בפני
בעניין הקטין:
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה
התובעת:
הנתבע:
Khal
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
TED
נ.כ. ת"ז קטין יליד 2018.XX.XX
ש.כ. ת"ז
ע"י ב"כ עוה"ד אביבה אטיאס – לנקרי
‒‒‒‒‒‒‒‒
נגד
ד.כ. ת"ז
ע"י ב"כ עוה"ד גלית קלו
פסק דין
תביעת מזונות ומדור קטין, ילדם המשותף של הצדדים.
רקע:
1. הצדדים, בני זוג לשעבר, יהודים, אשר נישאו זל"ז כדמו"י ביום 2017.XX.XX ולהם קטין
משותף, נ.כ. יליד 2018.XX.XX.
2. עובר לנישואיהם חתמו הצדדים על הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פס"ד ביום
15.05.2016. בהסכם נכתב, בין היתר, כי הדירה בה התגוררו הצדדים ניתנה לנתבע בירושה ועל
כן תיוותר בבעלותו.
3. ביום 29.7.2020 נפסק במסגרת הליך י"ס, כי על חשבון מזונות זמניים, מדור והוצאותיו, ישלם
הנתבע סך 1,350 ₪ לחודש החל ממועד הגשת התובענה לי"ס. נוסף על כך נפסק שם כי הצדדים
יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך החריגות ובהוצאות הבריאות החריגות של הקטין.
4. לאחר שלא הגיעו לידי הבנות הגישו הצדדים תביעותיהם. התובעת הגישה תביעות זמני שהות
ומזונות (תלה"מ 36762-09-20 ותלה"מ 38054-09-20, בהתאמה) והנתבע הגיש תביעה לאיזון
משאבים ושמירת זכויות (תלה"מ 16768-05-21).
5. ביום 02.11.2020 נפסק כי ישלם הנתבע ישלם סך 1,200 ₪ לחודש כי על חשבון מזונות זמניים,
מדור והוצאותיו – החל ממועד הגשת תביעת המזונות. עוד נפסק כי ההורים יישאו בחלקים
שווים בהוצאות החינוך החריגות, לאחר הפחתת המענק מאת המוסד לביטוח לאומי וגם
בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטין שאינן מכוסות ע"י קופת החולים או הביטוח הרפואי.
1 מתוך 14
123
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
Khal
TED
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
6. על פי החלטות מיום 29.12.2020 ומיום 11.02.2021 נקבע כי זמני השהות בין האב ובין הקטין
יתקיימו פעם בשבוע מהשעה 17:00 עד השעה 21:00. זמני שהות אלו נקבעו לבקשת האב
בהמלצת עו"ס לסדרי דין בהתחשב בנכות ממנה סובל האב אשר נגרמה לו בעטיו של אירוע
מוחי. לאור כי לא הורחבו זמני השהות, בדיון שהתקיים ביום 11.02.2021 נפסק כי התשלום
השוטף על חשבון מזונות הקטין מדור והוצאותיו יהא סך 1,450 ₪ לחודש.
7. עדויות ראשיות הוגשו בתצהירים. מטעם התובעת הוגשו תצהירה (ת/2) ותצהיר אימה (ת/1)
ומטעם הנתבע הוגש תצהירו (נ/4) ותצהיר הכנסות אשר הוגש ביום 03.02.2021
והצדדים
נחקרו על תצהיריהם. גם אחות הנתבע, גב' ע.ש. הוזמנה לעדות מטעמו.
טענות הצדדים:
8. התובעת טענה כי במהלך נישואיהם התעמר בה הנתבע, השפילה בקללות ובגידופים, נהג
כלפיה באלימות פיזית ושלט בה בבחינת "על פיו יישק דבר". נטען כי במהלך החיים
המשותפים שולמו הוצאות משק הבית המשותף בחלקים שווים על ידי הצדדים, כל אחד
מחשבונו האישי, ואילו המסגרת החינוכית של הקטין שולמה מכספי מתנת החתונה.
.₪ 8,000
נטען כי התובעת לא יכלה לשאת עוד את התנהגות הנתבע כלפיה, ולכן עזבה את דירת הצדדים
ביום 10.05.2020 ושכרה עבורה ועבור הקטין יחידת דיור בבית הוריה. נטען כי דמי השכירות
על פי הסכם בינה ובין הוריה עומדים על סך 2,800 ₪ לחודש, כולל אחזקת מדור (סעיף 23
לתצהיר ת/2), וכי דמי השכירות ישולמו החל מהמועד בו יחל הנתבע ישלם מזונות הקטין.
אשר לרכוש, הכנסות והוצאות הצדדים, נטען כי התובעת שכירה בחברת "—-", וממוצע
הכנסותיה כ-9,200 ₪ לחודש (בסיכומיה טענה התובעת לסך 8,200 ₪ לחודש + קצבת ילדים
סך 152 ₪), בבעלותה כלי רכב, היא משלמת סך 250 ₪ לחודש עבור החזר הלוואה לאביה
והוצאותיה החודשיות עומדות על סך 4,000 ₪ לחודש בממוצע. אשר לנתבע, התובעת טענה
כי בבעלותו דירה עליה לא רובצת משכנתא וחסכונות בבנק על סך 800,000 ₪ לערך, וכלי רכב
בשווי כ-70,000 ₪. עוד נטען כי מעבודתו בחברת "—-" הוא משתכר שכר חודשי ממוצע כ
2 מתוך 14
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
תלה"מ 38054-09-20 כ' נ' כ
TED
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
37. אשר לדמי הטיפול על דרך של תשלום סך 1,000 ₪ לחודש מאת הנתבע לאחות התובעת, גב'
ע.ש., אני דוחה את הטענה. התובעת צירפה "תצהיר הסכם שכר" (נספח י' לתצהיר) לפיו 2
התחייבה גב' ע.ש. לשמש כמטפלת עבור הקטין תמורת שכר על סך 2,000 ₪ לחודש.
