לפני
כבוד השופטת, סגנית הנשיאה ו. פלאוט, אב"ד
כבוד השופט צ. ויצמן
כבוד השופטת צ. גרדשטיין פפקין
מערער
ק.
נגד
משיבים
1. א. פ.
2. א. ק.
3. ק. ב.
4. עו"ד רוני עזרא (כונס נכסים)
פסק דין
1. ערעור על החלטות בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת ש. שי) שניתנו ביום 5.6.23 ובמועדים נוספים, בתמ"ש 25740-08-20, בעניין אישור מכר, שכר טרחת כונס נכסים, ותשלום נוסף בו חויב המערער לשלם לכונס הנכסים בסך 25,000 ₪ + מע"מ בנוסף לשכר הטרחה בו חוייבו שאר בעלי הזכויות בנכס.
2. המערער הוא אחיהם של המשיבים 1-3. ארבעת האחים הם יורשי אימם המנוחה (להלן- המנוחה), ובכלל זה יורשי דירה ברחובות שהייתה בבעלות המנוחה בחלקים שווים ביניהם. ביום 25.3.21 ניתן צו לפירוק שיתוף בדירה, והמשיב 4, עו"ד רוני עזרא, מונה ככונס נכסים לביצוע פירוק השיתוף בדירה (להלן -כונס הנכסים).
לאחר שהדירה נמכרה, ניתנו החלטות בעניין שכר טרחתו של כונס הנכסים, כאמור לעיל.
3. תחילת ההליך שבפנינו בבקשת המערער להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת בית משפט קמא מיום 5.6.23, שעניינה, כאמור, בחיוב המערער בתשלום שכ"ט נוסף לכונס הנכסים, בנוסף לשכ"ט שנפסק בהחלטה מיום 7.3.23 (שכ"ט בשיעור 4 אחוז בתוספת מע"מ מתמורת מכירת הדירה).
בהחלטת כב' הרשם (כב' השופט א. סתיו) מיום 11.8.23 נקבע כי על החלטה זו – מיום 5.6.23 – יש למערער זכות ערעור (ואין הוא צריך לבקש רשות לערער), וכן נקבע כי ניתן להגיש את הערעור עד ליום 6.9.23.
בהחלטת כב' הרשם מיום 15.10.23 נקבע היקף הערעור (11 עמ' במקום 9 עמ' כהוראת התקנות). עוד נקבע כי בהחלטה מיום 5.6.23 "נבלעו כל ההחלטות שניתנו על ידי בית המשפט עד לאותו שלב, והמבקש רשאי לערער עליהן במסגרת הערעור הנוכחי".
4. בעקבות ההחלטות הנ"ל, הגיש המערער ביום 7.12.23 "ערעור מקוצר", הפעם על החלטות מתאריכים שונים, כדלקמן:
החלטה מיום 19.6.22- במסגרתה אושר חוזה מכר הדירה ברחובות באמצעות כונס הנכסים;
החלטה מיום 7.2.23- בעניין הארכת מועד והגדלת היקף עמודים;
החלטה מיום 7.3.23- בעניין פסיקת שכ"ט לכונס הנכסים בשיעור 4 אחוז+ מע"מ;
החלטה מיום 5.6.23- בעניין שכ"ט נוסף בסך 25,000 ₪ בצירוף מע"מ.
עוד מעלה המערער בערעורו טענות באשר לאי-מתן החלטות על ידי בית משפט קמא בבקשות לביטול שכ"ט בשיעור 4 אחוז, להגדלת היקף עמודי התגובה ולהארכת מועד בבקשה לשכ"ט נוסף.
5. לאחר עיון בערעור, בתגובות וטיעוני הצדדים בפנינו, מצאנו לדחות את הערעורים על כל אחת מההחלטות כאמור, כדלקמן:
ההחלטה מיום 19.6.22, במסגרתה אושר מכר הדירה ברחובות, אינה בגדר "החלטת ביניים שנבלעה" במסגרת ההחלטה מיום 5.6.23, אליה מתייחס ביהמ"ש בסעיף 2 להחלטתו מיום 15.10.23. ההחלטה נושא הערעור כאן מתייחסת לשכר טרחת הכונס וכל הנובע מאותו עניין. לעומת זאת, ההחלטה בעניין אישור מכר הדירה, היא החלטה המתייחסת לצדדים אחרים ונוספים. למשל, ההחלטה רלוונטית גם לרוכשי הדירה, אשר כלל לא צורפו לערעור. יתר על כן, זוהי החלטה – סופית – העומדת בפני עצמה ועליה זכות ערעור עצמאית, ואולם המועד להגשת הערעור עליה חלף זה מכבר.
