התובעות:
הנתבעים:
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
1. פתח דבר
1.1
שראל
1.2
בי'כ התובעות : עוייד צבי בר-נתן, עוייד דנה קאופמן, עוייד יואב בר-נתן
בייכ הנתבעים: עוייד רוברט אפשטיין, עוייד תומר ברם
1.3
1. רוסאריו קפיטל בע"מ
2. רוסאריו שרותי חיתום (א.ש.) בע"מ
נגד
חלק ראשון – פתח דבר; מי ומי בהליך; תמצית פסק הדין (תוכן עניינים)
1. אול – אין טרייד ישראל בע"מ
2. גדי רייכמן
פסק דין
עניינו של פסק דין זה הוא תביעה על סך של 1,200,000 ₪ בגין שכר בשל התקשרות שעניינה גיוס
הון עבור הנתבעת 1. בתמצית ייאמר שהתובעת ליוותה את הנתבעת 1 במשך שנים בניסיון לאתר
משקיעים במסגרת הנפקה פרטית. לאחר מכן ליוותה התובעת את הנתבעת 1 בהליך להנפקה
ציבורית במסגרתו תגייס הנתבעת 1 כספים מהציבור. שכרה של התובעת אמור היה להיות משולם
בכפוף לגיוס ההון וממילא לאחריו.
ביום 8/11/2017 פורסמה טיוטת תשקיף שאושרה על ידי רשות ניירות ערך, והתובעת נערכה
והפיצה הודעה ל – 2,500 פעילים בשוק ההון. עוד נערכה התובעת ל – Road Show, מהלך שבו
תציג את הנתבעת 1 למספר רב של פעילים בשוק ההון. לצורך כך נקבעו שלושים פגישות תכופות
עם גופים מובילים בשוק ההון.
ביום חמישי 9/11/2017 ולאחר שהתקיים יום פגישות אחד בלבד עם משקיעים פוטנציאליים
החליטה הנתבעת 1 על הפסקת ההנפקה הציבורית. בסיומו של אותו יום נפגש הנתבע 2 עם משקיע,
מר טדי שגיא, אשר הציע להשקיע בחברה באופן פרטי. כבר למחרת, יום שישי 10/11/2017 הודיע
הנתבע 2 לעורך הדין של ההנפקה שההנפקה מבוטלת. ביום שבת 11/11/2017 הודיע הנתבע 2
למנכייל התובעת 2 לעצור את כל הפגישות העתידיות. ביום שלישי 14/11/2017 ולאחר שלושה
ימים, נחתמה עסקה עם מר טדי שגיא. יום למחרת הודיע הנתבע 2 על גיוס הון פרטי ממר טדי
שגיא, בהיקף של 40,000,000 ₪.
1 מתוך 17
מכאן התביעה ומכאן פסק דין זה.
2.1
2.2
2. מי ומי בהליך – בעלי הדין וכן תשע העדויות שנשמעו
2.3
2.4
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
2.5
הנתבעת 1 גייסה 40,000,000 ₪. ההנפקה הציבורית בוטלה. התובעת לא קיבלה על שכר. כאשר
פנתה התובעת לנתבעת 1 בדרישת שכר, נאמר לה שאינה זכאית לדבר. לטענת הנתבעת – התובעת
זכאית לשכר רק כגמול הצלחה ובכפוף לקיומה של ההנפקה הציבורית. ואולם בפועל לא התקיימה
הנפקה ציבורית ובפועל הנתבעת 1 ביטלה את ההנפקה הציבורית וגייסה את הסך של 40,000,000
בהנפקה פרטית. מכיוון שלא התקיימה הנפקה ציבורית, הרי לטעמה של הנתבעת 1 – התובעת
אינה זכאית לדבר.
שראל
התובעת 1 היא, כהגדרתה, אחת החברות המובילות והמיומנות בישראל בתחום הבנקאות
להשקעות, ההנפקות הפרטיות למימון וגיוס הון. התובעת מספקת שירותים למגוון לקוחות
פרטיים וציבוריים וכן והשתתפה בגיוסי ההון של החברות המובילות במשק.
התובעת 2 היא חברת בת בבעלות מלאה של התובעת 1 והיא מעניקה שירותי חיתום והפצה
בהנפקות ציבוריות.
הנתבעת מס' 1 היא חברה פרטית העוסקת במכירה, חידוש ומחזור של מוצרי מחשוב
ואלקטרוניקה.
הנתבע מס' 2, הוא מי שהיה בזמנים הרלוונטיים לתביעה מנכ"ל ודירקטור בחברה. בכתב התביעה
נמסר שהוא בעל המניות העיקרי בנתבעת 1. בפועל הובהר שבעל המניות העיקרי בנתבעת 1 הוא
אביו של הנתבע 2.
במסגרת ההליך נשמעו תשע עדויות:
(א) מטעם התובעות נשמעו שניים :
מר בועז לוי, מנהל מיזוגים ורכישות בתובעת 1;
מר נדב רבן, מנכ"ל התובעת 2.
(ב) מטעם הנתבעים נשמעו שבעה :
הנתבע 1 ;
מר רן (נחום) תשובה, ממייסדי הנתבעת 1, דירקטור ובעל מניות בה.
מר תומר יעקובי, עוסק בתחום החיתום וההפצה וחברו של הנתבע 2. מר יעקובי
הכיר וקישר בין הנתבע 2 לבין מר טדי שגיא
עוייד שמחה קובארי, אשר ייצג את מר טדי שגיא בעסקת ההשקעה בנתבעת 1;
,
מר טדי שגיא, אשר השקיע בנתבעת 1 40,000,000 ₪ ;
עוייד מנחם (מני) גורמן אשר ליווה את הכנת טיוטת התשקיף של הנתבעת 1;
2 מתוך 17
7.3
שראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
זה נכון.
כל זה כאשר לפני כן לא אמרת מילה?
שום דבר. בדיוק.
כלומר, רק כששמע מר טדי שגיא על כך שהנתבעת 1 עומדת להנפיק מניותיה לציבור, הציע
לנתבע 2 שהוא זה שישקיע בחברה. החבר משוק ההון חזר על התיאור הזה (עיימ 77, ש' 6-10,
ההדגשות לא במקור) וציין כך:
"אתם יכולים לדבר עם שגיא לאחר מכן, מה שאמרתי הוא דבר מאוד פשוט,
תגיד מזל טוב לגדי, יוצא להנפקה, אסר עליו, אמר אני אעשה את ההשקעה.
הוא סומך עלי רק בגלל דבר אחד, עשיתי איתו הרבה מאוד עסקאות, גדי חבר,
מבחינתו גדי מאוד רגע הפך להיות כמו בן משפחה, זה מאוד מאוד פשוט".
תיאור הפגישה והתגובה של מר טדי שגיא שהגיע מיד כשהבין שהנתבעת 1 עברה כל הבדיקות
לצורך הנפקה – אלה מלמדים שההצעה להשקעה היא פרי ההכנות להנפקה ופרי טיוטת
התשקיף והבדיקות שקדמו לה. לכך גם מצטרפים הנימוקים הבאים.