ראו גם עדות אחות התובעת בעמוד 30 שורות 6-14 (ההדגשה שלי):
״ש. מתי את מטפלת ב.ש. ביומיום היום?
ת. כשהוא מסיים את הגן ואני חוזרת מהעבודה. אפרט: הוא חוזר מהגן
ואני חוזרת מהעבודה באותו זמן, כרגע אני עובדת בבית מלון. אני
חוזרת מהעבודה ואני עם הילד כשהיא חוזרת מהכפולות. כשאין
כפולות אני עדיין איתו.
ש. למה?
1
התובעת לא זימנה לעדות את המצהירה, אחותה, אך הנתבע עשה כן. לאחר חקירת אחות התובעת, 5
ובחינת הראיות, לא שוכנעתי כי למעט בחודש אוגוסט 2020, אחות התובעת מטפלת בקטין באופן 6
קבוע. ראו כי "התצהיר הסכם שכר" עליו ביססה התובעת עתירתה לתשלום דמי טיפול עבור 7
אחותה (ראו סעיף 18 לתצהירה) הגדיר תקופת בה תשמש ע.ש. כמטפלת עבור הקטין, אשר
תחילתה ביום 08.08.2020 וסיומה ביום 31.08.20. גם אמה של התובעת הצהירה בסעיף 12
לתצהירה (סומן ת/2) כי ע.ש. שמרה על הקטין בחודשי יולי-אוגוסט וכך גם העידה בעדותה (ראו
עמוד 19 שורות 26-27), ומעבר לכך, בשכרה התובעת מקבלת תחת רכיב של "זקיפות שכר"
תשלום עבור דמי טיפול.
ת. זה כמו זמן איכות עם האחיין, אני אוהבת את הילד. בשבילי להיות
איתו זה כמו להיות עם אח קטן. יש לי את האפשרות הזו. אי אפשר
למנוע מבן-אדם לא להיות עם האחיין שלו, הוא המשפחה שלי. אני
יוצאת איתו לטיולים, לגן משחקים קרוב לבית. אני איתו, גם כשהיא
נמצאת. זה לא סותר את זה.״
38. על כן אני דוחה את התביעה לתשלום דמי טיפול על דרך תשלום סך 1,000 ₪ לאחות התובעת.
3
11 מתוך 14
4
אמנם אחות התובעת העידה כי במהלך חייהם המשותפים של הצדדים שמרה על הקטין, אך על פי
העדויות, הדבר נעשה בחלק מהמקרים ללא תשלום ולעיתים בתשלום (ראו עמוד 28 שורות 34-35
,עמוד 29 שורות 1-2, עמוד 31 שורות 9-10 ועמוד 20 שורות 1-3). לאמור יש להוסיף כי התרשמתי
שאין מדובר בעיסוק מעבר לשמירה על בן-אחות, היינו אין המדובר בטיפול החורג מסיוע על-ידי 17
בן משפחה.
8
9
10
11
12
13
14
15
16
4 2 8 88 88 88 88 4 4 4 4 4 4 4 4
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
נפסק:
Khal
TED
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
39. ממועד פסק הדין ישלם האב למזונות הקטין, באמצעות האם, סך 1,484 ₪ לחודש.
התשלום ישולם ב- 10 לכל חודש מראש עד גיל 6. עם יגיע הקטין לגיל 6, יופחתו המזונות
השוטפים לסך 950 ₪. המזונות ישולמו עד הגעת הקטין לגיל 18 או סיום לימודי התיכון לפי
המאוחר מבין השניים. ממועד זה ובתקופת השירות הצבאי (חובה), שירות הלאומי ושנת
שירות, יעמדו דמי המזונות על שליש – כפי גובה ערב תשלומם. דמי המזונות יהיו צמודים
למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן פעם בשנה – במזונות חודש ינואר
של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים.
אם התובעת תשכור דירה למגוריה עם הקטין או תרכוש דירה למגוריה עם הקטין, כפוף להסכם
שכירות תקף, יתווסף לסכומים שנפסקו סכום השווה לשיעור של 28% מתוך שיעור של 30%
מדמי השכירות המשולמים בפועל/משכנתא ולכל היותר סך 400 ₪. ראו בהקשר זה רמ"ש
1673-11-21 א.ד. נ' א.ב. מיום 15.12.2021 עמוד 12 סעיף 19 לפסה"ד.
40. קצבת הילדים וכל קצבה המשולמת על-ידי המוסד לביטוח לאומי עבור הקטין, תשולם לאֵם
נוסף על המזונות.
