תלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד.
בפני: כב' השופט הבכיר, אסף זגורי
תובעת/אשה/אס
ל.ד.
ע"י ב"כ עוה"ד אורי נבו
נגד
נתבע/איש/אב
א.ד.
ע"י ב"כ עוה"ד רות דיין וולפנר
בעניין הילדים : פלוני יליד 23.9.2003
אלמוני יליד 11.4.2011
מספר בקשה:6
החלטה בבקשת מזונות זמניים
מערכת יחסים בין בני זוג לשני ילדים (קטין ובגיר) עולה על שרטון, אך הם ממשיכים לחיות
תחת קורת גג אחת ללא שיתוף כלכלי. האם לחייב האב לשלם לאם מזונות למרות טענותיו כי
הוא זן את ילדיו במישרין?
א. רקע בקליפת אגוז:
1. לפניי תביעה למזונות ובצדה בקשת פסיקת מזונות זמניים (עבור הילדים) אותה הגישה
התובעת כנגד הנתבע.
2. המדובר על בני זוג יהודים שנישאו זל"ז ביום 10/1/2002 ונולדו להם 2 ילדים משותפים
אלמוני שהוא בגיר ועומד להתגייס לשירות צבאי ופלוני שהוא קטין יליד 7/4/2011.
3. דרכם המשותפת של הצדדים הגיעה לסיומה כאשר התובע עתר לפירוק שיתוף בדירת
המגורים וביקש לסיים את מערכת הנישואין והתובעת לא מתנגדת לכך.
4. חרף העובדה ששני הצדדים מבינים שדרכם המשותפת כבני זוג הגיעה לסיומה הם עדיין
חולקים מגורים באותה דירה, כאשר כל אחד מהם גר בקומה אחרת, ככל הנראה לא
מתקשרים כמעט בכלל (ואם כן, באמצעות הילדים) ויש צורך להסדיר את המשך ניהול
משק הבית המשותף עד אשר תיעשה הפרדה פיזית מוחלטת במובן זה שלכל אחד מהם
יהיה משק בית משלו (אף אחד מהצדדים לא מסכים לעזוב את דירת המגורים בשלב זה
ויש גם מחלוקת לעניין אופן ועיתוי פירוק השיתוף בדירה).
1 מתוך 14
1234567
860
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
22222
25
26
27
29
29
28
תלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד.
ב. טענות התובעת:
5. לטענת התובעת, היא עצמאית בתחום הדרכת כושר, הן בקרב מוסדות (***ואח') והן
בקרב פרטיים (חלק מהבית המשותף משמש לה כסטודיו לשם כך) והשתכרותה כולה
מדווחת לרשויות המס ואינה עולה על 6,000 ₪ 6,500 ₪ בחודש נטו (8000 ₪ ברוטו).
לתמיכה בטיעון זה צירפה התובעת הרצאת פרטים ואישורי רואה חשבון (דויים עבור שנת
2020 (5,500 ₪ הכנסות עבור שנה שלמה) ומאזן בוחן עבור חלק משנת – 2021 (הכנסות
בסך 58,000 ₪ עבור 7 חודשים ראשונים של 2021)), דפי חשבון, דפי כרטיס אשראי ועוד.
₪14,784)
6. באשר להשתכרות הנתבע, התובעת טוענת כי הוא משתכר כ-30,000 ₪ מגמלה שמקבל
מצהייל (15,371 ₪ בחודש) וממשכורת שמקבל ממקום עבודתו הנוכחי ***
בחודש). עוד היא טוענת כי הנתבע העביר ומשך מחשבונות בנקים משותפים ופרטיים
מעל 2,000,000 ₪ במהלך השנתיים האחרונות ללא שיש לה מושג עבור מה וייתכן כי
מדובר בהברחת כספים.
7. התובעת עותרת לחייב את הנתבע לשלם מזונות קטינים בסך 12,000 ₪ בחודש (ראו
סעיף 15 לכתב התביעה). זאת היא מבססת על הטיעון שהוצאות החזקת הבית ומשק
הבית והכלכלה מגיעות לסכום זה לפי קבלות ואסמכתאות שהציגה (ראו גם סעיף 72
לבקשת מזונות זמניים). עם זאת במהלך הדיון נטען כי ההוצאות של הקטינים מגיעות
כדי 9,000₪ עד 10,000 ₪ (ראו בעמ' 2 שורות 6, 8 לפרוטוקול).
8. התובעת מציינת, כי מדובר במשפחה שחיה ברמת חיים גבוהה לאור ההשתכרות לעיל
ובשים לב לאורח חיים בעבר ולא ניתן לסמוך על שיקול דעתו בעניין התרומה הכספית
למשק הבית, שעה שהוא החליט על דעת עצמו שלא לזון את ילדיו ו/או להשתתף במשק
הבית.
9. התובעת הוסיפה בדיון קדם המשפט כי היא זו שמכינה ארוחות צהריים לילדים בבית,
שוהה בו רוב שעות היום, כאשר הנתבע עובד רוב שעות היום מחוץ לבית ואינו מודע
לצרכי הילדים והבית.
ג.
טענות הנתבע:
10. הנתבע מצדו טוען כי התביעה מופרכת, מיותרת ומוגזמת וכי התובעת מטעה את בית
המשפט.
2 מתוך 14
2
12
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
24
25
26
27
28
29
30
31
33
34
35
2222222222222322
17
18
19
20
21
2
3
4
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד.
