בפני
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה
התובע / הנתבע/ האיש:
ג.ר. ת"ז ——–
ע"י ב"כ עוה"ד חלי רופא
נגד
הנתבעת / התובעת/ האישה:
א.ר. ת"ז ——–
ע"י ב"כ עוה"ד רוני קנובל
החלטה
בפניי טיעוני הצדדים בדְבר הצורך, אם לאו, במינוי רואה חשבון כמומחה בית המשפט לשם עריכת חוות דעת בנוגע לאיזון המשאבים בין הצדדים במסגרת תביעת האיש לביטול הסכם ממון שנחתם בין הצדדים ביום 2022.xx.xx ואושר וגם קיבל תוקף של פס"ד ביום xx.xx.2022 (להלן: "הסכם הממון"). להשלמת התמונה יצוין כי האישה עתרה בתה"ס 35678-05-22 לאכיפת הסכם הממון.
1. מטעם האיש נטען כי על פי חוו"ד מומחה בית המשפט ד"ר עמיקם טל נושאת תאריך 09.02.2023, האיש חתם על הסכם הממון תוך ניצול מצבו הנפשי הקשה "מול הנחישות והרוע של הנתבעת". נטען כי חוות הדעת מאשרת את טענת האיש כי בעת החתימה על הסכם הממון, לא יכול היה לדעת או לחשב כלכלית על מה הוחתם ועל מה ויתר.
נטען כי חשיבות הבנת התמונה בכללותה נועדה לדעת את היקף המחלוקות ובהתאמה להביא לצִמצומם וללא ידיעת התמונה בכללותהּ והסכום שבמחלוקת, לא ניתן יהיה לסייע לצדדים להגיע להסכמות, לנהל מו"מ או גישור והצדדים "מפסידים" בהליך הקשור בדיני נפשות את יכולתו של ביהמ"ש להביאם להסכמות ולחסוך לצדדים ולילדיהם הליך קשה וארוך.
נטען כי מאחר וטענות האישה הן שההסכם לא רק שאינו מקפח את האיש אלא מיטיב עמו, מינוי רואה חשבון יאשר או יפריך טענתה זו. האיש הזכיר כי לטענתו, ההסכם מקפחוֹ בסך 2-3 מיליון ₪ לכל הפחות, בעוד האישה חזרה וטענה מספר פעמים כי האישה היא זו שוויתרה וההסכם מיטיב עם האיש.
עוד נטען כי מינוי מומחה יאזן את העליונות הדיונית / עובדתית שעומדת לאישה אשר רק בידיעתה היקף הסכומים עליהם ויתר האיש, בעוד בידי האיש השערות בלבד. וגם נטען כי גובה הוויתור שיכול ויתברר בסיוע חווה"ד יש בו לתמוך בטענת האיש או לשלולהּ שכן ככל והוויתור גבוה יותר, כך קיים סיכוי רב יותר כי האיש לא ידע על מה הוא ויתר – ולהפך.
האיש הוסיף וטען כי ברור שהתנגדותהּ של האישה למינוי רואה חשבון היא מהחשש כי היקף העיוות שיצרה בניצול מצבו של האיש יְצא לאור. נטען גם כי לחווה"ד חשיבות בנוגע לתביעות המזונות התלויות ועומדות לשם קביעת דמי המזונות אשר נקבעים על-סמך יכולתם הכלכלית של הצדדים.
בשולי הטיעונים נטען כי טענת האישה לפיה יש לשוּם גם את המרפאה של האיש אשר אינה פעילה, דינהּ דחיה וזאת מאחר ובעת שנחתם הסכם הממון – המרפאה כבר לא הייתה קיימת, והתובע סיים את הקריירה שלו כרופא גניקולוג מעת שהתפרסמה הידיעה הראשונה אודותיו.
בית המשפט התבקש להורות על מינוי מומחה אשר יערוך חוו"ד בנוגע לאיזון המשאבים בין הצדדים ממועד הנישואין ועד מועד הקרע.