נימוק שני משלושה לכך שאין לקבל הטענה לפיה מר טדי שגיא השקיע בנתבעת 1 ללא קשר
להנפקה הציבורית ולטיוטת התשקיף – אם אכן מדובר בהשקעה בעקבות קשרי ידידות, הרכו
היו אותם קשרי ידידות במהלך כל השנים בהם חיפשה הנתבעת 1 משקיע פרטי ?
(א) לפי גרסת הנתבע 2 הוא תכנן עם מר יעקובי, חבר שעוסק בשוק ההון, לצאת לבילוי יחדיו
בקולנוע. בין לבין, הזמין אותו חבר את הנתבע 2 לביתו על מנת שיפגוש את מר טדי שגיא. עוד
בין לבין, הניבו קשרי הידידות האלה להשקעה מידית של 40,000,000 ₪ בנתבעת 1.
(ב) אפשר ואכן מדובר בגרסת אמת. אך כאן יש לשאול, אם מר טדי שגיא אכן הגיע דרך מקרה
ואכן השקיע דרך מקרה ובזכות הידידות – היכן היתה אותה ידידות במהלך כשלוש שנים
בהם חיפשה הנתבעת 1 משקיע פרטי? צירוף המקרים בו קשרי הידידות הניבו השקעה רק מיד
לאחר שפורסמה טיוטת התשקיף, מכרסמת בגרסת הנתבעים. כרסום נוסף שמביא לדחיית
הגרסה.
נימוק שלישי משלושה לכך שאין לקבל הטענה לפיה מר טדי שגיא השקיע בנתבעת 1 ללא קשר
להנפקה הציבורית ולטיוטת התשקיף – אם אכן אין קשר לטיוטת התשקיף, מדוע היא נכללה
כמצג בהסכם ההשקעה? ומדוע סעיפים נוספים בהסכם ההשקעה מתבססים עליה?
(א) אם היה ספק בכך שטיוטת התשקיף והבדיקות לפניה היה גורם מכונן בהשקעת טדי שגיא,
הרי הספק נעלם כשמעיינים בהסכם ההשקעה שנחתם. הסכם ההשקעה כולל פסקה נרחבת
ומקיפה שכל מטרתה היא לקשור בין הבדיקות והמצגים שבתשקיף, לבין ההשקעה
11 מתוך 17
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
וההתחייבויות מצד מר טדי שגיא. וכך קובע סעיף 4.3.2 להסכם ההשקעה (ההדגשות לא
במקור):
"המידע, ההצהרות והמצגים שניתנו על ידי החברה בטיוטת התשקיף ובהסכם זה הם
נכונים, מדוייקים, מלאים וכוללים גילוי מלא ונאות של כל הנתונים והמידה
המהותיים על החברה, מצבה הכספי, נכסיה עסקיה ופעילויותיה, למיטב ידיעתם של
החברה ובעלי המניות ולאחר חקירה נאותה, נכון למועד לגביו מתייחס המידע בטיוטת
התשקיף, וניתנו מתוך כוונה מפורשת שהרוכש יסתמך עליהם. מובהר בזאת כי
המידע לגבי הון מניות החברה בתשקיף הנו בערכים שלפני ביצוע פיצול המניות.
מוסכם כי הרוכש אכן הסתמך עליהם בחתימתו על הסכם זה באופן שאלמלא ניתנו,
לא היה מתקשר עימה בהסכם זה או באיזה מתנאיו. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל
או מיתר הוראות הסכם זה, למיטב ידיעת החברה אין כל פרט מהותי אשר עשוי להיות
רלוונטי לשיקוליו של משקיע פוטנציאלי סביר שלא פורט בהסכם זה ו/או בטיוטת
התשקיף. אין במידע בהסכם זה או בטיוטת התשקיף מידע כוזב העלול להטעות
משקיע םברר"
ואידך זיל גמור. הוספתה של פסקה נרחבת זו להסכם ההשקעה מוכיחה שההשקעה התבססה
על ההנפקה הצפויה לציבור ועל טיוטת התשקיף. אותה טיוטת תשקיף החליפה כל בדיקה
מוקדמת אחרת והיא העומדת בבסיס ההסכם. הסכם ההשקעה ייבא לתוכו את כל המצגים,
הבדיקות והמידע המופיעים בטיוטת התשקיף. הנתבעת 1 התחייבה במפורש ביחס למצגים
אלה והובהר שהם והמידע שבטיוטת התשקיף עומדים ביסודו של הסכם ההשקעה וייהרוכש
אכן הסתמך עליהם בחתימתו על הסכם ההשקעה.
(ב) הוכחה נוספת – הדוייחות החשבונאיים המותאמים לטיוטת התשקיף ולהנפקה ציבורית –
וקיימת עוד הוכחה נוספת לכך שטיוטת התשקיף וההנפקה לציבור עמדה בבסיס ההשקעה.
הסכם ההשקעה התבסס על הדוייחות החשבונאיים של הנתבעת 1, שהוכנו על פי כללי דיווח
כספי בינלאומי (IFRS) וכן אשר "משקפים באופן נאות את מצבה הכספי של החברה, לרבות
מצב נכסיה, התחייבויותיה, תוצאות פעילותה, תזרימי המזומנים ומצב הונה נכון למועד
עריכתם" (סעיף 4.4.2 להסכם ההשקעה).
ואולם, הדוחות הכספיים נערכו אף הם במיוחד ובהתאמה להנפקה הציבורית. על כך
הצהירה רויים אפרת בינשטוק מטעם הנתבעים אשר תיארה כך (סעיף 2 לתצהירה, ההדגשות
לא במקור) – "… היות והנתבעת 1 היתה חברה פרטית, הרי שלאור דרישות חוק ניירות
ערך, תשכ"ח – 1968 והתקנות על פיו, היה עליה להתאים את הדו"חות הכספיים שלה
לדרישות הקיימות ביחס לדו"חות כספיים של חברה המעוניינת לבצע הנפקה לראשונה
לציבור בבורסה בתל אביב. כמו כן, היה עליה לבצע פעולות שונות נוספות לצורך הכנת טיוטת
התשקיף והגשתו לרשות ניירות ערך בישראל".
12 מתוך 17
שראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
כלומר, גם ההסתמכות על הדוייחות החשבונאיים יוחדה לדוייחות חשבונאיים שהוכנו במיוחד
לצורך ההנפקה הציבורית והכנת טיוטת התשקיף.
(ג) הוכחה נוספת – הפניה לעסקאות בעלי ענין שבטיוטת התשקיף וביטול כל עסקה אחרת – ועוד
הוכחה לכך שההשקעה התבססה על טיוטת התשקיף תובא להלן. בטרם השקעת הסך של
40,000,000 ₪ התנה מר טדי שגיא שכל עסקאות בעלי העניין יבוטלו, למעט אלה שנמסר
לגביהם מידע בטיוטת התשקיף. לעניין זה נשאל והודה עוייד גורמן, עד מטעם הנתבעים (עיימ
141 לפרוטוקול, ש' 27-31, ההדגשות לא במקור):
עוייד צ. בר נתן:
העד, עו"ד גורמן:
תאשר לי שבסעיף 3.3.6 הוא סעיף שמחייב את החברה כתנאי
לביצוע העסקה או כחלק מהחיובים במסגרת העסקה לבטל
הסכמים מסוימים שהיא קשורה בהם עם בעלי מניות בה.