הבקשה להארכת מועד שהגיש המערער ביום 4.7.23, עליה ניתנה ההחלטה ביום 11.8.23, התייחסה להחלטה מיום 5.6.23 בלבד, וכלל לא התייחסה להחלטה לאישור המכר (מיום 19.6.22) ולא ניתן צו המאריך את המועד להגשת ערעור עליה. לא זו אף זאת, על החלטה זו (מיום 19.6.22) הגיש כבר המערער בקשת רשות ערעור ביום 7.8.22 (רמ"ש 13942-08-22) אשר נדחתה ביום 15.8.22 (ר' שם, סעיף 8.3 בו נקבע כי על המערער להגיש ערעור בזכות על החלטה לאישור המכר, והערה לפיה המערער רשאי להגיש ערעור בזכות, בכפוף לתשלום אגרה והפקדת ערובה, דבר שלא נעשה), מכל מקום, מדובר ב"מעשה עשוי". הדירה נמכרה, נמסרה ונרשמה על שם הקונים, ועל כן דין הערעור ביחס להחלטה זו להידחות על הסף.
ההחלטה מיום 7.2.23, לרבות החלטה שלא ניתנה בבקשה נוספת להגדלת היקף כתבי טענות, הן החלטות דיוניות אשר ערכאת הערעור אינה מתערבת בהן, וכך גם בעניין שבפנינו. נוכחנו כי לא נפל כל דופי בניהול התיק על ידי בית המשפט קמא, ולא היה כל מקום להגדלת כתבי טענותיו של המבקש. הערעור נדחה אף על החלטות אלו, שניתנו או שהוגשה בקשה לתתן ולא ניתנו.
ההחלטות מהמועדים 7.3.23 ו- 5.6.23, את הערעור ביחס להחלטות אלו אנו דוחים בהתאם לתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט- 2018, לאחר שנוכחנו כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה, הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית ואין בה טעות שבחוק.
6. מעבר לנדרש נציין כדלקמן:
מדובר בדירה ברחוב *** ברחובות, נכס שירשו המערער ואחיו, המשיבים 1-3, בחלקים שווים, ואשר המשיב 4 מונה ככונס נכסים לצורך מכירתה. הסכם מכר נחתם בין כונס הנכסים לבין הקונים ביום 8.5.22, בתמורה לסך 2,860,000 ₪.
שכר טרחתו של הכונס נקבע בשיעור 4% + מע"מ מתמורת המכר, בהסכמת שלושת אחיו של המערער, המשיבים 1-3. ומכאן, כי המערער יכול היה להתייחס בערעורו לרבע מהשכר בלבד (על פי חלקו במכר). גם כך, אין מקום לערעור או להתנגדות לשכר שנפסק, אחר, שמחד, נקבע כי לא נפל כל דופי בהתנהלות הכונס, ומאידך, גרם המערער לכונס עבודה נוספת, מאומצת, ללא כל צורך או סיבה, והדבר מפורט היטב בהחלטה מיום 5.6.23 במסגרתה הוטל על המערער חיוב בשכר טרחה נוסף בסך 25,000 ₪ שעליו לשלם לידי הכונס. כאמור, ההחלטה מנומקת היטב ולא מצאנו להוסיף עליה, מלבד כך שאף בהליך הערעור, התנהל המערער באופן דומה, כאשר המערער הגיש בהליך הערעור בלבד כ- 14 בקשות, שתיים מהן הוגשו יום לפני הדיון, וניתנו 54 החלטות, עוד קודם לדיון שהתנהל בפנינו.
