לפני
כבוד השופטת, סגנית הנשיא חגית מטלין
תובעת
ר.מ.א.
באמצעות ב"כ עו"ד גלעד ישיווס אבוהיי
נגד
נתבע
ק.ה.
החלטה
לפני תביעה למזונות 2 קטינים: בת ילידת 2016 (כבת 8 וארבעה חודשים) ובן יליד 2018 (כבן 6 וחודשיים) אשר הוגשה ע"י התובעת (להלן: "התובעת" או "האם") כנגד הנתבע (להלן: "הנתבע" או "האב").
ביום 20.6.24 התקיים דיון במעמד הצדדים (להלן: "הדיון").
הנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד וטען בדיון לעניין זה כי קיבל מכתב מביהמ"ש ביום שלישי (יומיים לפני מועד הדיון) (ראה: עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.24, שורה 14) למרות שבתיק מצוי אישור מסירה מיום 17.5.24.
משכך, התביעה הומצאה לו בדיון עצמו ע"י ב"כ התובעת.
בהחלטה בדיון ולפנים משורת הדין, ניתנה לאב ארכה להגשת כתב הגנה בהתאם לתקנות. בנוסף, הופנו הצדדים ליחידת הסיוע על מנת שתסייע להם להגיע להסכמות במחלוקת שביניהם.
בדו"ח יחידת הסיוע מיום 8.7.24 צוין כי נעשו מספר ניסיונות בהזדמנויות שונות ליצור קשר עם האב על מנת לתאם עמו פגישה, אולם לא היה מענה ונראה שהטלפון שלו מנותק.
ביום 21.7.24 הגישה האם בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה.
הכנסות התובעת:
לטענת התובעת בכתב התביעה קיבלה דמי אבטלה בעבר ומאז אינה עובדת ומטפלת בקטינים באופן בלעדי (לכתב התביעה צורף אישור זכאות לדמי אבטלה מביטוח לאומי לתקופה שבין 1/3/19 ל- 29/2/20).
בתגובתה מיום 7.8.24 טענה התובעת כי אינה עובדת וכי קיבלה מביטוח לאומי ביום 12.7.24 קצבה בסכום של 2,622 ₪ (לתגובה צורף דף חשבון).
כמו כן צירפה התובעת תלוש משכורת לחודש 06/24 לפיו השתכרה סכום של 1,710 ₪ נטו לאחר ניכויי חובה, זאת לטענתה ממקום עבודתה האחרון.
מעיון בתלוש השכר שצירפה התובעת עולה כי החלה עבודתה באותו מקום ביום 1.5.24.
משכך נקבע בהחלטה מיום 7.8.24, כי התובעת תבהיר בתצהיר האם עבדה בשנה טרם הגשת התביעה (בין החודשים 05/23 – 05/24) ואם כן – באילו חודשים, במה וכמה השתכרה וכן תצרף תלושי שכר.
כמו כן, התובעת התבקשה להבהיר האם קיבלה קצבה מביטוח לאומי במקביל לשכר שהשתכרה.
בתצהיר שהגישה התובעת ביום 13.11.24 ציינה כי לא עבדה מיום 8/23 עד ליום 5/24 וכן ציינה כי לא עבדה מיום 8/23 עד ליום 12/23.
בתצהיר נוסף שהגישה ביום 13.11.24 ציינה כי לא עבדה מיום 7/24 עד 8/24 משום שהילדים היו בחופש הגדול.
למרות שהתבקשה הבהרת התובעת לעניין תקופות עבודתה, גם לאחר הגשת תצהירים מטעמה עדיין לא ברור באילו תקופות עבדה התובעת, ובאילו לא.
מעיון בדפי חשבון הבנק שצורפו להודעת התובעת מיום 13.11.24 לתקופה שבין 12.5.24 ועד 8.11.24 עולה כי:
ביום 9.6.24 הופקד לחשבונה סכום של 905 ₪ מטעם "******"₪, וסכום של 1,971 ₪ מטעם "*******".
ביום 9.7.24 הופקד לחשבונה סכום של 1,549 ₪ מטעם "*********" .
ביום 9.10.24 הופקד לחשבונה סכום של 2,304 ₪ מטעם "********".
ביום 8.11.24 הופקד לחשבונה סכום של 1,674 ₪ מטעם "*********".
עוד עולה כי ביום 13.6.24 הופקד לחשבונה סכום של 2,622 ₪ מהמוסד לביטוח לאומי, אותו סכום הופקד גם ביום 12.7.24 ע"י ביטוח לאומי.
כמו כן עולה מעיון בדפי החשבון שצרפה, כי ביום 2.9.24 הופקד לחשבונה סכום של 7,777 ₪ מהמוסד לביטוח לאומי.
בכתב התביעה טוענת התובעת כי היא מתגוררת בדירה שכורה עם הקטינים ב-**** ומשלמת דמי שכירות בסך 2,800 ₪ בחודש, לא כולל הוצאות החזקת המדור (לכתב התביעה צורף חוזה שכירות לתקופה שבין 1/11/23 עד 30/10/24 –נספח ג').
