגיעה
בזולת- בענייננו המבקש, ובלבד שהפגיעה באי-בירור זהות האב עולה על הפגיעה בזכויותיו של
28
29
30
31
32
33
צד ג'.
17. לפיכך, קבע בית משפט קמא, כי אף בהיעדר הסכמה מטעם המבקש, יערכו הצדדים בדיקה
גנטית לבירור אבהות, וכי אם המדובר בבדיקה שאיננה בהסכמת המבקש, זו תבוצע "כבדיקה
חיצונית", על-פי שיקול דעת המעבדה. בנוסף נקבע, כי בשים לב לתפקידו הבכיר של המבקש
ב-
-, ועל-מנת לשמור על פרטיותו עד כמה שניתן, תיערך הבדיקה במרכז הרפואי
שיבא תל השומר.
טענות הצדדים בבקשת רשות הערעור
18. המבקש מיאן להשלים עם תוצאות ההחלטה, ובקשת רשות הערעור שהגיש מונחת בפני.
לטענת המבקש, קיימת למבקש זכות חוקתית בסיסית, להוכיח את טענותיו, וראוי, כך לטענתו,
שאלו תשמענה לפני שיינתן צו לבדיקת רקמות.
נטען, כי שגה בית משפט קמא עת לא אפשר למבקש להוכיח את טענותיו, לפיהן התביעה
לאבהות הוגשה ממניעים זרים, לרבות סחיטה ואיומים, וכי קביעת בית משפט קמא, לפיה
יילכל קטין יש זכות לדעת מיהו אביויי קובעת הלכה למעשה חזקה, אשר אינה ניתנת לסתירה.
עוד נטען, כי שגה בית משפט קמא עת התעלם מטענות המבקש, באשר לחשש להיותו של המשיב
ישתוקייי, ככל שיתברר שהמבקש אינו אביו, וכי לא בחן כדבעי אם אכן מבין המשיב את
משמעות הפגיעה אם כך יתברר. הואיל ובית משפט קמא, כך נטען, לא נתן דעתו לפגיעה
5 מתוך 22
2
3
4
5
6
–
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
25
27
28
29
30
31
32
22222222
24
26
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
בכשרותו של המשיב ככל שיתברר שהמבקש אינו אביו, יש להפעיל פעם נוספת את המנגנון
הקבוע בסעיף 28 לחוק ולהפנות את הדברים לבחינת בית הדין הרבני.
המבקש פירט באריכות את השתלשלות האירועים, וטען, כי איש לא טרח לעדכנו שיש לו ילד
עד למועד הגשת התביעה. יתרה מכך, אליבא דמבקש, תקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט
2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") מאפשרות דחיית תביעה על הסף, כאשר זו הוגשה
תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, כפי שנעשה הדבר בענייננו, שעה שמטרת התביעה אינה לדעת
מיהו אביו הביולוגי של המשיב, אלא סחיטת המבקש.
יש בביצוע בדיקת האבהות, כך נטען, כדי להמיט קלון על המבקש ומשפחתו, לפרק את התא-
המשפחתי ולפגוע פגיעה אנושה בפרנסתו ובמעמדו של המבקש, גם אם יתברר, כי המבקש אינו
אביו של המשיב. לטענת המבקש, קיימות בידיו ראיות שיוכיחו, כי המניע של המשיבים הוא
סחיטת כספים ממנו, כדי להיחלץ מן המצוקה הכלכלית בה הם נמצאים.
בית משפט קמא, כך נטען, לא רק התעלם מכלל התשתית הראייתית שהובאה על-ידי המבקש,
אלא אף מנע ממנו את זכותו הבסיסית להוכיח את טענותיו, ולא נתן דעתו לכללי יסוד
בסיסיים.
19. לאחר שמצאתי, כי בקשת רשות הערעור מצריכה תשובה, הוריתי למשיבים להגישה בכתב,
בנוסף קבעתי מועד לדיון. כמו כן הוריתי גם על עיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא עד למתן
החלטה אחרת.
20. ביום 14.11.2021, הוגשה תשובת המשיבים, אשר טענו, כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור
הואיל והחלטת בית משפט קמא מעוגנת היטב בתשתית הראייתית שהונחה בפניו, ומנומקת
כדבעי.
לטענת המשיבים, יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף הואיל והמבקש הוסיף את בעלה
לשעבר של המשיבה כצד להליך, וזאת שעה שהלה אינו בעל-דין, גם לא בהליך שמנוהל בבית
משפט קמא.
נטען, כי בקשת רשות הערעור היא קנטרנית ועושה שימוש לרעה בהליכי משפט, שעה שתביעת
המשיבים הוגשה לפני כשש שנים, ומאז עושה המבקש כל שלאל ידו על-מנת לעכב את ההליכים
6 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
2222222
23
24
25
26
27
28
29
30
33
22223
31
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
ולהכביד עליהם. בטעוניו, כך אליבא דמשיבים, מתעלם המבקש מן הזכות החוקתית היסודית
של המבקש – הזכות לזהות, ובד בבד מנסה לטעון, כי הוא שומר על האינטרסים של המשיב.
