בית משפט לענייני משפחה בקריית גת
תלה"מ 39939-02-23 ר. נ' ר.
לפני
כב' השופט הבכיר, מרדכי (מוטי) לוי
תובע
ג. ר.
מיוצג ע"י עו"ד ויקי שמעוני
נגד
נתבעת
נ.ג.(ר.)
בעצמה
פסק דין
לפני תביעה שהוגדרה כ"בקשה להפחתת מזונות" ועניינה ביטול חובת התובע בתשלום דמי מזונות חודשיים לתקופה של 12 חודשים: לחודשים 10/2019 עד 12/2019 וכן לחודשים 08/2020 ועד 04/2021. ביטול החיוב לתקופה האמורה התייחס לבתם המשותפת הגדולה של הצדדים שכן בתקופה האמורה התגוררה עמו ולא עם הנתבעת.
הרקע העובדתי:
1. התובע (להלן- האב), והנתבעת (להלן – האם) בני זוג שנישאו ומנישואיהם נולדו להם שני הילדים – א. ילידת 30.11.2004 (להלן-הבת) ו-אר. יליד 7.7.2007. הצדדים התגרשו.
2. ביום 14.9.2009 חתמו הצדדים על הסכם גירושין שקיבל באותו יום תוקף של פסק דין במסגרת תה"ס 4022/09 (להלן – ההסכם) . בהקשר לענייננו יאמר שבהסכם הוסכם שהאב ישלם כדמי מזונות סך של 2,500 ₪ לחודש לשני הילדים (1,250 ₪ לכל אחד.ת מהילדים).
עיקר טענות האב:
3. יש לפטור אותו מתשלום דמי מזונות חודשיים עבור הבת לתקופה האמורה שכן בחודשים אלו הבת התגוררה איתו.
הוא שילם את דמי מזונות עבור הבת בתקופה האמורה חרף העובדה שהבת התגוררה, כאמור, אתו.
משכך, עתר שבית המשפט יקבע שהוא פטור מתשלום דמי מזונותיה של הבת לתקופה האמורה בת 12 חודשים המסתכמים כדי 15,000 ₪.
האב הדגיש שהאם פתחה כנגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל בשל חוב מזונות ובמענה להחלטה קודמת של בית משפט זה פנה בעניין מושא התביעה לכבוד ראש ההוצל"פ שקבעה שהסמכות לדון בטענותיו הן של בית המשפט ומכאן תביעתו.
עיקר טענות האם:
4. האב לא תמך טענותיו בראיות.
הבת התגוררה בבית האב בין החודשים 01.2019 ועד 07.2020. בחודש 07.2020 התגוררה הבת מחצית מהזמן אצל האב ומחצית מהזמן אצלה. בעבור חודש זה האם לא דרשה את מזונות הבת אף לא באופן חלקי. בזמן מגורי הבת אצל האב האם לא דרשה מזונות עבורה.
הבת חזרה להתגורר בביתה החל מחודש 08/2020 ומחודש זה דורשת מזונותיה על פי הסכם הגירושין.
ההליך:
5. לאחר שהצדדים דחו הצעת פשרה שהוצעה להם לצורך סיום ההליך נקבע הדיון לשמיעת ראיות וזה התקיים ביום 22.5.2024. במסגרת הדיון הושמעה הקלטת ווטסאפ ששלח האב לאם אשר הוגשה לתיק מאוחר יותר. ביום 21.7.24 הגיש האב התכתבויות ווטסאפ עם הבת מחודשים יוני ויולי 2021.
6. הבת, חיילת לעת הזו, הובאה לדיון על ידי האב ללא בקשה מקדימה אך בהחלטה מאותו יום לא התרתי את העדתה על ידי האב.
סיכומים:
סיכומי האב:
7. בסיכומיו, הפנה להקלטה שהושמעה בדיון ההוכחות, ממנה עולה, לטענתו, שהבת התגוררה עימו עד חודש 04/2021.
הוא התכוון להוכיח את טענותיו בעדותה של הבת אותה ציפה וקיווה שבית המשפט יאשר.
האם יכולה הייתה לסתור את טענות האב באמצעות עדים חיצוניים, אך בחרה שלא לעשות כן על אף שיכולה הייתה לעשות כן. כך, יכולה הייתה לסתור את טענות האב באמצעות הודעות ווטסאפ בינה לבין הבת באותה תקופה מהן ניתן היה ללמוד שהיא מתגוררת איתה כמו הסעה לחוגים, ברור על זמני הגעה הביתה ועוד מהן ניתן היה ללמוד על תקופת מגוריהן יחד.
לאור האמור, ביקש האב לקבל את תביעתו ולחייב את האם בהוצאות.
סיכומי האם:
8. התביעה הוגשה בשל פתיחת תיק הוצל"פ על סכומים שלא שילם לה על פי ההסכם.
