לפני כבוד השופט אילן בן-דור
בעניין:
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018
להלן: "החוק"
בעניין:
להלן: "הנושים"
בעניין:
ח.סבן – חומרי בנין 1994 בע"מ חברות 512001678
להלן: "היחיד"
ובעניין:
להלן: "הממונה"
.1 ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב משרדי ממשלה 570001772
.2 ממוס מוקאדזה ת"ז 038401998
<#2#>
נוכחים:
הנושה ח.סבן חומרי בניין באמצעות ב"כ עו"ד דן בלחני
ב"כ הממונה עו"ד מיקי וינגרטן
ב"כ היחיד עו"ד קרן רפאל
אין התייצבות ליחיד מר ממוס מוקאדזה
פרוטוקול
ב"כ הממונה:
למדתי מפי חברי שב"כ החייב בדרכו לכאן.
ב"כ הנושה:
נכון.
הערת בית המשפט:
תהיה המתנה מסוימת.
ב"כ הנושה:
היא רשמה שתהיה בשעה 09:45.
הערת בית המשפט:
התיק קבוע לשעה 09:30 והיא הייתה צריכה להיות כאן בשעה 09:30. מפנה תשומת לב לבקשות מהרגע האחרון ולהחלטות שהיה צריך לתת.
ב"כ החייב:
אני מתנצלת על האיחור. החייב עם תסמיני קורונה החל מהבוקר ולכן לא יגיע.
הבקשה הוגשה אתמול בשעה 17:20 בערב, לא ידעתי עדיין על מצבו של החייב.
מתקיים דיון מחוץ לפרוטוקול.
שומעים לגבי הצורך להגיש בקשה של נושה רק לאחר שמתקיים הנדרש בדין ובדיוק כפי שנדרש בדין ולא לפני בפרט כאשר מוגשת בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד.
שומעים את הערת בית המשפט לגבי ההליך ומדוע מוגשת בקשה לבית המשפט, קל וחומר כשסעד זמני לצידה ולא שקוימה הפרוצדורה הנדרשת לפי התקנות באופן מפורש, טפסים 8 ו- 9 לצורך פתיחת הבקשה.
ב"כ הנושה:
לפני הגשת הבקשה פעלנו לפי התקנות.
הערת בית המשפט:
מפנה לכך שעל פניו מדובר בבקשה במרץ 23, השאלה האם לפני הבקשה במרץ 23 הייתה פניה כנדרש כמפורש בטופס אשר מאפשר ליחיד 45 יום לתשובה, ואם כן תפנה אליה.
ב"כ הנושה:
אבקש דקה עם מרשי .
הערת בית המשפט:
מתיר.
ב"כ היחיד:
אנחנו מודעים לכך שגם אם הייתה מתבצעת פעולה כלשהי בנכס היה מדובר בהברחה כי הוא כשלעצמו פנה לצו פתיחת הליכים. אין לו זכויות בנכס, איך יתחייב למשהו שאין לו? כלום לא נרשם על עצמו, הוא לא רשום בצוואה, הוא הסתלק מהצוואה, זו הסיבה שאנחנו פה.
מתנהל דיון מחוץ לפרוטוקול.
לאחר הפסקה:
שומעים שאלה לעניין האפשרות להסכמה, וזאת שאלמלא כן ההחלטה תהיה כנגזר מהעובדות והדין, לאחר שמיעה, של מה שטרם נאמר.
ב"כ הממונה:
אפשר להגיע למצב שבו תינתן שהות בת 50 יום לממונה לבחון את הבקשה למתן צו פתיחת הליכים שהוגשה מטעם היחיד. מספר תיק 390191, ככל שינתן צו פתיחת הליכים תימחק הבקשה הנוכחית שהיא בקשת נושה. במידה שלא יינתן צו פתיחת הליכים, יינתן בהסכמה צו לפתיחת הליכים במסגרת תיק זה. בתקופה הזו יחולו הסעדים הזמניים הקבועים בסעיפים 119(א)(1) וכן 119(א)(2).
ב"כ היחיד:
אני מסכימה ואני מבינה שבשלב זה, התיק הזה נותר על כנו.
ב"כ הנושה:
אני מבקש לשקול.
