לפני הרכב כבוד השופטים:
סארי ג'יוסי [אב"ד]
עפרה אטיאס
ניצן סילמן
המערערת
ר'
ע"י ב"כ עו"ד רן משגב ועו"ד דנה סרבי-קובלסקי
נגד
המשיב
א'
ע"י ב"כ עו"ד רם יוגב ועו"ד זוהר חצבני
פסק דין
ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' ס. הנשיאה השופטת ש. היימן), מיום 23.7.2023 בתיק תלה"מ 2285-08-21, שעניינו מחלוקת הצדדים בעניין חיסון קטין בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות.
רקע עובדתי –
1. הצדדים נישאו בשנת 2020, ומנישואיהם נולד להם בן יליד 2021. יחסי הצדדים עלו על שרטון והם נפרדו.
2. ביום 10.8.2021 הגיש המשיב תביעה לביצוע מעקב רפואי וחיסונים לקטין בתיק קשור שמספרו 21796-06-21. לאחר תשלום האגרה על ידו, ועמידתו בהוראת בית משפט קמא כי הבקשה תוגש במסגרת התיק הנדון, כ"בקשה למתן הוראות בנוגע לחיסונים לתינוק", הגיש המשיב ביום 3.5.2022 בקשה למתן החלטה בעניין החיסונים.
3. על מנת לבחון ולהכריע בטענות הצדדים מונה ביום 23.6.2023 פרופ' עמוס עציוני, מומחה בתחום האלרגולוגיה ואימונולוגיה קלינית, כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה התבקש להתייחס בחוות דעתו לכל אחד מהחיסונים הנדרשים לקטין, לסיכונים האפשריים בחיסון עצמו, מאחד או יותר ממרכיבי החיסון.
4. בקשת המערערת למתן צו לבירור גנטי של הקטין עוד טרם מינוי המומחה נדחתה ונקבע שככל שהמומחה יהיה סבור שיש צורך בבדיקות בטרם מתן חוות דעתו, יינתנו החלטות בהתאם.
5. ביום 29.8.2023 הגיש המומחה את חוות דעתו, בה עמד על כך שהקטין הוא ילד בריא ללא כל רקע משפחתי המסכן אותו בקבלת חיסונים יותר מכל ילד אחר במדינה ועל כן זקוק לחיסוני השגרה הניתנים בארץ. המומחה ציין שאין צורך במתן חיסון לשעלת, לרוטה ואדמת מאחר ומדובר בקטין ממין זכר שכבר מלאו לו שנה.
6. האם הפנתה למומחה שאלות הבהרה והוא השיב עליהן.
7. בקשתה של האם להגיש חוות דעת של מומחים מטעמה נדחתה ונקבע שלאחר שהמומחה ייחקר ולאור תוצאות חקירתו תישקל הבקשה מחדש.
8. ביום 29.3.2023 התקיים לפני בית משפט קמא הליך הוכחות והמומחה נחקר על ידי ב"כ האם על חוות דעתו.
9. לאחר החקירה הגישה האם בקשה חוזרת להגשת חוות דעת מומחים נוספים. בקשתה נדחתה בהחלטה מנומקת מיום 15.5.2023. בית המשפט קמא התייחס להלכה לפיה לאחר מינוי מומחה בעל דין לא רשאי להביא חוות מטעמו אלא במקרים חריגים והמערערת לא עמדה בנטל להוכיח כי בנסיבות של הקטין ומצבו הרפואי, עולה הצורך בקבלת חוות דעת נוספות. בית המשפט קמא התרשם שמדובר במומחה בעל שם עולמי, בעל ניסיון בתחום, ועל כן חזקה כי יש לו את הידע והניסיון לחוות דעתו בצורה עניינית ומקצועית. עוד נקבע, כי לאור חוות הדעת ותשובות המומחה לא הוכח הצורך בחוות דעת של מומחים בעלי מומחיות שונה, והמומחה אף התייחס לנזק העלול להיגרם לקטין כתוצאה מעיכוב במתן החיסונים ככל ואכן תתקבל בקשת המערערת להגשת חוות דעת נוספות ועריכת בדיקות מורכבות. טענת האם כי הקטין משתייך לקבוצות סיכון על רקע מחלות אוטואימוניות וסרטן במשפחה, נשללה ע"י המומחה.