אני יכול לאשר שמדובר על ביטול הסכמים שבין החברה או חברת
הבת לבין בעלי מניות וכל צד קשור, למעט ההסכמים המפורטים
בפרק ח' לטיוטת התשקיף
ושוב ניתן לראות שטיוטת התשקיף ובעיקר הבדיקות וההכנה שלפניו – הם העומדים בבסיס
הסכם ההשקעה.
(ד) הוכחה נוספת – עסקת AS IS, למעט מצגי טיוטת התשקיף – ועוד הוכחה נוספת להתבססות
על טיוטת התשקיף תובא להלן. הנתבעים ניסו להציג את ההשקעה כעסקת AS IS, שאינה
תלויה בדבר ואולם גם טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם נוסח ההסכם. העסקה היא אכן AS
IS, למעט טיוטת התשקיף. וכך הסכימו הצדדים וקבעו בסעיף 5.2 להסכם ההשקעה :
"הרוכש מבצע את ההשקעה על בסיס המצגים המפורטים בסעיף 4 להסכם ועל
סמך טיוטת התשקיף (ולמעט אותם מצגים וטיוטת התשקיף תחשב העסקה
כעסקת "as-is")"
כלומר, הבדיקות, הממצאים והמצגים בטיוטת התשקיף הם אלה שעל בסיסם בוצעה
ההשקעה. ההשקעה היא as isלכל דבר, למעט מצגים שהוצגו ולמעט טיוטת התשקיף.
לסיכום עד כאן
מכל האמור לעיל עולה תמונה ברורה. הנתבעת 1 ביקשה במשך שנים למצוא משקיע פרטי שיזרים
הון לקופתה. כל הניסיונות למצור משקיע פרטי כשלו. בשלב מסוים הוחלט שהנתבעת 1 תנפיק
מניותיה לציבור וכנגד כך יהיו התובעות זכאיות לתמורה. לאחר החלטה זו נכנסה הנתבעת 1
להליך כולל של טיוב, בדיקות חשבונאיות ומשפטיות, הכנת טיוטת תשקיף ועליה על מסלול לצורך
הנפקה ציבורית. מיד עם פרסום טיוטת התשקיף, הופיע לפתע מיליארדר, שנפגש עם הנתבע 2
בבית חברו משוק ההון. לאחר פגישה קצרה ולאחר ששמע על ההנפקה לציבור – נוסח תוך ימים
13 מתוך 17
ספורים הסכם השקעה המבוסס על טיוטת התשקיף והבדיקות שנערכו. ללא אותה טיוטת תשקיף
וללא אותם בדיקות, אף לא היתה השקעה. בדיוק כשם שלא היתה השקעה במשך שנים לפני כן.
האם התובעות זכאיות לתמורה, ואם כן מה סכום התמורה? על כך בחלק הרביעי לפסק הדין
שיובא להלן.
חלק רביעי – הסכום לו זכאיות התובעות ועל כך שיש לחייב את הנתבעת 1 בלבד בסכום זה
8. אין לקבל טענת הנתבעים לפיה התובעות אינן זכאיות לתמורה בתואנה שההנפקה הציבורית אותה ביטלו
לא התקיימה
8.2
9.1
שראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
9.2
9. חישוב הסכום לו זכאיות התובעות
הנתבעים טוענים שהתובעות זכאיות לתמורה אך ורק כנגד ביצוע ההנפקה הציבורית ופעולותיהן
בהתאם להסכם עימן. מכאן שלטעמם של הנתבעים, העובדה שהנתבעת 1 ביטלה את ההנפקה
הציבורית, מבטלת גם את זכותן של התובעות לתמורה. אין לקבל טענה זו. היא אף לא ראויה. לא
נכון הוא שצד להסכם ימנע קיומו של תנאי מתלה ולאחר מכן יבקש להיבנות מכך ולהתחמק
מתשלום תמורה.
הנתבעים אינם יכולים לאחוז בחבל בשני קצותיו, גם לבטל את ההנפקה לציבור וגם לטעון
שהתובעות אינן זכאיות לתשלום שכן לא התקיימה ההנפקה לציבור. לעניין זה ר' סעיף 28(א) לחוק
החוזים (חלק כללי), תשלייג – 1973 הקובע כך – "היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את
קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי-קיומו". עוד ר' ע"א 2262/17, פז חברת נפט בעיימ ני
ישראל דיעי (מיום 2/7/19, השופטת ד' ברק-ארז, הש' ג' קרא והשופטת י' וילנר – בסעיף 39) וכן ר'
דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים, כרך ג' 354-353 (2003).
בעת חישוב הסכום לו זכאיות התובעות ניתן להיעזר בהסכמים עם הנתבעת 1 כפי שנעשו. לפנינו
שני הסכמים – ההסכם המתייחס להנפקה לציבור, ולפני כן ההסכם שהתייחס להנפקה פרטית.
בהתאם להסכם שהתייחס להנפקה לציבור, היו התובעות זכאיות בגין השקעה של 40,000,000 ₪
לסכום הבא:
בגין 20,000,000 ₪ ראשונים, 2.75% –
בגין 10,000,000 ₪ נוספים, 3% –
בגין 10,000,000 ₪ נוספים, 3.5% –
₪ 550,000
₪300,000
₪350,000
ובסה"כ בגין השקעת הסך של 40,000,000 ₪ –
לסכום זה יש להוסיף מע"מ. עם זאת, מכיוון שסכום התביעה הוגבל לסך של 1,200,000 ₪ – הרי
בכל מקרה שהייתה נבחרת חלופה זו, לא היו התובעות זוכות לתשלום המעיימ.
14 מתוך 17
₪ 1,200,000
9.4
שראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
בהתאם להסכם ההנפקה הפרטית נקבע שבהשקעה העולה על 7,000,000 ₪ תעמוד התמורה על סך
השווה ל – 2.5%. כלומר, בגין השקעה עתידית בסך של 40,000,000 ₪, תועמד התמורה על הסך של
1,000,000 = 2.5% X 40,000,000 ₪). גם לסכום זה יש להוסיף מע"מ.
הסכום לו זכאיות התובעות – 1,070,000 שייח
(א) כאשר יש לקבוע את התמורה לה זכאיות התובעות, הרי הנכון הוא לבחון הסכמי העבר. ר'
לעניין זה ע"א 6290/18, עזבון טמירה פינצ'וק זייל ני הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעיימ
(מיום 2/5/2021, השופטת ע' ברון, הש' ע' גרוסקופף הש' א' שטיין). עוד ר' ע"א 6879/19, זאפ
גרופ בעיימ ני ווליו בייס בעיימ (מיום 17/2/2022, הש' ד' מינץ, הש' א' שטיין, הש' ש' שוחט) שם
נקבע ביחס לשכר ראוי כך – "ואין לך שכר ראוי מזה ששיעורו מעוגן בהסכמה קודמת של
אותם בעלי הדין".
