בפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקש
מ. ח
ע"י ב"כ עוה"ד מוניר ח'יר
נגד
משיבים
1. מ. ח
2. ס. ח
3. ח. ח
4. כ. ח
כולם ע"י ב"כ עוה"ד רמי חלבי
פסק דין
1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הבכירה שושנה ברגר) מיום 10.1.2023 שניתנה בתיק תמ"ש 6480-10-16 (להלן: "ההחלטה קמא" ו-"התיק קמא" בהתאמה), שעוסקת בהרחבת סמכויות מומחה בית המשפט, כפי שיפורט להלן.
רקע בזעיר אנפין וההחלטה קמא
2. המבקש והמשיבים הם אחים, יורשיו של אביהם המנוח … ז"ל (להלן: "המנוח").
3. המבקש והמשיבים מנהלים בבימ"ש קמא מספר הליכים הנוגעים לעזבון המנוח כדלקמן:
א. המבקש ביחד עם אחרים תובע את המשיבים להשבת חלק מכספי ירושת הוריהם, שאינם מוזכרים בצוואת האב המנוח.
ב. המשיבים תובעים את המבקש ואחרים לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כבית בד, בהתבסס על צו קיום צוואת האב המנוח, שניתן ביום 17.1.17.
ג. המבקש הגיש בקשה לביטול צו קיום הצוואה.
4. בסכסוך נושא התיק דנן, נסבה בין הצדדים מחלוקת באשר לפרשנות צוואת האב המנוח, אשר הוריש את בית הבד לחמשת האחים – המבקש וארבעת המשיבים.
5. המבקש מתגורר בבית מגורים אשר גובל בבית הבד וסכסוך ניטש בין האחים באשר להגדרת גבולות בית הבד. המבקש טוען כי בית הבד מורכב מחדר אחד בלבד וכל שאר החדרים הם חלק בלתי נפרד מביתו.
לטענת המבקש, המנוח העניק לו ולאחיותיו את בית המגורים, ובצוואתו התכוון לציוד בית הבד ולא למבנה, והצדדים ערכו אמנה שחילקה את רכוש המנוח ביניהם. עוד לטענת המבקש, הצוואה הקנתה לו את הבעלות בחדרים המזרחיים של בית הבד, לרבות החצרות הסמוכות.
6. המשיבים טוענים כי בית הבד כולל חצר פסולת נפרדת, החלל המרכזי שבו נמצאים המכונות והציוד של בית הבד וארבעה חדרים. חדרים אלה מצויים בשימוש המבקש ומשפחתו כחלק מבית מגוריהם, והמשיבים טוענים כי המבקש השתלט על חדרי בית הבד שעה שאינו זכאי להחזיק בהם, ומונע מהמשיבים להשתמש בבית הבד ובחדריו, שלא כדין.
7. ביום 1.11.17, במסגרת התיק קמא, עתרו המשיבים כאן למתן צו מניעה זמני (במעמד צד אחד), האוסר על המבקש או על מי מטעמו בין היתר, להיכנס לבית הבד ו/או לעשות שימוש (לרבות עבודה) בבית הבד.
8. בו ביום, 1.11.17 ניתנה החלטתה של כב' השופטת ענבל קצב-קרן בבקשה לעיל, בהיעדרה של כב' השופטת שושנה ברגר. להלן החלק האופרטיבי בהחלטה:
"לאחר שעיינתי בבקשה, ניתן בזה צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, המורה למשיב ו/או למי מטעמו להימנע מלבצע שינוי במצב הקיים בבית הבד (על כל חלקיו) המצוי בחלקות X-Y גוש Z לרבות הריסה, בנייה, הוצאת/הכנסת חפצים ומיטלטלין.
לא מצאתי להיעתר לבקשה למתן צו עשה אשר מתבררות ונדונה בפני כב' השופטת ברגר".
