בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ע"ר 43071-06-21 ע.ש. נ' ח.ש.- ערעור האשה
ע"א 56250-06-21 – ח.ש. נ' ע.ש.- ערעור האיש
–
בפני: כב' השופט הבכיר, אסף זגורי
מערערת בעיר 43071-06-21
משיבה בעייר 56250-06-21
ע.ש.
נגר
משיב בעיר 43071-06-21
מערער בעייר 56250-06-21
ח.ש.
הקדמה:
פסק דין
1. לפניי ערעורים הדדיים על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל בטבריה (מר שאדי ג'בארין)
בתיק הוצל"פ מס' 3-11-02161-05 מיום 24/5/2021.
2. כיוון שמדובר במסכת עובדתית ובשרשרת הליכים מורכבת ומסועפת בעקבות מספר
פסקי דין והחלטות שניתנו בין הצדדים מאז שנת 2011 אדרש לעיקרי ההליכים
הקודמים, לאחר מכן אסקור עיקרי ההחלטה מושא הערעור העומדים בביקורת הצדדים,
אציג טענות הצדדים ולאחר מכן אדון בהן.
השתלשלות הליכים רלבנטית בתמצית:
3. המערערת והמשיב היו בני זוג שניהלו הליכים שונים בפני כב' השופטת אתי בוהדנה בבית
המשפט לענייני משפחה בטבריה וזאת במסגרת תמ"ש 1500/06-1503/06. בין ההליכים
התבררה גם תביעה רכושית של המערערת אשר בירורה הצריך דיון לא רק בזכויותיה של
המערערת אלא גם בזכויותיה של אשה אחרת (פ.ש.) שהמשיב נשא במהלך הנישואין
ואופן איזון המשאבים בין המשיב לבין שתי נשותיו אלו (להלן "פסק הדין הראשון").
4. עיקרי פסק הדין הראשון (בתמייש 1503/06) הרלבנטיים לענייננו היו אלה:
:
.4.1
.4.2
עבור 3 שנות נישואין ראשונות משנת 1970 עד 1973 זכאית המערערת למחצית
הפנסיה ועבור התקופה מיום 1/1/1974 ועד למועד הפרישה של המשיב זכאית ל-
1/3 מהפנסיה השוטפת שהוא מקבל ממשרד הביטחון.
מאחר והמשיב הבריח 500,000 במהלך הנישואין זכאית המערערת ל-1/3
בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
1 מתוך 15
12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
222
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ע"ר 43071-06-21 ע.ש. נ' ח.ש.- ערעור האשה
ע"א 56250-06-21 – ח.ש. נ' ע.ש.- ערעור האיש – ו
.4.3
.4.4
המערערת זכאית ל-1/3 מבית מגוריה בכפר ***.
המערערת זכאית ל-126,833 ₪ בגין כספים שהושקעו ברכישת ובניית בתים עבור
שניים מילדי הנתבעים.
.4.5
המערערת זכאית ל-1/3 מכל הזכויות הסוציאליות שנצברו במהלך החיים
המשותפים מכל מין וסוג (למעט כספים שקיבל המשיב במועד פרישה והשקיע
בבניית בתי ילדיהם) וכן זכאית ל-1/3 מכל קופת גמל, ביטוחים ו/או חסכונות
ליום הקובע.
.4.6
המערערת זכאית ל-1/3 משווי חלקה 8 בכפר *** לפי חוות דעת שמאי.
5. כפי שניתן להתרשם מאופן ניסוח פסק הדין הראשון שניתן בעניינם של הצדדים הוא לא
נקב בסכומים ביחס לכל הרכיבים המגיעים למערערת מהמשיב אלא בחלקם נקבעו
סכומים ובחלקם נוסחה (1/3). הדבר הקשה על ביצוע פסק הדין הראשון ואכיפתו כפי
שעוד יובהר בהמשך.
14
15
16
17
18
19
20
21
6. מאוחר יותר ובעקבות הליכים נוספים לביצוע ואכיפת פסק הדין הראשון ננקט הליך נוסף
שנוהל בפניי בתמ"ש 38779-01-12 וניתן בו פסק דין ביום 3/4/2014 ובו הורה בית המשפט
למומחה בתחום ראיית חשבון אקטואריה לערוך הערכה נוספת של הרכיבים שפורטו
בפסק הדין הראשון. בנוסף חוזר בית המשפט על חלק מקביעות פסק הדין של כבי
השופטת בוהדנה וקובע כי הוראות פסק הדין הראשון מיום 5/4/2011 תמשכנה לעמוד על
כנן וייערך חישוב מחדש לפי טבלה שצוינה בפסק הדין (להלן "פסק הדין השנייי).
הצדדים ערערו על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי והתיק הושב לטיפולי לעריכת
תחשיב מחדש.
23
24
25
26
27
28
29
30
222222222
31
32
33
34
7. הצורך בהליכים נוספים אלה עלה בין השאר בשל הרצון של המערערת לקזז את חלק
מחובות המשיב כלפיה בחלקו הרעיוני בבית המגורים בו היא גרה כך שהבית יירשם
במלואו על שמה ובשים לב לקושי ביישום כוונה זו כאשר גם לאשה השנייה של המשיב
היו טענות בעניין אופן ביצוע פסק הדין הראשון.
8. בעקבות ערעורים לבית המשפט המחוזי הושב ההליך (מושא פסק הדין השני) לטיפולי
פעם נוספת וביום 22/6/2016 ניתן פסק דין נוסף (להלן "פסק הדין השלישי") העורך
קיזוזים וחישובים שונים ביחס לרכיבי פסקי הדין הקודמים והקובע כי זכויותיו של
המשיב בבית מושא המחלוקת יועברו על שמה. יחד עם זאת קבע פסק הדין השלישי כי
במסגרת הליכי הביצוע בלשכת ההוצאה לפועל יש לבצע חישוב מחדש של סך התשלומים
שקוזזו למשיב משכרו החל מיום 7/8/2012 מחד גיסא ואת סך התשלומים אותם המשיב
2 מתוך 15
8
9
10
11
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
עיר 43071-06-21 ע.ש. נ' ח.ש.- ערעור האשה
ע"א 56250-06-21 – ח.ש. נ' ע.ש.- ערעור האיש
–
"…ב. על לשכת ההוצאה לפועל תעשה את החישוב בהתאם לאמור בסעיף
ג.