(ב) על בסיס זה, יש לקבוע את השכר הראוי בהתאמה להסכם ההנפקה הפרטית, שכר שהוא נמוך
מזה שנקבע בעבור הנפקה ציבורית, אך עדיין משקף ומעניק קנה מידה מסוים להסכמות
הצדדים. מכאן, זכאיות התובעות לסך השווה ל – 2.5% מההשקעה בסך של 40,000,000 ₪
ובצירוף מע"מ, זכאיות לסך של 1,170,000 ₪.
התובעות התייחסו בכתב התביעה לתחשיב זה, אך דרשו הסך של 1,070,000 ₪ בלבד (סעיף 42
לכתב התביעה). מכאן אין מקום לזכות את התובעות בסכום העולה על סכום אותו תבעו. אשר
על כן יש לזכות את התובעות בסך של 1,070,000 ₪ כאמור בכתב התביעה.
10.הערה לפני סיום ביחס לסכום החיוב
10.1 לפני סיום ייאמר שנתתי דעתי לטענת הנתבעים לפיה הם אלה אשר טרחו והכינו את טיוטת
התשקיף, הם אלה אשר נשאו בהוצאות עוהייד ורוהיים שהכינו את טיוטת התשקיף, ומכאן לטעמם
התובעות לא עשו דבר ואינן זכאיות לתשלום.
10.2 אין לקבל טענה זו ואסביר:
ראשית, בכך שהנתבעת 1 היא זו שפעלה להצגת המצגים ולהכנה להנפקה ציבורית אין כל
רבותא. והרי אך ברור הוא שההשקעה בסך של 40,000,000 ₪ נעשתה בהתאם לשווי והביצועים
של הנתבעת 1. ההשקעה וגם שווי הנתבעת 1 לא הושפעו מעבודת התובעות. אף לא היתה כל
כוונה שעבודת התובעות תשפיע על שווי הנתבעת 1. כל אשר הוסכם הוא שהתובעות ישתתפו
בהנפקה הציבורית, זאת לאחר שנים של מאמצים ללא תשלום וזאת על בסיס ניסיונן והידע
שצברו. הנתבעת 1 מצידה נהנתה עד תום התכנית לביצוע הנפקה ציבורית ונהנתה עד תום
מהתוכנית להנפקת טיוטת התשקיף – ומנגד מנעה את השלמתה של ההנפקה הציבורית. בכך,
עדיין קיימת זכותן של התובעות לתמורה, כפי שהובהר לעיל.
15 מתוך 17
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
שנית, התובעות הן אלה שריכזו במשך שנים את מאמצי ההשקעה בהנפקה פרטית. התובעות
הן אלה שנקשרו בהסכם לצורך הנפקה ציבורית ובפועל עשו הכל על מנת שההנפקה הציבורית
תצליח, עד אשר הנתבעת 1 ביטלה את קיומה. ההתקשרות בין התובעות לנתבעת 1 לא נעשתה
לשם שמיים, והשנים בהם פעלה ללא תמורה התבססו על השקעה עתידית אשר אכן תיכנס
לנתבעת 1. כאשר הנתבעת 1 ביטלה את האפשרות להנפקה ציבורית, לא היה זה ללא סיבה –
אלא בשל העובדה שהכספים המיועדים מצאו דרכם לנתבעת 1 בדרך של השקעה פרטית.
אין מדובר במצב בו לא מומשה מטרת ההנפקה הציבורית. מטרת ההנפקה הציבורית מומשה.
הסך של 40,000,000 ₪ הוזרם ונכנס לקופת אל הנתבעת 1. ההשקעה הפרטית היתה פרי ההכנה
להנפקה הציבורית והתבססה על טיוטת התשקיף – מכאן ברור שהתובעות אכן זכאיות
לתמורה.
שלישית, לכל האמור לעיל יש להוסיף שהתובעות אף נטלו חלק רב במה שכונה על ידן ייכתיבת
הסיפור", בהכנת המצגת שהופנתה למשקיעים פוטנציאליים, במערך האסטרטגיה להנפקה
ציבורית, בתיאום עשרות הפגישות שבסיומן היתה אמור לצאת לדרכה ההנפקה הציבורית.
עוד תרמו התובעות את שמן כגופים ידועים בשוק ההון, המלווים את ההנפקה הציבורית
העתידית. אין מדובר בתובעות אשר יישבו על הגדר"י ולפתע דורשות תמורה, אלא בתובעת 1
שליוותה במשך שנים את הנתבעת 1 ובהתנהלות נמרצת של שתי התובעות עם ההחלטה לצאת
להנפקה ציבורית.
11.חיוב הנתבעת 1 ומנגד אי חיוב הנתבע 2
11.1 הנתבעת 1 היא זו שפנתה אל התובעות והיא זו שהתקשרה עימה בהסכם. כפי שהורחב לעיל –
הנתבעת 1 היא זו שגם חבה בתשלום התמורה. עם זאת אין לחייב את הנתבע 2 ועל כך בפסקה
הבאה.
11.2 הנתבע 2 לא נקשר עם התובעות בהסכם. נכון הוא שהנתבע 2 עמד מאחורי פעילות הנתבעת 1. נכון
עוד שהנתבע 2 הוא זה שהיה בקשר עם התובעות והוא גם זה שהיה בקשר עם מר טדי שגיא שהעביר
הסך של 40,000,000 ₪ בזכות טיוטת התשקיף וההנפקה הציבורית הצפויה. ואולם העובדה שאדם
מנהל את עסקיה של חברה, אינה הופכת אותה לאחראי בגין חובותיה של החברה.
11.3 לצד זאת, אין להתעלם מכך שהנתבע 2 גרר את הצדדים בפועל להליך המשפטי; הנתבע 2 עומד
מאחורי העובדה שהתובעות לא קיבלו התמורה; הנתבע 2 אף עומד מאחורי הגרסה העובדתית שלא
נקיה מספקות, בלשון המעטה, לפיה תכנן לצאת לסרט קולנוע עם חבר משוק ההון ודרך פלא נפגש
עם משקיע שהעביר לנתבעת 1 מידית 40,000,000 ₪. זאת לאחר שנים של חיפוש משקיע ומיד עם
פרסום טיוטת תשקיף. בנסיבות אלה – הנכון הוא שהנתבע 2 אכן לא יחויב ואולם בהוצאות המשפט
יישא כל צד, כלומר – התובעות לא יחויבו בהוצאותיו.
16 מתוך 17
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
חלק חמישי – םןף דבר
12.סוף דבר
לאור האמור לעיל ולאור סעיף 9.4(ב) וסעיף 11 לפסק הדין אני קובע כדלקמן :
(א) אני מחייב את הנתבעת 1 בתשלום הסך של 1,070,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום
1/11/2018 ועד למועד התשלום בפועל.
(ב) אני מחייב את הנתבעת 1 בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עוייד בסך של 60,000 ₪ בצירוף הפרשי
הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
(ג) התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית, ללא צו להוצאות כאמור בסעיף 11 לעיל.
ניתן היום, כ"ז אדר ב' תשפייב, 30 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
7
אביים ברקאי, שופט
17 מתוך 17
3.2
3. תמצית פסק הדין (תוכן עניינים)
טענות הצדדים יובאו בסעיפים 4 ו-5 לפסק הדין.
