ת"פ 35453-09-22 מדינת ישראל נ' XXXX(עציר)
אליו צורפו:
ת"פ 8091-06-19 נוער אשקלוןת"פ 60300-07-19 נוער אשקלון
ת"פ 13445-09-22 נוער אשקלוןת"פ 13580-09-22 נוער אשקלון
ת"פ 65867-06-21 נוער נתניהת"פ 1237-11-21 נוער נתניה
ת"פ 39669-03-21 נוער נתניה
07 דצמבר 2022
מספר פל"א 420736/2022
לפני כבוד השופט נעם שילו
המאשימהמדינת ישראל
נגד
הנאשם
XXXXXXXX (עציר) ת"ז XXXXXX
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד אירית אסולין
הנאשם הובא על ידי הליווי
אימו של הנאשם
ב"כ הנאשם עו"ד דן באומן
ק. המבחן – לימור אור שלו
גזר דין
1. הנאשם, XXX XXXX, יליד 01/01/2006, נמצא אשם על פי הודאתו בכתב אישום בתיק זה, בעבירות של התפרצות למקום מגורים/בית תפילה על מנת לבצע עבירה, לפי סעיף 406(ב) + סעיף 29(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; וכן עבירת גניבה לפי סעיף 384 + 29(א) לחוק העונשין.
2. כמפורט בכתב האישום, ביום 5/9/22 בין השעות 21:00 – 21:30 בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה ברחוב XXX בתל אביב התפרץ הנאשם יחד עם בגיר בשם XXX XXXX לדירתו של המתלונן 1 מר XX טיפסו מעל גדר המובילה לחצר הדריה הנ"ל פתחו את דלת הכניסה הפנימית נכנסו לסלון הדירה וגנבו משם מכשיר פלייסטיישן וכבל ושלושה שלטים ועזבו את המקום. יצוין כי בתיק זה נעצר הנאשם עד תום ההליכים בשל כך שלא הייתה חלופת מעצר עבורו.
3. הנאשם ביקש לצרף 7 תיקים נוספים, להודות בהם, ולאחדם עם התיק שבכותרת במסגרת דיון טיעונים לעונש שנערך ביום 21/11/22 כלהלן:
בית משפט לנוער אשקלון:
ת"פ 8091-06-19 – עבירת גניבה מחודש יולי 2018 עת היה כבן 12
ת"פ 60300-07-19 – עבירת גניבת אופניים מיום 23/8/22
ת"פ 13445-09-22 – שתי עבירות של גניבת אופניים
ת"פ 13580-09-22 – גניבת אופניים מיום 11/9/21
בית משפט לנוער נתניה:
ת"פ 65867-06-21 – עבירת שבל"ר ונטישה באותו מקום מיום 9/1/21
ת"פ 1237-11-21 – עבירת איומים ותקיפה של הצוות מיום 11/12/20 ב"בית הנער"
ת"פ 39669-03-21 – עבירת איומים תקיפה סתם והיזק לרכוש מיום 18/11/20 מול מדריכה ב"בית הנער"
4. הטיעונים לעונש נשמעו ביום 21/11/22.
ב"כ המאשימה התייחסה לחומרת העבירות, ציינה כי הקטין הודה בשמונה כתבי אישום, שעניינם עבירות רכוש ועבירות אלימות, מסוגים שונים, הקטין לקח אחריות בהם, אך יחד עם זאת, לטעמה מדובר בעבירות אשר הערך הציבורי הגלום בהן ברור, וכך גם שמירה על שלום הציבור, ומדובר בקטין צעיר מאוד, אשר הספיק כבר למרות גילו הצעיר, לבצע עבירות חמורות, קטין אשר שירות המבחן מכיר והתסקיר מצביע על נסיבות חיים לא קלות אך למרות שהחברה דאגה לו למסגרות, הקטין ברח משם, לא רק שברח המשיך לבצע עבירות, ולא למד לקח, הקטין מסרב להשתלב במסגרת חוץ ביתית, על אף שזה המקום המתאים לו, ולאור כך, אין מצד הקטין שום רצון לשקם עצמו, לא למד את לקחו, ולכן עתרה למאסר בפועל של ממש בכלל תיקיו שתקופתו תנוע בין 10-12 חודשים, הטלת מאסר על תנאי משמעותי ומרתיע, חתימה על התחייבות, וכן פיצוי למתלוננים.
ב"כ הנאשם ציין כי מדובר בקטין שזהו לו מעמדו משפטי הראשון.
לדבריו התנהגותו העבריינות של הקטין הינה על רקע הבית שבו גדל. עוד הפנה לכך שהוריו של הנאשם היו מאוד צעירים בעת שנולד, האם ילידת 1986 והאב 1989, כך שבעת לידתו של הנאשם, האם הייתה כבת 20 והאב כבן 19.