ד.
ה.
9 לפסק הדין.
ככל שתיוותר יתרת חובה לטובת ח.ש., הרי תקוזז מחלקו בדירת
המגורים.
'
ככל שקיימת יתרת חובה לטובת ע.ש., הרי שהיא תתווסף לחלקה
בתשלום שעליה לשלם לח.ש. .
חלקו של ח.ש. בבית בו מתגוררת ע.ש., יועבר לשמה של ע.ש.
לאחר תשלום התמורה ע"י התובעת (בסך 687,500 ₪) בקיזוז חוב
ח.ש. כלפיה (431,571 ₪) ובכפוף לקיזוז/חיוב כאמור בסעיף ב'
לעיל לאחר תחשיב ההוצל"פ.
בכל הנוגע לחלקה של ע.ש. בבית פ.ש., כאמור בס' 11 לפסייד.
זכאית לחלקה בגמלה החודשית של ח.ש. בהתאם לס' 2
ע.ש.
בסיכום חוו"ד המומחה.
ע.ש. רשאית לפעול, באמצעות המומחה מטעם בית המשפט לשם
הגשת פסיקתא, כאמור בס' 12 לעיל. יי
48. פסק הדין השלישי מורה מפורשות על עריכת תחשיב מחדש בלשכת ההוצאה לפועל
בהתאם לחוות הדעת וזה מה שהורה עליו כבי ראש ההוצאה לפועל. לא ברור לבית
המשפט כיצד ניתן לטעון שהוא לא היה אמור לעשות כן שעה שמדובר לא רק בצעד
מתבקש משינוי הנסיבות הנובע מחוות הדעת אלא בצד המתחייב בשל הוראה מתאימה
בפסק הדין השלישי.
–
49. חוות דעת המומחה לוקחת בחשבון כספים ששולמו למערערת בגין פסק הדין הראשון
בהליכים בתיק ההוצאה לפועל. המומחה עורך בחוות דעת טבלה בעמ' 9 לחוות דעת
וקובע כי יש מתוך כלל חובו של המשיב למערערת יש לקזז סך של 143,490 ₪ ששולמו
למערערת מאז 8/9/2011 ועד 6/8/2012. הקושי הוא שלא ידוע לא ללשכת ההוצאה
לפועל ולא לצדדים – האם מדובר בקיזוזים או תשלומים מתוך שכרו של המשיב בגין
חלקים פנסיוניים או בגין הרכיב שאינו פנסיוני וראש ההוצאה לפועל ערך בהקשר זה
תחשיב שעושה צדק עם הצדדים וסדר עם החישובים. זאת עוד, המומחה בחוות דעתו
עורך "יישור קויי ומחשב את כל הרכיבים שיש לקזז מחובו של המשיב למערערת (תשלום
בשוברי דואר, קיזוז ממשכורת לפי הטבלה לעיל, חלקו בשווי רכב מזדה, הלוואת בנק
יהב) ומסכם זאת כך :
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
11 מתוך 15
628,017
196,446
2
3
4
5
19
6
7
8
9
10
11
12
13
14
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ע"ר 43071-06-21 ע.ש. נ' ח.ש.- ערעור האשה
ע"א 56250-06-21 – ח.ש. נ' ע.ש.- ערעור האיש
431,571 ₪ – זהו הסכום שעל המשיב לשלם למערערת בנוסף לתשלום חודשי של 3,958 ₪
שהוא צמוד למדד המחירים לצרכן בגין חלקה בפנסיה.
50. עיון מעמיק ויסודי בהחלטה מושא הערעור מעלה כי ראש ההוצאה לפועל ערך תחשיבים
מדויקים ונכונים של הרכיבים הלא פנסיונים והפנסיוניים ועל כך אין כל מקום להגיש
ערעור או להתערב בהחלטתו.
15
16
17
18
19
20
21
78 2222
51. בסעיף 11ג' להחלטה הוא מתייחס לחישוב מחדש של החוב בגין הרכיב הפנסיוני בעקבות
חוות הדעת של המומחה וקובע כי מהסך של 306,813 ₪ (רכיב פנסיוני) יש לקזז
תשלומים ששולמו בהוצאה לפועל בסך 143,490 ₪ (יתרה 163,323 ₪). אלו בדיוק
הרכיבים המופיעים בחוות דעת המומחה. רכיב הפנסיה (306,813 ) מופיע בעמוד 7
לחוות הדעת תחת הכותרת ייחוב בגין פנסיהיי ואילו רכיב הקיזוז מופיע בעמוד 8 בסיכום
טבלה של סכומים ששולמו בתיק ההוצאה לפועל וסיכומם הוא 143,490 ₪. מכאן שגם
לפי חוות דעת המומחה ניתן לקזז מחוב הפנסיה של המשיב למערערת את הקיזוזים
שפורטו בטבלה בחוות הדעת. כך בדיוק עשה ראש ההוצאה לפועל ולא ברור על מה מלינה
בייכ המערערת בהקשר זה. כל החישובים האמורים בעמ' 7 להחלטת ראש ההוצאה לפועל
בגין רכיבים פנסיוניים, הוצאות משפט, שכייט אי, שכייט ב' הם חישובים מדויקים
ונכונים שלא נפל בהם כל פגם המצדיק התערבות או שינוי.
