בית משפט לענייני משפחה באילת
תמ"ש 23553-10-22 ש. ש. נ' ש.
מספר בקשה:13
בפני
כב' השופט הבכיר, מרדכי (מוטי) לוי
תובע
א.ש.
מיוצג ע"י עו"ד נועה כהנא
נגד
נתבעת
ר.ש.
מיוצגת ע"י עוה"ד ד"ר יאיר שיבר ודורון שיבר
החלטה
בבקשה לסילוק התביעה על הסף
לפני בקשה למחיקת התביעה על הסף. בקשתה של הנתבעת נסמכת על שני יסודות. היסוד הראשון הועלה במסגרת כתב הגנתה של הנתבעת והיסוד השני הועלה בתגובתה של הנתבעת לבקשת התובע לתיקון כתב התביעה.
רקע עובדתי רלוונטי:
צו קיום הצוואה:
1. ב-ת"ע 34991-11-19 ניתן בבית משפט זה ביום 16/2/2020 צו קיום צוואה לצוואתה של המנוחה ס. ד. ז"ל שהלכה לבית עולמה ביום 10/3/2019 (להלן-המנוחה). הצוואה היא מיום 7/4/2017 (להלן- הצוואה). הצוואה נערכה ונחתמה בפלורידה שבארצות הברית ונוסח המקור שלה הופקד בבית משפט במדינת פלורידה. בצוואתה הורישה המנוחה את כל רכושה לאחייניתה, הגב' ר. ש.- היא הנתבעת.
2. עובר למתן צו קיום הצוואה הוגשה לתיק קשור (ת"ע 57867-10-19) חוות דעת לדין הזר שנערכה על ידי עו"ד שמואל אוברסקי (להלן-המומחה לדין הזר). על פי חוות הדעת הצוואה נחתמה בפני שני עדים בהתאם לחוקי מדינת פלורידה. צוין שהמנוחה התייחסה לנתבעת כבתה. לעניין תקפות הצוואה ומשמעותה נקבע בחוות הדעת ש"כל האלמנטים הנדרשים מופיעים בצוואה, ולכן צוואה זו תקפה לפי חוקי מדינת פלורידה, חוקי מדינת פלורידה לא מצריכים חתימת נוטריון על מנת שצוואה תהיה בת תוקף". עוד נקבע בחוות הדעת ש "…מקום מושב הקבע של המנוחה בעת מותה היה בפלורידה" ו- "…לכן יחולו על חלק עיזבונה של המנוחה שהינו מקרקעין בישראל דיני מדינת ישראל…בהתאם לצוואת המנוח[ה], זכויות המנוחה בנכסיה בישראל, הן מקרקעין והן מיטלטלין, יעברו בחלקים שווים לבנות (כך במקור) המנוחה".
בפרק המסקנות ציין המומחה לדין הזר ש"בהתאם לצוואת המנוחה, כל זכויות המנוחה בנכסי מקרקעין ומיטלטלין בישראל יעברו לגברת ר. ש.".
בקשה לעיון בתיק:
3. ביום 24/5/2022 כשנתיים לאחר מתן צו קיום הצוואה הוגשה לתיק (ת"ע 34991-11-19) בקשה של התובע ובנו, מר ל. ש., שהוגדרה כ- "בקשה דחופה להתיר למבקשים לעיין בתיק שבכותרת". בבקשתם עתרו להתיר להם "…לעיין בתיק שבכותרת ובפרט בצוואת המנוחה ס. ד. אשר קיבלה תוקף ע"י ביהמ"ש הנכבד. המבקשים הופתעו לגלות כי נעשו פעולות רישום בשתי דירות ע"פ הצוואה. קיים חשש כבד לגבי כשרות הצוואה. ככל שביהמ"ש הנכבד יתיר למבקשים לעיין בצוואת המנוחה, תינתן להם אפשרות להציג לבית המשפט ראיות מוצקות אשר יש בכוחן לשנות את תוצאות הצוואה כלפי שתי דירות כפי שיפורט להלן".
בגוף הבקשה התייחסו המבקשים לטעות, לכאורה, העולה מצו קיום הצוואה ביחס לשתי דירות באילת שהיו רשומות על שם המנוחה: האחת, רשומה כולה על שם המנוחה (דירה הידועה כגוש XXX חלקה XX תת חלקה XX). השנייה, בה רשומות מחצית הזכויות על שם המנוחה והמחצית השנייה על שם אותו ל. ש., המבקש 2 (ידועה כגוש XXX חלקה XXX תת חלקה X).
