בפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקש/ מערער
א. מ. ב
נגד
משיבה
נ. ט
ע"י ב"כ עו"ד גלית צור
החלטה
1. עסקינן בבקשת המערער, לביטול פסק הדין שניתן בערעור דנן ביום 14.1.25 (להלן: "פסק הדין").
המערער הגיש את הערעור בתיק דנן על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בקריות (כבוד השופט ניר זיתוני), מיום 26.9.24 (להלן: "פסק הדין קמא"), כפי שיפורט להלן.
רקע בזעיר אנפין
2. המערער והמשיבה ניהלו מערכת יחסים זוגית, ממנה באו לעולם שתי קטינות, ילידות 2016 ו-2019 (ג' ו-ר', להלן: "הבנות"). יחסי הצדדים עלו על שרטו והם נפרדו.
פסק הדין קמא דן והכריע שלוש תביעות, הראשונה תלה"מ 45720-08-21, תביעה שהגיש המערער להשבת הבנות מר' (מקום מגורי המשיבה) לע' (מקום מגורי המערער) או בקרבת מקום וקביעת זמני שהות שוויוניים. השנייה, תלה"מ 62795-10-21, תביעת משמורת (אחריות הורית) שהגישה המשיבה. תלה"מ 62767-10-21 והשלישית, תביעה שהגישה המשיבה, לחיוב המערער במזונות ומדור הבנות הקטינות.
3. בפסק הדין קמא נפסק, בין היתר, כדלקמן:
תלה"מ 45720-08-21 – העתירה להחזרת הקטינות לע' וקביעת זמני שהות שווים נדחתה.
תלה"מ 62795-10-21 – תביעת המשיבה למשמורת וקביעת זמני שהות התקבלה באופן חלקי, באופן שזמני השהות המתקיימים כיום ימשיכו להתקיים; כן ימשיכו להתקיים הסדרי הנסיעה (כפי שנקבעו בהחלטה קמא מיום 13.12.2021).
תלה"מ 62767-10-21 – התביעה התקבלה באופן חלקי, באופן שעבור הקטינה ג', המערער ימשיך לשאת ולשלם סך של 1,600 ₪ עד הגיעה של הקטינה ג' לגיל 6;
עם הגיעה של ג' לגיל 6 ועבור ר', יישא האב וישלם מזונות כל אחת מהבנות סך של 1,000 ₪ עבור שתי הבנות (500 ₪ עבור ר' ו- 500 ₪ עבור ג') וזאת עד הגיע כל אחת מהבנות לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר מבין שני המועדים;
לאחר מכן, יועמד הסכום ל 1/3 מהסכום שיהיה אותה עת, וישולם עד סיום שירות החובה בצה"ל / שירות לאומי.
כמו כן המערער חויב בתשלום הוצאות משפט למשיבה, בסך של 11,700 ₪.
בגין פסק דין זה, הוגש כאמור הערעור דנן.
4. בערעורו, ביקש המערער לקבוע כי (יוער כי המערער הגיש את כתב הערעור בכוחות עצמו וללא ייצוג):
הבנות תתחנכנה בע', או מקום אחר מוסכם שאינו מרוחק 25 ק"מ או 20 דקות נסיעה, הגדול בין השניים;
נטל ההסעות יוטל על המשיבה, כל עוד הבנות לא מתחנכות בע';
זמני השהות יושוו;
מזונות יוטלו על המשיבה בהתאם להלכת "בע"מ 919";
הוצאות משפט יושתו על המשיבה וכן "תשלום נזיקין".
5. ביום 24.11.24 הוגשה בקשה לתיק דנן, מאת עו"ד גלית שמש-פאוקר, לפיה נטלה את ייצוג המערער בתיק.
ביום 24.12.24 הגישה עו"ד שמש-פאוקר בקשה להפסקת ייצוג המערער, עקב מחלוקת כספית. בהחלטתי מאותו יום אישרתי את הפסקת הייצוג.
6. ביום 13.1.25 הגישה המשיבה כתב תשובה לתיק. יוער כי אף קודם לכן, הגישה המשיבה תגובותיה בבקשות שונות שהגיש המערער לתיק, בין היתר בקשה לפטור מעירבון ובקשה לעיכוב ביצוע.
7. ביום 14.2.25, הוגשה לתיק דנן בקשה מטעם המערער, למחיקת הערעור. הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד איילת דקל (להלן: "עו"ד דקל"), ובכותרת הבקשה צוין כי היא מייצגת את המערער במינוי לפי חוק הסיוע המשפטי.
