לפני
כבוד השופטת רונית גורביץ
תובעת/אם:
ת"ז
באמצעות עוה"ד רחלי אסולין
נגד
נתבע/אב:
ת"ז
באמצעות עוה"ד רון נחשון
בעניין XXX, ת"ז
החלטה
עלי להכריע בבקשה של נערה על סף גיל 16 שהתחנכה במסגרת חרדית להירשם לפנימייה חילונית מעורבת מגדרית ומגזרית, בהעדר הסכמת אביה.
מהות הבקשה
הבקשה הוגשה באמצעות אימה של הקטינה, בסוף חודש יולי בזמן הפגרה, כאשר נטען כי יש דחיפות במתן החלטה שכן ביום.. מתקיים "מחנה מועמדים" של הפנימייה. באם לא יושלם הרישום בהקדם, הקטינה לא תוכל להשתתף במחנה ולמעשה לא תוכל להתחיל ללמוד בפנימייה בתחילת שנת הלימודים.
נתבקש על מנת לייעל את הדיון בבקשה ולקדמו, ומבלי להמתין לתסקיר שייקח זמן רב לאור העומס המוטל על שירותי הרווחה, לזמן את הקטינה להישמע בפני המותב ולהביע את רצונה באופן ישיר.
מפאת לוח הזמנים הצפוף, הוריתי לאב להגיש את עמדתו תוך זמן קצר ונערך ריאיון של הקטינה ע"י המותב בנוכחות עו"ס יח"ס.
החלטה זו ניתנת סמוך למועד תחילת "מחנה המועמדים".
הורי הקטינה התגרשו בהיותה בת 4 שנים.
להורים עוד שני ילדים נוספים בגירים.
במסגרת פסק הדין שניתן ביום 20.3.15 נקבע כי משמורת הקטינה (יחד עם אחותה) תהא נתונה לאם. כמו כן, נקבע כי בכל עניין הנוגע לחינוך ובריאות תתקבל החלטה משותפת.
ההורים החלו ביחד את תהליך החזרה בתשובה וניהלו אורח חיים חרדי.
שתי בנותיהן נרשמו למסגרות חרדיות.
בנם הבכור התחנך בפנימייה חילונית, התגייס לצבא ליחידה לוחמת וחי חיים חילוניים.
ביתם הבגירה בחרה בדרך החינוך החרדי.
וביתם הקטינה אף היא התחנכה בחינוך חרדי.
לימים, האם עברה לנהל אורח חיים חילוני ואילו האב מנהל אורח חיים דתי חרדי. שניהם נשאו מחדש.
הגם שהאחריות ההורית על הקטינה נקבעה בידי האם, בפועל זו לא חייה עם האם מזה שלוש שנים.
בבקשה נטען כי הקטינה הינה "יוצאת בשאלה" אשר בחרה לחיות באורח חיים חילוני.
הקטינה פנתה להוריה ובקשה לעבור להתחנך במסגרת פנימייה חילונית ב" XXX" בשלוש השנים שנותרו לה לסיום התיכון.
האם טענה כי בחנה את הבקשה של הקטינה, ולאחר שנוכחה לדעת כי אכן זהו רצונה וכי מדובר במסגרת טובה ומיטיבה החלה בבירור לגבי תהליך הרישום.
האב מתנגד לחתום על הטפסים הנדרשים לרישום הקטינה. ומכאן מוגשת בקשה זו.
עמדת האב
לטענתו, הקטינה התחנכה בחינוך החרדי בהסכמת ההורים ומבחירה ורצון חופשי שלה, המשיכה במסגרת זו. כיום היא מתחנכת בפנימייה חרדית בירושלים. הקטינה אינה מתגוררת אצל האם בשלוש השנים האחרונות. לפני כשלוש שנים, התגוררה עם האב במשך שנה, לאחר מכן התגוררה אצל משפחה קרובה בXXX בעקבות לימודיה בבי"ס שם ובשנה החולפת התגוררה בפנימייה בירושלים.
החל מחודש אפריל השנה, גורמים בפנימייה דיווחו לו כי האם משפיעה על הקטינה ללכת בדרכים שאינן דרכי תורה ומצוות, בייחוד לאחר שחוזרת מביקורים אצלה. וכי הקטינה חוותה קשיים בחזרה לשילוב בחינוך החרדי ובחזרה לפנימייה לאחר חופשות הביקורים, והחלה להיעדר מהלימודים ולדווח על מחלה.