52. גם חישובי ראש ההוצאה לפועל ביחס לרכיבים הלא פנסיונים אינם מצדיקים התערבות
בית המשפט ; ראש ההוצאה לפועל ניכה את החלק הפנסיוני מחוות דעת המומחה
(306,813₪) וקובע כי הסכום בגין רכיבים שאינם פנסיוניים הוא 321,204 ₪. לאחר מכן
הוא ניגש להפחתות בגין קיזוזים שנקבעו בחוות דעת המומחה. הקיזוזים יכולים
להיעשות משני סוגי הרכיבים של החוב (פנסיוני ולא פנסיוני). כיוון שהמומחה קבע כי יש
לקזז בסהייכ 196,446 ₪ ומתוך סכום זה יש לייחס קיזוז של 143,490 ₪ לרכיב הפנסיוני,
הפחתה בין סכומי הקיזוזים לעיל (196,446-143,490) מביאה לתוצאה של 52,956 ₪
וסכום זה הוא הסכום שיש לקזז מהרכיבים הלא פנסיוניים של החוב (עמ' 8 פסקה 2
להחלטה מושא הערעור). כעת, מכיוון שגובה החוב בגין הרכיבים הלא פנסיוניים הוא
321,204 ₪ כאמור לעיל, קיזוז של 52,956 ₪ מסכום זה מביא את גובה החוב העדכני של
המשיב לכדי 268,248₪ לפני חישובי ריבית. החישובים האמורים לעיל נעשו ללא כל דופי
ובדיוק בהתאם לפסק הדין ולחוות הדעת המומחה ואין כל מקום להתערב בהם. ראש
ההוצאה לפועל הבחין היטב בין רכיבי החוב, התייחס לכל פריטי חוות הדעת וערך
התחשיבים כנדרש בהתאם לסמכותו וכמצופה ממנו ללא כל רבב. ראש ההוצאה לפועל
יכול וחייב היה להתייחס לחישוב מחדש הן של הרכיב הפנסיוני והן של הרכיב הלא
פנסיוני בעקבות פסק הדין שאימץ חוות דעת המומחה.
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
12 מתוך 15
3
12 3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ע"ר 43071-06-21 ע.ש. נ' ח.ש.- ערעור האשה
ע"א 56250-06-21 – ח.ש. נ' ע.ש.- ערעור האיש
דיון בטענות הצדדים בעניין הריבית:
53. פסק הדין השלישי ניתן ביום 22/6/2016, בעוד שחוות דעת המומחה ניתנה ביום
13
16/1/2013 במסגרת ההליך מושא פסקי הדין השני והשלישי. עד ליום בו לא אושרה חוות
דעת המומחה, לא ניתן לומר כי היתה חובה על מי מהצדדים לפעול לעדכון חישוב תיק
ההוצאה לפועל מחדש בהתאם לאותה חוות דעת. לכאורה, רק מעת שאומצה חוות הדעת
בפסק הדין הסופי (פסק הדין השלישי מיום 22/6/2016) ניתן היה לערוך את התחשיב
מחדש בלשכת ההוצאה לפועל. בנוסף, גם חישובי ריבית שנהוגים בהוצאה לפועל יכולים
לחול רק מאותו מועד אם בכלל.
54. ראש ההוצאה לפועל צודק בקביעתו מושא הערעורים כי לפי תיקון 50 לחוק ההוצאה
לפועל מסורה לו סמכות לבחון המועד ממנו ואילך תתווסף ריבית לחוב ההוצאה לפועל.
עם זאת, לטעמי היה מקום להפעיל שיקול דעתו מכוח אותו סעיף בהתאם למועד בו ניתן
פסק הדין השלישי. שכן הוראת סעיף 6(ב2)(1) לחוק ההוצאה לפועל קובעת בזו הלשון :
"(ב2)
(1)
על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק
דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע
בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2), ייווספו לסכום הקבוע בפסק
הדין או בשטר, לפי העניין, רק הפרשי הצמדה וריבית, כהגדרתם
בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, מהמועד שבו היה אפשר
להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו
הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם –
(א) נקבעו בהסכם הפרשי הצמדה אחרים ייווספו הפרשי
ההצמדה כפי שנקבעו בהסכם ;
הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין;
(ב)
(2)
לעניין סעיף קטן זה, יראו את המועדים כמפורט להלן כמועד
שבו היה אפשר להגיש בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל:
(א) לעניין פסק דין לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין
לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום
מתן פסק הדין גם אם ניתן שלא במעמד החייב;"
–
55. בדיבור יילעניין פסק דין" – הכוונה חייבת להיות במקרה זה פסק הדין השלישי. כל עוד
לא אומצה חוות הדעת וניתן לה תוקף של פסק דין היא אינה יכולה להוות בסיס לעריכת
חישובים מחדש בתיק הוצאה לפועל. היא מהווה באותה עת רק חוות דעת מומחה
במסגרת תיק משפטי. זאת ועוד, גם מעת שניתן פסק הדין השני לא ניתן היה לעשות
שימוש בחוות הדעת כיוון שפסק הדין לא היה חלוט והצדדים הגישו ערעורים לבית
המשפט המחוזי והתיק הושב לבימ"ש זה לעריכת חישובים מחדש. בנוסף לכל אלה, פסק
הדין השלישי קובע מפורשות הסכומים שיש לערוך לגביהם תחשיב מחדש ולא קובע חיוב
14
15
16
17
18
19
20
21
24
33
34
567822222222222222322
29
30
31
37
38
39
40
41
13 מתוך 15
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ע"ר 43071-06-21 ע.ש. נ' ח.ש.- ערעור האשה
ע"א 56250-06-21 – ח.ש. נ' ע.ש.- ערעור האיש
בגין ריבית והצמדה. על כן לכאורה היה מקום לחשב חישובים אלה ממועד בו ניתן פסק
הדין השלישי ולא ממועדים מוקדמים יותר (אלא שטענה זו לא נטענה על ידי המשיב
בערעור או בדיון).
56. לתוצאה זהה אני מגיע מכוח הפניה להוראת סעיף 5(ג) לחוק פסיקת ריבית והצמדה
התשכ"א-1961, הקובע כדלקמן: "על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאים הרשות
השיפוטית או ראש ההוצאה לפועל לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיעור ריבית
צמודה הנמוך מריבית הפיגורים לגבי התקופה שממועד הפירעון עד התשלום בפועל,
ובלבד שהריבית לא תפחת מהשיעור שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד מועד הפירעון".
57. סעיף 5(ג) לחוק פסיקת ריבית והצמדה מגדיר את המונח "מועד הפירעון" באופן הבא:
"המועד בו ניתן פסק הדין או המועד שנקבע בפסק הדין לתשלומו של החוב, לפי
המאוחר".
