בפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
המבקשצ. ל
ע"י ב"כ עו"ד בן ציון ראם
נגד
המשיבהי. ל
בעניין הקטיןי' יליד 2007
החלטה
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת גילה ספרא-ברנע) בתיק תלה"מ 948-10-22 מיום 15.3.23 (להלן: "התיק קמא" ו- "ההחלטה קמא", בהתאמה) במסגרתה נדחתה בקשת המבקש למנות מומחה לניכור הורי/ חידוש קשר בין המבקש לקטין, והכל כפי שיפורט להלן.
רקע וההחלטה קמא
2. המבקש והמשיבה (להלן גם: "הצדדים"), יהודים אשר נישאו זה לזו כדמו"י בשנת 1985. במסגרת נישואיהם נולדו לצדדים שלושה בנים: א' (בגיר), ג' (בגיר) ו-י' (קטין, פרטיו בכותרת).
3. נישואי הצדדים עלו על שרטון וביום … [2020] ערכו וחתמו הסכם פרידה וגירושין (להלן: "ההסכם"). ההסכם אושר וניתן לו תוקף של פסק דין בבית משפט קמא (תיק תלה"מ 34893-09-20).
4. במסגרת ההסכם, נקבע בין היתר כי הצדדים יטפלו ויחנכו את הקטין במשותף אולם המשמורת תהא אצל המשיבה; נקבע כי המבקש יישא במזונות הקטין בסך 1750 ₪ בכל חודש; כן נקבעו זמני שהות של המבקש עם הקטין – פעמיים בשבוע (כולל לינה) וכל סופ"ש שני (כולל לינה, עד מוצ"ש).
5. ביום 2.10.2022 הגיש המבקש את התובענה קמא בעניין הקטין, במסגרתה ביקש לאכוף את זמני השהות עם הקטין. לטענת המבקש, המשיבה הסיתה את הקטין נגדו ויצרה בקרב הקטין ניכור כלפי המבקש על ידי חשיפת הקטין לסכסוך בין הצדדים בצורה שאינה מותאמת לקטין ואשר העמיסה על נפשו הרכה, עד כדי ניתוק הקשר ביניהם.
ביום 15.2.23 התקבל תסקיר עו"ס לסדרי דין במועצה האזורית … , שנערך ביום 26.1.23 (להלן: "התסקיר"), ממנו עלה כי:
א. עם פרידת הצדדים, שכר המבקש דירה בעיר … לטובת קיום זמני השהות שלו עם הקטין, אך אלה הלכו והצטמצמו. כיום מפגשי הקטין עם המבקש מסתכמים בפעמיים בשבוע למספר דקות בודדות, כאשר המשיב מביא לקטין אוכל שביקש.
ב. המבקש הביע רצון לחזק ולשקם את הקשר עם הקטין ולהרחיב את זמני השהות שלהם, אולם הקטין מתנגד נחרצות לקיום קשר רציף ואינטנסיבי עם המבקש, ומסתפק במפגש בן מספר הדקות כמתואר לעיל. המשיבה ציינה בפני העו"ס את רצונה בחידוש ושיקום הקשר של הקטין והמבקש אך הקטין מתנגד לכך.
ג. העו"ס התרשמה כי הקטין כואב את נושא פרידת הוריו, עצוב ומתקשה להביע את רגשותיו, ומכיל כעס רב כלפי אביו המבקש בגין התנהלותו בפרידה. הקטין סיפר ששני הוריו מבקשים ממנו לצאת למפגשים עם אביו המבקש, וביקש כי יחדלו מאחר שכעת איננו מוכן לכך.
6. המלצות התסקיר היו כדלקמן:
זמני השהות: טובתו של הקטין היא בקיומו של קשר רציף עם כל אחד מהוריו, אך בשלב זה, וכל עוד הקטין לא עיבד את חווית פרידת הוריו באופן מטופל ונכון, הוא מלא בכעסים על אביו שבחר לדבריו, לנטוש אותם. אין אפשרות לכפות על הקטין מפגשים קבועים עם אביו.
המפגשים הקיימים: עצם העובדה כי הקטין פונה לאביו פעמיים בשבוע ומבקש ממנו להביא לו אוכל, מהווה צורה של קשר ולו מינימלי ודל מאד, אך עצם זה שהבן עדיין מתקשר לאביו ודורש ממנו להגיע מהווה סוג של קשר ורצון לקשר. ההמלצה היא כי האב ימשיך להגיע לקטין בכל פעם שהוא מבקש אפילו אם זה לדקות ספורות.
