לפני
כבוד השופטת אספרנצה אלון
המבקש
א'
ע"י ב"כ עו"ד נעם אפשטיין (סיוע משפטי)
נגד
משיבים
א'
ע"י ב"כ עוה"ד לימור פסטרנק ו/או מיכל סבחה (סיוע משפטי)
פסק דין
לפניי בקשת רשות ערעור על שתי החלטות שניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כבוד השופטת מאיה לוי), שניתנו בתלה"מ 34514-08-23 (להלן: "בית משפט קמא").
ההחלטה האחת ניתנה ביום 10.10.2023 ועניינה בחיוב המבקש במזונות שלושת הקטינים בסך של 2,750 ₪ לחודש וכן במחצית מהוצאות חינוך ובריאות (להלן: "החלטה למזונות זמניים"). ההחלטה השנייה ניתנה ביום 22.11.2023 בה הורה בית משפט קמא על תקופת ניסיון בת 3 חודשים ועד לחודש פברואר 2024 בה יתגוררו הקטינים עם המבקש וישהו עם המשיבה פעמיים באמצע שבוע ללא לינה. עם זאת, קבע בית משפט קמא כי אין הוא משנה את החלטתו לעניין המזונות הזמניים, אך קבע כי בסוף חודש ינואר 2024, וככל שתימשך תקופת הניסיון כסדרה תוך הקפדה דווקנית על הוראותיה, יהא המבקש רשאי לעתור לשינוי ההחלטה בעניין המזונות (להלן: "ההחלטה לתקופת ניסיון").
בתמצית, המבקש טוען כי בית משפט קמא שגה בהחלטותיו, ולבטח לאחר ההחלטה לתקופת הניסיון, אין כלל מקום לחייבו במזונות כלשהם שכן זמני השהות שלו עם הקטינים רחבים באופן משמעותי מזמני שהות המשיבה (9 שעות בלבד). לטענתו הוא נדרש לקחת את הקטינים לחזקתו גם בזמנים שנקבעו למשיבה, המפרה פעם אחר פעם את זמני השהות. לטענת המבקש שגה בית משפט קמא בקביעת הכנסות הצדדים, התעלם מהדו"חות המעידים על הכנסתו הנמוכה, החובות בהם הוא מצוי (על סך של 1,959,797 ₪), שגה ביחס להכנסת המשיבה הגבוהה בהרבה מהכנסותיו ("פי 12.8 מהכנסות האב בשנת 2023", פי 13.6 מהכנסתו בשנת 2022", פי 3.4 מהכנסתו בשנת 2021"), שגה משלא התייחס לקצבת התלויים שהמשיבה מקבלת בשל נכותה, לכך שהאם עובדת בשתי עבודות נוספות, שגה משלא התייחס לדיווחים הרפואיים לפיהם המשיבה יכולה לעבוד, שגה בקביעותיו ביחס לדירה, שגה ביחס להפקדותיו בחשבון הבנק והתייחס אליהם כרווח ולא כהכנסה, שגה ביחס לרכבים וכיו"ב.