9. לאחר הגשת סיכומי הצדדים ניתנה החלטת השופטת קמא בבקשה לסעד זמני, ביום 6.11.17. בכל הנוגע לבקשת פינוי המבקש מבית הבד והחדרים הסמוכים קבעה:
"30. להשקפתי, לא ניתן להיעתר לסעד הזמני המבוקש במצב בו קיימת מחלוקת עובדתית באשר לסעד הזמני המבוקש, קרי לא ניתן להיעתר לבקשה להורות למשיב על פינוי ארבעת החדרים של בית הבד, כאשר הצדדים חלוקים באשר להגדרת "בית הבד", כמה חדרים הוא מכיל, ומהם הגבולות שלו. אך ברור הוא כי לא ניתן ליתן סעד זמני המורה על פינוי כאשר לא ברור כלל מהו השטח אותו מבוקש לפנות.
31. משקיימת מחלוקת עובדתית לעניין שטחו של בית הבד, לא ניתן כעת להורות על פינוי 4 החדרים עד לבירור המחלוקת העובדתית, על מנת להגיע למסקנה איזה שטח יפונה.
32. זאת ועוד, והעיקר- המשיב טען כי החדרים הנמצאים מזרחית לבית הבד הינם חלק מבית המגורים בו הוא מתגורר עם משפחתו. כך שלמעשה, לטענת המשיב, מדובר בבקשה לפנות את המשיב מחלקים מבית מגוריו. אין חולק כי מדובר בסעד דרסטי לכל הדעות, אשר לא ניתן להיעתר לו בנסיבות אלו. מובהר כי עד אשר לא אקבל לידי חוו"ד מומחה ממנה ניתן יהיה להסיק מהם גבולות בית הבד והאם מדובר בחלק מבית המגורים של המשיב אם לאו, אין באפשרותי ליתן סעד כה דרסטי כגון פינוי המשיב מביתו".
בכל הנוגע לכניסת המשיבים באופן חופשי לבית הבד ציינה השופטת קמא בהמשך ההחלטה האמורה כי:
"42. ייאמר כי לאחר בירור המחלוקת העובדתית באשר לגבולות בית הבד, ניתן יהיה להיעתר לבקשת המבקשים (המשיבים כאן, ח"ש) לאפשר להם כניסה חופשית לבית הבד".
10. ביום 15.3.18 מינה בימ"ש קמא מומחה מטעמו בתחום המדידה, מר יוסף מוחמד (להלן: "המומחה"), ליתן חוות דעת בשאלת הגדרת בית הבד, כדלקמן:
"31. …המודד יכין לבית המשפט תכנית מדידה של כל המבנים והנכסים המרכיבים את בית הבד, לרבות הסבר מפורט באשר לבית הבד וגבולותיו. המומחה מתבקש לפרט בדיוק כמה חדרים מכיל בית הבד, מה נמצא בכל חדר, מה הייעוד שלו, ולמה הוא משמש.
…
33. בשלב זה הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות המומחים".
11. ביום 9.7.18 הגישו המשיבים (כאן) בקשה לצו מניעה, במסגרתה עתרו לאסור על המבקש או על מי מטעמו מלבצע ו/או להמשיך לבצע כל שימוש במחסני בית הבד ו/או בחצר פסולת הזיתים ולמנוע שימוש בקומת עמודים של הבית וזאת עד למתן החלטה שיפוטית אחרת. כן עתרו להורות כי המבקש רשאי לעשות שימוש אך ורק בקומת הכניסה של המבנה.
12. ביום 4.12.18 ניתנה החלטת בימ"ש קמא בבקשת צו המניעה מיום 9.7.18, במסגרתה נקבע כי החלטה בבקשה תינתן רק לאחר שהמבקש (כאן) ימצה את זכותו להגיש שאלות הבהרה למומחה ולחקור את המומחה, ולאחר שבימ"ש קמא יבחן היטב את הבקשה על יסוד החקירה כאמור וטיעוני הצדדים.
13. ביום 21.10.18 הוגשה חוות דעת המודד המומחה (להלן: "חוות דעת המומחה"). תמצית ממצאי חוות הדעת היא, כי בית הבד הוא תתי החלקות שנמנות בחלקות משנה A-B כאשר חלקות המשנה הינן חלק בלתי נפרד מבית הבד – השירותים, המחסנים, חדר העבודה, המטבח, חדר המשרד ומשטח חומר הגלם של הזיתים לאחר שעברו הליך של הפקת הזית (הג'פת הוא תוצר המשנה הנלווה להפקת הזית).