בבקשה נטען כי המערער הגיש את הערעור בהיותו לא מיוצג, וכעת לאחר שקיבל ייצוג מטעם הלשכה לסיוע המשפטי, קיבל המערער את המלצת באת כוחו למחוק את הודעת הערעור.
כן התבקש בית המשפט לא לפסוק הוצאות לחובת המערער בין ערעור זה.
8. בפסק דיני מאותו יום, הוריתי על מחיקת הערעור ועל ביטול הדיון שהיה קבוע בערעור. כן ביקשתי את תגובת המשיבה, לבקשת המערער לא לפסוק הוצאות.
9. במקביל לערעור דנן, הגיש המערער ערעור נוסף בבית משפט זה (עמ"ש 13970-11-24 – להלן: "הערעור השני"). הערעור השני נמחק אף הוא בפסק דין ביום 14.1.25, לבקשת המערער באמצעות באת כוחו עוה"ד דקל, ואף שם התבקש בית המשפט לא להשית הוצאות על המערער.
בהחלטתי מיום 24.2.25 בערעור השני, ולאחר שקיבלתי את עמדת המשיבה, הוריתי על חיוב המערער בהוצאות המשיבה בגין הערעור השני, בסך של 2,500 ₪.
טענות המבקש בבקשה לביטול פסק הדין
10. ביום 2.2.25 הגיש המערער "בקשה לאחזור הערעור" (להלן: "הבקשה"). הבקשה הוגשה על ידי המערער בעצמו, ללא ייצוג.
מקריאת הבקשה עולה, כי המערער מבקש למעשה לבטל את פסק הדין שמחק הערעור.
11. במסגרת הבקשה, טען המערער, בין היתר, כדלקמן:
א. המערער לא חזר בו מהערעור, וסבור כי נפלה "אי הבנה". לטענתו, ביום 12.1.25 נפגש עם עו"ד דקל שהמליצה לו למחוק את הערעור השני. כן מסרה לו עו"ד דקל בשיחה, כי תרצה לתקן את כתב הערעור דנן מכיוון שלדעתה "אינו ערוך נכון".
ב. המערער שמח על עמדתה של עו"ד דקל וחשב כי תשפר את כתב הערעור, אבל בפועל היא הגישה בקשה למחיקתו – שלא על דעת המערער. מכאן "אי ההבנה".
ג. עו"ד דקל הודיעה למערער כי איננה מעוניינת לייצגו, ולכן הוא מגיש את הבקשה בכוחות עצמו.
ד. המערער מבקש "לאחזר את הערעור" ולדון בו כמתוכנן.
12. בהחלטתי מאותו יום, דחיתי את הבקשה מאחר שלא צורף לה תצהיר לתמיכה בפרטים העובדתיים שצוינו בה, והוריתי כי לכל בקשה עתידית בנושא, תצורף תגובתה של עו"ד דקל.
13. ביום 5.2.25 הגיש המערער תצהיר ערוך כדין, לתמיכה בפרטים שצוינו בבקשתו לביטול מחיקת הערעור.
לטענת המערער, ניסה לקבל את עמדתה של עו"ד דקל ולא הצליח; בהחלטתי מיום 5.2.25, ביקשתי את תגובתה לבקשת המערער, בנימוק כי התגובה נדרשת לצורך הדיון בבקשה לביטול מחיקת הערעור.
14. הן עו"ד דקל והן המשיבה מסרו את תגובותיהן לבקשת המערער לבטל את מחיקת הערעור, להלן נפרטן.
טענות המשיבות
15. עו"ד דקל מסרה את תגובתה ביום 23.2.25. להלן עיקריה:
א. המערער הגיש את הודעת הערעור כשהוא איננו מיוצג וללא כל ייעוץ משפטי.
ב. לאחר פגישתה הראשונה עם המערער ולאחר שלמדה את התיקים, תיאמה עו"ד דקל פגישה נוספת עם המערער, ליום 12.1.25. בפגישה הנוספת, הסבירה למערער את הקושי העצום ואת הסיכויים הקלושים של שני הערעורים, לרבות סיכון המערער בחיובו בהוצאות גבוהות, וזאת לאור נסיונה המקצועי.
ג. לאחר ששמע את המלצתה למחיקת שני הערעורים, הביע המערער את הסכמתו למחיקת שני הערעורים. עו"ד דקל פעלה כן מיד בתום הפגישה, תוך עדכון הלשכה לסיוע משפטי בעניין.