לאחר הפסקה:
ב"כ הנושה:
יש לנו הסכמות, אבקש שב"כ החייב תצהיר שהוא עצמו לא יעביר את הנכס.
ב"כ החייב:
אני מצהירה בשמו שהוא עצמו לא יעשה העברת זכויות בנכס.
ב"כ הנושה:
מקובל עליי.
ב"כ הצדדים:
נבקש שבית המשפט יתן תוקף של החלטה להסכמה.
ב"כ הנושה:
אנחנו מסכימים, לא נחזור מזה, אבל אנחנו מבקשים שתינתן התייחסות מפורטת.
<#3#>
החלטה
מבוא:
מקרה שבו הצדדים לבסוף הגיעו להסכמה, אבל שמחדד את העובדה שלא די באזהרה לפי חוק ההוצאה לפועל כדי להוות דרישה מתאימה לפי חוק חדלות פירעון שהוא אחר ונפרד עם ארגז כלים מיוחדים, לא אחת חודרניים ועם סמכויות ספציפיות.
ההליך (בקשת נושה שבהמשך לה הוגשה בקשת יחיד):
בבקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים שהוגשה נגד היחיד בטענה שהיא לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 (להלן: "החוק").
אזכיר שבקשה מעין זו אמורה להיות מוגשת בהתאם לסעיף 109 לחוק ולפי תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט – 2019 (להלן: "התקנות"). אקדים ואציין שהוגשה גם בקשה לסעד זמני, אשר כשלעצמה גם טעונה הגשה בהתאם לפסיקה וזאת ברמז.
אוסיף ולגבי ההליך, בסמיכות מאוד למועד הדיון, הובהר שהחייב, שהוא המשיב בבקשה, הגיש בקשה לפתיחת הליכים המסתבר מכוח סעיף 104 לחוק, אשר צורף לה אישור קליטה אצל הממונה מיום 7/9/23, כלומר ממש בסוף השבוע האחרון. ההחלטה בבקשת היחיד מצויה בסמכות הממונה, כאמור בסעיף 105 לחוק וכנקודת מוצא קצובה בפרק זמן של 30 ימים, כמובן לאחר בחינה מסודרת של הפניה. יצוין כי בגוף הבקשה ישנה התייחסות גם לעובדות מסוימות.
בקשת הנושה, הוגשה כבר ב 14/3/23 .סמוך לאחריה (ב 16/3/23) התבקש וניתן צו איסור דיספוזיציה לפי סעיף 119(א)1 שניתן על ידי כב' השופטת וישינסקי.
אקדים ואציין, את העולה בדיעבד ולפיו לא הוגש במצורף לבקשה וגם לא נשלח לכאורה מראש, אלא רק אחרי הפניה לבית המשפט מסמך כנדרש במפורש בטופס מיוחד כבר לפי סעיף 110(א)(1) לחוק, בנוסח המתחייב מכוח התקנות שהוא טופס 8, אשר בין היתר קוצב אורכה לתגובה בת 45 יום וזאת מכוח החוק. אוסיף גם כי בנספח א1 לבקשה של בקשת הבהרה ישנה התייחסות לבקשת הנושה, אבל לא ראיתי שיש בה את הנוסח של דרישת החוב כמצוות התקנות (בין היתר ובמיוחד יש טופס מיוחד בהקשר של משך הזמן לתגובה והיבטים נוספים כמפורטים בגוף הטופס).
לבקשה צורפו מסמכים שאינם לגמרי קריאים עקב סריקתם, ובין היתר צורף מסמך שכונה "התראה בטרם הגשה לביצוע על גביה על חוב קצוב".
עם זאת, מתוך הבקשה אציין שעלתה עמדת הנושה שליחיד חוב כלפיו על יסוד תביעה בסכום קצוב שסכומה היה ביום ההגשה 110,677 ₪. כלומר, מעבר לרף הקובע לצורך חזקת חדלות פירעון מכוח סעיף 110 לחוק. בהקשר זה הוצגה אסמכתא מתיק ההוצאה לפועל.
המבקש בין היתר טען וציין שהיחיד ויתר על זכות בירושת אמו (סעיף 8).