3.3
3.4
3.5
3.6
שראל
3.7
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
רויים אפרת בינשטוק שעמדה בראש צוות רואי החשבון שהכין והתאים את
הדוחות הכספיים של הנתבעת 1 כך שיתאימו לדרישות ביחס לחברה המבקשת
להנפיק ניירות ערך בבורסה בתל אביב וכן ליווה את הכנת טיוטת התשקיף.
התובעות זכאיות לתמורה בגין השקעת מר טדי שגיא בנתבעת 1 ולעניין זה יובאו הנימוקים הבאים:
(א) על כך שטיוטת תשקיף היא בגדר תג איכות לצרכי השקעה יורחב בסעיף 6 לפסק הדין.
(ב) מר טדי שגיא משקיע הסך של 40,000,000 ₪ בזכות ועקב פרסום ההנפקה הציבורית וטיוטת
התשקיף, לעניין זה יובאו שלושה נימוקים:
נימוק ראשון משלושה לכך שאין לקבל הטענה לפיה מר טדי שגיא השקיע בנתבעת 1 ללא
קשר להנפקה הציבורית ולטיוטת התשקיף – תיאור הפגישה בין הנתבע 2 למר טדי שגיא,
בתיאום תומר יעקובי החבר משוק ההון, מלמד שההיכרות היתה על בסיס ההנפקה
הצפויה. על כך בסעיף 7.1 לפסק הדין.
נימוק שני משלושה לכך שאין לקבל הטענה לפיה מר טדי שגיא השקיע בנתבעת 1 ללא קשר
להנפקה הציבורית ולטיוטת התשקיף אם אכן מדובר בהשקעה בעקבות קשרי ידידות,
היכן היו אותם קשרי ידידות במהלך כל השנים בהם חיפשה הנתבעת 1 משקיע פרטי? על
כך בסעיף 7.2 לפסק הדין.
נימוק שלישי משלושה לכך שאין לקבל הטענה לפיה מר טדי שגיא השקיע בנתבעת 1 ללא
קשר להנפקה הציבורית ולטיוטת התשקיף אם אכן אין קשר לטיוטת התשקיף, מדוע
היא נכללה כמצג בהסכם ההשקעה? ומדוע סעיפים נוספים בהסכם ההשקעה מתבססים
עליה? על כך בסעיף 7.3 לפסק הדין.
אין לקבל טענת הנתבעים לפיה התובעות אינן זכאיות לתמורה בתואנה שההנפקה הציבורית אותה
ביטלו לא התקיימה. על כך בסעיף 8 לפסק הדין.
חישוב הסכום לו זכאיות התובעות יפורט בסעיף 9 לפסק הדין.
הערה לפני סיום ביחס לסכום החיוב ולטענות הנתבעת 1 תובא בסעיף 10 לפסק הדין.
יש לחייב את הנתבעת 1 בתשלום ומנגד אין לחייב את הנתבע 2, על כך בסעיף 11 לפסק הדין.
סוף דבר המחייב את הנתבעת 1 ודוחה התביעה כנגד הנתבע 2 יובא בסעיף 12 לפסק הדין.
3 מתוך 17
4. תמצית טענות התובעות
4.1
4.2
4.3
4.4
4.5
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
4.6
שראל
ביום 18/3/2014 נכרת בין התובעת 1 לבין הנתבעת 1 הסכם בו התחייבה התובעת 1 לנסות ולסייע
לנתבעת 1 לאתר משקיעים פוטנציאליים כנגד עמלה שתיגזר מסכום ההשקעה שיושג.
החל ממועד חתימת ההסכם ובמשך כמעט שלוש שנים פעלה התובעת 1 על מנת לנסות ולאתר
משקיעים ואף הציגה בפני הנתבעת 1 מספר משקיעים פוטנציאליים. לאחר שבמשך מספר שנים
לא עלה בידי הנתבעת 1 לגייס משקיע פרטי – הציעה התובעת מיוזמתה את האפשרות לגייס כספים
באמצעות ביצוע הנפקה לציבור.
לאחר הצעת התובעת 1 ובשלהי שנת 2016 ביקשה הנתבעת 1 לקבל סקירה בנוגע ליתרונות,
המשמעויות והעלויות של מעבר לחברה ציבורית. אשר על כן ביום 3/11/2016 הכינו ושלחו
התובעות סקירה כאמור. לדברי התובעות – הנתבעת 1 החליטה להמתין עם קידום ההנפקה עד
לרבעון הראשון של שנת 2017.
ביום 26/3/2017 נפגשו נציגי התובעות עם הנתבע מסי 2 ועם מר אלי הולצמן, יו"ר הנתבעת 1
ובמסגרת הפגישה הוסכם כי התובעות ישלחו סקירה של עלויות ולוחות זמנים להנפקה אפשרית
של החברה. הנפקה שתיערך על בסיס תוצאות המחצית הראשונה של שנת 2017 . הצעה להנפקת
הנתבעת 1 נשלחה ביום 2/4/2017 וכללה מידע בדבר לוחות הזמנים והעלויות המוערכות הכרוכות
בביצוע ההנפקה.
התובעות תיארו בתביעתן את היקף העבודה שביצעו בהכנת מצגת עבור החברה לרבות תכתובות
הדואייל היומיומיות של הצדדים, טיוטות מסמכים אשר הוחלפו בין הצדדים, ההשקעה הכספית
אשר בוצעה על-ידי הנתבעת 1 לצורך עריכת התשקיף והמצגת, ועוד. כן ציינו כי עמלו באופן
אינטנסיבי ובשיתוף פעולה מלא עם הנתבעים על ניתוח מודל הגיוס המתאים ביותר עבור החברה,
גיבוש מבנה העסקה, בניית הסיפור השיווקי של השקעה בחברה, הכנת החברה לפגישות עם
משקיעים משוק ההון, אפיון המשקיעים שעשויים להתעניין בהשקעה בחברה, הכנת מצגת
מפורטת, אשר לשם גיבושה נדרש מספר לא מבוטל של טיוטות, קיום פגישות ותכתובות רבות עם
נציגי החברה, קישור עם משרדי רואי חשבון ועורכי דין מתאימים, ביצוע עבודת הכנה שוטפת מול
עורכי הדין וסיוע בהכנת התשקיף.
לדברי התובעות, טיוטה ראשונה של תשקיף מדף נשלחה לרשות לניירות ערך ביום 3/10/2017,
וטיוטה מעודכנת שלו פורסמה במערכות היימגנייאיי והיימאיהיי של הרשות לניירות ערך והבורסה
4 מתוך 17
4.8
4.9
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
4.10
4.11
4.12
שראל
4.13
לניירות ערך בהתאמה ביום 7/11/2017. לדבריה, המצגת לשוק ההון עליה עמלו הצדדים רבות
פורסמה ביום 8/11/2017 והחל ממועד זה עמדו טיוטת התשקיף והמצגת לעיניי כל דורש.