מתגובת התובעת מיום 7.8.24 שהוגשה לאחר שהתבקשה הבהרה מטעמה בהחלטה מיום 31.7.24, עולה כי היא מקבלת סיוע ממשרד הבינוי והשיכון בסך של 1,370 ₪ בחודש. יצוין כי עובדה זו לא צוינה בכתב התביעה.
הכנסות הנתבע:
לטענת התובעת, אינה יודעת כמה הנתבע משתכר לחודש.
בדיון מיום 7.11.24 טען הנתבע כי הוא משלם מזונות זמניים בסך של 2,000 ₪…"אני משלם בהתאם למצב שלי, פעם 1,500 ₪, ופעם 2,000 ₪. קבוע אני נותן 1,500 ₪ כל 10 לחודש, נותן לה ביד….הסכמנו שכשיש לי יותר, אתן לה" (ראה: עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.24, שורות 24-22).
הנתבע כאמור לא הגיש כתב הגנה למרות הארכה שניתנה לו.
הסדרי שהות:
לטענת התובעת בכתב התביעה נכון למועד הגשת התביעה לא מתקיימים הסדרי שהות בין הקטינים לבין האב.
בדיון מיום 20.6.24 ציין האב לעניין זה כי הוא "לא ממש רואה את הילדים" (ראה: עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.24, שורה 24).
בכתב התביעה עתרה האם לחייב האב בסכום של 3,550 ₪ עבור שני הקטינים יחד, כן עתרה לחייב האב במדור בגובה שליש משכר הדירה עבור כל אחד מהילדים.
בנוסף, עותרת לחייב האב בדמי טיפול עבור הקטינים, ולכל הפחות במחצית הוצאות חינוך ורפואה.
בהיעדר כתב הגנה במועד, למרות הארכה שניתנה לאב, לא מצאתי להעתר בשלב זה לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. ואולם מאחר ולא ניתן להותיר הקטינים ללא מזונות נוכח מחדלו של הנתבע באי הגשת כתב הגנה במועד, מצאתי לפסוק בשלב זה את מזונותיהם הזמניים של הקטינים, כמפורט להלן.
לאור כל האמור, נוכח גילם של הקטינים (8 ו- 6) ומשלא מתקיימים הסדרי שהות בשלב זה עם האב ונטל גידולם מוטל על כתפי האם, ונוכח ההכנסות הנטענות של האם, מצאתי להורות כי האב יישא במזונות הקטינים בסך של 1,300 ₪ לחודש לכל אחד מהם ובסך הכל 2,600 ₪ לחודש עבור שני הקטינים יחד.
בנוסף ישתתף האב בחלקם של הקטינים בשכר דירה (40%) בניכוי המענק שמקבלת ממשרד השיכון ובסה"כ בסכום של 570 ₪ לחודש, בכפוף להצגת חוזה שכירות תקף במועדיו על שם המבקשת עם צד ג'.
תוקף החיוב הינו החל מיום פתיחת תיק י"ס – 22.11.23.
דמי המזונות ישולמו בכל 10 לחודש עבור כל חודש מראש.
תשלום ראשון ישולם ביום 10.12.24.
הפרשים שנוצרו (ככל שנוצרו) ישולמו בשישה תשלומים שווים ורצופים יחד עם תשלום המזונות השוטף בניכוי סכומים ששולמו למזונות הקטינים (ככל ששולמו) לאחר 22.11.23.
דמי המזונות יהיו צמודים למדד הידוע בחודש ספטמבר 2024 ויעודכנו אחת לשלושה חודשים ללא הפרשים למפרע.
בנוסף לדמי המזונות, יישא האב במחצית הוצאות רפואיות חריגות של הקטינים אשר אינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי ו/או הביטוח הרפואי המשלים, ובמחצית הוצאות החינוך של הקטינים בביה"ס: אגרות רישום, סל תרבות, טיולים, צהרונים (עד סוף כתה ג), רכישת ספרים ומחברות בתחילת שנה בניכוי מענק החינוך שתקבל האם מהמל"ל בתחילת שנה (ככל שתקבל) ובכפוף להצגת קבלות.
תוקף חיוב זה הינו מיום 1.9.24.
בהתאם להלכה הפסוקה, מאחר והאב חויב במחצית הוצאות צהרון עבור הקטינים, לא מצאתי לחייבו גם בדמי טיפול.
קצבת הילדים תתווסף לדמי המזונות ותשולם לידי האם.
הצדדים יודיעו לבית המשפט האם ניתן ליתן תוקף של פסק דין להחלטה ולסגור התיק וזאת תוך 10 ימים.
בהיעדר תגובה במועד מטעם מי מהצדדים ינתן תוקף של פסק דין להחלטה והתיק ייסגר.
המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.
ב"כ התובעת ימציא ההחלטה לנתבע וימציא אישור מסירה לתיק תוך 5 ימים.
ההחלטה ניתנת לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.
ת.פ. בהתאם.
ניתנה היום, י"ב חשוון תשפ"ה, 13 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