14. ביום 3.3.19 נתן בימ"ש קמא את ההחלטה הבאה:
"31. שעה שאימצתי מסקנות המומחה בחוו"ד, הרי שאין בידי לקבלטענת המשיבים, לפיה בית הבד מורכב מחדר אחד.
32. משכך, נוכח העובדה כי המנוח ציווה את בית הבד לחמשת ילדיו(מ', ס', ח', כ', ומ') כאשר בשלב זה צו קיום הצוואה בעינו עומד, אנימורה למ' לפנות את בית הבד, כפי הגדרתו בחוו"ד המומחה, מכלחפציו.
33. ניתן בזאת צו מניעה המונע מהמשיבים או מי מטעמם לעשותשינוי כלשהו בבית הבד.
34. אני מורה למשיבים לאפשר למבקשים כניסה חופשית לבית הבדכפי הגדרתו בחוו"ד המומחה.
…
37. עוד ייאמר כי המשיבים מבקשים להסתמך על הסכם ההבנות או"אמנת ההבנות", כלשונם. דא עקא, שבשלב זה, תוקפו של הסכםההבנות מצוי במחלוקת, אשר תתברר במסגרת הדיון בתביעההעיקרית.
…
60. אני מחייבת את המשיבים בהוצאות ההליך בסך 2,500 ₪, אשרישולמו תוך 30 יום וממועד זה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק,עד לתשלום המלא בפועל. בנוסף, המשיבים ישיבו למבקשים, תוךפרק הזמן האמור מחצית מעלות שכרו של המומחה".
15. בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור (רמ"ש 37472-03-19, להלן: "הרמ"ש הקודם") שנדונה בבית משפט זה ולפני.
הרמ"ש הקודם התקבל בבית המשפט, ובמסגרת פסק הדין קבעתי כדלקמן:
"לכן שוכנעתי לקבל הערעור בחלקו במובן של:
ביטול סעיף 32 להחלטה קמא המורה למבקש לפנות את חדרי בית הבד;
ביטול סעיף 34 להחלטה קמא, המורה ליתן למשיבים גישה לכל חלקי בית הבד כאמור בחוות דעת המומחה.
יש לאפשר לכל אחד מן הצדדים, לאחר שמיעת ראיות הצדדים והגשת ראיותיהם, לשלוח שאלות הבהרה נוספות למומחה בצירוף כל מסמך רלוונטי ואף (בהתאם לשיקול דעתו של בית משפט קמא) להתיר הזמנתו לחקירה נוספת על חוות דעתו.
למען הסר ספק, הכניסה לצדדים מותרת בשלב זה אך ורק לחלקים בבית הבד שאינם שנויים במחלוקת".
(ציטוט מתוך סעיף 31 לפסק הדין ברמ"ש הקודם)
16. לאחר שמיעת ראיות וביום 15.8.22 מינה בית משפט קמא את השמאי מר אשר הינדי (להלן: "המומחה"), ליתן חוות דעתו להערכת שווי של בית הבד.
17. ביום 28.8.22 הגיש המומחה בקשה בתיק קמא, במסגרתה ביקש מבית המשפט "מיקוד מטרת חוות הדעת הנדרשת". המומחה פירט כי משיחותיו עם באי כחם של הצדדים עלה, כי מטרת חוות הדעת היא הערכת שווי המכונות נכון למועד הפסקת פעילות בית הבד, וכן שוויין של המכונות נכון למועד עריכת חוות הדעת.
18. ביום 5.9.22 הגישו המשיבים "הודעה" בתיק קמא, במסגרתה ביקשו כי בית המשפט יורה למומחה לכלול בחוות דעתו שומת ירידת הערך של שווי הציוד של בית הבד המקורי, כך שייקבע מה היה שוויו במועד פטירת המנוח ומה שוויו כיום; לבדוק האם הציוד של בית הבד המקורי המצוי כיום שמיש, וככל שלא אזי האם ניתן להשמישו ובאיזו עלות; הערכת ההפסדים שנגרמו עקב השבתת בית הבד ממועד פטירת המנוח (יוני 2013).