ביום 9/11/2017 הפיצו התובעות לרשימות תפוצה של משקיעים פוטנציאליים, הכוללות מעל
2,500 פעילים בשוק ההון, הודעה על ייהנפקה ראשונה לציבור של מניות ואופציות למימוש מניות
החברה. וכן החלו בקיום הפגישות במסגרת שתיאמו מבעוד מועד לנתבעת 1, אשר כלל למעלה מ
– 30 פגישות עם גופים מובילים בשוק ההון.
ביום ראשון 12/11/2017, לאחר יום פגישות אחד בלבד שנערך עם משקיעים פוטנציאליים
וחמישה ימים לאחר פרסום טיוטת תשקיף ומצגת החברה לעיני כל, ביקשה הנתבעת 1 לעצור את
התהליך. הנתבעת 1 מסרה שהיא על סף חתימת הסכם עם משקיע פרטי . בהמשך וביום
15/11/2017 הודיע הנתבע 2 כי הנתבעת 1 התקשרה בעסקת השקעה פרטית בסך של 40 מיליון
שיים לפי שווי של 75 מיליון ₪.
בנסיבות אלו טוענות התובעות כי אין ולא יכול להיות חולק, שפעולותיהן, העבודה הקשה
והמאומצת שהשקיעו לשם הכנת הנתבעת 1 להנפקה, הן אשר אפשרו, הלכה למעשה, את חשיפת
הנתבעת 1 לציבור המשקיעים וכן למציאת משקיע פרטי יבמהלך בזק". זאת, לטענתן, לאור
העובדה שמלוא הנתונים והעבודה אשר היו דרושים למשקיע הפרטי לצורך קבלת ההחלטה אם
להשקיע בחברה או לאו, נחשפו בפניו באופן מלא בתשקיף החברה יחינם אין כסף" וייתרו את
הצורך לערוך בדיקת נאותות. דבר אשר כרוך בזמן ובעלויות לא מבוטלים.
לטענת התובעות, לאור העובדה שהליך ההנפקה הסתיים בסופו של יום בהשקעה, גם אם פרטית,
הרי שהן זכאיות לקבל שכר ראוי בגין עבודתן, בהתאם להסכמות שבין הצדדים.
התובעות עותרות בתביעתן בהתאם לכל האמור לעיל, לקבל את העמלה המגיעה להן בגין העבודה
הרבה והמאומצת שביצעו כטענתן לקראת הנפקת החברה. לגישתן, בהתאם למנגנון העמלות
המדורג שבהסכם ולאור היקף ההשקעה הפרטית, העמלה עומדת על סך של 1,200,000 שייח.
לחילופין, טענו כי זכאיות לקבלת את העמלה הקבועה בהסכם לאיתור משקיע פרטי משנת 2014
, העולה לכדי סך של 1,070,000 ₪.
לגישת התובעות, הימנעות הנתבעת 1 מלשלם להן את העמלה מהווה הפרה יסודית של ההסכם
שנערך בין הצדדים בהתאם לסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשלייא 1970,
המקימה להן את הזכות לאכיפת ההסכם במלואו בהתאם לסעיף 3 לחוק זה, כאילו בוצעה
ההנפקה באופן מלא.
כמו כן טוענות התובעות שהימנעות הנתבעת 1 מלשאת בשכר עולה גם כדי הפרה של החובה
לתשלום שכר ראוי בהתאם לסעיף 46 לחוק החוזים, וכן כדי עשיית עושר ולא במשפט בהתאם
לסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשלייט 1979. בנוסף, לטענתן, התנהלות הנתבעת 1
5 מתוך 17
5. תמצית טענות הנתבעות
5.2
5.3
5.4
5.5
שראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
ובעיקר ניסיונה להתעלם מהסכמות ברורות שהתגבשו בין הצדדים, תוך התעשרות על חשבונן של
התובעות, אינה עולה בקנה אחד עם החובה לנהוג בתום לב בהתאם להוראות חוק החוזים (חלק
כללי), התשלייג 1973.
הנתבעים טענו כי דין התביעה להידחות על הסף. לדברי הנתבעים, בתחילת שנת 2014 התקשרה
התובעת 1 בהסכם עם הנתבעת 1 לאיתור משקיע שיזרים כספים לנתבעת 1 כנגד הקצאת מניות.
לדבריהם, ההסכם להשקעה פרטית קבע שהגמול לתובעת 1 ישולם על בסיס הצלחה בלבד וכי
התובעת 1 תהיה זכאית לתמורה כלשהי רק אם תצליח לאתר משקיע לשביעות רצון הנתבעת 1.
בחודש נובמבר 2016 העלתה הנתבעת 1 בפני התובעת 1 את האפשרות להנפיק את מניותיה
בבורסה לניירות ערך וזאת בניגוד גמור לנטען בכתב התביעה לפיו היוזמה הייתה של התובעת 1.
בעקבות כך, בחודש יוני 2017 נכרת הסכם בין התובעת 2 לנתבעת 1 לביצוע הנפקת מניות הנתבעת
1 לציבור הרחב. הסכם ההנפקה לציבור הוכן על ידי התובעת 2 והוא קובע כי הגמול לתובעת 2
ישולם על בסיס הצלחה בלבד ורק אם הנפקת מניות הנתבעת 1 תצא לפועל על פי שיקול דעתה
הבלעדי ובתנאים שיהיו מקובלים עליה.
הנתבעים ציינו שאין בהסכם ההנפקה לציבור כל התייחסות לזכות לקבל תמורה כלשהי במקרה
של ביטול ההנפקה.
הנתבעים הדגישו כי ההסכמים נכרתו בין התובעות לנתבעת 1 בלבד וכי הנתבע 2 אינו צד
להסכמים אלה. עוד נטען שכתב התביעה לא מגלה ולו ברמיזה עילת תביעה אישית כלפי הנתבע
2. לדבריהם, הנתבע 2 שורבב לתוך ההליך ללא כל הצדקה או ביסוס. לטענתם, הנתבע 2 כלל לא
החזיק בתקופה הרלוונטית לתביעה במניות הנתבעת 1 וגם כיום הוא אינו בעל מניות בנתבעת 1.
המפגש עם מר טדי שגיא
הנתבעים ציינו כי ביום 9/11/2017, יומיים לאחר פרסום טיוטת התשקיף, הגיע הנתבע 2 לבית
חברו משכבר הימים, מר תומר יעקובי, שמתגורר באותו ישוב בו גר הנתבע 2.
בו בזמן שהה בביתו של מר יעקובי גם מר טדי שגיא, אדם עתיר נכסים שהונו האישי נאמד
במיליארדי דולר ארהייב. במהלך המפגש החברתי סיפר מר יעקובי למר שגיא על ההנפקה שצפויה
להתבצע על ידי הנתבעת 1 ורישום מניותיה למסחר בבורסה לניירות ערך ומר שגיא גילה את
עמדתו כי הנפקת מניות לציבור היא דרך לא מומלצת לגייס הון. מיד לאחר מכן הציע מר שגיא
להשקיע בנתבעת 1, תוך הסתמכות על מערכת היחסים החברית בין הנתבע 2 למר יעקובי והמלצתו
של מר יעקובי על הנתבע 2.