טענת "שתוקייי נבחנה היטב, ונדחתה הן על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, והן על-ידי בית
משפט קמא. בעיקר נכונים הדברים, שעה שהמשיב אינו קטין, וכי הוא מבין את המשמעותיות
של בדיקת האבהות.
עוד נטען, כי אין בראיות לכאורה, המצויות באמתחתו של המבקש, כדי להכריע את הכף
ולשנות מן התוצאה אליה הגיע בית משפט קמא. בניגוד לטענות המבקש, כך אליבא דמשיבים,
החלטת בית משפט קמא מפורטת ומנומקת, ובית משפט קמא נתן את דעתו באופן מפורש לכלל
טענותיו של המבקש.
יתרה מכך, לטענת המשיבים, בית משפט קמא שטח את כלל השיקולים שהנחו אותו בהכרעה,
לרבות עניין בירור רצונו של המשיב. המשיב, כך נטען, הוא אדם בגיר, שהביע את רצונו המפורש
בפני בית משפט קמא כמו גם ביחידת הסיוע, ועולה בבירור, כי הוא מבין את השלכות רצונו,
ועומד על רצון זה.
21. בנוסף הוגשה תגובת המדינה, באמצעות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, בפרקליטות מחוז חיפה
(אזרחי), לפיה משהפך המשיב לבגיר, אין למדינה עוד עמדה בשאלת בירור האבהות, והיא
מותירה את ההכרעה לבית המשפט, בכפוף לכך, שאם יוחלט על בירור האבהות, ייעשה הדבר
באמצעות בדיקה גנטית, כקביעת הפסיקה.
צוין, כי גם אם יש חשש לפגיעה במעמדו האישי של המשיב, הוראות החוק מבחינות בין קטין
לבין בגיר, וכי עת מדובר בבגיר, אין בחוק מגבלה האוסרת על בירור אבהות, גם אם קיים חשש
לפגיעה במעמדו האישי של הבגיר. הוראות החוק, כך נטען, מחייבות את הפניית הצדדים, עובר
לביצוע הבדיקה, ליחידת הסיוע, על-מנת לברר, בין היתר, שהם מודעים להשלכות העתידיות
האפשריות של הליך בירור האבהות.
עוד צוין, כי נוכח החלטת בית הדין הרבני, מיום 30.03.2020, אף לא היה הכרח בענייננו להפנות
את הצדדים ליחידת הסיוע. כאמור כבר לעיל, כך נטען, הופנה המשיב ליחידת הסיוע, ועלה
מחוות-הדעת שהוגשה על-ידה, כי המשיב מבין את השלכות התביעה, וכי הוא מעוניין בבדיקת
האבהות.
7 מתוך 22
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
עוד ובנוסף צוין, כי אין בטענת ה"שתוקייי ממש, הואיל וגם אם יתברר בבדיקה כי המבקש אינו
אביו של המשיב, קיים למשיב אב רשום, שהבדיקה לא תיערך מולו, וממילא הוא לא יהיה
ישתוקייי. בד בבד צוין, כי גם לו היה ממש בטענה זו, הרי הוראת החוק שקובעת, כי יש להפנות
את השאלה לנשיא בית הדין הרבני הגדול, מתייחסת לקטין בלבד.
22. בדיון שנערך בפני ביום 22.11.2021, הוחלט בהסכמת הצדדים על מחיקתו של בעלה לשעבר של
המשיבה מן הערעור הואיל והלה אינו צד בהליך המתנהל בפני בית משפט קמא, וזאת אף
בשים-לב לתקנות סדר הדין האזרחי.
יוער, כי הבעל לשעבר, אשר רשום כאביו של הקטין העיד בפני בית משפט קמא ביום
13.12.2016. בנוסף יצויין, כי על אף שכאמור כבר לעיל, ביצעו הבעל לשעבר והמשיב בדיקה
גנטית, שעל פי הנטען שללה אבהותו של הבעל לשעבר, מן הראוי להבהיר שאין לתוצאות בדיקה
זו כל כוח ראייתי הואיל וזו לא התבצעה על-פי הוראות החוק.
בא-כוחו של המבקש טען באריכות באשר לחששו של המבקש, כי המשיב אינו מבין היטב את
ההשלכות האפשריות של הבדיקה, והדגיש, כי קיים סיכוי משמעותי שלו היה מבין כדבעי את
המשמעויות היה בוחר שלא לעמוד על בדיקת האבהות.
עוד ובנוסף נטען, כי בית משפט קמא התעלם מזכותו הבסיסית של המבקש, לנסות ולהוכיח
את טענותיו לפני ביצוע הבדיקה, לרבות בעניין המניעים הפסולים של הגשת התביעה, ושעה
שהנזק מביצוע הבדיקה עולה על התועלת שבעריכתה.
מנגד טען, בא-כוחם של המשיבים, כי בקשת רשות הערעור מבוססת אך ורק על ניסיונו של
המבקש להוכיח שבחירתו של המשיב אינה נכונה, על אף שהלה עומד על כך שהוא מבקש לדעת
מיהו אביו, ומודע היטב להשלכות הבדיקה האמורה.
