לפני כבוד השופט אביגדור דורות, יו"ר
עו"ד שמעון דולן, חבר
עו"ד ישי אילן, חבר
ו"ע 22577-03-22
המבקש:
המשיבה:
פרופ' אבי שמחון
נגד
מדינת ישראל – נציבות שירות המדינה
ע"י ב"כ עוייד אברהם דל
12 באפריל 2022
החלטה
1. החלטה זו עוסקת בבקשה בהתאם לסעיף 4(ג)(3) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר
פרישה), תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק") ובהתאם לתקנות שירות הציבור (הגבלות
לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה), התשל"א-1971 (להלן: "התקנות").
א. העובדות הצריכות לעניין הבקשה :
2. המבקש כיהן מאז שנת 2016 בתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש
הממשלה (להלן: "המשרד") וכן כיועצו הכלכלי של ראש הממשלה. המבקש מונה
לתפקידו ביום 3.1.16, במסגרת החלטת ממשלה מספר 925.
3. המבקש פרש משירות המדינה ביום 4.1.22. בטרם פרישתו, יצא המבקש לחופשה
לקראת סיום התפקיד כבר ביום 5.7.21 ושהה בחופשה עד ליום 4.10.21. מיום סיום
חופשתו ועד מועד פרישתו שהה המבקש בייתקופת הסתגלותיי. פרישתו משירות
המדינה נעשתה לאחר הבחירות ועם החלפת הממשלה.
4. במסגרת הבקשה, מבוקש לאשר למבקש לכהן כדירקטור חיצוני בחברת מור גמל
ופנסיה בע"מ (להלן: "הקרן") וזאת, החל מיום 5.3.22 ללא הגבלות נוספות ובכפוף
להוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק. יש לציין בקשר לכך כי המבקש, עובר לתחילת תפקידו
בשירות המדינה עבד בחברות מקבוצת מור.
5. יצויין בהקשר זה כי הבקשה דנן הוגשה ביום 10.3.22, כאשר מועד תחילת הכהונה
המבוקשת הינה 5.3.22. לגבי מועד הגשת הבקשה נפנה להחלטתנו מהעת האחרונה,
בוייע 10518-02-22 אביטן נ' נציבות שירות המדינה (17.3.22).
1 מתוך 13
לפני כבוד השופט אביגדור דורות, יו"ר
עו"ד שמעון דולן, חבר
עו"ד ישי אילן, חבר
וייע 22577-03-22
ב. עיקרי הבקשה:
12 באפריל 2022
6. במסגרת הבקשה מתאר המבקש את נסיבות קבלת הצעת העבודה כך (סעיף 7
לבקשה):
ייעובר לקליטתי בשירות המדינה כיהנתי כדירקטור חיצוני וכחבר בוועדות
ההשקעות והביקורת של חברה אחות של מור גמל ופנסיה – מור ניהול קרנות נאמנות
(2013) בע"מ. במסגרת ההסדר למניעת ניגוד עניינים שעליו חתמתי בחודש דצמבר
2015, בסמוך לקליטתי בשירות המדינה, התחייבתי להתפטר מתפקידי במור קרנות
נאמנות ולהימנע מעיסוק בעניינה למשך חצי שנה מסיום קבלת התשלומים ממנה.
בתחילת חודש דצמבר 2021 (בעת ששהתי כבר בתקופת הסתגלות) קיבלתי הצעה
לשוב ולכהן בקבוצת מור – בחברת מור גמל ופנסיה)".
7. במסגרת הבקשה (בסעיף 6) מתוארת הקרן כמי שמנהלת קופות גמל הכוללות קופת
גמל, קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה וקופת חיסכון לכל ילד. בנוסף, מתואר כי
בחודש פברואר 2022 קיבלה הקרן רישיון לעסוק בתחום ביטוח בענף הפנסיה, לאחר
שזכתה בהליך לבחירת קרן פנסיה נבחרת והיא צפויה להקים קרן פנסיה עד לחודש
אפריל 2022. עוד מצוין כי ביום 13.2.22 הפכה הקרן לציבורית ומניותיה החלו להיסחר
בבורסה. בבקשה מתואר כי היקף נכסיה המנוהלים של החברה הם כ-29,799 מיליון
שקלים.