מנגד ובתמצית, המשיבה טוענת כי המבקש הגיש את בקשת רשות הערעור כשהוא מתעלם מכלל ההליכים שנוהלו בפני בית המשפט קמא, מהחלטות שהמבקש מסרב לקיימן חרף הטלת קנסות עליו, ועל אף כל זאת מוצא הוא לנכון להגיש בקשת רשות ערעור. לטענת המשיבה בית משפט קמא שקל להוציא את הקטינים בצו חירום נוכח הפגיעה בהם, ועל מנת להימנע מכך, ולצורך הגנה על הקטינים מהסתתו הפרועה של המבקש, החליט בית משפט קמא על תקופת הניסיון, בה צומצמו זמני השהות. באשר להחלטה למזונות זמניים, המשיבה טענה כי החלטה זו של בית משפט קמא ניתנה על סמך חומר רב בו הוכח כי המבקש הינו בעל עסק עצמאי שאינו מדווח על הכנסותיו, כי היא אינה עובדת בעבודות נוספות, כי מצבה קשה לאין שיעור ממצבו של המבקש, כי זמני השהות שהיו לטובת המבקש היו בשל העובדה שבמשך ששה חודשים הייתה חולה במחלה אוטואימונית אשר חייבה את אשפוזה ובשעה קשה זו, במקום לתמוך בה, החל להסית את הקטינים כנגדה תוך ששותל במוחם רעיון כי נטשה אותם. עוד ציינה המשיבה כי המבקש מתגורר בבית הוריו ואינו נושא בהוצאות דיור, מנגד היא לעומתו כן נושאת בהוצאות שכאלה, כי היא נדרשת לשאת בעלויות טיפוליה הרפואיים ותרופות חודשיות שעלותן גבוהה, כי היא נמצאת בחובות, כי היא פדתה את כספי הפנסיה שלה לצורך כיסוי החובות (עדיין נותרו לה חובות) וכיו"ב.
ביום 05.12.2023 הוריתי למבקש לעדכן את בית המשפט האם שילם למשיבה את מזונות העבר בהם חויב (סעיפים 3-4 להחלטת בית משפט לעניין תקופת הניסיון) והאם שילם מזונות זמניים מאז ההחלטה, קרי מאז חודש אוקטובר 2023 ועד יום הגשת בקשת רשות הערעור. כמו כן הצעתי כי עד להחלטה אחרת שבית משפט קמא ייתן, לא ישולמו מזונות העבר והתקופה שקבע בית משפט קמא בה יהא רשאי המבקש לעתור לשינוי ההחלטה בעניין המזונות (סעיף 2ד' להחלטת בית משפט לעניין תקופת הניסיון) תקוצר לתחילת חודש ינואר 2024, ולבית משפט קמא יוגש תסקיר משלים בעניין חלוקת זמני השהות או כל עניין אחר הקשור לטובת הקטינים.
המבקש הודיע לבית המשפט כי לא שילם מזונות עבר וכן לא את מזונות נובמבר-דצמבר 2023 בשל טענותיו לקיזוז חובות כנגד המשיבה. עוד הודיע המבקש כי הוא מסכים לקיצור התקופה בה יוכל לעתור לבית משפט קמא לשינוי ההחלטה בעניין המזונות (החלטת בית משפט לעניין תקופת הניסיון) אך עמד על כך שלא ישלם מזונות על ידו כלל עד לקבלת החלטה אחרת על ידי בית המשפט.
בדיון שהתקיים לפניי ביום 01.01.2024 חזר ופירט כל צד את טענותיו.
בין לבין יצוין כי ביום 04.02.2024 הגיש המבקש בקשה לבית משפט קמא בה ביקש לשנות את ההחלטה שנקבעה בעניין המזונות הזמניים, ציין כי הוא מקיימה "קלה כחמורה כלשונה", כי מיום מתן ההחלטה לעניין תקופת הניסיון ישנה רגיעה בכל הגזרות והפחתה משמעותית ונראה שהילדים נמצאים במסלול מטיב, לרבות דיווחים חיוביים לגבי הקטינים ממורות בית הספר, עם זאת הוא עותר לבחינת התמונה הכלכלית הכוללת של המשפחה ושלו בשעה שהקטינים נמצאים כמעט מרבית הזמן עמו בלבד והוא מתחיל את קריסתו הכלכלית. עוד ציין "בשולי הדברים" כי אינו משלם את דמי המזונות כיוון ולטענתו יש לקזז סכומי הוצאות חריגות ששילם בעצמו (חינוך, חוגים, בריאות) והמשיבה מסרבת להשיבם לו.
באותו היום (04.02.2024) נתן בית משפט קמא החלטתו, בה נכתב כי ככל וקיים ערעור תלוי ועומד אין זה ראוי שתוגש בקשה לשינוי ההחלטה, כל עוד זו לא הוכרעה, כמו כן בית משפט קמא הביע מורת רוחו מכך שהמבקש אינו משלם את דמי המזונות אשר נפסקו על ידי בית המשפט ומכאן שבקשה זו הוגשה בחוסר תום לב ודינה דחייה.
