מספר בקשה:1
בפני
כבוד השופטת אפרת ונקרט
מבקשת
ל'
נגד
משיבה
מ'
החלטה
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטה מיום 16.7.23 במסגרתה נקבעו זמני שהות כולל לינה של הקטינה, בתן המשותפת של הצדדים, בביתה של המשיבה.
תמצית העובדות הצריכות לעניין:
בהתאם לצו הורות פסיקתי שניתן ביום 21.6.21, הצדדים הן אימהותיה של הקטינה XXX כבת XXX.
יחסי הצדדים עלו על שרטון ודרכן נפרדה לפני שנה.
מיום הפרידה XXX לא לנה בביתה של המשיבה באופן סדיר ואף שהותה בבית המבקשת אינה סדירה אלא מתנהלת בהסכמות בין הצדדים מעת לעת.
לקטינה XXX 2 אחים קטנים נוספים, תינוקות בני מספר חודשים (אח מאם אחת ואחות מאם שניה).
ביום 29.6.23 התקיים בפני דיון ארוך בו נשמעו הצדדים והאפוט' לדין שאף מסרה את התרשמותה של הגננת של XXX מכל אחת מהאימהות.
מכל שהובא בפניי התרשמתי כי מדובר בשתי אימהות מיטיבות ולא קיימת מניעה להרחבת זמני השהות של הקטינה אצל האם XXX (המשיבה בבקשה זו) באופן שיכלול לינה. לפיכך, ביום 16.7.23 נתנה החלטתי לעניין זמני השהות של XXX עם כל אחת מהאימהות, זו ההחלטה נשוא בקשה זו לעיכוב ביצוע.
בחלקה האופרטיבי של ההחלטה נקבע כדלקמן:
הקטינה תשהה עם האם XXX בביתה מידי יום שני כולל לינה….
הקטינה תשהה עם האם XXX מידי יום רביעי כאשר בסופי שבוע בהם לא לנה הקטינה עם האם XXX, תשהה בימי רביעי כולל לינה…..
אחת לשבועיים, בסופ"ש תשהה הקטינה עם האם XXX בביתה החל מסיום המסגרת החינוכית ביום שישי ועד למוצ"ש בשעה 20:00….
תסקיר עו"ס יוגש בתוך 90 יום.
לעו"ס נתנו סמכויות בהתאם לסעיפים 19 ו- 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב -1962 להרחיב או לצמצם את זמני השהות של הקטינה XXX עם מי מאימהותיה וכן לתת לאימהות כל הנחיה או הוראה באשר להתנהלותן.
העו"ס תשקול בתוך 60 יום האם יש מקום להרחבת זמני השהות באופן שהקטינה תלון אצל XXX ביום רביעי בנוסף ליום שני וכן בהרחבת זמני השהות בסופ"ש כך שתלון אצל XXX עד יום א'.
בו ביום בו ניתנה ההחלטה לעיל הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה וזאת עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור שבכוונתה (כך לטענתה) להגיש.
לטענת המבקשת יש לדחות את לינת הקטינה אצל המשיבה משום שלטענתה ידוע לה כי בת זוגתה של המשיבה ("בת הזוג") סובלת מבעיות נפשיות ואף היו לה מספר ניסיונות אבדניים שכתוצאה מאחד מהם אף נטלו ממנה את נשקה.
לטענת המבקשת בשל משלח ידה של בת הזוג XXX יש לה נשק בכל עת. כמו כן המבקשת עצמה, מהיכרותה עם בת הזוג, התרשמה מחוסר יציבותה הנפשית. משכך, לאור אינדקציות אלה יש לטענתה לבצע בדיקה פסכיאטרית לבת הזוג, על מנת לשלול את מסוכנותה לקטינה XXX.
עוד לטענת המבקשת, בית המשפט, עת נתן החלטתו, התעלם מטענותיה והסתמך בהחלטתו אך על פגישה של האפוטרופסא לדין שהיא עורכת דין ולא בעלת כלים מקצועיים בתחום בריאות הנפש, עם בת הזוג. זאת ועוד אף האפוטרופסא לדין המליצה כי עד לבדיקת כל הגורמים המוסמכים תתקיים לינה של הקטינה בבית המשיבה רק אחת לשבועיים ללילה אחד בסופ"ש.
לטענת המבקשת יש לראות את טובת הקטינה ולכן מאחר והמשיבה מתגוררת עם בת הזוג היא תתנגד ללינת XXX אצלה עד לבחינתה של בת הזוג על ידי גורמים מקצועיים ומוסמכים וקבלת תסקיר עו"ס.