החלטה שהורתה על תגובות לבקשה לפתיחת הליכים:
ביום 26/3/23 הורתה כב' השופטת וישינסקי על תגובות ובין היתר התירה למשיב להגיב עד 30/4, למבקשת עד 14/5 ולממונה עד 31/5. תגובת היחיד לא הגיעה, אבל כאמור ניתן בינתיים צו איסור דיספוזיציה ובכל מקרה צו זה כעולה גם מההסכמה לעיל.
ביום 22/5/23 ניתנה החלטה מפורטת המתייחסת לאמירויות מסוימות בעניין המהותי, לעניין הקיום של החוב ולצורך סעיף 4 לחוק, אבל גם בפן הדיוני וראו בין היתר בסעיף ב' להחלטה.
החלטה:
ראשית, הנני נותן תוקף של החלטה להסכמה המפורטת לעיל של הצדדים, בהמשך לדברי ב"כ הממונה, שעיקריה הם מתן שהות בת 50 יום לממונה, לבחון את הבקשה מטעם היחיד. ככל שינתן הצו, תימחק הבקשה הנוכחית אך אם לא יפתחו הליכים, כבר ניתנת הסכמה במסגרת תיק זה לפתיחת ההליכים לבקשת הנושה ובכל מקרה, מוסיפים לחול הסעדים הזמניים הקבועים בסעיף 119(א)(1) וכן 119(א)(2).
בנוסף, נרשמה גם התחייבות היחיד לכך שהוא בעצמו לא יעביר את הנכס וזאת ביחס למודעות לכך שביצוע פעולה היה נחשב כהברחה, בשים לב לפניה שלו עצמו לפתיחת ההליך.
תמצית ההנמקה:
ראשית, על המסגרת הנורמטיבית הנוגעת בבקשת נושה לצו לפתיחת הליכים, אפנה בין היתר לסעיפים 109 עד 117 לחוק, כאשר בעניין הסעדים הזמניים אפנה גם לסעיף 119.
שנית, אפנה לתקנות ובפרט לסעיף 78 עד 83. התקנות במכוון וליישום בין היתר מה שנאמר בסעיף 110(א)(1) כוללות טופס ספציפי לבקשה וכן אפנה לספר של עודד מאור ואסף דגני חדלות פירעון הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, (כרך מילואים) עמודים 46-47, שמתייחס בין היתר לדרישת החוב ליחיד ושיש לצרף את דרישת החוב עצמה ערוכה לפי טופס 8. אין בכך כדי למצות אלא בשים לב לבקשה.
אקדים ואציין כי הפסיקה הבהירה שאין חובה למצות הליכי הוצאה לפועל טרם הליכי חדלות פירעון (למשל ראו רע"א 8131/17).
יחד עם זאת, הפסיקה לא פטרה מהקיום של התנאים המיוחדים בחוק ובתקנות ולמעשה ניתן להבין זאת, כי חוק חדלות פירעון מקנה "ארגז כלים מיוחדים" הכוללים גם סמכויות חקירה נרחבות או לביטול עסקאות לגריעה מקופת הנשייה, (ראו למשל בחדל"פ שלום ראשון 66330-01-23 פסקה 23).
בשים לב ל"רבותא" שבחוק חדלות פירעון יש לבחון כמובן בקפדנות הנדרשת את הדרישות הדיוניות שבתקנות, הן שמדובר בהליך עיקרי, אבל קל וחומר כשמדובר בסעד זמני שנלווה אליו ומתבקש במעמד צד אחד.
מכל הנאמר לעיל, בשלב זה על בסיס הידוע עתה ולאחר שבינתיים צורף לבקשת ההבהרה המסמך הנוגע לחדלות הפירעון ובשים לב להצהרות הצדדים כולם, בנסיבות שנוצרו וזאת גם לאחר עמדת הממונה שנחתמה ב- 30/8/23 המתייחסת לקיום החזקה בסעיף 110 אבל גם לצורך בדיון, הנני נותן כמפורט לעיל תוקף של החלטה להסכמה.
ניתנה והודעה היום כ"ה אלול תשפ"ג, 11/09/2023 במעמד הנוכחים.
אילן בן-דור, שופט
הוקלד על ידי בתאל קשרי