בתגובתה לבקשה זו ביקשה המשיבה (הנתבעת דכאן) לדחות את הבקשה שהיא "מסע דייג" בעיזבון המנוחה והוגשה על ידי מי שאינם יורשיה של המנוחה או זוכים על פי הצוואה. הוסיפה וטענה המשיבה:
א. המבקש 1 אינו בעל זכות כלשהי באיזו מהדירות ולכן אין לו מעמד בבקשה.
ב. המבקשים היו מודעים לצוואה כבר ביום 13/5/2019 שכן זו נשלחה להם באותו מועד ע"י עו"ד אבנר סגל ועל כן בקשתם הוגשה בשיהוי ניכר. אם בכך לא די, המבקשים פנו לאחר הודעתו הנ"ל של עו"ד סגל "…לבנקים בחו"ל ולמנהלי נכסים של המנוחה בחו"ל בדבר דרישות שונות ומשונות בכספי המנוחה ונדחו על ידם בטענה כי על פי צוואת המנוחה הם אינם יורשים ואין להם כל עניין בעיזבון המנוחה".
ג. התנהלות המבקשים באה לחפות על מעשיהם במהלך חיי המנוחה עת "…נישלו הם את המנוחה מכספים המגיעים לה בגין השכרת הדירות על ידם ומבלי להעביר לידיה את הכספים המגיעים לה. … המבקשים חוששים מפני המשיבה אשר מתעתדת להגיש כנגדם תביעה להשבת כספי העיזבון אשר נגבו על ידם ובשל כך מגישים את בקשתם כבקשת הפחדה אשר תגרום לשיטתם ותקוותם למשיבה לא להגיש כנגדם תביעה".
החלטה בבקשה:
4. ביום 30/8/2022 ניתנה למבקשים זכות העיון.
התביעה:
5. על אתר יאמר שבהחלטה זו לא תיבחנה טענות פרטניות של הצדדים (תדפיסי חשבון בנק, חשבונות, מועדי רכישה, העברות בנקאיות וכו') שכן אלו אינן נדרשות לצורך הכרעה בשאלה שלפני – מחיקת התביעה על הסף, אך הן יוצגו כחלק ממארג הטיעונים של הצדדים.
6. מהותה של התביעה היא תביעה למתן צו הצהרתי לפיו:
התובע הוא בעלים של מחצית הזכויות בדירה ברח' XXX באילת (להלן-הדירה הראשונה). המחצית השנייה של הזכויות בדירה זו רשומות על שמו של בנו של התובע ל. ש..
התובע הוא הבעלים של מלוא הזכויות בדירה ברח' XXX באילת (להלן- הדירה השנייה). (שתי הדירות יכונו -הדירות). זכויות הבעלות בדירות (המחצית בדירה הראשונה והדירה השנייה) בעת פטירת המנוחה ובעת מתן צו קיום הצוואה היו רשומות על שמה.
עיקר טענות התובע בכתב התביעה:
7. ביום 19/10/2022, הוגשה התביעה על ידי התובע בלבד (ללא בנו, המבקש 2 בבקשה לעיון בתיק) שהוגדרה "רכושית שאינה לסכום קצוב; צו הצהרתי" (להלן-התביעה).
8. התובע מגולל בכתב תביעתו את מערכת היחסים הקרובה בינו לבין המנוחה עד שנת 2018 כשנה לפני פטירתה.