8. במסגרת סעיף 10 לבקשה טוען המבקש כי יש לקבל את הבקשה על סמך הנימוקים
הבאים :
– יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה הוא תפקיד בכיר בשירות המדינה, אך
כמפורט לעיל עיקר מהותו של התפקיד הוא כגורם מייעץ ומתכלל עבודת מטה.
כמפורט לעיל, סיימתי את תפקידי בהסכמה עם ראש הממשלה לאחר כינון
הממשלה ה-36.
הצעת העבודה הינה לשוב לתפקיד דומה לזה שמילאתי עובר לקליטתי בשירות
המדינה. ביחס לממשקים עם קרן מור – לא התקיימו יחסים של מפקח-מפוקח
2 מתוך 13
לפני כבוד השופט אביגדור דורות, יו"ר
עו"ד שמעון דולן, חבר
עו"ד ישי אילן, חבר
וייע 22577-03-22
39. לאחר שקילת המכלול, הגענו למסקנה כי אין להסתפק במה שהמשיבה מסכימה לו
ולכן המבקש יוכל להיכנס לתפקיד שבו מדובר לא לפני 4.10.22. אנו סבורים כי
תקופת הצינון הראויה במקרה דנן היינה 12 חודשים מלאים ממועד יציאתו של
המבקש לתקופת ההסתגלות משירות המדינה (4.10.21). בהמשך לכך אנו קובעים
כי המבקש יהיה רשאי לעבוד בקרן החל מ-4.10.22.
40. לתוצאה האמורה אנו מגיעים לנוכח שילובם של אלה
א.
ב.
ג.
ד.
12 באפריל 2022
:
הקשר בין המבקש לבין הקרן פורט בהרחבה במסגרת הבקשה והתגובה.
מדובר במקום עבודתו הקודם בטרם כיהן בשירות המדינה ואליו הוא חוזר
עתה. במסגרת כהונתו בשירות המדינה עסק המבקש בענייניה של הקרן, הגם
במסגרת רחבה של כלל העוסקים בתחום. יתר על כן, עלה כי המבקש היה
בקשר ישיר עם מנכ"ל הקרן בקשר למשבר הקורונה. בנסיבות העניין יש מקום
גם לשקול את הערתה של המשיבה במסגרת סעיף 2 לתגובתה, כפי שהובא
לעיל.
אין מחלוקת כי למבקש היו ממשקי עבודה עם הקרן וכי בכירותו הייתה ברמה
הגבוה ביותר שבתפקידי השירות הציבורי. יחד עם זאת, הצדדים אינם
חלוקים כי הממשק האחרון של המבקש עם הקרן היה לפני כשנתיים ומאז,
לא עסק המבקש בענייניה הישירים של הקרן. מדובר בתקופת זמן משמעותית.
לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.1711, נקודת המוצא לגבי עובדים בדרג
של המבקש היא תקופת צינון של שנה.
11 מתוך 13
לאור בכירותו של המבקש אין מקום להכיר בתקופת הביניים בה שהה
המבקש בחופשה, אלא רק ממועד פרישתו בפועל מהתפקיד ויציאתו לתקופת
ההסתגלות ביום 4.10.21 ובנסיבות האמורות אין צורך להמתין למועד פרישתו
הסופית משירות המדינה (4.1.22), בכדי להתחיל ולמנות את תחילת תקופת
הצינון (וראו בקשר לכך את וייע 11038-06-21 וירצבורגר נ' נציבות שירות
המדינה (5.8.21); וייע 15262-06-20 פלמור נ' נציבות שירות המדינה (17.6.20)
(להלן: "עניין פלמור")).
לפני כבוד השופט אביגדור דורות, יו"ר
עו"ד שמעון דולן, חבר
עו"ד ישי אילן, חבר
22577-03-22 "
ה.
ו.
ז.
ח.
ט.
12 באפריל 2022
הטלת מגבלות חמורות מאלה שנקבעו צפויות לגרום לכך שהמבקש ייפגע
באופן כלכלי בצורה שאינה מתיישבת עם האיזונים הנדרשים במקרים כגון
דא.
