לפני
כבוד השופטת, סגנית הנשיא חגית מטלין
תובעת
ק.פ.
ע"י ב"כ עוה"ד אירית ארז
נגד
נתבע
מ.פ.
ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר מ. נשיא
פסק דין
שתי תביעות מונחות בפניי בעניין הקטינה … (ילידת 2019) כבת 4 שנים וארבעה חודשים:
האחת, תביעה שהוגשה בתיק 50022-11-19 ע"י האב, ביום 21.11.2019, במסגרתה עתר להורות על משמורת משותפת.
השנייה, תביעה שהוגשה בתיק 67579-11-19 ע"י האם, ביום 28.11.2019, במסגרתה עתרה לקבוע כי החזקה על הקטינה תימסר בלעדית לידיה, ולקבוע הסדרי שהות בין האב לאביה תוך התחשבות בגילה ובהתאם לנסיבות.
לקטינה מונתה אפוטרופא לדין בהחלטה מיום 1.5.22.
האם מתגוררת ב-****** והאב מתגורר ב-***.
אקדים ואציין כי ביום 20.7.23 לאחר דיון ארוך שהתקיים במעמד הצדדים, ניתנה החלטה ארוכה ומפורטת בה נקבעו הסדרי שהות בין האב לקטינה, הכוללים גם לינה, וזאת במתווה הרחבה הדרגתית ובראי טובת הקטינה, על מנת לאפשר לה פרק זמן להכיר את בית האב ובני ביתו, זאת לאחר קבלת המלצות גורמי המקצוע במספר תסקירים שהוגשו לתיק בנדון, כמו גם בעמדתה התומכת של האפוטרופא לדין (להלן: "ההחלטה מיום 20.7.23").
בטרם החלטה זו ניתנה, הסדרי השהות הנוהגים בין האב לבין הקטינה הוסכמו בין ההורים על-פי מתווה עליו המליצה האפוטרופא לדין ביום 28.11.22 ולפיו האב רואה את הקטינה בימי שלישי מהשעה 15:30 ועד השעה 18:00, ובימי שישי מסיום המסגרת החינוכית ועד השעה 16:00.
הסדרים אלו קיבלו תוקף של החלטה עוד באותו יום.
בדיון מיום 20.7.23 הגיעו הצדדים להסכמות ביניהם בין השאר לעניין שינוי הסדרי השהות של הקטינה עם האב, מיום שלישי באמצע שבוע ליום שני. כאשר הוסכם ביניהם כי האב ייקח את הקטינה ישירות מהגן באותו יום וילווה אותה לריפוי בעיסוק, וכן ייקח אותה לאחר מכן לקאנטרי ב-***** וישיב אותה לבית האם באותו יום עד השעה 19:00 לאחר מקלחת (ב-***).
עוד הסכימו ההורים כי יבואו בדברים כדי לבחור את זהות המומחה שיטפל בילדה, מטפל רגשי, פסיכולוג ילדים. הסכמות ההורים קיבלו תוקף של החלטה בדיון (ראה: עמ' 15 לפרוטוקול הדיון מיום 20.7.23, שורות 36-28; עמ' 16, שורות 4-3).
משלא הגיעו ההורים להסכמות בדיון על הוספת לינה בבית האב, לא באמצע שבוע ולא בסופ"ש, אף לא על כך כי תינתן לאב האפשרות לקחת את הקטינה בזמן הסדרי השהות לביתו ב***, ניתנה החלטה מפורטת ביום 20.7.23, אשר נקבע במסגרתה כאמור כי הסדרי השהות יורחבו באופן הדרגתי, כמפורט להלן:
במשך 4 שבועות יתקיימו הסדרי שהות פעמיים בשבוע ללא לינה (האב ייקח את הקטינה מהמסגרת החינוכית וישיבה לבית האם עד השעה 18:00).
כל סופ"ש שני ייקח האב את הקטינה ביום שישי מהמסגרת החינוכית וישיבה עד השעה 19:00 לבית האם.
בשבת למחרת ייקח אותה בשעה 10:00 מבית האם וישיבה עד השעה 19:00.
לאחר 4 שבועות יוותרו הסדרי השהות באמצע שבוע ללא לינה ותתוסף לינה ביום שישי בסופ"ש אחת לשבועיים (האב ייקח את הקטינה בשישי מהמסגרת החינוכית וישיבה לבית האם במוצ"ש בשעה 19:00).
עוד נקבע כי חלוקת החגים תהא בהתאם להמלצת העו"ס בתסקיר מיום 28.5.23.
למען הסדר הטוב ושלמות התמונה יובאו בהמשך עיקרי ההחלטה מיום 20.7.23 .
בהחלטה מיום 20.7.23 התבקש תסקיר משלים לעניין התנהלות הסדרי השהות והמלצות להמשכם, והתבקשה אף עמדה מעודכנת מטעם האפוטרופא לדין.
ביום 30.7.23, הוגשו ע"י האם שתי בקשות האחת להחלפת האפוטרופא לדין, שכן לטענתה האפוטרופא לדין אינה ממלאת את תפקידה כראוי מטעמים של משוא פנים, עוינת אותה באופן לא ברור תחת לסייע לה ו/או לפעול לטובת הקטינה. בהחלטה מאותו יום נדחתה הבקשה.
והשנייה, לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט מיום 20.7.23 לעניין הרחבת הסדרי השהות בבית האב כך שיכללו גם לינה בסופ"ש, וזאת עד למתן תסקיר מפורט ממחלקת הרווחה המטפלת במשפחה של בת זוגו של האב, וכן עד מתן חוות דעת מפורטת מהגורמים הטיפוליים בבנה של בת הזוג שהוצא מביתו בשל אלימות קשה ושוהה בכפר ילדים.
בהחלטה מאותו יום גם בקשה זו נדחתה. נקבע בה בין השאר כי נתונים מהתיק של משפחת בת הזוג או מהגורמים הטיפוליים המטפלים בבנה של בת הזוג הינם חסויים ולא יחשפו בהליך זה.
עוד צוין כי, טענות האם בעניין מסוכנות בנה של בת הזוג והמסוכנות בביתו של האב נבחנו ע"י האפוטרופא לדין. למעלה מן הצורך הובהר כי האב (כאפוטרופוס טבעי ומשותף לקטינה יחד עם האם) אחראי על בטיחותה ומוגנותה של הקטינה בכל עת בה שוהה עמו.
וכי לעו"ס אף הוקנו סמכויות בעניין הסדרי השהות, ככל שיובא בפניה מידע חדש שלא נלקח בחשבון עד כה ויש בו כדי לשנות המלצותיה בתסקיר מיום 23.5.23.