עוד נטען, כי הגם אם המניע שעומד מאחורי התביעה לבירור אבהות הוא כספי, אין לכך כל
נפקות לענייננו.
במהלך הדיון, נשמע גם המשיב שטען, כי "אף אחד לא יכול לקחת ממני את הזכות לדעת אם
הוא אבא שלי או לאיי.
22
23
24
25
26
27
28
30
31
33
222222-23
29
8 מתוך 22
דיון והכרעה
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
סטורי
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
23. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בכתב ובעל-פה, עיינתי במלוא החומר שהניחו לפני הצדדים,
אני מחליט לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
יחד עם זאת, אני מחליט לדחות את הערעור.
24. כלל ידוע הוא, כי אין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי מהימנות ובקביעת
עובדות, אשר נקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, והיא אינה מעמידה עצמה במקום הדרגה
הראשונה בבחינת המערכת הראייתית שנפרשה בפניה, שונה הדבר, עת בולטת על-פני הפסק
טעות משפטית שורשית או כשהדברים מופרכים על פניהם ובלתי סבירים (ר' בספרם של ט'
חבקין וח' בן-נון הערעור האזרחי מהדורה שלישית עמודים 475-474).
אפנה לדבריו של כב' השופט ד. מינץ ב-ע"א 8191/16 דיאליט נ' אברהם הרר (17.6.2019):
"כאמור, הלכה נושנה היא שאין זה מדרכה של ערכאת הערעור
להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכאה
הדיונית. זאת, מפני שבידה של הערכאה הדיונית האפשרות
להתרשם מהעדים ומחקירתם על דוכן העדים, ולבחון כל ראיה
וחוות דעת לעומק. התערבות ערכאת הערעור תיעשה במקרים
חריגים וקיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל פגם בהכרעתה של
הערכאה הראשונה היורד לשורשו של עניין, או כשהדברים אינם
מבוססים על פניהם (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1026
(מהדורה שתים עשרה, 2015); ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד
בע"מ נ' גדיר [פורסם בנבו] (10.3.2014); ע"א 3894/03 דויטש נ'
ישראפלאורס בע"מ [פורסם בנבו] (23.8.2012)).
בענייננו סבורני, כי החלטת בית משפט קמא נטועה היטב הן בתשתית הראייתית שנפרשה
בפניו, והן בדין, ולפיכך אין אני מוצא מקום להתערב בהחלטה, וזאת גם בשים-לב לאופי טענות
המבקש, שעיקרן נסוב סביב קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא.
25. ענייננו בתיקון מס' 3 (התשס"ח – 2008) לחוק, אשר מסדיר את המתווה לעריכת בדיקה גנטית
לקשרי משפחה, שלא בהסכמת הנבדק, ר' הוראות סעיף 128 לחוק:
"(א)
על אף האמור בסעיף 28ב, רשאי בית המשפט לצוות על עריכת
9 מתוך 22
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 21902-09-21 א. נ' ב.
תיק חיצוני:
סעיף 28א מורנו כך :
בדיקה, למעט בדיקה לפי סעיף 28ד, גם בלא הסכמת הנבדק, אם נוכח
כי התקיימו התנאים לעריכתה לפי סעיף 28א, 28ד או 28ה, ובלבד
שהתקיימו כל אלה:
(1)
(2)
בית המשפט שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש
בדבר קשרי המשפחה הנטענים;
ניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו".
–
יילא תיערך בדיקה גנטית לקשרי משפחה (בפרק זה – בדיקה) אלא לפי
צו של בית משפט לענייני משפחה (בפרק זה – בית המשפט), ובהתאם
–
להוראות פרק זה".
בהמשך, סעיף 28ד קובע, כי:
(א) בכפוף להוראות סעיף 28ה, היתה אמו של קטין, אדם שמונה לו
אפוטרופוס או פסול דין רשומה במרשם האוכלוסין, על פי חוק מרשם
האוכלוסין, התשכ"ה-1965, כמי שהיתה נשואה, בתוך 300 ימים שלפני
יום לידת הקטין, האדם שמונה לו אפוטרופוס או פסול הדין, לאדם
שממצאי הבדיקה עלולים לשלול את אבהותו או לקבוע את אבהותו של אדם
זולתו או היה אדם רשום במרשם כאמור כאביו של קטין, אדם שמונה לו
אפוטרופוס או פסול דין וממצאי הבדיקה עלולים לשלול את אבהותו או
לקבוע את אבהותו של אדם זולתו, לא יורה בית המשפט על עריכת
הבדיקה, אלא אם כן שוכנע שיש בעריכתה צורך ממשי הגובר על פגיעה
שעלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה.
(ב) בבוא בית המשפט להורות על עריכת בדיקה לפי סעיף קטן (א), יביא
בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) קיומו של חשש לפגיעה בקטין, באדם שמונה לו אפוטרופוס או בפסול
10 מתוך 22
1
2
3
4
5
69
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
25
26
27
28
29
30
31
22222222
23
24