10. האב טען שאי מתן החיסונים פוגע בבריאות הקטין וחושף אותו למזיקים ומחלות; האם נמנית עם קהילת מתנגדי החיסונים, מגדלת את הקטין המשותף כאוות נפשה ומקבלת החלטות בלי לשתף אותו.
11. לטענת האב, יש לדחות את טענת האם שלקטין מטען גנטי בעייתי מכמה סיבות – ראשית, טענה זו נולדה רק לאחרונה כאשר בדיון מיום 1.2.2022 האם טענה שהסיבה לכך שאינה מחסנת את הקטין היא העובדה שהוא נמצא בסביבה סטרילית ואין סכנה של מחלה; יש לדחות את טענת האם שלבני משפחת הקטין משני הצדדים יש "ריבוי מחלות אוטואימוניות". כל בני משפחת האב, לרבות אחייניו וכן אחיינה של האם נמצאים בקו הבריאות, כולם מחוסנים ולא נרשמה כל עדות לבעיה רפואית כזו או אחרת; במהלך ההיריון ביצעו הן האם והן האב בדיקות גנטיות מקיפות, לפי דרישת האם, ותוצאות הבדיקות היו תקינות; המערערת לא הניחה שום תשתית לקשר בעייתי בין המטען הגנטי של הקטין לבין מתן החיסונים.
12. האם עתרה לדחיית התביעה ולחילופין, וטרם הכרעה בעניין החיסונים ביקשה להורות על ביצוע בדיקות לקטין לבניית הפרופיל הגנטי/מטאבולי/אלרגי הייחודי לו לצורך איתור/שלילת נטייה חבויה שיש בה לסכן את הקטין באחת או יותר מתופעות הלוואי, וזאת כתנאי להכרעה בשאלת החיסונים.
13. האם טענה כי בהתאם לסעיף 68(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לא מתקיימים בענייננו של הקטין הקריטריונים שנקבעו בכל הקשור להחלטות בעניין טיפול רפואי המבוצע בגופו של הקטין, שכן: לא הוכח שהטיפול נדרש לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין; לא הובהרה חשיבות מתן הטיפול מעבר לקביעה כללית בדבר חיסוני הילדים; לא הוכח דחיפות הטיפול עבור הקטין. בהגיעו לגיל 18 יכול הקטין להחליט בעצמו על גופו.
14. לטענת האם, עמדה בנטל ונתנה טעם מוצדק לסטות מהנחיות משרד הבריאות, משהקטין אינו דומה לשאר הילדים במובן של ההיסטוריה הרפואית המשפחתית. לא כל הילדים בישראל הם צאצאים למשפחה שבה גם מצד האם וגם מצד האב יש ריבוי של מחלות אוטואימוניות ותמותה מסרטן.
15. האם טענה כי מחקירת המומחה עלה שאינו יודע האם לקטין יש פרה דיספוזיציה לפתח ריאקציה קשה לחיסון והוא התחמק מלענות על כך. למומחה אין יכולת לגלות פרה דיספוזיציה חבויה ללא בדיקה מעמיקה. המומחה אינו מומחה בתחום המומחיות שבו נדרשת הכרעה למרות שיש לו ידע בלתי מעורער בנושאים אימונולוגיים. המומחה בעצמו העיד שלא טיפל מעולם בנפגעי חיסון ולכן לא ברור כיצד הוא אמור לאתר סיכון זה.
הכרעת בית המשפט קמא –
16. התביעה נסובה סביב טובתו של הקטין בלבד בעניין קבלת החיסונים, כך שכלל הטענות והמסמכים שהוצגו בהליך ייבחנו ביחס לקטין וביחס למצבו הבריאותי בלבד.
17. בית משפט זה אינו הערכאה המוסמכת לדון בשאלה העקרונית באשר לחיסוני ילדים. משכך, במסגרת הליך זה לא ייבחנו המלצות משרד הבריאות באשר למתן חיסונים לילדים כשאלה כללית.
18. שאלת חיסוני הילדים קיבלה התייחסות במסגרת הפסיקה לא פעם, כאשר ההלכה קבעה בצורה ברורה כי כאשר עסקינן בחיסוני שגרה של ילדים אשר בהמלצת משרד הבריאות, המדובר בהמלצה גורפת וחד משמעית הרלבנטית לכלל הילדים, וזאת אף בהעדר קבלת חוות דעת מקצועית, שכן מדובר בהמלצות המבוססות ואשר נבחנו על ידי הגורמים המקצועיים, למעט מקרים אשר יש בהם טעם מיוחד שבגינו יומלץ על אי מתן החיסון.