2. מטעם האישה נטען כי האיש לא הפנה לאסמכתא משפטית אחת בה מוּנה מומחה חשבונאי כאשר בין הצדדים היה קיים הסכם ממון מאושר ותקף, וכי ראשית יש להכריע בתביעת האיש לביטול הסכם הממון בטרם איזון המשאבים, ואין לרתום את העגלה לפני הסוסים.
נטען כי הסכם הממון קבע הפרדה רכושית בין הצדדים ובית המשפט שאל את האיש על-כך ישירות באולמו, עובר לאישור ההסכם ומתן תוקף של פסק דין.
האישה הפנתה לפסיקה שדנה באופן איזון המשאבים וטענה כי ראשית יש לקבוע האם קיים הסכם ממון, לאחר מכן את מסת הנכסים לאיזון ושווייָם.
נטען כי לאיש אין כל זכות בזכויות האישה אלא אם יבוטל ההסכם, ומינוי מומחה בשלב זה, ללא שוּמת נכסי קריירה ומוניטין של שני הצדדים, אין בה לסייע גם לא לבדיקת הטענה בדְבר בטְלות הסכם הממון.
נטען כי כאשר נטענת טענת עושק הרי שיכול ושווי הזכויות הסוציאליות עליהן ויתרו הצדדים נועדה לתת לבחון עד כמה גרועים תנאֵי ההסכם, ולשם זאת בלבד, ואין לעשות כן בטרם תיבחן מצוּקת האיש הנטענת – שכן התנאים הקבועים בסעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 הם תנאים מצטברים.
נטען כי המומחה הרפואי טרם השיב לשאלות ההבהרה ומצבו הנפשי הקשה הנטען של האיש אינו עולה לכדי אי-כשירות ומדובר במדרון חלקלק.
עוד נטען כי על פי חוות הדעת, לאיש הפרעת הסתגלות וחוסר עניין ורצון לעסוק בהסכם הממון ולא אי-כשירות. בהמשך נטען כי יש למנות מומחה שישום גם את הזכויות הסוציאליות שצברה האישה וגם את שווי המרפאה שהקים האיש ערב אישור ההסכם ובטרם הופסקה פעילות המרפאה.
וגם נטען כי אם לא יוגשו כתבי אישום כנגד האיש, הוא יוכל לחזור ולשקם את המרפאה הגניקולוגית ואם היו נפרדים הצדדים ללא הסכם, האישה הייתה זכאית הן לכספים ששימשו למימון הגנתו המשפטית של האיש, הן לכלי-הרכב והן למחצית שווי המרפאה – ואין להשית עליה את ירידת שווי המרפאה כפי שנעשה במקרה של חובות אישיים מובהקים כגון הימורים או פילגש.
האישה הדגישה כי היא מתנגדת להערכת שווי המרפאה ובדיקת הוויתורים, וטענה כי ממילא זכויות האישה הן זכויות עתידיות שיתגבשו רק בעוד 4 שנים וישולמו כגִמלה חודשית (האישה בצבא קבע), ועל-כן האיש הטעה את בית המשפט כאשר טען לפערים של מיליונים.
בית המשפט התבקש שלא למנות מומחה חשבונאי.
3. לאחר שבחנתי טענות הצדדים אני מקבלת עמדת האיש.
4. לטעמי יש מקום למינוי מומחה חשבונאי מטעם בית המשפט על-מנת שייתן חוות דעתו בדְבר איזון המשאבים בחלוקה שווה, של כל נכסי הצדדים וחובותיהם, נכון למועד החתימה על הסכם הממון וזאת נכוח טענות האיש לעושק, ניצול ונסיבות החתימה על הסכם הממון ואישורו. יוער כי בתביעת האיש טענות נוספות לפגם ברצון.