41. ממועד פסק הדין, יישאו הצדדים לפי חלוקה של שיעור 72% האֵם ושיעור28% האב בהוצאות
רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, ובלבד שסכום ההוצאה עולה על 100 ש"ח, לרבות רפואת
שיניים כולל אורתודנטיה, משקפיים ועדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים / רגשיים, אבחונים
לרבות אבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה (במלואה או
בחלקה) על ידי קופת חולים, ובכלל זה הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר
מכל מקור שהוא, אלא א"כ ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן על-ידי הורה אחד בלבד,
שאז רק ההורה המממן זכאי ליהנות מהחזר זה. כל הוצאה רפואית כנ"ל תעשה על יסוד
אסמכתא מגורם רלוונטי המאשר את נחיצותה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת
מתועדת טרם הוצאת ההוצאה / קבלת הטיפול, על-מנת לאפשר להורה השני לבדוק הנדרש
בתוך 10 ימים ממשלוח האסמכתא. הוצאות שהוצאו עד פס"ד – על הצד המשלם לשלוח לצד
שכנגד הודעה בדואר רשום ואת תוך 21 יום שאם לא כן – יוחזק כמי שוויתר על ההוצאה.
12 מתוך 14
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
תלה"מ 38054-09-20 כ' נ' כ
TED
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
42. ממועד פסק הדין, יישאו הצדדים לפי חלוקה של שיעור 72% האם ושיעור28% האב, בהוצאות
החינוך של הקטין כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות
למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, וכן מעון, צהרון, חוג אחד,
שיעורי עזר (על פי המלצת הגורם הרלוונטי), תנועת נוער ותוכנית מצוינות, הכל בקיזוז ההטבה
שתקבל האם מהמל"ל ו/או מהצד השלישי. מובהר בזאת שהצדדים יישאו בחלקים שווים
בהוצאות הצהרון עבור הקטין עד סיום כיתה ג'. הצדדים יישאו בעלות של מחזור קייטנה אחת
בחופשת הקיץ וכן קייטנה אחת בפסח או סוכות, לפי בחירת האם. בטרם רישום לקייטנה, על
הצדדים להסכים על עלות הקייטנה, ובהיעדר הסכמה, התשלום יהא בהתאם לעלות קייטנה
עירונית / מתנ"ס. יובהר כי חלקו של הנתבע בתשלום מחצית הוצאות הקייטנה חלה על אף
תקופת החופש הגדול. הצדדים יישאו בחלקים שווים בתשלום עבור חוג אחד לכל קטין. הוצאת
שהוצאו טרם פסק הדין – על הצד המשלם לשלוח לצד שכנגד הודעה בדואר רשום בתוך 21
יום שאם לא כן – יוחזק כמי שוויתר על ההוצאה.
43. כל הוצאה חריגה אחרת שלא נכללת לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששני
ההורים הסכימו להוצאה זו באופן מתועד (לרבות בתקשורת המתועדת).
44. הורה אשר יישא בסכום העולה על שיעור חלקו בגין ההוצאות המפורטות לעיל ("ההורה
המשלם") יקבל מהורה השני ("ההורה החייב") את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10
ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת המתועדת דרישה בצירוף האסמכתא
הרלוונטית על התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה.
לחילופין רשאי ההורה החייב להודיע לאֵם בתקשורת מתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל, כי
הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.
45. ההורים יישאו בחלקים שווים במימון לימודי נהיגה עבור הקטין ולימוד בר מצווה.
46. פעמיים בשנה, ועד הגעת הקטין לגיל 21, ירכוש הנתבע עבורו בפסח ובראש השנה נעליים
וביגוד בסכום שלא יפחת מ- 500 ₪. אם האב לא ירכוש את הביגוד הוא יעביר לאם, עם
המזונות השוטפים של החודש בו חל החג, סך 500 ₪ כאמור.
47. כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר
להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשורת הבאים – להלן: "תקשורת מתועדת": דוא"ל /
תקשורת סלולרית (כגון: יישומון "WhatsApp") / דואר רשום, כאשר ההורה השולח איננו
13 מתוך 14
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
תלה"מ 38054-09-20 כ' נ' כ
TED
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה, אלא כי שלח לו באחד מאופני
התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה
השני קיבל לידיו את המידע / מסמכים.
48. חיוב המזונות המפורט בכל הסעיפים לעיל, כולל את השתתפותו של האב בכל צרכי הקטין מכל
מין וסוג שהוא, ועל כן האם מתחייבת להשלים את כל יתר צרכי הקטין, מכל מין וסוג שהוא,
לרבות – ולא למעט: מזון, כלכלה שוטפת, ביגוד והנעלה, רכישת ציוד למסגרת החינוכית,
הוצאות רפואיות שוטפות, וכיוצ"ב.
49. עד למועד פסק הדין, יעמדו בתוקפן ההחלטות לעניין המזונות הזמניים כפי שנפסקו. מזונות
זמניים והוצאות נלוות, שלא שולמו עד כה, ייגבו עד לגובה הסכום שנפסק, ומזונות זמניים
והוצאות נלוות ששולמו ביתר לא יושבו.
אין צו להוצאות.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים תיקוני הגהה ועריכה.
ניתן היום, י"ח אדר ב' תשפ"ב, 21 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
14 מתוך 14
X
הילה גורביץ עובדיה, שופטת
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
תלה"מ 38054-09-20 כ' נ' כ
TED
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
אשר לצרכי הקטין, התובעת עתרה בתביעתה לתשלום סך 3,800 ₪ לחודש בגין מזונות הקטין על
פי הפירוט הבא: כלכלה סך 2,000 ₪, ביגוד והנעלה, סך 500 ₪, היגיינה סך 500 ₪, תרופות,
ביטוח, בריאות סך 200 ₪, נסיעות 300 ₪ וצעצועים 300 ₪. בסיכומיה עתרה התובעת לתשלום
סך 2,170 ₪ לחודש עבור מזונות הקטין וסך 1,233 ₪ עבור מדור ואחזקתו.