9. ביחס לדירות באילת הרשומות על שם המנוחה והן חלק מעיזבונה על פי צו הקיום טען שאלו רשומות רק באופן פורמלי על שם המנוחה. רישום פורמלי זה נעשה "…בעצת המנוחה …והוא זה שבפועל מימן את רכישת שני הנכסים, כמו גם את תשלומי מס הרכישה, ונהג בנכסים אלה כמנהג בעלים מזה שנים, באין מפריע ובלא שהמנוחה מוחה על כך ו/או מביעה כל טרוניה בעניין" (הקו התחתי במקור). הסברו לאותו רישום פורמלי הוא חששו שמא לאחר רכישת הדירות וברבות הימים יצטרך לחלוק עם בת זוגו לעת ההיא הגב' א.ת. עמה ניהל מערכת זוגית ארוכת שנים. התובע התייעץ עם המנוחה וזו "…שלא היו לה ילדים או בן זוג, הפצירה בתובע לבל יעז לרכוש נכסים על שמו והציעה, "מטוב ליבה" כי נכסים אלו יירשמו בשלב זה על שמה. במקביל התחייבה המנוחה, לשם הזהירות וכערובה לרכישת הנכסים על שמה בישראל – לפתוח חשבון משותף לה ולתובע בו יופקדו כספים כערובה לרכישת הנכסים בישראל ע"י התובע, ואף התחייבה לרכוש נכס ע"ש התובע בפלורידה – אשר יעמוד גם הוא כבטוחה לכספי השקעתו של התובע בנכסים בישראל. וכך היה"(הדגש בקו תחתי במקור) .
10. עוד טען שהוא ובתו הקימו חברה בפלורידה (XXX) והיו בעלי המניות בה. "…החברה רכשה נכס מקרקעין בפלורידה בשווי של כ- 250,00 $" (כך במקור). התובע טען ש"ככל הנראה, בעצתה והשפעתה של הנתבעת, העבירה המנוחה לפני מותה את כספי חשבון הבנק בפלורידה כמו גם את השליטה בחברה ע"ש הנתבעת, שלא כדין, ללא ידיעתו של התובע ובהיעדר כל הסכמה מצדו".
11. "טרם מותה, ולאחר שהתדרדרו היחסים בין התובע למנוחה, ניסה התובע בכל דרך להביא את המנוחה לחתום בפני הקונסול בפלורידה על מסמכי העברת הזכויות בנכסי המקרקעין בישראל על שמו, אלא שהמנוחה "התחמקה" מפניותיו של התובע בתירוצים כאלה ואחרים (ככל הנראה תחת השפעתה של הנתבעת) והנכסים נותרו רשומים על שם המנוחה לאחר לכתה".
12. למעשה טען התובע שהוא נפל "…קרבן לתרמית שרקמה הנתבעת, כשמחד –נכסיו בארץ נותרו ע"ש המנוחה, ומנגד- הועלמו הכספים שהושקעו בפלורידה להבטחת זכויותיו של התובע בנכסי המקרקעין בישראל".
עיקר טענות הנתבעת בכתב ההגנה:
13. בפתח כתב הגנתה עתרה הנתבעת למחיקת התביעה על הסף ממספר טעמים:
א. שיהוי: בהתייחסה לטענת השיהוי טענה שהשיהוי נפרש על שני היבטים: האחד, התביעה הוגשה בשיהוי של למעלה משנתיים וחצי מהמועד בו ניתן צו קיום הצוואה שכן התובע ידע בזמן מתן צו קיום הצוואה שהדירות רשומות על שם המנוחה.
השני, על התובע היה להגיש תביעתו במועד בו, לטענתו, התחמקה המנוחה מלחתום על מסמכי העברת הזכויות בדירות על שמו. במיוחד נכונים הדברים, לטענתה, משעה שהריחוק בינו לבין המנוחה חל בשנת 2018 כשנה לפני פטירתה.
שיהוי זה "…עולה כדי חוסר תום לב קיצוני שכן לא בכדי בחר התובע שלא להגיש תביעתו עת הייתה המנוחה בחיים ויכולה הייתה לדחות טענותיו".
ב. דרישת התובע בפועל היא ביטול צו קיום הצוואה. משעה שניתן צו קיום הצוואה והדירות נרשמו מכוחו על שם הנתבעת הרי ש"…צד המעוניין להלין כנגד צו קיום צוואה, להתכבד ולהגיש תביעה לתיקון ושינוי צו קיום צוואה. בטח לא ניתן לבטל או לעקר מתוכן צו שיפוטי במסגרת הגשת בקשה מעין זו שהוגשה". על התובע היה להגיש תביעתו על פי סעיף 72 לחוק הירושה.
14. לגופן של טענות התובע טענה הנתבעת:
א. אין בפי התובע כל הסבר לקונסטרוקציה שהעלה בכתב התביעה. "מדוע היתה צריכה בכלל המנוחה להסכים שדירות בישראל ירשמו על שמה (לטענת התובע באופן פיקטיבי) וכשהיא מעמידה ערובות נטענות ומוכחשות בארה"ב".