19. עוד נקבע בפסיקה כי כאשר אחד ההורים סבור כי אין מקום למתן חיסוני שגרה לקטין אשר בהמלצת משרד הבריאות, עליו רובץ הנטל להוכיח זאת.
20. נוכח טענות האם כי לקטין רגישויות מיוחדות ומטען גנטי ומשפחתי בגינו עלולים החיסונים להעמידו בסכנה רפואית, למרות הפסיקה כי על ההורה הטוען לחריגה מהמלצות משרד הבריאות להמציא חוות דעת רפואית התומכת בטענותיו, מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט על מנת שיבחן את טענות האם.
21. המומחה שמונה בעל שם בתחומו. האם שלחה למומחה שאלות הבהרה רבות ומקיפות, זימנה אותו לחקירה ארוכה והתאפשר לה לשאול ולחקור את המומחה בעניין הצורך במינוי מומחים נוספים לשם אפיון הפרופיל הגנטי/מטאבולי/אלרגי של הקטין.
22. כמומחה מטעם בית המשפט מונה פרופ' עציוני, מומחה לרפואת ילדים, מומחה באלרגולוגיה ובאימונולוגיה. פרופ' עציוני שימש כמנהל בי"ח לילדים רמב"ם, נשיא האגודה הישראלית לאימונולוגיה, נשיא האגודה האירופאית לחסר חיסוני, יועץ לארגון העולמי של חולי חסר חיסוני ראשוני ועוד. המומחה הגיש חוות דעת, ענה על שאלות הבהרה ונחקר על ידי ב"כ האם.
23. המלצתו של המומחה ברורה וחד משמעית לפיה אין מקום להבחין בין הקטין —— לבין כל ילד אחר ולכן אין כל מניעה כי הקטין יחוסן. יתרה מזו מומלץ שהקטין יקבל את כל החיסונים הנדרשים בהקדם.
24. לאחר שהתרשם בית המשפט קמא מהמומחה התרשמות בלתי אמצעית, הן במסגרת עדותו והן במסגרת חוות דעתו, נמצא כי חוות דעתו של המומחה מהימנה ויש לקבלה. הרושם הוא כי המומחה ידע לספק תשובות ענייניות, מקצועיות ועקביות, נוכח חקירתה הארוכה והמעמיקה של ב"כ האם.
25. במסגרת חוות דעתו, התייחס המומחה באופן כללי לחיסוני שגרה של ילדים תוך התייחסות לטענות האם וכן לכל חיסון בנפרד, וקבע שהקטין —— אינו שונה מכל ילד אחר ואין שום מניעה שיחוסן בחיסוני השגרה המומלצים. גם במהלך חקירתו חזר המומחה מספר פעמים על כך כי הקטין אינו שונה מכל ילד אחר ולכן אין כל מניעה שיחוסן בחיסוני השגרה.
26. המומחה התייחס בחוות דעתו לטענות האם באשר לחומרים שלטענתה מצויים בחיסונים ועשויים לגרום לתופעות אוטואימוניות, וסתר אחת לאחת את כל טענות האם באשר למסוכנות הקיימת ברכיבים אלו.
27. המומחה אף התייחס בנפרד לכל חיסון וחיסון מחיסוני השגרה, לתופעות הלוואי העלולות להיגרם ולחשיבותו של כל חיסון וחיסון והצורך של —— בקבלת כל חיסון וציין שנוכח גילו ומינו אין הוא זקוק לחיסון נגד שעלת, רוטה ואדמת כן ציין שחיסון נגד שפעת אינו הכרחי. דהיינו, המומחה התייחס באופן ספציפי לצרכיו של הקטין —— וכך הסביר מדוע קבע שאין צורך בחיסונים אלו.
28. במענה לשאלת ב"כ המערערת האם נכון להסתכל על —— בצורה שונה נוכח רקע משפחתי של מחלות אוטואימוניות וסרטן, ענה המומחה כי —— הוא עם רקע משפחתי רגיל לחלוטין. המומחה ציין כי מקבץ המחלות שהוצג על ידי האם אינו חריג ואין בו בכדי לבסס טענה של בעיה מיוחדת במשפחה.
29. האם ביססה טיעונה על כך שנוכח ריבוי מחלות אוטואימוניות במשפחה המורחבת ומחלות סרטן סביר שלקטין נטייה מוגברת לחלות במחלה אוטואימונית או שיש לו מטען גנטי שיגביר את הסכנה לתגובות קשות ממתן החיסונים.