בתחילת חודש 6/24 חל שינוי קיצוני שלא מאפיין את הקטינה, ולפתע הובע רצונה לעבור לפנימייה החילונית כאבחת חרב.
הקטינה תיארה בפניו כי היו לה מספר מחלוקות עם גורמים מהמסגרת בעקבות גבולות שהציבו בפניה, והחליטה שהיא מעוניינת לעבור להתחנך בפנימיית "XXX".
לטענתו, הבין בדיעבד כי שיחה זו התקיימה, לאחר שהאם לקחה את הקטינה לבירור אודות מוסדות חילוניים התרשמות וסיור בפנימייה עוד בטרם פנתה הקטינה אליו, עוד כשהתחנכה במסגרת חרדית, ונדמה כי היה זה קולה של האם בוקע מגרונה של הקטינה.
למחרת השיחה, האם ארזה את כל חפציה של הקטינה, הוציאה אותה מהפנימייה החרדית ללא כל התראה מוקדמת ולקחה אותה אליה הביתה. ויום לאחר מכן, הביאה לו את טפסי המעבר לפנימיית XXX.
לטענת האב, מדובר במעבר קיצוני שאינו סביר, שהגיע משום מקום ושמאחוריו מסתתר רצונה של האם להרחיק את הקטינה מהחינוך החרדי.
האב מסביר כי הוא מתנגד למעבר לפנימייה לא בשל אופייה החילוני אלא בשל המעבר הקיצוני, שצריך לברר את שורשו בנפשה של הקטינה. בנוסף, האב טוען כי הוא מכיר את הפנימיה כי בנם המשותף התחנך שם, ולא רואה כיצד החינוך בפנימייה זו יקדם את הקטינה למצוינות.
לדעתו, הקטינה עוברת חוויות נפשיות קשות בעקבות הנישואין השניים של שני הוריה, וביקש להעביר את הקטינה אבחון פסיכולוגי או פסיכיאטרי לפני שמתבצע השינוי הקיצוני של מעבר מקצה אחד לשני.
לטענתו במידה ולא יעורבו גורמים מקצועיים, תוצאות המהלך שמנסה המבקשת להוביל הינן הרות גורל ופגיעה בטובתה של הקטינה וביציבותה הנפשית.
ריאיון הקטינה
ביום 31.7.24 קיימתי ריאיון עם הקטינה בנוכחות עו"ס יח"ס.
התרשמתי כי הקטינה מנסה למצוא את המקום שלה ולהגדיר את עצמה בתוך המציאות המורכבת של חייה.
הקטינה התקשתה להסביר את השינוי שחל בה שגרם לה לעזוב את העולם החרדי, ורק ציינה שחשבה על דברים שמותר לעשות ושאי אפשר לעשות.
הקטינה נשאלה על המעבר הקיצוני בין שני העולמות, והשיבה על כך, "שכולם אמרו לה להאט את הקצב כי זה קיצוני מדי, אבל היא לא חושבת ככה".
הקטינה סיפרה שלכתחילה בחרה להתחנך בפנימייה ולא להישאר בבית ההורים, בשל כך שהיא אוהבת את החברה והאינטנסיביות שבפנימייה ובשל המורכבות שנוצרה כששני ההורים נשאו מחדש, כאשר היא לא רוצה להיות לבד עם שני מבוגרים. בנוסף, שיתפה שנישואי האם מחדש ערערו את היחסים ביניהן. עוד שיתפה כי הייתה בטיפול לאחר שאימה נישאה מחדש ולפני שעברה לגור אצל אביה.
הקטינה נשאלה כיצד היא יודעת שהפנימייה בה בחרה מתאימה עבורה, ועל כך השיבה שהיא ביקרה במקום, דיברה עם ילדים שם וגם בת דודתה מתחנכת בביה"ס, והיא בדקה גם במקומות נוספים.
היא לא בטוחה במאת האחוזים שזאת המסגרת המתאימה לה, אבל היא חושבת שדווקא המגוון של האוכלוסייה שם קורץ לה, ובמילותיה: "דווקא ממקום שבו באתי שכולם אותו דבר, מעניין אותי להיות במקום שכל אחד משהו אחר וכל אחד מיוחד".
לטענתה, ניסתה להסביר לאב את המעבר, אבל התרשמה שחרב עליו עולמו.