58. חוק פסיקת ריבית והצמדה קובע שני שיעורי ריבית: ריבית רגילה וריבית פיגורים אשר
שיעורה גבוה משיעור הריבית הרגילה. הריבית הרגילה חלה, בדרך כלל, עד למועד שבו
היה על החייב לפרוע את חובו ואילו ריבית הפיגורים חלה, בדרך כלל, לאחר המועד שבו
היה על החייב לפרוע את חובו. ריבית הפיגורים נועדה לתמרץ את החייב לשלם את החוב
הפסוק במועד שנקבע (ראו: דוד בר אופיר לעיל בעמ' 224; רע"א 369/10 אוחיון נ'
חממי (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 30.5.10); רע"א 6395/10 רות קידר נ' אי
איי די חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 2.12.10).
59. הנה כי כן, המועד שממנו ואילך אמורים היו להתווסף הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק
פסיקת ריבית והצמדה הוא רק מיום 22/6/2016 (מועד מתן פסק הדין השלישי ולא מועד
חוות הדעת או מועד פסק הדין השני כפי שנקבע בפסקה שנייה ופסקה שישית בעמ' 9
להחלטה מושא הערעור). בחלק השני של קביעת כב' ראש ההוצאה לפועל בדבר חישוב
ריבית הוצאה לפועל (מיום 1/12/2019), לא נפלה כל טעות או רבב. מכיוון שהמשיב לא
ערער על עניין זה של פסיקת ריבית ממועד פסק הדין או ממועד חוות הדעת של המומחה
אין מקום להעניק סעד שלא נתבקש.
60. לפיכך ובסיכומו של דבר דין שני הערעורים להידחות ; ערעור המערערת צריך להידחות
כיוון שהחלטות קודמות בהוצאה לפועל אינן חלוטות כנטען על ידה והיתה סמכות ואף
חובה לראש ההוצאה לפועל להידרש לחישוב מחדש של רכיבי החוב בהתאם לפסק הדין
ובהתאם לחוות דעת המומחה שאומצה על ידי הצדדים ועל ידי פסק הדין של בימ"ש זה.
ראש ההוצאה לפועל הגדיר היטב את הרכיבים הפנסיוני והלא פנסיוני ולא ביצע הפחתות
14 מתוך 15
2
3
4
5
6
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ע"ר 43071-06-21 ע.ש. נ' ח.ש.- ערעור האשה
ע"א 56250-06-21 – ח.ש. נ' ע.ש.- ערעור האיש – ו
על דעת עצמו אלא על בסיס קיזוזים והפחתות שהמומחה הציג בחוות דעתו לבית
המשפט ולא נסתרו או הוכחשו על ידי המערערת מעולם. כפועל יוצא כאמור גם
הערעורים על אופן חישובי ריבית ושכ"ט עוייד ו/או בגין חיוב בהוצאות דינם להידחות.
אף דין ערעור המשיב להידחות. הניסיון להיבנות מהפחתה היסטורית של כ-97,000 ₪
מתיק ההוצאה לפועל במועדים שקדמו לחוות דעת המומחה ופסק הדין השלישי אינו
רלבנטי כלל. המומחה כאמור בטענות ב"כ המערערת ממילא ערך חישוב מחדש של כל
התיק על בסיס חוות דעת המומחה ופסק הדין. קבלת ערעור המשיב משמעותה ביצוע של
הפחתת חוב על הפחתת חוב בניגוד לחוות דעת המומחה. ראש ההוצאה לפועל יייישר קויי
בהתאם לחוות דעת המומחה ופסק הדין ביחס לכל רכיבי פסק הדין הראשון ושני
הצדדים לא היו אמורים להלין על כך.
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
ONET5628222222222
27
61. לאור התוצאה אליה הגעתי אני מורה על דחיית שני הערעורים ללא צו להוצאות.
אסף זגורי, שופט בכיר
ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים.
ניתן היום, י' כסלו תשפ"ב, 14 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.
15 מתוך 15
2
3
4
5
6
7
8
9
10
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
עיר 43071-06-21 ע.ש. נ' ח.ש.- ערעור האשה
ע"א 56250-06-21 – ח.ש. נ' ע.ש.- ערעור האיש
חייב למערערת מיום 1/1/2013 מאידך גיסא. כן נקבע כי ככל שקיימת יתרת חובה לטובת
המשיב הרי שהיא תובא בחשבון בקיזוז חוב מחלקו בדירת המגורים. וככל שקיימת
יתרת חובה לטובת המערערת הרי שהיא תתווסף לחלקה בתשלום שעליה לשלם למשיב
כתנאי להעברת הזכויות בבית (סעיפים 9, 13ב' לפסק הדין מיום 22/6/2016).
9. נוצרה איפוא סיטואציה בגדרה אוזן חלקו של המשיב בבית המגורים אל מול חובו הכספי
כלפי המערערת לפי פסק הדין הראשון וזאת על בסיס חוות דעת רואה החשבון אקטואר
נתן שטרנפלד מיום 16/1/2013 (להלן : "חוות דעת של המומחה"). מאחר וחוות דעת זו
נסקרה גם בהחלטה מושא הערעורים שלפניי, אציין את עיקריה כעת:
11
12
חובות משוערכים של המשיב למערערת:
חוב בגין זכויות פנסיה שהמשיב חב למערערת בין השנים 2006 ועד 2012 הועמד
על סך 306,813 ₪.
חוב בגין קופות גמל וחסכונות שהמשיב חב למערערת – 52,056 ₪.
חוב משוערך בגין השקעה במגרשים ובניית בתים – 179,876 ₪.