ב. המנוחה הייתה העוגן הכלכלי של התובע. בהיותה עתירת נכסים וממון ללא בעל וילדים "…ראתה בתמימות בתובע, כאדם אמין לטפל בעסקיה בארץ, והוא אשר המליץ לה גם לרכוש דירות באילת …ומתוך אמונה בו היא סמכה את ידה עליו והעבירה סכומי עתק משך השנים לחשבונות הבנק שהיו על שמה בארץ בבנק הדואר ובבנק לאומי, חשבונות אשר במקצת השנים התובע היה רשום שם כ"מוטב", וכמי שיכול למשוך כספים או להפקיד לשם כספים".
ג. הדירות נרכשו במועדים שונים וכזכור הדירה הראשונה רשומה על שם בנו של התובע "שהיה צריך להיות מצורף כצד לתביעה דנן" (הקו התחתי במקור).
ד. הנתבעת טענה שכשבועיים לפני רכישת הדירה הראשונה (ביום 30/07/2010) הועבר סך של 115,000 $ לחשבונו של בנו של התובע שעל שמו נרשמה המחצית השנייה של דירה זו "…תוך שהיא מציינת שהיא מעבירה סכום זה לצורך רכישת דירה". (הדגש בקו תחתי במקור) הנתבעת הפנתה למסמך בנקאי ממנו ניתן ללמוד שהתשלום לרכישת דירה זו יצא מחשבונו של הבן ל. ש. המסקנה לטענתה היא "שהמנוחה מימנה את מלוא רכישת הדירה הראשונה (אותה רשמה מחצית ע"ש בנו של התובע כמתנה)" וזאת באמצעות אותה העברה מוקדמת.
ה. משעה שקרסה גרסתו שהוא זה שרכש את הדירה הראשונה "…הרי קורסת כל גרסתו בכתב התביעה כי בגין כספים שהוא שילם לצורך רכישת הדירה הראשונה, העמידה המנוחה לטובתו בארה"ב". אין בכתב התביעה מסמך המעיד על כך שהתובע שילם על הדירה הראשונה.
ו. ביחס לדירה השנייה טענה הנתבעת שבשנת 2012 התובע משך מחשבונה של הנתבעת בו היה מיופה כוח סכום של 610,000 ₪ שהוא סכום רכישת הדירה השנייה (שעמד על סך 600,000 ₪ ).
ז. לעניין החברה שהוקמה והדירה שנרכשה טענה שהחברה הוקמה שנים קודם לרכישת הדירות באילת והוקמה על כן ללא קשר לרכישת הדירות באילת. כך, גם הטענה שנפתח חשבון משותף בארה"ב כערובה הנטענת אינה נכונה: המנוחה נהגה בחשבון בארה"ב כפי שנהגה בחשבונותיה בארץ והתובע היה כ"מוטב" בחשבון, הא ותו לא. "ולבסוף כשהתברר לה כי חרף כל העזרה הרבה שהעניקה לתובע, הוא בחר לנצל את טוב ליבה ולהונות אותה, היא גרעה אותו מהחשבון וסגרה אותו לבסוף".
בקשה לתיקון כתב התביעה:
15. לאחר הגשת כתב ההגנה וביום 2/5/23 הגיש התובע "בקשה לתיקון כתב תביעה ולחילופין בקשה לפיצול סעדים".
עיקר טענות המבקש (התובע) בבקשה לתיקון כתב התביעה:
16. בבקשתו שב התובע על טיעוניו ולאחר שהתייחס לטענות ההגנה של הנתבעת ביקש לאפשר לו לתקן את כתב תביעתו "…באמצעות צירוף בתו כתובעת נוספת, ושינוי (השוו עם ס' 38 לבקשה לתיקון כתב התביעה שם ביקש לתקן את הסעד המבוקש לסעד כספי- מ.ל) הסעד המבוקש לסעד כספי בשווי יתרת כספי חשבון הבנק בפלורידה ובשווי הבעלות בחברה עוד בטרם מעשה ההונאה בגינו הועברה השליטה בחברה לנתבעת. … יובהר כי בין כתב התביעה המתוקן שיוגש לכתב התביעה המקורי שהוגש, ברי כי המסכת העובדתית המולידה את הזכות לסעד הכספי המבוקש במסגרת התיקון עומדת ביסוד שתי העילות- הן "החדשה" והן "המקורית". משמע, התיקון המבוקש כעת נשען על אותה מסכת עובדתית ומתבסס, בעיקרו, על הנסיבות והסיבות המצביעות על בעלות התובע בנכסי המקרקעין בישראל".