43. בנסיבות אלו ותוך שאני לוקח בחשבון הוצאות נמוכות יחסית בסעיף הדיור, סבורני כי
נכון בשלב זה לקבוע את צרכיהם השוטפים של שני הקטינים בסך של 5,300 ₪ לפי
הפירוט לעיל (ללא חינוך). אשוב ואציין כי סכום זה אינו כולל את דמי המדור ואחזקתו
בו נושא האב לבדו והוא תקף כל עוד הצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת. בנוסף יש
לקחת בחשבון כי אחד הילדים אמור להתגייס לשירות צבאי בקרוב ולפחות הוצאות
הכלכלה והביגוד אמורות לפחות משמעותית בשל כך.
5
7
8
69
9
10
11
12
13
14
15
16
השתכרות הצדדים :
44. יחס ההכנסות נע בין 64% האב 36% האם לפי גרסת הנתבע, לבין 84% האב ו- 16%
האם לפי גרסת התובעת. אציין כי אף אם הייתי נכון לקבל את עמדתו של הנתבע בדבר
הכנסות האם, הרי שגם על הצד הגבוה הרי שהאב משתכר פי שניים מהאם. כפי שניווכח
בהמשך, טענות האם נראות מסתברות יותר מטענות האב.
17
18
19
20
21
45. אמנם יש קושי לקבוע בשלב זה של דיון בבקשת מזונות זמניים, האם אכן יש לאם
הכנסות לא מדווחות ו/או האם הכנסותיה מגיעות כדי 18,000 ₪ בחודש כנטען על ידי
האב אך אראה להלן כיצד טענת הנתבע, כי האם משתכרת 18,000 ₪ בחודש אינה נכונה
ואף מטעה. לצורך ההמחשה אניח כי כל ההפקדות של התקבולים בחשבון המשותף הם
תקבולי העסק של התובעת (למעט הפקדות שכרו וזיכויים בגין החזר הלוואה).
46. עיון בדפי חשבון בנק משותף ביחס לשנת 2020 עולה כי לתובעת הכנסות מצרפיות בסך
70,000 ₪ לתקופה של 5 חודשים (באוגוסט 17200, בספטמבר 14300 ₪, באוקטובר
16373 ₪, בנובמבר 14880 ₪, בדצמבר 7872 ₪). בחישוב ממוצע מדובר בהכנסות בסך
14,000 ₪ בחודש.
47. עיון בדפי חשבון בנק משותף בין ינואר 2021 לבין אוגוסט 2021 עולה כי הכנסות התובעת
עמדו על סך מצרפי של 130,568 ₪ ובממוצע חודשי 16,321 ₪ בחודש (48,000 ₪ בינואר,
12,865 בפברואר, 9,438 ₪ במרץ, 10,120 ₪ באפריל, 4,542 ₪ במאי, 17,190 ₪ ביוני,
13,542 ₪ ביולי, 14,871 ₪ בחודש אוגוסט).
48. מכאן שטענת הנתבע שלתובעת הכנסות מצרפיות שנתיות בהיקף של כ-129,000 ₪ אינה
תלושה מהמציאות ואכן יש פער בין שורת ההכנסות בדיווחי רואה חשבון שצורפו לכתב
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
2222222222
11 מתוך 14
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד.
התביעה לבין גובה התקבולים בפועל. אלא שעדיין אין מדובר בהכנסה יינקייה/נטויי
ויומחש להלן כיצד טיעון הנתבע שגוי ומטעה.
התובעת היא עוסק מורשה. הכנסותיה אינן יינטויי. היא משלמת מעיימ, מס הכנסה
וביטוח לאומי. הפחתת מע"מ בשיעור 17% מהכנסותיה מעמידן על כ-110,000 ₪.
הוצאותיה השנתיות לפי דניים רואה חשבון שצירפה מגיעות כדי 22,000 ₪ בשנה. מכאן
שנותר מההכנסה לעיל כ-90,000 ₪. מסכום זה יש לנכות מס הכנסה וביטוח לאומי. לא
ברור מכתב התביעה ונספחיו מהם הסכומים שמשולמים לרשויות המס וביטוח לאומי.
יש להניח כי להכנסה עד 75,000 ₪ אמורה התובעת לשלם מס שולי בהיקף 10% ובין
סכום זה ל-104,000 14%, כלומר ניתן להעריך תשלומי מס הכנסה שנתיים בכ-11,500
₪ בשנה (ולכן ההכנסה הנקייה היא כ-78,500 ₪ בשנה וכ-6,541 ₪ בחודש). דמי הביטוח
הלאומי וביטוח הבריאות מוערכים בכ-650 ₪ בחודש (סימולטור מלייל במרשתת).
מחישוב זה (שהוא תלוי הערכות רבות בשל חסר בנתונים ללא התחשבות בנקודות זיכוי,
הפרשות לקרן השתלמות וקרן פנסיה), ניתן להעריך הכנסתה החודשית הממוצעת של
התובעת בין 6,000 ₪ בחודש לבין 6,500 ₪ בחודש באופן מאוד דומה להצהרתה בכתב
התביעה ובהרצאת הפרטים ולכן טיעון הנתבע לעניין השתכרותה (נטו) של התובעת נדחה
בשלב זה.
49. הכנסת האב לפי תלושי השכר שצירף, הרצאות הפרטים וחישוב ממוצע של תקבולי
משכורות לחשבון הבנק המשותף מאז אוגוסט 2020 ועד אוגוסט 2021 הינה 350,377 ₪
ובממוצע חודשי מדובר ב-29,198 ₪.
50. חישוב יחס ההכנסות של הצדדים :
29,198 ₪ האב
+
6,500 ₪ האם
35,698 ₪ מצרפי.
29,198/35,698 = 81.7% האב (בעיגול 82%).
6,500/35,698 = 18.3% האם (בעיגול 18%).