חוב משוערך בגין חשבון בנק דיסקונט – 79,817 ₪
חוב משוערך בגין שווי מכונית מיצובישי – 9,454 ₪
סה"כ חובות המשיב למערערת 628,017 ₪
חובות משוערכים של המערערת למשיב:
קיזוז תשלומים שהועברו מהמשיב למערערת בהוצאה לפועל – 143,490 ₪
שווי משוערך של רכב מאזדה 42,456 ₪
שווי משוערך הלוואות בנק יהב – 5,814 ₪
תשלום בשוברי דואר – ₪4,596
סה"כ חובות המערערת למשיב 196,446 ₪
13
14
15
16
17
18
19
20
24
25
26
29
30
31
78222222222222223
21
33
סיכום חוות דעת המומחה:
628,017 ₪ שהמשיב חב למערערת
196,446 ₪ שהמערערת חבה למשיב
3 מתוך 15
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ע"ר 43071-06-21 ע.ש. נ' ח.ש.- ערעור האשה
ע"א 56250-06-21 – ח.ש. נ' ע.ש.- ערעור האיש
431,571₪ חוב המשיב למערערת (לא כולל תשלום חודשי בסך 3,958 ₪ עד אריכות
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
ימים(
10. מאחר ופסק הדין הראשון הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל סמוך לאחר שניתן נוצרו
2 קשיים מרכזיים ביישומו: קושי אחד קשור ונובע להפחתה קודמת של החוב שנעשתה
בתיק ההוצאה לפועל ביום 8/3/2012 ביחס לחלק הלא פנסיוני שעמד בהתאם לחוות דעת
האקטואר על סך 321,204 ₪. ביחס לרכיב זה ביקשה המערערת להגדיל לפי ערך של יום
חוות הדעת 16/1/2013. קושי אחר נבע מכך שבפסק הדין השני הוגשה חוות דעת מומחה
בתחום ראיית החשבון אשר ערך תחשיבים לצרכי ביצוע פסק הדין הראשון והתחשב גם
בסכומים שכבר שולמו בלשכת ההוצאה לפועל וכעת נדרשת לשכת ההוצאה לפועל לערוך
תחשיבי התיק מחדש.
12
13
14
15
16
17
11. אם נשוב לחוות דעת המומחה לעיל נראה כי מתוך חובות המשיב למערערת בסך כולל של
628,017 ₪, הסך של 321,204 ₪ הוא חוב של המשיב למערערת בגין רכיבים שאינם
החלק הפנסיוני (קופ"ג, חיסכון, חשבון בנק, רכב, השקעה בבניית הבתים) ואילו ההפרש
בסך 306,813 הינו בגין זכויות פנסיה והוא אינו מושא הערעורים. להלן יכונו הרכיבים
לעיל יהחלק שאינו פנסיונייי והחלק הפנסיוני" כפי שכינו אותם הצדדים וכבי ראש
ההוצאה לפועל.
ההחלטה מושא הערעורים:
12. ראש ההוצאה לפועל סקר בהחלטתו את השתלשלות ההליכים וטענות הצדדים באופן
יסודי ומפורט וקבע כי תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 15/5/11 כאשר יתרת הפתיחה
עמדה על סך 414,467.7 ₪ בעוד שלפי חוות דעת האקטואר עולה כי חוב המשיב הוא
בשיעור של 431,571 נכון ליום חוות הדעת (16/1/2013).
13. עוד הוא קובע כי ביום 8/3/2012 הוגשה בקשה על ידי המערערת ללשכת ההוצאה לפועל
ממנה ניתן ללמוד על הקטנת החוב בסך 321,204 ₪ וכב' הרשמת כתוארה דאז דרשה
פירוט תחשיב מהמערערת מלווה בתצהיר. תצהיר שכזה לא הוגש וכך גם לא בוצעה
הקטנה של החוב בסך 321,204 ₪ בגין החלק שאינו פנסיוני. עוד נקבע כי עיון בתדפיס
התיק לא מעלה כל הקטנה שכזו אלא רק הגדלת חוב בגין פנסיה שוטפת בסך 122,187 ₪
(עמ' 2 להחלטה מושא הערעור). עם זאת בוצעה הקטנת חוב ביום 7/3/2012 בסך 97,366
כאשר סכום זה לא קיבל התייחסות במהלך השנים בחישובים השונים שהגישו
18
19
20
21
23
24
25
26
× 222222222
27
28
29
30
31
32
33
34
35
323
4 מתוך 15
הצדדים.
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
עיר 43071-06-21 ע.ש. נ' ח.ש.- ערעור האשה
ע"א 56250-06-21 – ח.ש. נ' ע.ש.- ערעור האיש
14. יצוין כי למרות פניות כב' ראש ההוצאה לפועל לבייכ המערערת שניהל את תיק ההוצאה
לפועל בעשור האחרון לא נמצאו כל הבקשות והתחשיבים שהגישה ו/או ההחלטות
שניתנו על בסיסן אלא רק חלקן (עמ' 3 להחלטה מושא הערעור) כך למשל ביום 11/3/12
בוצעה הפחתה של כל המרכיבים שאינם פנסיוניים בתיק בסך 97,366 ₪ על בסיס חישוב
מתאים שערכה בייכ המערערת בתיק ההוצאה לפועל וההחלטה מיום 8/3/2012 תומכת
בכך לגישת ראש ההוצאה לפועל.
15. כבי ראש ההוצאה לפועל סבור בהחלטתו כי אין מניעה מלדון מחדש בסוגיית גובה החוב
בתקופה הקודמת למתן חוות הדעת של המומחה ועל כך עיקר טענותיה של המערערת.
הנמקתו לדיון מחדש בסוגיה זו בוססה על אלה
.15.1
חישוב החוב בתיק בוסס על תחשיבי בייכ הזוכה והצהרות שהגישה אשר לא עלה
בידה לשחזרה והכל משנת 2012.
.15.2
.15.3
החוב בפתיחת התיק לא נסמך על החלטת בית המשפט הקובעת סכום חיוב
מוחלט אלא על עיקרון מופשט לחישוב יתרת החוב, כאשר הייתה זו בייך
המערערת שערכה תחשיביה ביחס לחוב לרבות בעניין תקופות החיוב והריבית
שיש להוסיף לחוב.
בינתיים חל שינוי נסיבות מהותי המוצא ביטוי בחוות דעת המומחה ובהליכים
הנוספים שהתנהלו בין הצדדים בבית המשפט. שינוי זה מאפשר לראש ההוצאה
לפועל לבחון מחדש את עניין החוב, קל וחומר מקום שחוות דעת המומחה קבעה
סכומים מדויקים ומפורטים ביחס ליתרת החוב נכון ליום הינתנה והביאה
בחשבון גם את התשלומים ששולמו על ידי המשיב בלשכת ההוצאה לפעול על
חשבון החוב ועל כן חוות דעת זו נותנת תמונת מצב עדכנית נכון להיום הינתנה.