17. לחלופין עתר התובע ככל שלא יותר לו לתקן את כתב התביעה שהוגש להתיר לו "…פיצול סעדים לצורך הגשת תביעה כספית נגד העיזבון ו/או הנתבעת בתחומי מדינת פלורידה, במקביל לניהול ההליכים בישראל תוך השהיית ההליכים בישראל עד למתן פסק הדין בפלורידה מהנימוקים כדלקמן:
הכרעה בדבר מעשי ההונאה שבוצעו כאמור, תהווה משקל ראייתי משמעותי לטענות התובע, לפיהן- הנכסים בפלורידה היו בבעלות התובע ושימשו כערובה למימוש התחייבות המנוחה להעברת רישום נכסי המקרקעין בישראל על שמו של התובע.
לצורך כך, ובשים לב בפרט לטענות הנתבעת בכתב ההגנה בדבר מהות הנכסים בפלורידה ברי כי יש לדון תחילה במחלוקת העובדתית בדבר שאלת מהות הנכסים בפלורידה וזהות הבעלים בנכסים אלה.
זאת ועוד, היעדר נכסים בפלורידה בבעלות העיזבון ו/או הנתבעת וממילא היעדר אפשרות חוקית עפ"י הדין בפלורידה להטיל עיקול זמני על נכסי הנתבעת במהלך ניהול התביעה כספית שם- עלול להביא למצב בו גם אם יתקבל פסק דין כספי לחיוב עיזבון והנתבעת בפלורידה- שאז לא יהיו נכסים בפלורידה מהם יוכל התובע להיפרע
כך ככל שתידחה בקשת התובע לתיקון את כתב התביעה בישראל- יווצר מצב בו לתובע עילת תביעה כספית נגד העיזבון ו/או המנוחה בסמכות מדינת פלורידה, אך כלל נכסי העיזבון והנתבעת למימוש פסק דין כספי שיינתן בפלורידה לחובת הנתבעת ו/או העיזבון נמצאים רק בישראל .
וככל שחלילה תידחה התביעה בישראל בטרם מתן פסק דין בפלורידה – הרי שקיים חשש ממשי (בייחוד ובפרט נוכח מעשה ההונאה שכבר ביצעה בעבר) כי הנתבעת תפעל להברחת הנכסים הרשומים על שמה בישראל בטרם מתן פסק הדין בפלורידה."
18. לבקשתו צירף התובע 'חוו"ד של מומחה לדין הזר' ביחס לחברה וכן 'חו"ד של גרפולוג'.
עיקר טענות המשיבה (הנתבעת) בתגובתה לבקשה לתיקון כתב התביעה:
19. דין הבקשה להידחות על הסף. "…אין מדובר בתיקון כתב תביעה, אלא בכתב תביעה אחר, חדש עם סעד אחר לגמרי, עם בעלי דין אחרים וביחס לחברה שהוקמה, פעלה ומצויה בארה"ב. מה בין זה ובין התביעה הנוכחית והיא להצהיר על בעלות בנכסים באילת הרשומים ע"ש המנוחה? …למעשה מבקש המבקש להגיש תביעה אחרת, מופרכת עוד יותר והפעם ביחס לנכס אחר בכלל ושהוא אינו בתחום סמכותה של מדינת ישראל. נכס שבכתב התביעה שהגיש טען שהוא בכלל אינו בבעלותו, אלא ניתן לו כבטוחה וערובה בגין הדירות באילת. טענה מוכחשת וחסרת הגיון, שהרי מדוע יש לתת למבקש נכסים כערובה לנכסים אחרים שלטענתו שייכים לו ולא נרשמו על שמו? איך זה מגן על מי שלטענתו לא רצה שיהיו על שמו נכסים? ומדוע צריך לתן נכסים כבטחון מקום שיכלו המבקש והמנוחה (אילו היה אמת בטענות המופרכות של המבקש) פשוט לערוך מסמך נאמנות הקובע כי הדירות באילת שייכות למבקש ומוחזקות בנאמנות על ידי המנוחה."