5. אדגיש כי אין המדובר בחוות דעת לאיזון משאבים סופי ומוחלט (שכן למשל אם אדרש לכך יכול ויהא מקום לבחון את השפעת העובדה שהמרפאה הפסיקה פעילותהּ לחיוב או לשלילה או לאיזון בלתי שוויוני, כפי טענת האישה, בהשוואה לחוב הימורים וכד'), אלא מדובר בחוות דעת אשר נועדה לתמוך בטענה כי "תנאי החוזה גרועים במידה סבירה מן המקובל" – שזהו היסוד האובייקטיבי של עילת העושק וטענת האיש לפגם ברצון. ראו בהקשר זה תמ"ש (כפר סבא) 3351/07 מ.נ.' נ' מ.א.ר. מיום 08.03.2009 שם, בסעיף 31, כב' השופט וייצמן זקף לחובתו של התובע את העובדה על כך שלא הביא חוות דעת להוכחת סכום שווי הדירה עליה ויתר. דברים דומים נאמרו בתמ"ש (כפר סבא) 28977/02 פלונית נ' פלוני עמ' 16 לפסק הדין.
6. עילת העושק מורכבת מיסודות סובייקטיביים ויסוד אובייקטיבי. היסודות הסובייקטיביים הם קיומהּ של מצוקה וניצול המצוקה, ואילו היסוד האובייקטיבי הוא תנאֵי החוזה. מדובר בתנאים מצטברים (ר' גבריאלה שלו, דיני החוזה – חלק כללי לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי, עמ' 348-350 וגם בע"מ 2526/13 פלוני נ' פלונית מיום 26.05.2013 פסקה ז' לפסק הדין).
7. נכון לעת הזו, בפניי חוות דעת מומחה בית משפט שמסקנתו היא כי בעת החתימה על ההסכם, מצבו הנפשי של האיש לא אִפשר לו לבחון את תנאֵי החוזה ובאותה עת, בשל מצבו זה והנסיבות, נתן באישה אמון מוחלט כי ההסכם נועד לטובת הילדים המשותפים לצדדים, ולא יכול היה, נפשית, לבחון תנאיו. כך נכתב שם:
"להערכתי, טיב מצבו הנפשי של תחושת התרסקות החיים האישיים שלו, אובדן מוחלט של ביטחון עצמי, הישענות על החלוטתיה של א' אשר עושה כמותו בטובת הילדים, תחושת תלות שלו וקשי להחליט תוך אי-פניות ואי-רצון לבדוק, לבקר ולשפוט את נושא אותו מסמך – לא בעת שחתם עליו בביתו ולא בעת שחתם עליו בבית המשפט. בשני המצבים, לא היה לטעמי, במצב נפשי רגיל של אדם החותם על חוזה בעל משמעות עבורו ובשל חולשתו הנפשית-רגשית ומצבו המיוחד אז, מסר את ההחלטה לאחרים וויתר על חלקו בהתעמקות ובדיקה על אותו מסמך, עליו חתם תוך חוסר עניין וחוסר רצון להתעסק במסמך אשר הושם בפניו. זאת, בעיקר תוך אמון מחלט, כי הדבר משקף את טובת הילדים כמרכיב מרכזי של אותו הסכם ממון".
מסקנת חוות דעת זו, מהווה ראיה לכאורה בקיומם של היסודות הסובייקטיביים, קיומה לכאורה של מצוקה ולכאורה ניצולהּ.
8. ואילו את היסוד השלישי שעניינו תנאֵי החוזה יש לבחון אותו נכון למועד החתימה על החוזה, לפי בדיקת הסכומים או הנכסים עליהם ויתר האיש.
9. מידע זה, אינו עולה מהסכם הממון עצמו. הסכם הממון אינו מפרט סכומים ואינו מציק את שווי הנכסים שכל אחד מהצדדים מקבל לפי הסכם הממון. הסכם הממון מציג עקרונות של הפרדה/בעלות בנכסים. על כן המידע הרלוונטי, שווי חלקו של כל אחד מהצדדים לחוזה, ושווי הוויתור שוויתר, אם ויתר מי מהצדדים, יכול להיות מובא בפני בית המשפט באמצעות חוות דעת אקטוארית שעל בסיסה ניתן לבדוק האִם "תנאֵי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל" אם לאו, שכן תונח מפה כלכלית מלאה למועד הסכם הממון.