51. לפיכך, חלקו של הנתבע במזונות הילדים לפי צרכיהם, כפי שפורטו לעיל הוא 4,346 ₪
(בעיגול 4,350 ₪ (לפי תחשיב: 5,300* 82%).
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
222222222222-2
12 מתוך 14
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד.
בהתחשב בכך שהנתבע גר בבית ואין לו הוצאות על משק בית אחר ולאור גובה שכרו, ברי
כי מדובר בהוצאה שהוא יכול וצריך לעמוד בה מצד אחד ואין בה כדי לפגוע ביכולתו
לספק במישרין צרכים נוספים של הילדים מצד שני.
בנוסף, בית המשפט סבור כי מדובר בתוצאה שיש בה להבטיח המשך רמת חיים של
הילדים והוריהם ללא פגיעה מטלטלת מדי במי מהם ותוך שמירה על יחסי הכוחות
מבחינה כלכלית בין ההורים. ראינו כי קיים פער כלכלי עצום בהכנסות השוטפות של
הצדדים ואין סיבה שבשל הפירוד הכלכלי, לא תוכל האם שהיא בן הזוג הביתי יותר
להמשיך ולספק לילדיה אותה רמת חיים כבעבר עד להפרדת המגורים וכן הסדרת הפירוד
הכלכלי (איזון פנסיוני).
ח. סיכומה של החלטה:
52. ראינו כי הגם שבני הזוג חיים תחת קורת גג אחת הם למעשה זוג "בפירודי. הם אינם
מנהלים חשבון משותף או חשבון ייעודי להוצאות הבית והילדים ועניין זה מצריך הסדרה
באמצעות צו שיפוטי מתאים. אמנם הנתבע משלם הוצאות החזקת מדור אך ביחס
לרכיבים אחרים של משק הבית, ניכר כי העול המרכזי הוא לפתחה של התובעת.
53. במצב דברים זה נעשה שימוש בפרמטרים שנקבעו בפסיקה בדבר התחשבות בפערים
הכלכליים העצומים שבין בני זוג כהצדקה לפסיקת מזונות זמניים באופן שבן הזוג
ייהחלש" מבחינה כלכלית אשר גם משמש כבן זוג ביתייי והורה מרכז של הוצאות
כלכלה, יקבל דמי מזונות שיאפשרו לו לכלכל את עצמו ואת הילדים ברמת החיים לה
הורגלו. פסיקת מזונות זמניים שכזו מצמצמת פערים כלכליים בין הצדדים מצד אחד,
מקרבת ערכים של שוויון כלכלי ושוויון במימוש האחריות ההורית שכן, מצד שני היא לא
פוגעת בזכותו וחובתו של בן הזוג המשלם לספק צרכים נוספים של הילדים במישרין כפי
שנהג ערב חיובו וזאת לאור רמת הכנסותיו.
54. בנוסף, פסיקת מזונות זמניים בנסיבות אלו מתיישבת עם החובה של בית המשפט להגן על
בן הזוג החלש בסכסוך הגירושין באמצעות סעד זמני מתאים עד להסדרת הגירושין. זאת
בהתאם להנחיית דויים ועדת שיפמן והפסיקה (ראו: בעיימ 919/15 פסקה 70, 130-133
לפסק דינו של השופט פוגלמן וכן ראו דברי השופט דרורי (בבר"ע (יר') 1081/05 פלוני נ'
אלמוני [פורסם בנבו] (8/8/2006), רמייש (יר') 17320-10-16 פלונית נ' אלמוני [פורסם
בנבו] (12/12/2016)) ודברי השופט שוחט ברמייש (ת"א) 20273-03-21 נ.ע. נ' י.ע. [פורסם
בנבו] (10/6/2021)). בפסיקה לעיל נקבע כי חובת בית המשפט לשקוד שמצבם של בני הזוג
יהיה כמה שיותר דומה למצב ערב הפירוד מבחינה כלכלית על מנת לא ליצור פערי כוחות
משמעותיים מבחינה כלכלית בעת ניהול הליך הגירושין וכחלק מהקדמה לכך שמצבם של
הצדדים יהיה שוויוני בסיום הנישואין בעקבות הגירושין. אמנם מדובר בדברים שנאמרו
19
20
21
23
24
25
22222
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
13 מתוך 14
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
22222222
27
28
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד.
ביחס לפסיקת מזונות אשה ובמקרה שלפניי אין תביעה או עתירה למזונות אשה אלא
למזונות קטינים, אך כאשר פערי ההכנסות בין הצדדים כה משמעותיים, שיקול זה של אי
השוויון פערי הכוחות במו"מ בין ההורים לקראת הסדר הגירושין, צריך גם צריך שיילקח
בחשבון במסגרת סעד זמני למזונות ילדים (ראו היישום גם בפסיקת השופט דרורי
ברמייש (יר') 17320-10-16 לעיל)).
55. לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, אני מחייב האב הנתבע להמשיך לשלם כל הוצאות החזקת
הדירה במישרין וכן לשלם לאם סכום 4,350 ₪ בחודש החל מיום 1/1/2022 ובכל 1 לחודש
שלאחריו עד למועד גיוסו של הבן הבגיר לשירות צבאי. מהחודש הראשון לאחר שהבן
הבגיר יתגייס לשירות צבאי אני רואה לנכון להפחית החיוב במזונות לכדי 3,350 ₪
בחודש וזאת עד מתן החלטה אחרת או פסק דין.
56. בהוצאות חינוך שוטפות וחריגות יישאו הצדדים לפי יחס ההכנסות לעיל.
57. קצבת הילדים תועבר לאם בנוסף לדמי המזונות ולא תפחית מהם.