המשיבה טענה שבפועל בקשת המבקש היא להגיש תביעה חדשה ולא בבקשה לתיקון כתב התביעה שבפני בית המשפט. "…לאחר שהמשיבה הוכיחה בכתב הגנתה כי המנוחה היא זו שמימנה את הדירות בישראל שנרשמו על שמה (ולכך לא התייחס המבקש בבקשתו ולא בכדי)" לאור זאת תהתה המשיבה "… מה רלוונטיים הנכסים בארה"ב והבעלות בהם. ובשים לב לכך שגם המבקש לא טוען כי הוא היה הבעלים האמיתי של הנכסים בארה"ב, אלא כי הם ניתנו לו רק כערובה לנכסים בישראל."
20. משעה שהמבקש טוען שתחילה יש לדון בבעלות בנכסים בפלורידה (ס' 34 לבקשה) ברור שיש להורות על מחיקת התביעה וחיובו של המבקש בהוצאות.
"… מכל מקום, טענותיו החדשות של המבקש ביחס לבעלותו הנטענת ומוכחשת באישיות המשפטית מסוג trust ובנכסים ו/או החשבונות דינם להתברר בארה"ב. אין לבית המשפט בישראל סמכות לדון בנכסים ובחברות המצויים בארה"ב ואשר התאגדו ופועלים בהתאם לדינים של ארה"ב. מעבר לשאלת הסמכות הרי שגם הפורום הנאות לדון בטענותיו המופרכות של המבקש הינו ארה"ב. שיתכבד המבקש וינהל הליך בפלורידה להוכחת טענותיו כי זויפו מסמכים, בעלותו הנטענת או מוכחשת." משעה ש"…המבקש טען כי תחילה עליו להוכחת טענותיו בארה"ב יש למחוק את התביעה דנן הוא להורות לנתבע להגיש תביעותיו לארה"ב."
21. המבקש ביקש לצרף את בתו כתובעת בתביעה משום ש "…לשיטתו אף היא הייתה רשומה כבעלים של הדירה בפלורידה." הבת לא טרחה להיות "מבקשת" בבקשה לתיקון כתב תביעה, לא הוגש תצהיר מטעמה התומך בבקשת המבקש. מדובר בבת בגירה ואין די בבקשתו של המבקש על מנת לצרפה ובכך יש נדבך נוסף בצורך במחיקת הבקשה.
22. התביעה והבקשה על נספחיה (מסמכים באנגלית לא מתורגמים וחוות דעת לדין הזר) "מעידים על הבלבול, חוסר הקוהרנטיות בטענות המבקש ובצורך במחיקת התביעה הטורדנית שהוגשה תוך העלאת טענות סותרות, בחוסר תום לב וכדי לנסות לגזול רכוש שאינו שייך למבקש".
23. הנתבעת טענה שתיקון כתבי טענות נועד לצורך קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. הנטייה להיעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה אינה 'אוטומטית', ועל בית המשפט לאזן בין מספר שיקולים ובהם האינטרס של מבקש התיקון אל מול האינטרס של המשיב שהתיקון המבוקש לא ירחיב את מסד הדיון שלא לצורך, אינטרס הציבור ביעילות ההליכים ואי הקצאת זמן שיפוטי יקר שלא לצורך שתנבע מסרבול ההליך והארכתו שלא לצורך.
לגישת המשיבה שקלול טעמים אלו אמורים להוביל לדחיית הבקשה לתיקון התביעה. עוד טענה המשיבה שבתיקון מבקש המבקש להוסיף עילת תביעה חדשה ביחס לנכסים חדשים במדינת פלורידה שבארה"ב. הלכה היא שבית משפט לא ייעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה על דרך של הוספת עילה חדשה ואשר הראיות להוכחתה שונות מן הראיות הדרושות להוכחת העילה המקורית "… וכי בית המשפט "ייטה שלא להתיר תיקון כתב טענות אם מטרת התיקון היא הוספת עילה חדשה, אשר הראיות להוכחת שונות מן הראיות הדרושות להוכחת העילה המקורית.""
24. ביחס למסמכים שצורפו לבקשה והוגדרו 'חוות דעת לדין הזר' ו-'חוות דעת של גרפולוג' (לצורך הוכחת טענתו שזויפו מסמכים הנוגעים להעברת החברה ממנו ומבתו על שם המשיבה) אלו צורפו ללא נטילת רשות מבית המשפט.