הוגש תסקיר משלים ביום 18.12.23 לאחר קיומה של ועדת תסקירים בו ציינה העו"ס בין השאר כי לאחר מתן החלטת בית המשפט ביום 20.7.23, התקיימו רק 3 מפגשים עם לינה אצל האב בסופ"ש, אחד מהם בחג סוכות, וכי בשל המצב הביטחוני האם חוששת לשלוח את הקטינה עם האב, ולכן לא מתקיימים הסדרי שהות סדירים.
המלצות ועדת תסקירים שהתכנסה ביום 16.11.23 הובאו בתסקיר מיום 18.12.23 ולפיהן:
בימי שישי לסירוגין, יאסוף האב את הקטינה ישירות מהמסגרת החינוכית ויחזירה במוצ"ש עד השעה 19:00.
במידה ולקטינה טיפול פסיכולוגי בשעה 13:00, באחריות האב להביאה לטיפול ובתום הטיפול יאספה לשהייה עמו בסוף השבוע.
בימי חמישי לסירוגין (בשבוע בו הקטינה לא שוהה עם האב בסופ"ש), יאסוף האב את הקטינה ישירות מהמסגרת החינוכית ויחזירה למחרת ביום שישי עד השעה 12:00 ל-*****.
כמו כן, הומלץ כי המסירה תתבצע באמצעות הורי האב, שיהוו צד שלישי, וזאת על מנת למנוע חיכוכים בין ההורים בעת השבת הקטינה. דהיינו, האב יביא את הקטינה לביתם והאם תאסוף אותה משם ולהיפך.
(להלן: "המלצות התסקיר מיום 18.12.23").
הוגשה אף עמדת האפוטרופא לדין (ביום 20.11.23) לאחר קיומה של ועדת תסקירים אשר ביקשה לאמץ המלצות ועדת תסקירים.
האב קיבל את המלצות התסקיר המשלים מיום 18.12.23. האם התנגדה להמלצותיו.
משכך נקבע בהחלטה מיום 3.1.24 כי ההורים יודיעו לבית המשפט האם מבקשים לקבוע שני התיקים להוכחות או שניתן ליתן פסק דין בשני התיקים על סמך כל החומר המצוי בתיקים ועל סמך הגשת סיכומים מטעם הצדדים.
נוכח הסכמת שני ההורים למתן פסק דין בתביעות ללא הליך הוכחות (ראה: בתגובת האם מיום 10.1.24, ובתגובת האב מיום 14.1.24) על סמך כל החומר שבתיקים וסיכומים שיוגשו, התבקשו הצדדים בהחלטה מיום 14.1.24 להגיש סיכומיהם בשני התיקים.
הצדדים הגישו סיכומיהם, גם האפוטרופא לדין הגישה סיכומיה.
משכך ניתן עתה פסק הדין.
בסיכומי האם מיום 21.1.24 בתביעה שהיא הגישה מציינת בין השאר, כי האב מתקשה להבין את המחויבות והקביעות שבקשר הורה ילד ואת החשיבות של נוכחותו בחיי הבת ליציבותה והתפתחותה הרגשית, הנפשית והפיסית, וביתר שאת לטענתה כשמדובר בילדה המצויה על הרצף האוטיסטי, אשר סובלת מקשיים רגשיים רבים וזקוקה לטיפולים רבים, ליציבות ובטחון אותם היא מספקת לה.
האם מבקשת בסיכומיה כי האב ישהה עם הקטינה אחת לשבועיים ביום שישי מתום המסגרת החינוכית וישיבה לבית האם במוצ"ש.
עוד ציינה כי סבורה כי היעדרה של הקטינה מפעילויות בגן ובעתיד מבית הספר בימי שישי יכולים לפגוע בקטינה שמצבה רגיש ומורכב ממילא. בנוסף ציינה בסיכומיה כי ככל ויקבע כי האב ייטול את הקטינה באמצע שבוע, על אף שלטענתה בתסקיר האחרון סרב לכך, מבקשת שהדבר יעשה ללא לינה כל עוד מתגורר במרחק רב מהקטינה. וכן תידרש סנקציה כספית בגין כל מפגש שיופר.
יצוין כי בסיכומים שהגישה האם בתביעה מטעמה לא שבה על הסעד לו עתרה בכתב התביעה שהגישה קביעת משמורת בלעדית בידיה.
בסיכומים מיום 24.1.24 שהגיש האב בתביעה שהגישה האם ציין בין השאר כי האם מבקשת למדר אותו לחלוטין מחיי הילדה או למצער להותירו כדמות שולית וזניחה בחיי הקטינה. עוד ציין כי האם מתעלמת מהחלטות בית המשפט לקיים זמני שהות עם לינה אצל האב ובוחרת בהכפשת שמו הטוב של האב, של הרווחה ושל האפוטרופא לדין.
בסיכומים מיום 21.1.24 שהגיש האב בתביעה מטעמו מציין כי בקשתו לקבלת הורות משותפת מלאה ושיוויונית עם האם מתיישבת עם המלצת הגורמים המקצועיים אשר קובעים כי עסקינן באב אוהב, מסור הדואג לקטינה אשר זקוקה ליציבות ורציפות בקשר עמו. עוד ציין כי מקבל המלצות ועדת תסקירים ומבקש כי חלוקת החגים תהא שווה לסירוגין כל שנה בהתאם להמלצת העו"ס בתסקיר מיום 28.5.23. כמו כן עתר האב לחלוקת ימי הולדת לסירוגין כל שנה עם כל אחד מההורים וחלוקת החופש הגדול. האב ציין בסיכומיו כי לאחר מתן פסק הדין שיקבע הורות משותפת ושוויונית ישוב להתגורר במרכז הארץ. עוד ביקש האב לקבל את תביעתו תוך קביעת סנקציות לצד המכשיל את פסק הדין.
בסיכומי האם מיום 24.1.24 בתביעה שהגיש האב מציינת כי למרות שהאב הצהיר בדיון מיום 20.7.23 כי רצונו בהורות שווה וכי בכוונתו לקחת את הקטינה ל-**** בימי שני, למעשה לקח את הקטינה ל- 6 טיפולים תחת סדרה של 12 טיפולים, ובמפגש השביעי שיקר לאם כי קבע טיפול על אף שלא עשה כן. לאחר מכן לטענתה, חדל להגיע באמצע שבוע, ולמעשה מתחילת המלחמה לא ראה את הקטינה כלל. משכך לטענתה הורות שווה אותה מבקש האב- הינה מילה ריקה מתוכן בפי האב.