58. סכומי מזונות ממועד הגשת התביעה (אוגוסט 2021) ועד חודש דצמבר 2021 (21,730 ₪)
בניכוי תשלום חד פעמי בסך 5000 ₪ ששילם הנתבע ישולמו לתובעת בשלושה תשלומים
שווים עוקבים ורצופים של 5,576 ₪ כל אחד מהחל מתשלום מזונות חודש ינואר 2022.
59. ראוי כי בייכ הצדדים ינהלו מויימ לעניין מזונות הקטין הקבועים על בסיס החלטה זו.
ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים.
ניתנה היום, ד' טבת תשפייב, 08 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
אסף זגורי, שופט בכיר
14 מתוך 14
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד.
11. לדבריו דפי חשבון מצביעים על הפקדות האישה בסך 128,000 ₪ בשנת 2021 כולל מענקי
קורונה ולא כפי שהתובעת טענה (58,000 ) ו-173,000 בשנת 2020. לדבריו היא לא
מסרה הסבר לפער בין טבלת ההכנסות שלה כפי שצירף לכתבי טענותיו לעומת טענותיה
בדבר השתכרות פחותה ויש בכך להטיל ספק במהימנות טענותיה.
12. בהמשך לכך טען כי לא כל הכנסות התובעת מדווחות לרשויות המס וייתכן שהיא
מעלימה הכנסות שמקבלת מגורמים שונים באופן פרטי (טענה שהוכחשה על ידי התובעת
בקדם המשפט). על כן לדבריו יש לקבוע כי הכנסתה החודשית אינה 6,000 ₪ בחודש כפי
טענתה אלא 18,000 בחודש (סעיף 12 לכתב ההגנה).
13. הנתבע טוען כי הוא גר תחת קורת גג אחת עם התובעת וכי היא זו שאינה נושאת כלל
בהוצאות משק הבית. בסעיפים 43-44 לכתב ההגנה טוען הנתבע לעניין הכנסתו כי היא
נאמדת בכ-28,000 ₪ בדומה לטענות התובעת בהקשר זה (14,000 ₪ מ*** ועוד 16,000₪
18
19
20
21
24
25
26
27
28
29
30
31
33
34
35
22222222222222322
פנסיה).
14. הנתבע מוסיף כי עתירה בסך של 12,000 ₪ למזונות של שני ילדים שרק אחד מהם קטין
הינה מופרזת לכל הדעות ומוגזמת ואין להיענות לה.
15. הנתבע טוען כי הלוואת המשכנתא משולמת מהחשבון המשותף וכי הוא נושא בהוצאות
החזקת הבית כגון חשמל, טלפון בזק וכבלים. הארנונה לשנה זו כבר שולמה. לדבריו
התובעת אינה משתתפת בהוצאות אלה ויש לחייבה בהן.
16. לעניין הוצאות כלכלה טוען הנתבע כי הוא עורך קניות שבועיות במרכולים עבור צרכי
הבית. עוד טען כי הוא רוכש מוצרי ביגוד והנעלה לילדים בעצמו. לפיכך הוא אינו רואה
כל מקום מדוע יחויב במזונות ובוודאי לא בשיעור המבוקש על ידי התובעת.
17. בדיון קדם המשפט הוסיף ופירט הנתבע בהקשר זה כי בעבר ביצע קניות ביגוד עם
התובעת ו/או כי כאשר היה נוסע לחו"ל היה מביא עמו בגדים לילדים. לעניין הכלכלה
טען כי גם הוא קונה מצרכים, הגם שלא חלק על כך כי התובעת היא זו שמבשלת ויודעת
המצרכים הנדרשים או כי היא זו ששוהה יותר עם הילדים בבית.
ד.
הצגת קשיי ההכרעה:
18. שלושה קשיי ההכרעה ייחודיים במקרה זה: הראשון, הוא ייחודי למקרה זה ונובע
מהעובדה שהצדדים חולקים המגורים בדירה וטוענים שניהם שנושאים בהוצאות משק
3 מתוך 14
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
30
31
33
34
2222222223
29
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד.
הבית וסיפוק צרכי הילדים, כל אחד בהיקף אחר. שני הקשיים האחרים מאפיינים
סכסוכי מזונות יש קושי לקבוע את היקף הכנסותיה המדויק של התובעת/האם שעה
שהיא עצמאית ויש פער בין הכנסות מוצהרות על ידי רויים לבין הפקדת תקבולים
והכנסות לחשבון הבנק שלה. קיים קושי להעריך גובה היקף הצרכים של הקטין והבגיר
שעה שנתבעו ביתר ללא ביסוס ראייתי.
19. כאמור, הסיטואציה הנוכחית מורכבת. בניגוד למקרים בהם ילדים חולקים בתי הוריהם
הפרודים ובכל בית ידועה הצריכה וההוצאה וכך ניתן לחשב לפי יחס ההכנסות של
ההורים ויחס זמני שהות את גובה המזונות שצד ישלם למשנהו אם בכלל (בעקבות בעיימ
919/15 פלונית נ' פלוני [פורסם במאגרים] 19/7/2017), הרי שבמקרה זה שלפניי שני
הצדדים חולקים את השימוש בדירה, שניהם טוענים שרוכשים כלכלה, ביגוד והנעלה
לילדים אך אף אחד אינו מדבר עם משנהו, לא מועברות רשימות קניות ביניהם, כל אחד
מבשל בנפרד וחי את חייו כאילו הם זרים.
20. ההתנהלות הכלכלית אף אינה מתבצעת באמצעות חשבון בנק משותף שעה שניתנה
הוראה בדבר הגבלת פעולות לשתי חתימות. בנוסף לא מדובר במקרה שבו הוגדר חשבון
ייעודי לכיסוי הוצאות הקטינים.