15.4. אין זה צודק לפעול לפי חישוב מיושן שערכה הזוכה בהוצאה לפועל וכי הוא
יועדף על פני חוות דעת מדויקת של המומחה שנעשתה בחסות בית המשפט.
.15.5
אם לא ייערך חישוב מחדש הרי שלאור הבקשות המאוחרות שהגישה המערערת
לאחר הפרדת החוב לרכיביו השונים, ייגרם עיוות דין לחייב (הוא המשיב) שכן
החלק הלא פנסיוני הוערך בעת פתיחת התיק בסך 126,833 ₪ נכון ליום
1/2/2006 וחושב על ידי ב"כ הזוכה על סך 170,021 ₪ והגם שסכום זה החל
לצבור ריביות בתיק ההוצאה לפועל הזוכה הקטינה את החוב רק לכדי 97,366
.₪
16. על כן סבור ראש ההוצאה לפועל כי החישוב של החלק הלא פנסיוני בתיק צריך להיקבע
על בסיס חוות דעת המומחה (עמ' 6 להחלטה מושא הערעור), כלומר יתרת החוב בגין
הרכיב הלא פנסיוני צריכה לעמוד על סך 268,248 ₪ (להלן "סכום ההגדלה"י) בערכים של
5 מתוך 15
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ע"ר 43071-06-21 ע.ש. נ' ח.ש.- ערעור האשה
ע"א 56250-06-21 – ח.ש. נ' ע.ש.- ערעור האיש
מועד חוות דעת המומחה 16/1/2013. לכך מגיע כבי ראש ההוצאה לפועל לאחר עריכת
התחשיב הבא: רכיב לא פנסיוני בסך 321,204 ₪ – 52,956 (עמ' 8 להחלטה מושא
הערעור).
17. באשר לריבית ובשל העובדה שהמערערת השתהתה בהגשת בקשת הגדלת החוב ולא
עשתה כן מיד לאחר הגשת חוות דעת מומחה (2013) וכאשר השיהוי גרם לקושי רב לראש
ההוצאה לפועל לנהל את בקשת הגדלת החוב ולאתר מסמכים רלבנטיים וכאשר תיק
ההוצאה לפועל לא אמור לשמש קופת חיסכון, הרי שלא נמצא מקום לפסוק ביחס לסכום
ההגדלה לעיל ריבית פיגורים מאז 16/1/2013.
18. ברוח תיקון 50 לחוק ההוצאה לפועל והתנהלות המערערת נקבע כי יש לחשב ריבית מיום
16/1/2013 ועד 1/12/2019 (שנה לפני מעד הגשת בקשת ההגדלה) לפי חוק פסיקת ריבית
והצמדה ומיום 1/12/2019 להוסיף ריבית פיגורים כנהוג בתיקי הוצאה לפועל.
19. באשר לשכר טרחה נקבע כי יש להוסיף לסכום ההגדלה על הריבית לעיל שכר טרחה אי
ולאחר שיוכחו נקיטת הליכים לגבייה ניתן יהיה לבקש שכר טרחה בי.
20. מסכום החוב יקוזזו הוצאות משפט שהמערערת חויבה בהן בסך 2000 ₪.
עיקרי טענות המערערת:
21. הערעור מכוון כנגד 3 רכיבים בהחלטה מושא הערעור: אופן עריכת תחשיב החוב בניגוד
להחלטות קודמות ו/או תחשיבים חלוטים, אי פסיקת ריבית פיגורים ביחס לכל התקופה,
אי פסיקת שכר טרחה ב'.
22. המערערת טוענת כי האשם והאחראי לכל ההתנהלות הממושכת בלשכת ההוצאה לפועל
הוא אך ורק המשיב שנמנע מהגשת תגובות, נמנע כמובן מתשלום חובו לפי פסקי הדין
ומשתמט מביצוע חיוביו.
23. המערערת טוענת כי ההחלטה של כב' הרשמת ודאד יונס מיום 8/3/2012 בדבר הפחתת
החוב הינה החלטה חלוטה שכבי ראש ההוצאה לפועל הנוכחי היה מנוע מלהתערב בה.
לדבריה היא זו שקופחה בהחלטה מושא הערעור ולא המשיב.
24. נטען כי המשיב לא טען שהחישוב בהוצאה לפועל לא היה נכון וכי יש להפחית סכום שונה
או לחילופין שהסכום הפנסיוני שנותר לתשלום אינו משקף נכונה את יתרת חובו.
6 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
13
14
18
19
21
24
25
27
34
35
221567% 222222222220-23-36
28
29
31
37
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
28
29
30
222222-231
33
34
35
26
27
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
עיר 43071-06-21 ע.ש. נ' ח.ש.- ערעור האשה
ע"א 56250-06-21 – ח.ש. נ' ע.ש.- ערעור האיש
25. עוד נטען כי המערערת אינה יכולה לשוב 10 שנים לאחור ולבחון כיצד בוצעו החישובים
וכיצד הגיעה לסכומים אליהם הגיעה וכי זו הסיבה שקיימים מנגנונים של השתק,
מניעות, מעשה בית דין. מכל מקום כל בקשותיה עברו תחת עיניהם הבוחנות של רשמי
הוצאה לפועל ושופטים כאשר המשיב שהוא החייב לא חולק עליהן ו/או על התחשיבים
ולא מציע תחשיב אחר.
26. ועוד נטען כי לא ניתן היה כלל לפעול בעת הגשת חוות דעת המומחה לעדכן את החוב
כיוון שהמערערת ניסתה לרכוש חלקו של המשיב בבית המגורים באמצעות עריכת
קיזוזים מתאימים והתחשבנות סופית אך נתקלה בסחבת מצדו שלא הותירה ברירה אלא
לפעול להגדיל קרן החוב.
27. באשר לריבית נטען, כי מגיע ריבית פיגורים על החלק הפנסיוני של החוב מאז 2011 ואף
ביחס לחלק של 268,000 ₪ בגין הרכיב שאינו פנסיוני יש להשית ריבית לפחות בגין
התקופה מיום פסק הדין ועד ליום הגדלת הקרן בריבית פיגורים.