נוסף על כך עתרה התובעת כי הנתבע יישא במחצית דמי טיפול עבור הקטין סך 1,000 ₪ לחודש.
נטען כי בימי שישי, מאחר והגן רחוק מדירתה, היא משאירה את הקטין בבית ואחותה שומרת עליו
תמורת סך 2,000 ₪ לחודש (סעיף 38 לתצהירה ת/2). נטען כי כך נהגו הצדדים גם בעת החיים
המשותפים (סעיף 33 לתצהירה ת/2).
9. הנתבע הכחיש את טענות התובעת. נטען כי רצונו הנואש הוא לשמור על חיי המשפחה למרות
פגיעת התובעת במשפחה. נטען כי התובעת חמדה את רכושו ולאחר הנישואין דרשה ביטול הסכם
הממון, מכירת דירת הירושה ורכישת דירה חילופית שתירשם על שם שני הצדדים, ומשהבינה כי
לא תקבל מחצית מדירת המגורים וכספים, שינתה את פניה ועזבה חד-צדדית את הדירה בה התגוררו
הצדדים בעוד מודיעה על כך לנתבע במסרון. נטען כי כאשר התובעת עזבה את הדירה בה התגוררו
הצדדים, עשתה כן בעורמה ובחוסר תום לב, הוציאה מיטלטלין השייכים לצדדים, נטלה מזומנים
בסך 1,800 ₪ וזרקה חפצים אישיים של אבי הנתבע.
אשר לרכוש, הוצאות והכנסות הנתבע, נטען כי מזה 13 שנה עובד הנתבע כפקיד ייצוא בחברת —
– בינלאומי בשם "—-". שכרו הוא סך כ-6,000 ₪ לחודש, ובשנת 2020 שכרו, בחלק מהחודשים,
עמד על סך 7,000 ₪ בשל מענק קורונה חד-פעמי. נטען כי כיום שכרו הוא סך 5,300 ₪ הואיל
ואינו יכול לעבוד יותר מ-6 שעות עבודה ביום, בשל מוגבלותו הנובעת משני אירועים מוחיים
שעבר. עוד נטען כי עקב איחורים חוזרים ונשנים בהגעתו לעבודה, בשל מצבו הרפואי והתפקודי,
הוא נמצא בסכנת פיטורין ומעמדו בחברה כעובד ארעי. הנתבע טען כי לאחר הוצאותיו נותר לו סך
864 ₪ למחייתו. אשר לתובעת נטען כי בעת שעבדה כסגנית מנהל בחברת "—-" ושכרה החודשי
הממוצע סך 10,500 ₪, כיום התקדמה בעבודתה והיא מנהלת את סניף "–
ב—- ומעלימה את
הכנסותיה האמתיות מאחר והרצאת הפרטים שצירפה חסרה פרטים ומסמכים, ולא צורפו תלושי
שכר עדכניים. נטען גם כי התובעת זכאית להטבות שונות ממקום עבודתה כגון ארוחות, טלפון
סלולרי, ביטוח חיים, נופש וביטוחי בריאות מורחבים. עוד טען הנתבע כי בחודש דצמבר 2020
החלה התובעת להפעיל שירותי הסעדה ומכירת מזון לציבור הרחב תחת השם "–
"- – –". הנתבע טען
כי מאחר והתובעת מתגוררת אצל הוריה, אין לה הוצאות מדור והיא גם מקבלת מוצרי צריכה ומזון
3 מתוך 14
"! —-"!
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
Khal
TED
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
דיון והכרעה:
בבית הוריה. לטענת הנתבע, הסכם השכירות שצורף אינו אותנטי, והוא טען לסכום נמוך מהסכום
שנטען על-ידי התובעת, וכי לטענתו ניתן בסכום זה לשכור דירה בת 3 חדרים ולא דירת חדר.
אשר לצרכי הקטין, נטען כי הסכומים הנתבעים מוגזמים, אין לתובעת הוצאת מדור ויש לקבוע כי
הוצאות הקטין עבור צרכים תלויי שהות הם סך 1,000 ₪ לחודש לכל היותר, והצרכים שאינם תלויי
שהות סך 400 ₪ לחודש לכל היותר.
10. בהתאם לסעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959, חיובו של אדם במזונות
ילדיו הקטינים נבחן על פי הדין האישי החל עליו. וזו לשון הסעיף:
”(א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו
לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על
מזונות אלה.
(ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של
בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי,
חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה."
11. הנתבע יהודי. על פי הדין האישי החל, בקטני קטינים עד גיל 6, החיוב החל על האב הוא לשאת
בצרכים ההכרחיים של הקטין. חיוב זה עצמאי ומוחלט ואינו תלוי בהכנסות האם או הקטין.
ראו עמ"ש 50603-01-14 ל.ר. ואח' נ' ד.ר. מיום 06.01.2015. מגיל 6 ועד גיל 18 החיוב לשאת
בכל צרכי הקטין, חל על שני ההורים באופן שווה על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות
מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית
בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה" ראו בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית מיום
19.07.2017 עמוד 125 לפסה"ד.