האם אף מציינת בסיכומים שהגישה כי מקבלת בחלקן המלצות התסקיר האחרון מיום 18.12.23 במסגרתו הומלץ כי הקטינה תשהה עם האב בכל סופ"ש שני משישי בתום המסגרת החינוכית ועד מוצ"ש עת ישיבה לבית האם. כאשר ככל ולא תהיה מסגרת חינוך הגורם המתווך למעבר הקטינה יהיו הורי האב.
עוד ציינה כי הקטינה מבקרת בגן עם סייעת צמודה וגננת שילוב, כשבימי שלישי וחמישי היא צריכה להיות בגן בשעה 7:50 עם גננת השילוב. לכן באמצע שבוע ככל שהאב מעוניין לראות את הקטינה ייקח אותה יום באמצע שבוע וישיבה למחרת למסגרת החינוך ולא ביום שישי (זאת למרות שבסיכומים שהגישה בתביעה מטעמה כמפורט לעיל ציינה כי מבקשת שבאמצע שבוע יהיו ההסדרים ללא לינה כל עוד מתגורר במרחק מהקטינה). עוד ביקשה האם כי חלוקת הזמנים בתקופת החגים והחופשות תקבע ע"י בית המשפט. כמו כן ציינה כי במקרה דנן נדרשות סנקציות מהותיות על מנת שהאב יפנים את חשיבות תפקידו ההורי.
יציין כי אף בסיכומים מטעם האם בתביעה שהגיש האב לא שבה ועתרה למשמורת בלעדית ואולם ציינה כי הצהרות האב לעניין הורות שווה אינן עולות בקנה אחד עם מעשיו.
בסיכומי האפוטרופא לדין מיום 13.2.24 ציינה בין השאר כי זכותם של ילדים לקשר עם שני הוריהם הינה זכות בסיסית, זכות הנשללת מהקטינה אותה היא מייצגת, מיום לידתה.
עוד ציינה כי בית האב שנבנה לפני 4 שנים עם בת זוגו, ילדיה, ובתם המשותפת נבחן כבר בתסקיר מיום 26.11.20 ונמצא כ"בית המנוהל באופן תקין". גם הבדיקה שערכה האפוטרופא לדין בבית האב ביום 15.8.22 וגם ביקור הבית שערכה העו"ס לסדרי דין בבית האב, לא תרמו דבר, והאם ממשיכה להחזיק בנרטיב כי "האב חושף את הבת לסביבה מסוכנת שאינה מותאמת למצבה" ומפנה לסעיף 5 לסיכומי האם. נרטיב זה כך מציינת האפוטרופא לדין, מאפשר לאם לטעון כי אין היא מתנגדת לקשר עם האב, אלא שהוא אינו חפץ באמת ובתמים בקשר ובקיום זמני שהות ונטילת חלק פעיל בגידולה של הקטינה.
האפוטרופא לדין מבקשת בסיכומיה כי יינתן תוקף של פסק דין להמלצות ועדת תסקירים מיום 16.11.23 כפי שהוצג בתסקיר מיום 18.12.23 מאחר והם גובשו ע"י גורמים מקצועיים, לא מתוך ראיית נוחותו של האב אלא תוך התחשבות בצרכי הקטינה, במרחק בין מרכז החיים של הקטינה לבין בית האב, וכן הרצון למנוע חשיפת הקטינה לעימותים בין ההורים בעת המעברים, בימים בהם אין מסגרת חינוכית ו/או שהקטינה אינה נוכחת בה. עוד ציינה כי ההסדרים המוצעים מהווים המסגרת היחידה בה זכותה הבסיסית של הקטינה לקשר עם שני הוריה יכולה להתקיים בנסיבות תיק זה.
אקדים ואציין, כי לאחר עיון מעמיק בכל החומר שבתיקים, בתסקירים ובסיכומים שהוגשו מצאתי לקבוע כי האחריות ההורית על הקטינה מ' תהיה משותפת לשני ההורים, ואנמק.
בדיון מיום 20.7.23 שב האב וטען כי עותר לחלוקת אחריות הורית משותפת ושווה (בעמ' 7 לפרוטוקול הדיון שורה 14). אף בסיכומיו ציין כי לאחר מתן פסק הדין שיקבע הורות משותפת ושוויונית ישוב להתגורר במרכז הארץ. בדיון מיום 20.7.23 טענה תחילה ב"כ האם כי אינה מתנגדת להגדרה של אחריות הורית משותפת ואולם מבקשת שהסדרי השהות יוותרו כפי שהם כיום. בהמשך טענה כי מתנגדת לקביעת אחריות הורית משותפת, וכי עותרת למשמורת, ואף תוכיח משמורת בלעדית באמצעות חקירות, עדים ואסמכתאות שתביא (ראה: בעמ' 8 לפרוטוקול הדיון שורות 8-12, שורה 17).
האם כאמור ויתרה על הליך הוכחות והסכימה כי יינתן פסק דין על סמך החומר שבתיק וסיכומים שיוגשו, משכך לא הוכח כי המשמורת הבלעדית אמורה להיות בידי האם. כאמור, אף בסיכומיה בשני התיקים לא שבה האם ועתרה לסעד לו עתרה בכתב התביעה שהגישה לקביעת משמורת בלעדית בידיה, משכך לא מצאתי להידרש לסעד זה.
הלכה פסוקה היא כי דין טענה שנטענה בכתב הטענות אך לא הועלתה בסיכומים כדין טענה שנזנחה, ובית המשפט לא יידרש לה (לעניין זה ראה: ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1), 311, 324 (1993). וכן ע"א 447/92 הנרי רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט(2), 102, 107 (1995)).
למעלה מן הצורך יצוין, כי אף לגופו של עניין, בנסיבות תיק זה, לא מצאתי לעשות שימוש בהגדרות של "משמורת" או "חזקה". מצאתי לנכון לצאת מהגדרות אלה ולקבוע חלוקת האחריות ההורית בין ההורים, בתקווה להביא לפתרון הקונפליקט בין ההורים, למתן מקום להורות של האחר, לאפשר לקטינה גם אב מעורב בחייה ובמטרה להביא לשיפור התקשורת וההידברות בין ההורים בענייני הקטינה, והכל לטובת הקטינה (ראה גם: בתמ"ש (ראשל"צ) 29024/06 ט. ל נ' א.ל (פורסם בנבו 23.02.2012)).