ה. מתווה נורמטיבי:
21. רובם המכריע של פסקי הדין שנדרשו לפסיקת מזונות קטינים התייחסו למקרה של מגורי
הילדים בשני בתים (אחד של האב ואחד של האם). בסקירת פסיקה שנערכה על ידי,
מצאתי פחות מ-5 החלטות ופסקי דין שנדרשו לסיטואציה דומה. זאת לא בכדי, בדרך
כלל כאשר הצדדים חיים תחת קורת גג אחת ו/או מתנהלים בחשבון בנק משותף, עתירות
למזונות זמניים כסעד זמני ודחוף נדחות על הסף בשעה שעל פי רוב לא עולה צורך דחוף
בחיוב שיפוטי של צד כלפי משנהו.
22. המקרים שבהם נדרשו בתי המשפט להכרעות מסוג זה או נסיבות דומות (קינון,
התייחסות למפרע לתקופת מגורים משותפים) היו אלה:
23. במקרה אחד שנדון לפניי במסגרת תמ"ש (טבריה) 19584-06-10 א.מ. נ' א.מ.
(12/10/2010) [פורסם בנבו] קבעתי כי במקרה של פסיקת מזונות זמניים טרם הפרדת
מגורים יש להביא בחשבון השיקולים הבאים:
4 מתוך 14
תלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד.
(א)
הכנסות הצדדים ובחינת הפערים ביניהם; בהקשר זה סברתי כי
ככל שיש פער גדול יותר בהכנסות ההורים לחובת האם, כך נראה לי נכון
יותר להשית חיוב קבוע בתשלום דמי מזונות במישרין לידיה, ולהיפך, ככל
שיש קירבה בהכנסות הצדדים, כך צריכה להיות במשורה הנטיה להשית
בשלב שכזה חיוב בתשלום מזונות במישרין.
(ב)
צרכי הילדים ודרך סיפוקם עד למועד הגשת התביעה בידי
הצדדים;
עוד קבעתי כי ככל ששני הצדדים סיפקו צרכי הקטינים ושילמו כל אחד
חלקים שונים מהוצאות המדור והחינוך, כך נראה כי נכון ליתן צו שיורה
לצדדים להמשיך בדרך זו.
(ג) קיומו או היעדרו של חשבון משותף;
ביחס לחשבון משותף מצאתי לנכון לקבוע כי ככל שהיה קיים חשבון
משותף אחד לצדדים שבו הופקדו כל הכנסותיהם או משכורותיהם, נראה
נכון לחייב את שני הצדדים להמשיך ולשלם את הוראות הקבע באמצעות
חשבון זה, לחייבם להמשיך ולהפקיד מלוא שכרם ולנהוג כפי שנהגו עד
למועד הקרע.
(ד)
כוונת הצדדים ביחס למשמורת של הקטינים לאחר הפרידה ותם
לב בהתנהלותם. באותה החלטה סברתי, כי ככל שמתברר בשלב מוקדם זה
כי המשמורת עתידה להיות בידי האם לאחר הפרדת המגורים, כך נכון
יהיה כבר בשלב זה לקבוע חיוב במישרין של מזונות הילדים לידי אמם
ולהיפך. עוד קבעתי, כי ככל שאי פסיקת מזונות זמניים מאפשרת לאחד
ההורים לרכוש לילדים מוצרי צריכה יקרים, איכותיים ומועדפים על
הקטין במטרה לא רק לרצותו ולספק צרכיו, אלא גם להטות דעתו ולגרום
לו לתמוך באותו הורה בסכסוך הגירושין או המשמורת, כך יש למנוע מצב
זה של אי שוויון בין ההורים באמצעות פסיקת מזונות שישולמו לאם..
24. חזרתי על דברים אלה במקרה אחר שנדון על ידי בתמ"ש 35921-05-13 ש.ל.ג. נ' מ.ג.
(9/7/2013) [פורסם במאגרים] תוך שהבהרתי שוב כי גם מקום שהורים חיים יחד ייתכנו
נסיבות שראוי יהיה להשית חיוב שיפוטי במזונות.
25. אלא ששני המקרים לעיל נדונו על ידי בטרם חל שינוי בפרשנות הדין העברי על ידי פסיקת
בית המשפט העליון כפי שנעשה בבעיימ 919/15 לעיל. כלומר באותה עת החובה לספק
מזונות הכרחיים הייתה לפתחם של אבות בלבד. כיום החובה היא שוויונית (ביחס
לילדים מעל גיל 6) וחלה על שני ההורים בהתאם ליחס הכנסותיהם.
5 מתוך 14
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
24
26
29
30
33
34
222222222222-2375
28
6
678
4
12345
תלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד.