12. בעמ"ש 14612-10-16 פ.ב נ' א.ב מיום 20.12.2017 נמנו הנתונים שיש לקבוע לשם קביעת
חלוקת הנטל בין ההורים לפי הלכת בע"מ 919/15 הנ"ל. וכך נאמר שם:
״׳צרכי הקטינים יש לקבוע את גובה הצרכים תלויי השהות ובכללס
מדור והוצאות מדור, הצרכים שאינם תלויי שהות, צרכים חריגים/
הוצאות חריגות – והכל "… עד כדי רמת החיים לה הורגל (1) ערב הפירוד
או שלה היה (ו)ראוי (ים) ללא הבחנה בין הכרחי ללא הכרחי'. היכולות
הכלכליות של ההורים- בית המשפט העליון אינו נוקט בהיגד הכנסת
ההורים אלא בהיגד רחב יותר. יש לקבוע את היכולות הכלכליות של כל
אחד מההורים מכל המקורות העומדים לרשותם "לרבות״ שכר עבודה.
4 מתוך 14
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
8 : 83 84 88 8 2 8 * * * * * * * * * * * * * * * *
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
תלה"מ 38054-09-20 כ' נ' כ
TED
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו –
נתון זה, כשלעצמו, ולעצמו, רלבנטי ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות
ולצרכים החריגים. חלוקת המשמורת בפועל – נתון זה, המכוון לחלוקת
זמני השהות, יילקח בחשבון לעת קביעת חלוקת הנטל בין שני ההורים
ביחס לצרכים תלויי השהות, יחד עם הנתון של היכולות הכלכליות של
ההורים."
צרכי הקטין:
13. הסכומים שנטענו בכתב התביעה נטענו על דרך ההפרזה וללא תימוכין – ראו גם כי בסיכומים
עתרה התובעת למזונות סך 2,170 ₪ לעומת סך 3,800 ₪ כפי שנטען בתביעה. די בכך להציג
את חולשת טענותיה. זאת ועוד, עיון במסמכים שצירפה התובעת לתצהירה ת/2 מעלה כי לא
צורפו די אסמכתאות לאימות טענותיה מחד גיסא, ומאידך גיסא האסמכתאות שצורפו אינן
משקפות את הצרכים הנטענים. למשל, לא צורפו קבלות על סך 300 ₪ לחודש צעצועים, על
סך 2,000 ₪ כלכלה ועוד. למעלה מכך אציין כי מהאסמכתאות שכן צורפו קשה לדלות מה הן
הוצאות התובעת עצמה ומה הן הוצאות הקטין, והתובעת לא ערכה ביניהן אבחנה. ראו למשל
קבלות לרכישת משקולות אימון של 2 קילו למבוגרים, רכישת תחבושות "אולדייז", רכישת
חטיף דיאטטי "סלים דליס" ועוד; הוצאות שלא יכולה להיות מחלוקת שאינן עבור הקטין
שהוא, לעת הזו, בן 3.5 שנים.
14. תביעת מזונות היא תביעה כספית שיש להוכיח ככל תביעה אחרת. כאשר העובדות אינן שלמות
והראיות אינן מאפשרות קביעת ממצאים ברורים, בית המשפט יאמוד את הצרכים על פי נסיון
החיים של השופט היושב בדין. ראו: ע"א 680/82 נחום נ' נחום, פ"ד לז(4)667; ע"א 687/83
מזור נ' מזור, פ"ד לח(3) 29, 33; ע"א 130/85 ניסים סבן כהן נ' שמעון כהן, פ"ד מ(1) 69; ע"א
93/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט(3)822, 825, 828 ועוד.
15. נפסק כי מזונות הכרחיים שאינם טעונים הוכחה – ומהווים צרכים הכרחיים – עבור ילד אחד,
הם סך 1,200-1,400 ₪ לחודש. הסכומים עודכנו בפסיקה עם השנים.
כיום עבור קטין אשר חולק זמנו בין שני בתים, הצרכים, הן ההכרחיים והן מדין צדקה, הם סך
1,600-2,200 ₪ לחודש. ראו השופט י' שנלר בתיק עמ"ש 46291-01-16 פלונית נ' פלוני, י, סעיף
16 לפסק הדין מיום 09.10.2017 וגם רמ"ש (מרכז) 59188-10-18 י.נ נ' א.נ סעיף 10 לפסק
הדין, מיום 25.10.2018.
5 מתוך 14
123456789
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
תלה"מ 38054-09-20 כ' נ' כ
TED
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
16. בע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פד"י לו(3) 449, נכתב כי הצרכים ההכרחיים הם אותם
צרכים בסיסיים שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים: צרכי מינימום כגון מזון, ביגוד והנעלה,
חינוך וכיוצ"ב. מדובר בצרכים מינימליים, מזונות קיום של קטין באשר הוא. ראו: תמ"ש (ב"ש)
32288-04-10 פלונים נ' אלמוני (19.11.2012), סעיף 25 לפסק הדין, ועוד ראו תמ"ש (טב')
50191-03-16, פלונית נ' אלמוני, השופטת אביבת נחמיאס, בסעיף 29 לפסק הדין.