30. בחלקה הראשון התמקדה ב"כ האם בשאלה הכללית של בטיחות החיסונים, כמות האלומיניום שהם מכילים והסכנה במינון זה, כך גם לגבי שאריות מצע דנ"א עוברי אנושי בחיסונים והסיכון לתגובות אוטואימוניות כתוצאה ממתן ומנוכחות גורמים אלו בחיסונים. בתשובותיו שלל המומחה את הסכנות שבמרכיבים אלו בכלל בעיקר נוכח כמותם המזערית, אולם כזכור אין אנו עוסקים בשאלת בטיחותם של החיסונים באופן כללי, משאלו אושרו ואף הומלצו על ידי משרד הבריאות.
31. ב"כ האם הקדישה חלק מחקירתה לסוגיית הכשל המיטוכונדריאלי, האפשרות שהקטין סובל מכשל זה והסיכון שיש במתן החיסונים במקרה בו ילד סובל מכשל מיטוכונדריאלי. המומחה השיב שהסבירות היא כה מזערית שאין מקום להתייחס לסכנה תיאורטית זו. המומחה השיב ששאלה זו ניתן היה לשאול לגבי כל ילד מבין מיליוני הילדים שמקבלים חיסונים בינקותם.
32. בהמשך השיב המומחה שמחלת גאוט שהופיעה בקרב בני משפחה של הקטין אינה מחלה אוטואימונית ואין בעובדה שהמחלה קיימת במשפחה כדי להעיד על כך שלקטין סיכון מוגבר לכשל מיטוכונדריאלי.
33. ב"כ האם המשיכה ושאלה בעניין המטען הגנטי הספציפי לילד מסוים שעשוי לגרום לאותו ילד לתגובה קשה לחיסון. המומחה השיב שיש אפשרות שהגנטיקה משפיעה, אולם אין עבודות המוכיחות שהגנים שציינה ב"כ האם קשורים להתפתחות של מחלות אוטואימוניות בעקבות חיסון ומכאן שאין להסיק מכך שקיימות מחלות אוטואימוניות במשפחה, לכך שלקטין מטען גנטי העלול להוביל לתגובה קשה לחיסונים.
34. המערערת לא הצליחה להוכיח, לא באמצעות מסמכים ולא באמצעות חקירתה, כי ל—— יש בעיה רפואית ספציפית המובילה למסקנה שאין לחסנו בחיסוני השגרה. המערערת לא הוכיחה טעם מיוחד ולא הוכיחה כי —— נמנה עם קבוצה חריגה של ילדים עם חשש לפתח מחלות אוטואימוניות או תגובת נגד קשה לחיסון. טענות אלו נדחו על ידי המומחה אשר קבע כי —— הוא ילד בריא עם רקע רגיל.
35. עיקר טענות האם היו כלליות ביחס למתן החיסונים והמחלות הרלבנטיות והסיכון להידבק באחת מהמחלות, בלי להצביע על כל קשר למצבו של ——, ובלי להצביע או להוכיח נסיבות בריאותיות חריגות אצל הקטין.
36. המערערת לא הצליחה להוכיח כי בחוות דעתו של המומחה נפל פגם כלשהו. הרושם הוא כי המומחה ידע לספק תשובות מקצועיות, עקביות וענייניות לכל השאלות במסגרת החקירה והוא ידע להתייחס לכל הסוגיות שהוצגו בפניו.
37. טענת האם כי על מנת לבחון לעומק את מצבו של הקטין יש למנות מומחים נוספים, וכי המומחה שמונה אינו מומחה בתחום הרלבנטי להכרעה בעניין – נדחתה כבר בהחלטה מיום 15.5.2023 .
38. במענה לשאלה בנוגע לצורך בחוות דעת של טוקסיקולוג, ציין המומחה כי הטוקסיקולוג אינו יכול לחוות דעתו באופן ספציפי ל——. עוד ציין המומחה במסגרת הדיון כי על גנטיקאי לבצע בדיקה מורכבת, בדיקה שהמומחה אינו סבור שיש מקום לערוך אותה לאור מצבו הבריאותי התקין של ——.