בעשותו כן "חטא המבקש פעמיים.
א. חוות הדעת הנטענת היא בכלל אינה חוות דעת ואינה עומדת בדרישות
פקודת הראיות לצורך היותה חוות דעת. כך גם מי שחתום על המסמך אינו בגדר מומחה.
ב. אין לבעל דין זכות להגיש לבית המשפט לענייני משפחה חוות דעת מטעמו
שלא ברשות בית המשפט הנכבד".
(המשיבה הפנתה לתקנה 25 (א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) תשפ"א-2020 ולסעיף 8 (ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995.)
הדיון מיום 6/7/2023:
25. ביום 6/7/2023 התקיים לפני דיון. בעיקרם של דברים חזרו הצדדים על טענותיהם בכתב ואין מקום להרחיב בכך. עם זאת ראוי ונכון להביא מדברי באת כוחו של התובע שטענה "אנו לא טענו נגד הצוואה, טענו נגד היקף העיזבון מכוח צו הקיום שניתן. להגיש בקשה לביטול צו קיום צוואה מגישים כשיש טענות כלפי כשרות הצוואה, זה לא ההליך, ההליך דן כלפי היקף העזבון מכח הצו. הוא לא טען נגד הצוואה." (פרוטוקול עמ' 1 ש' 16-14).
ומדברי בא כוחה של הנתבעת "אנו כמובן מבקשים היום למחוק את התביעה, אנו סבורים שהיא הייתה צריכה להימחק לפני כן, בטח הבקשה שהייתה מונחת להשהות את ההליך כדי שהם יילכו לארצות הברית ואולי יזכו שם. אין הליך כזה ולכן התביעה צריכה להימחק. מכוון שהתביעה גם הוגשה כפי שהוגשה ובחוסר תום לב, על הראיות שהיא הוגשה שהופרכו בכתב התביעה ובגינן גם הוגשה הבקשה, אנו נבקש הוצאות, התייצבנו לדיון באילת" (שם עמ' 4 ש' 35-31).
דיון והחלטה:
26. בחינת בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף תיבחן בשני רבדים: האחד, האם יש להורות על מחיקת התביעה המקורית. תשובה זו יש בה כדי להקרין על הבקשה לתיקון התביעה. לו תמחק התביעה ממילא אין מקום להידרש להחלטה בעניין הבקשה לתיקון כתב התביעה שכן מחיקת התביעה גוררת גם את מחיקת הבקשה לתיקון כתב התביעה. משל לא תמחק התביעה המקורית או אז יש להידרש לשאלה בדבר מחיקתה, אם בכלל, לאור טיעוני הנתבעת הן באשר לתיקון/שינוי הסעד המבוקש והן ביחס לטענה בדבר הפורום הנכון לאור טיעוני התובע עצמו.
27. דין התביעה המקורית להימחק. אין בסיס לטענת התובע והאבחנה של באת כוחו בדיון – בין היקף העיזבון לפגמים בצוואה וכהסברה שטענות התובע הן כלפי היקף העיזבון ולא כלפי הצוואה.
28. צו קיום צוואה כמו צו ירושה הוא פסק דין כלפי כולי עלמא. צו קיום הצוואה יוצר הכרעה סופית ומחייבת, אף אם נפלה בו שגגה והוא מוטעה (עמ"ש (ים) 28361-10-11 י.ג. נ' ר.מ. ועוד 6 אח' (29/01/2012)).
דומה שאין צורך להכביר מילים על עקרון הנפילה המידי "מעבר העיזבון-הן על פי דין והן על פי צוואה-הוא מיידי ואוטומטי. במילים אחרות, ברגע המוות הופכים היורשים לבעלים של נכסי המת ללא כל שהות בין רגע המוות לבין הפיכתם לבעלים. …אין בעקרון זה כדי ללמדנו מי הם היורשים, מהו העיזבון וכיצד יחולק. בשלב הראשוני של הנפילה המיידית, בעלות "היורשים" בעיזבון הינה ערטילאית במובן זה שהיורשים והעיזבון עדיין לא הוגדרו ונקבעו באורח מחייב. אולם בראייה רטרוספקטיבית-לאחר תום ההליכים השלבים הנוספים בהם נקבעים בפירוט היקף העיזבון זהות היורשים וחלקיהם בו- מתברר למפרע חלקו של כל יורש מרגע הנפילה המיידית הדברים האלה נקבעים בצו ירושה או צו קיום צוואה על פי סעיף 66" (שמואל שילה פירוש לחוק הירושה תשכ"ה-1965 (1995).