17. בעמ"ש (ת"א) 1180-05-14 א.א. נ' מ.א., מיום 26.03.2015 עמוד 4 לפסק דינו של השופט
שאול שוחט, אליו הצטרפו חברי ההרכב בפסק הדין, נאמר כי :
״הסכומים עליהם הועמדו הצרכים ההכרחיים לא נקבעו על בסיס מחקרי
או כלכלי כלשהו… ומהווים חזקה שניתנו לסתירה בהתקיים נסיבות
מיוחדות/חריגות בהקשר לתא המשפחתי הספציפי והקטינים במסגרתו,
שעניינם עומד לדיון. ייתכנו בהחלט מקרים בהם מוכח (והנטל על מי
שטוען זאת), כי הצרכים ההכרחיים של משק הבית שעניינו עומד לדיון
נמוכים יותר מהסכומים שנקבעו ככאלה, מה שמשפיע על גובה צרכי
הקטנים כלפי מטה…"
18. במקרה כאן התובעת לא סתרה את החזקה בדבר גובה הצרכים ההכרחיים ולא הציגה נסיבות
משפחתיות מיוחדות או אחרות בשלן יש לסטות מהסכומים שנפסקו כמפורט לעיל.
19. על כן, לאחר שבחנתי את רמת החיים לה הורגל הקטין, אופן התנהלות התא המשפחתי
והוצאותיו טרם הקרע (כפי שעלה מטענות הצדדים וראיותיהם) זמני השהות המצומצמים ושאר
הנסיבות, אני אומדת את צרכי הקטין שהם תלויי שהות, סך 1,300 ש"ח לחודש ואת הצרכים
שאינם תלויי שהות סך 400 ₪. מתוך סכומים אלו, הצרכים ההכרחיים הם סך 1,400 ₪.
20. אשר למדור, בתביעתה עתרה התובעת לחיוב הנתבע בגין מדור על סך 840 ₪ ובסיכומיה עתרה
לחיובו גם ברכיב אחזקת מדור על סך 393 (30%*1310) לפי הפירוט: 500 ₪ חשבון חשמל,
100 ₪ חשבון מים, 80 ₪ חשבון גז, 350 ₪ חשבון ארנונה, 100 ₪ ועד בית, 150 ₪ חשבון
תקשורת ו-30 ₪ טלפון סלולרי.
להוכחת הוצאת המדור צרפה התובעת הסכם שכירות מיום 10.05.2020, אשר הצדדים לו הם
התובעת מחד והוריה מאידך. תחילתה של תקופה השכירות ביום 10.05.2020 וסיומה ביום
09.05.2021 ללא אפשרות להארכת התקופה. דמי השכירות המוסכמים הם על סך 2,800 ₪
לחודש כולל אחזקת מדור, והוסכם כי: " כיוון שהצדדים הורים ובת, מוסכם כי דמי השכירות
יחולו לאחר קבלת דמי מזונות ומדור מהאב רטרואקטיבי ולאחריו מיד חודש בהעברה
בנקאית.". עוד צרפה התובעת העתק 4 שיקים על סך 2,800 ₪ כל שיק.
6 מתוך 14
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
תלה"מ 38054-09-20 כ' נ' כ
TED
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
מעיון בהעתקי השיקים עולה כי 3 שיקים ניתנו באותו מועד (16.08.2020) ושיק רביעי בגין החודש
העוקב (10.09.2020). לא הוגשו אסמכתאות בדבר פרעון השיקים.
עיון בתמונות שצירפה התובעת לתצהירה ת/2 מעלה כי התובעת והקטין מתגוררים בחדר ממ"ד
(ראו עמוד 10 שורות 29-30) אשר בצמוד לו מקלחת ושירותים, ולמעשה מדובר בחדר בתוך דירת
הורי התובעת ולא "יחידת דיור". יחידת דיור צריך שתכלול אלמנטים נוספים כגון מטבח / מטבחון
והפרדה מהבית עצמו על-מנת שתשמש ככזו. מה גם שהן התובעת והן אימה בעדותן אישרו כי
קודם לכן, אותה "יחידת דיור" (למעשה חדר) לא הושכרה (ראו פרוטוקול בעמוד 11 שורות 11-12
ועמוד 19 שורות 17-19), וראו גם כי אֵם התובעת העידה כי שטח "יחידת הדיור" הוא כ-15 מ"ר
(עמוד 10 שורות 7-10), וזאת בסתירה לתיאור שבהסכם השכירות.
21. על כן, נוכח המפורט לעיל והתרשמותי מהתובעת בחקירתה ובחקירת עדיה, לא נתתי כלל אמון
בטענת התובעת כי היא נושאת בתשלום עבור מדור, ואני דוחה עתירת התובעת לתשלום מדור.
22. בהתאמה, נדחית גם תביעתה לתשלום עבור אחזקת מדור מאותם הנימוקים. למעלה מן הדרוש
אציין כי יש לדחות עתירה זו גם מאחר ורכיב זה לא נתבע בתביעה אלא הועלה בסיכומים בלבד,
וגם מאחר ועל-פי הסכם השכירות – דמי השכירות כוללים הוצאות חשמל, מים, גז, ארנונה,
כבלים, אינטרנט, וועד בית וכיוצ"ב — כך שהמדובר בעתירה כפולה מאחר והתובעת לא צירפה
אסמכתא כי היא נושאת בפועל בהוצאות אחזקת המדור. מה גם שהתובעת ואמהּ אִשרו בעדותן
כי התובעת עושה שימוש במטבח ובסלון הוריה, ואין דרך להפריד הוצאותיה מהוצאות בית הוריה
(ראו עמוד 10 שורות 21-28).