העובדה שהמבקש סיים את תפקידו בשירות המדינה לאור החלפת הממשלה
אינן מהוות שיקול להקלה בקשר לתקופת הצינון. בקשר לכך נפנה לדברי
הוועדה בעניין פלמור (בסעיף 26): "…הרי משרתה של המבקשת התאפיינה
מראש בזמניות ובכפיפות לרצון השר וחילופין מסוג זה לאחר מערכת בחירות
אינם אירוע מפתיע שלא ניתן לצפותו."
נוכח נסיבות קבלת הצעת העבודה. המדובר בכך, שהמבקש קיבל את הצעת
העבודה במהלך תקופת ההסתגלות (דצמבר 2021) ובטרם סיים את עבודתו
בשירות המדינה (4.1.22).
המגמה להשיג את התכליות שביסוד החוק מבלי לפגוע במבקשי ההיתר מעבר
לנדרש.
הצהרת המבקש כי הוא מודע להוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק ומתחייב למלא
אחריהן.
במכלול הנסיבות, התקופה שהמשיבה מסכימה לה אינה מחייבת את הוועדה.
כאן המקום לציין ולהדגיש כי הוועדה מוסמכת לקבוע תקופת צינון ארוכה
מזו שהמשיבה מסכימה לה ובמקרה דנן אף מתאים שתפעל כך (וראו לעניין
זה וייע 1610-06-17 אליצור נ' מדינת ישראל (14.8.17) ועוד).
סוף דבר:
41. לנוכח כל המצוין, אנו סבורים כי קביעה כאמור המאפשרת תחילת העבודה החדשה
כעבור שנה ממועד יציאתו של המבקש לתקופת הסתגלות משירות המדינה – לא מעלה
חשש לפוטנציאל של פגיעה או למראית עין של פגיעה בטוהר המידות ובתדמית
השירות הציבורי.
42. בהינתן כל האמור, המבקש רשאי להתחיל ולעבוד בתפקיד החדש החל מיום 4.10.22,
בכפוף למגבלות החלות עליו מכח סעיפים 2 ו-3 לחוק.
12 מתוך 13
לפני כבוד השופט אביגדור דורות, יו"ר
עו"ד שמעון דולן, חבר
עו"ד ישי אילן, חבר
ו"ע 22577-03-22
המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, יא' בניסן התשפ"ב, 12 באפריל 2022, בהעדר הצדדים.
774
שמעון דולן, עוייד
חבר
ישי אילן, עוייד
חבר
12 באפריל 2022
13 מתוך 13
י
אביגדור דורות, שופט
7/19
לפני כבוד השופט אביגדור דורות, יו"ר
עו"ד שמעון דולן, חבר
עו"ד ישי אילן, חבר
וייע 22577-03-22
או מבקר מבוקר ביני לבין קרן מור או תאגידים נוספים מקבוצת מור. בנוגע
לשיחות שניהלתי עם המנכ"ל כאמור לעיל בתקופת המשבר לקבלת עמדתו לגבי
מצב המשק, הן אינן בגדר החלטה על מתן זכות או המלצה. בנוגע לזכייתה של
קרן מור בקול הקורא של רשות החדשנות – אני והמועצה הלאומית לכלכלה לא
היינו מעורבים בבחירת הזוכים בקול הקורא, אלא רק בשלב עיצוב המדיניות
והתקציב. יתר על כן, חלף פרק זמן משמעותי מזכייתה של קרן מור בקול הקורא
בשנת 2020".
9. כאמור, במסגרת הבקשה מבוקש לאשר למבקש להתחיל ולעבוד בקרן ללא מגבלות
נוספות, דהיינו, שמונה חודשים ממועד יציאתו לחופשה, חמישה חודשים ממועד
יציאתו לתקופת ההסתגלות וכחודשיים לאחר פרישתו משירות המדינה, ובכפוף
להוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק.
ג.
12 באפריל 2022
10. בהמשך לאמור, הוועדה התבקשה (בסעיף 12 לבקשה) לדון בבקשה ולהחליט בה על
יסוד החומר בכתב ובהיעדר הצדדים.