26. על כן, ראוי בהקשר זה להביא גם חלקים מהחלטה אחרת למזונות זמניים שניתנה על
ידי לאחרונה במקרה של הסדר קינון, בגדרו האב שוהה עם הילדים חלק מהזמן בדירה
1
2
3
45
4
6
7
819
המשותפת והאם בחלק אחר מהזמן. באותו מקרה קבעתי:
ייסידור הקינון ההורי משפיע על אופן החיוב במזונות במספר מישורים:
20.1. מישור רמת החיים: ראשית וכאשר הסדר הקינון ההורי ככזה נועד
לאפשר יציבות לילדים ושמירה על אורח חייהם, צריכה להישמר גם רמת
החיים שלה הורגלו בדירה. הדבר ימצא ביטוי בעיקר בכל הנוגע לשימוש
במתקני הבית/הדירה ובהוצאות הכלכלה והמזון. העובדה שההורים
הסכימו על הסדר קינון לא אמורה להביא לכך שכעת לא יופעלו
המזגנים/תנורים בבית כדי לחסוך בחשמל, או שגינה לא תושקה כדי
לחסוך בהוצאות המים. כך גם רמת הצריכה עבור הכלכלה והמזון לא
אמורה להיפגע ולהשתנות כלל (לא לטובה ולא לרעה). בהקשר זה יש לזכור
כי קשה מאוד ליצור הפרדה מלאכותית בין צרכי המזון של ההורה השוהה
עם הילדים לבין צרכי הילדים עצמם. ראשית, שני ההורים נהנים מהמזון
והכלכלה שבבית, כל אחד בהסדרי שהותו עם הילדים. שנית, מדובר
בהבחנה בלתי אפשרית כמעט. גם צרכים אחרים בתחום הביגוד וההנעלה,
החינוך, הבריאות, ההסעות לא אמור להשתנות באופן משמעותי בעקבות
הסדר הקינון. נראה כי אם הסדר קינון הורי עלול להביא לפגיעה ברמת
החיים של הילדים, הרי שיהיה בכך משום חיסרון שיצריך בחינה קפדנית
של התאמת ההסדר לטובתם של הילדים.
20.2. מישור קביעת ההורה המרכז: בהסדר קינון קביעת מיהות ההורה
המרכז חייבת להיעשות בסמיכות לעריכת ההסדר. בהקשר זה, המידיות
של קביעת ההסדר נוגעת בעיקר להוצאות החזקת המדור והוצאות תלויות
שהות כגון הכלכלה והמזון.
20.3. מישור השפעת הסדר קינון הורי על הוצאות ההורים: בעקבות
הסדר קינון הורי, על כל הורה למצוא לעצמו דיור חליפי בזמנים שאינם
זמני שהות בבית הצדדים. מצבו הכלכלי של הורה שגר בדירת הוריו/בן זוג
אחר מושפע פחות ממצבו הכלכלי של הורה שנדרש לשכור דירה. העניין
צריך למצוא ביטויו בחישוב ההכנסות הפנויות של כל הורה בהתאמה לפני
קביעת יחס ההכנסות ביניהם.
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
24
25
26
27
28
29
30
31
34
35
22222222222222323
–
20.4. מישור השוויון במימוש האחריות ההורית הכלכלית:
למקרים "רגילים" של תנועת הילדים בין שני בתי ההורים והחשש מפני
תחושת שהות בבית עשיר אל מול בית עני כאן, הקטינות נותרות באותו
בית – ביתן. עם זאת, יש לקחת בחשבון את הצורך בהשוואת יכולות
הצדדים לבלות עם הקטינות בזמני שהות ולממן עבורן צרכים שאינם
בניגוד
6 מתוך 14
1234
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד.
תלויי שהות ברמה דומה לעבר (למשל הוצאות בילוי ופנאי, ביגוד והנעלה).
גם בהקשר זה חשוב לבחון מי ההורה המרכזי (תלהיימ (נצ') 35685-03-21
ד.א. כי נ.א. [פורסם בנבו] (18/7/2021).
ו.
סכומי מזונות מינימום ומזונות מקסימום שנהוג לפסוק בעקבות בע"מ 919/15:
27. אין במקרה שלפניי ביסוס ראייתי לכל הוצאות הילדים הנתבעות (קיים בעיקר ביסוס
להוצאות הכלכלה). אשוב ואדגיש, כי האם עותרת לחיוב בסך 12,000 ₪ עבור שני ילדים,
אחד מהם בגיר העומד להתגייס לשירות צבאי ואחד קטין בן 10 (הגם שבפרוטוקול
ישיבת קדם משפט היה נכון בא כוחה להסתפק בסכומים 'צנועים יותר' בהיקף של -9000
10000 ₪ בחודש). כשזו העתירה ועוד בטרם בדיקת סכומי ההוצאות שכן הוכחו לכאורה
ראוי לבחון מה אומרת הפסיקה בהקשר זה לעניין גובה המזונות הראויים שייפסקו.
28. כידוע, בתקופה שלפני בעיימ 919/15, נהוג היה לפסוק מזונות שהם בבחינת "צרכים
הכרחיים" וזאת על מנת שלא להכביד יתר על המידה על אב שאינו אמיד ואשר נשא
באופן בלעדי בתשלום המזונות וכדי להבטיח מצד שני רמת חיים מינימלית לקטין. סכום
זה הועלה בפסיקה מאוחרת יותר לכדי 1600-1900 ₪ בחודש (ראו בעמייש (מחוזי מרכז)
65692-11-19 ס נ' ס [נבו 22/9/20]).
29. בנוסף נקבע כי במקרים שבהם קטין חולק זמנו בשני בתים בשל פירוד ההורים וזמני
שהות דומים, הסכומים של מזונותיו (ללא ראיות מיוחדות) יכולים לנוע בין 2250 לבין
2400 ₪ בחודש (ראו עמ"ש (מרכז) 51056-09-20 מ.א. נ' י.מ. [פורסם בנבו] (23/3/2021)
וכן עמייש (חיפה) 51566-10-20 א.ב. נ' ג.ד. [פורסם בנבו] (18/3/2021) שם אושרה פסיקת
מזונות בסך 2,450 ₪ לקטין).
30. הסבר בדבר פסיקת מזונות גבוהים יותר במקרה של משמורת משותפת שהות בשני בתים
כפי שניתן במקרה אחר בבית משפט מחוזי מרכז היה כדלהלן :
16
17
18
19
20
21
22
24
25
26
27
33
22222220-23
28
29
31
"צרכיו של קטין המתגורר בבית אחד נמוכים מצרכיו של קטינים
המחלק שהייתו בשני בתים שכן מטיבם של דברים חלק מצרכיו נרכש
באופן כפול על ידי כל אחד מההורים בשל השימוש בצרכים אלו בכל
אחד מהבתים." (עמייש (מרכז) 5121-05-20 י.ג נ' נ.ג (נבו 26.10.20).