שירות המבחן ציין גם כן שההורים היו צעירים, לא היו פנויים לתת מענה לצרכיו של הקטין בהמשך האב עזב את הבית, ניתק קשר ומזה תקופה ארוכה אינו בקשר עם אמו של הנאשם והנאשם עצמו. עוד המשיך והפנה למצב האב היום ומצבה של האם כולל הרפואי והכרתה כנכה בביטוח לאומי.
עוד הצביע על מצב כלכלי קשה בבית וכי על רקע המצב המאוד מורכב הזה, התפתחו בעיות התנהגותיות אצל הנאשם בבית ספר יסודי, אמנם נעשו עימו ניסיונות טיפוליים רבים, בסופו של דבר היום הוא עצור ונותן את הדין בגין שמונה תיקים פליליים. ונראה כי אין מנוס אלא לגזור עליו עונש מאסר.
לשיטתו השאלה הכי גדולה בתיק מה יהיה עתידו של הנאשם לאחר סיום ההליך וריצוי העונש. הוא מבין שמצד אחד נדרשת ענישה בדמות תקופת מאסר אך טוען כי עליה להיות קצרה ככל האפשר על מנת שלא לחזק חס וחלילה את דפוסי ההתנהגות השליליים של הקטין.
לדבריו המצב של הקטין מורכב, הוא מחזיק בתכונות חיוביות, ממושמע, יש בו מנהיגות, יש בו חכמה, יש בו אוסף של תכונות חיוביות, מצד שני יש לו נטייה להיגרר, ולאמץ מעשים והתנהגויות שליליים מאחרים, ואת זה אנחנו מעוניינים למנוע.
לדבריו יש לנאשם כוחות לשנות את עצמו, ולהשתפר, יש לו פוטנציאל טיפולי, לקיחת אחריות מלאה לחלוטין, יש גם שיפור בתפקוד של האם, ובקשר עם האם, וזה חשוב, וזה מקרין לטובת הקטין לסיכויו.
הוא הדגיש כי במעצר הנאשם מתפקד ללא קושי, ממושמע, שומע לכללים, ולכן הוא מבקש שתיגזר תקופת מעצר קצרה ככל האפשר על הנאשם, שהדגש יהיה על ענישה הרתעתית, ומדגיש כי רף החומרה של העבירות אינו גבוה במיוחד, ללא נזק כלכלי מיוחד, כפי שאמר: "..זה ילד שפורץ למועדון וגונב אקס בוקס זה כי אין לו בבית. זה שהוא זרק קליפת בננה או קלמנטינה על אדם אחר..".
עוד ציין כי הנאשם עצור בתיק זה החל מיום 14.09.2022 בתיק זה ברצף.
הנאשם הביע צער על התנהגותו והתיקים שפתח, הסביר את התנהגותו, אמר כי הוא רוצה לשוב לבית אימו ולשמש דוגמא טובה וחיובית לאחיו הצעירים ממנו וכי קשה היה לו במעון נעול.
דיון והכרעה
5. מדובר בנאשם צעיר אשר בשלוש השנים האחרונות נפתחו בעניינו לא מעט תיקים. אודה ואציין בכאב כי מדובר בקטין שנראה כי החברה שכחה אותו, הוריו מאוד צעירים היו כשנולד, נסיבות משפחתיות קשות, גם בריאותיות גם נפשיות, וקשה היה לראות אותו בתא המעצר עצור, מקבל בשלוות נפש את הדין מבקש חמלה גם אם לא באופן גלוי, לבדו ללא תמיכה באולם ללא אימו כך לבד קטין בן 16 ומעט שעורך הדין באומן לקח על עצמו לטפל בו ולנסות להוציאו מתחתיות הבור אליו הגיע.
6. עיינתי בתסקיר שירות המבחן, עיין היטב, לא אצטט ממנו בשל צנעת הפרט, אך אומר שהדברים האמורים בו הותירו בי רישומם בצורה חזקה ויקבלו משנה תוקף בתיק זה גם אם לא יועלו על הכתב.
לפי המתואר בתסקיר, אימו של הנאשם תמכה בשילובו במסגרת חוץ ביתית, והביעה דאגה לעתידו, אך אין בכוחה הדל לסייע לו בשל סירובו להשתלב במעון בעל גבולות ברורים. עוד נאמר כי הקטין עשה שימוש בסמים לאורך השנים גם בעת שהותו במסגרת קריית יערים עת שהה שם בכיתה ז'.
בשנת 2019 הנאשם שולב בנווה חורש במסגרת תיק נזקקות, שהה שם כמעט כשנה והביע קשיים התנהגותיים לרבות בריחות מהמעון ושימוש בחומרים ממכרים. הנאשם מדי פעם מתקשה לקחת אחריות על מעשיו וטוען כי נעשה לו עוול.