מוסכמות:
11. ראשית, אין כל ספק כי המבקש נמנה עם הדרג הבכיר ביותר בשירות המדינה ואין בין
הצדדים מחלוקת בקשר לכך.
12. שנית, הצדדים אינם חלוקים כי למבקש היו ממשקים עם הקרן במהלך כהונתו כיוייר
המועצה הלאומית לכלכלה וכיועצו הכלכלי של ראש הממשלה וכי היה מוסמך ליתן
המלצות ולקבל החלטות בעניינה.
13. שלישית, אין בין הצדדים מחלוקת כי המבקש עשה שימוש בסמכותו והעניק זכויות
לקרן, יחד עם גופים מוסדיים נוספים, במסגרת תפקידו ובמהלך משבר הקורונה. כמו
כן, הצדדים אינם חלוקים כי במסגרת תפקידו היה המבקש בעל פוטנציאל להמליץ על
מתן זכויות לקרן. בקשר לכך יוער כי הצדדים אינם חלוקים כי הממשק האחרון
3 מתוך 13
לפני כבוד השופט אביגדור דורות, יו"ר
עו"ד שמעון דולן, חבר
עו"ד ישי אילן, חבר
וייע 22577-03-22
הממשי שהתקיים בין המבקש לקרן היה במהלך משבר הקורונה בשנת 2020 ומאז
חלפו למעלה משנתיים (כפי שיפורט להלן).
12 באפריל 2022
14. שלישית, בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.1711, שעניינה יגיבוש
עמדת המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות המדינהיי, תקופת הצינון
החלה על המבקש הינה שנה ממועד פרישתו מעבודתו בשירות המדינה.
ד. עמדת המשיבה:
15. עמדת המשיבה היא, כי לאור תכלית החוק ובהתבסס על הנתונים האמורים במקרה
דנן, יש מקום למתן היתר למבקש להתחיל את עבודתו בקרן לאחר תקופה של שמונה
חודשים מיציאתו לחופשה וחמישה חודשים ממועד יציאתו לתקופת הסתגלות.
בנסיבות אלה טוענת המשיבה כי לא יהיה משום חשש לפגיעה בטוהר המידות, אף לא
על דרך של מראית עין בעיני הציבור, אם תקוצר תקופת הצינון בהתאם לעמדתה.
16. עמדה זו של המשיבה מהווה, הלכה למעשה, הסכמה לבקשה.
17. במסגרת תגובתה פרסה המשיבה יריעה רחבה בנוגע למקרים דומים שנדונו בפני
וועדות שונות בעבר והשלכותיהם לענייננו.
18. המשיבה גם מצאה לנכון להוסיף (במסגרת סעיף 2 לתגובתה) כי: "תגובתה של
המשיבה נסמכת על העובדות המפורטות בבקשה, והיא אינה חולקת עליהן. לצד
זאת, יוער כי חלק מהממשקים בין המבקש לקרן נעשו בעל-פה וללא תיעוד, ועל כן
אף שהמשיבה בחנה את הדברים יחד עם משרד ראש הממשלה, לא ניתן היה לאמת
את כלל העובדות הנוגעות לעניין".
19. במסגרת תגובתה פירטה המשיבה את תפקידי המועצה לכלכלה ומצאנו לנכון להביאם
במלואם. יש לציין כי מסמך לגבי פירוט סמכויות המועצה הוגש כנספח ב' לתגובת
המשיבה. סמכויות המועצה, ובתוך זה סמכויותיו של המבקש, פורטו במסגרת
סעיפים 6-4 לתגובה כך:
4 מתוך 13
לפני כבוד השופט אביגדור דורות, יו"ר
עו"ד שמעון דולן, חבר
עו"ד ישי אילן, חבר
ו"ע 22577-03-22
12 באפריל 2022
יי4. תפקידי המועצה הלאומית לכלכלה מפורטים במסגרת החלטה מספר 430 של
הממשלה ה-31, בה נקבע כי יעוד המועצה יהיה "לשמש גוף מטה לראש הממשלה
בנושא כלכלה, במטרה לסייע בתהליך קבלת ההחלטות בתחומים אלו, בהתבסס על
ניתוחים מקצועיים, נתונים עדכניים וחשיבה שיטתית ארוכת טווחי.
