תיק חיצוני:
בפני
מבקשת
משיב
רקע
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
כבוד השופטת נאוה גדיש
.1
בעניין הקטינה: א' ילידת 2021/dd/mm
בי
א'
חודשים.
תייז
ישראל
תייז
החלטה
לפניי בקשה למזונות זמניים עבור בתם הקטינה של הצדדים.
למען הנוחות, יקראו הצדדים שבהחלטה זו – האב, האם והקטינה.
נגד
מספר בקשה:1
הצדדים ניהלו קשר זוגי מחודש X עד לחודש y והם הורי הקטינה, אי – תינוקת בת X
2. לאם בן נוסף מקשר קודם (בן ===), עבורו היא מקבלת מזונות בסך 2,200 ₪ לחודש.
לאב 4 ילדים מנישואים קודמים, שמתגוררים עם אמם ב- A.
3. במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך שקדמה לפתיחת ההליך, חוייב האב לשלם לאם מזונות
בסך 2,000 ₪ לחודש, כשסכום זה כלל את חלקו בהוצאות המדור ואחזקת המדור של
הקטינה וכן חויב בתשלום 900 ₪ לחודש עבור דמי טיפול.
המסגרת הנורמטיבית
4. בבואו של בית המשפט לפסוק מזונות זמניים עבור קטינים, עליו לבחון את גילאי הקטינים,
את צרכיהם, את הכנסות ההורים וכושר השתכרותם ואת רכושם (ככל שיש להם רכוש)
וכן להתייחס לחלוקת נטל הטיפול בקטינים.
1 מתוך 6
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
תיק חיצוני:
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
5. כאשר מדובר בפעוטות שטרם מלאו להם 6 שנים בהתאם לדין האישי (הוא הדין העברי
בענייננו), חייב האב לספק את מלוא צרכיהם. הפסיקה הכירה בכך שלצורך החיוב
האמור, יש להתייחס רק לצרכים הבסיסיים של הקטינים, מתוך מגמה של שוויון
מגדרי.
6. ברי כי בשלב ראשוני זה, עוסקים אנו בהחלטה זמנית שנועדה להבטיח לזכאים המשך קיום
בכבוד, במידת האפשר באותו אופן בו חיו עובר לסכסוך, עד לבירור מלא של התובענה,
דבר שעלול להימשך חודשים רבים.
בשלב מקדמי זה, ובטרם ייכנס בית המשפט לעובי הקורה, נסמך הוא על התרשמות
כללית מטענות הצדדים.
מן הכלל אל הפרט
צרכי הקטינה
7. עוד יש להבהיר כי תביעת מזונות ילדים, כמו כל תביעה כספית, דורשת הוכחות. עם זאת,
בתי המשפט הכירו, ביחס למזונות ילדים, בסך שנע בין 1,400-1,500 ₪ לחודש, כסכום
שמהווה צרכי הילד, ואיננו דורש הוכחה.
לסכומים אלה יש להוסיף את ההשתתפות הנדרשת עבור הוצאות מדור, אחזקת מדור,
בריאות וחינוך.
8. האם מעריכה את צרכי הקטינה בסך של 2,800 ₪, עבור כלכלה, ביגוד והנעלה, בריאות,
בילויים, מוצרי פארם ושונות ועותרת לחייב את האב במלוא הסכום.
9. האם עותרת לחייב את האב במלוא הוצאות המדור בהן היא נושאת (5,900 ₪ לחודש שהיא
משלמת כדמי שכירות) ובמלוא הוצאות אחזקת המדור (סכום המוערך על ידה בסך של
כ- 2,000 ₪ לחודש), מבלי להסביר מדוע היא סבורה שהאב חייב במלוא ההוצאה
האמורה, שנדרשת גם עבורה וגם עבור בנה הקטין שמתגורר עמה.
10. האם עותרת לחייב את האב בדמי טיפול בסך של 1,500 ₪ לחודש וכן ב- 75% מהוצאות
החינוך והרפואה.
2 מתוך 6
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
תיק חיצוני:
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
11. האב טוען כי מדובר בסכומים מוגזמים שאינם משקפים את הוצאות הקטינה בפועל.