לפי המתואר, נקלט הנאשם במעון גלעם שם ושהה בבריחה ארוכה משם עד שנעצר בתיק זה. לעומת זאת דווח כי תפקד כראוי בכל הקשור לסדר היום וקיומו, השתתף במסגרות השונות ועמד במטלות האישיות והקבוצתיות. שוב צוין כי מבטא חוסר אמון בולט בעולם המבוגרים. במעצר הנוכחי לא הביע קושי והשתלב היטב בסדר היום של הכלא לרבות לימודים ושילוב בקבוצות.
שמ"ל ציין גורמי סיכוי אך גם גורמי סיכון רבים ובסופו של יום לא בא בהמלצות כאשר האפשרות היחידה היא שילוב במעון נעול כדוגמת גלעם.
7. כידוע, קטינותו של נאשם מהווה גורם מרכזי בגזירת דינו, כעולה מהוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971. לעניין זה יפים דברי בית המשפט העליון בע"פ 49/09 מדינת ישראל נ' פלוני (נבו, 08.03.2009):
"בעת גזירת עונשו של קטין, אף אם הורשע בעבירות קשות וחמורות במיוחד, שומה על בית המשפט ליתן משקל יתר לשיקולים אינדיבידואליים הנוגעים לאותו הקטין ולאזן בין שיקולי השיקום לשיקולי ההרתעה.
שעה שבית המשפט עוסק במלאכת האיזון האמורה בין שיקולי השיקום וההרתעה, נדרש הוא ליתן משקל רב במיוחד לנסיבותיו האישיות של העבריין הקטין, לגילו ולסיכויי שיקומו. חוק הנוער מעניק לבית המשפט מגוון אפשרויות חילופיות לעונש המאסר, אשר יש בהן מרכיב טיפולי ושיקומי דומיננטי. בכך הביע המחוקק את עמדתו לפיה ענישת קטינים תכוון, ככל הניתן, לשיקומו של הקטין במטרה להחזירו לתפקוד נורמטיבי בחברה [ראו גם, ע"פ 4920/01 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 594, 602 (2001)]."
8. כמו כן, יפים הדברים שנקבעו בע"פ 8717/16 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו, 25.06.2017) ביחס לאי הרשעה של קטינים:
"בעניינם של קטינים – הנכונות להימנע מהרשעה רבה יותר והכל לנוכח הנסיבות האישיות הרלבנטיות וביניהן, בין היתר: גילו של הנאשם, סיכויי שיקומו ועברו הפלילי, וכן מהות העבירה ונסיבות ביצועה (ראו: ע"פ 2669/00, בעמ' 691-690; ע"פ 3596/11 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפיסקה 6 (26.12.2011); ע"פ 7993/10 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפיסקה 11 (22.07.2013); ע"פ 9813/16 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפיסקה 5 (15.06.2017) (להלן: עניין פלוני)). עוד נפסק בהקשר זה, כי בשים לב לחשיבות המוגברת שיש לייחס לשיקום בעניינם של נאשמים קטינים יש ליתן: "משנה תוקף להמלצת שירות המבחן", וכי "אל לו לבית המשפט לסטות מהמלצת שירות המבחן כאשר יש בנמצא אופק שיקומי, אלא מטעמים כבדי משקל" (ראו: ע"פ 49/09 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד סג(1) 752, 768-767 (2009); ע"פ 7113/08 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפיסקה 7 (15.12.2008); עניין פלוני, בפיסקה 5)."
9. בנסיבות שלפנינו, נוכח אי המלצת שירות המבחן, ריבוי התיקים שנפתחו לאורך זמן לא נותר אלא להרשיע את הקטין. יש להתחשב בעובדה כי מדובר במעמדו המשפטי הראשון של הנאשם, העובדה כי הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי, צירף תיקים רבים שנוהלו ברחבי הארץ, וכן הביע תובנות ראשוניות לגבי אחריותו לביצוע העבירות בהן הודה, לאור כל אלו, החלטתי להורות על תקופת מאסר קצרה ככל האפשר על מנת שהנאשם לא יאמץ באופן סופי התנהגות עבריינית ולספק לו קרן אור חיובית שאולי תאיר לו את המשך הדרך.
10. גזר דין זה יהווה תמרור אזהרה עבור הנאשם, וידע כי מעורבות נוספות בפלילים תגרור אחריה עונשים כבדים מאוד.