יפים לעניין זה דברי כב' השופטת חני שירה בעניין ט. ל נ' א.ל שלעיל:
"לטעמי, ההגדרה המשפטית של "משמורת" או חזקה, איננה משמעותית לא בכלל ולא כאן. ולא רק שאיננה משמעותית אלא שהיא מהווה בשל הנפח הלא נכון שניתן לה בציבור, לעיתים גם בפסיקה, בסיס למאבקי כח וכבוד בין ההורים. החשיבות שביחסי הורים – ילדים איננה בהגדרה אלא בתוכן ובמימוש. הזמן בו שוהים הילדים עם כל אחד מההורים הוא משמעותי, מעורבותם של ההורים בחיי הילדים, נטילת אחריות, אחריות יום יומית אישית, כלכלית, והמקום הנותן להורה האחר ולמשפחה המורחבת – היא העיקר. כפי שכתב ד"ר מאז"ה המשמורת נתפסת בעיני רבים כמתירה להורה המשמורן, להדיר את ההורה האחר ולהרחיקו מהילד ומצד שני כפטור של ההורה הלא משמורן מאחריותו הטיפולית בילד.
משכך… בבואי היום, לתת הכרעה סופית במסגרת פסק הדין, בנסיבות תיק זה לא אעשה עוד שימוש במונחים אלה. מצאתי לנכון, לצאת מההגדרות המעצימות הורה אחד ומדירות את האחר ולהביא לחלוקת האחריות ההורית בין ההורים, בתקווה להביא לסיום המאבק" (ההדגשות שלי, ח.מ.).
אף האפוטרופא לדין תומכת בקביעת אחריות הורית משותפת.
בדיון מיום 20.7.23 ציינה האפוטרופא לדין כי:
"אני חושבת שבהחלט יש פה זוג הורים עם יכולת לחלוקת הורות במידה ולא היו מכניסים את הפגיעה האישית ואת הרקע. אציין – ביום 15.8.22 ערכתי ביקור בבית האב ב-***, ראיתי אותו עם בתו הצעירה. מספר חודשים מהקטינה הנוכחית. שם, הוא הפגין יכולות הוריות מאד גבוהות. לא יכולתי שלא לתהות עם עצמי למה הקטינה במקרה שלנו לא זוכה לאותו אב מעורב. ברור לי שהאמא מתנגדת לחלוקה הורית שוויונית".
עוד ציינה בדיון זה, כי היא תומכת באחריות הורית משותפת. וכי מהיום שהקטינה נולדה האב בעצם היה צריך להוכיח האם יש לו יכולת הורית להיות הורה עבורה. "אני מבינה את התנגדות האם, הייתי מופתעת לו היתה אומרת היום אני רוצה אחריות הורית משותפת. היא אכן מתנגדת לכך, היא מתנהגת בהתאם.
דווקא יש פה הרבה חשיבות לטייטל. כשאומרים אחריות הורית משותפת, בעצם אומרת שני הורים עם מסוגלות הורית שווה. לא יורדים למה שקורה בפועל אלא על היכולת להיות".
"הילדה הפסידה את האב שמגיע לה, הוא אכן לא מעורב בחייה. היא אכן גדלה רק עם אמא מעורבת. לא בטוח שזה לטובתה…לא יכול להיות יותר שנמשיך לבחון שוב ושוב ושוב את האב כשבתוצאות רואים הורה שיכול ומתפקד כשאין עליו לחצים. בפועל, יש פה התנגדות לקבל את האב כאב. לא משנה איזה מעשה נורא הוא עשה".
(ראה: עמ' 8 לפרוטוקול הדיון מיום 20.7.23, שורות 24-20, -35-30, עמ' 9, שורות 1-3, 15-17, ההדגשות שלי, ח.מ.).
בתסקיר מיום 28.5.23 ציינה העו"ס כי "מדובר בשני הורים אוהבים ואכפתיים וכי לקטינה קשר חזק ויציב עם שני הוריה. ניכר כי הקטינה חשה בנוח בקרבת שני הוריה ומפיקה הנאה מנוכחותם במחיצתם" (ראה: בעמ' 5).
בעדכון שהגישה העו"ס ביום 6.11.23 מציינת כי "עדיין עולים קשיים ניכרים בתקשורת בין שני ההורים, בדבר קיום זמני השהות. למעשה כל אחד מההורים מטיל את האחריות על הכשלים בתפקוד ההורי על זולתו ולמעשה נחסך זמן הורי מיטיב מ-מ' והיא גדלה בצל הקונפליקט העמוק בין שני הוריה".
גם מהתרשמות ועדת תסקירים עולה כי עדיין קיימים קשיים בתקשורת בין ההורים ומתן מקום להורות של האחר (ראה: בעמ' 5 לתסקיר מיום 18.12.23).
דווקא לאור זאת חשוב כי ההורים יפנימו כי האחריות ההורית הינה משותפת לשניהם, וכי עליהם לכונן בניהם ערוצי הידברות ותקשורת תקינים כדי לשפר התפקוד ההורי, לאפשר לקטינה זמן הורי מיטיב עם כל אחד מהם, וסביבה נאותה להתפתחות עבורה, בפרט כשהקטינה אובחנה עם ***, והכל בראי טובתה.
זאת ועוד. סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית, אשר כותרתו: "מעמד ההורים", קובע לאמור: "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים".
דהיינו, שני ההורים כאחד ממלאים תפקיד של אפוטרופוס לקטין, ללא קשר לשאלה מי מהם הוא המשמורן על הקטין.
סעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית קובע כי ההורים כאפוטרופסים לקטין מחויבים לשתף פעולה בכל עניין הנתון לאפוטרופסות, ואין זה משנה אם אחד מהם מוגדר כמשמורן והאחר לא.
שני ההורים הינם אפוא אפוטרופסים במשותף של הקטינה, ואמורים לחלוק ביניהם את האחריות ההורית לילדה.
לאור כל האמור, נקבע כי האחריות ההורית לקטינה תהא משותפת לשני ההורים.
מימוש האחריות ההורית תיעשה כך שכל החלטה משמעותית (חינוכית, רפואית או אחרת) תיעשה על ידי ההורים ביחד, ובהעדר הסכמה תכריע עו"ס לסדרי דין, בהתאם לסמכויות שהוענקו לה, או ביהמ"ש לפי הצורך בבקשה מתאימה שתוגש לו.
לאור כל האמור אף לא מצאתי לסטות מסעיף 2 להמלצת ועדת תסקירים בתסקיר מיום 18.12.23, ולפיה בכדי למנוע מצב בו חוסר התקשורת בין ההורים פוגע בקטינה, יפעלו ההורים בהתאם למתווה לעניין החלטות הנוגעות לקטינה בהן נדרשת עמדת האב כדלקמן:
האב מחויב להשיב לאם תוך 48 שעות. כמו כן, כל בקשה תישלח עם העתק לאפוטרופא לדין של הקטינה. העתק אף יישלח בתשובת האב לבקשה.
לעניין חלוקת הסדרי השהות:
בתיק הוגשו מספר תסקירים.