דיון והכרעה:
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור שלפניי על נספחיה, עיון בתגובת המשיבה, עיון במסמכי התיקים המתקיימים בפני בית משפט קמא לרבות ההחלטות שניתנו שם, מצאתי כי יש לתת רשות ערעור לבקשה, לדון בה כבערעור ולדחותו, והכל מכוח סמכותי עפ"י תקנה 138(3) ו-(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"). משניתנה רשות בבקשה, המבקש יוגדר מעתה והלאה המערער. להלן נימוקיי.
ראשית, די בכך שהמערער בעצמו מודה בפה מלא כי לא מצא לנכון לפעול על פי החלטות בית משפט קמא, קרי לא עמד בחובותיו לשלם מזונות זמניים כפי שנדרש כדי לדחות את ערעורו. קיים פגם מהותי בפניית רשות, להבדיל מזו המוענקת על פי הזכות, בו בזמן שאין המערער מוכן לקבל את הדין כפי שנקבע. כפי שנכתב כבר בעבר: "המבקש את סעדו של בית המשפט מצופה ממנו, למצער, כי יקיים את החלטותיו שאם לא כן עסקינן במי המבקש לעשות את החלטות בית המשפט פלסתר וכלי ריק" (עיינו רמ"ש (מחוזי מרכז) 41824-09-23 ש. ר נ' א. ר (נבו 02.11.2023)), וכן: "חייב אדם להחליט בלבבו אם מבקש הוא סעד מבית משפט או אם עושה הוא דין לעצמו. שני אלה בה-בעת לא יעשה אדם, דהיינו: בית משפט לא יושיט סעד למי שבמקביל לפנייה לבית המשפט עושה דין לעצמו ומבקש להעמיד את זולתו בפני עובדות מוגמרות. הלכה זו הילכת יסוד היא במשפט והגיונה נלמד מעצמו" (עיינו בג"ץ 8898/04 מרים ג'קסון נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (נבו 28.10.2004)).
שנית, סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") מורה כי רשות ערעור תינתן לגבי החלטה אחרת, אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה. מכאן למדים כי ככלל, השגות על החלטות אחרות תיעשנה במסגרת הערעור על פסק הדין, אלא אם עלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי מתקיימים אותם חריגים שלעיל – נזק של ממש, השפעה באופן ממשי על זכויות הצדדים, או קיום הליך מיותר או שגוי. לא נוכחתי כי היעדר התערבותי בהחלטה מושא בקשת רשות הערעור תוביל לאחד מאלה.
שלישית, ככל שלא די בהוראת חוק בתי המשפט, נקודת המוצא הינה כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בנוגע להחלטות בדבר סעדים זמניים, אלא במקרים חריגים (עיינו למשל רע"א 6455/23 פלונית נ' פלוני (נבו 03.11.2023), רע"א 1215/23 מימוני גרינר נ' בול מסחר והשקעות בע"מ (22.2.2023), רע"א 4999/23 ג'רוס נ' עזבון המנוח ג'רוס ז"ל (29.8.2023), רע"א 6483/23 קבוצת טלאור כראדי בע"מ נ' החברה הכלכלית ללוד בע"מ (3.9.2023)ועוד), וכידוע "מזונות זמניים אינם אלא אחת מצורותיו של סעד זמני" (ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח(4) 105, 108 (כבוד הנשיא מ' שמגר), כן צוטט בבע"מ 4589/05 פלוני נ' פלוני (נבו 21.11.2005) על ידי כבוד השופט א' רובינשטיין).