יכולותם הכלכלית של הצדדים:
23. התובעת מועסקת כשכירה בחברת "– בתפקיד בכיר. על פי תלושי שכרה עבור החודשים
8-12/2019 שצורפו לכתב התביעה, שכרה החודשי הממוצע היה על סך 9,993 ₪ נטו,
לחודשים 1-12/2020 סך 9,284 ₪ נטו ולחודשים 1-5/2021 סך 9,199 ₪ נטו. התובעת לא
הסבירה את הירידה בשכרה לאחר עזיבתה את הבית. בחקירתה עלה כי למעשה שכר הבסיס
המשולם לה עלה וכך גם התשלום עבור "שעות נוספות גלובליות", וזאת, בהשוואה בין תלוש
משכורת מחודש 8/2019 ובין תלוש משכורת מחודש 4/2021. ראו גם חקירתה בעמוד 17
שורות 15-21.
7 מתוך 14
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
Khal
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
TED
הרושם הוא כי התובעת צמצמה שעות עבודתה ללא הסבר. האמור תומך בטענת הנתבע כי לא בכדי
התובעת לא צרפה תלושי שכר לכל שנת 2021 ובכך העלימה את הכנסתה הגבוהה יותר. איני
מעניקה משקל לטענת התובעת כי זומנה לשימוע טרם פיטורין. בעדותה של התובעת עלה כי
התובעת עודנה מועסקת בחברת "—-" (ראו עמוד 20 שורות 4-7).
נוסף על שכרה, זכאית התובעת להטבות שונות כגון, נופש, ביטוח חיים, ביטוח בריאות, טלפון
סלולרי, ארוחות, דמי טיפול וקצבה מביטוח לאומי על סך 152 ₪, ובבעלותה כלי רכב מסוג
" ונצברו על שמה זכויות סוציאליות ופנסיוניות ממקום עבודתה.
—-!!
אשר לעבודתה כעצמאית בעסק למתן שירותי הסעדה, הנתבע הוכיח טענתו זו, אשר הוכחשה על
ידי התובעת. על פי הראיות שהוצגו – פרסום מהרשת החברתית "פייסבוק", התובעת החלה בחודש
נובמבר 2020 להפעיל שירותי הסעדה. לא נתתי אמון בטענתה כי מדובר בעיסוקו של אחיה והיא
מסייעת לו (ראו עמוד 20 שורות 8-28). עדותה בעניין זה הייתה רצופה סתירות. כך למשל, בניגוד
לטענתה כי הי
היא מסייעת לאחיה בעסקו "ש.ק.", הפרסום מעמוד רשת "פייסבוק" של התובעת היה
למתן שרותי הסעדה תחת השם "—-" ובו פרטי התובעת. ראו מוצג נ/3. צורף אישור לסיכומי
התובעת כי קיים גם עסק בשם "ש.ק." (נספח א' לסיכומים) אולם אישור זה אינו יכול לשנות הן
מאחר והוא צורף ללא אישור בית המשפט, והן מאחר והעסק שפרסמה התובעת הוא, כאמור, תחת
שם אחר ועם פרטיה.
—
התובעת לא הוכיחה כי היא נושאת בהחזר הלוואה לאביה בסך 250 ₪ או כי פוטרה מעבודתה, כפי
שביקשה לטעון בחקירתה כאשר ציינה כי זומנה לשיחת שימוע. מה גם שהעתק הזימון לא הוגש
והטענה נטענה בעלמא, וכך גם לגבי טענתה כי כלי-רכבה הושבת. לא צורפו ראיות לטענות אלו,
אבי התובעת לא הובא להעיד ולא הוצגו אסמכתאות לתשלום החזרי הלוואה.
24. לאור כי התובעת לא הציגה תלושי שכר עדכניים, יש מקום לקבל טענתו של הנתבע כי שכרה גבוה
מהתלושים שהוצגו לאחר שקודמה מתפקידה כסגנית מנהל סניף. ראו בהקשר זה ראו ע"א 465/88
הבנק למימון מסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח', פד"י מ"ה (4) 651, ע"א 795/99 פרנסואה ני
פוזיל פד"י נ"ד (3) 107, שם נפסק כי כאשר בעל דין נמנע להציג ראיה או להביא עד, יש להניח כי
המדובר בראיה או עדות הפועלת לרעתו ותשמש כנגדו וזאת על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר
בראיות או בעדות שהן בשליטת בעל דין – כבמקרה דנן. עוד ראו גם תקנה 12(ב)(2) לתקנות בית
משפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א-2020.
8 מתוך 14
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
תלה"מ 38054-09-20 כ' נ' כ
TED
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
25. על כן אני אומדת הכנסתה של התובעת, מעבודתה כשכירה עם ההטבות וקידומה וכעצמאית,
והזכויות שנצברו על שמה, על סך 13,000 ₪ נטו לחודש ואת הכנסתה הפנויה החודשית
הממוצעת, לאחר הערכת הוצאותיה האישיות, כלי רכב ועוד, על סך – 10,500 ₪ לחודש.
26. יכולתו הכלכלית של הנתבע. הנתבע פקיד ייצוא במקצועו ועובד בחברת שילוח בשם "—-".
על פי תלושי שכרו לחודשים 9-12/2019 שכרו החודשי הממוצע סך 6,341 ₪, ולחודשים
1/20-1/21 סך 6,256 ₪ נטו.