12. האב מתייחס לעובדה שיחד עם האם והקטינה מתגורר גם בנה הקטין ומציין כי לטעמו יש
לחייבו רק ב- 30% מדמי המדור.
13. האב טוען כי העביר לידי האם סכומים משתנים מעת לעת, לפי בקשתה, בגובה אלפי
שקלים, עבור צרכי הקטינה ואף רכש מוצרים שונים לקטינה בהתאם לבקשה האמורה.
14. האם לא הציגה אסמכתאות לתמיכה בגובה ההוצאה הנדרשת על ידה ולפיכך מצאתי
לקבוע כי צרכי הקטינה עומדים על סך של 1,400 ₪.
15. לסכום זה יש להוסיף את צרכי הקטינה עבור הוצאות מדור, אותם אני מעמידה על סך של
1,200 (20% מדמי השכירות שמשלמת האם, בשים לב לכך שבדירה מתגוררים שני
קטינים, אשר מקובל לראות בחלקם בהוצאות המדור 40%).
16. כמו כן, יש להידרש לצרכי הקטינה עבור חינוך ורפואה.
17. לאור גילה הרך של הקטינה, מצאתי כי הערכת האם כי דמי הטיפול עבורה עומדים על
1,500 ₪ לחודש הינה הערכה סבירה, אולם אין להטילה באופן מלא על האב.
הכנסות ההורים וכושר השתכרות
18. האם טענה כי היא לא עובדת, בהיותה בחופשת לידה.
האם לא פרטה מה היה גובה הכנסתה טרם יצאה לחופשת לידה ואף לא את גובה
הקצבאות שהיא זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי והסתפקה בצירוף אישור
שקבלה מהמלייל, על פיו היא זכאית לקצבת הבטחת הכנסה.
לטענת האב, האם הציגה עצמה בפניו כמי שמתפרנסת מתיווך דירות.
19. גם לגבי האב לא הוצגה כל ראיה באשר לגובה הכנסותיו.
האם טענה כי אינה יודעת מה סכום השתכרותו וציינה כי למיטב ידיעתה יש לו נכסים
יקרי ערך.
האב טען כי מאז עלה לארץ, ב- ======, הוא לא עובד וחיי מהחסכונות שצבר במשך
השנים ומסיוע שהוא מקבל ממכריו.
3 מתוך 6
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
618
17
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
תיק חיצוני:
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
20. אין ספק כי בכתבי הטענות שצרפו שני ההורים, רב הנסתר על הגלוי, לא ברור מה גובה
השתכרותו של כל אחד מהם, לא כל שכן מה כושר השתכרותו.
רכוש
21. בשלב מקדמי זה, מצאתי להעמיד את פוטנציאל ההשתכרות של האב בגובה השכר הממוצע
במשק, בסך של 10,551 ₪ בחודש. ואת פוטנציאל ההשתכרות של האם, על סך של
5,000 ₪ לחודש, בשים לב לכך שבהיותה מטופלת בתינוקת, צפוי כי בשלב זה, לא תוכל
לעבוד במשרה מלאה.
22. לטענת האם, האב מכר דירה בשווי 2.5 מיליון ₪ בפרוייקט TTTT, לטענתו מדובר בדירה
בבעלות אימו.
לטענת האם, לאב פנטהאוז ב- R המוערך מעל 7 מיליון ₪, לטענת האב מדובר בבית
מגורים השייך לו ולגרושתו בחלקים שווים, עבורו מקבל דמי שכירות בסך של 3,500 ₪
בחודש.
סיכום
כמו-כן, לטענת האם, האב שותף באפליקציה ייליי, כאשר חלקו עומד על סך של 4
מיליון יורו. לטענת האב חלקו עומד על 5% בלבד ולא מניב הכנסות בשלב זה.
לטענת האב הוא נוהג ברכב מסוג T מודל yyyy שנרכשה בליסינג ומשלם עבורה
הלוואה בסכום של 1,187 ₪ בחודש.
23. בשלב זה, מצאתי לקבוע כי לאב נכסים וחסכונות בסכומים ניכרים.
זמני שהות
24. מטענות הצדדים עולה כי האם שוהה עם הקטינה.
האב נפגש עם הקטינה פעם בשבוע במרכז קשר.