חזרה על טענתה כי שהאב לא הוכיח את טענותיו וזאת על אף שחובת ההוכחה היא עליו. האב לא עומד בחובותיו כהורה ומבזבז את זמנה וזמנו של בית המשפט.
האם התייחסה לטענות האב לפיהן לא הציגה הודעות המאששות את מגורי הבת עימה. טענה שבקשתו של ב"כ התובע בדיון המלחיץ ממילא שתעבור על כל הודעותיה למשך 3 שנים אחורה לוקח זמן והייתה מצליחה להציגן לו היה ניתן לה זמן מראש לעבור בצורה רצינית על ההודעות.
האם התייחסה להתכתבויות שצירף האב עם הבת וציינה כי אינן מוכיחות שאכן גרה עימו בתקופה לה טוען.
לאור האמור, ביקשה האם לדחות את התביעה ולחייב את האב בהוצאות.
דיון והכרעה:
9. אין מחלוקת בין הצדדים ומוסכם עליהם שהבת התגוררה עם האב למשך 3 חודשים
בתקופה שבין 10/2019 – 12/2019 .
המחלוקת נסבה סביב תקופה של 9 חודשים שבין 08/2020 ל- 04/2021 תקופה ביחס אליה
כל אחד מהצדדים טוען שהבת גרה עימו בתקופה זו.
10. התובע סמך את טיעוניו על תכתובות וואטסאפ עם הבת:
ביום 12.6.21 כתב האב "מעניין את גרה אצל אמא שלך רק חודשיים".
ביום 28.7.21 כתבה לו הבת "הייתי בבית שלך לקחתי את רוב הדברים שלי. השארתי את המפתח בחלון."
לא מצאתי שניתן ללמוד מתכתובת זו שהבת התגוררה עם האב בתקופה זו. כזכור על התובע חל הנטל להוכיח תביעתו בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה. התובע לא עשה כן. כשם שסבר בא כוחו של התובע בסיכומיו שהאם יכולה הייתה לסתור את טענות האב באמצעות הודעות ווטסאפ מהן ניתן ללמוד על קשר רצוף ויומיומי שלה עם הבת, קשר המעיד על מגורים אצלה נכון הדבר ביחס לאב, אך ביתר שאת ובצורה מוחלטת בהיותו התובע.
11. האב הפנה להקלטה אשר השמיעה האם במעמד דיון ההוכחות. בהקלטה מחודש 11/2020 נאמר "… מבחינתי הילדה מהחודש הזה חזרה אלייך, אז מהחודש הזה, זאת אומרת ב-10 לחודש הבא תקבלי את החודש הזה מזונות גם לילדה…" (פרוטוקול עמ' 3 ש' 24-22)
מהאמור עולה שהבת מתגוררת בבית האם גם לשיטתו של האב החל מחודש 11/2020 ושולל את תקפותה של תביעתו.
12. נדגיש שוב. טענת האב שהאם בחרה שלא לסתור את טענותיו באמצעות עדים חיצוניים דינה להידחות. התובע הוא האדון לתביעתו וחייב להוכיח אותה. אותו כלל של עדים חיצוניים, זולת הבת עצמה, חלה על התובע, כמובהר לעיל וביתר שאת.
האב בחר שלא להציג עדויות או ראיות שיבססו את טענותיו ונקבע כבר לא אחת "… יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית המשפט הנה בעלת משמעות ראייתית כאילו הייתה זו ראייה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית: לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד, לאי הצגת שאלות לעד… הימנעות מהבאת ראיה-במשמעות הרחבה של המושג כמוסבר לעיל – מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים לפיה דין ההימנעות ודין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה הייתה פועלת לחובת הנמנע. בדרך זו ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה" (יעקב קדמי על הראיות (חלק שלישי) (1999) בעמ' 1391 וכן ה"ש 192).
13. האב לא עמד בנטל ההוכחה להוכיח שהבת שהתה והתגוררה עמו בתקופה שבין החודשים 08.2020 עד 04.2021.
אחרית דבר:
14. לאור האמור דין התביעה להתקבל בחלקה.
לאור הסכמת הצדדים בעניין מגורי הבת עם האב בתקופה שבין 10.2019 ל- 12.2019 אני קובע שככל והאב שילם מזונות עבור הבת בחודשים אלו (שבין 10.2019 ל- 12.2019), הוא פטור מתשלומם.
15. מתיר פרסום פסק הדין בהשמטת פרטים מזהים.
16. לאור התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי לחייב מי מצדדים בהוצאות
17. בזאת תם הטיפול והדיון בתיק זה.
18. תואיל המזכירות לשלוח פסק הדין לצדדים ולסגור התיק.
ניתן היום, ו' אדר תשפ"ה, 06 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.