עוד שיתפה כי האב מבקש שתבוא לבקר אותו בלבוש חרדי, וכעת היא חושבת שאם הוא רוצה שתבקר אותו, היא תבוא בתור מי שהיא.
חשוב לציין כי שני הוריה של הקטינה משמעותיים עבורה, והיא ציינה כי חשוב לה לשמור על קשר עם שניהם.
הכרעה
במצב בו ההורים נתונים במחלוקת בדבר קביעת המסגרת החינוכית של הקטינה, והם אינם פועלים במשותף, על בית המשפט להכריע במחלוקת זו, על פי העיקרון של טובת הקטינה.
עיקרון טובת הילד צמח מן התפיסה כי אין להתייחס אליו כקניינו של הוריו אלא יש לכבד את אישיותו העצמאית.
עוד נקבע כי הקטין זכאי לחופש מחשבה לגבי תפישת הדת שלו (עמ"ש (חי') 317009-09-10 מיום 10.10.13).
בפסיקה דובר רבות בעניין החשיבות בשמיעת עמדת הקטין והמשקל שיש לייחס לעמדתו ולרצונו, בעת הכרעה בענייננו, לא כל שכן ביחס לבחירתו במעבר למוסד חינוכי אחר.
וככלל : "בהכרעות הנוגעות לילדים, עלה רצונו של הילד למדרגת על חוקתית במסגרת השיקולים ששוקל בית המשפט, ובנסיבות מסוימות, הפך הדבר לשיקול קובע בהכרעה השיפוטית.
כמובן שלא תמיד רצון הקטינים מתיישב עם טובתם, ולכן בסופו של יום ההכרעה נתונה לביהמ"ש לאחר שקילת כלל השיקולים הרלוונטיים" (ראה פסק דינו של חברי כבוד השופט מחמוד שדאפנה תלה"מ (נצ') 47003-10-23 מיום 23.7.24).
בענייננו, התרשמתי כי הקטינה עברה טלטלות רבות בחייה, עת עזבה את בית אימה בגיל 12 בשל המורכבות שנוצרה עם נישואיה השניים, עברה לגור בבית אביה שגם הוא נישא מחדש והשתלבה שם במסגרת חרדית, וממנו עברה להתחנך בפנימייה חרדית בעיר אחרת בעודה מתנהלת בין שני עולמות קוטביים כשהיא מגיעה לבתים הנפרדים של הוריה.
הקטינה שיתפה כי היא מנסה למצוא את המקום שלה ולהגדיר את עצמה בתוך המציאות המורכבת שבה היא מתנהלת.
עוד סיפרה כי היא נדרשה לטיפולים בעקבות שינויים ומעבר מגורים.
כעת הקטינה מבקשת לחולל שינוי קיצוני באורחות חייה, לעבור מפנימייה חרדית לפנימייה חילונית מעורבת מגדרית ומגזרית, כחלק מהמסע העצמי שלה "להיות במקום שכל אחד משהו אחר וכל אחד מיוחד".
הקטינה התקשתה להסביר את השינוי שחל בה שגרם לה לעזוב את העולם החרדי.
התרשמתי כי הקטינה מצויה עתה בשלב של חוסר יציבות ושל חיפוש הזהות העצמית שלה.
כאמור, השיקולים המרכזיים העומדים לנגד בית המשפט הם הצורך לשמור על יציבות נפשית וחינוכית של הקטינה. דומני כי המעבר הקיצוני לפנימייה חילונית מעורבת עשוי להגביר את הבלבול בנפשה של הקטינה.
הדעת נותנת כי שינוי הכרוך במעבר ממסגרת חינוך בעלת אופי אחד למסגרת חינוך בעלת אופי שונה לחלוטין, אין לערוך בחופזה, בעיקר כאשר הקטינה כבר נמצאת במוסדות חינוך חרדים מזה למעלה משלוש שנים.
אשר על כן, לצורך הכרעה בדבר טובת הקטינה בהקשר החינוכי יש להיעזר במומחה מקצועי שימונה על ידי בית משפט אשר יערוך לה אבחון פסיכולוגי וייתן את המלצותיו שיסייעו בידי בית משפט לקבל הכרעה בעניינה.
החלטה בדבר זהות המומחה תינתן בנפרד.
בנסיבות אלה, אני דוחה לפי שעה את הבקשה של הקטינה לרישום לפנימייה ו"למחנה מועמדים".
להמציא לצדדים.
ניתנה היום, ב' אב תשפ"ד, 06 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.