כאמור החלטה המפרטת את עיקרי הדברים בתסקירים שהוגשו, בתגובות הצדדים ובתגובות האפוטרופא לדין עד לקבלת עמדה מעודכנת של האפוטרופא לדין מיום 19.11.23 לאחר התכנסות ועדת תסקירים, ועד לקבלת התסקיר האחרון ביום 18.12.23, ניתנה ביום 20.7.23.
למען הסדר הטוב ושלמות התמונה יובאו להלן עיקרי ההחלטה מיום 20.7.23 .
עוד בתסקיר מיום 26.11.20 ציינה העו"ס כי האם הביעה התנגדות נחרצת לכך שהקטינה תימצא בבית האב במחיצת בת זוגו ובתם המשותפת. העו"ס ציינה כי "הפצע סביב נסיבות הפרידה והגירושין מצוי אצלה עדיין במלוא עוצמתו…הערכה היא כי פצע זה עלול להקשות על יצירת נפרדות בקשר אם-בת". העו"ס ציינה בתסקיר זה כי על האם לעבור תהליך הדרכתי של עיבוד תחושותיה, באופן שיאפשר לה להעניק לבת את ברכת הדרך לקראת מפגשיה עם אביה בביתו (ראה: עמ' 4 לתסקיר מיום 26.11.20, ההדגשות שלי, ח.מ.).
בתסקיר שהוגש ביום 28.5.23 מציינת העו"ס כי: "ההורים מצויים בקונפליקט זוגי עמוק. על אף שהתגרשו לפני כשלוש שנים הינם מנהלים מאבק ממושך במערכת היחסים ביניהם. להורים אין תקשורת ישירה ומקדמת ביניהם. המפגשים ביניהם בעת החזרת הקטינה לאמה, מתוארים ע"י שני ההורים כאירועים קשים ומורכבים המלווים בצעקות וקללות וזאת לעיני הקטינה" (ראה: עמ' 2 לתסקיר, ההדגשות שלי, ח.מ.).
בדיון מיום 20.7.23 ציינה האפוטרופא לדין כי, היא תומכת באחריות הורית משותפת. ואולם כל עוד האב "גר ב-***, אי אפשר חלוקת זמנים שווה שלא בחגים או סופ"שים, שם כן אפשר, כי מסגרת החינוך סמוכה לבית האם והילדה לא תיסע כל יום שעה ומשהו למסגרת החינוך. אז בוודאי שאי אפשר חלוקה שווה. אבל כן צריך שבית האב יהיה מקום מוכר לילדה. לא בהכרח הבית כמו אנשי הבית.
אני כן חושבת שצריך להוסיף לינה כי יש חשיבות במקלחת שאב אמור לעשות לקטינה, הקראת סיפור, התנהלות של משפחה…צריך ללכת עקב לצד אגודל כי אני רוצה לבחון איך הילדה מגיבה. אם האב נשאר להתגורר ב-***, המסגרת הנכונה להערכתי היא ימי חמישי לסירוגין ממסגרת החינוך עד שישי אחר הצהריים. ואומר שבאותו שבוע היא לא תהיה במסגרת החינוך ביום שישי, ואחת לשבועיים – חמישי עד שבת".
(ראה: עמ' 8 לפרוטוקול הדיון מיום 20.7.23, שורות 24-20, 31-30; עמ' 9, שורות 3-2, 17-15, 27-19, ההדגשות שלי, ח.מ.).
בתסקיר מיום 28.5.23 ציינה העו"ס כי " הגיעה העת להרחבת זמני השהות כך שיכללו גם לינה".
לאור האמור המליצה העו"ס כי הסדרי השהות יורחבו בהדרגה ויהיו בשלב הראשון, פעמים בשבוע ללא לינה, מסיום המסגרת החינוכית של הקטינה ועד השעה 18:00 עת ישיבה לבית האם. בנוסף, כל סופ"ש שני מיום שישי בסיום המסגרת החינוכית ועד מוצ"ש עת ישיבה לבית האם. בשלב השני, לאחר חודש, יורחבו הסדרי השהות כך שיכללו לינה גם ביום שני. ובשלב השלישי, לאחר חודש נוסף, תתווסף לינה גם ביום רביעי.
חגים יחולקו בין ההורים בצורה שוויונית ויתקיימו לסירוגין (ראה: עמ' 6-5 לתסקיר).
ביום 2.6.23 הוגשה תגובת האב לתסקיר זה, במסגרתה, נתן הסכמתו ליתן תוקף של פסק דין להמלצות התסקיר, תוך השארת סמכויות העו"ס על כנן למשך שנתיים ובכפוף לשינויים המבוקשים על ידו.
ביום 6.6.23 הוגשה תגובת האם לתסקיר זה, במסגרתה, טענה כי התסקיר לוקה בכשלים, מנותק מהמציאות, מתעלם מטובת הקטינה וכי המלצותיו מהוות פגיעה מהותית בקטינה. לטענת האם, התסקיר לא התייחס לכך שהאב אינו מקיים את הסדרי השהות, לא נבחן כיצד ניתן לקיים בפועל את חלוקת הזמנים כאשר האב מתגורר ב-***, לא נבחנה מסוכנות ביתו של האב המהווה סכנה אנושה לטענתה, לא נבחנה מסוגלותו ההורית של האב שאינו דואג לרווחת הקטינה ולפיכך, התנגדה האם לאימוץ המלצות התסקיר.
ביום 29.6.23 הוגשה תגובת האפוטרופא לדין לתסקיר זה. עוד בראשית התגובה הבהירה האפוטרופא לדין כי היא מסתמכת על פעולות רבות שנעשו על ידה מעת קבלת כתב המינוי מיום 1.5.22, לרבות ביקור בבית האם, ביקור בבית האב ב-***, ביקור בבית הורי האב, שיחה עם אנשי המקצוע המעורבים בטיפול במשפחה ועוד.
האפוטרופא לדין מחזקת את ההערכה המקצועית של העו"ס לפיה "… הגיעה העת להרחבת זמני השהות כך שיכללו גם לינה" (ראה: עמ' 5 לתסקיר), יחד עם זאת ביקשה לאמץ מתווה שונה להסדרי השהות, מזה שהוצע ע"י העו"ס.
האפוטרופא לדין המליצה בתגובה מיום 29.6.23 על הרחבה הדרגתית של הסדרי השהות כאשר בשלב הראשון, במשך שישה שבועות, זמני השהות בין האב לקטינה ימשיכו להתקיים פעמיים בשבוע ללא לינה. פעם באמצע השבוע, ופעם נוספת בסוף השבוע לסירוגין ביום שישי ללא לינה , ובשבוע לאחר מכן ביום שבת ללא לינה.