לטענת המבקשת אף אם המשיבה היא אם מיטיבה, לא כך הוא לגבי בת הזוג.
לטענתה בתי משפט לעיתים יקבעו זמני שהות גם טרם קבלת תסקיר אך זה יקרה כאשר לא מתקיים כל קשר בין ההורה לקטין, בעיניננו המשיבה מקיימת קשר קבוע עם XXX הן באמצע שבוע והן בסופי שבוע.
לטענת המבקשת יש לבחון את מאזן הנוחות, מאחר והמשיבה נפגשת באופן קבוע עם XXX ואף לנה עימה לפחות פעמיים בחודש אצל הורי המשיבה בXXX או XXX יש לעכב את ההחלטה עד בדיקת גורמים מוסמכים וקבלת תסקיר.
ביום 17.7.23 ניתנה החלטתי המורה על עיכוב ביצוע ההחלטה עד לקבלת תגובת המשיבה והאפוטו' לדין אשר תוגש בתוך 7 ימים או עד מתן החלטה אחרת. עוד נקבע בהחלטה כי על המבקשת להבהיר האם הוגשה כבר בקשת רשות ערעור על ההחלטה. בנוסף התבקשה גם העו"ס לסדרי דין להתייחס לטענות המבקשת בהתאם לסמכותה ולהגיש עמדתה בתוך 7 ימים.
ביום 23.7.23 עדכנה המבקשת כי טרם הוגשה בקשת רשות ערעור.
ביום 23.7.23 הגישה המשיבה את התנגדותה לבקשה לעיכוב ביצוע, לטענתה הסכמתה לכך שהאם XX תעבור לXXX התבססה על העובדה שXXX תלון בביתה. לטענתה מעבר של המבקשת לXXX יביא לכך שהדרך של נסיעת הקטינה באותו יום הלוך ושוב תוארך בחצי שעה לכל כיוון דבר שאינו לטובת הקטינה ויכביד עוד יותר ככל שלא יתקיימו זמני שהות עם לינה.
המשיבה מבקשת כי במידה ויוחלט על עיכוב ביצוע יעוכב גם מעבר המבקשת לXXX. התנגדות זו למעבר בתנאים אלו אף הובהרה בתגובתה מיום 24.7.23.
לטענת המשיבה, אין המבקשת יכולה לחזור בה מהסכמה שנתנה בעצמה, שכן המבקשת הסכימה עם המלצת האפוט' לדין והסכימה ללינה בסופי שבוע.
עוד לטענת המשיבה אין כל היגיון כי בת הזוג מסוכנת רק באמצע שבוע. זאת ועוד המבקשת אף נתנה הסכמתה ליציאת הקטינה לחופשה עם המשיבה ובת זוגה, מהסכמות אלו של המבקשת עולה כי מסוכנות בת הזוג מתקיימת לכאורה רק בימי שני ורביעי בלילה בלבד.
לטענת המשיבה, טענת המסוכנות של בת הזוג אינה מתיישבת עם הזמנתה של המבקשת את בת הזוג בעבר ללון עם הצדדים שתיהן בדירה. בת הזוג היא אדם המוכר היטב לשני הצדדים שהיו עימה בקשר קרוב.
לטענת המשיבה סיכויי הערעור נמוכים עד בלתי קיימים והמבקשת לא הצביעה על טעויות שנפלו בהחלטה.
עוד טוענת המשיבה כי גם המבקשת מתגוררת עם בן זוג אשר עברו לא נבדק. לסיכום טוענת המשיבה כי לא קיימת מסוכנות לקטינה דבר שעולה בבירור אף מהסכמת המבקשת ללינת הקטינה אצלה בסופי שבוע.
עמדת האפוטרופא לדין מיום 27.7.23
האפוט' לדין אינה גורם מקצועי היכול לאבחן את הנפשות הפועלות, אך יחד עם זאת בדיון שהתקיים ביום 29.6.23 ב"כ המבקשת הסכימה להמלצתה להוסיף לינה אחת לשבועיים בסופ"ש.
ככל שהורה מתנגד ללינה בטענת מסוכנות מצופה כי ההתנגדות תהיה עקרונית ללינה, לפיכך הסכמה המבקשת מעידה כי נחה דעתה כי התנאין הדרושים ללינה ולטובת הקטינה מתקיימים.
הסיבה היחידה הנטענת לעיכוב הביצוע הינה מצבה הנפשי הנטען של בת הזוג, בת הזוג מתגוררת עם המשיבה ונוכחת בזמן שהותה של XXX בבית כך שטענת המסוכנות בלילות בעייתית.