"…צו הירושה הינו דקלרטיבי, כלומר, אינו יוצר זכויות אלא מצהיר על זהות היורשים ועל חלקו היחסי של כל אחד מהם בעיזבון (סעיף 69(א) לחוק; … כך גם צו קיום צוואה מצהיר כי הצוואה שהותיר אחריו המנוח היא בת תוקף, חוץ מהוראות שבית המשפט מצא כי הן בטלות (סעיף 69(ב) לחוק)" (שאול שוחט, נחום פינברג, יחזקאל פלומין דיני ירושה ועיזבון (2014) להלן- שוחט פינברג ופלומין) עמ' 6).
29. לעת הזו יש פסק דין. צו קיום הצוואה שריר וקיים. הצו קובע שכל עיזבונה של המנוחה ובכלל זה הדירות הורשו על ידי המנוחה לנתבעת. "צו קיום כזה אינו בטל מעיקרו, אלא אך ניתן לביטול בדרך של בקשה לתיקון או ביטול צו קיום הצוואה, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 72 לחוק או בדרך של ערעור" (הדגש בקו תחתי במקור) עניין י.ג. הנ"ל עמ' 5 ).
סעיף 72(א) לחוק הירושה קובע כי:
"נתן רשם לעניני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם לעניני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט".
30. אמור מעתה שהדרך של התובע לתקוף את פסק הדין, צו קיום הצוואה היא על פי סעיף 72 לחוק הירושה. הטענה שהתובע מבקש לדון רק בהיקף העיזבון ולא בצוואה עצמה היא טענה שלא יכולה להתקבל (השוו עם הבקשה לעיון בתיק שהוגשה ע"י התובע ונוסחה הובא לעיל בסעיף). היקף העיזבון על פי צו הקיום משקף אותו אלא אם נקבע אחרת ולעת הזו כולל את הדירות. בפועל התובע מבקש לשנות את צו הקיום שניתן על ידי התביעה. התביעה מבקשת להוציא מחזקת העיזבון על פי צוו הקיום, את זכויות המנוחה בשתי הדירות באילת מבלי לשנות את צו הקיום.
31. ער אני לקביעה שמדובר ב"שתי מלכויות". היקף העיזבון אינו נקבע על ידי חוק הירושה אלא על פי הדינים הכללים (שוחט פינברג ופלומין, שם). ברם, דווקא מטעם זה היה על התובע לנקוט בתביעה לביטול צו קיום הצוואה על פי סעיף 72 לחוק הירושה ולאחר מכן ככל שיצלח משוכה זו לנהל את תביעתו ביחס להיקף העיזבון על פי הדינים הכללים.
השעטנז שבהשארת צו קיום הצוואה על כנו וניהול הליך מקביל על הוצאת רכוש מתוך מסת הנכסים שלעת הזו, בתיק זה, הם נכסי העיזבון עומד בסתירה לחוק הירושה כאמור.
32. לא מצאתי להרחיב בשאלות העולות הן מכתב התביעה והן מהבקשה לתיקונה, אף לא למעלה מהצורך. אלו ייבחנו בהליך מתאים ככל שיבחר התובע להגיש תביעה כאמור ויעבור את המשוכות הקבועות לעניין זה בסעיף 72 לחוק הירושה.
אחרית דבר:
33. לאור האמור אני מורה על מחיקת התביעה.
34. משקבעתי זאת איני נדרש כלל להחליט בשאלה בדבר תיקון כתב התביעה.
35. אין במחיקה כדי להביע עמדה או קביעה ביחס לטענות מי מהצדדים לגופו של עניין.
36. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 10,000 ₪ .
37. מתיר פרסום ההחלטה בהסתרת כל פרט מזהה.
38. תואיל המזכירות לשלוח ההחלטה לצדדים ולסגור את התיק.
ניתנה היום, כ"א ניסן תשפ"ד, 29 אפריל 2024, בהעדר הצדדים.