7. אין מניעה לפסיקת שכר טרחה נוסף לכונס נכסים בנוסף לשכר על פי התקנות (בעניינינו, תקנה 36(ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין) תשפ"א- 2020 ור' בש"א (י-ם) 55813/05 אוסטר נ כונסת נכסים, (2008)). זאת במקרה שכונס הנכסים נדרש לביצוע פעולות החורגות מפעולות שגרתיות. כך בפרשת אוסטר נפסק כי חוסר שיתוף פעולה מטעם בעלת הנכס מזכה את הכונס בשכר נוסף. וכן ר' ע"א (חיפה) 4927/07 רבקה פיראלי ואח' נ' מדינת ישראל ואח', (2009), ובקשת רשות ערעור שהוגשה לביהמ"ש העליון ביחס לפסק דין זה ונדחתה- רע"א 7776/09 רבקה פיראלי נ' קרן לב"י למען בטחון, (2010).
לכך יש להוסיף את ההלכה לפיה אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהחלטות בעניין שכר טרחה הנקבע לבעלי תפקיד, כגון כונסי נכסים. (רע"א 5887/23 ישראל בודה נ' גבעת מרום בע"מ, פסקה 6, (2024); ע"א 5779/13 שיכון אזרחי בע"מ נ' מרדכי גלוסקה, פסקה 7, (2015).
בעניין בו טיפל כונס הנכסים, נעשו על ידו, ללא ספק, פעולות חריגות ביותר, ודי במספר הבקשות החריג שהגיש המערער במסגרת הליך הכינוס ופניותיו הרבות מספור של המערער לכונס הנכסים במהלך טיפולו במכירה (סע' 53-57 לתשובת כונס הנכסים לערעור), כדי להצדיק שכר נוסף כאמור.
8. לא מצאנו כל ממש בטענות המערער באשר להשתתפותה בהרכב של כב' השופטת פלאוט מהטעם (לטענת המערער) שהשופטת הקודמת אשר דנה בתיק קמא היתה כב' השופטת עידית ג'וליאן שהיתה עוזרת משפטית של השופטת פלאוט לפני שנים רבות. הערעור אינו דן באף לא אחת מהחלטות שניתנו על ידי כב' השופטת ג'וליאן. לפיכך, כאמור, גם טענה זו דינה להידחות.
9. לא מצאנו כל ממש בטענות המערער באשר לאופן מסירת מסמכים למערער ע"י המשיבים. המערער יזם את ההליך ואין, ולא היה, כל קושי לאתר כל מסמך במערכת "נט המשפט". מה עוד שהתרשמנו מטיעוניו בפנינו כי לא חסר למערער, ולו פריט אחד מטענות מי מהצדדים לערעור.
10. לא מצאנו ממש בטענות המערער לפיהן לא ניתנה לו זכותו לחקור את כונס הנכסים. אין בנדון כל עילה של ממש לחקירת כונס הנכסים ביחס לבקשתו לשכ"ט ודומה כי עצם הדרישה לחקירתו היא בגדר שימוש לרעה בהליכי משפט. מכל מקום, חקירת בעל מקצוע שמונה על ידי בית משפט נתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית ולא מצאנו כל מקום להתערב בשיקול דעתה בנדון.
11. לסיכום נציין כי אף לא אחד מבעלי המקצוע, לרבות בעלי תפקיד שמונו על ידי בית המשפט, אינו עושה עבודתו ללא תמורה. כמובן שלבעלי הדין יש זכויות, ואולם יש לעמוד על זכויות אלו בתום לב ובאופן סביר. כמתואר היטב בהחלטות בית משפט קמא, לא כך נהג המערער ועל כן נקבעה התוצאה עליה הוא מערער בפנינו.
12. שמענו בקשב רב את טענות המשיבות 1 ו- 3 (שלא לומר – זעקתן), אשר מצאו הד בליבנו. אכן לא היה כל מקום להאריך ולסרבל הליך פשוט יחסית כמכירת דירת ירושת אמם המנוחה של המערער והמשיבים 1-3.
13. סוף דבר, הערעור נדחה.
המערער ישא בהוצאות הערעור כדלקמן:
סך 10,000 ₪ ישולמו למשיב 4;
סך 2,500 ₪ ישולמו למשיבה 1;
סך 2,500 ₪ ישולמו למשיבה 3;
והכל מתוך הערובה שהפקיד המערער.
ניתן לפרסום ללא פרטי הצדדים.
ניתן היום, י"ח אייר תשפ"ד, 26 מאי 2024, בהעדר הצדדים.
ורדה פלאוט, שופטת, סגנית הנשיאה
צבי ויצמן, שופט
צבייה גרדשטיין פפקין, שופטת