כך שבפרק זמן זה הקטינה תוכל להכיר את הבית ואת בני הבית בטרם תידרש לישון שם.
בשלב השני, לאחר כשישה שבועות, פעם באמצע שבוע ללא לינה ובסוף שבוע, כולל לינה, לסירוגין, מיום שישי ועד ליום שבת בשעה 10:00, או מיום שבת ועד ליום ראשון למסגרת החינוכית.
האב קיבל את המלצות האפוטרופא לדין תוך מספר שינויים שביקש. והאם בתגובתה (מיום 3.7.23) לעמדת האפוטרופא לדין התנגדה נחרצות ללינת הקטינה בבית האב ואף טענה כי אינה מוכנה כי הבת תשהה בבית האב ביישוב *** והציעה כי האב יעמוד תחילה בהסדרים הקבועים לו.
גם בדיון מיום 20.7.23 חזרה ב"כ האם על התנגדותה ללינת הקטינה בבית האב ולשהות הקטינה בכלל בבית האב, תוך שטענה כי סבורה כי בית האב הינו מסוכן עבור הקטינה (ראה: עמ' 10 לפרוטוקול הדיון מיום 20.7.23, שורות 36-33; עמ' 11, שורות 2-1, 16).
האפוטרופא לדין ציינה בדיון מיום 20.7.23 לעניין זה: "יצרתי קשר עם העו"ס באזור שטיפל בבת זוגו של האב ושאלתי אותו ברחל בתך הקטנה, האם האישה יכולה להיות מסוכנת לקטינה, האם הבן שלה הוצא בצו, האם הוא יכול להיות מסוכן לקטינה, הוא אמר לי בפירוש שאין כל סכנה בבית האב. אין סכנה עם בת זוגו. הקושי הוא של האם. הוא אמר שהוא דיבר עם העו"סים בראשל"צ אך ידיו היו כבולות.
הילדה הזו צריכה להיות בקשר עם האבא ואם אצליח לקדם את זה, אבורך. כך הוא אמר". (ראה: עמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 20.7.23, שורות 26-22, ההדגשות שלי, ח.מ.).
גם האפוטרופא לדין וגם העו"ס ערכו ביקור בית בבית האב נוכח טענותיה של האם והתנגדותה ללינת הקטינה בבית האב.
האפוטרופא לדין ציינה בתגובה מיום 29.6.23 כי ביום 15.8.2022 ערכה ביקור בבית האב ב-***, לדבריה בביקור נכחו האב, בת זוגו ובתם המשותפת ל' (ילידת 27.8.2020) אחות למחצה של מ'.
האפוטרופא לדין ציינה ברישומיה לאחר ביקור הבית: "נדהמתי לראות את ההבדל בין היכולות של הנתבע שבאים לידי ביטוי בטיפול ב-ל'. יש לו בטחון, בת זוגו מחמיאה לו ללא הרף, ל' מתרפקת עליו והוא נינוח ובטוח בהורות שלו, לעומת התפקוד מול מ', שם נדרש במשך שנים להוכיח כי הוא הורה ראוי".
בתגובתה חיזקה האפוטרופא לדין את דברי העו"ס בתסקיר מיום 28.5.23 כי מדובר בהורים אוהבים ואכפתיים וכי לקטינה קשר חזק ויציב עם שני הוריה.
גם בתסקיר מיום 18.12.23 ציינה העו"ס כי לאור התנגדויות האם ללינת הקטינה אצל האב ערכו ביקור בית בביתו ושיחה עם בני הבית. כאשר בבית גר האב עם בת זוג, שלושת ילדיה וקטינה משותפת להם הצעירה מהקטינה בנדון במספר חודשים.
מהביקור עלה כי האב ערוך לביקורה של בתו מ' הן מבחינה רגשית נפשית עם רצון ונפש חפצה וכן מבחינה פיזית יש בעבורה פינה בחדר ביחד עם אחותה ל' (ראה: בעמ' 3 לתסקיר).
לאחר מתן החלטתי ביום 20.7.23 (כמפורט בסעיף 5 לעיל) בה נקבע כאמור מתווה הדרגתי להרחבת הסדרי השהות כך שלאחר 4 שבועות יחלו הסדרים הכוללים גם לינה בסופ"ש אחת לשבועיים, בעדכון שהגישה האפוטרופא לדין ביום 13.11.23 אודות התנהלות הסדרי השהות בין הקטינה לבין האב, ציינה בראשית התגובה כי:
"חרף מאמצי בית המשפט הנכבד לסייע לקטינה לזכות באב מעורב בחייה, הדבר טרם צלח. נכון לכתיבת שורות אלה הקטינה אינה בקשר עם האב, כאשר כל הורה מטיל את מלוא האחריות על האחר" (ראה: סעיף 1 לתגובת האפוטרופא לדין).
עוד ציינה האפוטרופא לדין, כי ההורים התנהלו (פחות או יותר) בהתאם להחלטה מיום 20.7.23 במשך חמישה שבועות בלבד, בהם הקטינה זכתה לבלות בבית האב ב-*** ואף להכיר את אחותה למחצה.
מיום 1.9.23 עת אמורה הייתה הקטינה להתחיל ללון בבית האב שבה האם על טענותיה כי בית האב מהווה סכנה לשלומה ובטחונה של הקטינה. האם חששה לנסיעת הקטינה לביקורים בבית האב ב-*** בשל איום הטילים והאב התייאש מהתמשכות המאבק עם האם על קיום קשר משמעותי עם הקטינה.
כמו כן ציינה כי בוועדת התסקירים שהתכנסה ביום 16.11.23 ניסתה הפסיכולוגית להבין מדוע, מבחינת האם, הוספת לינה בבית האב מסכנת את הקטינה יותר מאשר ביקור ללא לינה, אולם ללא הצלחה. האם ממשיכה להתבצר בסירובה לאפשר את לינת הקטינה בבית האב, גם כאשר אנשי מקצוע, לרבות הפסיכולוגית המומחית, טוענים בפניה שוב ושוב כי זוהי טובתה (ראה: סעיפים 5-7 לעמדת האפוטרופא לדין מיום 19.11.23).
בתסקיר מיום 18.12.23 ציינה העו"ס בין השאר כי לאחר מתן החלטת בית המשפט ביום 20.7.23, התקיימו רק 3 מפגשים עם לינה אצל האב בסופ"ש, אחד מהם בחג סוכות, וכי בשל המצב הביטחוני האם חוששת לשלוח את הקטינה עם האב, ולכן לא מתקיימים הסדרי שהות סדירים.