6 מתוך 17
5.7
6.1
שראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
6.2
הנתבעים טוענים שהצעתו של מר שגיא להשקיע בנתבעת 1 לא קשורה בשום צורה למי מהתובעות
ובתוך כך, טוענים כי הן התובעת 1 והן התובעת 2 לא זכאיות לקבל תשלום כלשהו וזאת בהיעדר
התקיימות התנאים ההכרחיים שנקבעו בהסכמים שהוכנו על ידי התובעות עצמו.
הנתבעים טוענים שהתובעת 1 כשלה במשך שנתיים באיתור משקיע שיבצע השקעה פרטית
בנתבעת 1. לדבריהם, גם בהתאם להסכם השקעה פרטית שנכרת בין הצדדים, אין לתובעת 1 כל
זכות לקבל תשלום כלשהו מהנתבעת 1, שכן אין לתובעת 1 כל נגיעה להשקעה שביצע מר שגיא
בנתבעת 1. התובעת 1 לא הייתה הגורם שהכיר בין הצדדים ולא הייתה מעורבת בצורה כלשהי
בהשקעה שבוצעה בנתבעת 1 על ידי מר שגיא.
הערת מעבר – אין בכך כדי להביא מלוא טענות הצדדים, אך די בכך כדי להציב המסד להמשך פסק
הדין.
חלק שלישי – התובעות זכאיות לתמורה בגין השקעתו של טדי שגיא בנתבעת 1
6. טיוטת תשקיף כתג איכות לצרכי השקעה
ביחס לתובעת 2 נטען כי אינה זכאית לתגמול כלשהו היות ומדובר בהסכם המבוסס על תשלום
דמי הצלחה בלבד. לדבריה, הסכם ההנפקה לציבור קובע כי רק אם ההנפקה תצלח ומניות
הנתבעת 1 יופצו לציבור הרחב באמצעות התובעת 2, תהא התובעת 2 זכאית לקבל תשלום. בהיעדר
הנפקה, אין לתובעת 2 זכאות לקבל כספים.
אין להמעיט ערך בכך שהנתבעת 1 הכינה עצמה להנפקה ציבורית של ניירות הערך שתקצה. כבר
בהכנתה של חברה להנפקת ניירות ערך יש משום הצבת תג איכות לצרכי השקעה. חברה המכינה
עצמה להנפקה ציבורית, מעבירה את עצמה במסרקות בדיקה מקצועיות ומפרסמת את תוצאות
הבדיקה. מכאן, חברה אשר מגיעה לבדיקת משקיע פוטנציאלי כשבאמתחתה טיוטת תשקיף, היא
כזו שכבר עברה בדיקות משפטיות וחשבונאיות. זאת להבדיל מחברה המוצגת למשקיע
פוטנציאלי, אשר אינו יודע דבר עליה ועל נתוניה. כל כך יורחב בפסקאות הבאות.
חברה אשר הכינה טיוטת תשקיף שנבדקה על ידי רשות ניירות ערך, היא בהגדרה בעלת יתרון
למשקיע פוטנציאלי. יתרון מבחינת תנאי סף, אשר כל משקיע יודע שהם קיימים וכן יתרון מבחינת
בדיקות הנאותות וההתאמה שמשקיע סביר נוהג לערוך. וכך למשל (רשימה חלקית):
(א) ראשית, פרסומו של טיוטת תשקיף משמעה שצוותים מיוחדים של עורכי דין ורואי חשבון
בחנו את פעילות החברה, דו"חותיה החשבונאיים, התחייבויותיה והתקשרויותיה. הבדיקה
נעשתה במשקפי משקיע פוטנציאלי ותוך בחינה ובדיקה של נתונים, מסמכים ומצגים רבים.
7 מתוך 17
שראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
(ב) שנית, בדיקת חברה אשר פרסמה טיוטת תשקיף לא נעשית כלאחר יד. הבדיקה והצגת
תוצאותיה של חברה המפרסמת טיוטת תשקיף, נעשית באופן מובנה ובהתאם למערכת כללים
והוראות סדורה הכוללת התייחסות לעשרות ויותר פרטי מידע ובדיקה אותם יש לפרט. אופן
הבדיקה, הנתונים הנבדקים וכן אופן הצגתם מופיע בחוק ניירות ערך, תשכייח – 1968, וכן
בתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה), תשכייט – 1969, וכן בכללי
חשבונאות, תקנות ניירות ערך ועוד.
(ג) שלישית, אדם המבקש להשקיע סכומי כסף בחברה שפרסמה טיוטת תשקיף, יודע שהון
המניות שלה מוסדר ומתואר כראוי. משקיע פוטנציאלי כזה יודע שאין חשש למקרה בו
קיימים בעלי מניות, או בעלי זכויות למניות שיופיעו לפתע ויטענו לזכויות שידללו את חלקו.
משקיע פוטנציאלי כזה יודע שכל מערך המניות שהונפק, לרבות זכויות למניות עתידיות,
מתואר היטב בטיוטת התשקיף.
(ד) רביעית, טיוטת תשקיף מפרטת את עסקאות בעלי העניין של החברה. אדם המבקש להשקיע
סכומי כסף בחברה שפרסמה טיוטת תשקיף יודע שאין "זליגת כסף" נסתרת מהחברה לבעלי
ענין בה – וכי כל זכות לה זכאים בעלי ענין, היא גלויה ומפורסמת.
(ה) חמישית, אדם המבקש להשקיע בחברה שפרסמה טיוטת תשקיף, יודע שכל העסקאות
המהותיות של החברה גלויות ומפורסמות. עוד יודע משקיע פוטנציאלי שנבדקו כל
ההתקשרויות של החברה עם צדדים שלישיים, החל מהתקשרות טכנית בשל שכירות לצורך
הדוגמא ועד להתקשרות היורדת לשורשי רווחיה של החברה.
(1) שישית, אדם המבקש להשקיע בחברה שפרסמה טיוטת תשקיף יודע שכל מקרה של תלות
בלקוח כזה או אחר נבדק ופורסם. גם כל תלות בספק – כל אלה נבדקו ופורסמו.
(ז) שביעית, אדם המבקש להשקיע בחברה שפרסמה טיוטת תשקיף יודע שנבדקו הסכמי
ההעסקה וההתקשרות הרלוונטיים שבה, ואף נבחנה תלות באנשי מפתח שבחברה.
(ח) שמינית, ומעבר לכל אלה, אדם המשקיע בחברה שפרסמה טיוטת תשקיף יודע שנערכו מלוא
הבדיקות הנכללות בין בתוספת הראשונה והמפורטת מאוד לתקנות ניירות ערך (פרטי
התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה) ובין בכל דין.
אחריותם העתידית של רואי החשבון ועורכי הדין – ועוד חשיבות ויתרון יש לחברה שפרסמה
טיוטת תשקיף. הבדיקות המפורטות טרם פרסום הטיוטה נערכות על ידי עורכי דין ורואי חשבון
המפרסמים עם פרסום התשקיף מכתב התחייבות המאשר ביצוע הבדיקות ותיאור הממצאים
נכונה בתשקיף.