19. המבקש טען בתגובה, כי אין מקום ל"מקצה שיפורים" לאחר החלטת בית המשפט קמא על מינוי השמאי, וכל מה שנחוץ כיום זה לשום את שווין של המכונות המקולקלות, נוכח העובדה כי המנוח נהג אחת לארבע שנים להחליף את מכונות בית הבד, וכי המכונות הישנות פורקו טרם מות המנוח; כמו כן הנתבעים ידעו כי הסוגיה שעל הפרק היא הערכת ציוד בית הבד בלבד – לא מבנה ולא הפסדים, מאחר שהפסדים זה עניין חשבונאי שיש להוכיח באמצעות ראיות ולא בסמכותו של המומחה שמונה; מהחלטת בית משפט קמא ניתן להסיק מפורשות כי חוות דעת המומחה תעסוק בהערכת שווי המכונות דלעיל.
20. ביום 10.1.23 ניתנה ההחלטה קמא, כהאי לישנא:
לאחר עיון בעמדות הצדדים, נחה דעתי כי יש מקום להורות כי המומחה יידרש למכלול הסוגיות שהועלו על ידי הצדדים, כאשר כל צד יישא בעלות שכ"ט המומחה בגין החלק הנדרש על ידו בעבודת המומחה.
ייאמר כי איני מוצאת טעם ענייני למניעת הגשת חוו"ד המומחה בכל אחת מהסוגיות שבמחלוקת ובית המשפט ישקול במסגרת פסק הדין הסופי אם יש מקום להידרש לסוגיות אם לאו.
אני בדעה, כי הנתונים שיציג המומחה בחוות דעתו יפרשו בפניי תמונה רחבה ונתונים אשר יכול ויסייעו לבירור המחלוקות ולחשיפת האמת.
אני סבורה כי באופן זה יהיו מונחים בפני בית המשפט מלוא הנתונים והמידע הדרוש לצורך הכרעה במכלול הסוגיות שבמחלקות באופן יעיל וסופי בפסק הדין (מבלי שיהא צורך במתן פסק דין משלים).
עוד ייאמר כי במסגרת פסק הדין אדרש למכלול טענות הצדדים.
כמו כן, אך ברור הוא כי חוו"ד המומחה תבחן, כמקובל, על ידי תוך שמירת יומו של כל אחד מהצדדים.
אי לכך, אני קובעת כי המומחה יידרש במסגרת חוות דעתו לסוגיות כדלקמן:
הערכת שווי ציוד בית הבד המקורי- הצדדים יישאו בחלקים שווים בשכ"ט המומחה.
הסוגיות שעלו בהודעת עו"ד חלבי מיום 28.8.22 (סעיף 2 א'-ד'):
…
הנתבעים יישאו בשכ"ט המומחה בגין הסוגיות לעיל.
הסוגיה שעלתה בבקשת עו"ד ח'יר מיום 21.9.22:
התובעים יישאו בשכ"ט המומחה בגין הסוגיה לעיל.
לעניין עתירת התובעים בסעיף 14 ב' לבקשה מיום 21.9.22 (להורות לשמאי להתעלם מחוו"ד מיום 10.9.19)- הנני נעתרת לבקשה.
המומחה יגיש את חוות דעתו תוך 45 יום.
המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים ולמומחה (מר הינדי) ותקבע את התיק לת.פ. לצורך עיון בחוו"ד המומחה ליום 1.3.23".
בקשת רשות הערעור דנן הוגשה בגין החלטה זו.
תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
21. להלן עיקר טענות המבקש:
א. שגה בימ"ש קמא עת מינה את המומחה, שמאי שאינו מומחה בבניית בתי בד (כפי שקבעה ערכאת הערעור), והעניק לו סמכויות להעריך את ההפסדים שנגרמו לבית הבד למרות שלא הוגשו ראיות בעניין מצד המשיבים ולמרות שהמומחה איננו רואה חשבון ולא חשבונאי. כמו כן המומחה לא מתמחה בענייני ציוד בית בד ואין באפשרותו לקבוע האם חסרים בבית הבד חלקים אם לאו, ואינו מומחה לתיקון ציוד בית בד.