המלצה למבקש לפנות לתהליך של הדרכת הורים, לקבל כלים מקצועיים דרכם יוכל ללמוד איך לפנות לבן שלו, ואיך לתת לו תשובות לשאלות שיש לו.
טיפול לקטין: הקטין נער כבן 16, זקוק מאד לקשר טיפולי אשר יעזור לו לפרוק ולעבד את החוויות הקשות שהוא חווה בקשר לפרידת הוריו. אולי בהמשך, ניתן לעבוד גם עם הקשר הדיאדי שלו עם אביו. הומלץ טיפול רגשי לקטין.
7. בית משפט קמא ביקש את תגובות הצדדים לתסקיר. בתגובת המבקש נטען כי התסקיר תומך בטענות המבקש לפיהן הקשר עם הקטין מסתכם בדקות בודדות בשבוע; כי התסקיר התעלם מטענות המבקש לניכור הורי והסתה; כי רק דרך תגובת המשיבה למד על הפניית הקטין לטיפול רגשי; כי המשיבה שלחה למבקש הודעות שנאה ושטנה; כי יש מקום למנות מומחה לניכור הורי בתיק קמא, לבחינת שאלת הניכור ההורי, לטיפול בקטין ולחידוש הקשר עם המבקש.
8. בתגובת המשיבה נטען, כי המשיבה הסכימה להמלצות התסקיר וכי היא פנתה לתיאום טיפול רגשי לקטין במסגרת קופת החולים.
9. ביום 15.3.23 ניתנה ההחלטה קמא, כהאי לישנא:
"1. קראתי את תגובות ההורים לתסקיר.
2. התרשמתי כי המלצות התסקיר תואמות את המצב, המתקיים כבר מסמוך לאחר אישור ההסכם בשנת 2020, לפיו לא מתקיימים זמני השהות שהוסכמו. אני נותנת להמלצות התסקיר תוקף של החלטה.
3. הקטין כבר בן 16 ואני מקבלת את הודעת האם כי פנתה עבורו לטיפול רגשי, והיא תקדם זאת בשיתוף פעולה עם הקטין. הכוונה לעידודו לקבלת טיפול לעצמו, ללא קשר למי מהוריו. לא ייעשה שימוש בתוכן הטיפול, אף לא ייחשף בפני בית המשפט או מי מאנשי המקצוע ללא החלטה מפורשת, למעט עדכון על עצם השתתפותו.
4. אין מקום בשלב זה למנות מומחה לניכור הורי, ואני מתרשמת כי הקשיים בקשר התבססו במשך זמן רב, אשר כפייה על קטין בן גילו של הבן, ללא טיפול רגשי וללא הדרכה לאב, לא יועילו, ואפשר כי אף יצרו החמרה בקשר הצנוע, המתקיים בין האב לקטין.
5. האב יפנה מיידית לקבלת הדרכה הורית, על מנת לקבל כלים להכלת קשיי הבן ולבניית הקשר עימו בדרך הדרגתית, המכבדת את קשייו.
6. ההורים יעדכנו בדבר תחילת הטיפול הרגשי לקטין והדרכת הורים לאב, בתוך 14 יום.
7. החלטות נוספות יינתנו לאחר שיח עם ההורים בדיון הקרוב.
…".
בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
10. להלן תמצית טענות המבקש:
א. המבקש ביצע ויתורים מפליגים על רכוש וכספים עת נפרדו הצדדים, על מנת שלמשיבה ירווח והיא תאפשר ולא תכשיל קיום קשר טוב בין המבקש לקטין. תחת זאת המשיבה החלה לנכר את הקטין, להחדיר בקטין איבה כלפי המבקש ולהפוך את המבקש לאויב עבור הקטין.
ב. המבקש הקפיד להגיע כל אימת שהקטין ביקש ממנו, והביא עמו שקיות אוכל לבקשת הקטין, על מנת שלא יתהווה "נתק הרמטי". יחד עם זאת המבקש כאוב ופגוע על יחסו של הקטין כלפיו, משל היה שליח של אוכל ותו לא.
ג. בתסקיר הבהירה העו"ס לסדרי דין כי התרשמה שהקטין מלא כעס כלפי המבקש, אולם לא ראתה להיכנס כלל לשאלת המקור לכעסי הקטין, מדוע הוא כה פגוע מאביו; הרי הקטין נמצא מלוא הזמן בבית המשיבה וכל המידע שיש בידי הקטין מקורו במשיבה, לרבות מידע שלילי והרסני ביחס למבקש. אין זאת אלא שהמשיבה מנכרת ומסיתה את הקטין ומציפה אותו במידע שלילי על המבקש.