נכון הוא שבשלב טיוטת התשקיף עדיין לא מפורסמת התחייבות חתומה של עורכי הדין ורואי
החשבון, ואולם – הבדיקה כבר נערכה. קיימת חשיבות לכך שנערכה בדיקה תוך ידיעה שבסופו
8 מתוך 17
6.5
שראל
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
של יום יהיה על עוהייד ורוהיים להתחייב בכתב לגביה. כאשר ידוע שהבדיקה תחייב אישור בכתב
בדיעבד ד, הרי היא נעשית באחריות ובמקצועיות רבה כבר מלכתחילה.
הבדיקות כגורם מטייב וחשיבות ויתרון נוסף יש לחברה שפרסמה טיוטת תשקיף. מערך
הבדיקות של חברה המפרסמת טיוטת תשקיף, אף מטייב (כלומר הופך טוב יותר) את היערכותה
והתקשרויותיה ומתאים מראש את התנהלותה על מנת שתתאים ותעמוד בתנאי השקיפות שבחוק
ובתקנות. ובמילים אחרות, כאשר חברה מכינה עצמה להנפקה ולהוצאת טיוטת תשקיף, היא
מלכתחילה מתכוננת לבדיקה המקצועית בקרביה ובהסכמיה ולפרסום כל דבר אודותה. ההכנה
לכך עשויה להביא כשלעצמה לשינויים בהתנהלות ובמערך ההתקשרויות של החברה.
מר רבן, מנהל התובעת 2 טען ש"תשקיף זה בסוף הרמה הכי גבוהה של בדיקת נאותות", אך
אפילו עוייד גורמן מטעם הנתבעים התייחס לכך בחקירתו, וכך נשאל והשיב (עיימ 135, ש' 2-3):
משקיע, כשאתה שומע כעורך דין שיש טיוטה ציבורית.
זה נותן לי comfort.
כפי שיוצג להלן, ההנפקה הצפויה לציבור של הנתבעת 1, הבדיקות שנערכו וטיוטת התשקיף
שפורסמה – כל אלה בהחלט היו בסיס להשקעת הסך של 40,000,000 ₪ בנתבעת 1 על ידי מר טדי
שגיא. על כך בנימוקים שיובאו בפרק הבא.
7. טדי שגיא משקיע הסך של 40,000,000 ₪ בזכות ועקב פרסום ההנפקה הציבורית וטיוטת התשקיף
מגרסת הנתבעים עולה כאילו העובדה שמר טדי שגיא השקיע בנתבעת 1 היא כמעט דרך מקרה. הנתבעים
מתארים סיפור לפיו לאחר פרסום טיוטת התשקיף נפגש הנתבע 2 עם חברו הטוב, מר תומר יעקובי שאף
הוא עוסק בתחום החיתום וההפצה. הנתבע 2 והחבר משוק ההון התכוונו לבלות בקולנוע, אך אותו חבר
משוק ההון ביקש קודם לכן להפגיש את הנתבע 2 עם איש העסקים ומי שכונה מיליארדר – מר טדי שגיא.
פגישה מקרית שנערכה בביתו של החבר משוק ההון. בפתח הפגישה סיפר החברה משוק ההון למר טדי
שגיא על ההנפקה הצפויה וכך מיד ולאחר שמר טדי שגיא שמע על טיוטת התשקיף, החליט הוא לפתע
להשקיע סך של 40,000,000 ₪ בנתבעת 1. בשל השקעה זו בוטלה ההנפקה הציבורית.
ההשקעה בנתבעת 1 היתה בעקבות ותוך קשר להנפקה הציבורית. אפילו יש אמת בסיפור שהוצג, ואפילו
התכוון החבר משוק ההון לצאת לקולנוע דווקא עם הנתבע 2 בעוד מר טדי שגיא מתארח בביתו – עדיין
אין ספק שההשקעה מצד מר טדי שגיא נעשתה בשל ההנפקה הציבורית הצפויה ובזכות טיוטת התשקיף.
במלוא הכבוד, אין לקבל הטענה כאילו להשקעתו של מר טדי שגיא אין כל קשר להתארגנות הנתבעת 1
ולהוצאת טיוטת תשקיף ולעניין זה יובאו הנימוקים הבאים:
9 מתוך 17
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 2476-11-18 רוסאריו קפיטל בע"מ ואח' נ' אול – אין טרייד ישראל בע"מ ואח'
נימוק ראשון משלושה לכך שאין לקבל הטענה לפיה מר טדי שגיא השקיע בנתבעת 1 ללא קשר
להנפקה הציבורית ולטיוטת התשקיף – תיאור הפגישה בין הנתבע 2 למר טדי שגיא, בתיאום
תומר יעקובי החבר משוק ההון, מלמד שההיכרות היתה על בסיס ההנפקה הצפויה
(א) מר טדי שגיא ציין שהחליט להשקיע בנתבעת 1 על סמך אינסטינקטים עסקיים ועל סמך
ההיכרות עם מר יעקובי, החברה משוק ההון, שהמליץ על ההשקעה. ואולם מר יעקובי מכחיש
לחלוטין שהמליץ על השקעה בנתבעת 1. וכך בחקירתו הנגדית הכחיש נמרצות שהמליץ על
השקעה וכלשונו (עיימ 76-77 לפרוטוקול, ההדגשות לא במקור):
ובהמשך (עיימ 76, ש' 10-11) חזר החבר משוק ההון והדגיש שלא המליץ דבר וכלשונו :
אבל אתה לא המלצת?
לא המלצתי.
שראל
3. לא הייתה לי כל יידעה באיזו חברה מדובר, במה היא עוסקת, מה
תוצאותיה העסקיות או כל פרט אחר שקשור בנתבעת 1 ההחלטה
לבצע את ההשקעה נסמכה על אינסטינקטים עסקיים שלי ועל
ההיכרות שלי עם מר יעקבי, עליו אני מאוד סומך, שהמליץ על ביצוע
ההשקעה. עכשיו שאלתי אליך היא ממוקדת: האם המלצת על
ביצוע ההשקעה ?
התשובה היא לא, התשובה היא לא.
אם החבר משוק ההון לא המליץ למר טדי שגיא להשקיע בנתבעת 1, מה אירע בפגישה? מדוע
לפתע הפכה פגישת חולין להשקעה? כפי שיוצג להלן, הצעתו של מר טדי שגיא להשקיע בנתבעת
1 הגיעה רק כששמע מר שגיא על כך שהנתבעת 1 עומדת לצאת להנפקה ציבורית. על כך בפסקה
הבאה.
5 5 5 5 5 5 5 5
(ב) מר יעקובי, החבר משוק ההון שיצר קשר בין הנתבע 2 למר טדי שגיא תיאר את המפגש כך
(עיימ 76 לפרוטוקול, ש' 9-20, ההדגשות לא במקור):
ת:
ואז שגיא, שגיא ורייכמן בביתך.
נכון.
ואתה, לפי סעיף 3 אומר לשגיא, מגיע לרייכמן מזל טוב.
מזל טוב.
הוא הולך להנפיק.
אכן.
ובתגובה שגיא אומר לא כדאי ללכת להנפקה?
נכון.
ואני אשקיע אצלך, הוא אומר לרייכמן, כך אתה מתאר בסעיף 3.
10 מתוך 17