28. עוד נטען כי מרגע שניתן פסק דין ונפתח תיק הוצאה לפועל, החישוב הרלבנטי לגובה
החוב צריך להיעשות לפי ריבית פיגורים. בנסיבות מקרה זה נמנעה ריבית פיגורים הן
ביחס לחלק שאינו פנסיוני והן ביחס לחלק הפנסיוני.
ערעורו של המשיב:
29. המשיב טוען כי המערערת מטעה את בית המשפט. ראשית, לדבריו כאשר ביקשה לכאורה
את הקטנת החוב בתיק ההוצאה לפועל ביום 8/3/2012 חוות דעת המומחה כלל טרם
נערכה והסכום של הרכיב הלא פנסיוני בשיעור של 321,204 ₪ לא נאמד עד אותה שעה.
30. המשיב סבור שהחלטת ראש ההוצאה לפועל לעניין הרכיב הלא פנסיוני אינה נכונה וכי
ההפחתה צריכה הייתה להיות בשיעור של 170,021.19 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה
ממועד פתיחת התיק ועד היום אך בפועל אותו סכום לא הוקטן.
31. המשיב טוען כי ראש ההוצאה לפועל סבר בשגגה כי הסך של 97,366 ₪ המופיע בתדפיס
תנועות התיק הינו הפחתת קרן שביצעה המערערת (הגם שלא מסביר בערעורו למה יש
לייחס את ההפחתה האמורה). מכל מקום טוען המשיב כי בבקשות אחרות ומאוחרות
יותר המערערת כלל לא הציגה בתחשיביה בלשכת ההוצאה לפעול את ההפחתה הנטענת
בשיעור של 97,366 ₪.
7 מתוך 15
2
3
4
5
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ע"ר 43071-06-21 ע.ש. נ' ח.ש.- ערעור האשה
ע"א 56250-06-21 – ח.ש. נ' ע.ש.- ערעור האיש
32. לחליפין נטען כי הסכום הלא פנסיוני בשיעור 97,366 ₪ כלל בתוכו ריבית והצמדה, שכייט
עוייד ואגרות ולא נעשתה הבחנה בין הסכומים שהופחתו.
33. באשר לחישוב ריבית הפיגורים נטען כי לא היה מקום לחייב את המשיב בריבית פיגורים
מיום 1/12/2019 שכן המערערת הציפה את ההוצאה לפועל ובתי המשפט בבקשות שונות
להגדלת קרן ללא גיבוי ותוך ניסיון הטעיה שיטתי בחוסר תם לב שלא יכול לזכותה
בריבית פיגורים כלל.
34. לאור כל אלה לשיטת המשיב יש לתקן חישוב המרכיב הלא פנסיוני ולקבוע כי הוא כל
המרכיב בהתאם לפסק הדין מיום 5/4/2011 כולל כל מרכיביו במסגרת תיק ההוצאה
לפועל, לקבוע כי לא בוצעה הקטנה של הקרן בהתאם להחלטה מיום 7/3/2012 היות ולא
הוצגו ראיות או הסבר לעריכת תחשיב ולקבוע כי כל סכום יישא הפרשי ריבית רגילה
בלבד.
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
הדיון בערעורים וטיעונים משלימים של ב"כ הצדדים :
35. במסגרת דיון שנערך בפניי ביום 9/11/2021 חזרו הצדדים על טענותיהם בהרחבה.
36. בייכ המערערת חזרה על כל טענותיה בערעור והתקוממה על כך שכב' רשם ההוצאה
לפועל פתחת את תיק ההוצאה לפועל מחדש למרות קיומן של החלטות חלוטות בלשכת
ההוצאה לפועל. לדבריה כל שהיה עליו לעשות הוא להגדיר מהו החלק הפנסיוני בחוק
ומה החלק אינו פנסיוני וחלק אחרון זה לערוך תחשיב מתאים. אך לא היה כל מקום
"לגעת" או לחשב מחדש החלק הפנסיוני.
37. לעניין הערעור של המשיב נטען כי הוא חסר בסיס משפטי ו/או עובדתי ומדברי
המערערת עולה כאילו מדובר בערעור שהוגש כאמצעי טקטי כדי להגן על החלטת ראש
ההוצאה לפועל ולא באמת כדי לתקוף ממצאיו.
38. בייכ המשיב טען בדיון, כי הוא אינו מקבל את קביעת ראש ההוצאה לפועל שקיבל העמדה
כאילו החוב או ההחלטה של כב' הרשמת דאז יושמה. לדבריו המשיב הציג בפני כב' ראש
ההוצאה לפועל תדפיס תנועות המוכיח שהסכום בגין הרכיבים הלא פנסיוניים בשיעור
של כ-321,000 ₪ מעולם לא הוקטן בתיק. לדבריו, הנטל להוכיח שביום 7.3.2012 הוקטן
החוב עקב תשלום פרטי הוא לפתחו של הטוען זאת, קרי לפתחה של המערערת. מכל
מקום מדובר בתשלום פרטי ולא מדובר בהקטנת חוב שיזמה המערערת כטענתה.
24
25
26
27
28
29
30
31
34
35
222222222322323
8 מתוך 15
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
ע"ר 43071-06-21 ע.ש. נ' ח.ש.- ערעור האשה
ע"א 56250-06-21 – ח.ש. נ' ע.ש.- ערעור האיש
39. עוד לדברי המשיב בעקבות חוות דעת המומחה היה אמור המשיב להעביר למערערת סך
של 431,000 ₪. לדבריו בהנחה שהיו צריכים להקטין 321,000 נוספים הקרן היתה צריכה
לחזור לסך של כ-150,000 ₪ בעוד שבפועל היא הגיעה לכ-700,000 ₪ כאשר החוב טפח
והרכיב הלא פנסיוני לא נוכה מהחוב ואף צבר ריבית והצמדה ושכייט עוייד.
40. במענה לכך טענה בייכ המערערת, כי אין כל מקום לבודד רכיב אחד מתוך כלל התיק
הכספי. זאת מכיוון שכבי ראש ההוצאה לפועל ערך חשבון חדש של כל הרכיבים בתיק לפי
ראות עיניו, אלא שלא העניק למערערת הריביות ושכ"ט עוייד המגיע לה על פי הדין.