10. לא זו אף זו אלא שהנחת מידע עדכני ומדויק בפן החשבונאי הוא נדבך חשוב ודרוש להכרעה בבית המשפט לענייני משפחה, בפרט בסכסוך בין בני-זוג, הן על-מנת לאפשר לבית המשפט לנסות ולסייע לצדדים להגיע להסכמות, הן על-מנת לקצר את ההליך המשפטי על-ידי צמצום פלוגתות.
11. להסר ספק אדגיש כי איני קובעת, בשלב זה מסמרות במחלוקת האִם אכן קיימת מצוקה והאִם מצוקה זו נוּצלה בעת החתימה על הסכם הממון. חוות הדעת היא ראשית ראיה, המומחה טרם נחקר (אם יוזמן לחקירה) וטענות הצדדים בעניין זה יבחנו.
קבעתי אשר קבעתי מאחר ומדובר בתנאים המצטברים של סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 וגם על מנת שהמפה הכלכלית המלאה תסייע לנסות להביא הצדדים לידי הבנות. מדובר בהורים לקטינים. אם הסכם הממון יבוטל ההליך המשפטי, יתארך, שכן לאחריו יבחנו שאלתו בנוגע לאופן קיום האיזון וכו'. כבר כיום בהליכים הקשורים, במיוחד נוכח הנסיבות החריגות כאן, עולה המצוקה של הקטינים והפגיעה בקשר הורה-ילד. מחובתו של בית המשפט לענייני משפחה לקדם, הבנות והסכמות בין בני משפחה ועל אחת כמה וכמה בין הורים לקטינים וזאת בכדי שניתן יהא לשמור על קשר טוב ומטיב של הורה-ילד מה שישמור על שלמות נפשם של קטינים שכן הוריה יוכלו להפנות זמנם ומרצם לשמירה על טובתם של קטינים תחת מאבק משפטי, רכושי, ארוך.
12. לאמור יש להוסיף, כפי שציינתי בהחלטתי מיום 19.01.2023, האישה, במסגרת טענותיהּ לעניין מועד הקרע, העלתה טענות עובדתיות הסותרות את לשון הסכם הממון. עוד יש להוסיף כי יש ממש גם בטענה כי לשם הכרעה בתביעות שהגישו הצדדים בעניין מזונות, יש משמעות להיקף רכוש של כל אחד מההורים על-מנת להכריע בחלוקת נטל המזונות ביניהם. אזכיר כי שני הצדדים הגישו תביעות למזונות קטינים, תלה"מ 35624-05-22 תביעת האישה למזונות קטינים ותלה"מ 50387-07-22 תביעת האיש למזונות קטינים.
13. על כן אני מורה על מינוי רואה החשבון ירון ואקנין כמומחה מטעם בית המשפט על מנת לערוך חוו"ד בנוגע לאיזון משאבי הצדדים מיום הנישואין ועד ליום החתימה על ההסכם xx.xx.2022 וגם ליום xx.xx.2013, מועד שנטען על ידי האישה כי לפיו יש לבחון את מסת הנכסים לאיזון וזאת מבלי לקבוע מסמרות בטענות הצדדים בעניין זה.
לא מצאתי להורות על מועד נוסף שנקבע בהחלטתי מיום 19.1.23 וזאת נוכח כי חוות הדעת נועדה לבחון כאמור את היסוד האובייקטיבי של עילת העושק בהינתן המצב נכון למועד החתימה על ההסכם, ולא איזון משאבים סופי למועד ספציפי.
בהינתן שחוות הדעת היא למועד שנטען על ידי האישה (29.11.2013) על מנת לתמוך בטענתה כי יש לדחות טענות האיש, בשכר המומחה יישאו הצדדים בחלקים שווים.
צו מינוי פורמאלי ייחתם בנפרד.
האישה תשלם לאיש הוצאות בקשתו זו סך 3,500 ₪.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני הגהה ועריכה.
המזכירות תמציא לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, ז' ניסן תשפ"ג, 29 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.