11. בית המשפט העליון דן בת"פ 5048/09 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו, 15.12.2009) בשיקולים העומדים על הפרק בעת גזירת דינו של קטין. בית המשפט התייחס לשלושה נימוקים מרכזיים להקלה בעונשו של קטין לעומת בגיר: ראשית, הקטין נתפס כמי שיש לו "אחריות מופחתת", כלומר למרות היותו אחראי למעשיו, אין זו אחריות במובן המלא כמו זו של בגיר, בשל היעדר ניסיון החיים, או הימצאותו בנקודת התפתחות שונה מזו של הבגיר. שנית, השפעת העונש על הקטין גדולה במידה משמעותית מהשפעת אותו עונש על הבגיר מבחינתו הסובייקטיבית של הנענש ועל כן, יש מקום לאבחנה מקלה בעונשו של הקטין. שלישית, שיקולי השיקום מחייבים במקרים המתאימים להקל בעונש על מנת להביא לשיקומו של הקטין, כאשר נקודת המוצא היא כי ראוי וניתן לשקם קטין ביתר קלות לעומת בגיר.
12. יש לזכור כי מלאכת ענישת קטין היא בעיקרה אינדיבידואלית. כך, אפילו תיקון 113 לחוק לעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, אינו חל על שיפוט נוער. בית המשפט לנוער עורך את האיזון הנכון תוך מחשבה על העתיד – גם של הנאשם וגם של החברה, כאשר המטרה היא למנוע עבירות ונזק נוסף, תוך התחשבות בעיקרון ההלימה.
13. שוב כואב הלב לראות בן העדה האתיופית שאומצה בישראל, נמצא במצב מחפיר כזה, ללא כל הורה באולם בית המשפט ללא כל תמיכה אף לא של ארגון מטעם המדינה ואף לא מטעם העדה עצמה ככל שיש ארגונים כאלו, שהייתי מצפה כי יסייעו לנער כל כך צעיר חסר משאבים ותמיכה מכל סוג שהוא, לבד באולם בית המשפט.
אכן אין חומרה יתרה בעבירות בהן הודה הנאשם, רובן עבירות רכוש, וחלקן על רקע השמתו במעונות ומסגרות חוץ ביתיות. אך שוב, גזר דין זה הוא ציון לגנאי לחברה הישראלית, סטירת לחי מצלצלת לחברה הישראלית שהזניחה נער צעיר כל כך בעל פוטנציאל חיובי גדול, פיקח, בעל כישרונות, שהראה שהוא מסוגל לתפקד מצוין בכל מערכת ומצד שני חוסר הבנה בסיסי לצרכיו וצרכי משפחתו, הזנחה כמעט פושעת, שבסופו של יום מביאה נער כל כך צעיר למאסר מאחורי סורג ובריח כאשר נער בעל אמצעים ומשאבים והורים תומכים היה כמעט מידית זוכה לחלופת מעצר ומעטפת מתאימה. ולצערי את המעטפת מצא הקטין בכלא….כל כך חבל.
14. מכל המקובץ, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים בעניינו של הנאשם, לאחר ששמעתי את הצדדים ואת הנאשם, ולאחר שעיינתי בתסקיר שירות המבחן לנוער, החלטתי להרשיע את הנאשם לפי סעיף 24 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971 – וגוזר את דינו כדלקמן:
א. מטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל של ארבעה חודשים בניכוי ימי מעצרו החל מיום 14/9/22.
ב. מטיל על הנאשם עונש מאסר של 6 חודשים על תנאי והתנאי שלא יעבור במשך 18 חודשים מיום שחרורו ממאסר עבירות של: גניבה, שבל"ר ונטישה באותו מקום, איומים, תקיפה סתם, כל עבירת אלימות מסוג פשע.
ג. הנאשם מחויב בזאת בהתחייבות כספית בסך 2,000 ₪ להימנע במשך 12 חודשים מהיום, מביצוע עבירות של : גניבה, שבל"ר ונטישה באותו מקום, איומים ותקיפה סתם, וכל עבירת אלימות מסוג פשע.
הנאשם התחייב בעל פה באולם ובית המשפט רושם בפניו התחייבות זו, הצהרתו והסכמתו של הנאשם.
15. מורה על חילוט או השמדת מוצג או החזרתו לבעליו החוקיים – לפי העניין. ניתן בזה צו לכלל המוצגים.
16. בכפוף לכך שלנאשם אין כל חוב במערכת בתי המשפט, מורה בזאת על השבת כל פיקדון ו/או כל סכום הקיימים על שם הנאשם בתיק זה או בתיקים המצורפים. הפיקדון שהופקד במסגרת תיק המ"ת על ידי אימו של הקטין יוחזר לידיה..
17. גזר דין זה חל גם על כל התיקים בהם הודה הנאשם וביקש לצרפם.
הוסברה לנאשם זכות ערעור כחוק.
ניתן והודע היום י"ג כסלו תשפ"ג, 07/12/2022 במעמד הנוכחים.
נעם שילו, שופט