39. המומחה התייחס לנזק העלול להיגרם ל—— כתוצאה מעיכוב במתן החיסונים, ככל ובקשתה של האם תתקבל ויוגשו חוות דעת נוספות, וכתוצאה מעריכת הבדיקות המורכבות הכרוכות במתן חוות דעת. המומחה עמד על כך שכל עיכוב נוסף במתן החיסונים עלול להזיק לקטין, שכן במהלך תקופה זו ימשיך ויהיה חשוף לסיכונים של זיהומים ומחלות. עוד ציין כי לצורך עריכת חוות הדעת בתחומים המבוקשים יהיה צורך לערוך לקטין בדיקות מורכבות שעשויות לפגוע בו ולגרום לו לסבל.
40. לאור האמור, ניתן תוקף לחוות הדעת של המומחה, אשר נמצאה מהימנה, וקבעה בצורה חד משמעית כי —— הינו ילד בריא, אין כל מניעה במקרה שלו לקבל חיסוני שגרה ויש לחסנו, שכן כל עיכוב עלול לגרום לו לנזק בריאותי.
41. על כן, הורה בית המשפט קמא כי הקטין יקבל את כל חיסוני השגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות (מלבד החיסונים כנגד אדמת, שעלת רוטה ושפעת) ויעבור את המעקב השגרתי המוענק לכל קטין בטיפת חלב.
42. בהעדר שיתוף פעולה מטעם האם יוכל האב לדאוג לחיסון הקטין בחתימתו בלבד.
43. האם חויבה בתשלום הוצאות לטובת האב בסך של 7500 ₪.
טענות המערערת –
44. המשיב לא הרים את הנטל להוכיח שיש בנקיטת האמצעי הרפואי משום שיפור בריאותו ואיכות חייו של הקטין, ולא נשללה ראייתית הטענה שנשקפת לקטין סכנה ממשית לאור הרקע הגנטי שלו.
45. המומחה שמונה אינו מומחה בתחום המומחיות שנדרש לצורך הכרעה. המומחה לא התייחס לחלק מטענות המערערת, ובחלק מתשובותיו אף הוכח כי התבסס על מידע שגוי.
46. תשובות המומחה העידו על חוסר הכרות עם נושאים ספציפיים שקשורים בסיכונים הנובעים מחיסונים, ובפרט סיכונים לאוכלוסייה שלה רקע רפואי משפחתי רווי במחלות אוטואימוניות וסרטן.
47. טוקסיקולוג מומחה יכול לתת חוות דעת ספציפית לאדם ספציפי בהתבסס על בדיקות שאותן ביקשה המערערת לבצע עבור הקטין וסורבה.
48. אין חולק שישנן פגיעות חיסון. כיצד יוכל מומחה שמודה שמעולם לא ראה פגיעת חיסון ולא יודע לאתר אחת כזאת, לעמוד על הסיכון הנשקף לילד ספציפי.
49. קבלת חוות דעת המומחה ללא עוררין עשויה לסכן באופן ממשי את איכות חייו, בריאותו ושלמות גופו של הקטין.
50. הסיכון הנשקף לקטין מפני מחלות כנגדן אינן מחוסן, הוא נמוך. הסיכוי של הקטין להחלים כתוצאה מחשיפה לאחת או יותר מהמחלות היא קרוב ל 100%. לעומת זאת, לא ידוע מה הסיכון של הקטין, בהתבסס על הנתונים העומדים בפנינו כיום, מהחיסונים.
51. הבדיקות הנדרשות הן לטובתו של הקטין על מנת לבנות לו פרופיל שיתאים לו באופן ספציפי.
טענות המשיב
52. המשיב סומך את ידו על פסק הדין קמא ונימוקיו השונים וסבור כי דין הערעור להידחות.
53. בדיון שהתקיים לפנינו בתאריך 12.2.2024, חזרו הצדדים על עיקרי טיעוניהם. המערערעת שבה והדגישה כי על בית משפט קמא היה לאפשר לה להגיש חוות דעת נגדית מטעמה, וכי היה בכוחה של זו לסתור קביעות ומסקנות המומחה עציוני.