1
2
3
4
56
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
דיון והכרעה:
ראש ההוצאה לפועל היה מוסמך וגם היה מחוייב לערוך תחשיב מחדש:
41. כידוע, ערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל נושאים אופי מיוחד במובן זה שהם
פותחים לדיון בפני ערכאת הערעור לא רק שאלות משפטיות – כנהוג בערעור בדרך כלל –
אלא גם רובד עובדתי וניתן לערוך במסגרתם בחינה מחודשת של ראיות לצורך קביעת
ממצאים עובדתיים (ראו השופט ד' בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה
שביעית (עדכון מס' 16 יוני 2019, בעמ' 116 (2)). (להלן: "בר אופיר").
42. אזכיר מושכלות ראשונים ואומר כי הליכי ההוצאה לפועל נועדו לאכוף את החיובים
הטמונים בפסק הדין וחובה היא לבצע פסק דין ככתבו וכלשונו. "אולם אכיפת החיוב
מחייבת את הבנת מהותו ומשמעותו לכן יש להבין ולפרש אותו. כל הפעלה של פסק דין
גוררת אחריה את פרשנותו" (ראו בר אופיר בספרו לעיל, בעמ' 166).
43. ועוד יודגש, סמכותו המינהלית של ראש ההוצאה לפועל איננה מוגבלת לתיקון פגמים
טכניים בלבד. ראש ההוצאה לפועל רשאי מכוח תקנה 126א לתקנות ההוצאה לפועל,
התשלייט – 1979 לתקן פגמים מהותיים שנפלו בהליכי ההוצאה לפועל המובאים בפניו
ייככל שייראה לו צודקי. סמכותו זו של ראש ההוצאה לפועל אשר איננה מוגבלת לסדרי
הדין ויש לפרש אותה באופן נרחב בכדי למנוע עיוותי דין, לרבות במקרים בהם החייב
אינו בקיא בהליכי הוצאה לפועל (שחר קטוביץ' סוגיות נבחרות בדיני ההוצאה לפועל
(הוצאת נבו-2009) בעמ' 20).
44. בנוסף לכך יש לראש ההוצאה לפועל סמכות לחזור ולבחון את הכרעתו שלו ולקבל
החלטה השונה מהחלטתו הראשונה, בהתאם לסמכותה של כל רשות מנהלית מכוח סעיף
29 לחוק הפרשנות התשמ"א 1981 (ראו קטוביץ' לעיל בעמ' 21 ו-23 והאסמכתאות
9 מתוך 15
23
24
222222
25
26
27
28
29
30
31
34
35
23736
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
שראל
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
עיר 43071-06-21 ע.ש. נ' ח.ש.- ערעור האשה
ע"א 56250-06-21 – ח.ש. נ' ע.ש.- ערעור האיש
שהובאו שם). על כן החלטות ראש ההוצאה לפועל בעניין מסוים כשהוא מפעיל סמכותו
המנהלית או המעין שיפוטית אינן מהוות השתק עילה או מחסום בפני בחינת עניין דומה
במועד מאוחר יותר בעקבות שינוי נסיבות (ראו שם בעמ' 25) זאת להבדיל מהכרעה של
ראש ההוצאה לפעול בבקשה מסוימת המקימה השתק פלוגתא ככל שמוגשת בקשה זהה
מאוחר יותר.
45. די בדברים אלה כדי להבהיר באופן חד משמעי, כי לראש ההוצאה לפועל הייתה גם
הייתה סמכות לערוך חישוב מחדש של כל החוב ככל שמצא שיש צורך בכך.
46. לא זו בלבד שהיתה לראש ההוצאה לפועל סמכות להורות על חישוב החוב מחדש, הוא
היה חייב לבצע חישוב מחדש של החוב שכן פסקי הדין השני והשלישי נתנו הוראות
ללשכת ההוצאה לפועל כיצד לבצע את פסק הדין הראשון; כזכור החלק הלא פנסיוני של
פסק הדין הראשון לא כלל מספרים מוחלטים המרכיבים את גובה החוב של המשיב כלפי
המערערת ובחלק מהעניינים רק קבע עיקרון מופשט לחישוב החוב (כלשון ראש ההוצאה
לפועל). רק בעקבות ההליכים מושא פסק הדין השני וחוות דעת המומחה שהוגשה
במהלכו נקבעו ערכים מספריים ברורים שניתן היה לבצע בלשכת ההוצאה לפועל. זאת
ועוד בפסק הדין השלישי נקבע מפורשות כי יש לערוך תחשיב מחדש על פי הבסיס להלן:
"התובעת הביעה רצונה לרכוש את חלקו של הנתבע בביתם המשותף
לאחר קיזוז חובו כלפיה, ואף הנתבע מצידו הביע הסכמה למבוקש.
חווייד המומחה כוללת בתוכה את סך תשלומי הפנסיה אותם חב הנתבע
לתובעת (עד ליום 31/12/2012), יחד עם זאת, כוללת חווייד גם את
התשלומים שקוזזו לנתבע משכרו (עד ליום 06/08/2012).
נוכח האמור, במסגרת הליכי הביצוע בלשכת ההוצל"פ יש לבצע חישוב
מחדש של סך התשלומים שקוזזו לנתבע משכרו החל מיום 07/08/2012
מחד גיסא, ואת סך התשלומים אותם הנתבע חב לתובעת מיום
01/01/2013 מאידך גיסא.
ככל שקיימת יתרת חובה לטובת הנתבע, הרי שהיא תובא בחשבון
בקיזוז חוב מחלקו בדירת המגורים. ככל שקיימת יתרת חובה לטובת
התובעת, הרי שהיא תתווסף לחלקה בתשלום שעליה לשלם לנתבע
כתנאי לרישום הזכויות בבית על שמה במלואן."
"
האם נפלה טעות בהחלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין רכיבים שחושבו מחדש?
47. בסעיף 13 לפסק הדין השלישי שב בית המשפט על עיקרי הדברים שנקבעו ועל האופן שבו
לשכת ההוצאה לפועל אמורה לפעול בקובעו :
12
13
14
15
16
24
25
26
27
28
29
30
31
34
35
36
×222222222222223223
17
18
19
20
21
10 מתוך 15