יצוין כי למרות שהסדרי השהות לא התקיימו בהתאם להחלטתי יום 20.7.23, אף אחד מההורים לא הגיש בקשה לאכיפת הסדרי השהות שנקבעו, או לביזיון ונקיטה בסנקציות, למרות שבסיכומיהם עתה, שניהם עותרים כי יקבעו סנקציות לאכיפת ההסדרים שיקבעו בפסק הדין.
האב קיבל המלצות התסקיר האחרון מיום 18.12.23 (פורטו בסעיף 9 לעיל), אך טען כי בניגוד לטובת הקטינה ולעמדת כלל הגורמים המקצועיים, האם מטרפדת כל מהלך של האב ליצירת קשר איכותי עם בתו. כן טען, שהאם מסרבת בתוקף לאפשר לו לשהות עם הקטינה וזאת אף לכמה שעות בודדות, ומשכך, ביקש כי בית המשפט יקבע סנקציות ברורות, אפקטיביות וחד משמעיות למי מהצדדים אשר יסכל את ההחלטות השיפוטיות שיינתנו (ראה: תגובת האב לתסקיר מיום 27.12.23).
גם בסיכומיו חזר האב על כך כי מקבל המלצות התסקיר.
האם טענה כי מתנגדת נחרצות להמלצותיו, לפיהן הקטינה תפסיד לסירוגין את ימי שישי במסגרת הגן. כמו כן, טענה כי בשל רגרסיה קשה במצבה הרגשי של הקטינה בצל המלחמה והצורך במעברים ליישוב ***, בשלב זה אין כל מקום ללינת הקטינה בבית האב ויש לקבוע מפגשים עמו ללא לינה (ראה: תגובת האם לתסקיר מיום 27.12.23).
בסיכומיה לעומת זאת, קיבלה האם את המלצות התסקיר בחלקן. הסכימה כי הסדרי שהות עם האב יכללו לינה בסופ"ש אחת לשבועיים מתום המסגרת החינוכית וכי האב ישיבה לבית האם במוצ"ש.
האם סבורה כי היעדרה של הקטינה מפעילויות בגן ובעתיד מבית הספר בימי שישי יכולים לפגוע בקטינה שמצבה רגיש ומורכב ממילא ומשכך מתנגדת להסדר זה בהתאם להמלצת העו"ס. בנוסף ציינה בסיכומיה כי ככל ויקבע כי האב ייטול את הקטינה באמצע שבוע, על אף שלטענתה בתסקיר האחרון סרב לכך, מבקשת שהדבר יעשה ללא לינה כל עוד מתגורר במרחק רב מהקטינה, בעוד שבסיכומיה במסגרת תביעת האב הסכימה כי באמצע שבוע ככל שהאב מעוניין לראות את הקטינה ייקח אותה יום באמצע שבוע וישיבה למחרת למסגרת החינוך ולא ביום שישי.
האפוטרופא לדין תמכה בהמלצות התסקיר, תוך הסתייגות מהצגת ההורים כזוג המתנהל בקונפליקט גירושין ממושך. לדבריה, פרשנות זו חוטאת לאמת. תגובת האם לתסקיר כמו גם התנהלותה לאורך השנים, מלמדת כי "האם לא תשקוט עד אשר תצליח להרחיק את האב באופן מוחלט מחיי הקטינה וזאת באמצעות מניעת לינת הקטינה בביתו" (ראה: סעיף 3 לתגובת האפוטרופא לדין מיום 2.1.24, ההדגשות שלי, ח.מ.).
עוד ציינה האפוטרופא לדין בתגובתה לתסקיר, כי חילוקי הדעות בין ההורים בהתייחס ללינת הקטינה בבית האב, החלו חודש לפני פרוץ המלחמה, עת הייתה אמורה הקטינה ללון לראשונה בבית האב, בהתאם להחלטה מיום 20.7.23, וכי התנגדות האם ללינת הקטינה החלה כבר לפני ארבע שנים עת טענה כי "חוששת מאד לשלום הבת ומבוקש כי ההסדרים יתקיימו בביתה של הנתבעת, או במקום אחר בהסכמת הצדדים, ולא בבית מאהבתו", והפנתה לסעיף 44 לכתב ההגנה של האם מיום 28.11.19.
כיום כך מציינת האפוטרופא לדין, התנגדות האם נשענת על מצבה הרגשי של הקטינה, פגיעה בשגרת יומה, הימשכות תקופת מלחמה בצל אזעקות ועוד.
עוד ציינה האפוטרופא לדין בתגובתה לתסקיר כי "מבקשת לזעוק את זעקת הקטינה מ', אותה ניסתה לזעוק בדיון מיום 20.7.23 עת טענה "למה הקטינה במקרה שלנו לא זוכה לאותו אב מעורב" שזוכה בתו הצעירה של האב (מהזוגיות השנייה שלו). לדבריה, הקטינה מ' במשך שנים נאלצת להסתפק באב "מסורס" ומוחלש, נעדר הכוחות הנדרשים להילחם באם על מקום משמעותי בחייה.
לאור כל האמור, המליצה האפוטרופא לדין לאמץ המלצות התסקיר, לרבות מסגרת זמני השהות של מ' עם האב, וזאת על אף העובדה לפיה הקטינה תיעדר לסירוגין מהמסגרת החינוכית בימי שישי, הואיל ולדבריה "הרווח עולה על ההפסד".
אף חברי וועדת תסקירים היו תמימי דעים בעניין היעדרות הקטינה אחת לשבועיים מהמסגרת החינוכית: "שהיית הקטינה עם האב תורמת להתפתחותה הרגשית והנזק מהיעדרות מהגן מתגמד אל מול הרווחיות" (ראה: סעיף 10 לעמדת האפוטרופא לדין מיום 19.11.23).
בסיכומיה שבה האפוטרופא לדין וביקשה כי יינתן תוקף של פסק דין להמלצות ועדת תסקירים.
לאור כל האמור, לאחר עיון במכלול החומר שבתיקים לרבות בתסקירים, בסיכומים, ולאור המלצות ועדת תסקירים כמפורט בתסקיר האחרון מיום 18.12.23, הנתמכות ע"י האפוטרופא לדין, ומאחר ומדובר בשני הורים אוהבים ואכפתיים, ולקטינה קשר חזק ויציב עם שניהם כפי שציינו גם העו"ס וגם האפוטרופא לדין, ומאחר וזכותה של הקטינה לשני הורים מעורבים ומשמעותיים בחייה, וחיוני כי הסדרי השהות עם האב יתקיימו באופן רצוף וסדיר ואף יורחבו באופן הדרגתי (האב ציין בסיכומיו כי לאחר מתן פסק הדין שיקבע הורות משותפת ושוויונית ישוב להתגורר במרכז הארץ), נקבע כדלקמן:
האחריות ההורית לקטינה תהא משותפת לשני הוריה.