כמו כן בביתן של המשיבה ובת הזוג עוד שני קטינים נוספים באופן קבוע, בנה של בת הזוג והתינוקת של המשיבה. סביר כי המשיבה לא היתה שמה את בנה התינוק במקום בו קיימת או נשקפת סכנה.
כך גם טענת המשיבה כי לא נבחנה מסוכנותו של בן זוגה של המבקשת הינה הגיונית לנוכח הנסיבות.
האפוט' לדין סבורה כי ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות יש צורך בקבלת תסקיר עו"ס לסדרי דין.
לסיכום האפוטרופא לדין סבורה כי יש לאפשר לXXX שגרת חיים תקינה, עם זמן משמעותי בכל אחד משני הבתים וכי המתנה לתסקיר יכולה לארוך חודשים רבים. לעת הזו סבורה האפוט' לדין כי יש לאפשר לXXX כמה שיותר מהר שגרת חיים נורמטיבית ורגילה הכוללת לינה בשני הבתים ולא בבית מלון או בבית הסבים. האפוט' לדין סבורה כי החלטת בית המשפט היא החלטה נכונה וטובה המאפשרת מחד הרחבה מיידית ומאידך שומרת על הדרגתיות ביחס להרחבה נוספת.
עוד מצאה האפוט' לדין להעיר כי בת הזוג כלל אינה צד להליך והמבקשת אף לא ציינה באיזו דרך היא מבקשת לבחון את מסוכנותה.
לעמדתה של האפוט' לדין עיכוב ביצוע ההחלטה אינו לטובתה של XXX.
עמדת העו"ס
ביום 1.8.23 הגישה העו"ס עדכון כי היא מצויה בחופשת מחלה ויש באפשרותה להגיש את התסקיר הראשוני רק ביום 30.8.23. לנוכח זאת הוריתי לעו"ס להגיש את העדכון עד ליום 30.8.23.
בקשה נוספת של המבקשת מיום 6.8.23
ביום 6.8.23 הוגשה בקשה נוספת מטעם המבקשת בה העלתה טעמים נוספים בגינם אין לאפשר את לינת XXX אצל המשיבה, אף אם יקבע כי בת הזוג אינה מסוכנת, לטענתה מפאת מרחק הנסיעה מביתה של המשיבה למסגרת החינוכית אין לאפשר את הלינה שכן אין הדבר לטובת הקטינה.
ביום 7.8.23 הועברה הבקשת לתגובת המשיבה.
עיכוב ביצוע – הדין החל:
תקנה 145 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט 2018 ( להלן: "תקסד"א") קובעת את הכלל לפיו אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין.
תקנה 145 (ב) מותירה לבית המשפט שיקול דעת אם להורות על עיכוב הביצוע. בהתאם לפסיקה, בבוא בית המשפט לדון בבקשה לעיכוב ביצוע עליו לבחון שני קריטריונים עיקריים: הראשון – האם סיכויי הערעור טובים והשני – מאזן הנוחות, במסגרתו, על המבקש לשכנע כי אם תדחה בקשתו, יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו (ר':ע"א 1981/13 בהה אסעיד נ' עבדאללה חליל, [פורסם בנבו], 2013, עמ"ש 12095-07-14 ע.ש נ' י.ש [פורסם בנבו] 2014, בש"א 86/89 הפרז נ' אחיטוב [פורסם בנבו] 1989).
עוד נפסק כי בין תנאים אלו מתקיימת מעין "מקבילית כוחות" כך, שככל שאחד מהם נוטה למי מבעלי הדין כך ניתן יהיה להקל בדרישת קיומו של התנאי השני ולהפך, אולם נהוג לראות את שיקולי מאזן הנוחות כראשונים במעלה (ע"א 2841/18 רון דגמי נ' ליאת זידה אהרון [פורסם בנבו] (10.06.2018) ע"א 3709/17 מוחמד נביל כיאל נ' ג'מאל יאסין בע"מ [פורסם בנבו] (06.06.2017); ע"א 4790/19 רשות מקרקעי ישראל נ' עזבון המנוח דעיבס, פסקה 16 [פורסם בנבו] (24.12.2019))."
מן הכלל אל הפרט:
לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לדחות את הבקשה ולא מצאתי כי יש בטענות המבקשת כדי לדחות את ביצוע החלטתי.