ד. ההחלטה קמא לא מהווה מענה סביר ומתבקש בנסיבות ואין בה כדי להביא מזור למבקש או לקטין, אך יש בה כדי להנציח מצב עגום שאיננו יכול להתקיים.
דיון והכרעה
11. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").
להלן אנמק את החלטתי.
12. עסקינן בהליך המצוי בתחילתו, כששאלת הניכור ההורי ביחס ליחסי הקטין עם אביו (המבקש) תהיה, כך ניתן להניח בסבירות ראויה (וקראתי את כתבי הטענות בבית משפט קמא), במחלוקת.
13. בנוסף, מהתסקיר שהונח בפני בית משפט קמא מיום 26.1.2023 עולה לכאורה כי אין עסקינן בניכור הורי אלא בקושי רגשי של הקטין עקב גירושי הוריו. כך עולה הרושם למשל מדברי הקטין בשיחתו עם העו"ס לסדרי דין, לפיהם ביקש "… שיפסיקו הן האב והן האם לבקש ממנו לצאת למפגשים עם אביו…" (עמ' 6 לתסקיר). מכאן כי המשיבה (האם) לכאורה מעודדת את הקטין להיפגש עם אביו, והקטין מתנגד לכך בשל קשייו הרגשיים, בניגוד לעמדת המבקש בבקשתו.
לכן אף הומלץ על טיפול רגשי לקטין, המלצה שהאם (המשיבה) קיבלה, כעולה מהודעתה לבית משפט קמא מיום 2.3.2023.
14. מכאן עולה לכאורה, כי מעבר להיותה של ההחלטה קמא החלטה דיונית (ועל כך נעמוד להלן, כנימוק נוסף לדחיית רמ"ש זה אף ללא תשובה), לא היה מקום להורות על מינוי מומחה כמבוקש, מהטעם שחוות דעת בנושא דנן איננה נדרשת בשלב זה של הדיון. נפנה בנדון לסעיף 4 להחלטה קמא, שם הדגש הושם על "בשלב זה". היינו לא נשלל מינוי של מומחה כאמור בהמשך ההליך, ככל שכך יסבור אז בית משפט קמא.
15. מעבר לכך, דחיית הבקשה למנות מומחה לניכור הורי לעיל בשלב זה של ההליך, היא החלטה דיונית בה ממעטת ערכאת הערעור להתערב.
נאמר לא אחת בפסיקה, כי החלטה אם למנות מומחה אם לאו היא החלטה דיונית מובהקת המצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות מסוג זה אלא במקרים חריגים בלבד.
ראו לענין זה:
רע"א 1657/23 קורוצ'קין נ' המרכז הרפואי ברזילי, פסקה 4 (15.3.2023);
רמ"ש (נצ') 11314-01-23 א.ח. נ' נ.פ., פסקה 28.7 (26.3.2023);
16. יפים לענין זה דברים שכתבתי ברמ"ש (חי') 31181-09-22 ד.ק. נ' א.ש. ואח' (30.10.2022), כדלקמן:
"… דחיית הבקשה למנות מומחה כאמור לעיל בשלב זה של ההליך, היא החלטה דיונית בה ממעטת ערכאת הערעור להתערב (וכפי שנראה…להלן, יש אפשרות כי בית המשפט קמא יידרש לה בהמשך ההליך.
במצב דברים זה, ומשההחלטה נומקה, לא ראיתי להתערב בהחלטה קמא.
נאמר לא אחת בפסיקה, כי בהחלטות דיוניות כאמור, לערכאה המבררת נתון שיקול דעת רחב, וכאמור ערכאת הערעור ממעטת להתערב; התערבות בהחלטות מעין אלו שמורה למקרים חריגים בלבד" (ציטוט מפסקה 17).
17. במקרה דנן לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטה קמא המנומקת, שהיא במהותה דיונית, שתצדיק, באופן חריג, את התערבות ערכאת הערעור.
18. לאור כל זאת שוכנעתי לדחות בקשת רשות ערעור זו אף ללא בתשובה.
19. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
המזכירות תעביר החלטה זאת לצדדים.
החלטה זאת מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים, וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, ז' ניסן תשפ"ג, 29 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.