לעניין החלטות הנוגעות לקטינה בהן נדרשת עמדת האב יפעלו ההורים בהתאם למתווה כדלקמן:
האב מחויב להשיב לאם תוך 48 שעות. כמו כן, כל בקשה תישלח עם העתק לאפוטרופא לדין של הקטינה. העתק אף יישלח בתשובת האב לבקשה (סעיף 2 להמלצות התסקיר מיום 18.12.3).
הקטינה תשתלב בטיפול רגשי וההורים ישתלבו בהדרכה הורית במסגרתו (סעיף 3 להמלצות התסקיר מיום 18.12.23).
הסדרי השהות:
-באמצע שבוע – כל עוד האב מתגורר ב-*** – ייקח האב את הקטינה ביום ב' – ישירות מהמסגרת החינוכית וישיבה ל******* בשעה 19:00.
במידה ולקטינה טיפול/חוג באותו יום, באחריות האב להביאה לטיפול/חוג ובתום הטיפול/חוג לאסוף אותה ולהשיבה בשעה 19:00.
-בסופ"ש אחת לשבועיים, האב יאסוף את הקטינה ביום שישי ישירות מהמסגרת החינוכית ויחזירה במוצ"ש עד השעה 19:00.
במידה ולקטינה טיפול *** בשעה 13:00, באחריות האב להביאה לטיפול ובתום הטיפול יאספה לשהייה עמו בסוף השבוע.
בשבוע בו הקטינה לא שוהה עם האב בסופ"ש:
-כל עוד האב מתגורר ב-*** -האב ייקח האב את הקטינה באמצע שבוע ביום ב' – ישירות מהמסגרת החינוכית וישיבה ל-****** בשעה 19:00.
-האב ייקח את הקטינה ביום חמישי -יאסוף אותה ישירות מהמסגרת החינוכית ויחזירה למחרת ביום שישי עד השעה 12:00 ל-*******, וזאת עד לכניסת הקטינה לביה"ס או עד מעבר האב למרכז הארץ (מרחק שלא יותר מ-20 ק"מ ממקום מגורי הקטינה ב-******), על פי המוקדם מבין השניים.
העברת הקטינה בכל הסדרי השהות תהיה דרך הורי האב שיהוו צד שלישי, וזאת על מנת למנוע חיכוכים בין ההורים בעת השבת הקטינה, ובהתאם להמלצת התסקיר מיום 18.12.23.
עם כניסת הקטינה לבית הספר או עם מעבר האב למרכז הארץ (מרחק שלא יותר מ-20 ק"מ ממקום מגורי הקטינה ב-******) על פי המוקדם שביניהם יתקיימו הסדרי השהות כדלקמן:
בשלב הראשון למשך 3 חודשים מהמועד המפורט בסעיף 7 לעיל:
-האב ייקח את הקטינה באמצע שבוע ביום ב' ישירות מהמסגרת החינוכית וישיבה למחרת ישירות למסגרת החינוכית.
-כמו כן ייקח את הקטינה ביום ד'- ישירות מהמסגרת החינוכית וישיבה בשעה 19:00.
-כל סופ"ש שני יקח האב את הקטינה ביום שישי ישירות מהמסגרת החינוכית וישיבה במוצ"ש בשעה 19:00.
העברת הקטינה תמשיך להיות דרך הורי האב בהתאם להמלצת התסקיר אלא אם כן יגיעו ההורים להסכמה כתובה אחרת.
במידה ולקטינה טיפול/חוג בימי הסדרי השהות עם האב, באחריות האב להביאה לטיפול/חוג ובתום הטיפול/חוג לאספה לשהייה עמו בהתאם להסדרי השהות.
בשלב השני לאחר 3 חודשים:
האב ייקח את הקטינה באמצע שבוע בימים ב' ו-ד' ישירות מהמסגרת החינוכית וישיבה למחרת ישירות למסגרת החינוכית.
כל סופ"ש שני ייקח האב את הקטינה ביום שישי ישירות מהמסגרת החינוכית וישיבה במוצ"ש בשעה 19:00.
העברת הקטינה תמשיך להיות דרך הורי האב בהתאם להמלצת התסקיר אלא אם כן יגיעו ההורים להסכמה אחרת.
במידה ולקטינה טיפול/חוג בימי הסדרי השהות עם האב, באחריות האב להביאה לטיפול/חוג ובתום הטיפול/חוג לאספה לשהייה עמו בהתאם להסדרי השהות.
ככל שלא תתקיים מסגרת חינוכית (חופשות, שביתות, הילדה לא חשה בטוב) זמני השהות יתקיימו כסדרם עם האב. האב ייקח ישירות מבית האם בשעה 8:00 בבוקר וככל שההסדרים כוללים לינה ישיבה לבית האם בשעה 8:00 בבוקר למחרת.
חלוקת החגים – תהא בהתאם למפורט בסעיף 3 להמלצת העו"ס בתסקיר מיום 28.5.23.
חופש גדול- (יחשב מתום המסגרת החינוכית) הסדרי השהות בחופש הגדול יהיו בהתאם להסדרי השהות הנוהגים (ויהיו משעה 8:00 בבוקר עד השעה 8:00 למחרת ככל שההסדרים כוללים לינה).
בנוסף, כל אחד מההורים יוכל לצאת לחופשה עם הקטינה למשך 4 ימים בתיאום עם ההורה האחר ובעדכון בכתב של חודש מראש.
מגיל 6 תתאפשר יציאה רצופה לחופשה עם הקטינה של עד שבוע ימים בתיאום עם ההורה האחר ובעדכון בכתב של חודש מראש.
בשלב זה ומשעד כה לא פנה אף אחד מהורים בבקשה לקביעת סנקציות למרות שהסדרי השהות לא התקיימו בהתאם להחלטתי מיום 20.7.23 לא מצאתי לקבוע סנקציות.
ואולם ככל ומי מהורים לא ימלא אחר הסדרי השהות כלשונם בהתאם לפסק הדין רשאים יהיו ההורים לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לנקיטה בסנקציות במסגרת דיונית מתאימה.
סמכויות העו"ס לשינוי הסדרי השהות יוותרו על כנן למשך שנתיים נוספות.
בנסיבות העניין, נוכח התוצאה אליה הגעתי ועל מנת שלא להסלים הסכסוך בין הצדדים לא אעשה צו להוצאות, כל צד יישא בהוצאותיו.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ולאפוטרופא לדין ותסגור התיקים.
ניתן היום, ט' אדר א' תשפ"ד, 18 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.
