לפני
כבוד השופטת אספרנצה אלון
המבקשת
ע'
ע"י ב"כ עו"ד ליאת שטיינברג
נגד
המשיבים
1. גג לנזקק ולחוסה (ע"ר)
2. האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון
3. היועץ המשפטי לממשלה-משרד הרווחה והשירותים החברתיים חיפה
ובעניין
א' (חסוי)
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחדרה, כב' השופטת הדס גולדקורן (להלן: "בית משפט קמא") אשר ניתנה ביום 10.04.2024 בא"פ 21018-11-22, במסגרתה קבע בית המשפט קמא כי אין למבקשת מעמד בתיק ולפיכך הורה לה ולבאת כוחה שלא להמשיך ולהשתתף בדיון. וכך קבע:
"לאחר ששמעתי את בקשת באות כח היועמ"ש ואת תשובת ב"כ המבקשת, אני נעתרת לבקשת ב"כ היועמ"ש, שכן למבקשת אין כל מעמד בתיק.
ככל שהאפוט' הממונה תמצא לנכון בהמשך לנהל איתה מו"מ לגבי הסדרת מגוריו של האשל"א בשכירות, יוכל לעשות כן."
וכן בהמשך הדיון:
"לאחר ששמעתי את ב"כ המבקשת ואת באות כח היועמ"ש, אני מורה לב"כ המבקשת ולמבקשת לצאת מהאולם, לאור האמור בהחלטתי הקודמת מהיום, לאור המצוקה שעלתה מהדברים שנשמעו היום באולם, כמו גם מבקשתו של האשל"א שהוגשה במסגרת בקשה 51 ביום 4.4.24 ומאחר וכל הצדדים הנוגעים בעניין נמצאים היום בבית המשפט, אני מורה כי הדיון יימשך אף בלא נוכחותה של המבקשת ובאת כוחה."
(להלן: "החלטת בית משפט קמא").
על החלטת בית משפט קמא הגישה המערערת בקשת רשות ערעור. לטענתה, היא משכירה את הדירה בה מתגורר האשל"א מזה שנים רבות, היא זו שמטפלת בו משך שנים על בסיס יומיומי, דואגת לו לאוכל, דואגת לו לקניית בגדים, לרכישת תרופות, לטיפול בצרכיו הרפואיים וכיו"ב. בית המשפט קמא נעתר לבקשתה להצטרף כצד להליך לצורך מציאת פתרון הולם לאשל"א בעניין מקום מגורים. במהלך הדיון שנערך ביום 10.04.2024 ביקשה ב"כ היועמ"ש כי המשך הדיון יהיה ללא נוכחות המבקשת, שאין לה מעמד בתיק, ובית משפט קמא קיבל את בקשתה.
לטענת המבקשת, שגה בית משפט קמא שכן החלטתו סותרת החלטה קודמת שנתן ביום 08.02.2024 בה הורה על צירוף המבקשת כצד להליך. לטענתה, שיקולי יעילות וצדק מחייבים את צירופה כבעלת דין וזאת נוכח היותה הגורם היחיד שמכיר את האשל"א ונוכח היותה זו אשר מטפלת בו "כאם רחמניה" במהלך עשרים השנים האחרונות. המבקשת טענה כי נוכחותה כבעלת דין בתיק הינה "קריטית" לטובת מציאת סעד ומזור לצורכי האשל"א, טענה כי צירופה כצד להליך לא יגרום לסרבול ההליכים, כי אין למעשה כל יריבות חזיתית בינה לבין המשיבים וכי מציאת פתרון הולם וראוי לצרכי האשל"א הוא אינטרס משותף שלה ושל המשיבים. לאור זאת, עתרה המבקשת לקבל את בקשת רשות הערעור, לבטל את החלטת בית המשפט קמא ולהורות על צירופה להליך בבית המשפט קמא.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, לרבות פרוטוקול הדיון מיום 10.04.2024, אני בדעה כי אין ליתן רשות ערעור לבקשה ודין הבקשה להידחות.
סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, מורה כי: "בית משפט לענייני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא". לשון החוק מלמדנו כי צירוף צד נדרש להליך הינה סמכות שברשות בית משפט, ואין היא בגדר חובה. בנוסף, החלטה בדבר צירוף צד נדרש להליך הינה החלטה השמורה לשיקול דעתו של בית המשפט קמא, הוא בית המשפט המנהל את התיק, המכיר את הדמויות הפועלות בו וכן את המתווה העובדתי והמשפטי. התערבות ערכאת הערעור בנושא זה שמור למקרים נדירים בלבד. "[…] ההחלטה בדבר צירוף או מחיקה של בעלי דין הינה החלטה בעלת "צבע" דיוני מובהק, וככזו הערעור עליה הינו, ככלל, ערעור ברשות. בשים לב לאופייה הדיוני של החלטה זו נקבע בפסיקה כי התערבותה של ערכאת הערעור בה תישמר לאותם מקרים נדירים בהם "ההחלטה שמערערים עליה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין" (בע"מ 6975/12 ב.ח.מ.ח. ניהול ואחזקות בע"מ נ' עו"ד עופר שפירא כונס נכסים (נבו 28.10.2012)).
ב"כ היועמ"ש לרווחה טען כי לצורך שמירת פרטיותו של האשל"א ומטעמי חיסיון כל דיון החורג מנושא השכרת הדירה אמור להתקיים ללא נוכחותה של המבקשת ונוכחות באת כוחה. ב"כ האפוטרופוס הכללי הצטרפה לדבריו, תוך שהוסיפה כי לב הדיון צריך להתנהל בלי גורמים שאין להם קשר ולא צריכים להיות מעורבים בקבלת ההחלטות.
בדיון שהתקיים בבית המשפט קמא השתתפו האשל"א, אחותו, ב"כ האפוטרופוס הכללי, ב"כ היועמ"ש הרווחה, שתי נציגות מעמותת "גג לנזקק ולחוסה" ושתי עובדות סוציאליות וכן נכחו המבקשת ובאת כוחה. הדיון היה רב משתתפים והוא היה מנוהל ומפוקח על ידי בית המשפט, זאת על מנת לחתור לטובתו של האשל"א. המבקשת הינה משכירת דירה לאשל"א מזה שנים רבות, ולעמדתה היא מסייעת לאשל"א במגוון פעולות לטובת התנהלותו היומיומית. על אף האמור, הדבר אינו מקנה לה מעמד כבעלת דין ואין לה זכות מוקנית לדרוש את השתתפותה בדיונים, כבעלת דין. ראו לעניין זה: "…מכל מקום, העובדה כי צד שלישי מחזיק במידע או זווית ראיה חיונית לבירור התובענה, אינה הופכת אותו מיניה וביה לבעל דין דרוש, אלא יתכן וניתן להסתפק בהעדתו על-ידי מי מבעלי הדין הקיימים" (רע"א 2228/15 ג'י.טי.אס. פאוור סולושנס לימיטד נ' נתיבים דרום בע"מ (09.07.2015)).
מעיון בהמשך פרוטוקול הדיון עולה כי אכן יכול היה לקום חשש לניגוד עניינים והימצאותם של שיקולים זרים, מהמשך נוכחותה של המבקשת בדיון, וטוב עשה בית המשפט קמא משהורה למבקשת ולבאת כוחה שלא להמשיך ולהשתתף בדיון ובית המשפט קמא המשיך בדיון כאשר שאר הגורמים הרלוונטיים והמוסמכים נכחו בדיון לצורך בחינת טובתו של האשל"א. המבקשת יכולה וצריכה להביא את המידע שברשותה לידי הגורמים המופקדים על טובתו של האשל"א והם – עמותת גג לחוסה ולנזקק ו/או לשירותי הרווחה – אך אין לה מעמד בתיק ואין היא צד להליך.
משהמבקשת אינה צד להליך ואין לה מעמד בתיק, היא התבקשה, ובצדק, על ידי בית המשפט קמא לצאת מן האולם שהרי הדיון מתנהל בדלתיים סגורות, כמצוות סעיף 10(4)(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995.
לאור האמור לעיל, אינני נותנת רשות ערעור לבקשה ואני מורה על דחייתה.
משלא נדרשה תגובה מטעם המשיבים, אין אני עושה צו להוצאות.
אני מורה על פרסום ההחלטה לאחר השמטת פרטים מזהים.
המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותסגור התיק.
ניתנה היום, י"ב אייר תשפ"ד, 20 מאי 2024, בהעדר הצדדים.