בהקשר זה יצויין כי האב עותר להגדלת זמני השהות שלו עם הקטינה שלא תחת פיקוח.
25. בהתבסס על הנתונים שלעיל ולאור גילה של הקטינה, מצאתי להורות כדלקמן :
4 מתוך 6
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
תיק חיצוני:
25.1
סד
25.2
25.3
26.1
26.2
26.3
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
26. לאור האמור, הנני קובעת כי בשלב זה, יפעלו הצדדים כדלקמן :
26.4
כלל ההוצאות הנדרשות עבור הקטינה עומדים על פי ההערכה שלעיל על
של 4,100 ₪ לחודש.
בשל הפערים בכושר ההשתכרות ביניהם (5,000 ₪ לעומת 10,500 ₪),
מצאתי לחייב את האב לשאת בתשלום סך של 3,000 ₪ לחודש, מתוך
הוצאות הקטינה (כולל מדור ואחזקת מדור וכולל דמי טיפול).
היות והאב כלל לא שוהה עם הקטינה, זה הסכום שאני מחייבת אותו
לשלם לאם.
האב יעביר לאם עבור מזונות הקטינה 3,000 ₪ בחודש.
סכום זה כולל את חלקו בהוצאות המדור ואחזקת המדור וכן בדמי
הטיפול עבורה.
מעת שהקטינה תשולב במסגרת חינוכית, בשים לב לתוספת שתהא בגין
הוצאה זו מצד אחד ולהפחתה בדמי הטיפול מצד שני, יפחת הסכום
ויעמוד על 2,500 ₪.
מעת שהקטינה תשולב במסגרת חינוכית הצדדים יישאו הצדדים בהוצאות
החינוך שלה, כולל מעון, גן, צהרון, חוג אחד (בעלות מתנייס), מחזור
קייטנה אחד בחופשת הקיץ (בעלות מתנייס), בחלוקה של 70% לאב ו- 30%
לאם.
הצדדים יישאו בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינה, באותה חלוקה
של 70% לאב ו- 30% לאם.
הכוונה להוצאות שאינן משולמות על ידי ביטוח בריאות ממלכתי לרבות
טיפולי שיניים, משקפיים פסיכולוג וכיוצא בזה. סכום התשלום יהיה
לאחר קיזוז כל הנחה שהאם זכאית לקבל עבור הטיפול, ככל שתהיה
זכאית להנחה.
במקרה של מחלוקת בדבר הצורך בטיפול רפואי מסוים תכריע דעתו של
הרופא המטפל בקטינה.
כלל התשלומים המפורטים לעיל יבוצעו כנגד קבלות או אישורים שהאם
תמציא לידי האב מפעם לפעם.
5 מתוך 6
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
תיק חיצוני:
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
ישראל
ככל שהאם תישא בהוצאות אלו במלואן בעצמה, ישיב לה האב את
מחציתן
מיד עם דרישה.
27. תוקף החיוב במזונות הינו ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך 3.10.21 והם ישולמו החל
מיום 1.3.22 ובכל 1 לחודש שאחריו.
28. כל סכום שהאב שילם לידי האם בגין מזונות הקטינה, מהמועד האמור ועד היום, יקוזז
מתוך הסכומים שהצטברו לחובתו, ויתרתם תשולם בחמישה תשלומים שווים ורצופים
אשר יצטרפו לתשלומי המזונות הנייל.
29. כל הסכומים הנייל צמודים למדד המחירים לצרכן שבסיסו מדד חודש פברואר 2022
שיפורסם ביום 15.3.22.
30. סכום המזונות יתעדכן אחת לשלושה חודשים, ללא חיוב למפרע.
31. קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי המבקשת בנוסף למזונות הנייל.
32. מובהר לצדדים כי החלטה זו הינה החלטה זמנית, אשר ניתנה על סמך החומר שלפניי ומבלי
שנכנסתי לעובי הקורה. החלטה תעמוד בעינה עד למתן החלטה אחרת ואין בה כדי
לקבוע מסמרות בדבר גובה המזונות שיפסקו בסופו של ההליך.
ניתנה היום, כ' אדר א' תשפייב, 21 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.
6 מתוך 6
נאוה גדיש, שופטת
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
561898
17
20
21
22
23
24