5. עוד נקבעו באותה ההחלטה התפקידים שעל המועצה למלא, ובהם:
"(1) גיבוש יוזמות לצעדי מדיניות המיועדים להביא לעידוד הצמיחה במשק, תוך
צמצום הפערים הכלכליים.
(2) הכנת חוות דעת ביחס להצעת תקציב המדינה לפני הגשתה לממשלה, והצעת
חלופות במידת הצורך, הן באשר למסגרת התקציב והן בנושאים תקציביים
פרטניים;
(3) הכנת חוות דעת מקצועיות ביחס להצעות להחלטה העומדות על סדר יומה של
הממשלה וועדותיה בתחומי הכלכלה".
6. יצוין כי מתוקף תפקידו, המבקש גם היה חבר בוועדה לצמצום הריכוזיות שהוקמה
מכוח סעיף 40(א)(3) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, תשע"ד-2013
(להלן: "החוק לקידום התחרות"). סמכויות הוועדה נקבעו באותו החוק, ורובן
עוסקות במתן חוות דעת או המלצות לגורמים שונים. לצד זאת, יש למועצה גם
סמכויות מסוימות המאפשרות לה לקבל החלטות.
דוגמא לסמכות כזו מצויה בסעיף 30(ג)(2)(א) לחוק לקידום התחרות, ולפיו הוועדה
לצמצום הריכוזיות מוסמכת לקבוע כי גוף מסוים היינו "תאגיד ריאלי משמעותי".
על תאגיד שהוכרז ככזה מוטלות מגבלות מסוימות…".
20. כאמור לעיל בפרק המוסכמות, בין הצדדים הוסכם כי למבקש היו ממשקים עם הקרן
במסגרת תפקידו. במסגרת סעיף 11 לתגובה פורטו שלושה ממשקים שהיו למבקש עם
הקרן :
יא. הטבה להשקעות של בני שישים: בשנת 2017 פנה יו"ר הרשות לניירות ערך אל
המבקש והביע את חששו כי הטבה ששר האוצר (דאז) התכוון לתת למשקיעים בני
שישים ומעלה תפגע בקרנות נאמנות. כפי שפורט, המבק לא הביע דעה בעניין.
5 מתוך 13
לפני כבוד השופט אביגדור דורות, יו"ר
עו"ד שמעון דולן, חבר
עו"ד ישי אילן, חבר
וייע 22577-03-22
12 באפריל 2022
ב. תמריצים להשקעה בחברות טכנולוגיה עילית ("היי-טק") ישראליות: במסגרת
תפקידו, תמך המבקש ביוזמה של משרד האוצר ורשות החדשונות שנועדה לתמרץ
גופים מוסדיים להשקיע בחברות טכנולוגיה עילית ישראליות. למיטב ידיעתו של
המבקש, הדיונים בנושא החלו בשנת 2018, אולם רק בשנת 2020 היא באה לידי
מימוש במסגרת "קופסאות קורונה".
התמריץ ניתן ל-10 גופים מוסדיים שנבחרו על-ידי רשות החדשנות במסגרת "קול
קורא" שפורסם בחודש מאי 2020. במהלך חודש יולי 2020 נבחרו עשרת הזוכים,
ובהם גם קרן מור.
כפי שצוין בבקשה, המועצה הלאומית לכלכלה הייתה מעורבת ביוזמה בתחילתה,
וכן עסקה ב"קופסאות הקורונה", אולם לא הייתה מעורבות של עובדי המועצה
הלאומית לכלכלה בכתיבת הקול הקורא או בבחירת הזוכים.