ב. מההחלטה קמא ניתן להסיק כי בית משפט קמא העתיק את בקשת המשיבים והדביקהּ על גבי החלטתו באופן הנוגד את פסק הדין ברמ"ש הקודם ובכלל את עקרונות הצדק והפרוצדורה המשפטית. כמו כן הציטוט מתוך תביעת המשיבים מביא למסקנה כי בית המשפט קמא קיבל את התביעה לפני שהוגשו סיכומים, לפני שנחקרו המומחים ולפני פסק הדין.
ג. בית משפט קמא התעלם מבקשת המבקש להקצות למומחה שכר ראוי ומתקבל על הדעת. המומחה שלח לצדדים מכתב דרישה לתשלום שכר טרחתו בגין שתי חוות דעת שאמור לערוך, בסך של כ- 55,000 ₪ לכל הפחות.
ד. הרחבת סמכויות המומחה במסגרת ההחלטה קמא, יש בה כדי לומר כי התביעה קמא התקבלה, תוך התעלמות מוחלטת מעדויות המשיבים, ובשלב שבית המשפט קמא טרם הגיע לחקר האמת. הנימוק בהחלטה קמא לפיו על ידי הרחבת סמכויות המומחה יהיה בה כדי להניח בפני בית משפט קמא את מלוא הנתונים והמידע הדרוש לצורך הכרעה במכלול הסוגיות שבמחלוקת, יש בו כדי לשבור את כללי האיזון וחריגה ניכרת מדיני הראיות המקובלים, מקום שהמשיבים לא הוכיחו את תביעתם.
תמצית טענות המשיבים בתשובתם
22. להלן עיקר טענות המשיבים בתשובתם לבקשת רשות הערעור דנן:
א. ההחלטה קמא היא דיונית באופייה, והכלל הוא שערכאת הערעור לא נוטה להתערב בהחלטות דיוניות אלא במקרים יוצאי דופן, שהמקרה דנן איננו כזה.
ב. בהחלטה קמא נתן בית משפט קמא ביטוי לטענות שני הצדדים באופן בו איזן בין תביעות הצדדים, ובכך כי רצה שתעמוד בפניו חוות דעת אשר תשום את המרכיבים השונים ביחס לתביעות הכספיות של שני הצדדים. מדובר בעניין שגרתי ובאופן בו נוהג בית המשפט, על מנת שבסופו של יום תתקבל הכרעה יעילה וצודקת בפסק דין סופי.
ג. צדק בית המשפט קמא עת קבע, כי חוות דעת המומחה (שהודיע כי עוסק בהערכת ציוד בית בד) תהיה אחת, והיא שתכריע במחלוקות בין הצדדים. ממילא הצדדים מתדיינים בבית משפט לענייני משפחה, ולא יכולים להגיש חוות דעת מטעמם, כך שחוות הדעת היחידה תהא של המומחה מטעם בית המשפט.
ד. הסמכויות שניתנו למומחה להכנת חוות דעתו, הן בהתבסס על טענות הצדדים, כך שבית משפט קמא מבקש לבחון את טענות הצדדים באמצעות המומחה, כאשר ההכרעה האם לקבל את הטענות או לדחותן נתונה לבית משפט קמא בלבד במסגרת פסק דינו, לכשיינתן.
ה. לא ברורה טרוניית המבקש, עת בית המשפט מבקש לקבל באמצעות המומחה אינדיקציה ותמונה מלאה על אודות המתרחש בשטח, על השווי והנתונים שרק המומחה יכול להביאם, על מנת שבית המשפט יכריע בתביעות לפניו. במינוי האמור לא הכריע בית המשפט במחלוקות ולא נתן למי מהצדדים שטח המצוי במחלוקת.
דיון והכרעה
23. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתשובת המשיבים ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור ולדחות את הערעור, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
24. עסקינן בהחלטה קמא העוסקת בהרחבת הסוגיות בהן יחווה דעתו המומחה שמונה, במסגרת חוות דעתו.
החלטה כאמור היא בגדר החלטה דיונית מובהקת המצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, בה לא תתערב ערכאת הערעור אלא במקרים חריגים בלבד.
