בפני
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה
התובע:
ע.נ. ת"ז ——–
ע"י ב"כ עוה"ד סלים וקים
נגד
הנתבעת:
ח.נ. ת"ז ——–
ע"י ב"כ עוה"ד יאסמין פייסל-חיאדרה
החלטה
התביעה דנן היא תביעה לאכיפת הסכם ממון שאושר, ואשר ניתן לו תוקף של פסק דין על ידי בית הדין השרעי. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת, בין היתר, טענות לסילוק הסף וטענות בדבר של פגם ברצון, בעת חתימתה על הסכם הממון ואישורו.
לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובכתב ההגנה, מצאתי כי עתירת התובע לאכיפת ההסכם, כפי נוסחו, וטענת הנתבעת בדְבר פגמים ברצונה – שתיהן בסמכות בית הדין השרעי, אשר אישר את ההסכם – על כן, יש להורות על העברת התביעה לבית הדין השרעי לו הסמכות העניינית לדון בתביעה. ואנמק;
כאשר מוגשת תביעה המבוססת על הסכם ממון שאושר בערכאה אחרת ובסמכותה, לצורך קביעת הסמכות העניינית, הפסיקה מבחינה בין פרשנות ההסכם ובין אכיפתו. כאשר מדובר באכיפת הסכם שמקבל תוקף של פסק דין – ההלכה הפסוקה היא כי הסמכות העניינית מסורה לאתה ערכאה שאישרה את ההסכם. בית משפט זה כבר פסק בעניין זה ביום 25.01.2018 בהליך 40383-04-17.
ראו גם בע"מ 300/22 פלוני נגד פלונית, מיום 24.02.2022. כפי שם, כך גם כאן, "הסמכות במקור" נקנתה על ידי בית הדין השרעי כאשר המבקש והמשיבה התייצבו לפניו, נתנו הסכמתם לסמכותו, הציגו בפניו את הסכם הממון שערכו ביניהם וביקשו לאשרו וליתן לו תוקף של פסק דין.
אשר להליכי ביצוע, כפי הוראת סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 בעניינים המפורטים שם, אין מדובר בעילה עצמאית. נוכח זאת, לא ניתן להגיש תביעה על בסיס הוראת סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 לבית המשפט לענייני משפחה – מקום בו ההסכם שאת ביצוע מבקשים, לא אושר בפניו. ראו תה"ס 42160-04-13 י.ר נר מ.ר, מיום 23.02.2014 השופטת רותם קודלר עיאש והאסמכתאות שם.
לא נעלם מעיני הנטען בסעיפים 24-25 לכתב התביעה, אך אין בכך לשנות מהחלטתי. בהקשר זה ראו תה"ס 3944-11-14 פלונית ואח' נ' אלמוני ואח' מיום 27.12.2018 מפי סגנית הנשיא השופטת נחמיאס וגם ראו השופט אסף זגורי בתמ"ש (נצ') 686-07-13 ש.א.א. נ' ז.א. מיום 22.9.2013.
על כן, אני מורה על העברת התובענה לבית הדין השרעי אשר לו הסמכות לדון בהליך שלפני.
משלא הוגשה בקשה עצמאית – וההליך הועבר, אין צו להוצאות.
המזכירות תפעל כפי החלטתי ותמציאה לצדדים.
ניתנה היום, כ"א אדר ב' תשפ"ב, 24 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