ג. שיחות עם מנכ"ל הקרן: בבקשה הוסבר כי במחצית הראשונה של שנת 2020, עקב
התפרצות מגפת הקורונה, שוחח המבקש עם מנכ"ל הקרן 3-2 פעמים. עם זאת,
בשיחות אלה לא נדון עניינה של הקרן אלא המצב בשווקים באופן כללי. עוד צוין כי
המבקש לא שוחח רק עם מנכ"ל הקרן, אלא פנה מיוזמתו לכעשרה בעלי עסקים
נוספים ודן עמם בנושאים דומים. כמו כן, המבקש שוחח עם עשרות אנשי עסקים
נוספים שפנו אליו מחודש מרץ 2020 ועד לחודש אפריל 2021".
ה. התנגדות התנועה למען איכות השלטון בישראל:
21. ביום 29.3.22 הגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל (להלן: "מבקשת
ההצטרפותיי) "התנגדות לבקשת הקיצור. במסגרת הפתיח של בקשתה כתבה
מבקשת ההצטרפות כך: "יצוין כבר עתה כי הפונה ערה להחלטות הוועדה בבקשות
הצטרפות מסוג זה, לפיהן החלטות הועדה הן החלטות מנהליות, במובן זה שאין
המדובר בגוף הפוסק בסכסוך בין שני צדדים כי אם ברשות מנהלית המקבלת
החלטה ביחס לבקשת הפורש…".
6 מתוך 13
לפני כבוד השופט אביגדור דורות, יו"ר
עו"ד שמעון דולן, חבר
עו"ד ישי אילן, חבר
וייע 22577-03-22
12 באפריל 2022
22. במסגרת זו הביעה התנועה למען איכות השלטון בישראל את התנגדותה לבקשת
הצינון. לטענתה, יש מקום כי ההתנגדות תובא לפני הוועדה עצמה וזאת לאור בכירותו
של המבקש בשירות הציבורי.
23. כאמור, על אף החלטות קודמות של וועדות צינון שעסקו בבקשות מעין אלו, וקבעו כי
אין מקום לצירוף או להגשת התנגדויות לפני הוועדה (וראו בקשר לכך:
וייע 33935-09-16 כהן נ' עיריית ראשון לציון (17.1.17) (להלן: "יעניין כהו"י), וייע
21192-12-18 בכר נ' נציבות שירות המדינה (14.1.19), וייע 48667-08-20 יוצר ני
נציבות שירות המדינה (16.11.20), וייע 51352-08-20 אילת נ' נציבות שירות המדינה
(23.11.20) (להלן: ייעניין אילתיי) ואח'), אפשרנו למשיבה להגיש תגובתה לבקשת
מבקשת ההצטרפות.
24. תגובת המשיבה הוגשה ביום 6.4.22. תוכן התגובה מניח דעתנו כי המשיבה שקלה את
מכלול השיקולים הנדרשים ושעולים גם במסגרת בקשת ההצטרפות. בקשר לכך
מתאים להביא את דבריה של הוועדה בעניין אילת (סעיף 20 להחלטה) : "… כל גורם
כדוגמת מבקשי ההצטרפות יכול לפנות עם המידע האצור בידיו ליועץ המשפטי
לממשלה ולנציבות שירות המדינה ולהציג בפניהם את טענותיו וחזקה עליהם
שיבחנו אותן ויפעילו את סמכותם במקרים המתאימים…".
25. במקרה דנן, מבקשת ההצטרפות פנתה למשיבה בנוגע לעניין (ביום 15.3.22), אך טוענת
כי המשיבה הגישה עמדתה המקלה עם המבקש, למרות האמור בבקשת ההצטרפות.
26. לאחר שקילת המכלול, הגענו למסקנה כי די במה שהגישה המשיבה בתגובה לבקשת
ההצטרפות בכדי לדחות את בקשת ההצטרפות.
27. בחינת טענות המשיבה מביאה למסקנה כי היא שקלה את מכלול השיקולים
הרלבנטיים ואין מקום כי הוועדה תצרף גורמים נוספים להליך דנן. בקשר לאמור,
ייאמר כי במקרים המתאימים (אותם מקרים יחידים וחריגים) אשר יהיה בהם בכדי
לגלות עילה הנוגעת במישרין לבקשה יהיה מקום לשקול את הדבר (וראו בקשר לכך
עניין כהן הנייל).