ראו לענין זה:
רע"א 1657/23 קורוצ'קין נ' המרכז הרפואי ברזילי ואח', פסקה 4 (15.3.23).
רמ"ש (חי') 40232-09-21 פלוני ז"ל נ' מ.מ, פסקה 16 (3.10.2021).
לא מצאתי כי ההחלטה קמא נופלת לגדר אותם מקרים חריגים.
25. נדגיש – עסקינן במומחה שמונה, לאחר ששלושה מומחים קודמים לו ויתרו על המינוי בהעדר מומחיות בתחום בית הבד או ציודו.
המומחה הנוכחי, השמאי מר אשר הינדי, קיבל המינוי, לאחר שהודיע כי הוא עוסק בהערכת בתי בד וציוד בית בד (ראו סעיף 29 לתשובת המשיבים).
ככל שהמבקש חולק על האמור, בידיו הרשות לפנות לבית משפט קמא בבקשה מתאימה בנדון.
26. הרחבת המינוי של המומחה בהתאם להחלטה קמא נומקה היטב בהחלטה האמורה, ולא מצאתי כאמור מתום, בהחלטה דיונית זאת המצויה בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית.
27. ודוק – הרחבת המינוי לא נגעה רק לבקשת ב"כ המשיבים אלא גם לבקשת ב"כ המבקש (ראו סעיף 7(ג) להחלטה קמא).
28. עצם העתקת נוסח הסוגיות הנוספות שייבדקו על ידי המומחה מהודעת ב"כ המשיבים אינה גורעת מאובייקטיביות ההחלטה, משני טעמים, כדלקמן:
א. עסקינן בהעתקה טכנית;
ב. השופטת קמא העתיקה אף מבקשת ב"כ המבקש (שוב נפנה לסעיף 7(ג) להחלטה קמא).
29. באשר לטענת המבקש כי "בית המשפט מנוע למנות שמאי שאינו מומחה בתחום החשבונאות לצורך שומת הפסדים ומקום שלא הוגשו ראיות על הפסדים" – אציין כי עסקינן במומחה, שעל פי הלוגו של מכתביו המצויים בתיק קמא הינו "שמאי מקרקעין, רכוש, חקלאות, כללית, הערכת נזקים, סקרים למבנים ותכולה". ככזה, כך לטעמי, יכול ומוסמך לבצע שומת הפסדים הנוגעת לבית הבד בעקבות מניעת השימוש בו.
לפיוס דעתו של המבקש אזכיר, כי בכל מקרה המכריע הסופי, אף בשאלת ההפסדים הנטענים על ידי המשיבים עקב מניעת השימוש בבית הבד, הוא בית המשפט. הכרעת בית המשפט תהא לאחר שיבחן, בין היתר, את החומר הראייתי והאחר שעמד בפני המומחה ואת טענות הצדדים בנדון. כך גם צוין למעשה על ידי בית המשפט בהחלטה קמא (נפנה לסעיפים 3-6).
30. באשר לשכרו הנדרש של המומחה, שלגרסת המבקש אמור לעלות לצדדים כ-55,000 ₪ לפחות – מן הראוי כי בקשה להגבלת שכר המומחה תופנה לבית משפט קמא.
לא נעלם מעיניי את שציין המבקש בבקשתו, כי בית משפט קמא התעלם מבקשתו להקצות למומחה שכר ראוי סביר (סעיף 22 לבקשת רשות הערעור). ברם כך נעשה טרם נקב המומחה את שכרו, המצוין לעיל. לכן, וככל ששכרו של המומחה נראה מוגזם למבקש, יפנה בבקשה מתאימה לבית משפט קמא (וכך יכולים לעשות אף המשיבים), ובית משפט קמא יחליט בבקשה, ככל שתוגש לו, בהתאם לשיקול דעתו.
31. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הערעור.
32. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בערעור זה בשיעור של 3,500 ₪, שישולם להם, באמצעות בא כוחם, מתוך הערבון שהפקיד המבקש בערעור זה. יתרת הערבון תוחזר למבקש, באמצעות בא כוחו.
המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, כ"ג אדר תשפ"ג, 16 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.