הכרעה –
54. כידוע, הליך הערעור לא נועד לשמש במה לדיון מבראשית בכל הטענות העובדתיות שנדונו והוכרעו על-ידי הערכאה הדיונית. התערבות בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות תיעשה בהתקיים נסיבות מיוחדות וחריגות בלבד, בהן מתגלה שגיאה בולטת על פני החלטתו של בית משפט קמא. כך למשל, כאשר ממצאי העובדה אינם מעוגנים כלל בחומר הראיות, או מקום שבו הגרסה העובדתית שאותה אימץ בית משפט קמא, אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם מבחנים של היגיון ושכל ישר (ראה – ע"א 10225/02 פרץ נ' פרץ בוני הנגב (15.1.2004)). לעניין זה ראו דבריו של כב' השופט ד' מינץ בע"א 8191/16 דיאליט נ' הרר (17.6.2019):
"כאמור, הלכה נושנה היא שאין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית. זאת, מפני שבידה של הערכאה הדיונית האפשרות להתרשם מהעדים ומחקירתם על דוכן העדים, ולבחון כל ראיה וחוות דעת לעומק. התערבות ערכאת הערעור תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל פגם בהכרעתה של הערכאה הראשונה היורד לשורשו של עניין, או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1026 (מהדורה שתים עשרה, 2015); ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' גדיר (10.3.2014); ע"א 3894/03 דויטש נ' ישראפלאורס בע"מ (23.8.2012))."
המקרה דנן אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים התערבות.
פסק דינו של בית המשפט קמא מפורט ומנומק היטב ולא מצאנו בו טעות המצדיקה התערבות ערכאת הערעור.
55. למעשה, לב ליבו של הערעור נסוב סביב טענת המערערת כי לו היה בית משפט קמא מאפשר לה להגיש חוות דעת של מומחים מטעמה, זאת מתוקף ההלכה הקובעת כי על הטוען אחרת מוטל נטל הההוכחה, היה עולה בידיה לסתור את המלצות משרד הבריאות ומסקנות המומחה עציוני ולהוכיח כי במקרה הנדון קיים טעם מיוחד שבגינו אין מקום למתן החיסונים המומלצים לבנה הקטין.
אכן, פסיקת בית המשפט העליון קבעה, כי על ההורה שסבור, כי חיסון עליו המליץ משרד הבריאות, עלול לגרום לנזק לצרף חוות-דעת, אשר תתמוך בטענתו האמורה.
יפים לענייננו דבריו של כב' השופט (בדימוס) מ. מזוז ב-בע"מ 7910/19 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (02.12.2019), פסקה 1:
"ערעורה של המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחה תוך שנקבע כי סעיף 68(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 מתייחס להתערבות רפואית קונקרטית אשר איננה במסגרת שגרת הטיפולים המומלצת לכל קטין. ברוח זו נקבע כי אין צורך בחוות דעת רפואית לפי הסעיף האמור כאשר עסקינן בביצוע חיסונים שגרתיים המומלצים על ידי משרד הבריאות. עוד נקבע כי ברירת המחדל היא חיסון הקטינים, וכי על ההורה שסבור כי החיסון עלול לגרום נזק לצרף חוות דעת רפואית שתתמוך בטענתו, ומשכך נקבע כי המבקשת לא הוכיחה שייגרם סיכון כלשהו לקטינים ככל ויחוסנו. לבסוף, בית המשפט המחוזי הבהיר כי החיסונים מושא המחלוקת נועדו בראש ובראשונה לטובת בריאותם ושלמות גופם של הקטינים". (ההדגשה אינה במקור).
ובהמשך, בפסקה 2:
"לאחר עיון בבקשה ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי כי הקביעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין. אוסיף, כי עמדתו של בית המשפט המחוזי מקובלת עלי גם לגופה, מטעמיו". (ההדגשה אינה במקור).
בהתאם, הדרך היחידה לצלוח משוכה זו היא על דרך הגשת חוות דעת רפואיות התומכות בטענותיו (ר' גם עמ"ש (חי') 58108-06-21 ד' נ' א' [פורסם בנבו] (08.07.2021)),. כך, כל צד להליך רשאי להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו, להוכחת טענותיו, וככלל יש לאפשר הגשת חוות דעת כאמור, וכי אז על בית משפט להכריע בין השתיים, כאשר לשם קבלתה רשאי הוא להסתייע במומחה שימנה לשם כך.
יחד עם זאת, למועד הגשת חוות הדעת והבקשה להתיר הגשתה מטעם אותו צד ובמקרה שלנו המערערת, נודעת חשיבות רבה. כזכור, במקרה הנדון הגישה המערערת בקשתה, לראשונה, לאחר שבית משפט קמא הורה על מינוי מומחה מטעמו, לאחר שחוות דעתו של המומחה הוגשה לתיק, ולאחר שהמערערת שלחה למומחה שאלות הבהרה. משהורה בית משפט קמא כי בקשתה תיבחן לאחר חקירתו של המומחה מטעם בית המשפט, חזרה המערערת על בקשתה האמורה, לאחר שנסתיימה שמיעת עדותו וחקירתו הנגדית של המומחה.