27. הנתבע עבר שני אירועים מוחיים וטען כי בעקבות המלצות רפואיות ומצבו, הוא נאלץ להפחית
את שעות עבודתו, והדבר הביא לירידה בשכרו אשר כיום עומד על סך 5,300 ₪ לחודש (ראו
סעיף 35 לתצהירו). תלושי שכרו של הנתבע לשנים 2019-2020 לא מעידים על ירידה בשכרו
אך טענתו כי הוא מוגבל ל-6 שעות עבודה בשל מצבו הרפואי נתמכה במסמכים רפואיים. ראו
אישור רופאה תעסוקתית מיום 02.03.2021, נספח יב לתצהירו נ/4. משמעות הדבר כי הנתבע
מממש את פוטנציאל השתכרותו. נוסף על שכרו, הנתבע זכאי לתשלום סך 15 ₪ אש"ל
מעבודתו (ראו עמוד 26 שורות 34-35), בבעלותו דירה שקיבל בירושה, תכנית חסכון ופקדון
(ראו עמוד 26 שורות 19-20), כלי-רכב מסוג "—- " שנת 2011 ונצברו על שמו זכויות פנסיוניות
ממקום עבודתו.
28. גם הנתבע טען כי זומן לשימוע לפני פיטורין ולאחריהן מעמדו הוא עובד ארעי. אלא
שהמסמכים שצורפו הם משנים 2015, 2016 (נספח יז לתצהירו נ/4) ועל כן אני דוחה טענתו זו.
29. נתתי אמון בטענת הנתבע כי הוא מוציא כספים רבים על רכישת אוכל מוכן, מאחר ואינו יודע
לבשל, והטענה גם נתמכה באסמכתאות (נספח כ לתצהירו נ/4 ועדותו עמוד 27 שורות 6-7),
אך הסכום הנטען, 1,600 ₪ לחודש, לא גובה במלואו באסמכתאות שצורפו.
הנתבע הוכיח גם כי הוא נושא בהוצאות רפואיות בשל מצבו (ראו עמוד 26 שורות 25-31) ונושא
בהוצאות כלי-רכב (1,720 ₪), אך לא הציג מסמכים שמעידים כי נדחתה תביעתו לקבלת קצבת
נכות מהמוסד לביטוח לאומי.
30. בהתחשב בהוצאות שהוכחו, ההוצאות הרפואיות, אחזקת מדור והוצאות אישיות אחרות, איהבהירות ביחס לזכאותו לקבלת קצבת נכות, הנכסים שנצברו על שם הנתבע (לרבות דירתו) אני
אומדת הכנסתו של הנתבע על סך 7,000 ₪ לחודש והכנסתו הפנויה על סך 4,100 ₪ לחודש.
9 מתוך 14
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
Khal
זמני השהות:
TED
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
31. אציין כי לפי אמות מידה לקביעת תשלום חודשי לחייב, כפי שפורסמו על ידי הממונה על הליכי
חדלות פירעון ושיקום כללי – נקבע כי דמי מחייה לחודש – הסכום בסיסי, הוא עבור יחיד סך
3,700 ₪ ועבור יחיד עם ילד סך 5,200 ₪ (ראו standards-monthly-payment-v12-2021.pdf
מתוך www.gov.il). המדובר בהמלצה בלבד. במקרה כאן, בהינתן כי לאֵם אין הוצאות מדור
ולאב הוצאות מדור, הזכויות שצברו הצדדים יחדיו, רמת החיים שהוכחה והנסיבות כאן, לרבות
זמני שהות, נקבעה ההכנסה הפנויה של כל אחד מההורים.
32. על כן יחס הכנסותיהם הפנויות של ההורים הוא 72% התובעת ו- 28% הנתבע.
33. לחלוקת זמני השהות בין ההורים 2 משמעותיות. האחת, לגובה הצרכים של הקטין, שכן צרכי
קטין המתגורר בשני בתים גבוהים מצרכי קטין אשר לו בית אחד; והשנייה, בעת חלוקת יחס
נשיאת כל אחד מההורים בצרכי הקטין, שכן בעת שהות הקטין אצל מי מהוריו, אותו הורה
נושא בפועל בצרכיו. ראו לעניין זה עמ"ש (חי') 28488-09-19 ר' ב' נ' ה' ב', מיום 12.03.2020.
34. במקרה כאן, האב שוהה עם הקטין 4 שעות בשבוע. גם אם לעיתים הוא משיבו בשעה מאוחרת
יותר (ראו עמוד 23 שורות 24-28), אין בכך לשנות מכך שמדובר בזמני שהות מצומצמים
ולקטין בית אחד.
35. על כן, לכאורה אין בזמני השהות לשנות מיחס חלוקת צרכי הקטין בין ההורים בהתחשב
בהכנסותיהם, בטענה כי האב נושא בצרכי הקטין בפועל בעת שהותו עמו, אך יש ליתן לכך
משקל המוסיף על "חובו המתמטי" של האב מאחר והקטין שוהה אצל האם באופן בלעדי, ונטל
גידולו מוטל כולו על כתפיה.
36. לאור האמור, אני מחייבת את הנתבע לשלם עבור מזונות הקטין עד הגיעו לגיל 6, סך 1,400 ₪
לחודש בגין צרכיו ההכרחיים וסך 84 ₪ עבור צרכים שאינם הכרחיים. לאחר הגיעו של הקטין
לגיל 6, יפחתו דמי המזונות לסך 950 ₪.
החיוב לאחר גיל 6 נקבע בהתחשב בכך שאין מתקיימים זמני שהות ועל כן, יש מקום לקבוע את
התשלום עבור צרכי הקטין שלא על פי חישוב מתמטי גרידא, אלא להוסיף עליו.
10 מתוך 14
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