רביעית, ההחלטה למזונות זמניים וההחלטה לתקופת ניסיון שלובות הן זו בזו, והטעם המרכזי הוא טובת הקטינים. בית משפט קמא קבע כי עניין המזונות הזמניים ישוב וייבחן על ידו לאחר שיוגש תסקיר משלים ולאחר שתיבחן תקופת הניסיון. ("[…] בסוף חודש 1/24, וככל שתמשך תקופת המבחן כסדרה, תוך הקפדה דווקנית על כל הוראותיה, יהא רשאי האב לעתור לשינוי ההחלטה בעניין המזונות"). על אף שבית משפט קמא דחה את בקשת המערער לשינוי ההחלטה ביחס למזונות הזמניים נוכח הערעור התלוי והעומד, מושא פסק הדין דנן, הבהיר בית משפט קמא מפורשות, עם דחיית הערעור בשלה העת כי בית משפט קמא יתפנה לשמיעת טענות המערער ביחס למשמעות שינויי זמני השהות בין הצדדים ביחס לקטינים והשפעתם על חובת תשלום המזונות הזמניים.
רוצה לומר, בית המשפט ביקש לבחון את טובת הקטינים, הן את רווחתם הנפשית ואת רווחתם הכלכלית בתקופת הניסיון, תוך שהוא שומר על זכויות הצדדים לגבי מזונות העבר והמזונות השוטפים, וזאת לצורך עשיית "מאמץ משותף נוסף לשפר את התפקוד של ההורים ולייצב את מצבם של שלושת הקטינים, לפני נקיטת אמצעים דרסטיים על פי חוק הנוער, כולל הוצאת הקטינים ממשמורת הוריהם תוך העברתם למסגרת חסות מוגנת". מבלי להאריך רק אזכיר כי בית משפט קמא הוא בית המשפט של הקטינים, והמונח "טובת הקטינים" הינו נס דגלו, מרכז כובדם של ההליכים המתקיימים בו.
לכאורה יש ממש בטענת המערער כי משצומצמו זמני השהות של הקטינים עם המשיבה, יש מקום לעדכון המזונות. אלא שבענייננו עולה החשש שצמצום זמני השהות נכפה על המשיבה בשל התנהגות הקטינים כלפיה, ושלא ברצונה ו/או באשמתה. בנסיבות הקונקרטיות של תיק מורכב זה יש לבחון האם המערער פועל "למחיקת דמות האם מול אידאליזציה של האב" (סעיף 17 לדיווח האפוטרופא לדין מיום 20.08.2023 שהוגש בתלה"מ 60324-02-23) וכתוצאה מכך ועל מנת לשמור על נפשם של הקטינים, הופחתו זמני השהות. באם אכן כך הדבר, הרי שברור כי אין להעניק פרס למערער, באופן של הפחתת מזונות. כך או אחרת, בית משפט קמא יצטרך ליתן דעתו האם יש מקום להפחית את המזונות הזמניים נוכח השינוי האמור בזמני השהות, וכן נוכח התנהגות מי מההורים האם יש בה כדי להשחיר את דמות ההורה האחר ועוד. במילים אחרות, פסיקת מזונות אינה רק נוסחה התלויה בהכנסות ההורים ובזמני שהות, אלא היא רחבה יותר ומושפעת גם מהתנהגות ההורים זה כלפי זו וכלפי הילדים. הכל ייבחן על ידי בית משפט קמא כדי לשמור על טובת הקטינים ורווחתם הנפשית והכלכלית.
כאמור, בית משפט קמא הגדיר את התקופה כ"תקופת ניסיון". טענות האב לגבי המזונות יישמעו והן נשמרות לו. מאחר ותקופת הניסיון עתידה להסתיים, מתבקש בית משפט קמא לקבוע מועד לדיון, מוקדם ככל שניתן ובהתאם לתפוסת יומנו, בו ייבחנו טענות הצדדים לעניין המזונות הזמניים וזמני השהות, טובת הקטינים, וחזקה על בית משפט קמא כי יפעל על פי ניסיונו וחוכמתו.
בכפוף לאמור בסעיף 16, אני מורה על דחיית הערעור.
מאחר ושני הצדדים מיוצגים על ידי הסיוע המשפטי, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.
פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.
ניתן היום, ט' אדר א' תשפ"ד, 18 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.