אשר למאזן הנוחות – מבלי לקבוע מסמרות בעניין סיכויי הערעור, סבורה אני כי לא בנקל תוכל המבקשת לקבל את מבוקשה ככל שתוגש בקשת רשות ערעור.
ההחלטה אשר ניתנה על ידי ביום 16.7.23 בעניין הקטינה ניתנה לאחר דיון ארוך מאד בו ניתנה לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהן ואף להישמע בעצמן, אף האפוט' לדין לא סברה על סמך מה שנבחן על ידה, וחרף כי אינה גורם טיפולי/מקצועי כי הקטינה נחזית להיות במצוקה או סיכון בעת שהותה בבית המשיבה, אלא ההפך מכך. האפוט' לדין ואף הביאה בפני את התרשמות הגננת של הקטינה, ממנה עולה כי מדובר בשתי אימהות מיטיבות.
על כך יש להוסיף כי עם המשיבה ובת הזוג מתגוררים 2 קטינים אחרים ולא נטען ו/או הוכח כי נגרם למי מקטינים אלו נזק כלשהו או שהם נתונים בסיכון כלשהו עקב נוכחותה של בת הזוג.
כך גם מעבר לטענות בעלמא, לא הובאה בפני על ידי המבקשת ולו ראשית ראיה בדבר המסוכנות הנטענת, וזאת לאחר שמזה שנה שוהה כבר הקטינה ללא מגבלה (גם אם הקטינה לא נשארת ללון שם) בבית המשיבה שם מתגוררת בת הזוג. לא מצאתי כי יש דבר בטענות המבקשת שיש בו כדי להעיד כי עלול להיגרם חלילה לקטינה נזק כלשהו עקב שהותה בבית האם המשיבה ללינה.
אשר לשאלה האם ייגרם נזק לקטינה ככל שלא תתקבל הבקשה לעיכוב ביצוע ואילו בקשת רשות הערעור תתקבל בסופו של יום, ועל אחת וכמה נזק בלתי הפיך, סבורני כי התשובה לשאלה זו שלילית ולא יהיה במצב זה כדי לגרום נזק לקטינה. נכון הדבר כי יציבות בחיי קטין הינה גורם חשוב, עם זאת, משנפרדים הורי הקטין והוא נאלץ, בעל כורחו להתנהל בין שני הורים, לא פעם נערכים שינויים בשגרת חייו, לרבות שינויים בזמני השהות. אין בשינוי זמני השהות לכשעצמו, בכל שלב, ככל שאלו נעשים לטובת קטין, כדי לגרום נזק, וודאי לא כזה העולה על חסרונו של מי מההורים בחיי הקטין. ממילא גם עובר להחלטתי לא היו זמני השהות קבועים ויציבים, לפיכך, סבורה אני כי אף ככל שערכאת הערעור תסבור שיש מקום לקבל את הערעור ולשנות את זמני השהות שנקבעו בהחלטתי יום 16.7.23, לא ייגרם לקטינה נזק, וודאי לא בלתי הפיך, עקב הרחבתם בהחלטתי כעת וצמצומם שוב בעתיד, ככל שכך יהיה.
על כך יש עוד להוסיף שבהחלטתי מיום 16.7.23 קבעתי הדרגתיות, ניתנו סמכויות לעו"ס לסדרי דין על מנת שתוכל לשקול מעת לעת את הצורך בשינויים בזמני השהות, לרבות הרחבה או צמצום וכן התבקשה העו"ס להתייחס באופן ספציפי לאפשרות להרחבה קבועה ללינה ביום ד' ולסוף שבוע ארוך וממילא ביום 30.8.23 תגיש העו"ס עדכון ראשוני וייתכן שאף בעקבות עדכון זה יחול שינוי נוסף בזמני השהות
ההחלטה שניתנה ביום 16.7.23 ניתנה לאחר דיון ארוך ושמיעת הצדדים והאפוט' לדין ולא ניתנה כלאחר יד, שיקולי טובת הקטינה נשקלו בראש ובראשונה, ומסכימה אני עם האפוט' לדין כי עיכוב ביצוע החלטתי לא יהיה לטובת הקטינה.
לנוכח כל האמור הבקשה לעיכוב ביצוע החלטתי מיום 16.7.23 נדחית והצדדים ינהגו לפיה עד להחלטה אחרת. משנדחתה הבקשה מצאתי להטיל על המבקשת הוצאות בסך של 1,500 ₪ אשר ישולמו לידי המשיבה בתוך 14 יום מהיום.
51הח המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.
לטתי2
93
71החלטתי ניתנת לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ' אב תשפ"ג, 07 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.