7 מתוך 14
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד.
31. ובמקרים של חיים ברמת חיים גבוהה גם אושרו פסיקות ערכאות דיוניות בהיקף של
3000₪ לחודש לקטין (ראו: פסקה 27 בעמ"ש (מרכז) 5121-05-20 לעיל שם השתכר האב
25,000 ₪ והאם 8,000 ₪ בחודש).
32. עוד ראוי לציין כי בעמיש 65692-11-19 הוזכר פסק דינו של ביה"ד הרבני בנתניה (תיק
מס' 1128743/7) שעסק בקביעת שיעור מזונות ראוי, ועיקריו קובצו במאמר שנכתב
(וטרם פורסם) בעניין זה, במסגרתו נעשה ניסיון להעריך צרכי קטין בהתבסס על הערכות
גופים מקצועיים וכלכלנים ונקבע שם בין היתר כי: " … עלות ילד ממוצעת למשפחה בת
3 ילדים היא 1,884 לילד כאשר הסכומים הנזכרים הם ביחס לילדים הלנים בבית
אחד כאשר לילדים הנדרשים ללינה בשני בתים יש להוסיף עלות נוספת של 25% בשל
צריכה כפולה…" (ראו בעמיש 65692-11-19 בסעיף 23). אלא שאותן עלויות לא
מתייחסות לעשירון העליון כמו במקרה שלפניי.
33. ובכן, מצד אחד עמיש 65692-11-19 ועמייש 5121-05-20 קבעו סכום מזונות סף מוגדל
לצרכי קטין החולק זמני שהות בשני בתים לכדי 2,250 ₪ בחודש. מצד שני, במקום שבתי
משפט לענייני משפחה קבעו סכומי מזונות גבוהים יותר עד כפל (5000 ₪ בחודש) ללא
ביסוס בראיות והנמקה מספקת, התערבה ערכאת ערעור בהחלטת בית המשפט לענייני
משפחה וקבעה כי היה עליו להבהיר כיצד ועל שום מה נקבעו מזונות כה גבוהים (לעומת
סכומי הסף לעיל וראו עמיש 65692-11-19 לעיל בפסקאות 21-24).
34. אציין כי לשיטתי מקום שמדובר במשפחה מהעשירון העליון שבה הכנסות שני ההורים
יחד עוברות את הסך של 40,000 ₪ נטו מדי חודש, והיא חיה באיכות ורמת חיים גבוהה,
בהחלט נפתח פתח לחרוג מסכומי מזונות סף שנקבעו בפסיקה כזו או אחרת ובלבד
שהדבר יוכח בראיות וככל שהדבר לא מוכח יופעל שיקול הדעת השיפוטי של בית המשפט
בהתאם לרמת החיים המוכחת לפניו כעולה מטענות הצדדים, דפי כרטיסי אשראי, דפי
עוייש, קבלות ואסמכתאות ו/או ראיות אחרות. אך מקום שאלה לא מצורפים ואין די
ראיות אל יתפלא מי שמבקש מזונות מופרזים שאלה לא ייפסקו, שהרי מדובר בתביעה
כספית הצריכה הוכחה ובמקרה שכזה ייתכן שלא תהיה מניעה אלא להישען על נתונים
סטטיסטיים כגון הוצאות ממוצעות למשפחה בעשירון הרלבנטי (לפי ההכנסות). למשל,
במקרה שלנו מדובר בכ-3,984 ₪ לילד אחד ו-3,356 ₪ לילד שני (אמנם בטבלאות מדובר
על שני ילדים עד גיל 17 אך נראה שלא צריך להבחין או להפחית ממזונות הבגיר שממילא
גר בבית).
8 מתוך 14
ז. מן הכלל אל הפרט:
תלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד.
35. השיקולים המרכזיים העולים מהפסיקה לעיל נוגעים למיהות ההורה המרכז של צרכים
שוטפים של הילדים, הצורך ביצירת או שימור שוויון בין ההורים בעקבות הפירוד וחרף
פער בין ההכנסות, שימור רמת החיים של הילדים ומניעת מצב שרמה זו תיפגע בשל
הסכסוך וסירוב צד אחד להעביר כספים לצד אחר והבטחת זכותו של הורה שמבקש
לספק צרכי מזונות שוטפים במישרין לילדיו לעשות כן, גם אם יחויב במזונות (פרמטר
המתאים למקרה זה בו גם לאחר חיוב במזונות יוכל האב לספק צרכים של הילדים אם
יחפוץ בכך). כלומר הכוונה ובפרט במקרים כגון דא, היא ליצור מסגרת תשלום מוסדרת
המבטיחה את צרכי הקטינים באופן ברור, וזאת מבלי להתעסק בחשבונות אישיים של
מי קנה מה, על גבם של הילדים וצרכיהם.
36. במצב דברים זה וכאשר כפי שעוד יובהר יש פער משמעותי בין השתכרות האב
להשתכרות האם, מתגבר החשש כי בעקבות התבצרות כל צד בעמדתו, הצד החלש יותר
מבחינה כלכלית (האשה במקרה זה) ייפגע ללא פסיקת מזונות ולכן אני מוצא כי בקשתה
מוצדקת באופן עקרוני. עם זאת, אומר כבר כעת כי אין לי ספק כי הסכומים המבוקשים
למזונות 2 הילדים מופרזים ביותר ולא הוכחו מה גם שברור לי שהאב מספק בעצמו ולו
באופן חלקי צרכי מי מהילדים לרבות כלכלה מעת לעת. סיפוק צרכים לילדים במישרין
על ידי האב, מחייב את בית המשפט להתחשב בכך במסגרת פסיקת מזונות בכלל ומזונות
זמניים בפרט.