16. המשיבה הגיבה (באמצעות באי כוחה) ביום 25.2.25, וביקשה לדחות את הבקשה על הסף ולפסוק לה הוצאות. טענותיה הן, בין היתר, כדלקמן:
א. המערער עושה כל שעולה בידו, להשתמש בהליכים משפטיים על מנת להקשות על המשיבה.
ב. המערער הגיש ומגיש בקשות רבות שעל חלקן נאלצה להגיב, ונגרם למשיבה נזק כלכלי רב בשל כך. לכן היא עומדת על פסיקת הוצאות לטובתה.
ג. מדובר בבקשה מיותרת וקנטרנית. כעולה מתגובתה של עו"ד דקל, המערער הסכים למחיקת שני הערעורים.
דיון והכרעה
17. לאחר עיון בבקשת המערער, בתגובת המשיבה ובתגובת עו"ד איילת דקל, החלטתי לדחות את הבקשה.
להלן אנמק החלטתי.
18. בפסיקתו של בית המשפט העליון הובהר לא פעם, כי פסק-דין שניתן בהסכמת הצדדים ממזג בתוכו מאפיינים הן של הסכם והן של פסק-דין. עובדה זו משליכה על דרך תקיפתו של פסק-דין שניתן בהסכמה, באותם מקרים בהם צד להסכם מבקש לבטלו, כבענייננו.
19. קיימים שני מסלולי ביטול, בהתאם לסוג העילה בגינה מתבקש הביטול, ואיפיונה – הסכמית או שיפוטית. ביטול פסק דין מחמת טענה לפגם הקשור להסכם גופו (טעות, הטעיה, אי חוקיות וכו') יתבצע דרך הגשת תביעה חדשה שעילתה הפגם הנטען בהסכם.
לעומת זאת, כאשר מתבקש ביטול פסק דין מחמת טענה לפגם בהליכי משפט (לרבות בסדרי הדין), פתוחה בפני המבקש הדרך לנקוט בהליכי ערעור/ רשות ערעור, בכפוף לתקנות סדרי הדין.
ראו לעניין זה:
ע"א 5914/03 שוחט נ' כלל חברה לביטוח, פסקה 6 (1.5.2005);
בע"מ 5389/23 פלוני נ' פלוני, פסקה 6 והפסיקה שם (3.8.2023 – להלן: "עניין פלוני").
20. במקרה שבפניי, הגיש המערער בתיק דנן, בקשה לביטול פסק הדין לפיו נמחק ערעורו, לאחר שהגיש ביוזמתו (באמצעות באת כוחו דאז), בקשה למחיקתו. בבקשתו דנן, טען המערער בין היתר כי לא נתן הסכמתו למחיקת הערעור וכי נפלה "אי הבנה" בינו לבין באת כוחו דאז, עו"ד דקל.
21. במקרה דנן לא ברור עד תום, האם המערער תוקף את הפן ההסכמי או השיפוטי של פסק הדין, שאת ביטולו הוא מבקש. מבקשתו הדלה יחסית של המערער ניתן להבין, כי טוען ל"אי הבנה" בינו לבין באת כוחו דאז, עו"ד דקל.
כך או כך עליו נקוט בהליך מתאים בהתאם לפסיקה דלעיל. בכל אופן בית משפט זה אינו מוסמך לבטל את פסק הדין שניתן לבקשת המערער. לכן דין בקשתו להידחות (ראה ענין פלוני, שם דובר על פסק דין שניתן בהסכמת שני הצדדים, אולם ניתן להשליך הדבר גם על ענייננו, שעה שעסקינן בבקשת המערער למחיקת הערעור).
22. בנוסף ולעניין בקשתו הנדונה – מתגובת עו"ד דקל, ששמשה באת כוחו של המערער והגישה בשמו את הבקשה למחיקת הערעור, עולה כי המערער הבין את הטעמים להגשת בקשת המחיקה, לאחר שהסבירה לו את סיכויו הקלושים של הערעור מחד גיסא, ואת הסיכון שיושתו על המערער הוצאות גבוהות מאידך גיסא (כך לדבריה שלה).
סוף דבר
23. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין בערעור דנן.
24. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בבקשה זו, ובכלל זאת בגין מחיקת הערעור לאחר הגשת כתב תשובה (שאלה העומדת על הפרק), בסך כולל של 2,500 ₪. סך זה ישולם למשיבה באמצעות בא כוחה תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן החלטה זו ועד יום התשלום תבפועל.
המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.
החלטה זאת מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, כ"ז שבט תשפ"ה, 25 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.