7 מתוך 13
לפני כבוד השופט אביגדור דורות, יו"ר
עו"ד שמעון דולן, חבר
עו"ד ישי אילן, חבר
ו"ע 22577-03-22
12 באפריל 2022
28. ייאמר כבר עתה, הוראות החוק מסמכות את הוועדה לפסוק כפי חכמתה, ועמדת
המשיבה בקשר לבקשות המוגשות במסגרת החוק, נבחנות לאור מכלול השיקולים
הרלבנטיים והוועדה מוסמכת לקבוע תקופת צינון ארוכה או קצרה מזו שהמשיבה
מסכימה לה.
ו. דיון והכרעה:
29. סעיף 4 לחוק קובע כדלקמן :
יימי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי
שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה
ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שנזקק
במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה".
30. סעיף 4 לחוק הצינון בא למנוע שני סוגים של חשש לפגיעה בטוהר המידות. האחד,
החשש שעובד הציבור ינצל בתקופת שירותו את מעמדו וכוחו לטובת קידום ענייניו
האישיים אצל הגורם אליו הוא מבקש לעבור לאחר פרישתו, כאשר מתוקף תפקידו
הוא בעל הסמכות להחליט או להמליץ בעניינו של אותו גורם. השני, מתבטא בחשש
לניצול הקשרים האישיים של העובד לאחר הפרישה לצורך ענייניו של מקום העבודה
החדש (וייע 1046/05 יובל רכלבסקי נ' נציבות שירות המדינה (22.12.05) ועוד).
31. בחינת תחולתו של סעיף 4 נעשית לאור סמכויותיו הפוטנציאליות של העובד הפורש
ולא רק לפי תפקידיו בפועל. לאמור, הוראת החוק אינה מתייחסת רק להחלטות או
להמלצות שהתקבלו בפועל אלא גם לפוטנציאל ההחלטות שהיו לעובד הציבור כלפי
האדם או הגוף ממנו הוא מבקש לקבל זכות כמשמעותה בחוק, לאחר הפרישה. (וייע
6031/03 ניר גלעד נ' מדינת ישראל (17.7.03) (להלן: "עניין גלעדי); וייע 9057/04
אופיר קרני נ' נציבות שירות המדינה(26.10.04)).
32. וראו בקשר לכך גם את ההחלטות הבאות :
8 מתוך 13
לפני כבוד השופט אביגדור דורות, יו"ר
עו"ד שמעון דולן, חבר
עו"ד ישי אילן, חבר
וייע 22577-03-22
12 באפריל 2022
עייש (י-ם) 128/97 טורבוביץ נ' מדינת ישראל (2.3.97):
"הבחינה צריכה להעשות בהתנתק מכישוריו כמו גם מיושרו האישי של המבקש
עצמו ולהיבחן על פי מהותם של הנושאים, היחסים והקשרים הקיימים בין השירות
הציבורי ממנו פרש המבקש ובין הגוף שהוא מתכוון לעמוד בראשו.
וכן, וייע 6047/03 אוהד מראני נ' מדינת ישראל (29.10.03):
"בחינת העניין לפיכך, נעשית על פי תיאור התפקיד של המבקש ועל פי הסמכויות
הממשיות והפוטנציאליות שבו. משמע – השיקול שעל הועדה לקחת בחשבון, בבואה
לשקול מתן היתר, מתייחס לא רק להשפעתן על טוהר המידות של החלטות
שהתקבלו על ידי המבקש בפועל, אלא על הועדה להקפיד אף על מראית פני הדברים,
ככל שמדובר בפגיעה בטוהר המידות, ועל כן על הועדה לקחת בחשבון אף החלטות
שהיה למבקש את הפוטנציאל לקבלן".
33. בענייננו, אין כל ספק שהמבקש היה מוסמך להעניק המלצות לטובת הקרן בתקופת
עבודתו. זאת, גם בהינתן כי לא פעל ליתן הטבות כלשהן בפועל. בכירותו של המבקש
במארג השירות הציבורי מביאה למסקנה כי אין מקום לבחון את פעולותיו בפועל של
המבקש אלא להקפיד על יימראית פני הדברים" כאמור לעיל בהתאם לפוטנציאל
שהיה לו במסגרת כהונתו.