37. אם ננסה ליישם העקרונות והקווים המנחים לעיל נמצא כי רק חלקם מסייעים לנו
להכריע בבקשה ; ראשית, אין ספק שמדובר במשפחה המשתייכת לעשירון עליון ברמת
החיים שלה ואת רמת החיים של הילדים יש לשמר. שנית, אמנם יש פער משמעותי בין
הכנסות הצדדים (אף אם אקבל טענת הנתבע להכנסות התובעת, הוא עדיין משתכר פי
שניים וחצי ממנה ולפי טענותיה בדבר הכנסתה הוא משתכר פי 5 ממנה). אי השוויון
בהכנסות הצדדים משפיע על היכולת הכלכלית של כל צד להוציא הוצאות על הילדים, בין
אם תלויות שהות (כלכלה) ובין אם שאינן תלויות שהות (בילוי, ביגוד והנעלה, דמי כיס).
שלישית, דרך סיפוק הצרכים עד למועד הגשת התביעה (עמדות הצדדים חלוקות בעניין
זה, ומכל מקום הייתה התנהלות בחשבון משותף. ולבסוף לא ברור עדיין מה יהיה הסדר
חלוקת זמני שהות לאחר פירוד פיסי בין הצדדים הגם שהמלצת העוייס היא לחלוקה
דומה עד שוויונית בזמנים כפי בקשת האב.
38. ההתרשמות של בית המשפט היא כי אכן התובעת היא בן זוג ביתי יותר מהנתבע, היא זו
שמבשלת את ארוחות הצהריים עבור הילדים ונוכחת יותר בבית בעוד שהנתבע שוהה
9 מתוך 14
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד.
יותר מחוץ לבית. הדבר ברור מאליו לא רק מכתבי הטענות אלא גם לאור נסיבות
התעסוקה של הצדדים: האב עובד באזור *** (לפי תלוש השכר), ולכן נדרש לנסיעות הלוך
23
24
25
26
27
2222222
28
29
וחזור. הוא שכיר העובד במשרה מלאה 100%, ובנוסף עובד בין 15 ל-20 שעות נוספות
בחודש (ראו תלושי השכר). מכאן שרוב שעות היום הנתבע מקדיש לעבודתו ויש להניח
30
31
32
33
34
35
ששב ממנה בשעות אחר הצהריים. לעומת זאת, האם היא עצמאית, עובדת רק בחלק
מהזמן מחוץ לבית ומתאימה את זמנה כך שתהיה נוכחת עם הילדים. עבודתה גמישה
יותר ויש לקבל טענתה כי היא נמצאת ושוהה יותר זמן בבית (ואף עובדת חלקית בבית
בסטודיו).
36
39. מצד שני אין לכחד כי אף בתסקיר הסעד עולה מדברי הקטין עצמו שאביו מבשל עבורו
והוא גם שוהה עמו בסופי שבוע אצל הסבים מצד האב, כך שגם צרכי כלכלה מסופקים
חלקית על ידי האב ולא כולם מסופקים על ידי האם וגם יש להבטיח שלאחר החלטה
למזונות זמניים יוכל האב להמשיך ולעשות כן כחלק מרצונו לממש אחריות הורית.
40. האם העריכה את הוצאות המזון בסך 5000 ₪ עבור שני הילדים. אכן עיון בתדפיסי
כרטיסי האשראי של האם מעלה כי זהו היקף ההוצאה החודשית בגין רכישות במרכולים
למיניהם של מוצרי כלכלה מזון ומזון משלים ו/או טבעוני. עם זאת, מדובר בהוצאה של
מזון עבור כל בני הבית או לפחות גם של האם ולא רק של הילדים. נראה נכון להעמיד
גובה ההוצאות בגין מזון הילדים בסך 3,000 ₪ בחודש, מעבר לסכומים שהאב משלם
במישרין כשרוכש בעצמו כדבריו.
41. הוצאות ביגוד וההנעלה הוערכו בסך 1200 ₪ בחודש ואף כאן כל ביסוס בראיות לכך
(הבחנתי בתשלום אחד בלבד לחנות בגדים מעיון בכרטיסי האשראי ואף הוא בהיקף של
כ-250 ₪). אני אומד הוצאות אלה בכ-800 ₪ בחודש. גובה דמי הכיס אף הוא מופרז ויש
לקבוע אותו בסך 1000 ש"ח בחודש לבגיר ו-500 ₪ בחודש לקטין. הוצאות חינוך אינן
שוטפות וניתן לקבוע שישולמו לפי יחס הכנסות. הוצאות אחזקת המדור משולמות על ידי
האב במלואן ולאור פער ההכנסות והעובדה שהאב עדיין גר בדירה והכנסתו גבוהה
משמעותית מזו של האם איני רואה מקום לחייבה בהוצאות אלה.
42. כאמור, אין לי ספק כי מדובר במשפחה המשתייכת לעשירון עליון (קרי עשירון עשירי לפי
לוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעודכן לאוקטובר 2021). הטיעון של התובעת כי
רמת החיים של המשפחה היא רמת חיים גבוהה מקובל עלי במלואו וברור שצרכי הילדים
עולים על הממוצע. אציין כי ההוצאה המצרפית לחודש עבור משפחה בשנת 2018 בעשירון
העשירי היתה בשיעור של כ-26,000 ₪.
10 מתוך 14