בית משפט קמא התמודד עם סוגיה זו הניצבת בלב הדיון, בהחלטת ביניים שניתנה בתאריך 15.5.2023, במסגרתה בחן את בקשת המערערת לעומקה, ונימק היטב החלטתו לדחותה, במיוחד על רקע התזמון שבו הוגשה. בית משפט קמא התייחס, כאמור, להלכה לפיה לאחר מינוי מומחה מטעם בית משפט לא יהא רשאי בעל דין להגיש חוות דעת מטעמו, אלא במקרים חריגים "השמורים לסוגיות כגון סוגיות נדירות, תקדימיות או כאלו שעוסקים בתחומים חדשניים, בבחינת שדה שטרם נחרש", ונימק היטב מסקנתו לפיה המערערת לא הרימה את הנטל להוכיח כי בנסיבותיו של הקטין ומצבו הרפואי עולה הצורך בקבלת חוות דעת נוספת, וכי אין להסתמך על חוות הדעת שהוגשה מטעם מומחה בית המשפט.
נוסף על קביעתו המנומקת כי המחלוקת בענייננו אינה נופלת בגדרם של המקרים החריגים שנקבעו בפסיקה, נדרש בית משפט קמא לטענות המערערת לפיהן המומחה עציוני לא התייחס לחלק מטענותיה,לא נתן מענה מלא לטענותיה בדבר הסיכונים של החיסונים לבנה הקטין, וכן לטענתה כי תשובותיו לשאלות ההבהרה העידו על חוסר היכרות עם נושאים ספציפיים הקשורים עם סיכונים הנובעים מהחיסונים ובפרט בקשר של רקע משפחתי עם מחלות אוטואימוניות וסרטן. לעניין זה קבע בית משפט קמא:
"34. מעיון בחוות דעת שהוגשה על ידי המומחה, בתשובות לשאלות ההבהרה מטעמו והן מההתרשמות מהמומחה במהלך חקירתו על ידי המבקשת, איני מוצאת תימוכין לטענות המבקשת אלא להפך, אני מתרשמת כי מדובר במומחה בעל שם עולמי, בעל ניסיון רב שנים בתחום, ומשכך חזקה היא כי יש לו את הידע והניסיון הנדרשים על מנת לחוות את דעתו בצורה עניינית ומקצועית לצורך השאלה שמונחת בפנינו. עוד התרשמתי כי המומחה ענה על כל השאלות של המבקשת וסיפק תשובות ענייניות, מקצועיות, עקביות ומפורטות.
35. המבקשת לא הוכיחה שיש צורך לקבל חוות דעת ממומחים בעלי מומחיות שונה מהמומחיות של המומחה. זאת אני קובעת הן לאור חוות הדעת המקיפה שהוגשה על ידי המומחה והן לאור תשובותיו לשאלות המבקשת בכל הנוגע לצורך בחוות דעת נוספות במהלך חקירתו".
עוד ראה בית משפט קמא לקבל את עמדת המומחה עציוני לפיה במקרה הנדון אין כל צורך בחוות הדעת המבוקשות על ידי המערערת. כן נדרש לעמדתו של המומחה לפיה כל עיכוב נוסף במתן החיסונים – אם תתקבל בקשתה של המערערת וימונו מומחים נוספים – עלול להזיק לקטין, אשר במהלך תקופה זו ימשיך ויהיה חשוף לסיכונים של זיהומים ומחלות, וכי לצורך עריכת חוות הדעת בתחומים המבוקשים על ידי המערערת יהיה צורך לערוך לקטין בדיקות מורכבות שעלולות לפגוע בו ולגרום לו לסבל. בנוסף, ציין כי המומחה שלל טענת המערערת כי הקטין שייך לקבוצת סיכון על רקע מחלות הקיימות בשתי המשפחות, וחיווה דעתו שמדובר בקטין בריא ורגיל שאינו שונה מכל ילד אחר.
אשר לטענה של המערערת כי לא התאפשר לה לערוך ברור גנטי שעה שתוצאותיו של זה הן הכרחיות, לטעמה, לשם בחינת נחיצות או אי נחיצות החיסונים לקטין, עניין זה אף הוא זכה להתייחסותו המפורטות של המומחה בחוות דעתו ובחקירתו הנגדית לב"כ המערערת.