34. בהמשך לאמור, מתאים להביא את דבריה של הוועדה בעניין גלעד לעיל:
"…ככל שהמשרה רמה יותר ובעלת עוצמות השפעה בחזית רחבה והיקף בעל
משמעות מהמעלה הראשונה, כך יש להקפיד יותר שמטרת החוק לא תסוכל גם
באופן מעשי וגם מבחינת מראית הדברים. מטבע הדברים, עיני הציבור נשואות למי
שממלא תפקיד במעמד ובהשפעה מרכזיים במשק. לפיכך, ראוי כי לא יהיה במקרים
מעין אלה, ולו ספק, בטוהר המידות ובמראית ההגונה והראויה של נסיבות קבלת
התפקיד החדש".
35. במסגרת תגובתה המשיבה סקרה מספר החלטות וועדה שניתנו בעבר בנוגע לנושאי
משרה בכירה כגון המבקש. ביניהם מצאנו לנכון למנות את המקרים הרלבנטיים
9 מתוך 13
לפני כבוד השופט אביגדור דורות, יו"ר
עו"ד שמעון דולן, חבר
עו"ד ישי אילן, חבר
וייע 22577-03-22
12 באפריל 2022
לענייננו: וייע 51352-08-20 אילת נ' נציבות שירות המדינה (23.11.20) בה נדחתה
בקשתו של ראש רשות התחרות לשעבר לקיצור תקופת הצינון; וייע 32640-03-21
שרעבי נ' נציבות שירות המדינה (11.4.21) בה קוצרה תקופת הצינון לעשרה חודשים
בדעת רוב חברי הוועדה, בעוד דעת המיעוט ביקשה לדחות את הבקשה לקיצור
התקופה.
36. במקרה דנן מדובר במי שכיהן במשך כחמש שנים (מאז שנת 2016) בתפקיד ראש
המועצה הלאומית לכלכלה וכן כיועצו הכלכלי של ראש הממשלה. מדובר במשרה רמת
דרג שמידת השפעתה על כלל תחומי הכלכלה גבוהה מאד ובמיוחד בתחום עיסוקה של
הקרן, הגם שאין מדובר בליבת עבודתו של המבקש במסגרת כהונתו בשירות המדינה.
37. במסגרת מה שהוגש לוועדה עלה כי במסגרת תפקידו פנה המבקש למנכ"ל הקרן
והתייעץ עמו בקשר למצב הכלכלי בעקבות משבר הקורונה וכן כי פנו אליו עשרות
אנשי עסקים, מתחומים שונים, בקשר לפעולותיה הרצויות של המדינה בקשר לכך.
דבר זה מביא למסקנה כי עסקינן במי שכיהן במשרה שנגעה לתחומים רבים ומידת
השפעתו וסמכויותיו הייתה רבה. בהערת אגב יצוין, כי פניית המבקש למנכ"ל הקרן
הייתה מיוזמת המבקש, להבדיל משיחותיו של המבקש עם אנשי העסקים האחרים,
אשר יזמו את השיחות עם המבקש.
38. לגבי הפגיעה בחופש העיסוק, נפנה להחלטת הוועדה בוייע 6037/03 עברי נ' מדינת
ישראל (21.8.03):
"הוראות החוק אכן פוגעות באורח מידתי בחופש העיסוק, אך זאת למטרה ראויה,
שהיא כאמור שמירה על טוהר המידות ועל אמון הציבור בשירות הציבורי, עובד
ציבור המביע נכונות להצטרף לשירות הציבורי ולהשקיע בו ממרצו ומכישרונו חייב
להכיר, כחלק מתנאי שירותו, גם במגבלות החלות עליו עם סיום תפקידו. זהו חלק
מן ה"מחיר" שעל עובד ציבור לשאת, בבואו לקבל על עצמו משרה ציבורית. תפקידה
של הועדה הוא לערוך את האיזון הראוי בין אלה, וליתן היתר למבקש רק באותם
מקרים בהם אין הדבר עולה כדי פגיעה בטוהר המידותיי.
10 מתוך 13