מעבר לכך שמדובר בבדיקות אשר אורכות זמן, הרי שממילא השאלה אם קיימת נחיצות במקרה של הקטין הנדון בעריכת ברור גנטי אם לאו היא שאלה שבמומחיות. המומחה עציוני השיב על כך בשלילה בחוות דעתו, זאת כחלק מההתייחסותו למצבו הבריאותי של הקטין, וכן מהתייחסתו בנפרד לכל חיסון וחיסון מחיסוני השגרה, לתופעות הלוואי העלולות להיגרם ולחשיבותו של כל חיסון וחיסון והצורך של הקטין בקבלת כל חיסון, ולאחר שבחן ושלל את טענות המערערת לעניין חומרים שונים המרכיבים את החיסונים העשויים לשיטתה לפגוע בקטין. עוד נימק המומחה טעמיו להעדרו של הצורך בעריכת ברור גנטי, בתשובתיו לשאלות רבות שהופנו אליו בהקשר זה על ידי ב"כ המערערת במהלך חקירתו הנגדית. בית משפט קמא, אשר בחן סוגיה זו לעומקה, ראה לאמץ את עמדתו של המומחה, ואין אנו רואים כל הצדקה להתערב בקביעה זו (ראו סעיפים 77-81 לפסק דינו של בית משפט קמא).
56. אכן, נקודת המוצא היא כי יש לחסן קטינים בחיסוני שגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות, ועל הורה הסבור כי אין מקום למתן חיסוני שגרה לקטין רובץ כאמור הנטל להוכיח זאת. המערערת, אשר טענה כי אין להחיל את המלצות משרד הבריאות על בנה הקטין, לא מצאה לנכון לעתור כבר בראשית הדרך לבית משפט קמא בבקשה לאפשר לה להגיש חוות דעת מטעמה, בטרם מונה מומחה מטעם בית המשפט.
יחד עם זאת, בית משפט קמא נהג עם המערערת לפנים משורת הדין, וראה לנכון למנות מומחה מטעמו, אשר התייחס בחוות דעתו לכל אחד מהחיסונים הנדרשים לקטין, בחן את טענות המערערת אחת לאחת ביחס לסיכונים האפשריים הנטענים עקב מתן החיסון ואף השיב בחקירתו הנגדית לכל השאלות ונתן הסברים משכנעים לעמדתו.
בנסיבות העניין, קשה שלא להתרשם כי הן בשלב בו הוגשה בקשתה הראשונה של המערערת, וביתר שאת בשלב בו הסתיימה שמיעת עדותו של המומחה, עמידתה של המערערת על הגשת חוות דעת מומחים מטעמה מהווה "חכמה שלאחר מעשה" ונסיון למקצה שיפורים, ודומה כי בשלב זה, לאחר מינוי מומחה מטעם בית משפט והגשת חוות דעתו, היה מקום לשוב ולהחיל על המקרה אותן הוראות שבתקנה 25 לתקנות בית משפט לעניני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 (להלן: "התקנות"), לפיהן בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם לתת החלטה לפי סעיף 8(ג) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). סעיף 8(ג) לחוק קובע כי מקום בו מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא ראיות נוספות של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט.
בנסיבות העניין, מקובלת עלינו גם החלטת הביניים המנומקת והיסודית של בית משפט קמא במסגרתה נדחתה, כאמור, בקשת המערערת להגיש חוות דעת רפואיות מטעמה.
57. למעשה, ניתן לסכם הדברים כדלקמן:
א.אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין;
ב.הממצאים שנקבעו בפסק הדין תומכים במסקנה המשפטית שנקבעה בו;
ג.אין לגלות בפסק הדין טעות שבחוק.
58. אשר על כן, מכח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018, דין הערעור להידחות.
המערערת תישא בהוצאות המשיב בסך של 10,000 ₪.
מתוך העירבון שהפקידה המערערת תעביר המזכירות לידי ב"כ המשיב 10,000 ₪, בגין ההוצאות שנפסקו לטובת המשיב. היתרה תוחזר לידי ב"כ המערערת, עבור המערערת.
מותר לפרסום לאחר מחיקת שמות הצדדים והשמטת כל פרט מזהה אחר.
ניתן היום כ"ה באדר ב' תשפ"ד, 4 אפריל 2024 בהעדר הצדדים.
ס. ג'יוסי, שופט
[אב"ד]
ע. אטיאס, שופטת
נ. סילמן, שופט
